יתקחב-רהב תשרפ · 275 / VAYIKRA/LEVITICUS — PARASHAS BEHAR 25 / 4-5 4. אתָעיֵ...

ArtScroll® Series

zıchron meır edıtıon

Rabbi Nosson Scherman / Rabbi Gedaliah ZlotowitzGeneral Editors

Rabbi Meir Zlotowitz ז״ל, Founder

Reproduced from the Zichron Meir Edition Onkelos with permission of the copyright holder ArtScroll / Mesorah Publications Ltd

פרשת בהר-בחקתיParashas Behar-Bechukosai

274 / ויקרא — פרשת בהר כה / א־ג

25.למימר .1 י דסינ� בטורא משה עם יי ליל Hashem spoke WITH — ומ�

Moshe on Mount Sinai,[1] saying:ישראל .2 בני עם לל Speak WITH the Children of Israel — מ�

ר להון רעא די אנא יהב :and say to them — ותימ � ארי תעלון לא� When you enter the Land that I am giving you, and the — לכוןseventh year arrives, רעא שמט א� -the Land SHALL RELIN — ות�

QUISH its productivity[2] יי קדם in A SHEMITTAH (a — שמטתא “relinquishing”) BEFORE Hashem.[3]

קלך .3 ע ח� ,For six years you may sow your field — שית שנין תזר�רמך ח כ� and for six years you may TRIM your — ושית שנין תכס�

vineyard;[4] ה לת� .and you may gather in its crop — ותכנוש ית על�

1. This verse prefaces the details of the mitzvah of shemittah. Even if the Torah had not said explicitly that these details were conveyed to Moshe at Sinai, we would have known that this is the case, since the mitz-vah is not repeated in the Book of Devarim. By saying that this mitzvah was given at Sinai, the Torah teaches a general rule: Just as the laws and details of shemittah were given at Sinai (as we already know), so too were the laws and details of all mitzvos (Rashi; see Ramban).

2. The Hebrew root שבת usually means a rest or cessa-tion of work. When discussing the prohibition of work on Shabbos or Yom Tov, Onkelos translates the root שבת as either א ח� א rest, or ,ני� ת� ב� cessation (see above, 23:3 note ,ש�3). Here, though, regarding stopping agricultural work in the seventh year, Onkelos renders שבת as שמט, which is consistent with the Hebrew term the Sages use in referring to this mitzvah — ה shemittah (based on ,שמיט�Shemos 23:11 and Devarim 15:2). The term שמט means to

“relinquish” or “let go” of something. The verse is saying that in the seventh year, when fields may not be planted or worked, the land shall relinquish its usual function of being worked for produce (see Parshegen; Me’at Tzori).3. Without Onkelos, the Hebrew ‘ה for Hashem, might be ,ל�misinterpreted to imply that the respite in working the land is needed by Him, which is impossible, for Hashem needs and lacks nothing. Onkelos therefore explains that the verse means that the resting of shemittah should be “before Hashem,” and for His sake; not for the sake of improving the land, as farmers sometimes do when they leave a field to lie fallow for a season (Ahavas Yehonasan and Me’at Tzori to v. 4; see Parshegen). Rashi follows Onkelos’ lead, explaining that the land shall rest for the sake of Hashem — i.e., rather than to increase its output. [For other explanations of the term ‘ה for Hashem, in ,ל�this context, see Ramban here and Sforno v. 4.]4. The Hebrew word תזמר is related to ה a branch ,זמור�

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION

25.1 Hashem spoke to Moshe on

Mount Sinai, saying: 2 Speak to the Children of Israel and say to them: When you enter the Land that I am giving you, the land shall observe a Sabbath rest for Hashem. 3 For six years you may sow your field and for six years you may prune your vineyard; and you may gather in its crop.

מצות הלא כל ה י, ו ר סינ ה ענין שמיטה אצל ה י. מ ר סינ� (א) בה�[ופרטותיה] כללותיה נאמרו שמיטה ה מ אלא מסיני. נאמרו מסיני. ודקדוקיהן כללותיהן נאמרו כולן ף א מסיני, ודקדוקיה ת כהנים (פרשתא א, א). ונראה לי שכך פירושה, כך שנויה בתוררבות מואב במשנה רקעות שנשנית בע ת ק לפי שלא מצינו שמיט

דנו שכללותיה ופרטותיה [נ“א: ופירושיה] כולן נאמרו תורה, למלמשה ר שנדב דבור כל ל ע כאן ולמד כתוב ה ובא מסיני. רבות בע ונשנו וחזרו ודקדוקיהן, כללותיהן כולם, היו י שמסינת בראשית ב ר בש ה'. לשם ה', כשם שנאמ ת ל� ב� מואב: (ב) ש�

(שמות כ, י; תורת כהנים פרק א, ב):

רש"י

פרשת בהרי ר אל־בנ� ב י לאמר: ב ד� ר סינ� ה בה� ר יהוה אל־מש ב� יד� [כה] א ו�

י �אנ ר אש! רץ א# אל־ה# באו ת# י כ' ם אלה רת* מ� וא, אל ישר#

ע תזר/ נים ש# ש ג ש� יהוה: ל2 ת ב3 ש� רץ א# ה# ה בת* וש, ם כ4 ל# ן נת7

♪ ה: ת, את־תבוא# פת3 ס� וא, ך# רמ4 כ� תזמר ים �נ ש# ש וש= ך# ד ש#

בני עם לל מ� ב ר: למימ# י דסינ� א בטור# משה עם יי# ליל ומ� א כה

א אנ# די א רע# לא� תעלון ארי להון ר ותימ� אל ישר#

ע תזר� שנין שית ג : ם יי# קד� א שמטת� א רע# א� שמט ות� לכון הב י#

ה: לת� על� ת י# ותכנוש ך רמ# כ� ח תכס� שנין ושית ך קל# ח�


275 / VAYIKRA/LEVITICUS — PARASHAS BEHAR 25 / 4-5

תא שביעתא .4 ניח שמטתא יהי But in the seventh year — ובש�רעא t here shall be A SHEMITTAH rest for the land,[5] — לא�

ע ;A SHEMITTAH BEFORE Hashem — שמטתא קדם יי קלך לא תזר� ח�— your field you shall not sow רמך לא תכסח and your — וכ�vineyard you shall not TRIM.

ד .5 חצדך לא תחצ� תא ד� The aftergrowth of your harvest — ית כ�you shall not reap[6] ענבי שבקך לא תקטוף and the — וית

grapes OF YOUR ABANDONMENT you shall not pick;[7] ת שנ�רעא לא� יהי it shall be a year of SHEMITTAH for the — שמטתא land.

of a grapevine, and can mean either planting branches or pruning them (i.e., trimming branches to promote growth). Onkelos translates ח trim (see Yeshayah ,תכס�33:12; Tehillim 80:17), indicating that the meaning here is pruning, which is permitted in the six years (Rashi, v. 4, as explained by Gur Aryeh; cf. Mizrachi; see Me’at Tzori).5. The Aramaic ח rest, when used with respect to Yom ,ני�Tov, teaches that one must not merely refrain from forbidden acts of melachah on Yom Tov, but must also treat Yom Tov as a day of rest by refraining from un-necessary exertion. Here too, the expression, א ח שמטת� ,ני�a shemittah “rest” (corresponding to the Hebrew ת ב� ש�תון ב� ,implies a complete rest for the land; meaning (ש�it should not be plowed or worked at all (Ramban, Derashah LeRosh Hashanah Ch. 3, p. 219, Chavel ed.; see 23:24 note 37; Me’at Tzori here; cf. Nefesh HaGer to 23:24).6. “Aftergrowth” refers to the produce that grew from the seeds that fell onto the ground while harvesting the previous year’s crop, i.e., the crop of the sixth year (Rashi). The verse prohibits the landowner to reap the aftergrowth in the manner of other years [i.e., he may not take anything beyond his immediate needs, and he may not use agricultural tools]; also, he may not pre-vent others from harvesting it, but must allow it to be taken by whoever wants it (Rashi).

The aftergrowth is called ספיח�, of the root ספח, sec-ondary, or add-on (see above, 13:2 note 3), meaning the extra produce that is added to last year’s crop. Similarly, the Aramaic א ת� ת עדים related to) כ� -an as ,כ�sociation of witnesses) refers to the secondary crop that is associated with the previous year’s primary crop (see Pas’shegen; Parshegen). Alternatively, א ת� תית is like כ� ,כ�crushed, and describes how the aftergrowth came to be — stalks that fell during the previous harvest were crushed in the fields, and the kernels sprouted (Marpei Lashon).

”.means “your keeping away,” “your separation נזירך� .7Thus, a זיר nazir, is one who “separates himself” by ,נ�keeping away from wine and its byproducts. Onkelos understands this as referring to the person keeping away from working the vineyard during shemittah. He therefore translates ך your abandonment, because ,שבק�the owner “abandoned” the vineyard to the elements, and the grapes grew on their own. This verse applies the law of aftergrowth to grapes. Just as you may not pick the aftergrowth that grew on its own, so too with respect to “the grapes of your abandonment,” which also grew on their own: You may not pick them as you would in other years; rather, you must allow equal ac-cess to the public, and even to animals [as stated in the next verses] (Ramban).

Rashi, however, explains that “the grapes of your


4 But in the seventh year there shall be a complete rest for the land, a Sabbath for Hashem; your field you shall not sow and your vineyard you shall not prune. 5 The aftergrowth of your harvest you shall not reap and the grapes of your keeping away you shall not pick; it shall be a year of rest for the land.

שקוצצין תזמר. לא כרמים: ול שדות ל רץ. א� ל� יהיה (ד) כסוחים" "קוצים לו ודומה תכסח", "לא רגומו ות זמורותיה, את (ה) יז): פ, (תהלים כסוחה" באש ”שרפה יב), לג, (ישעיה ל ע שנפ זר עתה והיא צמחה מן ה ספיח� קצירך. אפילו לא זר

להיות תקצור. לא "ספיח": קרוי והוא קציר, ה בעת בה כל: נזירך. שהנזרת חזיק בו כשאר קציר, אלא הפקר יהיה ל מאותם תבצר. לא רתם: הפק ולא מהם אדם בני שת והפר

מופקר (תורת כהנים שם ג): אינך בוצר, אלא מן ה

רש"י

יהוה ל2 ת ב3 ש� רץ א# ל# ה Dהי Eי תון ב# ש� ת Fב ש� ת שביע ה� ה נ* ש# ד וב�

א ל ירך# Eקצ יח� ספ' ת ה א7 תזמר: א ל רמך# וכ� ע תזר# א ל דך# ש,

רץ: א, ה ל# הי! Eתון י ב# ת ש� א תבצר שנ� ך# ל Lי נזיר תקצור ואת־ענב=

ם יי# קד� א שמטת� א רע# לא� יהי א שמטת� ח ני# א שביעת# א ת# ובש� ד

א ל# ך ד# חצ# ד� א ת# כ� ת י# ה ח: תכס� א ל# ך רמ# וכ� ע תזר� א ל# ך קל# ח�

א: רע# לא� יהי א שמטת� ת שנ� תקטוף א ל# ך שבק� ענבי ת וי# ד תחצ�


276 / ויקרא — פרשת בהר כה / ו־ח

ל .6 רעא לכון למיכ� ת א� The produce of SHEMITTAH of — ותהי שמט�the land shall be yours to eat,[8] מתך בדך ולא� for — לך ולע�

you, for your slave, and for your maidservant,[9] אגירך ול�עמך דדירין and for your hired worker and for your — ולתותבך resident who dwell with you.

די And for your domesticated animal — ולבעירך .7 יתא ולח�רעך תהא and for the wild beast that is in your land — בא�

ה למיכל לת� shall all its crop be to eat.[10] — כל על�

דשנין .8 שמטין ע שב� לך You shal l count for yourself — ותמני seven SHEMITTAH years, ע זמנין ע שנין שב� by counting — שב�

seven years seven times, with a shemittah year in each cyc le;[11]

keeping away” refers not to the owner keeping him-self away from the grapes, but to his keeping others away from them. The verse admonishes the owner not to prevent others from taking the grapes, as if to say, “You are not to pick them if they are being kept from others [rather, allow public access to them and pick them along with everyone else]” (see Ramban). In the end, both approaches amount to the same law: the owner must leave his vineyard open to everyone.

8. Seventh-year produce of land on which shemittah was observed — meaning, produce that grew on its own and was left as ownerless — may be eaten by anyone, including the landowner. In stating this, the verse also implies a prohibition for the owner to eat seventh-year produce in a manner that is inconsistent with the laws of shemittah, e.g., by keeping it all for himself

and preventing others from taking it (see Rashi with Mizrachi, and see Ramban cited in the previous note).9. The verse’s mention of “you,” “your slave,” and “your maidservant” teaches that all may eat of the shemittah produce, whether rich or poor (Rashi).10. The link between domesticated animals and wild ones teaches that so long as a particular variety of pro-duce is available in the field for the ownerless beasts, you may keep it at home for your own animals. But once it is no longer available in the fields, you must remove it from your home (Rashi).11. One might think that the obligation to count seven shemittah years could be fulfilled by observing shem-ittah seven years in a row [and then observing Yovel; see vv. 9-10]. Therefore, the verse clarifies: seven years seven times (Rashi).

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION6 The sabbath produce of the land shall be yours to eat, for you, for your slave, and for your maidservant; and for your hired worker and for your resident who dwell with you. 7 And for your animal and for the beast that is in your land shall all its crop be to eat.

8 You shall count for your-self seven sabbaths of years, seven years seven times;

עליך, רתים שאס פי ל ף ע א רץ וגו'. א� ת ה� ב� ה ש� ית� (ו) וה�בהם תנהוג שלא אלא רתים, אס הנאה ב ולא אכילה ב לא ותושבך: ושכירך תה א בה, שוים יהיו כל ה אלא ית, ב ה ל ע כבואי אוכל, תה א שבות ה מן ה. כל� לא� כם ל� רץ א� ה� ת ב� ש�לפי תך. אמ� ול� בדך� לך� ולע� ה): (שם שמור מן ה תה אוכל אאסורים יהיו יכול יא), כג, (שמות מך" ע אביני "ואכלו ר שנאמהרי אמתך", ול בדך ולע "לך ר לומ למוד ת עשירים, ל אכילה בו): שם כהנים (תורת כאן אמורים ושפחות עבדים ו בעלים

ולבהמתך� (ז) ז): (שם נכרים ף ה א בך. ולשכירך� ולתוש�עליך, שמזונותיה שכן, כל בהמה לא יה אוכלת ה. אם ח י� ח� ול�יה ן שח יה, כל זמ ח קיש בהמה ל ר "ולבהמתך", מ למוד לומ ה ת ממן יה ח ל כלה ית, ב ה מן לבהמתך אכל ה שדה ה מן אוכלת נים. בתת ש� (ח) ש� ח): (שם בית ה מן לבהמתך לה כ שדה הויעשה שמטה רצופות שנים ע שב יעשה יכול שנים. שמטות מים, פע� ע שב� נים ש� ע שב� ר לומ למוד ת חריהם, א יובל א): ב, פרשתא (שם נה בזמ ושמטה שמטה כל אומר הוי

רש"י

ך# ת4 אמ# ול2 בדך# ולע� לך# ה כל# לא# כם ל# רץ Pא ה# ת ב� ש� ה ית# ה, ו ו

ר Dאש ה י3 ח� ול2 בהמתך# ז ול ך: עמ, ים �ר ג# ה� בך# ולתוש* ירך# Eולשכ

רת* פ� אכל: ♪ ס ח וס, Uל ה ת3 ל־תבוא# כ# ה הי! Eת ך# רצ4 בא�

ים Vמ פע# ע ב� Dש ים �נ ש# ע ב� ש! נים ש# ת בת ש� ע ב� ש לך#

ך מת# ולא� ך בד# ולע� ך ל# ל למיכ� לכון א רע# א� ת שמט� ותהי ו

די א ית# ולח� ך ולבעיר# ז ך: עמ# ירין דד# ך ב# ולתות# ך אגיר# ול�

ותמני ח ל: למיכ# ה לת� על� ל כ# תהא ך רע# בא�

זמנין ע שב� שנין ע שב� דשנין שמטין ע שב� ך ל#



ע שמטין דשנין and thus, the total days of the — ויהון לך יומי שב�seven cycles of SHEMITTAH years shall be for you רבעין א�ע שנין .forty-nine years — ותש�בבא .9 ר י� ר שופ� עב� And then, in the fiftieth year, you shall — ות�

sound a BROKEN CRY[12] on the shofar שביעאה רחא בי�רחא שרא לי� in the seventh month (Tishrei), on the tenth of — בע�the month; רעכון עברון שופרא בכל א� יא ת� on Yom — ביומא דכפור�Kippur you shall sound the shofar throughout your Land.משין שנין .10 ת ח� דשון ית שנ� You shall sanctify the fiftieth — ותק�

year יתבהא לכל רעא בא� חרותא and you shall — ותקרון proclaim freedom in the land for all its inhabitants; יובלא היא חסנתה it shall be Yovel for you,[13] — תהי לכון ר לא� — ותתובון גב�and you shall return, each man to his ancestral heritage, ר וגב�רעיתה תתובון and each man to his family shall you return.[14] — לז�

12. The term א ב� ב� ה Aramaic for) י� denotes a broken (תרוע�cry (see above, 23:24 note 38). This may be a cry of sor-row (as in Targum to Shoftim 5:28), or a cry of celebra-tion (as in Onkelos to Shemos 32:17). In the context of Rosh Hashanah, the teruah reflects the broken spirit appropriate for the somber, repentant mood of the Day of Judgment (see Rosh Hashanah 33b-34a; Ramban, Derashah for Rosh Hashanah, p. 241, Chavel ed.). In the context of Yovel, it may reflect the joyful national mood at the emancipation of the Hebrew servants

(Torah Sheleimah Vol. 43, pp. 254, 266). [Alternatively, the phrase ה תרוע� ר א and the Aramaic) שופ� ב� ב� י� ר (שופ�means “a shofar of breaking”; it breaks the Jewish servants’ bonds of servitude and sets them free (Me’at Tzori, based on Zohar, Emor 92b).]13. The fiftieth year is unique in that it has its own special name, “Yovel,” meaning “ram’s horn” (see Shemos 19:13), denoting the shofar that is blown on Yom Kippur of that year (Rashi; cf. Ramban).14. One who sold his ancestral field returns to it at


and the days of the seven sab-baths of years shall be for you for-ty-nine years. 9 You shall sound a blast on the shofar, in the seventh month, on the tenth of the month; on Yom Kippur you shall sound the shofar throughout your Land. 10 You shall sanctify the fiftieth year and you shall proclaim free-dom in the land for all its inhabit-ants; it shall be Yovel for you, and you shall return, each man to his ancestral heritage, and each man to his family shall you return.

עשית שלא פי ל ע ף שא לך גיד מ וגו'. ע שב� ימי לך� יו וה�ע שנה (שם ב). ופשוטו של רבעים ותש שמטות עשה יובל לסוף אע: רבעים ותש ר א שמטות למספ מקרא, יעלה לך חשבון שנות הלשון ו) לו, (שמות חנה" מ ב קול עבירו י "ו לשון רת. עב� וה� (ט) ר שנאמ שמע ממ כפרים. ה� ביום לד.): השנה (ראש כרזה" ”הלמה כן אם חדש, ל בעשור שהוא יודע איני כפרים" ה "ביום חדש דוחה ת עשור ל ר לך, תקיע חדש". אלא לומ ר "בעשור ל נאמבכל בת ש דוחה שנה ה ראש ת תקיע ואין רצכם", א "בכל בת ששתם. רצכם אלא בבית דין בלבד (תורת כהנים שם ה): (י) וקד� א

שנה ה מקודשת ואומרים: דין בבית אותה דשין מק בכניסתה דרור. אתם וקר� ח:): השנה ראש א; ב, פרק כהנים (תורת בי ר ר ר. אמ עבדים, בין נרצע בין שלא כלו לו שש שנים משנמכ לכהנים (תורת וכו' יירא ד בי ייר כמד "דרור"? לשון הו מ יהודה: שם ב; ראש השנה ט:) שדר בכל מקום שהוא רוצה ואינו ברשות ת בנקיב שנים משאר מובדלת זאת שנה הוא. יובל אחרים: שופר: ת תקיע שם ל ע שמה, יובל שמה, ה ומ דה, לב לה שם עליהן: ואיש שדות חוזרות לב תו. שה בתם איש אל אחז� וש�נרצע (תורת כהנים שם ה): בות את ה שבו. לר חתו ת� אל משפ�

רש"י

ה: נ, ש# ים �ע רב# וא� ע ש� ת= נים ש# ה� ת בת ש� ע ב� ש ימי לך# יו וה#

חדש ביום שור ל� ע# Uי ב שבע חדש ה� ה ב� ר תרוע# Fשופ רת# עב� ט וה2

ת Fשנ ת א7 ם שת י וקד� ם: Uרצכ ל־א� בכ# ר שופ3 ירו Yעב ת2 ים כפר ה�

ל הוא יה# יוב= ל־ישב4 רץ לכ# א3 ם דרור ב# את! ה וקר# נ# חמשים ש# ה2

בו: ש\ חתו ת# יש אל־משפ� Yתו וא יש אל־אחז# ם א בת ם וש� כ ה ל# Dהי Eת

שנין: ע רבעין ותש� א� דשנין שמטין ע שב� יומי ך ל# ויהון

א ביומ# א רח# לי� א שר# בע� ה א# שביע# א רח# בי� א ב� י�ב� ר שופ� ר עב� ות� ט

ת שנ� ת י# דשון ותק� י רעכון: א� ל בכ# א ר# שופ# עברון ת� א י# דכפור�

היא א יובל# א ה# תב, י# ל לכ# א רע# בא� א חרות# ותקרון שנין משין ח�

תתובון: רעיתה לז� ר וגב� נתה חס# לא� ר גב� ותתובון לכון תהי


278 / ויקרא — פרשת בהר כה / יא־יד

משין שנין תהי לכון ,It is Yovel — יו בלא היא .11 ת ח� it shall be — שנ�the fiftieth year for you;[15] לא תזרעון — you shall not sow,

תהא כ� ית חצדון ת� ,you shall not harvest its aftergrowths — ולא שבקהא ית תקטפון and you shall not pick ITS ABANDONED — ולא grapes.[16]

it shall be — קודשא תהי לכון ,For it is Yovel — ארי יובלא היא .12holy to you,[17] ה לת� קלא תיכלון ית על� from the field you — מן ח�

may eat its crop.[18]

תא דיובלא הדא .13 חסנתה In this Yovel year — בש� ר לא� תתובון גב�— you shall return, each man to his ancestral heri-

tage.[19]

ברך .14 בנון זבינין לח� ארי תז� When you make a sale to your fellow[20] — ו�

Yovel; one who was sold as a Hebrew servant is freed at Yovel. [One’s ancestral heritage refers to one’s family’s portion of Eretz Yisrael since the time the land was divided between the tribes. This is the only sort of land that is returned at Yovel (see Rambam, Hil. Shemittah VeYovel 11:1).]15. This teaches that the Yovel year extends only through the fiftieth year, ending at Rosh Hashanah of the fifty-first year. It does not extend until Yom Kippur of the fifty-first [even though that is when the shofar of Yovel is blown] (see Rosh Hashanah 8b, with Rashi).16. See note 7. The law of Yovel is like that of shemittah with regard to the prohibition to work the land or to keep its produce for oneself.

17. The produce that grows during Yovel (and shem-ittah) has sanctity, which limits what one is allowed to do with it. If it is sold or bartered, the money (or item) received in exchange attains sanctity as well (see Rashi).

18. That is, so long as a particular variety of produce is available in the field, you may keep it in your home, but once it is no longer available in the fields, you must remove it from your home, just as was stated above regarding shemittah (Rashi; see note 10).

19. This was already taught in v. 10. See Rashi for why it is repeated here.

בנון זבינין .20 literally means, you make sales, but the תז�Aramaic style is to use the plural form for purchases

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION11 It is Yovel, the fiftieth year shall it be for you; you shall not sow, you shall not har-vest its aftergrowths and you shall not pick that which was kept away. 12 For it is Yovel, it shall be holy to you; from the field you may eat its crop. 13 In this Yovel year you shall return, each man to his ancestral heritage.

14 When you make a sale to your fellow

ר, לומ למוד ת ה מ ה. נ� חמשים ש� ת ה� שנ� הוא יובל (יא) שנה ה בראש כדאיתא י), (פסוק וגו' " שתם "וקד ר שנאמ לפי הענבים את נזריה. את א): ג, (פרק כהנים ת ובתור (ח:) ר שנאמ כשם מופקרים. ה מן תה א בוצר אבל משומרים, הקדושות שנים שתי נמצאו ב), (שם יובל ב ר נאמ כך שביעית בחמישים ה ת ושנ שמטה ע ותש רבעים הא ת שנ לזו, זו סמוכות יכול כהקדש. דמיה תופסת כם. ל� תהיה קדש (יב) יובל: ג; (שם תהא הויתה ב "תהיה", ר לומ למוד ת לחולין, היא תצא

אוכל תה א שדה ה ידי ל ע תאכלו. דה ש� מן ה� נח.): קידושין בית ער מן ה תה לב שדה צריך א יה מן ה ח ית, שאם כלה ל ב מן השבו (יג) ת� יובל: ר ב נאמ כך שביעית ר ב שנאמ כשם ד). (שם בתם איש אל אחזתו" ר "וש הרי כבר נאמ תו. ו איש אל אחז�וגאלה בנו ד ועמ שדהו מוכר ה בות לר אלא י) פסוק (לעיל תמכרו וכי (יד) ו): שם כהנים (תורת יובל ב לאביו שחוזרת תה מוכר ין כשא שמעו. ועוד יש דרשה: מנ וגו'. לפי פשוטו כמר, ממכ� תמכרו וכי ר לומ למוד ת חברך, לישראל מכור

רש"י

א ול עו תזר# א ל ם כ4 ה ל# Dהי Eה ת נ3 ים ש# Yחמש ת ה2 שנ_ וא ה ל יא יוב7

וא קדש ל ה י יוב7 : יב כ יה# Uא תבצרו את־נזר יה# ול תקצרו את־ספיח

יובל ה� ת יג בשנ� ה: ת, את־תבוא# אכלו ת ה ד ש# ן־ה� מ ם כ4 ל# ה Dהי Eת

ך# עמית ר ל2 י־תמכרו ממכ# Eתו: ♪ שני יד וכ יש אל־אחז# �בו א ש זאת ת# ה�

א ול# תזרעון א ל# לכון תהי שנין משין ח� ת שנ� היא א יובל# יא

א קודש# היא א יובל# ארי יב א: ה� שבק; ת י# תקטפון א ול# א ה# ת, כ� ת י# חצדון ת�

א דיובל# א ת# בש� יג ה: לת� על� ת י# תיכלון א קל# ח� מן לכון תהי

ך בר# לח� זבינין בנון תז� ארי ו� יד נתה: חס# לא� ר גב� תתובון א ד# ה#



ברך or you make a purchase from the hand — או תזבון מידא דח�of your fellow, אחוהי ית ר גב� תונון do not aggrieve one — לא another by overcharging or underpaying.

ר יובלא .15 יא בת� ן שנ� -Thus, in a land transaction, accord — במני�ing to the number of THE YEARS after the Yovel תזבון מן

ברך שני ;shall you buy the field from your fellow — ח� ן במני�בן לך לתא יז� according to the number of crop-years shall he — על�sell it to you.[21]

זבינוהי .16 סגי ת� יא שנ� סגיאות According to the greater — לפום number of years that remain until Yovel you shall increase

[the field’s] purchase price, זבינוהי זער ת� יא שנ� זערות — ולפום and according to the lesser number of years left until Yovel you shall reduce its purchase price; הוא לתא על� ן מני� ארי לך בן for he is selling you the number of crops left until — מז�Yovel.[22]

and sales (see Pas’shegen to Bereishis 23:18). See Lechem VeSimlah for another approach.

21. Since fields revert to their original owners at Yovel, the buyer of a field is not buying the land itself, but only the crops it will produce until Yovel. If there are only a few years remaining until Yovel and it is sold at a high price, the buyer has been defrauded. If there are many years remaining until Yovel and it is bought at a low price, the seller has been defrauded (Rashi).

[The Hebrew reads נים א years. Onkelos has ,ש� י� ,שנ�“the” years. See Beurei Onkelos for a possible explana-tion; but see below, v. 50.]

22. The Hebrew תבואת, crops, is plural. The Aramaic א לת� seems to be singular — crop. Accordingly, the על�verse must mean that he is selling the individual crop of each of the years remaining until Yovel (see Me’at Tzori). However, Marpei Lashon maintains that א לת� על�can be used for the plural, crops (see also Marpei Lashon to Bereishis 47:24).


or make a purchase from the hand of your fellow, do not aggrieve one another. 15 Ac-cording to the number of years after the Yovel shall you buy from your fellow; according to the number of crop-years shall he sell to you. 16 Accord-ing to the greater number of years you shall increase its purchase, and according to the lesser number of years shall you decrease its purchase; for he is selling you the number of crops.

ין שאם באת לקנות קנה מישראל חברך, עמיתך� מכור. ומנ ל�ג, כהנים פרשתא (תורת עמיתך� ד מי� נה, או ק� ר לומ למוד תנים ר ש� (טו) במספ� ד): (שם ממון ת זו אונא ל תונו. א� א): אופניו: ל ע מקרא ה ליישב פשוטו זהו תקנה. יובל ה� ר ח� א�מה ע דעו כ רק זהיר. כשתמכור או תקנה ק ל האונאה בא לה עראויה שהיא שדה ותבואות ה שנים ולפי ה יובל, ד ה יש ע שנים לו חזירה לה סופו שהרי קונה. ה ויקנה מוכר ה ימכור עשות ליובל, ואם יש שנים מועטות וזה מוכרה בדמים יקרים ת ה בשנתבואות ממנה ל ואכ מרובות שנים יש ואם לוקח, נה נתא הרי

וזהו זמן. ה לפי לקנותה צריך לפיכך מוכר, נה נתא הרי רבה השני מנין לפי ך, ל� ר ימכ� תבואות שני ר במספ� ר שנאמבותינו דרשו לוקח תמכור לו. ור תבואות שתהא עומדת ביד ה השנים, משתי פחות לגאול אי ש ר אינו שדהו מוכר שה מכאן שלש יש אפילו ו ליום, מיום לוקחו ה ביד שנים שתי עמוד שתתבואות באותן שתי שנים כגון שמכרה לו בקמותיה. ו”שני” אינו שדפון, של ולא של תבואות שנים ר ר, מספ כלומ מפשוטו, יוצא רבה ומיעוט שנים שנים (תורת כהנים שם י; ערכין כט:): (טז) ת�בדמיה: מעיט תו. ת מקנ� מעיט ת� ביוקר: תמכרנה תו. מקנ�

רש"י

ר Fטו במספ יו: Eח את־א# יש Yא ל־תונו א� ך# עמית4 ד מי/ ה נ ק# או

ת י־תבוא dשנ ר במספ� ך# עמית4 ת מא7 ה Lתקנ ל יוב ר ה� ח/ נים א� ש#

מעט ולפי תו מקנ# רבה ת� נים ש# ה� רב | י eטז לפ ך: ר־ל, ימכ#

ך: ל, מכר הוא תבואת ר מספ/ י כ תו מקנ# יט �מע ת� נים ש# ה�

ן במני� טו אחוהי: ת י# ר גב� תונון א ל# ך בר# דח� א מיד# תזבון או

א לת# על� שני ן במני� ך בר# ח� מן תזבון א יובל# ר ת� ב# א י� שנ�

זערות ולפום זבינוהי סגי ת� א י# שנ� סגיאות לפום טז ך: ל# בן יז�

ך: ל# בן מז� הוא א לת# על� ן מני� ארי זבינוהי זער ת� א י# שנ�


280 / ויקרא — פרשת בהר כה / יז־כא

ברה .17 ר ית ח� Each of you shall not aggrieve — ולא תונון גב�his fellow,[23] ל מאלהך and you shall fear your — ותדח�

God;[24] ארי אנא יי אלהכון — for I am Hashem, your God.

י .18 עבדון ית קימ� י You shall fulfill My statutes — ות� וית דינ�יתהון עבדון ות� and observe My judgments and — תטרון

fulfill them, לרחצן רעא א� ל ע� and you shall then — ותתבון dwell securely on the Land.[25]

ה .19 רעא אב� ותיכלון The Land will give its fruit — ותתן א� ותתבון ,and you shall eat to satisfaction — למשבע

ה and you shall dwell securely upon it.[26] — לרחצן על�

תימרון .20 ארי תא :And if you will say — ו� בש� ניכול מא הא ?What will we eat in the seventh year — שביעתא

לתנא נכנוש ית על� ולא ע נזר� Behold! We will not sow, and — לא we will not gather our crop![27]

תא שתיתתא .21 קד ית ברכתי לכון בש� I will command My — ואפ�

23. This refers to mistreating one’s fellow through ver-bal harassment, whether by annoying him or by giving bad advice for one’s own benefit (Rashi).

24. This is a warning to one who thinks he can give bad advice and no one will know whether his intent was bad or he simply erred. The verse cautions: You shall have

fear of your God, for He knows your thoughts (Rashi).25. Violating the laws of shemittah brings about exile. The Torah assures us that if we observe shemittah, we will not be exiled from the land (Rashi).26. You will have no worry of drought (Rashi).27. One is not allowed to plant a crop in the seventh

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION17 Each of you shall not ag-

grieve his fellow, and you shall have fear of your God; for I am Hashem, your God.

18 You shall fulfill My statutes, and observe My judgments and fulfill them; and you shall dwell securely on the Land.

19 The Land will give its fruit and you shall eat to satisfaction; and you shall dwell securely upon it. 20 If you will say: What will we eat in the seventh year? — behold! we will not sow and not gather our crop! 21 I will command My blessing for you in the sixth year

ת אונא ל ע הזהיר כאן עמיתו. את איש תונו ולא (יז) חבירו את איש יקניט שלא א) ד, פרק כהנים (תורת דברים יועץ. של הנאתו ו רכו ד לפי לו הוגנת שאינה עצה ישיאנו ולא "ויראת ר נאמ לכך לרעה, ונתי ו נתכ אם יודע מי ר תאמ ואם לב, ל מסור ה דבר כל יודע. הוא חשבות מ יודע ה מאלהיך", ר בו "ויראת מאלהיך" חשבה בלבו, נאמ מ כיר אלא מי שה שאין מח. בט� רץ ל� א� ל ה� בתם ע� (שם ב; בבא מציעא נח:): (יח) ויש�

את הארץ תרצה "אז ר שנאמ גולים, ישראל שמטה עון שבשל שנה ושבעים לד), כו, (להלן בתתיה" ש את והרצת בתתיה, שלו, הימים־ב (דברי היו שבטלו שמטות שבעים כנגד בבל גלות ליה. שלא ח ע� בט� בתם ל� רץ וגו' ויש� א� ה ה� תנ� כא): (יט) ונ�ים מע ה בתוך ף א ע. שב� ל� לתם אכ� ו� צורת: ב ת משנ תדאגו תהא בו ברכה (תורת כהנים שם ד; שם בחוקותי פרק א, ז): (כ) ופירות ין י כגון תנו. תבוא� את ית: ב ה אל נאסף. ולא

רש"י

יהוה י Yאנ י fכ יך# אלה4 dמ ראת# וי# את־עמיתו יש eא תונו א יז ול

ם Dעשית י תשמרו ו2 ט� י ואת־משפ# עשיתם את־חקת� ם: יח ו2 Uהיכ אל

ה Pתנ יט ונ, מחוברין) כשהן (שני שלישי ח: ט� Uב ל# רץ א3 ל־ה# ע� ם בת! יש� Eו ם jאת

י eכ וכ : יה# Uל ע# ח ט� Lב ל# ם בת! יש� Eו ע ב� ש ל# ם Lלת אכ� ו2 ה פרי# רץ א# ה#

אסף Uנ א ול ע נזר# א ל ן ה ת Vשביע ה� ה נ* ש# ב� ל ה־נאכ� מ� אמרו ת

ית Vשש ה� ה נ3 ש# ב� ם כ ל# תי את־ברכ# יתי כא וצו' נו: dת את־תבוא#

יי# א אנ# ארי ך ה# מאל# ל ותדח� ברה ח� ת י# ר גב� תונון א ול# יז

עבדון ות� תטרון י דינ� ת וי# י מ� קי# ת י# עבדון ות� יח הכון: אל#

ותתן יט ן: חצ# לר# א רע# א� ל ע� ותתבון תהון י#

ארי ו� כ ה: על� ן חצ# לר# ותתבון ע למשב# ותיכלון ה אב� א רע# א�

נכנוש א ול# ע נזר� א ל# א ה# א שביעת# א ת# בש� ניכול א מ# תימרון

א שתיתת# א ת# בש� לכון ברכתי ת י# קד ואפ� כא א: נ# לת, על� ת י#



blessing for you in the sixth year, לתא לתלת שנין עבד ית על� — ות�and it will yield a crop sufficient for three years.[28]

תמינתה .22 תא ש� ית ,You will sow in the eighth year — ותזרעון תיקא לתא ע� and during that year, you will eat — ותיכלון מן על�

from the old crop. תא תשיעתה ד ש� ד ,Until the ninth year — ע� ע�ה לת� על� ל until its crop (meaning, the eighth year’s crop) IS — מיע�

BROUGHT IN to the house, תיקא you will eat the old — תיכלון ע�crop of the sixth year.[29]

חלוטין .23 ן ל� ב� רעא לא תזד� -The land shall not be sold in perpetu — וא�ity,[30] רעא ירין ותותבין ;for the land is Mine — ארי דילי א� ארי ד�

תון קדמי for you are sojourners and residents BEFORE Me.[31] — א�

year, nor is one allowed to store significant quantities of seventh-year produce that grows on its own [see above, notes 6-8] (see Rashi).28. The three years are the sixth, the seventh (shemittah), and the eighth. One sows the land at Marcheshvan of the eighth year and harvests it during Nissan of that year, but the crop remains in the field to dry and is not ready to be brought into the house until Succos of the ninth year (Rashi here and to v. 22; Rashbam; cf. Ramban).

[The Hebrew נים ש� for “the” three years, means ,לשלש ה�that the sixth year’s crop will last for the sixth, sev-enth, and eighth years. However, since the passage has thus far mentioned only two years (the sixth and the seventh), the reference of “the three years” is unclear. This might be why Onkelos renders it simply as, for three years, without “the.”]29. The Hebrew ד בוא until [its crop] arrives, might be ,ע�understood as referring to the beginning of the crop’s growth, when it arrives in the field. However, the crop begins growing and is harvested in the eighth year, not

the ninth. Therefore, Onkelos clarifies that the meaning is ה לת� ל על� ד מיע� ,until its crop is brought in [to the house] ,ע�which takes place in the ninth year (see Me’at Tzori; Rashi cited in the previous note; see Sifsei Chachamim).30. An earlier verse (v. 10) commanded as a mitzvah that fields be returned to their original owners at Yovel. Our verse teaches a prohibition against withholding a field from its original owner at Yovel (Rashi; see Ramban).

The Hebrew root (לצמתת) צמת and the Aramaic חלט חלוטין) connote severance, or cutting off (see Ibn Ezra (ל�and Chizkuni here; I Melachim 20:33 with Rashi); sell-ing the land in perpetuity would cut off the seller from his ancestral heritage. A further meaning is absolute and final; the sale of the ancestral field may not be ab-solute, such that it does not revert back to the owner at Yovel (Rabbeinu Bachya here; Metzudos to I Melachim loc. cit.). See further, Parshegen.31. Do not return the land begrudgingly, for it is in any case not your land, but Mine (Rashi).


and it will yield a crop suf-ficient for the three years. 22 You will sow in the eighth year, but you will eat from the old crop; until the ninth year, until its crop arrives, you will eat the old.

23 The land shall not be sold in perpetuity, for the land is Mine; for you are sojourn-ers and residents with Me.

נים. ש� ה� לשלש (כא) מאליהם: באים ה וספיחין האילן, שמינית, ול שביעית ול שנה, ה ראש ד וע מניסן ששית, ה לקצת ה נ� ש� ה� ד ע� (כב) בניסן: ויקצרו רחשון במ שמינית ב שיזרעו סכות של תשיעית שהוא עת בוא תבואתה ג ה ד ח תשיעית. ע ה�גרנות ב שדה ב היו יץ ק ה ימות שכל ית, ב ה לתוך שמינית של עשות בית. ופעמים שהיתה צריכה ל ובתשרי הוא עת האסיף ל

בטלין שהן שביעית, ה שמטה ה שלפני ששית ב שנים, ע רב לאומקרא יובל. וה שביעית ה רצופות: שנים שתי ע רק ק ת מעבודכר. תמ� לא רץ א� וה� (כג) כולן: שמטות ה בשאר ר נאמ זה לוקח ה יהא שלא יובל, ב בעלים ל שדות ת חזר ל ע לאו ליתן כובשה (תורת כהנים ד, ח): לצמתת. לפסיקה, למכירה פסוקה שלך: ע עינך בה (שם) שאינה ל תר רץ. א א� עולמית: כי לי ה�

רש"י

ה נ* ש# ה� ת א ם עת כב וזר� ים: Eנ ש# ה� ש לשל ה תבוא# את־ה� ת ש# וע#

ת תשיע ה� ה נ* ש# ה� | ד ע/ ן jש י# ה תבוא* מן־ה� ם Lלת אכ� ו2 ת שמינ ה�

כר תמ# א ל רץ א# כג וה# ן: ש, י# אכלו ת ה ת# תבוא# ד־בוא ע�

י: Eד עמ# ם Lת א� ים fב ותוש# ים lי־גר Eכ רץ jא ה# י �כי־ל ת לצמת

א ת# ש� ת י# ותזרעון כב שנין: ת לתל# א לת# על� ת י# עבד ות�

א תשיעית# א ת# ש� ד ע� א תיק# ע� א לת# על� מן ותיכלון א תמינית#

ן ב� תזד� א ל# א רע# וא� כג א: תיק# ע� תיכלון ה לת� על� ל מיע� ד ע�

י: מ� קד� תון א� בין ותות# רין י# ד� ארי א רע# א� דילי ארי חלוטין ל�


282 / ויקרא — פרשת בהר כה / כד־כז

תכון .24 חסנ� ע א� In the entire land of your ancestral — ובכל אר�heritage רעא לא� תתנון -you shall provide re — פרקנא

demption for the land.[32]

אחוך .25 ן סכ� יתמ� -If your brother becomes impover — ארי ished חסנתה בן מא� and sells part of his ancestral — ויז�

heritage,[33] וייתי פריקה דקריב לה — his redeemer, who is the closest relative to him that can afford it, shall come ויפרוק and redeem his brother’s sale.[34] — ית זביני אחוהי

ר ארי לא יהי לה פריק .26 If a man will have no redeemer — וגב�to redeem the field,[35] דבק ידה but his own means — ות�

are now sufficient,[36] ת פרקנה ח כמס� שכ� and he acquires — וי�THE AMOUNT needed for its redemption,זבינוהי .27 שני ית שב then he shall calculate the years — ויח�

of his sale בן לה ר די ז� and he shall — ויתב ית מותרא לגב�return the excess to the man to whom he had sold it;[37]

32. This verse introduces the subject that follows, about the right to redeem property that was sold from one’s ancestral heritage (Rashi). Alternatively, the verse refers back to the law of Yovel. The “redemption” men-tioned here is the return of ancestral property at Yovel (Ramban).

33. The verse implies that one should not sell his ances-tral land except under the pressure of impoverishment, and even then, he should not sell all of his parcel, but only part, leaving a field for himself (Rashi; see also Rambam, Hil. Shemittah VeYovel 11:3).

34. The “redeemer” pays the buyer for the field (based on the formula set out in v. 27) and takes it back on behalf

of the seller. The buyer may not prevent the seller’s relative from redeeming the field (Rashi). In Kiddushin (21a), the Tannaim dispute whether the relative is obli-gated to redeem the field for his relative, or simply has the option to do so over the buyer’s objection.35. I.e., no redeemer who can afford to redeem the field. Alternatively, none who is willing to do so (see Rashi, and Kiddushin ibid.).36. After selling the field, he came into some money, and now he wants to reclaim the field. The word ד – י�literally, hand — refers in this context to one’s financial means (Metzudas Tziyon, Yechezkel 46:7).37. For example, if he bought it with ten crop-years

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION24 In the entire land of your ancestral heritage you shall provide redemption for the land. 25 If your brother becomes impoverished and sells of his ancestral heritage, his redeemer who is closest to him shall come and redeem his brother’s sale. 26 If a man will have no redeemer, but his means suffice and he acquires enough for its redemption, 27 then he shall cal-culate the years of his sale and he shall return the excess to the man to whom he had sold it;

עברי, ועבד בתים בות לר תכם. אחז� ארץ ובכל (כד) ודבר זה מפורש בקידושין בפרק ראשון (כא.). ולפי פשוטו סמוך ר שתי שנים ח אי לגאלה לא ש מוכר אחוזתו ר חריו, שה לפרשה שלאמוך י� כי (כה) כב: לע יכול לוקח ה ואין קרובו, או הוא או ת אי למכור שדהו אלא מחמ ש מד שאין אדם ר ר. מל כ� חיך� ומ� א�תו. ולא כולה, למדה ק עוני (תורת כהנים פרק ה, א): מאחז� דוחר ל את ממכ� א� צמו (שם): וג� ייר שדה לע דרך ארץ שיש תורה

יהיה לא כי ואיש (כו) כב: לע יכול לוקח ה ואין חיו. א�בישראל שאין לו גואלים, אלא גואל לך אדם לו גאל. וכי יש רו. ב את שני ממכ� ל לגאול ממכרו (שם ב): (כז) וחש� שיוכרתיה לך בכך וכך, מה מכ יובל כך וכך, בכ ד ה מה שנים היו ע כתבואות כפי ר ה יובל, נמצאת קונה מספ חזירה ב עתיד היית להע, הוצא את רב לת אותה שלש שנים או א חשבון של כל שנה, אכעדף. שאר. וזהו: והשיב את ה� חשבון וטול את ה דמיהן מן ה

רש"י

מוך י־י# Eרץ: ס רביעי כה כ א, ה תתנו ל# ם גאל3 תכ4 רץ אחז� Dכד ובכל א

ר ל את ממכ� א� וג# יו רב אל# ק# גאלו ה� א Pתו וב אחז# dר מ כ� יך# ומ# ח א#

תו: י גאל# א כד= צ3 דו ומ# ה י# יג# eל והש mהיה־לו גא Eא י י ל fיש כ יו: כו וא Eח א#

ר־לו כ� ר מ, Dיש אש �א ף ל# עד רו והשיב את־ה* י ממכ# ב את־שנ7 כז וחש�

ן סכ� יתמ� ארי כה א: רע# לא� תתנון א נ# פרק# תכון נ� חס# א� ע אר� ובכל כד

זביני ת י# ויפרוק לה ריב דק# ריקה פ# וייתי נתה חס# מא� בן ויז� אחוך

נה: פרק# ת כמס� ח שכ� וי� ידה דבק ות� ריק פ# לה יהי א ל# ארי ר וגב� כו אחוהי:

לה בן ז� די ר לגב� א ר# מות# ת י# תב וי# זבינוהי שני ת י# שב ויח� כז



חסנתה .and he shall return to his ancestral heritage — ויתוב לא�

לה .28 דיתב ת כמס� ידה ת שכח� א� לא But if he does not — ואם acquire sufficient means to repay him, ויהי זבינוהי בידא

תא דיובלא ד ש� ן יתה ע� -then his sale shall remain in pos — דזב�session of its purchaser until the Yovel year; ביובלא ויפוק — and at the Yovel, [the land] shall leave the purchaser, חסנתה and [the seller] shall return to his ancestral — ויתוב לא�heritage.

קפא שור .29 רתא מ� ב ק� בן בית מות� ר ארי יז� If a man shall sell — וגב�a house of residence in a CITY SURROUNDED BY A WALL[38]

דזבינוהי תא ש� ם משל� ד ע� פרקנה its redemption shall be — ותהי until the end of the year of its sale, עדן בעדן יהא פרקנה — its period of redemption shall be A FULL YEAR.[39]

remaining before Yovel, then each crop-year is worth one-tenth of the purchase price. Thus, if eight crop-years now remain until Yovel, the seller returns eight-tenths of the price (Rashi). [The same applies when it is redeemed by a close relative.]38. The Hebrew ה -translates literally as a wall עיר חומ�city. Onkelos clarifies that the meaning is a city sur-rounded by a wall.

This law applies only to a city that had been sur-rounded by a wall when the nation entered Eretz Yisrael under Yehoshua (see Rashi; see note 40).39. The Hebrew מים ”,translates literally as “days י�but means a year; i.e., all the days of a year (Rashi). Onkelos translates this ן בעד� ן literally, from [this] ;עד�time to [this] time; meaning, from this time now until

the same time next year (see also Bereishis 24:55). The seller has until the same time in the following year to redeem the house.

The Torah uses מים ה days, rather than ,י� נ� a year ,ש�to teach that the right of redemption extends from the time of day when the sale was made until the same time of day on that same day in the following year. The year of redemption is not a calendar year, nor does it end at the beginning of that day in the following year; rather, the seller may redeem the house for a full year, until the same day and the same time of day as the sale took place (Arachin 31a, with Rashi). Ritva (Niddah 47b) writes that this is implied in the language of Onkelos here: from [this] time to [this] time, referring to the exact time of day.


and he shall return to his ances-tral heritage. 28 But if he does not acquire sufficient means to repay him, then his sale shall remain in possession of its purchaser until the Yovel year; in the Yovel, it shall leave, and he shall return to his ancestral heritage.

29 If a man shall sell a house of residence in a walled city, its redemption shall be until the end of the year of its sale; its period of redemption shall be a year.

איש אשר לוקח: ל� ל האכילה שאכלה, ויתנם ל מקח ע בדמי הזה שבא לגאלה (תורת כהנים שם ג; ערכין ל.): מוכר ה ר לו. ה כ� מ�חצאין (תורת כהנים שם שיב לו. מכאן שאינו גואל ל (כח) [די ה�יובל. שלא יכנס לתוך אותה שנה ת ה� ד שנ� ה; ערכין שם, ל:):] ע�מט בתחלתו (תורת כהנים שם ז): (כט) בית יובל מש כלום, שהמימות חומה מוקפת ה עיר בתוך ית ב ה. חומ� עיר ב מוש�

תו. לפי ה גאל� ית� יהושע בן נון (שם פרשתא ד, א; ערכין לב.): וה�שירצה, ן זמ כל ואילך שנים משתי לגאלה שיכול בשדה ר שנאמך לפרש בזה ובתוך שתי שנים הראשונים אינו יכול לגאלה, הוצרר מכאן ח שנה ראשונה גואלה, ולא שהוא חלוף, שאם רצה לגאול במים. ימי שנה שלימה תו. של בית: י� ה גאל� ית� אינו גואלה: וה�ערה אתנו ימים [וגו']" (בראשית כד, נה): נ קרוים ימים, וכן "תשב ה

רש"י

ה י* וה# לו יב eש ה# די דו י# ה צא# לא־מ, ם כח וא תו: אחז# ל2 ב וש3

ב וש3 ל יב ב� א צ# וי# ל mיוב ה� ת שנ/ ד ע� אתו ה Dקנ ה� ד בי� רו ממכ#

יר eב ע ית־מוש� dי־ימכר ב Eיש כ תו: ס חמישי (שלישי כשהן מחוברין) כט וא אחז# ל2

תו: ה גאל# הי! Eים ת �מ רו י# ת ממכ# ד־תם שנ/ תו ע� ה גאל# ית# ה וה, חומ#

ויהי לה תב די# ת כמס� ידה ת שכח� א� א ל# ואם כח נתה: חס# לא� ויתוב

ויתוב א ביובל# ויפוק א דיובל# א ת# ש� ד ע� תה י# ן דזב� א ביד# זבינוהי

א רת� ק� ב מות� בית בן יז� ארי ר וגב� כט נתה: חס# לא�

נה: פרק# יהא ן עד�ן >בעד� דזבינוהי א ת# ש� ם משל� ד ע� נה פרק# ותהי א קפ� מ�

>שור


284 / ויקרא — פרשת בהר כה / ל־לא

תא שלמתא .30 ם לה ש� ד משל� But if it will not — ואם לא יתפרק ע�be redeemed before its full year is complete, ויקום ביתא

ן יתה חלוטין לדזב� רתא די לה שורא ל� then the house that is — די בק�in the city that has a wall shall be established in perpetuity as belonging to the one who purchased it, …. לדרוהי — for his generations; לא יפוק ביובלא — it shall not go out at Yovel.[40]

יא .31 צח� די לית ,But the houses of the open towns — ובתי פ�ף סחור סחור ק� -which do not have a SURROUND — להון שור מ�

ING wall all around,[41] are not like the houses of walled cities; שבון רעא יתח� ל א� ל חק� rather, THEY shall be considered like — ע�the field of the land; פרקנא יהי להון — meaning, THEY shall have redemption past one year, יפקון and THEY — וביובלא shall go out at Yovel.[42]

40. Once the first year passes without redemption, the walled-city house remains forever the buyer’s property. [This is unlike the law of an ancestral field, which re-verts to the seller at Yovel and may be redeemed earlier.]

This verse is read ה that has a wall, but is ,אשר ”לו“ חמ�written ה that has no wall. [This is known ,אשר ”לא“ חמ�as a קרי וכתיב]. Onkelos, as always, follows the קרי (that has a wall), which is the verse’s simple meaning (see, however, Parshegen). [As for the כתיב (that has no wall), it comes to teach that so long as a city had a wall in the time of Yehoshua, it is considered a walled city, even if it currently has no wall (Megillah 3b).]41. The Hebrew ביב סחור and the Aramaic parallel) ס� all around, does not necessarily denote a full ,(סחורencirclement. [For example, the Torah uses this term in the context of placing blood of offerings on the

Mizbe’ach, even though the blood is applied only to the corners of the Mizbe’ach.] Onkelos therefore adds ף ק� surrounding, to clarify that unless the town is ,מ�completely surrounded by walls, it has the status of an open town in terms of this law (Parshegen).42. The Hebrew throughout this verse is in singular (“it” shall be considered… “it” shall have redemp-tion… and “it” shall go out at the Yovel, referring to each individual house in the open towns — see Ibn Ezra). However, Onkelos uses the plural, to align the language with the term houses at the beginning of the verse (Shaarei Aharon).

A house in an open town is like an ancestral field: both can be redeemed indefinitely (whereas a house in a walled city cannot be redeemed once a year passes following the sale), and both go back to the original

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION30 But if it is not redeemed be-fore its full year is complete, then the house that is in the city that has a wall shall be established in perpetuity to the one who purchased it, for his generations; it shall not go out at Yovel. 31 But the houses in the open towns, which do not have a wall all around, it shall be considered like the field of the land; it shall have redemption, and it shall go out at Yovel.

ועומד מכחו של מוכר צמיתת. יצא ית וגו' ל� ב� ם ה� (ל) וק�בותינו ן. אמרו ר ה. "לו" קרינ בכחו של קונה: [אשר לא חמ�כשיו הואיל והיתה לו קודם לכן (ערכין ל פי שאין לו ע ף ע ז''ל: א"לה", לכתוב ך והוצר היא נקבה ועיר ז). שם כהנים תורת שם; סורת, במ "לו" תקנו בפנים "לא" לכתוב שצריך מתוך אלא אם פרא: ס ב ר ר אמ יבל. ב� יצא לא זה]: ל ע נופל זה תי וב� (לא) לא:): (ערכין יצא לא שנתו בתוך יובל בו ע פג

פתוחות עיירות יא"] צח ”פ [נ“א: צחין" "פ רגומו, כת חצרים. ה�צריהן". רבה יש בספר יהושע (יג, כג) ”הערים וח מאין חומה, והרץ א� ה� שדה ל ע� טז): כה, (בראשית ובטירתם" צריהם "בחיובל ב ויוצאין יובל, ה ד ע שנגאלין כשדות, הן הרי שב. יח�לג.): ערכין ב-ג; ו, פרק כהנים (תורת נגאלו לא אם בעלים ליפה כחו מכח שדות, ובזה ירצה. ה תהיה לו. מיד אם גאל�יבל יצא. בחנם: ד שתי שנים (שם): וב� שדות אין נגאלות ע שה

רש"י

ית ב� ה� ם ק# ו ה תמימ# ה נ* ש# לו את ד־מל ע� ל א א־יג# ל ם eל וא

יו jה אתו לדרת קנ! ת ל� rצמית ה ל� יר אשר־לו [לא כ'] חמ# ע אשר־ב#

ה חמ# ם wה ין־ל# dא ר אש ים חצר ה2 י ת7 לא וב# ל: dיב ב� יצא א ל

א: dיצ יבל וב� היה־לו Eת ה גאל# ב mש ח# dי רץ א3 ה# ה ל־שד= ע� יב ב ס#

א בית# ויקום א שלמת# א ת# ש� לה ם משל� ד ע� יתפרק א ל# ואם ל

רוהי לד# תה י# ן לדזב� חלוטין ל� א שור# לה די א רת# בק� די

ף ק� שור מ� להון לית די א י# צח� פ� תי וב# לא א: ביובל# יפוק א ל#

יפקון: א וביובל# להון יהי א נ# פרק# שבון יתח� א רע# א� ל חק� ל ע� סחור >סחור



ליואי .32 בתי ,And as for the cities of the Leviim — וקרוי תהון חסנ� the houses of the cities of their ancestral — קרוי א�

heritage, לליואי יהי ם על� ן the Leviim shall have an — פרק�eternal right of redemption.[43]

ליואי .33 מן יפרוק And if one will REDEEM from the — ודי Leviim,[44] ביובלא חסנתה א� וקרוי ביתא זביני the — ויפקון

sale of the house or land of the CITIES of his ancestral heritage shall go out in the Yovel year, ארי בתי קרוי ליואי — because the houses of the cities of the Leviim — תהון בגו בני חסנ� היא א� that is their ancestral heritage among the Children — ישראלof Israel.[45]

owner at Yovel (unlike a house in a walled city, which the buyer keeps forever if it is not redeemed within a year). However, they are not exactly the same, because a house in an open town can be redeemed even imme-diately after the sale, but an ancestral field cannot be redeemed until at least two years pass following the sale (see Rashi). [This is implied by v. 15, which states that a field is sold “according to the number of crop-years,” i.e., for a minimum of two years (Rashi there).]43. If a house was sold in one of the forty-eight cities of the Leviim (see Bamidbar 35:7), it may be redeemed from the buyer at any time, whether the city is walled or open. The same applies to a field in the two thou-sand-amah area around the city, which was also given to the Leviim (Rashi; see Malbim).44. Rashi gives two explanations of this clause: (a) It discusses a non-Levi who buys a house in a walled Levite city from a Levi. In this case, “redeem” means “buy.” The verse continues by saying that even if the house is not redeemed in the first year, it does not re-main forever the buyer’s property, but reverts to the seller (the Levi) at Yovel, unlike when a Yisrael sells a

house in a walled city. (b) The verse’s case is where the house was sold by one Levi to another Levi. The previ-ous verse taught that when a Levi sells his house to a Yisrael, the Levi can always redeem the house, even after the first year. This verse teaches that the same applies when the Levi sells to another Levi; he may al-ways redeem the property. According to this approach, the phrase, and if one will redeem from the Leviim, re-fers literally to redemption. It is saying that the Levi’s right to indefinitely redeem his house exists even when he is redeeming it from another Levi.

Onkelos translates ודי יפרוק, and if one will “redeem,” not “and if one will buy.” This suggests that Onkelos understands the verse to be discussing an actual re-demption (by a Levi from his fellow Levi), in accordance with Rashi’s second approach. [See, however, Marpei Lashon and Me’at Tzori, who suggest that Onkelos too might be using “redeem” to mean “buy.” See also Chizkuni and Shaarei Aharon. Cf. Pas’shegen for an-other understanding of Onkelos.]

45. The law of a Levi’s house in a walled city is (unlike a Yisrael’s house in such a city) like that of an ancestral

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION32 And the cities of the Leviim, the houses in the cities of their ancestral heritage, the Leviim shall have an eternal redemp-tion. 33 And if one will buy from the Leviim, the sale of the house or the city of his ancestral heri-tage shall go out in the Yovel; for the houses of the Levite cities — that is their ancestral heritage among the Children of Israel!

ת רבעים ושמנה עיר שנתנו להם: גאל� לוים. א רי ה� (לב) וע�שדה מכרו אם שנים. שתי לפני אפילו ו מיד גואל ם. עול�או הערים, סביבות מה א ים לפ בא להם נתונות ה משדותיהם לסוף חלוט ואינו לעולם גואלין חומה, בעיר ית ב מכרו אם ל מן אשר יגא� שנה (תורת כהנים שם ד-ה; ערכין שם): (לג) ו�אותו יבל. ב� א צ� וי� מהם: עיר או ית ב יקנה ואם לוים. ה�חלוט יהיה ולא שמכרו, לוי וישוב ל עיר של ית או של ב ממכר כשאר בתי ערי חומה של ישראל, וגאולה זו לשון מכירה. דבר

לוים" (פסוק לב), יכול לא ת עולם תהיה ל ר "גאל חר, לפי שנאמ אלוים, אבל ית בערי ה שקנה ב ישראל כתוב אלא בלוקח דבר הלוים", ל מן ה אשר יגא ר "ו למוד לומ לוי שקנה מלוי יהיה חלוט, תת עולם (תורת כהנים שם ו; ערכין ד לוי גואל גאול גואל מי ף ה אחרת, ואם לא גאלה ית. הרי זו מצוה א ר ב� א ממכ� צ� שם): וי�(תורת ישראל של ית כב [שנה] לסוף נחלט ואינו יובל, ב יוצאה ם. לוים היא אחז�ת� רי ה� תי ע� כהנים שם ז; ערכין לג.): כי ב�ת שדות וכרמים אלא ערים לשבת ומגרשיהם, חל לא היה להם נ

רש"י

ם: Eלוי ל� ה הי! Eת ם עול3 ת גאל� ם jת אחז# י ר7 ע# תי ב# לוים ה� רי לב וע#

תו אחז# יר Yוע ית ר־ב_ ממכ� א xצ וי# לוים מן־ה� ל יגא� ר wאש לג ו2

ל: dא ישר# י בנ= בתוך ם ת# אחז# וא ה לוים ה� י ר7 ע# י ת ב# י eכ ל mיב ב�

אי: לליו# יהי ם ל� ע# ן פרק� תהון נ� חס# א� קרוי תי ב# אי ליו# וקרוי לב

נתה חס# א� וקרוי א בית# זביני ויפקון אי ליו# מן יפרוק ודי לג

אל: ישר# בני בגו תהון נ� חס# א� היא אי ליו# קרוי תי ב# ארי א ביובל#


286 / ויקרא — פרשת בהר כה / לד־לו

בן .34 ח קרויהון לא יזד� ל רו� חק� But the field of the open land — ו�of their cities may not be sold, ם הוא להון ת על� חסנ� ארי א�

— for it is an eternal heritage for them.[46]

עמך .35 ידה ותמוט אחוך ן סכ� יתמ� ארי -If your brother be — ו�comes impoverished and his financial means shall de-

cline with you,[47] תקף בה you shall strengthen him,[48] — ות�ב ויחי עמך -and HE SHALL DWELL AND HE SHALL RE — ידור ויתות�

SIDE and he shall live with you.[49]

ורביתא .36 ב מנה חבוליא ,When you lend him money — לא תס�

field. If the Levi’s house is sold and not redeemed, it returns to him at Yovel. This is because Leviim have no ancestral fields. Their cities [and houses] are in place of fields; therefore, they have the same redemption law as fields (Rashi).

Onkelos renders the singular עיר, city, as קרוי, cities, in accordance with the preceding verse and the next part of our verse, which refer to the cities of the Leviim (see Beurei Onkelos).

46. Each Levite city was surrounded by a thousand amos of open space to make the city beautiful and airy, as well as a further thousand amos of planted fields (see Bamidbar 35:2-5, with Rashi). When the verse speaks of “the field of the open land,” it refers to the area of planted fields that borders the open space.

The verse does not mean that the Leviim cannot sell the fields around their cities. Rather, it means that if a Levi consecrated his field to the Beis HaMikdash, and the treasurer sells it to a third party, the sale is not permanent; rather, the field goes back to the original Levi owner at Yovel. This is unlike an ancestral field

of a non-Levi which, in the same situation, would not go the original owner, but would be divided among the Kohanim at Yovel [see below, 27:21] (Rashi).47. I.e., he is in your proximity so you are aware of his plight (Ibn Ezra). [The term ידה, literally, his hand, re-fers to his financial means (see note 36).]48. You should strengthen and support him when he begins to decline, because if you wait for a full financial collapse, it will be far more difficult to raise him up (Rashi).49. The phrase ב he shall dwell and he shall ,ידור ויתות�reside, is one version of Onkelos, found in Ramban (and in the Yemenite tradition of Onkelos), and ad-opted by Pas’shegen. According to this version, when the verse says ב ותוש� Onkelos understands it to ,גר mean, “he shall be” a dweller and a resident (see HaKesav VeHaKabbalah; Beurei Onkelos). The point of the verse is that you must strengthen your brother so that he will be able to continue residing with you.

However, most versions of Onkelos read: ב ותות� ר י� .ד�This is possibly in line with the approach of Rashi,

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION34 But the fields of the open land of their cities may not be sold, for it is an eternal heritage for them.

35 If your brother becomes impoverished and his means shall decline with you, you shall strengthen him — a con-vert or a resident and he shall live with you. 36 Do not take from him interest and increase;

כדי כשדות, גאולה להם ויש שדות במקום להם הם לפיכך ושדה (לד) ח): שם כהנים (תורת מהם חלתם נ ע תופק שלא לוי בן הקדיש שאם גזבר, כר. מכר ריהם לא ימ� ש ע� מגר�יובל כהנים ב ל יוצאה אינה גזבר, ומכרה גאלה ולא שדהו את חר לא יגאל שדה לאיש א ר את ה ר בישראל "ואם מכ כמו שנאמעוד" (להלן כז, כ) אבל בן לוי גואל לעולם (תורת כהנים שם ה, ט): קשה ויהיה ויפול שירד ניחהו ת ל א בו. קת� והחז� (לה)

שאוי יד. למה זה דומה, למ ת ה ת מוט זקהו משע הקימו, אלא ח ל[נ“א: במקומו], אחד תופס בו חמור ל ה חמור, עודהו ע ל ה שעעמידין אותו (שם פרשתא ה, א): ל לארץ, חמשה אין מ עמידו. נפ ומף אם הוא גר או תושב. ואיזהו תושב, כל שקבל ב. א גר ותוש�[נשך (לו) (שם): נבלות ואוכל זרה עבודה עבוד ל שלא עליו (בבא לאוין בשני עליו עבור ול בנן, ר ווינהו ש ד ח רבית. ות�

מציעא ס:):]

רש"י

הוא ם yעול ת י־אחז� Eכ ר mכ ימ# א ל ם Lריה ע, ש מגר� ה zלד ושד

קת# חז/ Uוה ך jעמ דו י# ה ט# ומ} יך# ח א# מוך י־י# Eם: ס לה וכ Uה ל#

ית רב ות� שך Dנ אתו dמ ח ל־תק{ לו א� ך: עמ, י ח� ו# ב yותוש ר ג~ בו

הוא ם ל� ע# ת נ� חס# א� ארי ן ב# יזד� א ל# קרויהון ח רו� ל חק� ו� לד

תקף ות� ך עמ# ידה ותמוט אחוך ן סכ� יתמ� ארי ו� לה להון:

א ורבית# א חבולי# מנה ב תס� א ל# לו ך: עמ# ויחי ב *ויתות� ידור בהב ר ותות# י# *נ"א: ד�



do not take from him interest and increase;[50] ל מא להך — ותדח�and you shall fear your God[51] — ויחי אחוך עמך — and let your brother live with you.

ספך לא תתן לה בחבוליא .37 Do not give him your money — ית כ�for interest, מיכלך תתן לא and do not give — וברביתא

your food for increase.[52]

יי אלהכון .38 פקית יתכון ,I am Hashem, your God — אנא די א�רעא דמצרים Who took you out of the land of Egypt,[53] — מא�

ן ע� דכנ� רעא א� ית לכון ן ,to give you the land of Canaan — למת�.to be God unto you — למהוי לכון לאלה

who understands ב ותוש� to mean a convert or a גר resident (i.e., a ger toshav). The verse is saying that they too — like “your brother” — are to be supported when experiencing financial difficulty (see Pesachim 21b, with Rashi ד“ה גר אתה מצווה להחיותו) See, however, Beurei Onkelos, who argues against this version of Onkelos.

[The singular ך י עמ� ח� and “he” shall live with you at ו�the verse’s end reads well according to the first ver-sion of Onkelos, since the verse has only one subject — “your brother.” According to Rashi (and the alternative version of Onkelos), the singular term refers to each of the three people (brother, convert, resident) mentioned in the verse (see Ramban).]50. Interest and increase (רבית ות� are different (נשך terms for the same activity, lending or borrowing at interest; the Torah mentions both terms so that those who collect or pay interest will be in violation of two prohibitions (Rashi).

The Aramaic א -wound; this paral ,חבל is from חבולי�lels the Hebrew נשך, which alludes to a bite (ה .(נשיכ�Paying interest is like a wound caused by a snakebite: at first, it is barely felt, but it ends up inflicting great harm [see Rashi, Shemos 22:24] (Parshegen).

51. The Torah warns about fear of Hashem because the prospect of collecting interest is so attractive to the lender that without fear of God, he might find justifica-tions to do so. Alternatively, he might falsely claim that the money he lends is actually the property of a non-Jew, which may be loaned at interest (Rashi).

52. The prohibition to collect or pay interest applies not only to loans of money, but to loans of other commodi-ties as well, such as food (see Bava Metzia 60b).

53. Hashem liberated us from Egypt so that we would accept all His commandments, even such difficult ones as the prohibition against charging interest (Rashi).


and you shall have fear of your God — and let your brother live with you. 37 Do not give him your money for interest, and do not give your food for increase. 38 I am Hashem, your God, Who took you out of the land of Egypt, to give you the land of Canaan, to be God unto you.

ר הרבית ח עתו של אדם נמשכת א ראת� מאלהיך. לפי שד וי�שהיו מעותיו בשביל היתר צמו לע ומורה הימנו, לפרוש וקשה תולה מעותיו ר "ויראת מאלהיך". או ה ך לומ בטלות אצלו, הוצרמסור ה דבר זה הרי ברבית, לישראל לוותם לה כדי בנכרי מאלהיך" "ויראת ר לומ ך הוצר לכך בתו, חש ומ אדם של ללבו בכור בין נתי והבח וגו'. הוצאתי אשר (לח) נח:): (שם לישראל מעות לוה מ ה מן ונפרע יודע אני ף א בכור, לשאינו

אשר חר, א דבר סא:). (שם הם נכרי של ואומר ברבית בלו עליכם ת שתק ל מנ ים. ע הוצאתי אתכם מארץ מצר�תת ל� עליכם: כבדות הן אפילו ג) שם כהנים (תורת י מצותלהיות מצותי: בלו שתק ר בשכ ן. ע� כנ� ארץ את כם ל�לאלהים, לו אני ישראל בארץ דר ה שכל לאלהים. כם ל�ד; שם כהנים (תורת זרה עבודה כעובד ממנה יוצא ה וכל

כתובות קי:):

רש"י

ן א־תת= ל ספך# לז את־כ� ך: עמ, יך# �ח א# י וח= יך# אלה4 dמ ראת# וי#

ם היכ אל יהוה לח אני : ך# Uכל א# ן א־תת= ל ית �רב ובמ� שך בנ4 לו

רץ Dאת־א כם ל# ת ת� ל# ים jמצר רץ Dמא ם Lאתכ אתי אשר־הוצ=

י־ Eמחוברין) לט וכ כשהן (רביעי ים: ס ששי Eאלה dל ם Lכ ל# היות Eל ן ע� כנ�

תתן א ל# ך ספ# כ� ת י# לז ך: עמ# אחוך ויחי ך ה# מאל# ל ותדח�

הכון אל# יי# א אנ# לח ך: מיכל# תתן א ל# א וברבית# א בחבולי# לה

א רע# א� ת י# לכון ן למת� ים דמצר, א רע# מא� תכון י# פקית א� די

ארי ו� לט ה: לאל# לכון למהוי ן ע� דכנ2


288 / ויקרא — פרשת בהר כה / מ־מב

ן אחוך עמך .39 סכ� ארי יתמ� -If your brother becomes impov — ו�erished with you לך ן ב� and is sold to you,[54] — ויזד�

בדין ע� ן פלח� בה ח תפל� you shall not work him with the — לא labor of SLAVES.[55]

אגירא כתותבא יהי עמך .40 -Like a hired laborer or a resi — כ�dent shall he be with you;[56] עמך ח יפל� דיובלא תא ד ש� ע�

— until the Yovel year shall he work with you.[57]

הוא ,And then, at Yovel, he shall leave you — ויפוק מעמך .41עמה ויתוב he and his children with him;[58] — ובנוהי

רעיתה אבהתוהי ,he shall return to his family — לז� ת חסנ� ולא�and to the heritage of his ancestors shall he return.[59] — יתוב

י אנון .42 בד� -For they (the Jewish people) are My ser — ארי ע�vants, דמצרים רעא מא� יתהון פקית א� whom I ha ve — די

54. Either he sold himself as a slave, or he stole and was sold by the court to repay the theft (Ibn Ezra).

55. This forbids assigning a Hebrew servant (eved ivri) degrading tasks that would be given only to a slave, such as bringing the owner’s personal effects to the bathhouse or putting his shoes on his feet (Rashi).

56. He should be assigned skilled work or field labor, like hired help (Rashi). [A “hired laborer” is one hired for the day; a “resident” is hired for a year (Bechor Shor; Chizkuni; see Ramban for a different ap-proach).]

57. The term of a Hebrew servant is six years (see Shemos 21:2), but if Yovel arrives in the middle of that term, he is freed (Rashi).

58. The Hebrew servant’s children did not belong to the master. The verse means that the master is no longer

obligated to support the children, as he was during the servant’s term of indenture (Rashi).

59. Generally, the term א נ� חס� ה\א� -heri [ancestral] ,אחז�tage, refers to a family holding, such as an estate. Here, though, the verse is not discussing the sale of land, but the sale of a person. The heritage mentioned here is any hereditary position of authority that belonged to the ancestors of this Hebrew servant. The fact that he was an eved ivri does not disqualify him from occupying this position once he is free. This is the view of R’ Meir in Makkos 13a. However, R’ Yehudah maintains (there) that a former eved ivri is disqualified from positions of authority. Accordingly, when the verse speaks of the servant’s “heritage,” it means his dignity — he should not be demeaned for having been a servant (Rashi; see Me’at Tzori). [See R’ S.R. Hirsch for an explanation that retains the usual meaning of an ancestral estate.]

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION39 If your brother becomes im-

poverished with you and is sold to you, you shall not work him with the labor of a slave. 40 Like a hired laborer or a resident shall he be with you; until the Yovel year shall he work with you. 41 Then he shall leave you, he and his children with him; he shall return to his family, and to the heritage of his ances-tors shall he return. 42 For they are My servants, whom I have taken out of the land of Egypt;

כעבד, בה ניכר שיהא אי גנ של עבודה בד. ת ע� עבד� (לט) מנעליו לו ינעול ולא מרחץ ה לבית חריו א כליו יוליך שלא ת עבוד ב. כתוש� כיר (מ) כש� ב): ז, פרק כהנים (תורת ת ד שנ� ע� בו: הג התנ שכירים כשאר ומלאכת אומנות ע רק ק(שם מוציאו יובל ה שנים שש לפני יובל בו ע פג אם יבל. ה�

הוא אם שמעון: בי ר ר אמ עמו. יו נ� וב� הוא (מא) ד): בניו (שם במזונות ייב בו ח אלא מכאן שר מכרן, מי בניו ר נמכואין אבותיו כבוד אל יו. אבת� ת אחז� ואל כב.): קידושין ג; ת (שם): ת. חזק בכך (תורת כהנים שם ד; מכות יג.): אחז� לזלזלו א): ו, (תורת כהנים פרשתא שטרי קודם י הם. ד� כי עב� (מב)

רש"י

בד: ע, ת עבד� בו עבד לא־ת2 ך jר־ל ונמכ� ך עמ3 יך# fח א# מוך י#

א צ# ך: מא וי# עבד עמ, יבל י2 ת ה� ד־שנ� ך ע� jה עמ Dהי Eב י יר כתוש3 Yכ מ כש#

יו אבת3 ת ואל־אחז� חתו אל־משפ� ב וש# עמו יו נ* הוא וב# ך עמ# dמ

ים jמצר רץ Dמא ם את3 אתי אשר־הוצ= ם ה י ד/ י־עב# Eמב כ שוב: י#

בדין: ע� ן לח� פ# בה ח תפל� א ל# ך ל# ן ב� ויזד� ך עמ# אחוך ן סכ� יתמ�

ויפוק מא ך: עמ# ח יפל� א דיובל# א ת# ש� ד ע� ך עמ# יהי א ב# כתות# א אגיר# כ� מ

תוהי ה# אב# ת נ� חס# ולא� רעיתה לז� ויתוב עמה ובנוהי הוא ך מעמ#

ים דמצר, א רע# מא� תהון י# פקית א� די אנון י בד� ע� ארי מב יתוב:



taken out of the land of Egypt;[60] בדין בנון זביני ע� they — לא יזד�shall not be sold in the manner of selling SLAVES.[61]

שיו .43 ח בה בק� -You shall not WORK him WITH HARSH — לא תפל�

NESS; ל מאלהך you shall fear your God.[62] — ותדח�

מתך די יהון לך .44 בדך וא� Your slave and your maidservant — וע�that may be owned by you to do “the labor of slaves” מן

חרניכון בס� די יא ממ� shall come from a mong the nations that — ע�surround you,[63] מהן בדין וא� from among them — מנהון תקנון ע�you may ACQUIRE SLAVES AND MAIDSERVANTS.[64]

יא דדירין עמכון .45 רל� יא ע� ף מבני תותב� -Also from among the chil — וא�dren of the UNCIRCUMCISED residents who dwell with you,[65]

60. Since a Jew is the “property” of Hashem, he can-not be bought permanently, but must be freed at Yovel (Rashi; Sefer Zikaron).

61. It is forbidden to call out, “Here is a slave for sale!” nor may the eved ivri be sold on the auction block (Rashi); rather, the sale must be done discreetly and with dignity.

62. “With harshness” refers to unneeded work that is ordered for no purpose other than to subjugate the ser-vant. And lest one say that no one will know whether the work is needed or not, the verse warns about fear of God, who knows a person’s thoughts (Rashi; see Shemos 1:13).

Onkelos translates the Hebrew root (תרדה) רדה in different ways depending on context. Here, the refer-ence is to forced labor; therefore, he uses פלח, work. See Bereishis 1:26 and below, 26:17, for other uses.

63. A slave to be used for demeaning personal services (of the sort that may not be demanded of a Hebrew servant — see v. 39, note 55) may be purchased from among the nations surrounding Eretz Yisrael, but not from the seven Canaanite nations in Eretz Yisrael (Rashi).64. Ordinarily, Onkelos translates the root קנה as זבן, “purchase.” Here, though, he renders תקנו as תקנון, you shall acquire, to denote that this slave (unlike a Hebrew servant) is acquired as a person’s permanent property (Marpei Lashon; see above, 22:11 note 21; cf. Pas’shegen there).

The singular ה מ� is rendered in plural — slaves עבד וא�and maidservants. The Torah is not limiting us to one slave or maidservant, but is merely referring to them in a generic way.65. I.e., the children of a ger toshav, a non-Jew who ac-cepts upon himself not to worship idols and is therefore


they shall not be sold in the manner of selling a slave. 43 You shall not subjugate him through hard labor — you shall have fear of your God.

44 Your slave or your maid-servant that may be owned by you, from among the nations that surround you, from among them you may purchase a slave or a maidservant. 45 Also from among the children of the residents who dwell with you,

למכור, עבד יש כאן כרזה: בה בד. ע� ממכרת כרו ימ� לא בו תרדה לא (מג) (שם): ח לק ה אבן ל ע יעמידנו ולא לו: ר תאמ ל א נותו. לע כדי לצורך שלא מלאכה רך. בפ�גפן ה ת ח ת עדור צריך, אינו והוא זה, ה כוס ה את לי החם לאו אם לצורך אם דבר ב כיר מ אין ר תאמ שמא שאבוא. ד עלכך לב, ל מסור זה ה דבר ה הרי לצורך, שהוא לו אני ואומר יהיו אשר תך� אמ� ו� בדך� וע� (מד) ב): (שם "ויראת" ר נאמאיני י עבד [ב ג), (שם מש אשת מה ב כן אם ר תאמ אם ך. ל�

יה תח "לא ני רת הזה שהרי נוחל, איני אומות בשבעה מושל, גוים. ה� מאת משני]: יש מי אלא טז), כ, (דברים נשמה" כל גבול שבתוך ולא סביבתיכם. אשר עבדים: ל לך יהיו הם כל יה תח "לא רתי אמ בהם שהרי שם), כהנים (תורת רצכם אשבאו בים. תוש� ה� מבני ם וג� (מה) טז): כ, (דברים נשמה" הולך בן ה להם, וילדו רצכם בא נשים לישא מסביבותיכם לקנותו מותר תה א אלא יה", תח "לא בכלל ואינו האב ר ח אתקנו: אותם תקנו. מהם סז:): קידושין ד; (שם בעבד

רש"י

: יך# Uאלה dראת# מ רך וי# jה בו בפ א־תרד! בד: מג ל רת ע, כרו ממכ! א ימ, ל

ם גוים אשר סביבתיכ ת ה� ך מא7 jהיו־ל Eר י Dתך# אש אמ, בדך# ו2 מד וע�

כם ים עמ# ר' ג# ים ה� ב תוש# ם מבני ה� ג� ה: מה ו מ, בד וא# ם תקנו ע! מה!

ך: ה# מאל# ל ותדח� שיו בק� בה ח תפל� א ל# מג בדין: ע� זביני בנון יזד� א ל#

ניכון חר# בס� די א י# ממ� ע� מן ך ל# יהון די ך מת# וא� ך בד# וע� מד

עמכון ירין דד# א י# ב� תות#א י� רל� >ע� מבני ף וא� מה ן: מה� וא� בדין ע� תקנון מנהון


290 / ויקרא — פרשת בהר כה / מו

תקנון ,from among them you may ACQUIRE slaves — מנהון רעיתהון די עמכון and from among their family that is — ומז�with you, רעכון WHO WERE BORN in your — די אתילידו בא�land; חסנא and they shall remain yours as — ויהון לכון לא�an ancestral heritage.[66]

תריכון .46 ב� לבניכון יתהון חסנון You shall BEQUEATH — ות�them (these slaves) TO your sons who follow after

you[67] חסנא א� ת -TO BE their INHERITED PROPER — לירת�

TY,[68] תפלחון בהו ן ם ;you shall work them forever — לעל�אחוהי ב� ר גב� ישראל בני חיכון -but with your breth — ובא�ren, the Children of Israel — a man with his brother —

allowed to live in Eretz Yisrael. Onkelos generally refers to such a person as ב רל תות� an uncircumcised ,ע�resident.

66. The verse discusses a ger toshav — i.e., a non-Jewish man from the surrounding nations who lives in Eretz Yisrael — who fathered a child with a Canaanite woman (which is what the Torah means by, their fam-ily… who were born in your land). The verse teaches that the child’s nationality is determined by the father; therefore, he is not considered a Canaanite, and may be acquired as a slave. [Canaanites may not be acquired as slaves; see note 63] (Rashi here and to Kiddushin 67b; see Nesinah LaGer and Nefesh HaGer; cf. Gur Aryeh).

[The Hebrew רצכם בא� הולידו אשר ם . . . חת� and ,וממשפ�from among their family … to whom they gave birth in your land, refers to the children fathered by the ger toshav, who may be acquired as slaves. However, the phrase could be misinterpreted as, from among their family … who gave birth in your land, which would imply that to be acquired as slaves, the children of the ger toshav must have produced children of their own (i.e., the ger toshav’s grandchildren). To clarify matters, Onkelos translates, their family … who were born in your land. See Pas’shegen.]

67. The word לתם ח� על is a verb in the והתנ� ,form התפ�which is generally used to denote an action one does to oneself. This does not really describe the act of passing on slaves to one’s heirs; therefore, Onkelos translates חסנון you shall bequeath, which means passing ,ות�an inheritance to another person, as if the verse had said לתם על Commentators explain that the .והנח� התפ�form is sometimes used in this manner — see, for example, חלום in Yeshayah 44:2; see Ibn Ezra and והתנ�HaKesav VeHaKabbalah for other examples of such usage.

However, Rashi interprets לתם ח� in the usual והתנ�way — as denoting a self-directed action — according to Rashi, לבניכם ם את� לתם ח� is translated: You shall והתנ�keep them for yourselves for the sake of your sons after you. See further, Me’at Tzori.

68. Simply translated, ה אחז� רשת means to inherit as ל�a legacy. However, since Onkelos explained the previ-ous clause as saying, you shall bequeath them to your sons, this already implies that the sons are inheriting the slaves, and therefore it would be redundant to then say to inherit. Therefore, Onkelos interprets the phrase as though it reads: ה ת אחז� to be [their] inherited ,לירוש�property, changing the verb form [“to inherit”] into a noun [“inherited property”] (see Me’at Tzori).


from among them you may pur-chase, and from their family that is with you, to whom they gave birth in your land; and they shall remain yours as an ancestral heritage. 46 You shall keep them for yourselves for the sake of your sons after you to inherit as a lega-cy, you shall work them forever; but with your brethren, the Children of Israel — a man with his brother —

נחילום לבניכם, שאם כן היה חריכם. ולא יתכן לפרש ה חלה לצורך בניכם א חזיקו בהם לנ ם לבניכם. ה לתם את� (מו) והתנ�ח�ומלך מיו בע נשיא להביא חיו. בא� [איש כ): יג, (במדבר זקתם" "והתח כמו לתם" ח "והתנ לבניכם". אותם לתם "והנח לכתוב לו

במשרתיו שלא לרדות בפרך:]

רש"י

ם רצכ4 ידו בא� �ר הול ם אש! כ ר עמ# Dם אש חת# ם תקנו וממשפ� Dמה

שת Dר חריכם ל# ם א2 wם לבניכ ם את# לת ח� ה: מו והתנ2 אחז, ם ל2 Lכ יו ל# וה#

יו ח יש בא# eאל א י־ישר# dם בנ wחיכ עבדו °ובא� ם ת2 Dה ם ב# ה לעל3 אחז#

רעכון בא� ידו Dאתיל די עמכון די רעיתהון ומז� תקנון מנהון

ת לירת� תריכון ב� לבניכון תהון י# חסנון ות� מו א: נ# חס# לא� לכון ויהון

אחוהי ב� ר גב� אל ישר# בני° ב' טעמים

חיכון ובא� תפלחון בהון ם ל� לע# א נ� חס� א�



שיו ח בה בק� you shall not WORK him WITH HARSHNESS.[69] — לא תפל�

עמך .47 ותותב ל ער� ד י� דבק ת� ארי -If the means of AN UN — ו�

CIRCUMCISED MAN who is a resident (i.e., a ger toshav) shall become sufficient with you,[70] to the point that he is wealthy enough to afford a slave, ן אחוך עמה סכ� and — ויתמ�your brother (i.e., a Jew) becomes impoverished with him,[71] עמך ל תותב ער� ל� ן ב� and he is sold to an UNCIRCUMCISED — ויזד�resident with you, גיורא רעית מז� י רמ� לא� -or to an AR — או

AMEAN who is OF the family of A CONVERT.[72]

ן .48 ב� ר דיזד� he — פרקנא יהי לה After he WILL BE sold — בת�shall have a redemption; יפרקנה מאחוהי ד one of — ח�

his brothers shall redeem him;[73]

69. See note 62. This prohibition is repeated to teach that it applies also to a leader with his people and a king with his servants (Rashi).70. The ger toshav’s good fortune is due to his attach-ment to “you”; i.e., to the Jewish people in Eretz Yisrael (Rashi).71. The Jew’s misfortune is a result of his attachment to “him”; i.e., to the ger toshav, from whose actions he learned (Rashi; see Haamek Davar). [A ger toshav does not worship idols, but he is not a convert and thus does not observe the 613 mitzvos.]72. I.e., the Jew was sold to a ger toshav or to a non-Jew.

The phrase ת גר ח� translates literally as to a לעקר משפ�root of the family of a convert. According to Onkelos, “a root” refers to a non-Jew who remains attached to his roots and does not become a convert as his relative did. “Aramean” is a generic term for a non-Jew (Parshegen; see Rabbeinu Bachya). Thus, the impoverished Jew sold himself as a servant to a non-Jewish relative of a convert. The fact that this non-Jew was from the con-vert’s original family explains how it occurred that he was able to buy a Jew as his servant; it was through his family’s connection with the Jewish people.

Rashi, however, explains (based on Toras Kohanim and Kiddushin 20a) that ת גר ח� -means an up לעקר משפ�rooted thing of the family of a resident (i.e., family of a ger toshav). The intent is that the Jew sold himself to be a servant to an idol [called “an uprooted thing” because we are commanded to uproot idols — Ramban]. That idol is owned by a ger toshav’s family member who is an idolater. The Jew will not worship the idol himself, but is indentured to perform services such as chopping wood or drawing water for its worship. [Onkelos trans-lates גר as א a full convert; but according to Rashi ,גיור�(and Ramban), the reference is to a ger toshav, as in the beginning of the verse.]

The Torah is emphasizing that although it was wrong for the Jew to sell himself to such a master, he has not forfeited the right to the mercy of his people; thus, we are still obligated to redeem him, as stated in the next verse (Sforno; see Kiddushin 20a-b).

73. Onkelos renders ר .has been sold, as will be sold ,נמכ�The future tense implies that [it should be arranged that] as soon as this person will be sold, he should immediate-ly be redeemed (as per the teaching of Toras Kohanim, cited by Rashi), to ensure that he will not be left to as-similate into his master’s family (see Beurei Onkelos).


you shall not subjugate him through hard labor.

47 If the means of an alien who is a resident with you shall become sufficient, and your brother becomes impover-ished with him, and he is sold to an alien resident with you, or to an idol of an alien’s fam-ily; 48 after he has been sold he shall have a redemption; one of his brothers shall redeem him;

ל [ו]תותב", רגומו, "ער ב. גר והוא תושב, כת ד גר ותוש� (מז) י�ב ד גר ותוש� שיג י� לגר תושב": וכי ת� ר "ונמכ וסופו מוכיח עשיר, דבוקו עמך (תורת כהנים פרק ח, א): ם לו שי ך. מי גר עמ�ד ל ידי שלמ ם לו שימוך, דבוקו עמו, ע חיך� עמו. מי גר ך א� ומ�

ת גר. זה הוא עובד כוכבים. כשהוא אומר ח� עשיו (שם): משפ� ממצמה (שם; בבא קמא קיג:) להיות עבודה זרה ע נמכר ל "לעקר" זה ה(מח) מים: ולשאוב עצים חטוב אלא ל לאלהות ולא מש, לה שע (תורת כהנים שם): ניחהו שיטמ ל ת ה תהיה לו. מיד, א גאל�

רש"י

ך ב עמ# ר ותוש# ד ג� יג י/ ש י ת� eרך: ס שביעי מז וכ ה בו בפ, א־תרד! ל

ת ח� לעקר משפ� או ך עמ# ב ר תוש# לג� ר ונמכ� עמו יך# �ח א# ך ומ}

נו: Uל יגא# יו אח3 dמ ד אח} היה־לו Eת ה גאל3 ר נמכ� י חר7 מח א2 ר: dג

ך עמ# ב ותות# ל ער� ד י� דבק ת� ארי ו� מז שיו: בק� בה ח תפל� א ל#

רעית מז� י רמ� לא� או ך עמ# ב תות# ל ער� ל� ן ב� ויזד� עמה אחוך ן סכ� ויתמ�

יפרקנה: מאחוהי ד ח� לה יהי א נ# פרק# ן ב� דיזד� ר ת� ב# מח א: גיור�


292 / ויקרא — פרשת בהר כה / מט־נא

יפרקנה .49 אבוהי ח א� ר ב� או אבוהי ח א� or HIS FATHER’S — או

BROTHER, or HIS FATHER’S BROTHER’S son shall redeem him,[74] יפרקנה רעיתה מז� בשרה מקריב or a more distant — או relative from his family shall redeem him; דבק ידה — או דת�or if his own means become sufficient, ויתפרק — he shall be redeemed of his own accord.

זבנה .50 עם שב He shall calculate with his purchaser — ויח�תא דיובלא ד ש� ן לה ע� ב� תא דאזד� from the year he was — מש�

sold to him until the next Yovel year, ן במני� זבינוהי ף כס� ויהי יא and the money of his sale shall be according to the — שנ�number of THE years that remain until Yovel, אגירא כיומי עמה like the years of a hired laborer shall he be with — יהי him.[75]

יא .51 If there are yet many of the years — אם עוד סגיות בשנ�remaining until Yovel, לפומהן יתיב פרקנה — according

to them he shall repay his redemption ף זבינוהי from — מכס�the money of his sale.

74. The terms דוד (uncle) and ה in Scripture (aunt) דוד�invariably refer to these relatives on the father’s side (see Rashi to Yirmiyahu 32:12; Yevamos 54b; see further, Teshuvos Rav Pe’alim, Orach Chaim II §4). Likewise, ן דוד .refers to a cousin on the father’s side ב[Colloquially, though, these terms include maternal relatives as well; see Yevamos 21b and Teshuvos Rav Pe’alim ibid.]75. The non-Jewish owner is obligated to free his Jewish servant at Yovel if no one redeems him beforehand, as

stated in v. 54, below. [The case is where the owner is subject to Jewish rule.] Accordingly, the purchase price was based on the number of years remaining until Yovel, as if the person had been hired as a laborer for an annual wage. And likewise, the redemption price is based on the number of years remaining from the time of redemption until Yovel. For example, if he was sold twenty years before Yovel for twenty maneh, and at the time of redemption fifteen years remain until Yovel, the redeemer pays the owner fifteen maneh (Rashi). [This


49 or his uncle, or his cousin shall redeem him, or a relative from his family shall redeem him; or if his own means become sufficient, he shall be redeemed. 50 He shall calculate with his purchaser from the year he was sold to him until the Yovel year; the money of his purchase shall be divided by the num-ber of years, like the years of a hired laborer shall he be with him. 51 If there are yet many of the years, according to them he shall repay his redemption from the money of his purchase.

קנאו אלא לעובדו צמו לא יובל. שהרי כל ע ת ה� ד שנ� (נ) ע�ת בשנ "ויצא טה למ ר שנאמ כמו יצא יובל ב שהרי יובל, ה ד עף וא בר, מד כתוב ה ידך ת ח שת ובנכרי נד). (פסוק יובל" האלא שם, ה חלול מפני עקיפין, ב עליו תבא לא כן פי ל עבבא ב-ג; ט, פרק כהנים (תורת חשבון ב קדק יד ליגאל כשבא נכרי ה לו כה ינ ושנה שנה בכל גיע מ ה לפי קיג.-קיג:) קמא וקנאו יובל ה ד ע ר משנמכ שנה עשרים היו אם דמיו. מן

ואם במנה, שנה ת עבוד נכרי ה שקנה נמצא מנה, בעשרים מנים חמשה לו כה ינ ליגאל ובא שנים חמש אצלו זה שהה רו ממכ� כסף ה י� וה� וזהו מנים. עשר חמשה העבד לו ויתן גיע מ ה חשבון עמו. יהיה כיר ש� כימי נים ש� ר במספ�כה וינ במנה, שנה כל עמו ר נשכ כאלו יחשוב ושנה שנה לכל כל יובל: לפיהן. ה ד ה נים. ע ש� בות ב� לו: (נא) אם עוד ר�

שתי: כמו שפיר

רש"י

חתו ממשפ� רו בש# ר או־משא~ נו ל יגא# בן־דדו או מט או־דדו

כרו לו ת המ* הו משנ� ב עם־קנ ל: נ וחש� דו ונגא, ה י# יג# Yנו או־הש ל4 יגא#

ה הי! Eיר י �כ י ש# נים כימ= ר ש# רו במספ/ סף ממכ# wה כ י# ל וה# mיב ת ה� ד שנ/ ע�

תו: סף מקנ# Lתו מכ יב גאל# eש ים לפיהן י# Vנ ש# בות ב� עמו: נא אם־עוד ר�

רעיתה מז� בשרה ריב מק# או יפרקנה ח א�>אבוהי ר ב� או ח א�

>אבוהי או מט

לה ן ב� דאזד� א ת# מש� בנה ז# עם שב ויח� נ ויתפרק: ידה דבק דת� או יפרקנה

יהי א אגיר# כיומי א י� שנ� ן במני� זבינוהי ף כס� ויהי א דיובל# א ת# ש� ד ע�

זבינוהי: ף מכס� נה פרק# תיב י# לפומהן א י# בשנ� סגיות עוד אם נא עמה:



תא דיובלא .52 ד ש� יא ע� ר בשנ� And if few of the — ואם זער ישתא�years WILL BE left until the Yovel year, שב לה he — ויח�

shall calculate that number with him (the purchaser); כפום -according to his remaining years of ser — שנוהי יתב ית פרקנהvitude shall he repay his redemption.

עמה .53 יהי בשנא שנא אגיר He shall be with him — כ�like a laborer hired by the year; שיו בק� בה ח יפל� לא

he shall not WORK him WITH HARSHNESS in your — לעיניךsight.[76]

If he will not have been redeemed — ואם לא יתפרק באלין .54by these means, as described above,[77] תא בש� ויפוק

הוא ובנוהי ,then he shall go out in the Yovel year — דיובלאhe and his children with him.[78] — עמה

בדין .55 For the Children of Israel are — ארי דילי בני ישראל ע�servants WHO ARE MINE, י אנון בד� -they are My ser — ע�

vants, רעא דמצרים פקית יתהון מא� whom I have taken — די א�out of the land of Egypt — אנא יי אלהכון — I am Hashem, your God.

is similar to the redemption of an ancestral field; see above, v. 27 note 37.]

76. See note 62. This verse prohibits another Jew from passively viewing this master forcing his Jewish ser-vant to do this sort of labor, without taking action to stop it.

77. I.e., redemption by one of his relatives, or finding sufficient means to redeem himself (Rashi here and to Kiddushin 15b).

78. The master was obligated to support the Hebrew servant’s family during the period of servitude, and now he ceases to support them. See note 58.


52 And if few of the years are left until the Yovel year, he shall calculate that with him; accord-ing to his years shall he repay his redemption. 53 He shall be with him like a laborer hired by the year; he shall not subjugate him through hard labor in your sight.

54 If he will not have been re-deemed by these [means], then he shall go out in the Yovel year, he and his children with him.

55 For the Children of Israel are servants to Me, they are My servants, whom I have taken out of the land of Egypt — I am Hashem, your God.

רואה: תה וא ר כלומ לעיניך. בפרך ירדנו לא (נג) נגאל ואינו נגאל הוא באלה באלה. אל יג� [ואם לא (נד) ייב במזונות בניו:] גוי ח יו עמו. ה נ� בשש (קידושין טו:): הוא וב�

ה’ אני קודם: שטרי דים. עב� אל ישר� בני לי כי (נה) [בהן] עבד מש כאלו טן מלמ בהן עבד מש ה כל אלהיכם.

מלמעלן (תורת כהנים שם ד):

רש"י

יו נ# י ש# eב־לו כפ יבל וחש� ת ה� ד־שנ� ים ע� fנ ש# ר ב� ט נשא� נב ואם־מע�

נו א־ירד! ה עמו ל Dהי Eה י נ3 ה בש# yנ יר ש# Yנג כשכ תו: יב את־גאל# �ש י#

ל יב ה� ת בשנ/ א צ# וי# לה mבא אל יג# א נד ואם־ל : יך# Uלעינ רך Lבפ

ם ה י ד/ עב# ים ד עב# אל י־ישר# dבנ י מפטיר נה כי־ל' עמו: יו נ} וב# הוא

ם: Uהיכ אל יהוה י �אנ ים jמצר רץ Dמא ם אות3 אתי אשר־הוצ=

שנוהי כפום לה שב ויח� א דיובל# א ת# ש� ד ע� א י# בשנ� ר *ישתא� זער ואם נב

ח יפל�בה

א ל# עמה יהי א בשנ# א שנ# אגיר כ� נג נה: פרק# ת י# תב י#

א דיובל# א ת# בש� ויפוק באלין יתפרק א ל# ואם נד יך: לעינ# שיו בק�

אנון י בד� ע� בדין ע� אל ישר# בני דילי ארי נה עמה: ובנוהי הוא

הכון: אל# יי# א אנ# ים דמצר, א רע# מא� תהון י# פקית א� די

ר *נ"א: אשתא�


294 / ויקרא — פרשת בהר כו / א־ב

26.טעון .1 לכון עבדון ת� You shall not make for yourselves — לא

FALSE GODS,[1] וצלם וקמא לא תקימון לכון — and you shall not erect for yourselves an IMAGE[2] or a standing stone;[3] ה ד על� רעכון למסג� גדא לא תתנון בא� and in your land you — ואבן ס�shall not emplace a PROSTRATION stone upon which to pros-trate yourself[4] — אלהכון יי אנא ,for I am Hashem — ארי your God.תטרון .2 דילי יא ב� יומי ש� -My SHABBOS DAYS shall you ob — ית

serve דחלין תהון קדשי מ� and TOWARD MY BEIS — ולבית

HAMIKDASH YOU SHALL BE REVERENTIAL — יי I am — אנא Hashem.[5]

1. Literally, errors or shams. This is the term often used by Onkelos to describe false gods. See above, 19:4 note 5.2. According to Rashi (Shemos 20:4), פסל refers specifi-cally to a carved image, one that is sculpted or hewn. According to Onkelos, though, it is simply a צלם, an im-age, even one that is not carved. For discussion, see our note 6 to Shemos ibid.3. The idolaters would stand these stones on end and bow to them (Rashi, Shemos 23:24).4. According to Rashi here (and Megillah 22b), our verse is prohibiting prostrating oneself on a stone floor (i.e., with arms and legs outstretched), even in worship

of Hashem, anywhere outside of the Beis HaMikdash. The Hebrew שכית ך is related to מ� covering; the stone ,סכ�covers the bare earth so that people could prostrate themselves on it (see Rashi, Bamidbar 33:52 and Mishlei 18:11).

Onkelos does not directly translate שכית -but focus ,מ�es on the function of the stone, and therefore renders it “a prostration stone” (see Nesinah LaGer and Nefesh HaGer; but see HaKesav VeHaKabbalah).

5. This verse is an exact repetition of 19:30 above; see notes there. For discussion of why the Torah repeats itself here, see Toras Kohanim; Ibn Ezra.


26.1 You shall not make idols for

yourselves, and you shall not erect for yourselves a carved im-age or a standing stone, and in your land you shall not emplace a flooring stone upon which to prostrate [yourself] — for I am Hashem, your God. 2 My Sab-baths shall you observe and My Sanctuary shall you revere — I am Hashem.

נמכר לנכרי, שלא כם אלילם. כנגד זה ה עשו ל� (א) לא ת�בי ור הואיל כמותו, אני ף א עריות לה מג בי ור הואיל ר: יאמבת ש לל מח בי ור הואיל כמותו, אני ף כוכבים א ת עבוד עובד פרשיות ף ה ללו (שם ו). וא ף אני כמותו, לכך נאמרו מקראות ה אד שביעית, ואם חמ ל ה תחלה הזהיר ע סדר. ב ל ה ללו נאמרו ע הך לה לטליו, לכך סמ שביעית סופו למכור מט ל ה ד ע ממון ונחשד ה כתיב ביה "או קנה מי "וכי תמכרו ממכר" (לעיל כה, יד), [מנקנה מיד ליד]. לא חזר בו, סוף מוכר אחוזתו. וגו' " (שם) דבר ה

לא חזר בו, סוף מוכר את ביתו. לא חזר בו, סוף לוה ברבית. חרונות קשות מן הראשונות. לא חזר בו, סוף מוכר כל אלו האיו לישראל אלא אפילו לנכרי (קידושין צמו. לא חזר בו, לא ד את עלג, (שמות פי" כ כתי "וש כמו כסוי, לשון שכית. מ� ואבן כ.): ליה. ע� חות להשת� אבנים: ת ברצפ ע רק ק ה סין שמכ כב). ים היא ואסרה גל ים ור חואה בפשוט יד ים, לפי שהשת שמ אפילו למקדש (תורת כהנים שם ה; מגילה כב:): עשות כן חוץ מן ה תורה ל

לם שכר (תורת כהנים שם ו): (ב) אני ה'. נאמן לש

רש"י

ם כ ל# ימו eק א־ת# ל ה צב# ומ� סל wופ ם אליל ם כ ל# עשו [כו] א לא־ת2

י fכ יה# ל4 ע# חות להשת2 ם רצכ בא� תתנו א ל ית שכ מ� בן Dוא

או jתיר י �ש ומקד# רו תשמ י בתת/ ב את־ש� ם: Uהיכ אל יהוה י Yאנ

פ פ פ נ"ז פסוקים. חטי"ל סימן. לאחוז"ה סימן. י יהוה: �אנ

לכון תקימון א ל# א מ# וק# לם Gוצ ן עו� ט� לכון עבדון ת� א ל# א כו

ארי ה על� ד למסג� רעכון בא� תתנון א ל# א גד� ס� בן Uוא

תהון חלין >ד� ולבית

קדשי >מ� תטרון א י� ב� יומי ש�>דילי ת י# ב הכון: אל# יי# א אנ#

: יי# א אנ#


פרשת בחקתי �Parashas Bechukosai


296 / ויקרא — פרשת בחקתי כו / ג־ה

י תהכון .3 י If you will follow My statutes — אם בקימ� וית פקוד�עבדון יתהון and observe My commandments — תטרון ות�

— and perform them;

then I will grant your rains in their — ואתן מטריכון בעדנהון .4time, ה לת� רעא על� and the land will give its crop — ותתן א�

אבה יתן קלא ח� ן and the tree of the field will give its — ואיל�fruit.

ע לכון דישא לקטפא .5 The crop will be so plentiful that — ויער�its threshing will ENCOUNTER the vine harvest for you,[1]

רעא ז� ר ב� פוקי לא� ע יער� -and the vine harvest WILL EN — וקטפא

COUNTER THE TAKING OUT OF SEED to be sown;[2] ותיכלון ע חמכון למשב� ותתבון you will eat your bread to satiety — ל�רעכון .and you will dwell securely in your Land — לרחצן בא�

1. Onkelos usually translates the root of the word והשיג with the Aramaic root דבק, which means to catch up, or attain (see, for example, Bereishis 31:23). However, that expression more accurately describes the result of a purposeful pursuit, while ע ר� -conveys an unexpect ויע�ed encounter. Onkelos uses this term to describe the great blessing of this verse: The crop will be so bounti-ful that the threshing season will suddenly “encounter” the vine harvest season (see Nefesh HaGer, Oteh Or; see also Marpei Lashon). See following note.

2. Nefesh HaGer notes that Onkelos’ rendition of ע ,זר�sowing, as א רע� ר ז� פוקי ב� the taking out of seed, alludes ,א�

to the prophecy of Amos (9:13) regarding the abun-dance of produce in the Messianic era: קצר ש חורש ב� ונג�ע ר� ז� ה� במשך בים ענ� The plowman will meet the — ודרך reaper, and the treader of grapes [will meet] the one who carries the seed (which Targum Yonasan there renders א רע� ז� ר ב� ק the one who takes out the seed; see also ,במפ�Rashi and Radak there). Indeed, all the blessings in this passage will be fulfilled in the Messianic era, when the very order of the natural world will respond to the Jewish people’s observance of the Torah; see Ramban to vv. 6, 11-12. [For another approach to Onkelos here, see Beurei Onkelos, Me’at Tzori.]


3 If you will follow My stat-utes and observe My command-ments and perform them; 4 then I will provide your rains in their time, and the land will give its crop and the tree of the field will give its fruit. 5 Threshing will overtake vine harvest for you, and the vine harvest will last until the sowing; you will eat your bread to satiety and you will dwell securely in your Land.

מצות, כשהוא אומר י תלכו. יכול זה קיום ה� (ג) אם בחקת�מה הא אמור, מצות ה� קיום הרי וגו‘ ” תשמרו י מצות� ”ואת (תורת תורה ב� עמלים שתהיו תלכו“, י בחקת� ”אם יים מק� אני הוו תשמרו. י מצות� ואת ב): א, פרשתא בחקותי כהנים ר שנאמ� כמו ה) (שם יים, ולק� לשמור ת מנ� ל ע� תורה ב� עמלים ם. עשותם“ (דברים ה, א): (ד) בעת� רתם ל� דתם אתם ושמ� ”ולמ�

בלילי רביעית] [בלילי כגון לצאת אדם בני דרך שאין בשעה אילני הן דה. ש� ה� ועץ א): א, פרק כהנים (תורת בתות ש�כם ל� והשיג (ה) ו): (שם פירות עשות ל� עתידין ו� סרק, בו עסוקים תם וא� מרובה יש ד� ה� שיהא ציר. ב� את יש ד�לתם אכ� ז): ו� ע (שם זר� ת ה� ד שע� עסקו ע� בציר ת� בציר וב� ד ה� ע�(שם): במעיו מתברך והוא קמעא אוכל ע. שב� ל� חמכם ל�

רש"י

פרשת בחקתי ם: את� ם עשית� ו תשמרו י ואת־מצות� כו תל� י �ג אם־בחקת

ה ד� ש' ה( ץ וע+ ה יבול' רץ א' ה' ה תנ0 ונ� ם בעת2 ם גשמיכ� י ת3 ת( ד ונ�

ע ר( יג את־ז4 ש6 יר י( צ7 יר וב' צ יש את־ב' ם ד( כ9 יג ל' ה והש פריו: ן ית+

♪ ם: רצכ? בא( ח ט( ב� ל' ם בת9 יש( Aו ע ב( ש ל' חמכם ל( ם Bלת אכ( ו

תהון: י' עבדון ות( תטרון י פקוד( ת וי' כון תה' י מ( בקי' אם ג

א קל' ח( ן ואיל( ה לת( על( א רע' א( ותתן נהון בעד' מטריכון ואתן ד

פוקי לא�א רע� ר ז� >ב� ע ר� יע� א פ' וקט' א פ' לקט' א ש' די' לכון ע ר� ויע� ה אבה: יתן

רעכון: בא( ן חצ' לר' ותתבון ע למשב( חמכון ל( ותיכלון


297 / VAYIKRA/LEVITICUS — PARASHAS BECHUKOSAI 26 / 6-8

רעא .6 בא� שלמא ,I will provide peace in the Land — ואתן דמניד ולית and you will DWELL with none to MOVE — ותשרון

you away.[3] רעא א� מן בשתא יתא ח� טל I will cause wild — ואב�beasts to cease from being present in the Land,[4] ודקטלין רעכון בא� יעדון לא רבא and THOSE WHO KILL WITH A SWORD — בח�will not pass through your Land.[5]

דבביכון .7 עלי ב� ית ,You will pursue your enemies — ותרדפון רבא לח� קדמיכון and they will fall before you by the — ויפלון

sword.[6]

משא למאה .8 Five of you will pursue a hundred — וירדפון מנכון ח�

3. Onkelos uses the word ותשרון, to rest or dwell, to con-vey the intention of the verse, which is that the Jewish people will be settled peacefully in their land (see Me’at Tzori). Similarly, the Hebrew חריד -can bear two mean מ�ings: to frighten, which Onkelos would render as ע עז� ;דמז�or to displace, i.e., cause to move, which Onkelos ren-ders as ניד .(ע‘ חרד see Radak, Sefer HaShoroshim) דמ�By using this second term, Onkelos conveys the full as-surance of this verse: You will be settled peacefully, and not only will you not be frightened, but you will have no cause to move for any reason (Me’at Tzori).

4. Torah Sheleimah (Vol. 24, pg. 208) contrasts Onkelos’ rendition of this clause and that of Targum Yonasan, which is אל א דישר� רע� א מן א� ר� ת ב� I will cause ,ואבטול רשות חיו�“the power” of wild beasts to cease from Eretz Yisrael. He links this to a dispute in Sifra (cited by Ramban) about the meaning of this clause: According to R’ Yehudah it means that Hashem will remove the wild beasts altogether; according to R’ Shimon, it means that the wild animals will cease their harmful behav-ior. Onkelos’ literal translation accords with R’ Yehuda while Targum Yonasan’s accords with R’ Shimon.

[The broader implication of this dispute is whether the Messianic era will continue to be bound by the

current laws of nature; see Rambam and Raavad, Hil. Melachim 12:1. Radvaz (ad loc.) explains that according to Rambam, who maintains that the natural order will continue in the Messianic era, the term “wild beasts” in our verse is a metaphor for the wicked nations that oppress the Jewish people, who will ultimately be destroyed. Onkelos’ presentation of the verse, how-ever, follows the literal meaning (see Parshegen; for further discussion, see Derashos Ibn Shuib p. 302; and LiFshuto U’Midrasho (Goldstein), p. 177).]5. Rashi writes that this means that warring troops will not pass through the land even on the way to war in another land. According to some commentators, the word יעדון parallels the Hebrew עבר and therefore can ת�have the same meaning (see Parshegen). Beurei Onkelos, however, argues that יעדון connotes passing about within the land (i.e., for war); he therefore prefers the alternate reading of יעיברון, which clearly means “pass through.”6. I.e., by each other’s sword (Rashi, based on Sifra). [When the Torah speaks of enemies falling by the sword of the Jewish people, it uses the expression רב ח� which ,(e.g., Shemos 17:13; Bamidbar 21:24) לפי Onkelos renders ם דחרב ,by the word of the sword ,לפתג�reflecting the teaching of the Sages (Bava Basra 123a)


6 I will provide peace in the Land, and you will lie down with none to frighten you; I will cause wild beasts to cease from the Land, and a sword will not pass through your Land. 7 You will pursue your enemies; and they will fall before you by the sword. 8 Five of you will pursue a hundred,

הרי משתה, אם אכל ו� לום. שמא תאמרו הרי מ� תי ש� ת� (ו) ונ�תי שלום ר כל זאת ה ”ונת� ח� ר א� למוד לומ� אין שלום אין כלום, ת�”עושה אומר וכן הוא כל, כנגד ה� שקול שלום שה� מכאן בארץ“ כל“ (ישעיה מה, ז; ברכות יא:; תורת כהנים שם שלום ובורא את ה�

יבאו ר שלא צריך לומ� רצכם. אין עבר בא� ח): וחרב לא ת�רצכם ממדינה למדינה (תורת עבור דרך א� מלחמה, אלא אפילו ל� ל�רב. איש בחרב רעהו (שם): כהנים פרק ב, ג): (ז) לפניכם לח�גבורים שבכם לשים שבכם ולא מן ה� ח� דפו מכם. מן ה� (ח) ור�

רש"י

י ת והשב( יד Gחר מ ין Hוא ם בת� ושכ( רץ א' ב' לום ש' י Iת ת( שני ו ונ�

ם פת� ז ורד( ם: רצכ? בא( עבר לא־ת רב וח� רץ א' מן־ה' ה ע' ר' ה י0 ח(

ה ה מא' ם חמש' Bדפו מכ רב: ח ור� ם לח� פלו לפניכ� ם ונ� Oיביכ את־א

טל ואב( ניד דמ� ולית ותשרון א רע' בא( א מ' של' ואתן ו

ותרדפון ז רעכון: בא( יעדון א ל' טלין ודק�א רב� >בח� א רע' א( מן א בשת' א ית' ח(

ה למא' א מש' ח( מנכון וירדפון ח א: רב' לח( מיכון קד' ויפלון עלי ב(ביכון >דב' ת י'


298 / ויקרא — פרשת בחקתי כו / ט־י

of the enemy, ומאה מנכון לרבותא יערקון — and a hundred of you will CAUSE ten thousand TO FLEE;[7] עלי דבביכון קדמיכון ויפלון ב�רבא .and your enemies will fall before you by the sword — לח�לכון .9 לאוטבא במימ רי I will turn My attention — ואתפני

THROUGH MY WORD TO DO GOOD FOR YOU,[8] פש יתכון I — וא�will CAUSE YOU TO INCREASE, סגי יתכון and will multiply — וא�you, אקם ית קימי עמכון and I will establish[9] My covenant — ו�with you.תיק .10 דע� תיקא ע� You will eat THE OLDER OF THE — ותיכלון

that the true “sword” of the Jewish people is the power of their word — i.e., their prayer. Since here it says only רב א rendered — לח� רב� by the sword — it must refer to ,לח�the enemy nations fighting against each other (Nefesh HaGer, Mavo, pp. 7-10).]

7. Onkelos deviates from the literal meaning to address an apparent difficulty with this verse: If five Jews will pursue one hundred, a ratio of 1:20, how is it that one hundred Jews pursue ten thousand, a ratio of 1:100? [See Rabbeinu Bachya for an alternate interpretation of this phrase, in which the same ratio is actually main-tained.] Rashi, citing Sifra, explains that when more people unite together in serving Hashem, their actions are exponentially more powerful. Lechem VeSimlah suggests that Onkelos indicates another answer. When the people merely pursue the enemy (וירדפון), they will be able to chase twenty times their own number. However, Hashem will also give them the ability to cast fear upon their enemies so that they flee of their own accord. When the enemies act out of fear, even a hundred can flee (רקון before one (see Ramban). We (יע�find this same difference of ratio and effect in Devarim ה :32:30 ב� ניסו רב� ים י� ד אלף ושנ� ה ירדף אח� For how could — איכ�one pursue a thousand, and two cause ten thousand to

flee. The effect of causing others to flee out of fear is five times greater than that of simply pursuing them.8. Since the phrase ניתי אליכם -and I will turn My at ,ופ�tention to you, could be mistaken to mean that Hashem sometimes diverts his attention from people, Onkelos adds the phrase במימרי, through My word. Hashem relates to this world through “His word,” i.e., His com-mand that things should occur. The expression through My word thus conveys that Hashem’s command of good for the Jewish people will become apparent (see Nefesh HaGer; see also Akeidas Yitzchak, Bereishis §31).

Onkelos adds the words, א לכון ב� to do good for ,לאוט�you, to clarify that when the verse says that Hashem will turn His attention toward the Jewish people, it is not merely the beginning of the next blessing (that He will turn His attention for the purpose of increas-ing their population), but rather, it is an independent blessing: אליכם ניתי I will turn My attention toward ,ופ�the Jewish people, to bring them goodness (Beurei Onkelos; see also Tosefes Miluim).9. The Hebrew הקימתי ,could mean either I will uphold ו�or I will establish. The former meaning would indicate that Hashem will uphold a previous covenant that He has made with the Jewish people or their forefathers


and a hundred of you will pursue ten thousand; and your enemies will fall before you by the sword. 9 I will turn My at-tention to you, I will make you fruitful and multiply you; and I will establish My covenant with you.

10 You will eat very old grain

חשבון, כך הוא ה� וכי ה. ב� ה רב� ה ומא� ה מא� חמש� ד): (שם ירדופו. אלפים שני מכם מאה אלא ר לומ� צריך היה לא הלא ו�תורה למרובין העושין את אלא אינו דומה מועטין העושין את ה�פלו איביכם וגו‘. שיהיו נופלין לפניכם שלא תורה (שם): ונ� ה�י עסק� מכל אפנה אליכם. ניתי ופ� (ט) (שם): הארץ כדרך פועלים ר ששכ� למלך דומה, דבר ה� למה משל רכם. שכ� לם לש�אתכם. והפריתי ה): (שם כהנים ת בתור� כדאיתא וכו‘

(שם): זקופה בקומה אתכם. והרביתי (שם): ורביה בפריה ברית כ� לא חדשה, ברית אתכם. בריתי את הקימתי ו�ר רתם אותה אלא ברית חדשה שלא תופר, שנאמ� הראשונה שהפ�ברית תי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה לא כ� ”וכר�ן ש� י� לתם אכ� ו� (י) ו): שם כהנים תורת ל-לב; לא, (ירמיה וגו‘ ” נושן ישן, שיהא ישן ה� מרין וטובים להתי� פירות יהיו משת� ן. ה� נוש�ד (תורת כהנים פרק ג, א): ק� של שלש שנים יפה לאכול משל אשת�

רש"י

רב: לח� ם לפניכ� ם Sיביכ א פלו ונ� ירדפו ה Vב רב' ם מכ� ה Wומא

י ימת3 Aהק ו ם Oאתכ י והרבית7 ם אתכ י והפרית6 ם אליכ יתי נ6 ט ופ'

ן נוש2 ן Xש י' ם לת9 אכ( מחוברין) י ו כשהן (חמישי שלישי ♪ ם: אתכ? י את־ברית7

א: רב' לח( מיכון קד' ביכון עלי דב' ב( ויפלון רקון יע� א לרבות' מנכון ה ומא'

אקם ו( תכון י' סגי וא( תכון י' פש וא� א ב� לאוט�>לכון ואתפני

>במימרי ט

תיק דע� א תיק� ע� ותיכלון י עמכון: מי קי' ת י'



OLD grain,[10] נון תא תפ� תיקא מן קדם חד� and you will CLEAR — וע�

OUT the old to make way for the new.[11]

שכני ביניכון .11 I will place My Mishkan among you,[12] — ואתן מ�חק מימרי יתכון .and My WORD will not reject you — ולא יר�

ביניכון .12 שכינתי שרי I will HAVE MY SHECHINAH REST — וא�among you, לאלה לכון I will be a God to you — ואהוי

י לעם תון תהון קדמ� .and you will be a people BEFORE Me — וא�

פקית יתכון ,I am Hashem, your God — אנא יי אלהכו ן .13 די א�ים רעא דמצר� Who took you out of the land of Egypt — מא�

בדין ע� להון ניר ;from being their slaves — מלמהוי ברית ות�יא מנכון ממ� I broke THE YOKE OF THE NATIONS FROM YOU,[13] — ע�

(as Ibn Ezra explains). The Aramaic translation of these terms, however, is different. For “I will uphold,” the translation would be ים אק� Onkelos, however, renders .ו�אקם which means I will establish, i.e., I will establish ,ו�a new covenant. Hence Rashi’s comment to this word: A new covenant, not like the first covenant which you violated [at the sin of the Golden Calf] (Me’at Tzori).10. The crop of earlier years will remain fresh in stor-age and even improve with age, so that the grain from two (or more) years ago will be better than last year’s grain (Rashi). [Some versions read: תוק א דע� תיק� the old ,ע�that has aged, which refers to the aging process, and clearly indicates that the produce will improve as it ages (Pas’shegen; see Beurei Onkelos).]11. The literal translation, you will take out (which would be פקון in Aramaic), would mean that you will ת�take out the excess grain to the fields to plant it (as

Ibn Ezra indeed explains). Onkelos’ נון ,clear out ,תפ�conveys that you will need to clear out the old grain in the storehouses to make room for the new (Tosefes Miluim).12. This refers to the Beis HaMikdash (Rashi). Rashi’s explanation follows Onkelos, who renders ני as משכ�שכני My Presence (as Targum ,שכינתי My Mishkan, not ,מ�Yonasan renders); see Ibn Ezra (Me’at Tzori).13. Rashi translates the phrase מטת עלכם as the staves of your yoke, referring to the staves or pegs that hold the yoke in place. According to Rashbam, מטת refers to the straps of the yoke. Onkelos shortens this phrase to a one-word reference to the whole yoke (see Me’at Tzori).

This part of the verse, which is in past tense, and was said to the nation approximately a year after their exo-dus from Egypt, apparently refers to their redemption from the yoke of the Egyptian nation. Thus, Onkelos’


and take out the old to make way for the new. 11 I will place My Mishkan among you; and My Spirit will not reject you. 12 I will walk among you, I will be a God to you and you will be a people to Me. 13 I am Hashem, your God, Who took you out of the land of Egypt from being their slaves; I broke the staves of your yoke

חדש מלאות גרנות ה� שיהיו תוציאו. ש ד� ח� מפני ן ש� וי�למקום האוצרות נות לפ� תם א� וצריכים ישן, מלאות והאוצרות בית זה ני. משכ� תי ת� ונ� (יא) (שם): לתוכן החדש לתת חר א�כל בכם. קצה פשי. אין רוחי ל נ� ולא תגע� (שם ב): מקדש ה�ל נגע� שם ”כי כמו בדבר, בלוע� ה� דבר ת פליט� לשון געילה שמושחין משיחה, ה� קבל לא כא) א, (שמואל־ב גבורים“ מגן או חץ ת כ� מ� מעליו חליק לה� כדי מבושל בחלב עור של מגן ייל אט� בתוככם. כתי ל� והתה� (יב) העור: יקוב שלא חנית

יכול ממני. עזעים מזד� תהיו ולא מכם ד ח� כא� עדן ן בג� עמכם (תורת לאלהים“ לכם ”והייתי ר לומ� למוד ת� ממני, תיראו לא אמינו שת� אני אי כד� אלהיכם. ה‘ אני (יג) ג-ד): שם כהנים מארץ אתכם ”הוצאתי שהרי אלה כל עשות ל� יכול שאני בי יתד כמין מטת. ד): (שם גדולים נסים לכם ועשיתי מצרים“ שור ה� מראש תצא שלא מוסרה ה� כבים מע� ה� העול ראשי בשני ב) כז, (ירמיה ומטות“ מוסרות לך ”עשה כמו קשר, ה� וי�תיר

קבילי‘‘א בלע‘‘ז:

רש"י

א־תגעל ם ול Oי בתוככ נ7 י משכ' ת3 ת( יאו: יא ונ� Aש תוצ Xד י ח' ן מפנ+ ש' וי'

ים Gלאלה ם כ� ל' יתי י3 וה' ם בתוככ כתי ל( יב והתה( ם: אתכ? י פש7 נ(

אתי cהוצ ר אש ם היכ אל יהוה יג אני ם: לע� י היו־ל3 Aת ם ת� וא(

ם אשבר מטת עלכ ים ו� Gד ם עב' ה� הית ל' Aים מ רץ מצר( eאתכם מא

חק יר( א ול' ביניכון שכני מ( ואתן יא נון: תפ� א ת' חד( ם מן קד' א תיק' וע(

ה לאל' לכון ואהוי ביניכון שרי שכינתי וא� יב תכון: י' מימרי

פקית א( די הכון אל' יי' א אנ' יג ם: לע' י מ� קד� תהון תון וא(

א מנכון י� ממ� ניר ע� רית ב' ות( בדין ע( להון מלמהוי ים דמצר א רע' מא( תכון י'


300 / ויקרא — פרשת בחקתי כו / יד־טו

ברית יתכון בחרותא and I led you IN FREEDOM.[14] — וד�

למימרי .14 בלון תק� לא But if you will not ACCEPT MY — ואם

WORD, האלין יא פקוד� כל ית עבדון ת� and will not — ולא perform all of these commandments;י תקוצון .15 ואם ,if you will despise My statutes — ואם בקימ�

פשכון חק נ� י תר� -and if your soul will reject My ordi — ית דינ�nances, י ד ית כל פקוד� so as not to[15] perform — בדיל דלא למעב�all My commandments, קימי ית שניותכון so that you — לא�VIOLATE My covenant[16] —

plural use of the word “nations” is merely a generic reference to any of the nations; in this case, Egypt (see Nefesh HaGer and Targumna). Alternatively, the verse may be referring to the future Messianic redemption, but adopts the past tense, since Hashem’s promise is always viewed as already having been fulfilled (see Rashi, Bereishis 15:18). According to this approach, the verse is speaking of the time when Hashem will break the dominion of all nations over the Jewish people (Me’at Tzori; see also Targum Yonasan to Yirmiyahu 30:8 and to Nachum 1:13). [Indeed, we pray for the future redemption in the blessing before the recitation of the morning Shema with the words: נו קוממיות ותוליכ9נו רצ9 and lead us upright to our land, a phrase taken ,לא�directly from our verse.]14. Onkelos interprets the metaphor of walking erect to refer to one who is free; cf. Sifra.15. Onkelos’ א דל� literally, in order not to, may ,בדיל

reflect Sforno’s approach that the people despise and reject the Torah not as a matter of principle, but in order to allow themselves free reign to follow their desires (Me’at Tzori).16. Marpei Lashon points out that a more literal translation of the root הפר would be בטל, annul (see Onkelos to Bamidbar 30:13). Marpei Lashon provides a Kabbalistic explanation for why Onkelos here in-stead uses the term שנה, violate (from the meaning of change, or switch).

Nefesh HaGer, addressing the same point, explains that Onkelos avoids a connotation of annulment because the covenant with Hashem can never be an-nulled. Indeed, the purpose of the punishments listed in this passage is not simply retribution for sins, but a path to bringing the people back to observance of the covenant, which Hashem Himself had never aban-doned, as verse 44 states, . . . סתים מא� לא זאת . . . ם ג� ף וא�


and I led you erect. 14 But if you will not listen

to Me and will not perform all of these commandments; 15 if you will despise My statutes, and if your soul will reject My ordinances, so as not to perform all My commandments, so that you annul My covenant —

לי. תשמעו לא ואם (יד) זקופה: בקומה קוממיות. לקיום יכול חכמים. ש מדר� ת ע� [ו]לד� תורה ב� עמלים להיות עשו וגו‘ ” הרי קיום מצות אמור, מצות, כשהוא אומר ”ולא ת� ה�תורה יים ”ואם לא תשמעו לי“, להיות עמלים ב� הא מה אני מק�ר ”לי“, למוד לומ� ה ת� (תורת כהנים פרשתא א, ב, פרשתא ב, א). ומ�וכן בו, למרוד וין ומתכ� רבונו את כיר מ� ה� זה אלא ”לי“ אין וין ומתכ� כירו שמ� ט) י, (בראשית ” ה‘ לפני יד צ� ”גבור בנמרוד ה’ מאד“ (שם יג, טאים ל� נשי סדום ”רעים וח� למרוד בו, וכן בא�וונים למרוד בו (תורת כהנים פרשתא כירים את רבונם ומתכ� יג) מ�

עשו, הרי שתי עבירות עשו. משלא תלמדו לא ת� ב, ב): ולא ת�אחרים העושים סו. מואס ב� י תמא� (שם ג): (טו) ואם בחקת�חכמים (שם): לבלתי פשכם. שונא ה� ל נ� י תגע� ט� (שם): משפ�י. מצות� ל כ� את (שם): מעשות אחרים את מונע� עשות. ר ”את י“ ולא נאמ� ר ”את כל מצות� צויתים, לכך נאמ� כופר שלא פרכם את בריתי. כופר בעיקר. הרי מצות“ (שם): לה� כל ה�שביעית, ואלו ד ה� שניה וכן ע� ע עבירות, הראשונה גוררת ה� שב�את שונא העושים, באחרים מואס עשה, ולא ד, למ� לא הן: מצות, כופר בעיקר (שם): חכמים, מונע� את האחרים, כופר ב� ה�

רש"י

פ ♪ קוממיות: ם ך אתכ� אול+ ו�

מצות ל־ה( כ' ת א+ עשו ת א ול י Gל תשמעו א יד ואם־ל

ל תגע� י �ט את־משפ' ם וא3 סו תמא' י טו ואם־בחקת� אלה: ה'

י: Aאת־ברית ם פרכ� לה( י ל־מצות( את־כ' עשות י Iלבלת ם Oפשכ נ(

א: בחרות� תכון י' רית ב' וד(

א י' פקוד( ל כ' ת י' עבדון ת( א ול' למימרי בלון תק� א ל' ואם יד

חק תר( י דינ( ת י' ואם תקוצון י מ( בקי' ואם טו אלין: ה'

מי: קי' ת י' יותכון שנ� לא� י פקוד( ל כ' ת י' ד למעב( א בדיל דל' פשכון נ(



אעבד דא לכון .16 אנא ף ;then I, too, will do this to you — א�חתא ד� ק� וית חפתא ש� ית הלתא ב� עליכון ר סע� -I will AS — וא�

SESS[17] upon you panic,[18] the illness of wasting away, and the fever, נפש פחן ומ� ינין ע� שכן which cause eyes to — מח�DIM (i.e., to go blind) and the soul to DESPAIR;[19] ותזרעון רעכון ז� you will sow your seed in vain, for nothing — לריקנו will grow, סנאיכון ,and even if something does — וייכלנה THOSE WHO HATE YOU will eat it.[20]

בכון .17 רוגזי And I will direct My ANGER[21] — ואתן against you, דבביכון עלי ב� קדם ברון you will — ותת�

be BROKEN[22] before your enemies; סנאיכון בכון וירדון — those wh o hate you will subjugate you[23] — רקון ע� ות�

ם פר בריתי את� -But also, despite this … I will not aban ,לה�don them … to violate My covenant with them.17. See above, 18:25, note 24.18. This rendering (א הלת� panic) follows the simple ,ב�meaning of ה ל� Rashi cites another explanation from .בה�Sifra, that this word refers to the “plague of death” — a certain disease that induces panic in people. Shaarei Aharon notes that an alternate version of Onkelos sup-ports this interpretation, for it reads: א חפת� ש� א ביהולת�א חת� ד� א which indicates that ,וק� is one among a ביהולת�group of three diseases.19. This expression reflects the Hebrew פש ח נ� פ� Iyov) מ�11:20), literally a blown-up soul; evoking the image of one whose soul is inflated and leaving him (Radak, Shorashim ע‘ נפח, cited by Me’at Tzori). [According to Rashi, however, ים לות עינ� ,refers to hopeless longing מכ�and פש to bitter grieving. People will long for a מדיבת נ�

cure from these illnesses and, when their hopes are dashed, the survivors will grieve.]20. Onkelos usually translates איבים, enemies, as עלי ב�א ב� ,At times, however .(literally, bearers of enmity) דב�he translates it as ה נא� עלי one who hates. The term ,ס� ב�א ב� ,refers to those who openly display their hatred דב�while ה נא� ,includes also those who keep it hidden. Here ס�Onkelos uses the latter term to indicate that the produce will be taken not only by Israel’s open enemies, but also by those who had concealed their hatred. [For further discussion and other approaches, see Beurei Onkelos, Me’at Tzori and Parshegen to v. 7; Marpei Lashon in v. 36.]21. See above, 17:10, note 10.22. Onkelos translates נגף as תבר, broken, when describ-ing a complete military defeat (see Bamidbar 14:22; Devarim 1:42, 28:7, and 28:25).23. In Bereishis 1:26, where Hashem says that Adam


16 [then] I, too, will do this to you; I will assign upon you panic, and the wasting away, and the fever, which cause eyes to long and the soul to grieve; you will sow your seeds in vain, and your enemies will eat it. 17 And I will direct My attention against you, you will be struck down before your enemies; those who hate you will subjugate you — you will flee

חולי חפת. ש� עליכם: וצויתי עליכם. דתי והפק� (טז) דומה בלע‘‘ז, אנפולי‘‘ש ג) ד, פרק (שם בשר ה� את חף שמש�חולי ת. ח� ד� ק� זעופה: פניו ראית ומ� נפיחתו לה שהוק� לנפוח� בעירו, כמו ”כי אש קדחה ממו ומ� גוף (שם) ומח� קדיח� את ה� שמ�פש. נ� ומדיבת ים עינ� לות מכ� כב): לב, (דברים פי“ בא�ירפא שלא וסוף וירפא, ל שיק� לראות וכלות צופות ים העינ�

באה שאינה אוה ת� כל במותו. חתו משפ� של נפשות ה� וידאבו ריק. תזרעו עתם ל� ותוחלת ממושכה קרויה כליון עינים: וזר�שם): כהנים (תורת להו אויביכם אכ� ו� ח תצמ� ואם ח תצמ� ולא לכם ע י להר� אני מכל עסק� שלי, פונה אי י. פנ� נ� תי פ� ת� (יז) ונ�ת גד� א� בכם: ישלטו שמעו כמ� שנאיכם. כם ב� דו ור� ד): (שם בר ף אני אעשה זאת. איני מד� כהנים מפרשה זו: א� ת תור�

רש"י

את־ ה ל' ה' ב? ם Bעליכ י דת והפק( ם כ ל' עשה־זאת א? ף־אני טז א(

פש נ2 ומדיבת ים �עינ לות מכ( ת ח( ד( ק( ואת־ה( פת eח ש( ה(

י נ( פ' י Iת ת( יז ונ� ם: יביכ? א הו jל אכ' ו ם רעכ ז( ריק ל' ם Bעת וזר(

ם סת� ונ( ם נאיכ ש כם ב' דו ור' ם Oיביכ א י Hלפנ ם פת� ונג( ם כ ב'

ת י' א הלת' *ב( עליכון ר סע� וא� לכון א ד' אעבד א אנ' ף א( טז

ש נפ' ן פח� ומ� ינין ע( ן שכ� מח� א חת' ד( ק( ת וי' א חפת' ש(

רוגזי ואתן יז נאיכון: ס� וייכלנה רעכון ז( נו לריק' ותזרעון

רקון ע( ות( נאיכון ס' בכון וירדון ביכון עלי דב' ב( ם קד' ברון ותת� בכוןא חת' ד( א וק( חפת' א ש( *נ"א: ביהולת'


302 / ויקרא — פרשת בחקתי כו / יח־יט

.you will flee with no one pursuing you — ולית דרדיף יתכון

בלון למימרי .18 ד אלין לא תק� And if even upon receiving — ואם ע�these punishments you will not HEED MY WORD, ואוסף

יתכון ל then I shall further SUBDUE you[24] — למרדי ע� ע שב�seven ways for your sins.[25] — חוביכון

ר ית יקר תקפכון .19 ,I will break the GLORY of your might — ואתב�

shall rule over the rest of the creatures, Onkelos translates וירדו, as וישלטון, They shall rule. Here, how-ever, he uses the term וירדון, connoting a punishing, forceful subjugation (see Me’at Tzori, Parshegen).

24. According to some commentators, the word למרדי here sheds light on the meaning of the term “רדות ת ”מ� כ� ,מ�the term for the lashes issued by the court to one who transgresses a Rabbinic prohibition. Ibn Janach (Shoresh רדה) renders למרדי as subdue. Accordingly, makkos mardus means lashes of submission (see also Maharsha to Berachos 7a). Rav Hai Gaon (Shaarei Teshuvah, Teshuvos HaGeonim §15), however, cites Onkelos in this verse in support of his interpretation of רדות ת מ� כ� as lashes of chastisement (see also Rashi to מ�Shabbos 40b ד“ה מרדות and Chullin 141b ד“ה מכת מרדות).

Accordingly, Rav Hai Gaon would interpret this term to mean, chastise (which parallels the Hebrew ה סר� .Cf] .(לי�Aruch (cited by Maharsha ibid.), who maintains that the “רדות ”מ� ת כ� but ,רדה is not derived from the root מ�rather from מרד, insubordination.]

25. Rashi (following Sifra) explains that their sin had seven components and they are therefore punished, measure for measure, in seven ways. Accordingly, throughout these verses, Rashi counts the seven sins of each stage and their subsequent seven pun-ishments. Other commentators, such as Rashbam and Ibn Ezra, maintain that the term “seven” is a figure of speech meaning a plurality; their sins were many, and their punishments will likewise be numerous.


with no one pursuing you.18 And if upon these you

will not hearken to Me, then I shall further punish you seven [ways] for your sins. 19 I will break the pride of your might;

(להלן בקרי“ עמם אלך אני ף ”א� וכן א) ד, (פרק ף בא� אלא אתכם פוקדות כות מ� שיהיו ה� עליכם. דתי והפק� מא): פסוק ואסמכנה חרת ד שהראשונה פקודה אצלכם אביא א� מזו לזו, ע�זו, ואיזו בריות, ה� את בהלת מ� ה� כה מ� ה. ל� בה� ב): (שם לה חולה שהוא אדם לך יש חפת. ש� ה� את (שם): מותן ת כ� מ�חפת“, ”ש� ר לומ� למוד ת� עליו, שמור בשרו אבל מטה ב� ומוטל קדיח, מ� ואינו נוח� אבל נשחף, שהוא עתים או נשחף. שהוא עתים או קדיח. מ� שהוא מד מל� ת“, ח� ד� ק� ה� ”ואת ר לומ� למוד ת�לות ר ”מכ� למוד לומ� שיחיה, ת� צמו וסבור הוא בע� קדיח� שהוא מ�אחרים אבל שיחיה צמו בע� סבור אינו הוא או ים“. עינ�עתם ר ”ומדיבת נפש“ (שם ג): וזר� למוד לומ� סבורים שיחיה, ת�אויביכם מה תה ומע� ת. ח� צמ� מ� ואינה זורעה רעכם. ז� ריק ל�הא איביכם“, אכלהו ”ו� ר לומ� למוד ת� ה ומ� ואוכלים, באים ת, ח� צמ� מ� שניה שנה ת, ח� צמ� מ� ואינה ראשונה שנה זורעה ד, כיצ�מתים ושבפנים מצור, ה� לימי תבואה ומוצאים באים ואויבים עתם לריק חר, ”וזר� ד. דבר א� ק� ברעב, שלא לקטו תבואה אשת�עמל תה שא� בר, מד� כתוב ה� בנות וה� בנים ה� כנגד ז�רעכם“ חתי טפ� ”אשר ר שנאמ� אותם, לה ומכ� בא חטא וה� דלן ומג� בהן תי ת� ונ� ג): שם כהנים תורת כב; ב, (איכה כלם“ איבי ורביתי

פסוק (לעיל אליכם“ ”ופניתי טובה ב� ר שנאמ� כמו כם. ב� י נ� פ�ר שאמ� למלך משל, משלו י“. פנ� תי ”ונת� ברעה ר נאמ� כך ט) (שם לרעה עמכם אני ועוסק י עסק� מכל אני פונה עבדיו: ל�אתכם הורג מות ה� שיהא איביכם. לפני פתם ונג� ד): דו ור� ה): (שם חוץ מב� אתכם קיפין מ� דבביכון עלי וב� מבפנים ובכם, מכם אלא שונאים עמיד מ� שאיני שנאיכם. כם ב�קשים מב� אינם ישראל ל ע� עומדים העולם שאומות שבשעה מדין ועלה ישראל ע זר� אם ”והיה ר שנאמ� גלוי, שב� ה מ� אלא הארץ“ יבול את שחיתו י� ו� עליהם חנו י� ו� וגו‘ קדם ובני עמלק ו�הם ובכם מכם עליכם עמיד שא� בשעה אבל ג-ד) ו, (שופטים אכלו אשר ”ו� וכן הוא אומר שלכם, טמוניות מ� ר ה� ח� פשים א� מח�תורת ג; ג, (מיכה וגו‘ ” הפשיטו מעליהם ועורם מי ע� שאר סתם. מפני אימה (שם): ואין רדף אתכם. כהנים שם ה): ונ�אלה בעוד ואם אלה. ד ע� ואם (יח) (שם): כח� מבלי אחרים יסורין עוד פתי. ס� וי� [לי], תשמעו לא [עליכם] ל ע� פורעניות ע שב� טאתיכם. ל ח� ע ע� שב� א): ה, פרק (שם את רתי ב� וש� (יט) (שם): עלה למ� האמורות עבירות ע שב�לל מח� ”הנני אומר הוא וכן מקדש, ה� בית זה עזכם. גאון ב): שם כהנים תורת כא; כד, (יחזקאל עזכם“ גאון מקדשי את

רש"י

פתי ס( וי� י Gל תשמעו א ל לה ד־א ם־ע( יח וא ם: אתכ? ף ואין־רד+

ם Oי את־גאון עזכ רת7 ב( ם: יט וש� אתיכ? ט ל־ח( ע ע( ב( ם ש� ה אתכ Vסר לי(ואוסף למימרי בלון תק� א ל� אלין ד ע( ואם יח תכון: י' דיף דר' ולית

קפכון ת' ר יק� ת י' ר ואתב( יט חוביכון: ל ע( ע שב( תכון י' למרדי



i.e., the Beis HaMikdash; אחתא רזלא מל� קיפין כפ� יא די עלויכון ת� ואתן ית שמ� I will make THE HEAVEN THAT IS ABOVE YOU HARD like iron — מטראin that it will hold back FROM SENDING DOWN RAIN, רעא דתחותיכון וא�פירין ד מלמעב � כנחשא סינא and THE EARTH THAT IS BENEATH YOU — ח�

FIRM like copper in that it will hold back FROM PRODUCING FRUIT.[26]

ולא ;Your strength will be spent in vain — ויסוף לריקנו חילכון .20ה לת� רעכון ית על� ן ,your land will not give its crop — תתן א� ואיל�

רעא לא יתן אבה .and the tree of the land will not give its fruit — א�

שיו .21 בק� י קדמ� תהכון -If you behave BEFORE Me WITH CAL — ואם

LOUSNESS[27] למימרי בלא לק� תיבון and do not wish to — ולא HEED MY WORD, יתאה עליכון מחא then I shall BRING A — ואוסף לא�

FURTHER blow upon you — ע כחוביכון .seven, like your sins— שב�

26. Onkelos clarifies that “your” heavens and “your” land refer to the heavens above you and the earth beneath you (as stated in Devarim 28:23); i.e., only the heaven and earth of Eretz Yisrael will be affected, and not those of the surrounding nations (Lechem VeSimlah, Nefesh HaGer; see also Beurei Onkelos).

As for the metaphor of iron and copper, Rashi ex-plains (from Sifra) that iron does not sweat, whereas copper sweats. The verse is thus saying that the heav-en will not produce any moisture, so the drought will be severe, but the earth will produce some moisture which

will cause rot in the little produce that grows. Onkelos, however, explains that the heaven will be hard like iron from sending down rain, and the earth will be firm like copper from making fruit, which indicates that the earth will not produce any fruit at all (Nesinah LaGer). Parshegen suggests further that Onkelos uses the terms קיפין א hard, for iron and ,ת� סינ� ,firm, for copper ,ח�because while iron is the harder metal, copper is more resistant to water. Cf. Marpei Lashon.27. Rashi, citing Sifra, explains that the Hebrew word ,happenstance; thus ,מקרה is of the same root as קרי


I will make your heaven like iron and your land like copper. 20 Your strength will be spent in vain; your land will not give its crop and the tree of the land will not give its fruit.

21 If you behave with Me casually and do not wish to hearken to Me, then I shall add upon you a blow — seven, like your sins.

זו ה. נחש� כ� רצכם א� ואת רזל ב� כ� שמיכם את תי ת� ונ�ראשך ל ע� אשר שמיך ”והיו אומר הוא ששם משה, משל קשה נחשת דרך שה� זיעין כ� ים מ� שמ� נחשת וגו‘ ” (דברים כח, כג), שיהיו ה�והיא זיע� מ� רזל ב� ה� שאין דרך כ� זיעה מ� אינה והארץ זיעה, מ�שאין דרך זיעין כ� יהיו מ� ים לא שמ� אבל כאן ה� פירותיה, מרת מש�דרך כ� זיעה מ� תהא והארץ בעולם, חורב ויהא זיע� מ� רזל ב� ה�ג): שם כהנים (תורת פירותיה בדת מא� והיא זיעה מ� נחשת שה�שלא ש שלא חר� ל שלא עמ� אדם ריק כחכם. הרי ם ל� (כ) ות�שדפון בא קציר ת ה� ובשע� ר, עד� שלא ח כס� שלא נכש שלא ע זר�ע ונכש ש וזר� ל וחר� לקה [אותו], אין בכך כלום. אבל אדם שעמ� ומ�ר, ובא שדפון והלקה אותו, הרי שניו של זה קהות (תורת ח ועד� וכס�

תה ה שא� ף מ� ה. א� רצכם את יבול� כהנים שם ד): ולא תתן א�רץ. אפילו מן הארץ יהא א� ע (שם): ועץ ה� זר� ת ה� מוביל לה בשע�מש חנטה (שם): לא יתן. מש� ת ה� לקוי, שלא י�חניט פירותיו בשע�פרה מ� כשהוא פריו. יתן לא פרי: וא� עץ א� טה, ולמ� עלה למ�פורעניות: ע שב� כאן ויש קללות, שתי הרי (שם) פירותיו, שיר מ�ה) (שם עראי אמרו: בותינו ר� קרי. עמי תלכו (כא) ואם מצות. במקרה [נ“א: כמקרה] שאינו אלא לפרקים, כן תלכו עראי ב�ר גלך“ (משלי כה, יז), וכן ”יק� ר ר� חם פירש לשון מניעה, וכן ”הק� ומנ�רגומו של אונקלוס, לשון קושי, רוח“ (שם יז, כז). וקרוב לשון זה לת�ע טאתיכם. שב� ע כח� ע מהתקרב אלי: שב� קשים לבם להמנ� שמ�טאתיכם (תורת כהנים שם ה): ע כח� ר שב� פורעניות אחרות במספ�

רש"י

ה: נחש� כ( ם רצכ� ואת־א( רזל ב( כ( את־שמיכם י Iת ת( ונ�

ץ Hוע ה את־יבול' רצכם א( ן cא־תת ול ם Oחכ כ יק ר7 ל' כ ותם

תאבו א ול רי ק עמי כא ואם־תלכו פריו: ן oית א ל רץ א' ה'

ם: טאתיכ? כח( ע ב( ש� ה כ' מ( עליכם י Iפת ס( וי� י Gל לשמע(

א ש' א כנח' סינ� ח�ד פירין >מלמעב� א דתחותיכון רע� וא� א רזל' קיפין כפ( ת�

א א מטר� ת� אח� >מל� א די י� שמ�ויכון >על� ת י' ואתן

ן ואיל( ה לת( על( ת י' רעכון א( תתן א ול' חילכון נו לריק' ויסוף כ

תיבון א ול' שיו בק� י מ� קד� כון תה' ואם כא אבה: יתן א ל' א רע' א(

כחוביכון: ע שב( א ח' מ' ה עליכון א� ית� לא� ואוסף למימרי א ל� ב� לק�


304 / ויקרא — פרשת בחקתי כו / כב־כד

ת ברא .22 I will incite[28] the beasts of THE — ואגרי בכון ית חיו�

WILD against you, כל יתכון and [the wildlife] will — ותת�bereave you of your children, ותשיצי ית בעירכון — extermi-nate your cattle, ר יתכון זע� דין ;and diminish you — ות� ויצ�.and your roads will become desolate — אורחתכון

If with these punishments — ואם באלין לא תתרדון למימרי .23you will still not BE SUBDUED TO MY WORD, י ותהכון קדמ�

שיו and you will continue to behave BEFORE Me WITH — בק�

CALLOUSNESS,

שיו .24 ף אנא עמכון בק� then I, too, will behave toward — ואהך א�you with CALLOUSNESS, ף אנא לקי יתכון א� and I will — וא�

BEAT[29] you, even I, ל חוביכון ע ע� seven ways for your — שב�sins.

the verse means that the people follow Hashem’s com-mandments in a haphazard, casual manner, without commitment. [Cf. Rambam, Hil. Taaniyos 1:3, who explains it to mean that the people view these punish-ments as mere coincidence.]

Rashi writes that according to Onkelos, the word קרי is associated with יקר, holding back (as in Mishlei 17:27 and 25:17); here it means that the people hold them-selves back from coming close to Hashem. Onkelos therefore translates the word following the intended meaning, which is that they act with callousness, i.e., their hearts are hard and they resist coming close to Hashem (cf. Rashbam). [Ibn Ezra and R’ Yosef Bechor Shor, however, suggest that בקרי means with hardness,

which is the literal meaning of שיו The idea is that .בק�the people steel themselves against Hashem’s punish-ment, not allowing it to break their resistance toward Him.]

28. Onkelos and Rashi both translate חתי .as incite והשל�See, however, Shemos 8:17, where Onkelos seems to fol-low the more literal translation of שליח� dispatch (see ,מ�our edition of Onkelos there with note 16).

29. Onkelos usually renders the Hebrew כה חי as מ� ,מ�hit or strike, but here renders it קי beat, to indicate ,ל�that these punishments are not merely a single blow, but constitute a thorough thrashing (see Beurei Onkelos).


22 I will incite the wildlife of the field against you and it will bereave you, exterminate your cattle, and diminish you; and your roads will become de-solate.

23 If with these you will not be chastised to [return to] Me, and you will behave with Me casually, 24 then I, too, will be-have toward you with casual-ness; and I will strike you, even I, seven [ways] for your sins.

ה אתכם. אין לי אלא חתי. לשון גירוי: ושכל� (כב) והשל�למוד ין, ת� רכה בכך מנ� רכה בכך, בהמה שאין ד� כלת שד� יה מש� ח�ין ומנ� ים. הרי שת� (דברים לב, כד) ח בם“ ל� בהמת אש� ”ושן ר לומ�עפר“ זחלי ת חמ� ”עם ר לומ� למוד ת� בנשיכתה, ממיתה שתהא ף אלו נושכין וממיתין. כבר היו (שם) מה אלו נושכין וממיתין א�שנים בארץ ישראל חמור נושך וממית ערוד נושך וממית (תורת

ה נים (שם ז): והכרית� קט� ה אתכם. אלו ה� כהנים שם ו): ושכל�מבפנים אתכם. ה והמעיט� (שם): חוץ מב� בהמתכם. את נים, קט� ושבילים גדולים שבילים רכיכם. ד� מו ש� ונ� (שם): עפר, זוחלי ת חמ� יה, ח� ושן בהמה, שן פורעניות: ע שב� הרי לי. סרו תו� לא (כג) מו: ונש� והמעיטה, והכריתה, ושכלה,

לשוב אלי:

רש"י

ה ית' והכר ם ה אתכ Vדה ושכל ש' ת ה( pי ם את־ח( כ י ב' חת כב והשל(

לה ם־בא ם: כג וא רכיכ? מו ד( �ש ם ונ' Oה אתכ יט' ם והמע7 את־בהמתכ

י rף־אנ א( י sכת ל( כד וה� רי: ק? י עמ7 ם כת9 הל( ו י Gל סרו תו� א ל

ם: אתיכ? ט ל־ח( ע( ע ב( ש� ני ם־א' ג( אתכם י Iוהכית רי tבק ם כ� עמ'

ותשיצי תכון י' כל ותת( א ר� ב� ת חיו( ת י' בכון רי ואג' כב

באלין ואם כג תכון: אורח' ן די' ויצ( תכון י' ר זע( ות( בעירכון ת י'

א אנ' ף א( ך ואה' כד שיו: בק� י מ� קד� כון ותה' למימרי תתרדון א ל'

חוביכון: ל ע( ע שב( א אנ' ף א( תכון י' לקי וא� שיו בק� עמכון



רבא .25 בח� דקטלין עליכון יתי I will bring upon you THOSE — וא�

WHO KILL WITH A SWORD, רעון מנכון AND THEY WILL — ויתפ�

EXACT RETRIBUTION FROM YOU,[30] ל פתגמי רתון ע� עב� ל ד� פרענותא ע� RETRIBUTION FOR YOUR HAVING TRANSGRESSED THE — אוריתא

WORDS OF THE TORAH,[31] לקרויכון נשון and you will be — ותתכ�gathered into your cities; ביניכון מותנא I will INCITE — ואגרי

THE PLAGUE among you[32] סרון בידא דסנאה and you will — ותתמ�be delivered into the hand of THE ONE WHO HATES you.

מיכלא .26 סעיד לכון ר -When I break for you the SUP — בדאתב�

PORT OF FOOD,[33] ד ח� נורא בת� חמכון ל� נשין ר עס� ten — וייפין women will bake your bread in one oven for lack of wood,

30. When the root נקם, vengeance, occurs in the context of interpersonal relationships, Onkelos translates with the root נקם. However, when it is used with regard to Hashem, Onkelos uses the term פרע, literally, retribu-tion or repayment. This clarifies that Hashem is not subject to anything like the human feelings of revenge; rather, His Attribute of Justice exacts retribution for a person’s sins (Parshegen).31. Onkelos accords with Rashi’s second approach, that ם ברית ,means, vengeance for violation of the covenant נק�i.e., the Torah (see Shemos 34:27, where the Torah is described as a covenant). [Rashi’s first approach inter-prets this phrase to mean vengeance that is mentioned in the covenant, i.e., Hashem will mete out the punish-ments mentioned in the Torah.]

Some versions of Onkelos omit the word מי words ,פתג�of (see Marpei Lashon). Pas’shegen explains that the term א ית� מי אור� words of the Torah,” would refer to“ ,פתג�the mitzvos of the Torah. By describing this as simply violating the Torah, Onkelos indicates that the primary sin that brought all of this is neglect of the Torah itself, i.e., Torah study. This reflects Rashi’s teaching above (vv. 3 and 13) that the root of all the blessings of this

passage is dedication to Torah study, and the root of all its punishments is the casual neglect of Torah study. Pas’shegen adds that the word רתון עב� ,transgressed ,ד�can also be understood to mean pass by without con-cern (as in the law, לין אוכ� ל ה� עבירין ע� we do not pass ,אין מ�by food [on the floor] — Eruvin 64b). This would refer specifically to one who neglects to study Torah out of a sense that it is not important.

Pas’shegen goes on to explain each of the punishments stated in this particular verse as being a measure-for-measure response to the sin of neglecting to Torah study.

32. Onkelos usually translates דבר, pestilence, as א מות�(literally, death); and he translates ה גפ� א plague as ,מ� נ� מות�(literally, the death), which denotes a more fatal epi-demic. Here, though, he renders דבר as א נ� since our מות�verse is describing a great outpouring of wrath upon the Jewish people (see Beurei Onkelos to Devarim 28:22).

33. Onkelos clarifies that in the term, טה לחם staff of ,מ�bread, the word לחם refers to all food (see, similarly, Rashi to Bereishis 31:54; see also Rabbeinu Bachya here). Food is called a “staff” because just as a man is supported by his staff, so too, his body is supported and


25 I will bring upon you a sword, avenging the ven-geance of a covenant, you will be gathered into your cities; and I will send a pes-tilence among you and you will be delivered into the hand of your enemy. 26 When I break for you the staff of bread, ten women will bake your bread in one oven,

שאר כדרך ברית ב� שאינו נקם ויש ברית. ם נק� (כה) תורת ז; כה, (מלכים־ב צדקיהו של עיניו סמוי וזהו נקמות, אשר בריתי ת נקמ� ברית“ ם ”נק� חר, א� דבר א). ו, פרק כהנים חיילות מלחמת היא מקרא שב� חרב ת הבא� כל רתם. עב�מצור: ה� מפני הערים תוך אל חוץ ה� מן פתם. ונאס� אויבים: ד בי� תם ונת� דבר ה� ידי ל וע� בתוככם. דבר חתי ושל�

ים בירושל� מת ה� את מלינים שאין לפי עליכם, צרים ה� האויבים בי�ד נתנים לקברו מת ה� את מוציאים וכשהם פב:) קמא (בבא כמו משען, לשון לחם. טה מ� (כו) שם): כהנים (תורת אויב טה לחם. אשבור כם מ� טה עז“ (ירמיה מח, יז): בשברי ל� ”מ�פו ד אוכל (תורת כהנים שם ב) והם חצי רעב: וא� לכם כל מסע�(שם): עצים מחוסר ד. אח� נור בת� חמכם ל� שים נ� עשר

רש"י

ם פת� אס( ונ? ית ם־בר נק( מת נק רב ח ם עליכ י כה והבאת

י ד־אויב: כו בשבר6 ם בי( ת� ם ונת( בר בתוככ חתי ד pם ושל Oריכ אל־ע�

ד אח' נור בת( חמכם ל( ים Iש נ' שר eע פו א' ו חם טה־ל מ( כם ל'

נשון ותתכ( רתון עב� ל ד� א ע� נות� פרע�א ית� מי אור� ל פתג� >ע� רעון ויתפ�

>מנכון טלין דק�א רב� >בח� עליכון יתי וא( כה

ר בדאתב( כו ה: נא� דס� א ביד' סרון ותתמ( ביניכון א נ� מות� רי ואג� לקרויכון

ד ח( א נור' בת( חמכון ל( נשין ר עס( ן וייפי' א מיכל� סעיד לכון


306 / ויקרא — פרשת בחקתי כו / כז־ל

תקלא במ� חמכון ל� and they will bring back your bread — ויתיבון by weight;[34] תשבעון ולא you will eat and not be — ותיכלון sated.

למימרי .27 בלון תק� לא בדא If despite this you will not — ואם HEED MY WORD, שיו י בק� and you will behave — ותהכון קדמ�

BEFORE Me with CALLOUSNESS,

רגז .28 בתקוף עמכון -I will behave toward you with IN — ואהך

TENSE FURY;[35] אנא ף יתכון א� ,I will SUBDUE you — וארדי even I, ל חוביכון ע ע� .seven ways for your sins — שב�

בניכון .29 ר בש� ;You will eat the flesh of your sons — ותיכלון ר בנתיכון תיכלון and the flesh of your daughters will — ובש�

you eat.

I will destroy your IDOLATROUS ALTARS[36] — ואשיצי ית במתיכון .30חנסנסיכון ית צץ and cut down your sun-images,[37] — ואק�

sustained by food (see Mizrachi). “Breaking your staff of bread,” then, is a metaphor for famine. Rashi to this verse follows Onkelos’ interpretation.34. The grain will be rotten so that the loaves will fall apart, forcing the women to weigh the broken crumbs to divide them equally (Rashi).35. In this verse Onkelos departs from his previous rendering of the word קרי to convey the intent of the verse (see, however, Beurei Onkelos)36. The word ה מ� literally, [something] high, is often ,ב�used as a reference to a temporary altar. [The name reflects the fact that these altars were built with height; or, alternatively, that they were customarily built in high places (Radak, Yechezkel 20:29).] Although there was a

short time when it was permitted to build a temporary altar to bring offerings to Hashem, generally, the term refers to altars built for idols, and this is how Onkelos uses the word here. Rashi, however, interprets it liter-ally to refer high places such as towers and castles.

37. The meaning of the Aramaic חנסנסיכון is unclear (see Pas’shegen), but both Onkelos here, and Targum Yonasan to Yechezkel (6:4, 6) use that word as their translation of ניכם מ� ה which is associated with ,ח� מ� sun ,ח�(Rashi to this verse). It seems that the Aramaic root -also means sun. This word could thus be a refer חנסence to idols placed in the sun, as Rashi explains, or to sun temples or sun pillars (see Aruch HaShalem, ערך .(Nesinah LaGer; Me’at Tzori ;חנס


and they will bring back your bread by weight; you will eat and not be sated.

27 If despite this you will not hearken to Me, and you behave toward Me with casu-alness, 28 I will behave toward you with a fury of casualness; I will chastise you, even I, sev-en [ways] for your sins. 29 You will eat the flesh of your sons; and the flesh of your daugh-ters will you eat. 30 I will de-stroy your high places and cut down your sun-images,

עשית תבואה נרקבת ונ� ל. שתהא ה� משק� חמכם ב� והשיבו ל�שברים ושוקלות את ה� יושבות והן נור ת� ברת ב� ומשת� נפולת ת פ�מארה זהו עו. תשב� ולא לתם אכ� ו� (שם): ביניהם לקם לח�דבר, מצור, חרב, פורעניות: ע שב� הרי לחם. ב� ים מע� ה� בתוך

ים. מע� ב� מארה נפולת, ת פ� עצים, חוסר לחם, טה מ� שבר מתיכם. מגדלים מנין, היא החרב: (ל) ב� תם“ אינה מן ה� ”ונת�ל גות, וע� ג� ל ה� עמידין ע� ניכם. מין עבודה זרה שמ� מ� ובירניות: ח�

מנים: מה קרויין ח� ח� עמידין ב� שם שמ�

רש"י

ם־ עו: ס כז וא תשב� א ול ם לת� אכ( ו ל משק4 ב( ם חמכ� ל( יבו והש3

י כת3 ל( כח וה� רי: בק? י עמ7 ם כת9 הל( ו י Gל תשמעו א ל בזאת

ע ב( ש� ני ף־א' א( אתכם י Iרת ויס( רי tת־ק חמ( ב ם כ� עמ'

ם בנתיכ� ובשר ם Oבניכ ר בש� ם לת� אכ( כט ו ם: אתיכ? ט ל־ח( ע(

ם ניכ Vמ את־ח( תי והכר( ם מתיכ את־ב' י דת ל והשמ( תאכלו:

ואם כז תשבעון: א ול' ותיכלון א תקל' במ( חמכון ל( ויתיבון

ך ואה' כח שיו: בק� י מ� קד� כון ותה' למימרי בלון תק� א ל' א בד'

ע שב( א אנ' ף א( תכון י' וארדי ז רג� בתקוף עמכון

תיכון בנ' ר ובש( בניכון ר בש( ותיכלון כט חוביכון: ל ע(

חנסנסיכון ת י' צץ ואק( תיכון מ� ב� ת י' ואשיצי ל תיכלון:



ל פגור טעותכון I will put your carcasses upon — ואתן ית פגריכון ע�the WRECKAGE of your FALSE GODS,[38] חק מימרי יתכון and — ויר�My WORD will reject you.צדין .31 קרויכון ית ,I will make your cities DESOLATE — ואתן

קדשיכון צדי ית מ� and I will desolate your sanctuaries;[39] — וא�ן כנשתכון עוא קרב� בל בר� I will not ACCEPT FAVORABLY THE — ולא אק�

OFFERING OF YOUR ASSEMBLY.[40]

רעא .32 ויצדון ;I will make the land desolate — ואצדי אנא ית א�ה עלי דבביכון דיתבין ב� ה ב� and your foes who dwell on it — על�

will be desolate upon it.[41]

38. Beurei Onkelos asserts that the Aramaic פגור does not mean carcasses, which is apt only for a dead body, but rather, the wreckage of something that was demol-ished (see similarly, Onkelos to Shemos 23:24). Onkelos thus accords with Ibn Ezra’s interpretation of the verse that the sinners will be killed within their idolatrous temples when the idols are destroyed.

According to Rashi, however, the term גלוליכם ,פגרי carcasses of your idols, is a derogatory term for the worthless idols. The verse refers to people swollen from hunger who, in their dying breaths, would devotedly take hold of their idols and then die horribly upon them.39. The throngs that used to come to the Beis HaMikdash will be gone (Rashi).40. Onkelos, as he consistently does, departs from the literal translation to avoid any error of attributing physical qualities to Hashem.

The phrase ניחחכם your” (plural) pleasant“ ,ריח� aroma (singular), indicates a single offering brought by many people together; this conveys the idea of com-munal offerings. Onkelos refers to them as offerings “of assembly” because it was common for the people to gather in the Beis HaMikdash when the communal offerings were brought on Shabbos, Rosh Chodesh, and the festivals (see Yeshayah 1:13), and unitedly be-seech Hashem to accept their offerings with favor. Our verse says that when Hashem will punish the people, there will no longer be any mass gathering in the Beis HaMikdash (I will desolate your sanctuaries), and the trickle of people that does come will not cause Hashem to accept the offerings favorably. See similarly, Amos 5:21 with Targum Yonasan (Marpei Lashon).

41. The Aramaic term ויצדון can mean either they will be desolate, or they will be dumbfounded. The former


I will put your carcasses upon the carcasses of your idols, and My Spirit will reject you. 31 I will make your cities a ruin and I will desolate your sanctuaries; I will not savor your satisfying aromas. 32 I will make the land desolate; and your foes who dwell on it will be desolate upon it.

יראתם ומוציאים היו, רעב תפוחי פגריכם. את תי ת� ונ�ד): (שם עליה ונופל ת ע� נבק� וכרסו אותם, שקים ומנ� מחיקם תי ת� פשי אתכם. זה סילוק שכינה (שם): (לא) ונ� ה נ� על� וג�השמתי ”ו� אומר כשהוא מאדם, יכול ה. רב� ח� ריכם ע� את יים אני את הארץ“ (פסוק לב) הרי אדם אמור. הא מה אני מק�השמותי את ”חרבה“, מעובר ושב (תורת כהנים פרשתא א, ד): ו�קרבנות, כשהוא אומר ”ולא אריח“ הרי מקדשיכם. יכול מן ה�השמותי את מקדשיכם“, יים ”ו� קרבנות אמורים, הא מה אני מק�

ונועדות דשות מתק� שהיו ישראל של יירות ש� (שם) גדודיות ה� מן ת שמד� ר בנים ובנות, וה� ת בש� ע פורעניות: אכיל� לבא שם. הרי שב�ל ידי מנים אין כאן פורענות אלא ע� ת ח� ים. כרית� במות, הרי שת�תי גות ויכרתו. ”ונת� ג� מנים שבראשי ה� ח� בירניות יפלו ה� ת ה� שמד� ה�ן ערים, ע. חרב� רב� שכינה א� הרי שלש. סלוק פגריכם וגו‘ ” את ע: (לב) גדודיות ולא אריח� קרבנות, הרי שב� שממון מקדש מן ה�רץ. זו מדה טובה לישראל, שלא ימצאו א� השמתי אני את ה� ו�רצם שתהא שוממה מיושביה (שם פרק ו, ה): ת רוח� בא� ח� האויבים נ�

רש"י

י פש7 נ( ה Wעל וג� ם Oגלוליכ י oל־פגר ע( ם את־פגריכ תי ת( ונ�

את־ י השמות7 ו ה רב' ח' ריכם את־ע� י Iת ת( לא ונ� ם: אתכ?

י השמת3 לב ו ם: ניחחכ? יח( oבר יח( ר א' א ול ם Oמקדשיכ

ה: ב� ים ישב7 ה( ם יביכ א יה' ל ע' ממו וש� רץ א2 את־ה' י אנ7

מימרי חק ויר( תכון עו� ט� פגור ל ע( פגריכון ת י' ואתן

ת י' צדי וא( ן די� *צ� קרויכון ת י' ואתן לא תכון: י'

ואצדי לב תכון: כנש� ן קרב� א עו� בל בר� אק� א ול' קדשיכון מ(

ה: ב( תבין די' ביכון עלי דב' ב( ה על( ויצדון א רע' א( ת י' א אנ'

א רב' *נ"א: ח'


308 / ויקרא — פרשת בחקתי כו / לג־לה

יא .33 ממ� ע� ביני ר ד� אב� And you, I will scatter among — ויתכון the nations, רבא בח� דקטלין תריכון ב� -I WILL IN — ואגרי

CITE THOSE WHO KILL BY THE SWORD and send them after you; צדיא רעכון יהון your land will be desolate — ותהי א� וקרויכון .and your cities will be a ruin — חרבא

שמטהא .34 ית רעא א� תרעי -Then the land will be ap — בכן peased for its unobserved SHEMITTAHS,[42] די יומין כל

ת during all the days THAT IT WILL HAVE BEEN DESOLATE — צדיא�דבביכון עלי ב� ע אר� ב� תון while you are in the land of your — וא�foes; רעא שמט א� then the land will RELINQUISH[43] its — בכן ת�being worked, ותרעי ית שמטהא — and WILL BE APPEASED for its unobserved SHEMITTAHS.

שמט .35 ת ת� All the days THAT IT WILL HAVE — כל יומין די צדיא�

BEEN DESOLATE it will RELINQUISH its being worked,

follows Rashi’s interpretation of the verse, according to which it provides a comfort of sorts: Although the Jewish people will be exiled from their land, none of its conquerors or successors will ever prosper upon it. Rashbam and Ibn Ezra, however, explain the verse to mean they will be dumbfounded; that is, the Jewish people’s foes will be bewildered at the extreme desolation of the land (see Beurei Onkelos; Me’at Tzori).

42. The seventy years of the Babylonian exile atoned

for the seventy shemittah years that were not observed over the previous centuries (Rashi).

An alternate vowelization is א רע� א� רעי which can ,ת�mean, the land will appease [Hashem for its unob-served shemittahs], as Rashi explains this clause; see Beurei Onkelos; Me’at Tzori. [The same applies to רעי רעון at the end of our verse, and to ותרעי/ות� and ירעון/י�רעי [.in vv. 41 and 43 ותרעי/ות�

43. The literal translation of ה .is relinquishment שמיט�See above, 25:2 note 2.


33 And you, I will scatter among the nations, I will unsheathe the sword after you; your land will be desolate and your cities will be a ruin.

34 Then the land will be ap-peased for its sabbaticals during all the years of its deso-lation, while you are in the land of your foes; then the land will rest and it will appease for its sabbaticals. 35 All the days of its desolation it will rest,

שבני שבשעה קשה, מדה זו גוים. ב� רה אז� ואתכם (לג) חמין, ומתנ� זה את זה רואים אחד למקום גולים מדינה ואין בנפה שעורים זורה ה� כאדם מזרה, כב� נזרו וישראל כששולף הריקתי. ו� ו): (שם חבירתה ב� דבוקה מהן ת ח� א�אינה חריכם א� נשמטת ה� חרב ומדרשו, נדן. ה� מתרוקן חרב ה�(שם חזור ל� סופן ואין ים מ� ה� את שמריק כאדם הר, מ� חוזרת לתוכה, לשוב הרו תמ� שלא ה. מ� שמ� רצכם א� ה ית� וה� ז):

חרבות, לכם נראות ה רב� ח� יהיו ריכם ע� כך ומתוך חזור ל� וסופו ומעירו רמו ומכ� מביתו גולה שאדם שבשעה (פרק כהנים ת בתור� שנויה כך חרבים. וביתו רמו כ� אין כאלו ס שכע� מקום ה� ס ע� כ� את ייס תפ� תרצה. ז א� (לד) א): ז, בתותיה: ש� את לאת] למ� [נ“א: מלך ל� ת. והרצ� שמטותיה: ל ע�במקום דגש ומ‘‘ם העשות, לשון ה. מ� ש� ה� ימי ל כ� (לה)

כפל שממה:

רש"י

ה ית0 וה� רב ח2 ם חריכ� א י יקת3 Aהר ו גוים ב( ה eאז'ר לג ואתכם

רץ את־ א' ה ה' ז תרצ ה: לד א' רב� היו ח' Aם י ריכ� ה וע� מ' רצכם שמ' א(

ת תשב� ז א' ם Oיביכ א רץ eבא ם ת� וא( ה מ' ש( י °ה' Hימ כל יה' בתת ש(

תשבת ה Xמ ש( °ה' י ל־ימ+ לה כ' : יה' בתת? את־ש( ת Xוהרצ רץ א' ה'

ותהי טלין דק�א רב� >בח� תריכון ב( רי ואג� א י' ממ( ביני ע( ר ד( אב( תכון וי' לג

ת י' א רע' א( תרעי בכן לד א: רב' ח' יהון וקרויכון א די' צ' רעכון א(

שמט ת� בכן עלי ב(ביכון >דב' ע אר( ב( תון וא(

° ש' דגושה

די ת >צדיא� יומין כל א ה� Bשמט

שמט ת� ת די צדיא� יומין ל כ' לה א: ה' שמט� ת י' ותרעי א רע' א(


309 / VAYIKRA/LEVITICUS — PARASHAS BECHUKOSAI 26 / 36

ת בשמטיכון -whatever IT DID NOT RELINQUISH dur — ית די לא שמט�ing your SHEMITTAHS ה ד הויתון יתבין על� when you dwelled — כ�upon it.בכון .36 ארון As for THOSE WHO WILL REMAIN among — ודישת�

you, ברא בלבהון I will bring A BREAKING of the — ואעל ת�spirit into their heart,[44] דסנאיהון רעתא in the lands of — בא�THOSE WHO HATE THEM;[45] דשקיף רפא ט� קל יתהון the — וירדוף sound of a rustling leaf will pursue them,[46] ד מעירוק רקון כ� ע� וי�רבא and they will flee LIKE the flight of people — מן קדם דקטלין בח�running FROM BEFORE THOSE WHO KILL WITH A SWORD; ויפלון דרדיף they will fall, but there is none THAT PURSUES — ולית them.

44. The root of the Hebrew מרך is רכך, softness, so that the phrase לב means softness of heart, i.e., fright מרך (see Rashi; cf. Rashbam). Onkelos describes the re-sult of this fear, which is a breaking of the spirit (see Parshegen).

45. Onkelos uses the term נאיהון ,those who hate them ,ס�which refers to those who do not openly display hatred (see note 20), to convey the idea of this verse that the people will flee without experiencing a valid cause to

flee; that is, even without seeing an open display of hatred (Nesinah LaGer; see Marpei Lashon for another approach).

46. I.e., the slightest sounds will terrify them.The Hebrew ף ,literally means, pushed (in this case נד�

by the blowing wind). The sound of the leave, however, occurs when it makes contact with another leaf; thus Onkelos’ translation of קיף ,.that is knocked, i.e ,דש�rustled, against another leaf (Rashi, Mizrachi).


whatever it did not rest dur-ing your sabbaticals when you dwelled upon her.

36 The survivors among you — I will bring weakness into their heart in the lands of their foes; the sound of a rustling leaf will pursue them, they will flee the flight of a sword, and they will fall, but there is no pursuer.

הן בבל גלות של שנה שבעים ה. בת� ש� לא אשר את שהכעיסו שנים ב� שהיו ויובל שמטה ה� שנות שבעים כנגד היו שלש שנה. ושלשים מאות ע רב� א� מקום, ה� לפני רצם בא� ישראל עשרת שגלו ד לארץ ע� משנכנסו עונם שני היו ותשעים מאות רבעים שנה משגלו עשרת שבטים, ובני יהודה הכעיסו לפניו א� ה�תה ”וא� ביחזקאל ר שנאמ� הוא ים. ירושל� חרבות ד ע� שבטים ה�ל צדך בת ע� שמאלי וגו‘, וכלית את אלה וגו‘, ושכ� ל צדך ה� ב ע� שכ�רבעים יום“ (יחזקאל ד, ד-ו) ימני ונשאת את עון בית יהודה א� ה�מלך יהויכין חמישית לגלות ה� שנה ה� ונבואה זו נאמרה ליחזקאל ב�רבעים ד גלות צדקיהו, הרי א� (שם א, ב) ועוד עשו שש שנים ע�שה חמשים וחמש היו (מלכים־ב כא, א), ר שנות מנ� ושש. ואם תאמ�שה עשה תשובה שלשים ושלש שנה, וכל שנות רשעו עשרים מנ�ים ת חלק (סנהדרין קג.), ושל אמון שת� גד� ים, כמו שאמרו בא� ושת�וכנגדן לו), כג, (שם ליהויקים עשרה ת ח� וא� יט), שם (מלכים־ב ע מאות ושלשים ושש שנה רב� חשוב לא� לצדקיהו (שם כד, יח). צא ו�

עשרה ע רב� א� למאה, עשרה שש והם שבהם, ויובלות שמיטין ע, רב� וא� ששים שנה מאות ע רב� לא� הרי יובלות, ושני שמיטין לשלשים ושש שנה חמש שמיטות, הרי שבעים חסר אחת, ועוד ואותו [נ“א: לשבעים שלמת מ� ה� שמטה ב� שנכנסה יתירה שנה עליהם נגז�ר שבעים ב להם], ו� עונם נחש� יובל שגלו שלא נגמר ב�הארץ רצתה ד ”ע� ימים ה� בדברי אומר הוא וכן שלמים. שנה לאות שבעים שנה“ (דברי הימים־ב לו, כא): בתתיה וגו‘ למ� את ש�לבב (תורת כהנים פרק ז, ג). ורוך ד ח� (לו) והבאתי מרך. פ�ושל ”מועד“ של מ‘‘ם כמו הוא, נופל יסוד ”מרך“ של מ‘‘ם אותם: רודפים הורגים כאילו חרב. ת מנס� סו ונ� ”מוקש“: שקש ומוציא חר ומק� ל עלה א� כהו ע� ף. שהרוח� הודפו ומ� לה נד� ע�”שדופות חבטה, לשון דשקיף“, רפא ט� ל ”ק� רגומו, ת� וכן קול, שקוף מ� לשון והוא קידום“, ”שקיפן ו), מא, (בראשית קדים“ בורה ח� של רגומו ת� וכן דלת, ה� ת חבט� מקום כב), יב, (שמות

שקופי“: (שם כא, כה), ”מ�

רש"י

ים ר6 נשא' : לו וה( יה' ל? ם ע' ם בשבתכ9 בתתיכ� ה בש( בת} ר לא־ש� ת אש| Hא

ם את' ף ד� ור' ם Oיביה א ת רצ בא( ם ב' בלב' מרך אתי cוהב ם כ ב'

רדף: ין וא+ פלו ונ� רב Sת־ח ס( מנ{ סו ונ' ף נד' ה eל ע' קול

ארון ודישת� לו ה: על( ד הויתון כ(תבין >י' בשמטיכון ת שמט� א ל' די ת י'

תהון י' וירדוף נאיהון דס� א ת' רע' בא( בלבהון א בר� ת� על וא' בכון

דיף: דר� ולית ויפלון ם ד מעירוק מן קד� כ�א רב� טלין בח� >דק� רקון ע( וי( קיף דש' א רפ' ט( ל ק'


310 / ויקרא — פרשת בחקתי כו / לז־מ

אחוהי .37 ב� ר גב� קלון They will stumble each man over — וית�his brother, רבא קטלין בח� as if from before — כמן קדם ד

THOSE WHO KILL WITH A SWORD, ורדיף לית — but there is no pursuer; יכון עלי דבב you will not — ולא תהי לכון תקומה קדם ב�have the power to withstand your foes.יא .38 ממ� -You will become lost among the na — ותיבדון ביני ע�

tions; עלי דבביכון ע ב� ר יתכון אר� מ� the land of your — ותג�enemies will ANNIHILATE you.[47]

בכון .39 ארון THOSE WHO WILL REMAIN among you — ודישת�רעתא ,will dissolve, due to their SINS — יתמסון בחוביהון בא�

בחובי ,in the lands of THOSE WHO HATE YOU — דסנאיכון ף וא�יתמסון בידיהון אחידין ד� יא ביש� and also due to the — אבהתהון sins of their WICKED[48] forefathers that are GRASPED IN THEIR

HANDS (i.e., which they continue to commit), they will dissolve.[49]

אבהתהון .40 חובי וית חוביהון ית דון Then they will — ויו�confess their SINS and the SINS of their forefathers,

47. When the verse says that the land of your enemies will “devour” you (ה כל� -it is a metaphor for being anni (א�hilated there (כלוי). [Obviously, the Torah is not saying that the people will be completely exterminated (see v. 44 below), but rather, that there will be concerted, partially successful efforts to annihilate them.]48. This addition is part of Onkelos’ general interpreta-tion of the verse, as explained in the following note.49. Onkelos explains that the term ם ,with them ,את�means that the sons follow in the ways of their wicked parents (see also Rashi). Only if they “hold on” to

those sins will they be punished for the sins of their fathers. As the Gemara (Sanhedrin 27b) puts it, us-ing a Hebrew paraphrase of Onkelos’ words: They are punished for their fathers sins אבותיהן עשה מ� כשאוחזין when they grasp the behavior of their forefathers ,בידיהןin their hands (see similarly, Sifra here).

Meiri (Sanhedrin loc. cit.) explains that Hashem does not add punishment to the children for sins they did not commit. Rather, with regard to a ע ש� ע בן ר� ש� a ,ר�wicked person, the son of a wicked person, Hashem pun-ishes more quickly; He does not wait very long for this


37 They will stumble each man over his brother as if from before a sword, but there is no pursuer; you will not have the power to withstand your foes. 38 You will become lost among the nations; the land of your enemies will devour you. 39 The remnant among you will dissolve, due to their sin, in the lands of your foes; and also due to sins of their forefathers that are with them, they will dissolve.

40 Then they will confess their sin and the sin of their forefathers,

בזה זה יכשלו לנוס כשירצו חיו. בא� איש שלו וכ� (לז) הורגים מלפני בורחים כאילו חרב. כמפני לרוץ: יבהלו כי ומדרשו רודפם. שאדם סבורים שעה וכל ד ח� פ� בלבבם שיהא [נ“א: באחיו“ איש ”וכשלו כז:) סנהדרין ה; שם כהנים (תורת זה ערבין ישראל שכל זה של עונו ב� נכשל זה אחיו] בשביל

פזורים כשתהיו גוים. ב� דתם אב� ו� (לח) בזה]: [נ“א: לזה גולה: ב� מתים ה� אלו אתכם. ה כל� וא� מזה: זה אבודים תהיו אתם] אבותם [כשעונות ם. את� ם אבת� עונת ב� (לט) ב): ח, פרק כהנים (תורת בידיהם אבותיהם עשה מ� כשאוחזים (זכריה בחריהן“ קנה ”תמ� וכמו סו ימ� כמו סה המ� לשון קו. ימ�

רש"י

כם ל' ה Bהי Aולא־ת ין ף א2 Hורד רב כמפני־ח� יו rח יש־בא' Aשלו א לז וכ�

רץ ם א� ה אתכ Vכל ם וא� Gגוי ם ב( דת� אב( ם: לח ו יביכ? י א oה לפנ תקומ'

ף ם וא~ Oיביכ ת א רצ ם בא( עונ' קו ב ם ימ( כ ים ב' ר6 נשא' ם: לט וה( יביכ? א

ם ם ואת־עון אבת' דו את־עונ' קו: מ והתו( ם ימ� Wם את Xת אבת עונ ב

לכון תהי א ול' ית ל' דיף ור' ם כמן קד'א רב� טלין בח� >דק� אחוהי ב( ר גב( קלון וית( לז

ע אר( תכון י' ר מ� ותג� ביני א י' ממ( >ע( ותיבדון לח עלי ב(

ביכון: >דב' ם קד' ה תקומ'

ף וא( נאיכון דס� א ת' רע' בא( בחוביהון יתמסון בכון ארון ודישת� לט ביכון: עלי דב' ב(

תהון ה' אב' חובי ת וי' חוביהון ת י' דון ויו( מ יתמסון: אחידין ד�>בידיהון תהון ה' אב'

א י� >ביש� בחובי



קרו קדמי -for the FALSEHOOD THAT THEY COMMIT — בשקרהון די ש�

TED BEFORE Me,[50] שיו בק� י קדמ� ליכו ה � די ף and also for — וא�having behaved BEFORE Me with CALLOUSNESS.

שיו .41 ף אנא אהך עמהון בק� I, too, will behave toward them — א�with CALLOUSNESS, עלי דבביהון ע ב� אר� and — ואעל יתהון ב�

I will bring them into the land of their enemies — או בכן פשא ר לבהון ט� perhaps then their FOOLISH heart will be — יתב�BROKEN,[51] ית חוביהון ירעון and then they will gain — ובכן appeasement for their SINS.

עקוב .42 I REMEMBER My covenant THAT — ודכירנא ית קימי דעם י�

IS WITH Yaakov[52] ף ית קימי דעם יצחק -and also My cov — וא�enant THAT IS WITH Yitzchak, ברהם אנא דכיר ף ית קימי דעם א� וא�— and also My covenant THAT IS WITH Avraham I REMEMBER,

kind of sinner to repent, as He waits for others. Meiri notes that Onkelos conveys this idea by rendering the verse: “due to the sins of their wicked forefathers that are grasped in their hands, they will dissolve.” I.e., be-cause they are second-generation sinners who follow in the ways of their wicked forefathers, they will dis-solve (through swift punishment) on account of the sins grasped in their hands (their own sins).50. I.e., for their treacherous conduct; see above, 5:15 with note 31.51. Onkelos translates the Hebrew root כנע, submission or surrender, as ר breaking, denoting the breaking ,תב�and surrender of one’s own will to that of another.

Thus, the message of the verse is that the mindless stubbornness of the sinners will finally be broken by these punishments.

According to Rashi (Shemos 6:12), the general mean-ing of the word ערל is blocked off. In reference to the heart it means that the person is blocked off from understanding; his heart is “thick-skinned.” Onkelos conveys the intent of our verse by rendering רל ם הע� ב� לב�as foolish heart. See above, 19:23 with note 43.

52. The word רתי כ� .is in the future tense, I will remember ,וז�Whenever the Torah attributes “remembering” to Hashem, Onkelos renders it in present tense to clarify that that memory is always present before Hashem (Pas’shegen).


for the treachery with which they betrayed Me, and also for having behaved toward Me with casual-ness. 41 I, too, will behave toward them with casualness and I will bring them into the land of their enemies — perhaps then their toughened heart will be hum-bled and then they will gain ap-peasement for their sin. 42 I will remember My covenant with Yaa-kov and also My covenant with Yitzchak, and also My covenant with Avraham will I remember,

ם. בורתי“ (תהלים לח, ו): (מא) והבאתי את� קו ח� יד, יב), ”נמ�אומרים יהיו שלא לישראל, טובה מדה זו אביאם. צמי בע� אני ניחם מ� איני אני עשיהם, כמ� עשה נ� האומות בין וגלינו הואיל ר שנאמ� י, כנפ� ת ח� לת� חזירן ומ� י נביא� את אני עמיד מ� אלא לא אם וגו‘, אני י ח� וגו‘, תהיה לא היו רוחכם ל ע� ”והעלה ז או א� ה): כהנים שם תורת לב-לג; כ, (יחזקאל וגו‘ ” חזקה ביד אם לו) כא, (שמות הוא“ גח נ� שור כי ע נוד� ”או כמו ע. נ� יכ�ז וא� וגו‘: לבבם ע יכנ� אז שמא י, אול� חר,] א� [לשון ע. יכנ� אז

רתי כ� ל עונם ביסוריהם: (מב) וז� פרו ע� ם. יכ� ירצו את עונ�ואליהו מלא, נכתב מקומות חמשה ב� עקוב. י� בריתי את ל אות משמו של אליהו ערבון חמשה מקומות. י�עקב נט� חסר ב�עקוב. למה רתי את בריתי י� כ� ת בניו: וז� שר גאול� שיבוא ויב�אינו ואם לכך, קטן ה� י�עקב הוא אי כד� ר כלומ� נית, אחור� נמנו ברהם עמו שהוא אי הרי א� אינו כד� ואם יצחק עמו, הרי אי כד�אי (תורת כהנים שם ז). ולמה לא נאמרה זכירה ביצחק, אלא כד�ח): (שם מזבח� ה� ל ע� ומונח צבור י לפנ� נראה יצחק של אפרו

רש"י

ף־אני רי: מא א( י בק? לכו עמ7 ף אשר־ה� י וא( Gעלו־ב ר מ� eם אש Xעל במ

ע נ( יכ' ז Vם או־א Oיביה א רץ ם בא� י את' והבאת6 רי בק ם ך עמ' cאל

י את־ברית6 י רת7 כ( מב וז� ם: את־עונ� ירצו ז Xוא ל ר ע' ה? ם ב' לב'

אזכר ם ה} בר' י א( sאת־ברית ף וא( ק יצח' י את־ברית ף וא( עקוב °י

א אנ' ף א( מא שיו: בק� י מ� קד� יכו Aל ה( די ף וא( י מ� קד� רו Bק ש� די בשקרהון

ר יתב� בכן או ביהון עלי דב' ב( ע אר( ב( תהון י' על וא' שיו בק� עמהון ך אה'

מי קי' ת י' א ודכירנ� מב חוביהון: ת י' ירעון ובכן א פש� ט� לבהון

א אנ'>דכיר דעם

ם ה' בר' >א( מי קי' ת י' ף וא( דעם ק >יצח' מי קי' ת י' ף וא(

° מלא ו'

דעם עקוב >י(


312 / ויקרא — פרשת בחקתי כו / מג־מד

רעא אנא דכיר .and I REMEMBER the Land — וא�

רעא תתרטש מנהון .43 The Land will be LEFT ABANDONED— וא�

BY them[53] ותרעי ית שמטהא — and will be appeased for its SHEMITTAHS ת מנהון THROUGH having become — בדצדיא�desolate of them; חוביהון ית ירעון and they must — ואנון gain appeasement for their SINS; יתי עליהון לוטין חלף ברכן א�— CURSES IN PLACE OF BLESSINGS I WILL BRING UPON THEM,[54] קצו י -because they were revolted by My ordinanc — דבדינ�es, פשהון נ� ת חק� ר� י קימ� and their spirit rejected My — וית statutes.

ם דא .44 ף בר� עלי ,But also, despite this — וא� ע ב� אר� במהויהון ב� ,while they will be in the land of their enemies — דבביהון

רטשנון רחקנון I will not ABANDON them[55] — לא א� and — ולא א�I will not REJECT them לשיציותהון — to obliterate them,

53. Onkelos’ usual translation for עזב is שבק. Here, however, he uses the less common Aramaic root רטש, abandoned. Pas’shegen explains that רטש implies a temporary leaving, in contrast with שבק, which implies a permanent abandonment. Although the land will be abandoned, it will not remain so forever, because the Jewish people will yet return to it. For other approach-es, see Nefesh HaGer, Me’at Tzori and Parshegen.54. Rashi explains the double expression, ן ע� ובי� ן ע� -be) י�cause, indeed because) as providing emphasis, and meaning, in compensation, indeed, in compensation for having rejected Hashem’s mitzvos. Onkelos, however, reads more into this phrase. The precise meaning of ן ע� is on account of, and generally introduces a deed י�for which reward or punishment is being given (see Bereishis 22:16-17). Onkelos consistently translates this word as ף in exchange for, i.e., in return for the deed in ,חל�question. In our verse, Onkelos understands the double expression ן ע� ן ובי� ע� — ”in exchange and in exchange“ — י�to mean that the punishments have a dual character:

They are both in return for the the rejection of Hashem’s mitzvos, and in place of the blessings He would have bestowed upon them had they observed His will. Thus, they are “punitive curses, in place of blessings.”

Shaarei Aharon points out that this verse is the last one in the passage that describes punishment. In keep-ing with this, Onkelos presents this phrase as a final summation of the entire passage. The parashah began י תלכו If you will follow My statutes, and described ,אם בחקת�the blessing that will result; it then turned to י ואם בחקת�סו if you will despise My statutes, and described ,תמא�the curses that will result. The Torah concludes here that when the Jewish people are revolted by Hashem’s statutes, they will experience all of the curses in this passage, in place of the blessings which they would have experienced had they followed Hashem’s statutes.55. Onkelos usually renders the Hebrew מאס as קוץ, repulsive. Here Onkelos uses רטש, abandon, either in order to avoid attributing an emotion to Hashem, or to replace the stated action of Hashem (revulsion) with


and I will remember the Land. 43 The Land will be bereft of them; and it will be appeased for its sab-baticals having become desolate of them; and they must gain ap-peasement for their sin; because — indeed because — they were revolted by My ordinances and their spirit rejected My statutes.

44 But also, despite this, while they will be in the land of their enemies, I will not have been revolted by them nor will I have rejected them to obliterate them,

מאסו: י במשפט� אשר ובגמול גמול ן. ע� ובי� ן ע� י� (מג) זאת עמהם עושה אני אפילו ף, וא� זאת. ם ג� ף וא� (מד)

לא איביהם בארץ ם בהיות� רתי, אמ� אשר פורענות ה�ם: פר בריתי אשר את� ם ולה� לת� אמאסם לכ�

רש"י

יה' בתת את־ש( רץ ות6 ם מה זב תע' רץ א' מג וה' אזכר: רץ Wא וה'

י ט� במשפ' ן ע( ובי( ן ע( י� ם את־עונ2 ירצו ם oוה ם מה ה מ' הש( ב'

ם היות' Aב את ם־ז ף־ג( מד וא( ם: פש� נ( ה Wעל ג� י �ואת־חקת סו א' מ'

ם לת' לכ( לתים א־גע( ול ים Iסת א־מא( ל ם יביה א רץ eבא

א ה� Bשמט ת י' ותרעי מנהון תתרטש א רע' וא( מג א דכיר: אנ' א רע' וא(

י דבדינ( ן ף ברכ� טין חל� לו�יתי עליהון >א� חוביהון ת י' ירעון ואנון מנהון ת בדצדיא�

במהויהון א ד' ם בר( ף וא( מד פשהון: נ( ת חק( ר( י מ( קי' ת וי' צו ק�

יותהון לשיצ' רחקנון א� א ול' רטשנון א� א ל' ביהון עלי דב' ב( ע אר( ב(


313 / VAYIKRA/LEVITICUS — PARASHAS BECHUKOSAI 26 / 45 — 27 / 2

עמהון קימי שנאה to VIOLATE[56] My covenant with them — לא�.for I am Hashem, their God — ארי אנא יי אלההון —

דמאי .45 -I REMEMBER for them the cov — ודכירנא להון קים ק�enant of the ancients, ים דמצר� רעא מא� יתהון פקית א� די

— those whom I took out of the land of Egypt יא ממ� לעיני ע�— before the eyes of the nations, למהוי להון לאלהא — to be God unto them — אנא יי — I am Hashem.

ואוריתא .46 יא ודינ� יא קימ� These are the decrees, the — אלין ordinances, and the teachings[57] יי ב יה� that — די

Hashem gave בין מימרה ובין בני ישראל — between HIS WORD and the Children of Israel, י ,at Mount Sinai — בטורא דסינ�.through Moshe — בידא דמשה

27.למימר .1 משה עם יי ליל ,Hashem spoke WITH Moshe — ומ�

saying.

ישראל .2 בני עם לל Speak WITH the Children of Israel — מ�להון ר ר :and say to them — ותימ� נד� יפרש ארי ר If — גב�

its result (abandonment), as he often does when the Torah refers to Hashem’s actions [see Gur Aryeh to Bereshis 6:6] (Me’at Tzori).

In both this clause and the next, Onkelos changes the past tense לתים סתים ולא גע� I did not consider ,לא מא�

them repulsive and I did not reject them, to the future tense, since the verse is referring to Hashem’s future actions, when the Jewish people will be in exile.56. See note 16 above.57. Literally: the Torahs; referring to the Written and


to annul My covenant with them — for I am Hashem, their God. 45 I will remember for them the covenant of the ancients, those whom I took out of the land of Egypt before the eyes of the na-tions, to be God unto them — I am Hashem.

46 These are the decrees, the or-dinances, and the teachings that Hashem gave, between Himself and the Children of Israel, at Mount Sinai, through Moshe.

27.1 Hashem spoke to Moshe,

saying: 2 Speak to the Chil-dren of Israel and say to them: If a man articulates a vow

גיד שכולם נתנו למשה ל פה, מ� ת בע� ח� ת בכתב וא� ח� תורת. א� (מה) ברית ראשנים. של שבטים (תורת כהנים שם יב): (מו) וה�פלא. יפרש בפיו: י (שם יג): (ב) כי י� בסינ�

רש"י

ם ה� ל' י רת3 כ( מה וז� ם: היה? אל יהוה י אנ3 י rכ ם את2 י ברית7 ר פ+ לה'

י Hלעינ ים מצר( רץ מא ם הוצאתי־את' ר eאש ים Gאשנ Aר ית בר6

ים חק6 ה לה מו א יהוה: י אנ3 ים לאלה7 ם Sה ל' היות Aל גוים ה(

י Hבנ ין oוב בינו יהוה ן ת� נ' אשר תורת וה( טים משפ' וה(

פ ה: ד־מש? בי( י �סינ בהר ל א� ישר'

לאמר: ה אל־מש9 יהוה ר ב+ יד( א ו( מחוברין) [כז] כשהן (ששי רביעי

דר Oנ א פל7 י( י כ3 יש א ם אלה Vרת מ( וא� אל ישר' י cאל־בנ ר ב ב ד(

להון א ודכירנ� מה ההון: אל' יי' א אנ' ארי עמהון מי קי' ה א� שנ� לא�

לעיני ים דמצר א רע' מא( תהון י' פקית א( די אי דמ' ק( ם קי'

א י' מ( קי' אלין מו : יי' א אנ' א ה' לאל' להון למהוי א י' ממ( ע(

בני ובין בין מימרה יי' ב יה( די א ת' י' ואור' א י' ודינ(

דמשה: א ביד' י דסינ( א בטור' אל ישר'

ר: למימ' משה עם יי' ליל ומ( א כז

ר נד( רש יפ' ארי ר גב( להון ר ותימ( אל ישר' בני עם לל מ( ב


314 / ויקרא — פרשת בחקתי כז / ג־ד

a man articulates a vow[1] פשתא ן נ� -regarding a valu — בפרס�ation of souls[2] — קדם יי — BEFORE Hashem,

ר :the valuation of a male shall be — ויהי פרסנ ה דדכרא .3 מב�שנין שתין ר ד ב� וע� שנין for someone twenty years of — עסרין

age to sixty years of age, ויהי פרסנה — HIS valuation[3] shall be קודשא בסלעי ף דכס� סלעין משין fifty silver SELA’IM, IN — ח�sacred SELA’IM.[4]

ה תלתין סלעין ,If she is female — ואם נקבתא היא .4 — ויהי פרסנ�HER valuation shall be thirty SELA’IM.

the Oral Torah, both of which were given to Moshe at Sinai (Rashi).

1. Onkelos’ term רש will articulate, is discussed ,יפ�in 22:21 above, note 33. [Rashi typically renders the Hebrew פלא פריש as י� will [verbally] set aside (see ,י�above 22:21, Bamidbar 6:2, and Devarim 17:8). It is unclear why he interprets it here as רש .like Onkelos ,יפ�Some editions of Rashi, however, do have פריש ;here י�see Sefer Zikaron.]

The coming passage (vv. 1-8) presents the laws of כין valuations.” A person pledges to contribute his“ ,ער�own “valuation” (ערך), or that of another person, to the treasury of the Beis HaMikdash. Our passage sets forth fixed amounts to be paid in fulfillment of that pledge, which is determined based solely on the person’s age and gender and not on his value in the slave market. [This is in contrast to a typical “monetary value” pledge (known as מים monetary value), where one obligates ,ד�himself to give what a particular person is worth as a commodity. The erech vow involves the holiness in-herent in every individual, the “value” of his soul, as it were; see further in verse.]

2. The Hebrew ערכך� does not mean “your erech”; rather, it is a form of the word ערך where the final letter is doubled (see Rashi; cf. Ibn Ezra, second approach). In subsequent mentions of the word ערכך� in this passage, Onkelos sometimes adds a possessive “his valuation” or “her valuation” (depending on the context) for

clarification; see discussion in Beurei Onkelos. See also 5:15 with note 34.

The word ס which appears in the Mishnah (Avos ,פר�1:3), “Do not be like servants who serve the master for the sake of receiving a ס ’is related to Onkelos ”,פר�term ן It means “the value” of one’s service (Rashi .פורס�and Rav ad loc.); or a “fixed” ration, like the fixed valuations of this passage (Mirkeves HaMishneh [R’ Yosef Elshakar] ad loc.); or “that which is given in ex-change for something else” (Abarbanel ad loc.; Akeidas Yitzchak, Yisro §44 [pg. 112b in old print]).

3. As mentioned in the previous note, Onkelos adds the possessive “his” for clarity. [Technically, the Aramaic נה א פרס� the valuation of the male, at the beginning ,דדכר�of this verse (and in vv. 5 and 6 below) likewise feature the possessive his (the word-for-word translation is: his valuation — of the male, as though the Hebrew were ר כ� ז� but that nuance does not carry over into ,(ערכו של ה�the English language.]

4. Sela (pl. sela’im) is the Aramaic name of the coin that the Torah calls a shekel (see above 5:15 note 35). The shekel (“weight”) was a specific weight of silver that Moshe instituted as the standard coinage which was to be used for mitzvah-related payments, such as the fulfillment of erech vows and the redemption of consecrated property mentioned in our passage; hence “the sacred shekel” (see Rashi and Ramban to Shemos 30:13).


— regarding a valuation of souls — to Hashem, 3 the valuation of a male shall be: for someone twenty years of age to sixty years of age, the valuation shall be fifty silver shekels, of the sacred shekel. 4 If she is female, the valua-tion shall be thirty shekels.

ה ערכך� וגו‘. אין ערך זה לשון י� פשו תלויה בו עלי (שם פרשתא ג, ו): (ג) וה� ר ערך דבר שנ� פשו, לומ� שת. ליתן ערך נ� בערכך� נפ�עתי כפי‘‘ן לא יד� קצוב עליו בפרשה זו: ערכך. כמו ערך, וכפל ה� דמים, אלא בין שהוא יוקר בין שהוא זול כפי שניו הוא הערך ה�

מאיזה לשון הוא:

רש"י

ים עשר6 מבן ר כ' ז' ה( ערכך' ה י0 ג וה' יהוה: ל ת ש נפ' בערכך'

סף כ� קל ש9 ים rחמש ערכך' ה Vי וה' ה נ2 ש' ים בן־שש6 ד �וע ה נ' ש'

קל: ש� ים שלש3 ערכך' ה Wי וה' וא Gה ה Xד ואם־נקב קדש: ה( קל בש9

עסרין ר מב( א דדכר' נה פרס' ויהי ג : ם יי' קד� א ת' פש' נ( ן בפרס(

ף דכס( סלעין משין ח( נה פרס� ויהי שנין שתין ר ב( ד וע( שנין

סלעין: תין תל' ה נ� פרס� ויהי היא א קבת' נ' ואם ד א: קודש' בסלעי



שנין .5 עסרין ר ב� ד וע� שנין חמש ר מב� If the person being — ואם valuated is from five years of age to twenty years of age,

סלעין עסרין דדכרא פרסנה the valuation of a male shall — ויהי be twenty SELA’IM ר סלעין and of a female ten — ולנקבתא עש�SELA’IM.

ר חמש שנין .6 ד ב� וע� רחא י� ר -If the person being valu — ואם מב�ated is from one month to five years of age, פרסנה ויהי

the valuation of a male shall be five — דדכרא חמש סלעין דכסףsilver SELA’IM, דכסף סלעין תלת ה פרסנ� and for a — ולנקבתא female, HER valuation shall be three silver SELA’IM.ר שתין שנין ולעלא .7 And if the person is from sixty — ואם מב�

years of age and up, דכורא ויהי ,if for a male — אם ;HIS valuation shall be fifteen SELA’IM — פרסנה חמש עסרי סלעיןר סלעין .and for a female, it shall be ten SELA’IM — ולנקבתא עש� But if [the pledger] is too destitute — ואם מסכן הוא מפרסנה .8

to pay for HIS valuation as set forth above,[5] ויקימנה קדם then he should have him stand before the Kohen,[6] — כהנא

5. I.e., the valuation fixed for a male (hence, “his valua-tion”); and similarly, if he is too destitute to pay for the valuation of a female that he has pledged.6. I.e., the pledger shall have the one whose valuation he pledged stand before the Kohen (Rashi). [The purpose of

this is not for the Kohen to assess the value of this per-son, since his value is irrelevant with respect to an erech pledge, but rather for the Kohen to ascertain that he is alive and capable of standing. This is a requirement for all erech pledges, as derived from our verse (Arachin 4a).]


5 If from five years of age to twenty years of age, the valua-tion of a male shall be twenty shekels and of a female ten shekels. 6 If from one month to five years of age, the valuation of a male shall be five silver shekels; and for a female, the valuation shall be three silver shekels. 7 And if from sixty years of age and up, if a male, the val-uation shall be fifteen shekels; and for a female, ten shekels. 8 But if he is too destitute for the valuation, then he should have him stand before the Kohen,

שאין קטן, נודר ה� שיהא לא נים. ש� מש ח� מבן ואם (ה) בן שהוא זה קטן ה� ערך ר: שאמ� גדול אלא כלום, קטן בדברי גיע� כשמ� וגו‘. ה נ� ששים ש� מבן (ז) ואם עלי: שנים חמש פוחת האיש [לפיכך כאיש, להחשב קרובה האשה זקנה ה� לימי שליש אלא פוחתת אינה והאשה בערכו משליש יותר קנו בהזד�

סבתא בביתא, פחא בביתא סבא אינשי: דאמרי מערכה,] בביתא: טבא וסימנא יט.) (ערכין בביתא סימא בביתא זה: ה� הערך ליתן שגת מ� ידו שאין הוא. ך מ� ואם (ח) לפי וי�עריכנו כהן, ה� לפני ליערך] [נ“א: נערך ל� והעמידו.

עריך: ת ידו של מ� שג� ה�

רש"י

ר Xכ ז' ה ערכך' ה( י� ה וה' נ' ים ש' ד בן־עשר6 נים וע( ש ש' מ ם מבן־ח' ה וא

מבן־חדש ם ו וא6 ים: Aל שק' רת עש9 ה Xנקב ול( ים Gל שק' ים עשר6

סף כ2 ים ל7 שק' ה Wחמש ר כ' ז' ה( ערכך' ה י0 וה' נים ש ש' Hמ בן־ח' ד וע(

ה נ0 ים ש' מבן־שש ם א ז ו סף: ים כ� ל7 שת שק' של ערכך' ה Vנקב ול(

ה Xנקב ול( קל ש2 ר Xש ע' ה Wחמש ערכך' ה Vי וה' ר כ' אם־ז' ה על' מ( ו'

ן כה י ה( Hעמידו לפנ ך' וה? ך הוא מערכ Wים: ח ואם־מ Aל ה שק' Wר עש'

א דדכר' נה פרס' ויהי שנין עסרין ר ב( ד וע( שנין חמש ר מב( ואם ה

א רח' י( ר מב( ואם ו סלעין: ר עש( א קבת' ולנ' סלעין עסרין

ף דכס' סלעין חמש א דדכר' נה פרס' ויהי שנין חמש ר ב( ד וע(

שנין שתין ר מב( ואם ז ף: דכס' סלעין ת תל' ה נ� פרס� א קבת' ולנ'

א קבת' ולנ' סלעין עסרי חמש נה פרס� ויהי א דכור' אם א ולעל'

א הנ' כ' ם קד' ויקימנה נה מפרס� הוא מסכן ואם ח סלעין: ר עש(


316 / ויקרא — פרשת בחקתי כז / ט־יא

ל ;and the Kohen should set his valuation — ויפרוס יתה כהנא ע�דבק ידא דנודרא ר די ת� as dictated by what the pledger can — מימ�afford[7] יפרסנה כהנא — should the Kohen set his valuation.[8]

ה קרבנא קדם יי .9 If one consecrates an — ואם בעירא די יקרבון מנ�animal[9] from a species which one may bring as an offering

BEFORE Hashem, it is sanctified as an offering; יתן מנה כל די יהי קודשא יי any of it that he will give BEFORE Hashem — קדם shall be holy.[10]

לפנה .10 Once a person has consecrated an animal as an — לא יח�offering, he may not exchange it for another animal, ולא

ר יתה עב� nor TRANSFER the sanctity it has to another animal,[11] — י� whether a good animal for a bad one or — טב בביש או ביש בטבa bad animal for a good one, לף בעירא בבעירא לפא יח� — ואם ח�but if he does substitute one animal for another animal, ויהי .then it and its substitute shall be holy — הוא וחלופה יהי קודשא

מסאבא .11 בעירא כל And if it is any impure animal — ואם

7. Literally, what the hand of the pledger can attain.8. The Kohen investigates how much money and re-sources the pledger has and determines a valuation sum that he can afford (Rashi).9. The next several verses (vv. 9-13) discuss the conse-cration and redemption of animal offerings.10. The phrase any of it that he will give implies “some of it,” i.e., a portion of the animal. This teaches that if person consecrates a part of an animal as an offering — e.g., “this animal’s leg shall be an olah” — the con-secration takes effect (Rashi; see there for explanation

of what is done with the animal).

11. The Gemara (Temurah 9a) explains that the first clause forbids exchanging (ה פ� חל� one’s consecrated (ה�animal for another person’s ordinary animal, and this clause prohibits substituting (ה ר� the consecrated (המ�animal for one of his own. The Aramaic root חלף, ex-change, is an appropriate translation for both terms (see later in this verse, and see v. 33), but in order to avoid using the same word for two different Hebrew terms, Onkelos renders the second one ר עב� transfer ,י�(see Beurei Onkelos; Me’at Tzori).


and the Kohen should set his valuation; as dictated by what the person who makes the vow can afford should the Kohen set his valuation.

9 If [one consecrates] an animal from which one may bring an offering to Hashem, any of it that he will give to Hashem shall be holy. 10 He may not exchange it nor sub-stitute it, good for bad or bad for good; but if he does substitute one animal for an-other animal, then it and its substitute shall be holy. 11 And if [it is] any impure animal

כדי וי�שאיר לו דרנו יס� שיש לו ה שיג. לפי מ� ל פי אשר ת� ע�לו שאיר מ� מר ח� היה אם אומנות, וכלי וכסת ר כ� מטה ייו, ח�גלה ר� ר: אמ� ממנו. יתן אשר כל (ט) כג:): (ערכין חמורו חולין ודמיה עולה לצרכי ותמכר יימין ק� דבריו עולה, זו של ה.): שם ערכין א; ט, פרק כהנים (תורת האבר אותו מדמי חוץ

שכן וכל בטוב. ע ר� או מום: ל ע� בב� תם ע. בר� טוב (י) ה בהמ� ל כ� ואם (יא) ט.): (תמורה ברע ע ור� בטוב טוב קרבה, לה� טמאה שהיא בר, מד� כתוב ה� מום ת על� בב� ה. טמא�בפדיון לחולין יוצאין תמימים קדשים שאין כתוב ה� ולמדך לב:): תמורה א; ד, פרשתא כהנים (תורת הוממו כן אם אלא

רש"י

נו עריכ� י ר נד ה( ד י� שיג ת( ר Bאש י ל־פ ע( ן כה� ה( אתו יך ער3 וה?

יהוה ל ן Xרב ק' ה נ' Sממ יבו sקר י( ר אש ה ם־בהמ' כהן: ס ט וא ה(

יר מ3 א־י' נו ול חליפ א י היה־קדש: י ל Aיהוה י נו ל Sן ממ ר ית+ כל אש

ה בבהמ' ה בהמ' יר Iמ י' ר מ ואם־ה' בטוב ע ע או־ר� Xבר טוב אתו

ה טמא' ה Vל־בהמ כ' יא ואם היה־קדש: Aי תו ותמור' ה־הוא י' וה�

יפרסנה א דנודר' א יד' דבק ת( די ר מימ( ל ע( א הנ' כ' תה י' ויפרוס

ם יי' קד� א נ' קרב' ה מנ( רבון יק' די א בעיר' ואם ט א: הנ' כ'

ר עב� י� א ול' לפנה יח( א ל' י א: קודש' יהי ם יי' קד� מנה יתן די כל

א בבעיר' א בעיר' לף יח( א פ' ל' ח( ואם ב בט' ביש או בביש ב ט' תה י'

א אב' מס' א בעיר' ל כ' ואם יא א: קודש' יהי וחלופה הוא ויהי



ה קרבנא קדם יי from which one may not bring an — די לא יקרבון מנ�offering BEFORE Hashem,[12] ויקים ית בעירא קדם כהנא — then he shall stand the animal before the Kohen.ה .12 בין טב ובין ,The Kohen shall evaluate it — ויפרוס כהנא ית�

יהי whether it is good or bad;[13] — ביש כן דכהנא כפרסנא — like the Kohen’s valuation of its price so shall it be sold to whoever redeems it.ה .13 יפרקנ� ק מפר� ויוסף ,But if [the owner] redeems it — ואם

פרסנה ל ע� then he shall add its fifth[14] to HIS (the — חמשה Kohen’s) valuation.[15]

יי .14 קדש ית ביתה קודשא קדם י� ר ארי If a man consecrates — וגב�his house, to be consecrated BEFORE Hashem[16] ויפרסנה

ביש ובין טב בין the Kohen shall evaluate it, whether it — כהנא is good or bad; כמא די יפרוס יתה כהנא כן יקום — as the Kohen evaluates it, so shall [the valuation] be set for anyone who wishes to redeem it.

12. The verse is referring to an animal that was con-secrated as an offering and then developed a blemish, thus rendering it “impure” for the Mizbe’ach (Rashi).13. The Kohen must evaluate it precisely (Sifra), without bias toward the Beis HaMikdash treasury (Haamek Davar).14. The possessive “its” fifth teaches that the one-fifth surcharge (throughout the parashah) is a fifth of the total amount paid, including the surcharge — which is actually a fourth of the principal [ר .(Chizkuni) [חמש מלב�[To illustrate: If the animal was worth four shekels, the owner pays five; thus his additional amount is a fifth of the total payment.]

15. Wherever our passage uses the word ערכך� in refer-ence to an amount that is fixed by the Torah, as with כין (consecration of other people — see vv. 3-8 above) ער�and with an ancestral field (see vv. 18-19), Onkelos at-tributes the possessive form to the person or object that is being given a valuation (i.e., his valuation, her valu-ation, its valuation). But where it is used in reference to an amount that the Kohen must determine, then the possessive form is attributed to the Kohen — it is always his valuation (Parshegen to v. 25). See further, note 25.

16. The following verses (vv. 14:24) discuss the conse-cration (to the Beis HaMikdash treasury) and redemp-tion of real estate and possessions.


from which one may not bring an offering to Hashem, then he shall stand the animal be-fore the Kohen. 12 The Kohen shall evaluate it, whether good or bad; like the Kohen’s valuation so shall it be. 13 But if he redeems it, then he shall add its fifth to the valuation.

14 If a man consecrates his house, consecrated to Hashem, the Kohen shall evaluate it, whether good or bad; as the Kohen evalu-ates it, so shall it remain.

כתוב החמיר ה� בעלים ה. ב� לנ� אל יגא� הקדש: (יג) ואם ג� ד לקנותה מי� בא לשאר כל אדם ה� כהן כן יהיה. (יב) כערכך� ה�בעלים מוסיפין חומש, ולא שאר כל אדם (תורת עשר שני ה� שדה, וכן בפדיון מ� קדיש את ה� ית, וכן במ� קדיש ב� להוסיף חומש, וכן במ�

כהנים שם ז; ערכין כה.):

רש"י

ה Xבהמ את־ה( יד עמ3 וה? יהוה ל ן Xרב ק' ה נ' Sממ יבו sקר א־י( ל ר ש א

ע ר2 ין Hוב טוב ין ב+ ה את' כהן ה( יך Iער יב וה? כהן: ה( י לפנ+

ישתו Aחמ סף וי' ה נ' Oל יגא' ל א יג ואם־ג' ה: הי? Aי ן כ+ ן oכה ה( כערכך'

עריכו וה? יהוה קדש ל ש את־ביתו קד י־י( Aיש כ יד וא : ך' ל־ערכ? ע(

קום: י' ן כ+ ן oכה ה( אתו יך ער3 י ר אש כ ע ר2 ין Hוב טוב ין ב+ ן כה ה(

א בעיר' ת י' ויקים ם יי' קד� א נ' קרב' ה מנ( רבון יק' א ל' די

ביש ובין ב ט' בין ה ת( י' א הנ' כ' ויפרוס יב א: הנ' כ' ם קד'

חמשה ויוסף ה יפרקנ( ק מפר( ואם יג יהי: כן א הנ' דכ' א נ' כפרס'

ויפרסנה ם יי' קד� א קודש' ביתה ת י' קדש י( ארי ר וגב( יד נה: פרס� ל ע(

יקום: כן א הנ' כ' תה י' יפרוס א די כמ' ביש ובין ב ט' בין א הנ' כ'


318 / ויקרא — פרשת בחקתי כז / טו־יח

יפרוק ית ביתה .15 קדש If the one who consecrated it — ואם דא�will redeem his house, ף פרסנה עלוהי then — ויוסף חמש כס�

he shall add a fifth of HIS money-valuation onto it, ויהי לה — and it shall be his.יי .16 קדם ר גב� קדש י� חסנתה ל א� If a man consecrates — ואם מחק�

a field of his ancestral heritage BEFORE Hashem,[17] ויהי רעה then ITS valuation shall be according to its — פרסנה לפום ז�seeding capacity; דכסף סלעין משין שערין בח� ע כור זר� AN — בית

AREA [TYPICALLY] SEEDED BY a KOR of barley[18] is redeemed for fifty silver SELA’IM.[19]

קלה .17 ח� קדש י� דיובלא תא מש� If he consecrates his field — אם from just after the Yovel year, and it is redeemed within

that first year after Yovel, יקום it shall remain at — כפרסנה ITS valuation of fifty sela’im per kor.קלה .18 קדש ח� ר יובלא י� And if he consecrates his field — ואם בת�

17. This refers to land inherited in a direct line from those who received it when Eretz Yisrael was di-vided and allotted under Yehoshua (see Ibn Ezra). Consecration of purchased fields is discussed in vv. 22-24.18. A kor (כור) is the more commonly used term for the measure of chomer (חמר) used in the verse. It is equal to thirty se’ah and has a volume of 4,320 eggs. The area requiring this amount of seed is 75,000 square cubits.

Opinions regarding modern equivalents range from 67 to 120 gallons for the kor, and from 170,000 to 300,000 square feet for the area seeded by a kor (called a beis kor).

Some editions of Onkelos have ע ר זר� בית instead of) ב�ע This is how Onkelos generally refers to a seed — a .(זר�א רע� ר ז� literally, offspring of seed (see above 11:37 note ,ב�56).19. The passage goes on to teach that this price is

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION15 If the one who consecrated [it] will redeem his house, then he shall add a fifth of the money-valuation onto it, and it shall be his.

16 If a man consecrates a field of his ancestral heritage to Hashem, then the valuation shall be according to its seed-ing: a seeding of a chomer of barley for fifty silver shekels. 17 If he consecrates his field from the Yovel year, it shall re-main at the valuation. 18 And if he consecrates his field

שדה ת ח� א� שוויה, כפי ולא רעו. ז� לפי ערכך� ה י� וה� (טז) שעורים כור בית שוה, הקדשן פדיון רעה שדה ת ח� וא� טובה ג; י, פרק כהנים (תורת כתוב ה� ת גזיר� כך שקלים, חמשים ב�לגאלה בא ואם יובל, ה� ת בתחל� לגאלה שבא והוא יד.). ערכין שאינה לפי לשנה, ופונדיון ע סל� חשבון ה� לפי נותן באמצעו ואם טוב, הרי נגאלה שאם יובל, ה� שני למני�ן אלא הקדש לוקח� ה� בי�ד ועומדת חר לא� ללו ה� בדמים מוכרה גזבר ה� לאו

מידו יוצאה וכשהיא מכורות, ה� שדות ה� כל כשאר יובל ה� ד ע�לקת ומתח� בו פוגע� יובל שה� משמר אותו של כהנים ל� חוזרת אפרשנו כשיו וע� שדה. קדיש במ� האמור משפט ה� זהו ביניהם. וגו‘. קדיש י� יבל ה� ת משנ� אם (יז) מקראות: ה� סדר ל ע�מיד: לגאלה זה ובא הקדישה מיד יובל ה� ת שנ� משעברה אם יתן: כסף חמשים יהיה, האמור זה ה� כערך קום. י� כערכך� ת משנ� הקדישה אם וכן קדיש. י� יבל ה� ר ח� א� ואם (יח)

רש"י

סף־ערכך' כ? ית sחמיש ף ס( י' ו את־ביתו ל �יגא יש קד מ( ם־ה( טו וא

תו אחז' ה Hמשד | ם מחוברין) טז וא6 כשהן (שביעי חמישי לו: ה י' Wוה יו Xל ע'

חמר ע ר( ז רעו ז( י לפ6 ערכך' ה Wי וה' יהוה ל איש יש קד3 י(

יש קד6 י( ל oיב ה( יז אם־משנת סף: כ� קל ש9 ים חמש7 ב ים שער

הו ד ש' יש קד6 י( יבל ה( ר ח� יח ואם־א( קום: י' כערכך' הו ד� ש'

נה פרס� ף כס( מש ח ויוסף ביתה ת י' יפרוק קדש דא( ואם טו

נתה חס' א( ל מחק( ואם טז לה: ויהי עלוהי

כור ע *בית זר( רעה ז( לפום נה פרס� ויהי ם יי' קד� ר גב( קדש י(

קדש י( א דיובל' א ת' מש( אם יז ף: דכס' סלעין משין בח( רין שע'

קלה ח( קדש י( א יובל' ר ת( ב' ואם יח יקום: נה כפרס� קלה ח(ר *נ"א: ב(



one year or more after the Yovel, ספא כ� ית כהנא לה שב — ויח�the Kohen shall calculate the money for him יא שנ� פום ל ע�תא דיובלא ד ש� according to the years tha t remain — דאישתארא ע�from the time of redemption until the Yovel year, ע מפרסנה ויתמנ�— and it shall be subtracted from ITS valuation.[20]

קדש יתה .19 קלא דא� ק יפרוק ית ח� -If the one who con — ואם מפר�secrated it will himself redeem the field, ף ויוסף חמש כס�

he shall add a fifth of ITS money-valuation onto — פרסנה עלוהיit, ויקום לה — and it shall become his.

קלא .20 ח� ית יפרוק לא But if he does not redeem the — ואם field before Yovel, אחרן ר לגב� קלא ח� ית בין ז� or if — ואם

[the treasurer of the Beis HaMikdash] had already sold the field to another man — עוד יתפרק -it cannot be re — לא deemed by the owner anymore.

יי .21 קדם קודשא ביובלא במפקה קלא ח� The field, when — ויהי it goes out in the Yovel, will be holy BEFORE Hashem,

ל חרמא חק� חסנתה like a field of cherem;[21] — כ� — לכהנא תהי א�his ancestral heritage shall become the Kohen’s.[22]

proportionately reduced according to the number of years remaining until Yovel (see Rashi).

20. The fifty selaim per kor are divided over the forty-nine years from one Yovel to the next (not including the Yovel year itself). Thus, for each year remaining until

Yovel, the redemption price is 1/49 of fifty selaim per beis kor (see Rashi).21. See next note.22. Unless the original owner [or his son] has redeemed the field, he will not regain it at the Yovel. Instead, it


after the Yovel, the Kohen shall calculate the money for him according to the years that re-main until the Yovel year, and it shall be subtracted from the valuation. 19 If the one who consecrated it will redeem the field, he shall add a fifth of the money-valuation onto it, and it shall become his. 20 But if he does not redeem the field, or if he had sold the field to another man — it cannot be redeemed anymore. 21 The field, when it goes out in the Yovel, will be holy to Hashem, like a field of cherem; his ancestral heritage shall become the Kohen’s.

ב וחש� יובל: ר ה� ח� לגאלה א� זה ובא גזבר בי�ד הה ונשת� יובל ה�כפי רות. נות� ה� נים ש� ה� פי ל ע� כסף ה� את כהן ה� לו חמשים שנים ע ותש� רבעים דמיה של א� ב הרי קצ� ד, כיצ� חשבון. רבעים שקל א� וה� כולן. ל יתר ע� ושקל שנה לכל שקל הרי שקל, פונדיון שחסר אלא לשנה, ופונדיון ע סל� הרי פונדיונין, ושמנה לפרוטרוט, לבון ק� פונדיון שאותו בותינו ר� ואמרו לכולן, אחד ד ע� נותרות ה� שנים ל� שנה לכל ופונדיון ע סל� יתן לגאול בא וה�ע מערכך. יובל (תורת כהנים פרק י, ה; בכורות נ.): ונגר� ת ה� שנ�

אל ג� ואם (יט) פדיון: ה� ת שנ� ד ע� יובל ה� ת שמשנ� שנים ה� מני�ן זאת: (כ) ואם קצבה ה� ל ה� קדיש אותו יוסיף חומש ע� מ� ל. ה� יגא�את גזבר: ר. ה� כ� ואם מ� קדיש: מ� ה� דה. ש� ל את ה� יגא� לא קדיש: מ� ה� לי�ד לשוב עוד. אל יג� לא חר א� לאיש דה ש� ה�גזבר לוקחו מן ה� ד ה� יבל. מי� דה בצאתו ב� ש� ה ה� י� (כא) וה�ה‘. ל� קדש יובל: ב� לוקחיהם ד מי� יוצאות ה� שדות שאר כדרך חרם ה� כשדה אלא גזבר ה� לי�ד ית ב� ה� בדק להקדש שישוב לא (במדבר יהיה“ לך בישראל חרם ”כל ר שנאמ� כהנים, ל� נתון ה�

רש"י

ל יב� ת ה( ד שנ� �ת ע ר נות' נים ה( ש' י ה( Iל־פ סף ע( כ ן את־ה( כה ב־לו ה( וחש(

ף ס( י' יש אתו ו קד7 מ( ה ה( ד ש' ל את־ה( ל יגא( א : יט ואם־ג' ך' ע מערכ? �ונגר

ה ד ש' את־ה( ל יגא( א כ ואם־ל לו: ם וק� יו Xל סף־ערכך' ע' ית כ? sחמש

ה ד ש' ה ה( י' ל עוד: כא וה' oא א יג' ר ל ח� יש א( ה לא6 ד� ש' כר את־ה( ואם־מ'

תו: ה אחז' הי9 Aן ת oכה רם ל( ח� ה ה( Hיהוה כשד ל קדש ל יב בצאתו ב(

א דיובל' א ת' ש( ד ע( א ר' דאישתא� א י' שנ( פום ל ע( א ספ' כ( ת י' א הנ' כ' לה שב ויח(

ויוסף תה י' קדש דא( א קל' ח( ת י' יפרוק ק מפר( ואם יט נה: מפרס� ע ויתמנ(

א קל' ח( ת י' יפרוק א ל' ואם כ לה: ויקום עלוהי נה פרס� ף כס( מש ח

א קל' ח( ויהי כא עוד: יתפרק א ל' ן חר' א' ר לגב( א קל' ח( ת י' בין ז( ואם

נתה: חס' א( תהי א הנ' לכ' א חרמ' ל חק( כ( ם יי' קד� א קודש' א ביובל' במפקה


320 / ויקרא — פרשת בחקתי כז / כב־כד

ל זבינוהי .22 ,But if it is a field of his acquisition — ואם ית חק�חסנתה א� ל מחק� לא which is not of the field of his — די

ancestral heritage, יי קדש קדם that he will consecrate — י�BEFORE Hashem,[23]

דיובלא .23 תא ד ש� ע� פרסנה נסיב ית כהנא לה שב then the — ויח�Kohen shall calculate for him the CHARGE[24] of ITS valu-

ation until the Yovel year;[25] הוא ה� ביומא פרסנה ית — ויתן and he (the redeemer) shall pay ITS valuation on that day, .it is consecrated BEFORE Hashem — קודשא קדם יי

דיובלא .24 תא בנה In the Yovel year — בש� ז� לדי קלא ח� יתוב -the field shall return to the one from whom he ac — מנה

quired it; רעא ת א� חסנ� to the one whose ancestral — לדי לה א�heritage of the land it was.

will be divided among the Kohanim who are on duty on the Yom Kippur of the Yovel year. It is like a שדה חרם, i.e., a field that an owner declared “cherem,” which is likewise given to the Kohanim [see v. 28 below with note 31] (Rashi).23. That is, a person bought a field from its ancestral owner, so that he can make use of it until the coming Yovel (see above, 25:25-28), at which point he would have to relinquish it, and before Yovel arrived he conse-crated that field to the Beis HaMikdash.24. The Hebrew ת -means sum, but Onkelos trans מכס�lates it in two different ways, depending on the context: When it refers (as it does here) to a sum of money that is to be collected, it is rendered נסיב — literally, that which is taken, i.e., a charge or levy. (See also Bamidbar Ch. 31, where Onkelos consistently translates מכס, levy, as א When it refers to another sort of sum (as in (.נסיב�Shemos 12:4, which relates to the number of people

who will eat a particular pesach offering), it is rendered ן .count or number (Beurei Onkelos) ,מני�

[An alternate version of Onkelos has ן ,number ,מני�here as well. See also to Rashi to Shemos 12:4, who states that ת [.here means sum מכס�

25. In this clause and the next one, the word נה could פרס�mean either its valuation or his valuation. According to the rule mentioned in note 15, this depends on whether the redemption price of the acquired field is based on the fixed rate of fifty silver sela’im per beis kor (as with an ancestral field), in which case it means its valuation, or based on the market value of the field, which was to be determined by the Kohen, so that the word means his (the Kohen’s) valuation. We have rendered it as its valuation, in keeping with Rashi’s statement here that the acquired field is redeemed at the fixed rate.

[This is the subject of a dispute in the Mishnah (Arachin 14a). The Sages are of the opinion that an


22 But if a field of his acquisi-tion, which is not of the field of his ancestral heritage, he will consecrate to Hashem, 23 then the Kohen shall calculate for him the sum of the valuation until the Yovel year; and he shall pay the valuation on that day, it is consecrated to Hashem. 24 In the Yovel year the field shall return to the one from whom he ac-quired it; to the one whose ances-tral heritage of the land it was.

כפורים כהנים של אותו משמר שיום ה� לק ל� ף זו תתח� יח, יד), א�תו של יובל פוגע� בו (ערכין כח:): (כב) ואם את שדה מקנ�לא מקנה ששדה אחוזה, לשדה מקנה שדה בין יש חלוק וגו‘. יובל, ד ה� קדישה אלא ע� יובל לפי שאינו יכול לה� כהנים ב� לק ל� תתח�

לפיכך בעלים. ל� ולשוב מידו לצאת עתידה היתה יובל ב� שהרי קצובים לשדה אחוזה, ואם ללו ה� ל בדמים ה� אם בא לגאלה, יגא�יובל ת ה� ל הוא, ”בשנ� חר, או אם יגא� ל וימכרנה גזבר לא� לא יגא�ר תאמ� ופן שהקדישה. אותו מאתו,“ קנהו אשר ל� שדה ה� ישוב

רש"י

יש קד7 י( תו אחז' ה Hמשד א ל ר אש תו מקנ' ה Hאת־שד כב ואם ששי

ל יב� ת ה( ד שנ� � ע ערכך' ת ה� ת מכס� ן א כה ב־לו ה( יהוה: כג וחש( ל

יובל ה( ת pכד בשנ יהוה: ל קדש הוא ה( יום ב( ערכך' את־ה� ן pת ונ'

רץ: א� ה' אחזת אשר־לו ל מאתו הו Xנ ק' ר אש9 ל ה ד ש' ה( שוב י'

קדש י( נתה חס' א( ל מחק( א ל' די זבינוהי ל חק( ת י' ואם כב

א דיובל' א ת' ש( ד ע( נה פרס� *נסיב ת י' א הנ' כ' לה שב ויח( כג : ם יי' קד�

א דיובל' א ת' בש( כד : ם יי' קד� א קודש' הוא ה( א ביומ' נה פרס� ת י' ויתן

א: רע' א( ת נ( חס' א( לה לדי מנה בנה ז( לדי א קל' ח( יתובן *נ"א: מני(



Every valuation OF HIS[26] shall — וכל פרסנה יהי בסלעי קודשא .25be in the sacred SELA’IM, סלעא הויא מעין that — עסרין

SELA BEING twenty MA’AHS.[27]

בבעירא .26 יי קדם ר כ� יתב� די בוכרא ם However, a firstborn — בר�that is a firstling BEFORE Hashem among the livestock,[28]

ר יתה קדש גב� -a man shall not consecrate it as his own of — לא י�fering; ר for whether it is an ox or a SHEEP,[29] — אם תור אם אמ�יי הוא it is HASHEM’S and not his own.[30] — ד�

מסאבא .27 בבעירא If one consecrates an animal from — ואם among the unclean (non-kosher) livestock, which cannot be

brought as an offering, בפרסנה he shall redeem it — ויפרוק according to HIS (the Kohen’s) valuation of the animal ויוסף יתפרק ;and add its fifth onto it — חמשה עלוהי and — ואם לא if it is not redeemed by the owner, ן בפרסנה ב� it shall be — ויזד�sold to someone else according to HIS (the Kohen’s) valuation.

acquired field is redeemed at market value, while R’ Eliezer maintains that it is redeemed at the fixed rate.]

26. I.e., every valuation of the Kohen (see Beurei Onkelos to v. 2) about which the Torah makes a refer-ence to shekels/sela’im (see Rashi).

27. Ma’ah is the Aramaic name for the coin that the Torah calls a geirah (see Rashi and Ramban to Shemos 30:13; Rambam, Hil. Arachin 4:3). Alternatively, the geirah was not a coin, but a certain weight, and the shekel/sela contained 20 geirah-weights of silver.

Onkelos describes the geirah as a “ma’ah” because in his times there was a coin by that name that contained exactly a geirah-weight of silver (Tosafos, Bechoros 50b .(ד“ה כל כסף28. This verse contrasts a firstborn kosher animal with the ordinary kosher animals discussed in vv. 9-13 above.29. The Hebrew שה refers to sheep and goats, but Onkelos generally renders it ר ,sheep; for discussion ,אמ�see 5:7 note 20.30. Alternatively, it is automatically consecrated as a


25 Every valuation shall be in the sacred shekel; that shekel shall be twenty geirah.

26 However, a firstborn that is a firstling to Hashem among livestock, a man shall not consecrate it; whether it is an ox or a sheep or goat, it is to Hashem. 27 If among the unclean livestock, he shall re-deem it according to the valu-ation and add its fifth onto it; and if it is not redeemed it shall be sold according to the valuation.

לכך גזבר, ה� וזהו ”מאתו“, חרון הא� זה ה� לוקח� ה� קנהו“ אשר ”ל�וזהו אבות, ת מירוש� הארץ“ אחז�ת לו אשר ”ל� ר לומ� ך הוצר�ז; יא, פרק כהנים (תורת קדיש מ� ל� שמכרוה הראשונים בעלים קדש. ה� בשקל יהיה ערכך� ל וכ� (כה) א-ב): כו, ערכין ה. קדש: עשרים גר� כל ערכך שכתוב בו שקלים יהיה בשקל ה�שתות הוסיפו מכאן ר ח� ולא� מתחלה, היו כך מעות. עשרים מעות ע רב� וא� עשרים דינר, כסף מעה שש בותינו: ר� ואמרו קרבן לשם קדיש איש אתו. (כו) לא י� נ.): (בכורות ע סל� ל�שלו: שאינו לפי כט.) ערכין ב,ז; ח, פרשתא כהנים (תורת חר א�

מוסב זה ה� מקרא ה� אין וגו‘. ה טמא� ה ה� בהמ� ואם ב� (כז) בערכך“ ”ופדה טמאה בהמה בבכור ר לומ� שאין בכור, ה� ל ע�אלא חמור פטר פדיון אין שהרי זה,] אין חמור ו� [נ“א: וחומש, ל ע� מוסב כתוב ה� אלא להקדש. ואינו כהן ל� תנה מ� והוא טלה, עלה דבר בפדיון בהמה טהורה שהוממה, כתוב שלמ� הקדש, שה� ה�קא.): (מנחות בית ה� לבדק טמאה בהמה קדיש במ� דבר וכאן אל. ואם לא יג� כהן: עריכנה ה� שי� ה כפי מ� ה בערכך. ד� ופ�בערכך. ר ונמכ� ב): יב, פרק כהנים (תורת בעלים ידי ל ע�

אחרים (שם): ל�

רש"י

קל: ש� ה ה( הי9 Aי ה Xגר ים עשר3 קדש קל ה( eה בש הי� Aי ל־ערכך' כה וכ'

יש אתו יש א7 קד3 א־י( ה ל יהוה בבהמ' ר ל pר יבכ ך־בכור אש כו א(

ה Vד ה ופ' טמא' ה ה( בהמ0 ם ב( כז וא יהוה הוא: ה ל אם־שור אם־ש

: ך' בערכ? ונמכר ל oא יג' א ואם־ל יו ל2 ע' שתו Aחמ סף וי' ך' בערכ

א: סלע� א וי' ה' עין מ� עסרין א קודש' בסלעי יהי נה פרס� ל וכ' כה

תה י' ר גב( קדש י( א ל' א בבעיר' ם יי' קד� ר כ( יתב( די א בוכר' ם בר( כו

ויפרוק א אב' מס' א בבעיר' ואם כז הוא: יי� ד� ר אמ� אם תור אם

נה: בפרס� ן ב( ויזד( יתפרק א ל' ואם עלוהי חמשה ויוסף נה בפרס�


322 / ויקרא — פרשת בחקתי כז / כח־כט

חרמא .28 כל ם די However, any cherem property — בר�יי קדם ר גב� חרם that a man will segregate BEFORE — י�

Hashem,[31] לה די — from anything that is his — מכל חסנתה א� ל ומחק� ובעירא -whether of the human ser — מאנשא vants he owns, or an animal, or of a field of his ancestral heritage — ן ולא יתפרק ב� may not be sold and may — לא יזד�not be redeemed, יי קדם קודשין הוא קדש חרמא any — כל cherem property is most holy BEFORE Hashem.[32]

אנשא .29 מן ם חר� ית� די חרמא Any condemned person — כל who shall be condemned from among man[33] לא

he shall — אתקטלא יתקטל ;shall not be redeemed — יתפרקbe put to death.[34]

bechor at birth, and one does not need to consecrate it as such (Ramban).31. The word חרם (cherem) is customarily used to de-note destruction, or something banned from human enjoyment (or social interaction). In this verse, it refers to a person’s expressed resolution to consecrate an item and thus make it forbidden for personal use. [It is “segregated” in the sense that it is set apart or isolated from his personal use.]

When the term חרם appears in the Chumash as a noun (as it does here, as well as in v. 29 below, Bamidbar 18:14, and Devarim 7:26), Onkelos renders it א which essentially keeps the Hebrew term and ,חרמ�thus preserves the halachic ramifications associated with it (such as a prohibition against benefiting from the item in question). A verb with the root חרם, how-ever, is translated in various ways: If the verse uses

the noun חרם in presenting the subject, as it does here, then the verb, too, is translated with the root חרם. Otherwise, it is rendered according to its context: קטל, kill (see Shemos 22:19) or גמר, destroy [see Devarim 7:2] (Me’at Tzori; cf. Parshegen to v. 29).

32. If the person declared it a “cherem to the Beis HaMikdash treasury [ית ב� -it is given to the trea ”[בדק ה�sury and is used for the needs and upkeep of the Beis HaMikdash. If he declares it a “cherem to the Kohanim,” it is given to the Kohanim, whereupon it becomes their personal property. If he does not specify what type of cherem it is, that is a subject of a dispute; see Rashi, and see there for detailed interpretation of the verse.

33. I.e., he is condemned to death by beis din (“cherem” here alludes to his death sentence; see note 31).

34. If someone vows to contribute the condemned man’s

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION28 However, any cherem [proper-

ty] that a man will segregate unto Hashem, from anything that is his — whether human, animal, or of a field of his ancestral heritage — may not be sold and may not be redeemed, any cherem [property] is most holy to Hashem.

29 Any condemned [person] who shall be condemned from among man shall not be redeemed; he shall be put to death.

דבר. יש אומרים: בותינו ב� ל חרם וגו‘. נחלקו ר� ך כ� (כח) א�לך בישראל חרם ”כל יים מק� אני ומה להקדש, חרמים סתם זה הרי ר: ואמ� שפירש כהנים, בחרמי יד), יח, (במדבר יהיה“ לא -כט.): כח. (ערכין כהנים ל� חרמים סתם אמרו: ויש כהן. ל�כהן. לדברי האומר סתם חרמים אל. אלא ינתן ל� כר ולא יג� ימ�כהנים מפרש מקרא זה בסתם חרמים, והאומר סתם חרמים ל�מודים כל שה� כהנים, בחרמי זה מקרא מפרש ית ב� ה� לבדק ד שיבואו לי�ד כהן, וחרמי גבוה� שחרמי כהנים אין להם פדיון ע�האומר הוא. שים ד� ק� קדש חרם ל כ� שם): (ערכין נפדים

ית מביא ראיה מכאן (תורת כהנים שם ה; ב� סתם חרמים לבדק ה�כהנים מפרש ”כל חרם קדש ערכין שם) והאומר סתם חרמים ל�ל קדשי קדשים מד שחרמי כהנים חלים ע� ה‘ ” לל� קדשים הוא ל�ערכין סכת במ� ששנינו כמו כהן, ל� ונותן לים ק� קדשים ל וע�טובתה: את נותן נדבה ואם דמיהם נותן נדר אם כח:): (שם ענים (תורת כהנים כנ� ם. כגון שהחרים עבדיו ושפחותיו ה� ד� מא�יוצא ם וגו‘. ה� חר� ל חרם אשר י� שם ג; ערכין כח.): (כט) כ�ר כלום (תורת כהנים שם י, לא אמ� ר אחד: ערכו על� ליהרג ואמ�יפדה“, ”לא לפיכך למות הולך הרי ת. יומ� מות ו:): ז; ערכין

רש"י

ל־אשר־ מכ' יהוה ל יש א חרם י ר eאש רם ל־ח כ' ך כח א�

א ול ר oכ ימ' א ל תו אחז' ה Hומשד ה ובהמ' ם ד0 מא' לו

ל־ שביעי כט כ' יהוה: ל הוא ים ש3 ד' קדש־ק� רם ל־ח כ' ל א� יג'

ת: יומ� מות ה Oד יפ' א ל ם Xד א' מן־ה� ם חר~ י� ר אש| רם ח

די ל מכ' ם יי' קד� ר גב( חרם י( די א חרמ' ל כ' ם בר( כח

א ול' ן ב( יזד( א ל' נתה חס' א( ל ומחק( א ובעיר' א ש' מאנ' לה

ל כ' כט : ם יי' קד� הוא קודשין דש ק א חרמ' ל כ' יתפרק

יתקטל: א ל' אתקט' יתפרק א ל' א ש' אנ' מן ם חר( ית( די א חרמ'



רעא .30 עשרא דא� רעא ,Any tithe of the land — וכל מ� רעא דא� מז�— whether of the seed of the land (i.e., grain), מפרי

יי הוא ,or of the FRUITS of the tree — אילנא ;it is HASHEM’S — ד�it is consecrated BEFORE Hashem.[35] — קודשא קדם יי

שרה .31 ע� ר ממ� ק יפרוק גב� If a man shall redeem any of — ואם מפר�his tithe, עלוהי יוסף he shall add its fifth onto — חמשה

it.[36]

ר תורין וען .32 עש� כל ,Any tithe of cattle or of the flock — וכל מ�ר תחות חטרא any of these animals that passes under — די יעב�

the staff that marks the tithe, עשיראה י הי קודשא קדם יי — the tenth one shall be consecrated BEFORE Hashem and brought as a maaser offering.[37]

לביש .33 טב בין ר ק� יב� He shall not distinguish between a — לא

monetary value (מים to (ערך) or his erech valuation (ד�the Beis HaMikdash (see note 1), the vow is not bind-ing because, since he is sentenced to be put to death, he has no monetary value, and he shall not be redeemed in payment of his vow (Rashi).

35. The verse refers to maaser sheni (“the second tithe”), and teaches that it belongs to Hashem; He provides it to us, as it were, from His own table, and he commands us to take it to Yerushalayim and eat it there while in a state of purity (see Devarim 14:22-27). The maasor rishon (first tithe) which is given to the Levi, and the maaser ani which is given to the poor,

however, have no particular sanctity (Rashi with Mizrachi).36. See note 14. Once redeemed, the produce loses its sanctity, and the coins are taken to Yerushalayim and used to purchase food or offerings that may be eaten (Rashi).37. The entire herd or flock born that season is put into a penned area with a narrow opening, and the animals are allowed to leave one by one. The owner touches each tenth one with a paint-daubed stick, marking it as maaser. Each maaser animal must be brought as an offering; its sacrificial parts are burned on the


30 Any tithe of the land, of the seed of the land, of the fruit of the tree, is to Hashem; [it is] consecrated to Hashem. 31 If a man shall redeem of his tithe, he shall add its fifth onto it.

32 Any tithe of cattle or of the flock, any that passes under the staff, the tenth one shall be consecrated to Hash-em. 33 He shall not distin-guish between good and bad

רץ. א� ר ה� עש� ל מ� אין לו דמים ולא ערך (ערכין שם): (ל) וכ�עץ. רץ. דגן: מפרי ה� א� ע ה� בר: מזר� כתוב מד� עשר שני ה� במ�עלות לך ל� צוה ומשולחנו שם קנאו ה� ה’ הוא. ל� ויצהר: תירוש ר ים (קידושין נד:) כמו שנאמ� עלותו לאכלו] בירושל� ולאכול [נ“א: ל�יד, (דברים וגו‘ ” תירשך דגנך ר עש� מ� אלהיך ה’ לפני לת ”ואכ�עשר מ� פודה ה� חבירו, ר עש� ממ� ולא שרו. ע� ממ� (לא) כג): ה ומ� כד.). קידושין ג; ד, שני (מעשר חומש מוסיף אין חבירו של י�עלה מעות וה� מקום בכל אכילה ב� תירו לה� כדי גאולתו, היא (דברים וגו‘ ” כסף ב� תה ”ונת� שכתוב כמו ים, בירושל� ל ויאכ�ח פת� ב� מוציאן שרן לע� כשבא בט. ש� ה� ת ח� ת� (לב) כה): יד,

ניכר להיות בסיקרא צבוע� בשבט כה מ� והעשירי זה ר ח� א� זה כל של וטלאים עגלים ל� עושה כן נח:), (בכורות עשר מ� שהוא בשר וה� ואמוריו, דמו מזבח� ל� ליקרב קדש. יהיה ושנה: שנה ולא כהונה, תנות מ� שאר עם נמנה לא שהרי בעלים, ל� נאכל קר יב� לא (לג) נו:): (זבחים כהנים ל� ניתן בשרו שיהא מצינו יכול יא), יב, (דברים נדריכם“ ר מבח� ”וכל ר שנאמ� לפי וגו‘. בין טוב קר יב� ”לא ר לומ� למוד יפה, ת� את ה� ומוציא בורר יהא שיקרב ולא קדושה, עליו חלה מום ל ע� ב� בין תם בין ע“, לר�וליעבד ליגזז ואסור עשר, מ� ת בתור� יאכל אלא מום, ל ע� ב�

(בכורות יד:):

רש"י

הוא יהוה ל ץ ע ה' י מפר6 רץ א' ה' ע ר( מז� רץ א' ה' ר עש( ל־מ( ל וכ'

ף שיתו יס+ Aשרו חמ ע( יש ממ ל א7 יגא~ ל א לא ואם־ג' יהוה: קדש ל

ת ח( ת� עבר אשר־י כל צאן ו' ר ק' ב' ר pעש ל־מ( מפטיר לב וכ' יו: ל� ע'

ע �ר ר בין־טוב ל' �ק א יב( יהוה: לג ל היה־קדש ל Aי י עשיר בט ה� ש2 ה(

הוא יי� ד� א נ' איל' מפרי א רע' דא( א רע' מז( א רע' דא( א עשר' מ( ל וכ' ל

יוסף חמשה שרה ע( ממ( ר גב( יפרוק ק מפר( ואם לא : ם יי' קד� א קודש'

תחות ר יעב( די כל ן וע' תורין ר עש( מ( ל וכ' לב עלוהי:

לביש ב ט' בין ר ק( יב( א ל' לג : ם יי' קד� א קודש' יהי ה א' עשיר' א חטר'


324 / ויקרא — פרשת בחקתי כז / לד

good and a bad animal,[38] לפנה יח� and he should not — ולא substitute another animal for it; לפנה יח� לפא ח� and if — ואם he does substitute for it, ויהי הוא וחלופה יהי קודשא — then it and its substitute shall be holy, יתפרק it may not be — לא redeemed.

יא .34 יי These are the commandments — אלין פקוד� קיד די פ� that Hashem commanded Moshe — ית משה לות בני ישראל

to say to the Children of Israel דסיני on Mount — בטורא Sinai.

Mizbe’ach, and the meat is eaten by the owner [or anyone he chooses to share it with] (Rashi; Bechoros 58b).38. Unlike other offerings, for which it is meritorious to choose only the best animals, the tithe must be left

purely to chance; whichever one exits tenth is holy. Even if it is “bad,” i.e., it has a blemish, and it cannot be brought as an offering, it is still maaser and thus holy in that it may not be shorn or put to work. It is to be slaughtered and eaten (Rashi).


and he should not substitute for it; and if he does substitute for it, then it and its substitute shall be holy, it may not be redeemed.

34 These are the command-ments that Hashem command-ed Moshe to the Children of Israel on Mount Sinai.

היה־קדש Aתו י ה־הוא ותמור' י' נו וה� ר ימיר Hמ נו ואם־ה' Oא ימיר ול

י Hה אל־בנ ה יהוה את־מש� צו� ר אש מצות לה ה( Hלד א אל: יג' א ל

י: חזק חזק ונתחזק סינ� ר �ל בה א� ישר'

ע''ח פסוקים. עז''א סימן. סכום פסוקי דספר ויקרא שמנה מאות וחמשים ותשעה נטף סימן. וחציו והנגע בבשר יומם ולילה סימן. ופסקתותיו ח'. מנין הפתוחות הזב. ופרשיותיו עשר בא גד סימן. וסדריו כ"ג ובתורתו יהגה

שתים וחמשים והסתומות שש וארבעים הכל שמנה ותשעים פרשיות דודי צח ואדום סימן.

א קודש' יהי וחלופה הוא ויהי לפנה יח( א פ' ל' ח( ואם לפנה יח( א ול'

בני ת לו' משה ת י' יי' קיד פ( די א י' פקוד( אלין לד יתפרק: א ל'

י: דסינ' א בטור' אל ישר'

At the conclusion of each of the five Books of the Torah, it is customary for the congregation followed by the reader to proclaim:

‘‘Chazak! Chazak! Venischazeik! (Be strong! Be strong! And may we be strengthened!)’’


325 / HAFTARAS BECHUKOSAI

16 19 H ASHEM — my Strength, my Stronghold and

my Refuge in the day of travail — to You

nations will come from the ends of the earth, and say:

‘‘Our ancestors inherited only falsehood, futility that

has no purpose. 20 Can a man make a god for himself?

— they are not gods!’’ 21 Therefore, behold I inform

them upon this occasion, I shall let them know of My

hand and My strength; and they shall know that My

Name is HASHEM.

17 1 T he sin of Yehudah is inscribed with an iron

quill, with a diamond-like fingernail; engraved

into the slate of their heart and the corners of your

altars. 2 As they remember their children, so [they

remember] their altars and their idol-trees beside

luxuriant trees upon lofty hills. 3 O worshipers on

mountains, in the field: your wealth, all your trea-

sures, shall I make into booty, because of your high

altars made in sin throughout your boundaries. 4 You will be forced to withdraw from the heritage

that I have given you, and I will put you to work

for your enemies in a land that you know not; for

you have ignited a fire in My nostrils, it will burn

forever.

5 So says HASHEM: ‘‘Accursed is the man who trusts

in people and makes mortals his strength, and turns

his heart away from HASHEM. 6 He will be like a lone

tree in the wilderness and will not see when goodness

comes; he will dwell in the arid desert, in a sulfurous,

uninhabited land. 7 Blessed is the man who trusts in

HASHEM, then HASHEM will be his security. 8 He will

be like a tree that is planted near water, which will

spread its roots alongside brooks and will not see

when heat comes, whose foliage will be ever fresh,

who will not worry in years of drought and will never

stop producing fruit.

9 ‘‘The heart is most deceitful of all and it is frag-

ile; who can know it? 10 I, HASHEM, plumb the heart

and test the mind; to give to man according to his

ways, like the fruit of his deeds. 11 Like a bird chirp-

ingly attracting those it did not beget is one who

amasses wealth without justice; in half his days it

will desert him, and at his end he will be a degen-

erate.’’

12 Like the Throne of Glory, exalted from the begin-

ning, is the place of our Sanctuary. 13 The hope of

Israel is HASHEM, all who forsake You will be shamed

— ‘‘Those who forsake Me will be inscribed for

earthly depths’’ — for they have forsaken HASHEM,

the Source of living waters. 14 Heal me, HASHEM, and I

will be healed; save me, and I will be saved — for You

are my praise.

ה ר2 צ' ביום י ומנוס7 י rעז ומ� י sעז טז יט יהוה אמרו וי רץ פסי־א' מא( באו י' ם Iגוי יך' אלם Wואין־ב בל ה� ינו אבות חלו נ� קר ך־ש א(ה מ' oוה ים Gאלה ם Xד א' עשה־לו כ הי יל: Aמועם ע( פ� ב( ם מודיע' י הננ6 כן כא ל' ים: Aאלה לא דעו וי� י Gת ואת־גבור' י ד7 את־י' ם אודיע+ זאת ה(ה כתוב} ה יהוד' את ט� יז א ח( יהוה: י י־שמ3 Aכל־לוח( ע( ה חרוש' יר Gמ ש' בצפרן ל רז� ב( ט בע+בניהם ב כזכר ם: מזבחותיכ? רנות ולק( ם לב'עות ל גב' �ן ע ענ4 ץ ר Hל־ע ם ע( אשריה� ם ו מזבחת'יך' ל־אצרות� ה חילך' כ' ד ש' רי ב( גבהות: ג הר' ה( : יך' ל־גבול? בכ' את Xט בח( יך' מת ב� ן את� ז ב� ל'ך ל' תי ת� נ' ר eאש תך' חל� מנ ובך' ה טת' מ( ד וש�א־ ל ר eאש רץ Xא ב' יך' יב את־א יך' דת עב( והד: ם תוק� Wד־עול י ע( פ7 ם בא( חת9 ש קד( עת' כי־א� ד2 י'ח יבט� ר eאש בר ג ה( רור א' יהוה ר מ� ׀ א' ה כה לבו: סור י' ומן־יהוה זרעו ר Xש ם ב' Wוש ם ד' א' ב�י־י'בוא Aכ ה ירא� ולא ה ב' ער' ב� ר Vרע כע( ה י' ו וה'ה ולא Xרץ מלח ר א9 מדב' ן חררים ב( pכ טוב וש'ה Wי יהוה וה' ח ב �ר יבט בר אש9 ג רוך ה( תשב: ז ב'ים ל־מ( תול ע( ץ ׀ ש' Hה כע י' חו: ח וה' יהוה מבט(כ‘] [ירא יראה ולא יו ש' ר' ח ש� ל� יש( ל ל־יוב( וע(צרת ת ב( pן ובשנ ענ4 הו ר oל ה ע' Wי בא חם וה' י־י' Aכב ל� קב ה( רי: ט ע' יש מעשות פ? מ7 ג ולא י' לא ידא'ב oר ל י יהוה חק� sנו: י אנ ע? י יד' ש הוא מ7 נ� מכל וא'כ‘] [כדרכו יו כ' כדר' לאיש ת cת ול' יות כל' ן Hבחעשה ד ל' י' ולא ר ג' ד' א cיא קר יו: ל� על' מ י כפר7נו זב ע( יו [ימו כ‘] י מ' י י' Iחצ ט ב עשר ולא במשפ2רום מ' בוד כ' א Hיב כס ל: ב� נ' ה הי9 Aי חריתו ובאאל ישר' ה cיג מקו שנו: מקד' מקום מראשון רץ Vא י [יסורי כ‘] ב' יך' יבשו וסור( זב� ל־ע יהוה כ'את־יהוה: ים י7 ים־ח( מ מקור זבו ע� י כ3 בו ת יכ'י ה כ3 ע' ש� ני ואו' oא הושיע פ ר' Hני יהוה וא cא יד רפ'

ה: ת' י א� ת7 תהל'

HAFTARAS BECHUKOSAI / הפטרת בחקתיYirmiyah 16:19 — 17:14 / ירמיה טז:יט — יז:יד


Date post:	18-Jul-2020
Category:	Documents
Upload:	others
View:	2 times
Download:	0 times

יתקחב-רהב תשרפ · 275 / VAYIKRA/LEVITICUS — PARASHAS BEHAR 25 / 4-5 4. אתָעיֵ...

Documents