1

“Carry On My Wayward Son”:

Lessons from David and Avshalom

Shabbat Shuva 5773

Rabbi Shaanan Gelman

Shabbat, September 22, 2012

Source Materials

ד"בס

2

Yalkut Shimoni, Samuel 1:78 Only the LORD establish His word. Rav Yirmiya in the name of R’ Shmuel the son of R’ Isaac said, each and every day a Heavenly voice would come out and spread out throughout the entire world proclaiming “ in the future, a righteous man will be born and his name is Samuel. And every woman who gave birth to a son would name their son Samuel, and when the people saw his actions, they would say “this is not Samuel.” And when this one was born and we saw his deeds, we understood that it was he.

עח רמז א שמואל שמעוני ילקוט רב בר שמואל' ר בשם ירמיה' ר, דברו את' האך יקם

בכל ומפוצצת יוצאת קול בת היתה ויום יום בכל יצחק ושמו לעמוד אחד צדיק עתיד ואומרת כולו העולם מוציאה היתה בן יולדת השהית אשה וכל, שמואל

אומרים היו מעשיו את רואים שהיו וכיון, שמואל שמו מעשיו את ורואים זה שנולד וכיון, שמואל זה אין

: הוא שזה אנו כמדומין אמרו

1

Sefer Devarim, Chapter 21

18 If a man have a stubborn and rebellious son, that will not

hearken to the voice of his father, or the voice of his mother, and

though they chasten him, will not hearken unto them; 19 then

shall his father and his mother lay hold on him, and bring him

out unto the elders of his city, and unto the gate of his place; 20

and they shall say unto the elders of his city: 'This our son is

stubborn and rebellious, he doth not hearken to our voice; he is a

glutton, and a drunkard.' 21 And all the men of his city shall

stone him with stones, that he die; so shalt thou put away the

evil from the midst of thee; and all Israel shall hear, and fear.

כא פרק תצא כי פרשת דברים

יש יהיה כי( יח) מע איננו ומורה סורר בן לא בקול שיו מו ובקול אב תו ויסרו א : אליהם ישמע ולא א

יו בו ותפשו( יט) מו אב יאו וא תו והוצ ירו זקני אל א עמו שער ואל :מק

ירו זקני אל ואמרו( כ) רה סורר זה בננו ע איננו וממע לנו ש בא זולל בק :וס

ירו אנשי כל ורגמהו( כא) ערת ומת באבנים ע וברב הרע ק ראו ישמעו ישראל וכל ךמ :וי

2

Talmud Bavli, Sanhedrin 71a

GEMARA. What is meant by ‘NOT FIT’? Shall we say that she

is forbidden to him under penalty of extinction or capital

punishment at the hand of Beth din; but after all, his father is his

father, and his mother is his mother? — But he means not

physically like his father. It has been taught likewise: R. Judah

said: If his mother is not like his father in voice, appearance and

stature, he does not become a rebellious son. Why so? — The

Writ saith,he will not obey our voice, and since they must be

alike in voice, they must be also in appearance and stature. With

whom does the following Baraitha agree: There never has been

a ‘stubborn and rebellious son’, and never will be. Why then

was the law written? That you may study it and receive reward.

— This agrees with R. Judah. Alternatively, you may say it will

agree with R. Simeon. For it has been taught: R. Simeon said:

Because one eats a tartemar of meat and drinks half a log of

Italian wine, shall his father and mother have him stoned? But it

never happened and never will happen. Why then was this law

written? — That you may study it and receive reward. R.

Jonathan said: ‘I saw him and sat on his grave’.

א עמוד עא דף סנהדרין מסכת בבלי תלמוד

וחייבי כריתות חייבי אילימא? ראויה אינה מאי. גמרא - ואמיה, נינהו אבוה - אבוה סוף סוף, דין בית מיתות, הכי נמי תניא, קאמר לאביו בשוה: אלא! נינהו אמיה

בקול לאביו שוה אמו היתה לא אם: אומר יהודה רבי מאי. ומורה סורר בן נעשה אינו ובקומה ובמראה

בעינן מדקול בקלנו שמע איננו: קרא דאמר - טעמא הא אזלא כמאן. שוין בעינן נמי וקומה מראה - שוין

, להיות עתיד ולא היה לא ומורה סורר בן: דתניא, יהודה כרבי? כמאן, שכר וקבל דרוש - נכתב ולמה

רבי אמר, דתניא, היא שמעון רבי: אימא איבעית חצי ושתה בשר תרטימר זה שאכל מפני וכי: שמעון

אלא? לסקלו אותו מוציאין ואמו אביו האיטלקי יין לוג וקבל דרוש - נכתב ולמה, להיות עתיד ולא היה לא

.קברו על וישבתי, ראיתיו אני: יונתן רבי אמר. שכר

3

Talmud Bavli, Sanhedrin 68b Whence do we know that a minor is exempt? (Whence do we

know? The Mishnah states the reason, viz that He Does Not Come within the scope of the commandments. Moreover, where else do

we find that Scripture prescribed a penalty [for a minor], that a

verse should be necessary here to exempt him? — This is our

question: Now, is then a ‘Stubborn and Rebellious Son’ executed

for his actual iniquity? Surely he is rather slain on account of his

ultimate end;

ב עמוד סח דף סנהדרין מסכת בבלי תלמוד

: טעמא כדקתני -? מנלן -? דפטור מנלן קטן. גמרא דענש אשכחן היכא: ותו! מצות לכלל בא שלא

הכי אנן -? למיפטריה קרא ליבעי דהכא, הכתוב שם על? נהרג חטאו על ומורה סורר בן אטו: קאמרינן

. נמי קטן אפילו - נהרג סופו שם דעל וכיון, נהרג סופו

4

3

Talmud Bavli, Brachot 10a

What did the Holy One, blessed be He, do? He brought

sufferings upon Hezekiah and then said to Isaiah, Go visit the

sick. For so it says, In those days was Hezekiah sick unto death.

And Isaiah the prophet, son of Amoz, came to him and said unto

him, Thus saith the Lord, Set thy house in order, for thou shalt

die and not live34 etc. What is the meaning of ‘thou shalt die

and not live’? Thou shalt die in this world and not live in the

world to come. He said to him: Why so bad? He replied:

Because you did not try to have children. He said: The reason

was because I saw by the holy spirit that the children issuing

from me would not be virtuous. He said to him: What have you

to do with the secrets of the All-Merciful? You should have

done what you were commanded, and let the Holy One, blessed

be He, do that which pleases Him. He said to him: Then give me

now your daughter; perhaps through your merit and mine

combined virtuous children will issue from me. He replied:35

The doom has already been decreed. Said the other: Son of

Amoz, finish your prophecy and go. This tradition I have from

the house of my ancestor:36 Even if a sharp sword rests upon a

man's neck he should not desist from prayer.

א עמוד י דף ברכות מסכת בבלי תלמוד

על יסורים הביא - הוא ברוך הקדוש עשה מה: החולה את ובקר לך: לישעיהו לו ואמר, חזקיהו ההם בימים+ ח"ל ישעיהו+ +'כ' ב מלכים: +שנאמר

הנביא אמוץ בן ישעיהו אליו ויבא למות חזקיהו חלה מת כי לביתך צו( צבאות)' ה אמר כה: אליו ויאמר מת - תחיה ולא אתה מת כי מאי. 'וגו תחיה ולא אתה אמר. הבא לעולם - תחיה ולא, הזה בעולם - אתה עסקת דלא משום: ליה אמר? האי כולי מאי: ליה

הקדש ברוח לי דחזאי משום: ליה אמר. ורביה בפריה כבשי בהדי: ליה אמר. מעלו דלא בנין מינאי דנפקי

, מעבדל לך איבעי דמפקדת מאי? לך למה דרחמנא אמר. לעביד - הוא בריך קודשא קמיה דניחא ומה דידי זכותא דגרמא אפשר, ברתך לי הב השתא: ליה

נגזרה כבר: ליה אמר. דמעלו בנין מנאי ונפקי ודידך כך! וצא נבואתך כלה, אמוץ בן: ליה אמר. גזירה עליך

על מונחת חדה חרב אפילו - אבא אבי מבית מקובלני .הרחמים מן עצמו ימנע אל אדם של צוארו

5

Talmud Yerushalmi, Rosh Hashana Chapter 1

Rabbi Chananya, a cohort of the Rabbis asked – and does The

Holy One not see the future? And he had not heard that which

R’ Simon said in the name of R’ Yehoshua ben Levi, God does

not judge beyond the moment in which a person stands.

What is the reason? It says “do not fear, for God hears the voice

of the youth in the place where is.”

א פרק השנה ראש מסכת( וילנא)ירושלמי תלמוד

את רואה ה"הקב ואין בעי דרבנן חבריהון חנניה רבי לוי בן יהושע רבי בשם סימון ר"דא שמיע ולא .הנולד

בה עומד שהוא בשעה אלא האדם את דן ה"הקב אין אל אלקים שמע כי תיראי אל[ יז כא בראשית] ט"מ

.שם הוא באשר הנער קול

6

AND THE ANGEL OF GOD CALLED TO HAGAR

(XXI, 17)-for Abraham's sake; while [GOD HATH

HEARD THE VOICE OF THE LAD] WHERE HE IS

connotes for his own sake, for a sick person's prayers on

his own behalf are more efficacious than those of anyone

else. WHERE HE IS. R. Simon said: The ministering

angels hastened to indict him, exclaiming, ' Sovereign of

the Universe! Wilt Thou bring up a well for one who will

one day slay Thy children with thirst? ' ' What is he now? '

He demanded. ' Righteous,’ was the answer. ' I judge man

only as he is at the moment,’ said He. [Therefore Scripture

continues], ARISE, LIFT UP THE LAD, etc. AND GOD

OPENED HER EYES, etc.

נג פרשה וירא פרשת( וילנא) רבה בראשית

, אברהם של בזכותו, הגר אל אלהים מלאך ויקרא החולה תפלת יפה, עצמו בזכות שם הוא באשר סימון רבי אמר, שם הוא באשר, מכל יותר לעצמו

רבון לפניו אמרו, לקטרגו השרת מלאכי קפצו בצמא בניך את להמית עתיד שהוא אדם העולמים

צדיק, הוא מה עכשיו להם אמר, באר לו מעלה אתה האדם את דן איני להם אמר, צדיק לו אמרו, רשע או

עיניה את ויפקח, הנער את שאי קומי, בשעתו אלא ה"שהקב עד סומין בחזקת הכל בנימין רבי אמר, עיניה את אלהים ויפקח הכא מן, עיניהם את מאיר אמנה מחוסרת מרתא הדא, החמת את ותמלא ותלך . היתה

7

דברים פרק כא, שפתי חכמים

8

4

Rashi – Sanhedrin, 101b

He was placed in a wall in Egypt instead of bricks, as is

explained in the Aggada, that Moshe said to God: “You

have caused evil to this nation – for now, if the Egyptians

run out of bricks they will simply place Jewish children

inside of the walls.” God responded to him: “They will

prove to be thorns to you, since it is revealed before Me that

if these children should live, they will become completely

evil. If you would like you may test Me by taking one of

the children out”, he went and he removed Micha.

ב עמוד קא דף סנהדרין מסכת י"רש

בבנין שנתנוהו, מצרים של - בבנין נתמכמך משה לו שאמר, באגדה כדמפרש, לבנה במקום

- הזה לעם הרעות אתה: הוא ברוך להקדוש של בניהם משימין לבנים להם אין אם שעכשיו קוצים: הוא ברוך הקדוש לו אמר, בבנין ישראל

רשעים היו חיים הם אילו לפני שגלוי, מכלין הם, מהן אחד והוציא תנסה, תרצה ואם, [גמורים]

מיכה את והוציא הלך

9

The Prototypical Wayward Son – Avshalom

Talmud Bavli, Berachot 7b

R. Johanan further said in the name of R. Simeon b. Yohai:

A bad son in a man's house is worse than the war of Gog

and Magog. For it is said: A Psalm of David, when he fled

from Absalom his son, and it is written after that: Lord, how

many are mine adversaries become! Many are they that rise

up against me. But in regard to the war of Gog and Magog it

is written: Why are the nations in an uproar? And why do

the peoples mutter in vain, but, it is not written: ‘How many

are mine adversaries become!’

ב עמוד ז דף ברכות מסכת בבלי תלמוד

: יוחי בן שמעון רבי משום יוחנן רבי ואמר אדם של ביתו בתוך רעה תרבות קשה תהלים: +שנאמר, ומגוג גוג ממלחמת יותר

, בנו אבשלום מפני בברחו לדוד מזמור+ 'ג צרי רבו מה' ה+ 'ג תהלים: +בתריה וכתיב גוג מלחמת גבי ואילו; עלי קמים רבים גוים רגשו למה+ 'ב תהלים: +כתיב גומגו

לא צרי רבו מה ואילו, ריק יהגו ולאמים .כתיב

10

Samuel 2: Chapter 12

10 Now therefore, the sword shall never depart from thy house;

because thou hast despised Me, and hast taken the wife of Uriah

the Hittite to be thy wife. {S} 11 Thus saith the LORD: Behold, I

will raise up evil against thee out of thine own house, and I will

take thy wives before thine eyes, and give them unto thy

neighbour, and he shall lie with thy wives in the sight of this sun.

12 For thou didst it secretly; but I will do this thing before all

Israel, and before the sun.'

פרק יב: שמואל בה י יתך-לא, ועת סור חרב מב : עולם-עד--ת

קב ני, ע שת אוריה החתי-ותקח את, כי בזת , אה ה יא{ ס}. להיות לך לאש הנני , כה אמר יהו

יתך ה מב ע ליך ר קים ע קחתי את, מ נשיך -ולי עיך, ניךלע כב עם; ונתתי לר יני , נשיך-וש לע

ה יב. השמש הזאת תר, כי את שית בס , ואני; ער הזה-אעשה את ב ל, הד ל-נגד כ א ונגד , ישר

מש .הש

11

Samuel 2: Chapter 3

2 And unto David were sons born in Hebron; and his first-born

was Amnon, of Ahinoam the Jezreelitess; 3 and his second,

Chileab, of Abigail the wife of Nabal the Carmelite; and the third,

Absalom the son of Maacah the daughter of Talmai king of

Geshur;

ג פרק ב שמואללדו)וילדו ב נים( ויו וד ב ויהי בכורו ; בחברון, לד

אלת, אמנון , ומשנהו כלאב ג. לאחינעם היזרעל הכרמלי( לאביגיל)לאביגל שת נב והשלשי ; א

ן לום ב ה-אבש ך גשור-בת, מעכ ל . תלמי מ

12

Samuel 2: Chapter 14

25 Now in all Israel there was none to be so much praised

as Absalom for his beauty; from the sole of his foot even to

the crown of his head there was no blemish in him.

יד פרק ב שמואל

יש היה לא וכאבשלום( כה) בכל יפה אד ללהל ישראל כף מא קדקדו ועד רגלו מ

:מום בו היה לא

13

5

Talmud Bavli, Sotah 10a

Our Rabbis have taught: Five were created after the likeness of

Him Who is above, and all of them incurred punishment on

account of [the feature which distinguished] them: Samson in his

strength, Saul in his neck, Absalom in his hair, Zedekiah in his

eyes, and Asa in his feet.

א עמוד י דף סוטה מסכת בבלי תלמוד

וכולן, מעלה של דוגמא מעין נבראו חמשה: ר"ת אבשלום, בצוארו שאול, בכחו שמשון: בהן לקו

.יוברגל אסא, בעיניו צדקיה, בשערו

14

Talmud Bavli, Nazir, 4b

It has been taught: Rabbi said that Absalom was a life-nazirite,

for it says, And it came to pass at the end of forty years that

Absalom said to the king: [pray thee, let me go and pay my vow

which I have vowed unto the Lord in Hebron. He used to cut his

hair every twelve months, for it says. [And when he polled his

head,] now it was at every year's [yamim] end [that he polled it],

ב עמוד ד דף נזיר מסכת בבלי תלמוד

: שנאמר, היה עולם נזיר אבשלום: אומר רבי ויאמר שנה ארבעים ץמק ויהי+ טו' ב שמואל+

נדרי את ואשלם נא אלכה המלך אל אבשלום עשר לשנים אחד ומגלח, בחברון' לה נדרתי אשר ימים מקץ ויהי+ יד' ב שמואל: +'שנא, חדש

,לימים

15

Samuel 2, Chapter 13

1 And it came to pass after this, that Absalom the son of David had a

fair sister, whose name was Tamar; and Amnon the son of David loved

her. 2 And Amnon was so distressed that he fell sick because of his

sister Tamar; for she was a virgin; and it seemed hard to Amnon to do

any thing unto her. 3 But Amnon had a friend, whose name was

Jonadab, the son of Shimeah David's brother; and Jonadab was a very

subtle man. 4 And he said unto him: 'Why, O son of the king, art thou

thus becoming leaner from day to day? wilt thou not tell me?' And

Amnon said unto him: 'I love Tamar, my brother Absalom's sister.' 5

And Jonadab said unto him: 'Lay thee down on thy bed, and feign

thyself sick; and when thy father cometh to see thee, say unto him: Let

my sister Tamar come, I pray thee, and give me bread to eat, and dress

the food in my sight, that I may see it, and eat it at her hand.' 6 So

Amnon lay down, and feigned himself sick; and when the king was

come to see him, Amnon said unto the king: 'Let my sister Tamar come,

I pray thee, and make me a couple of cakes in my sight, that I may eat at

her hand.' 7 Then David sent home to Tamar, saying: 'Go now to thy

brother Amnon's house, and dress him food.' 8 So Tamar went to her

brother Amnon's house; and he was lying down. And she took dough,

and kneaded it, and made cakes in his sight, and did bake the cakes. 9

And she took the pan, and poured them out before him; but he refused

to eat. And Amnon said: 'Have out all men from me.' And they went out

every man from him. 10 And Amnon said unto Tamar: 'Bring the food

into the chamber, that I may eat of thy hand.' And Tamar took the cakes

which she had made, and brought them into the chamber to Amnon her

brother. 11 And when she had brought them near unto him to eat, he

took hold of her, and said unto her: 'Come lie with me, my sister.' 12

And she answered him: 'Nay, my brother, do not force me; for no such

thing ought to be done in Israel; do not thou this wanton deed. 13 And I,

whither shall I carry my shame? and as for thee, thou wilt be as one of

the base men in Israel. Now therefore, I pray thee, speak unto the king;

for he will not withhold me from thee.' 14 Howbeit he would not

hearken unto her voice; but being stronger than she, he forced her, and

lay with her. 15 Then Amnon hated her with exceeding great hatred; for

the hatred wherewith he hated her was greater than the love wherewith

he had loved her. And Amnon said unto her: 'Arise, be gone.' 16 And

שמואל ב פרק יג

י א ן-ויהי אחר לום בן, כ ה-ולאבש וד אחות יפ --דר מ ה ת בה ; ושמ וד-אמנון בן, ויאה צר לאמנון ב. ד ויר אחתו , להתחלות מ ; היא, כי בתולה--בעבור ת

יני אמנון א בע ל הלעש, ויפ ה מאומ ע ג. ות ל , ולאמנון רב ה-בן, ושמו יונד וד, שמע ב; אחי ד ם , ויונד כ איש ח

ה דל בן, ויאמר לו ד. מאד כ ה כ המלך -מדוע את-את, אמנון, ויאמר לו ; תגיד לי, הלוא--בבקר בבקר

מ לם אחית ב, ר אחות אבש ויאמר לו ה. אני אהב ל-שכב על, יהונד בך והתח א אביך לראותך; משכ , וב

ני לחם ר אחותי ותבר מ בא נא ת יו ת ל ואמרת איני את ה לע שת כלתי וא, למען אשר אראה, הבריה-וע

ה ל, וישכב אמנון ו. מיד בא המלך לראותו ; ויתח , ויבוא-ויאמר אמנון אל ב -המלך ת ר אחתי ותלב מ נא תי לבבות יני שת ה, ואברה, לע ד וד אל ז. מי -וישלח ד

ר מ ה לא, ת ית אמנון אחיך, לכי נא: מרהבית -ועשי, בר ח. הבריה, לו מ לך ת ית אמנון אחיה , ות והוא --ב

ב ק ותלוש -ותקח את; שכ צ לש)הב יו( ות ינ ב לע , ותלבל את ת ותצק -ותקח את ט. הלבבות-ותבש המשר

ניו ן לאכול, לפ א ל, ויאמר אמנון; וימ איש -הוציאו כלי ע ל, מ יו, איש-ויצאו כ ל ע -ויאמר אמנון אל י. מר מ ביאי הבריה החדר, ת ך, ואברה, ה ד ותקח ; מיר מ ה-את, ת ת ש א ל , הלבבות אשר ע ב , אמנון אחיה ות

ה דר יו יא. הח ל ש א ה ויאמר לה-ויחזק; לאכל, ותג , ב-אחי אל-אל, ותאמר לו יב. בואי שכבי עמי אחותי

ני ן-כי לא--תענ שה כ ל, יע א ה-אל: בישר -את, תעשה הזאת ל תי-אנה אוליך את, ניוא יג. הנב ה , חרפ ואת

לים ל, תהיה כאחד הנב א ה דבר; בישר -נא אל-ועתני ממך , המלך ע ה יד. כי לא ימנ לשמע , ולא אב

ה, ויחזק ממנה ויענה ; בקולה ישנאה ו טו. וישכב אתה מאד, אמנון ה השנאה אשר --שנאה גדול כי גדולה ה, שנא ב ה אשר אה אהב קומי , לה אמנון-ויאמר; מ

כי ה הזאת-אל, ותאמר לו טז. ל ה הגדול ע ר , אודת האחרת אשר שית עמי-מ נילש , ע ה; לח לשמע , ולא אב

א יז. לה רתו -את, ויקר נא -שלחו, ויאמר, נערו מש

16

6

she said unto him: 'Not so, because this great wrong in putting me forth

is worse than the other that thou didst unto me.' But he would not

hearken unto her. 17 Then he called his servant that ministered unto

him, and said: 'Put now this woman out from me, and bolt the door after

her.'--

…23 And it came to pass after two full years, that Absalom had sheep-

shearers in Baal-hazor, which is beside Ephraim; and Absalom invited

all the king's sons. 24 And Absalom came to the king, and said: 'Behold

now, thy servant hath sheep-shearers; let the king, I pray thee, and his

servants go with thy servant.' 25 And the king said to Absalom: 'Nay,

my son, let us not all go, lest we be burdensome unto thee.' And he

pressed him; howbeit he would not go, but blessed him. 26 Then said

Absalom: 'If not, I pray thee, let my brother Amnon go with us.' And the

king said unto him: 'Why should he go with thee?' 27 But Absalom

pressed him, and he let Amnon and all the king's sons go with him. {S}

28 And Absalom commanded his servants, saying: 'Mark ye now, when

Amnon's heart is merry with wine; and when I say unto you: Smite

Amnon, then kill him, fear not; have not I commanded you? be

courageous, and be valiant.' 29 And the servants of Absalom did unto

Amnon as Absalom had commanded. Then all the king's sons arose, and

every man got him up upon his mule, and fled. 30 And it came to pass,

while they were in the way, that the tidings came to David, saying:

'Absalom hath slain all the king's sons, and there is not one of them left.'

{P}31 Then the king arose, and rent his garments, and lay on the earth;

and all his servants stood by with their clothes rent. {S} 32 And

Jonadab, the son of Shimeah David's brother, answered and said: 'Let

not my lord suppose that they have killed all the young men the king's

sons; for Amnon only is dead; for by the appointment of Absalom this

hath been determined from the day that he forced his sister Tamar. 33

Now therefore let not my lord the king take the thing to his heart, to

think that all the king's sons are dead; for Amnon only is dead.' {P}

ה-את לי החוצ ע . אחריה , ונעל הדלת; זאת מ

מים, ויהי כג… תים י לום, לשנ , ויהיו גזזים לאבשצור אשר עם ים-בבעל ח לום; אפר א אבש ל, ויקר -לכ

לום כד. בני המלך , ויאמר, המלך-אל, ויבא אבשלך; נא גזזים לעבדך-הנה יו-י ד -עם, נא המלך ועב

לום-ויאמר המלך אל כה. עבדך נא -בני אל-אל, אבשך נו נל ל ליך, ולא נכבד, כ ץ; ע לכת-בו ולא-ויפר ה ל , אב

הו רכ לום, ויאמר כו. ויב לא, אבש לך, ו נו -י נא אתך, ויאמר לו המלך; אמנון אחי ך עמ ל ה י כז. למ

ץ לום, בו -ויפר ל, אמנון-ו אתוישלח את; אבש ת כ -ואלום את כח{ ס}. בני המלך יו לאמר-ויצו אבש ר , נע

ב יכם הכו את-ראו נא כטוב ל -אמנון ביין ואמרתי אלאו-אל--אמנון והמתם אתו כי אנכי , הלוא: תיר

י, וחזק--צויתי אתכם יל-והיו לבנ י כט. ח ויעשו נערלום ה, לאמנון, אבש לום, כאשר צו ל; אבש מו כ -ויק

נסו--פרדו -וירכבו איש על, בני המלך ה , ויהי ל. וי מ האה, בדרך ה ב ע וד לאמר-אל, והשמ לום : ד ה אבש הכ

ל-את ד-ולא, בני המלך-כ הם אח {פ}. נותר מם המלך ויקרע את לא יו-ויק ד ה, בג ל; וישכב ארצ -וכ

בים יו נצ ד דים, עב י בג ע ב בן לב{ ס}. קר -ויען יונדה אחי וד ויאמר-שמע ל-אל, ד ת כ -יאמר אדני ארים בני מיתו-הנע ת, אמנון לבדו -כי--המלך ה -כי: מ

לום-על ה, פי אבש ה שומ ית ר , מיום ענתו , ה מ ת ת אה אל לג. אחתו ם אדני המלך אל-ועת ר , לבו -יש ב דל, לאמר תו, מלךבני ה -כ , אמנון לבדו ) ( אם -כי: מ

ת {פ}. מ

7

The Science of Teen Rebellion

“Nurture Shock” PO Bronson and Ashley Merryman, page 143-146

Running Away from Home… Samuel 2, Chapter 13 34 But Absalom fled. And the young man that kept the watch lifted up

ספר שמואל ב פרק יגלום, ויברח לד ה; אבש א הנער הצפ ת, ויש ו-א וירא , עינ

18

17

8

his eyes, and looked, and, behold, there came much people in a

roundabout way by the hill-side. 35 And Jonadab said unto the king:

'Behold, the king's sons are come; as thy servant said, so it is.' 36 And

it came to pass, as soon as he had made an end of speaking, that,

behold, the king's sons came, and lifted up their voice, and wept; and

the king also and all his servants wept very sore. 37 But Absalom fled,

and went to Talmai the son of Ammihud, king of Geshur. And [David]

mourned for his son every day. 38 So Absalom fled, and went to

Geshur, and was there three years. 39 And the soul of king David

failed with longing for Absalom; for he was comforted concerning

Amnon, seeing he was dead. {S}

יו-והנה עם ך אחר ר ר, רב הלכים מד ה ר לה. מצד ה ויאמל ב א לך-יונד או-הנה בני, המ ך ב ל כן , כדבר עבדך: המ

יה או-והנה בני, לתו לדברויהי ככ לו. ה ך ב ל וישאו , המלך-וגם; ויבכו, קולם ל, המ יו-וכ ד כו, עב דול , ב בכי גרח לז. מאד לום ב ל, ואבש ך א ן-ויל עמיחור -תלמי ב

ך גשור( עמיהוד) ל ל, נו ב -ויתאבל על; מ מים-כ לח. הירח לום ב ך גשור, ואבש ם-ויהי; ויל נים, ש לש ש לט. ש

ך ל וד המ ל, ותכל ד צאת א לום-ל , אמנון-נחם על-כי: אבש {ס}. מת-כי

Samuel 2, Chapter 14 1 Now Joab the son of Zeruiah perceived that the king's heart was

toward Absalom. 2 And Joab sent to Tekoa, and fetched thence a wise

woman, and said unto her: 'I pray thee, feign thyself to be a mourner,

and put on mourning apparel, I pray thee, and anoint not thyself with

oil, but be as a woman that had a long time mourned for the dead; 3

and go in to the king, and speak on this manner unto him.' So Joab put

the words in her mouth. 4 And when the woman of Tekoa spoke to the

king, she fell on her face to the ground, and prostrated herself, and

said: 'Help, O king.' {S} 5 And the king said unto her: 'What aileth

thee?' And she answered: 'Of a truth I am a widow, my husband being

dead. 6 And thy handmaid had two sons, and they two strove together

in the field, and there was none to part them, but the one smote the

other, and killed him. 7 And, behold, the whole family is risen against

thy handmaid, and they said: Deliver him that smote his brother, that

we may kill him for the life of his brother whom he slew, and so

destroy the heir also. Thus will they quench my coal which is left, and

will leave to my husband neither name nor remainder upon the face of

the earth.' {P} 8 And the king said unto the woman: 'Go to thy house,

and I will give charge concerning thee.' 9 And the woman of Tekoa

said unto the king: 'My lord, O king, the iniquity be on me, and on my

father's house; and the king and his throne be guiltless.' {S} 10 And the

king said: 'Whosoever saith aught unto thee, bring him to me, and he

shall not touch thee any more.' 11 Then said she: 'I pray thee, let the

king remember the LORD thy God, that the avenger of blood destroy

not any more, lest they destroy my son.' And he said: 'As the LORD

liveth, there shall not one hair of thy son fall to the earth.' … 23 So Joab arose and went to Geshur, and brought

Absalom to Jerusalem. {S} 24 And the king said: 'Let him

turn to his own house, but let him not see my face.' So

Absalom turned to his own house, and saw not the king's

face.

שמואל ב פרק יד דע א יה-יואב בן, וי ב המלך-כי: צר לום-על, ל ב. אבש

ה ה, וישלח יואב תקוע מ ה חכ ם אש ויאמר ; ויקח משליה התאבלי י-נא ולבשי-א בל-נא בגד סוכי שמן-ואל, א , ת

יית מים רבים מתאבלת עלכא , וה ה זה י ת-ש את ג. מ , וביו, המלך-אל ל ר הזה, ודברת א ב -וישם יואב את; כד

רים ה התקעית ד. בפיה , הדב אש , המלך-אל, ותאמר הה-ותפל על חו, אפיה ארצ ה המלך, אמרות ; ותשת . הושע

ה, ותאמר; לך-מה, לה המלך-ויאמר ה{ ס} ל אש -אבנה אני ת אישי--אלמ תך ו. וימ נים, ולשפח י ב וינצו , שנ

דה יניהם, שניהם בש ין מציל ב ד את; וא אח ד-ויכו ה אח , הל ז. וימת אתו ה כ מ ה על-והנה ק ח תך-המשפ ויאמרו , שפח

ג-תני את ר הו בנפש אחיו אשר ה ה אחיו ונמת , מכה ש-גם את, ונשמיד ה-את, וכבו; היור , גחלתי אשר נשאר

רית (-שים) -לבלתי שום ם ושא ה-על, לאישי ש מ אד . פני הה-ויאמר המלך אל ח{פ} אש ך, ה ית אצוה , ואני; לכי לב

יך ל ה התקועית ט. ע אש לי אדני , המלך-אל, ותאמר ה עו ית אבי-ועל, ן המלך הע קי, סאו והמלך וכ ; ב י{ ס}. נ

לי: המלך, ויאמר אתו א ליך והב ר א יסיף עוד -ולא, המדבך געת ב ר יא. ל ה אלהיך-נא המלך את-ותאמר יזכ , יהוהרבת)מהרבית ת( מ ם לשח ל הד -את, ולא ישמידו, גא

ה-חי ,ויאמר; בני ה, יפל משערת בנך-אם, יהו .ארצ

ם יואב כג … ה, ויק א את; וילך גשור -ויבלום ם, אבש ל ויאמר המלך יסב כד{ ס}. ירוש

יתו -אל ני לא יראה, ב לום אל; ופ יתו -ויסב אבש , באהופני המל { ס}. ך לא ר

19

“Avshalom Spoke in Class Today”

Samuel 2, Chapter 14 28 And Absalom dwelt two full years in Jerusalem; and he saw not

the kings face. 29 Then Absalom sent for Joab, to send him to the

king; but he would not come to him; and he sent again a second time,

but he would not come. 30 Therefore he said unto his servants: 'See,

Joab's field is near mine, and he hath barley there; go and set it on

fire.' And Absalom's servants set the field on fire. {P}

31 Then Joab arose, and came to Absalom unto his house, and said

unto him: 'Wherefore have thy servants set my field on fire?' 32 And

שמואל ב פרק ידם כח ל לום בירוש מים, וישב אבש לא , ופני המלך; שנתים י

אה לום אל כט. ר , המלך-לשלח אתו אל, יואב-וישלח אבשה יו, ולא אב ל בוא א נית; ל בוא, וישלח עוד ש ה ל ל .ולא אב

יו ראו חלקת יואב אל-אמר אלוי ד די-עב ם שערים-ולו , י -שש( והציתוה )והוצתיה , לכו- א לום; ב י אבש , ויצתו עבד

ה-את ש--החלק א {פ}. בם יואב לא ה-ויבא אל, ויק ית לום הב יו; אבש ל , ויאמר א

ה דיך אתלמ ה אשר-הציתו עב ש-החלק א ויאמר לב. לי ב

20

9

Absalom answered Joab: 'Behold, I sent unto thee, saying: Come

hither, that I may send thee to the king, to say: Wherefore am I come

from Geshur? it were better for me to be there still; now therefore let

me see the king's face; and if there be iniquity in me, let him kill me.'

33 So Joab came to the king, and told him; and when he had called for

Absalom, he came to the king, and bowed himself on his face to the

ground before the king; and the king kissed Absalom. {S}

לום אל נה -אבש ליך לאמר בא ה לחתי א יואב הנה שה אתך אל אתי מגשור, המלך לאמר-ואשלח ה ב טוב --למ

ם-עד אני, לי ה; ש י , ועת ו-יש-ואם, המלךאראה פנ , ן‍בי עני המת בא יואב אל לג .ו א אל, לו -ויגד, המלך-וי -ויקר

לום ויבא אל י -וישתחו לו על, המלך-אבש ה לפנ יו ארצ אפלום, וישק המלך; המלך {ס}. לאבש

The First Shot is Fired Samuel 2 Chapter 15

1 And it came to pass after this, that Absalom prepared him a chariot

and horses, and fifty men to run before him. 2 And Absalom used to

rise up early, and stand beside the way of the gate; and it was so,

that when any man had a suit which should come to the king for

judgment, then Absalom called unto him, and said: 'Of what city

art thou?' And he said: 'Thy servant is of one of the tribes of

Israel.' 3 And Absalom said unto him: 'See, thy matters are good

and right; but there is no man deputed of the king to hear thee.' 4

Absalom said moreover: 'Oh that I were made judge in the land,

that every man who hath any suit or cause might come unto me,

and I would do him justice!' 5 And it was so, that when any man

came nigh to prostrate himself before him, he put forth his hand, and

took hold of him, and kissed him. 6 And on this manner did Absalom

to all Israel that came to the king for judgment; so Absalom stole the

hearts of the men of Israel. {P} 7 And it came to pass

at the end of forty years, that Absalom said unto the king: 'I pray thee,

let me go and pay my vow, which I have vowed unto the LORD, in

Hebron. 8 For thy servant vowed a vow while I abode at Geshur in

Aram, saying: If the LORD shall indeed bring me back to Jerusalem,

then I will serve the LORD.' 9 And the king said unto him: 'Go in

peace.' So he arose, and went to Hebron. {P} 10 But Absalom

sent spies throughout all the tribes of Israel, saying: 'As soon as ye hear

the sound of the horn, then ye shall say: Absalom is king in Hebron.'

11 And with Absalom went two hundred men out of Jerusalem, that

were invited, and went in their simplicity; and they knew not any thing.

12 And Absalom sent for Ahithophel the Gilonite, David's counsellor,

from his city, even from Giloh, while he offered the sacrifices. And the

conspiracy was strong; for the people increased continually with

Absalom. 13 And there came a messenger to David, saying: 'The hearts

of the men of Israel are after Absalom.'

14 And David said unto all his servants that were with him at

Jerusalem: 'Arise, and let us flee; for else none of us shall escape from

Absalom; make speed to depart, lest he overtake us quickly, and bring

down evil upon us, and smite the city with the edge of the sword.'

…29 Zadok therefore and Abiathar carried the ark of God back to

Jerusalem; and they abode there. 30 And David went up by the ascent

of the mount of Olives, and wept as he went up; and he had his head

covered, and went barefoot; and all the people that were with him

covered every man his head, and they went up, weeping as they went

up.

שמואל ב פרק טון, ויהי א י כ אחר לום, מ סים, ויעש לו אבש ה וס ב ; מרכ

יו, וחמשים איש נ צים לפ לום, והשכים ב. ר מד, אבש , ועער-על ך הש ר ל; יד ד ר-ויהי כ איש אש ריב -לו -יהיה -ה

ל בוא א ט-ל ך למשפ ל ר , המ יו ויאמ לום אל א אבש ויקרה-אי ה עיר את ר, מז ך-מאחד שבטי, ויאמ אל עבד ג . ישר

לום יו אבש ר אל יך טובים ונכחים, ויאמ ר ושמע ; ראה דבלךמא , לך-אין ר. ת המ לום, ד ויאמ ישמני -מי, אבש

ץ, שפט אר לי; ב ל, וע בוא כ ר-י ריב -לו -יהיה-איש אשט יה ה. והצדקתיו--ומשפ ב, וה ; לו , ת להשתחו, איש-בקר

לח את ר ו. ונשק לו , ידו והחזיק לו -וש ב לום כד ויעש אבשל, הזה ל-לכ א ט-אשר, ישר , ויגנב; המלך-אל, יבאו למשפ

לום ל, לב-את, אבש א י ישר {פ}. אנשנה, ויהי ז עים ש ץ ארב לום; מק , המלך-אל, ויאמר אבש

ה נא ואש לכ דרתי לה-נדרי אשר-לם אתא ח. בחברון, ’נם לאמר, נדר נדר עבדך-כי ישיב -אם: בשבתי בגשור באר

ני ה( ישוב) ם ’ישיב ל בדתי את, ירוש לו -ויאמר ט. ’ה-ועלום, המלך ך בש ם; ל ל , ויק {פ}. ך חברונהוי

לום מרגלים י ל, וישלח אבש ל לאמר-בכ א י ישר : שבטמעכם ר-את, כש לום , ואמרתם, קול השפ לך אבש מ

לום-ואת יא. בחברון ם, אבש ל אתים איש מירוש לכו מ , האים םוהלכים ל , קר מ דעו; ת ל, ולא י ר-כ ב וישלח יב .ד

לום את וד-אבש ץ ד עירו מגלה, אחיתפל הגילני יוע , מבחו חים-את, בז ב , ויהי הקשר אמץ; הזב ר ך ו ם הול ע וה

לום-את בא יג. אבש וד-אל, המגיד, וי יה לב: לאמר, ד -הל א לום, איש ישר י אבש . אחר

ל וד לכ ר ד ר-יד ויאמ יו אש ד ם-עב ל קומו , אתו בירושה ח ה-תהיה-כי לא--ונבר נו פליט לם, ל מהרו ; מפני אבש

לכת ינו אתי -פן, ל ל נו והדיח ע ר והשג ה-מה ע ר ה , ה והכעיר רב-לפי, ה .ח

ר אתכט … דוק ואבית אלקים-וישב צ ם, ארון ה ל ; ירושם, וישבו יתים עלה ובוכה. ש ה הז וד עלה במעל וראש , ל וד

פוי ך, והוא, לו ח ף הל ל; יח ם אשר-וכ ע פו איש , אתו -ה חלה, ראשו לו ע כה, וע . וב

21

10

The Heartbreaking End

Samuel 2, Chapter 18 1 And David numbered the people that were with him, and set captains

of thousands and captains of hundreds over them. 2 And David sent

forth the people, a third part under the hand of Joab, and a third part

under the hand of Abishai the son of Zeruiah, Joab's brother, and a

third part under the hand of Ittai the Gittite. {S} And the king said unto

the people: 'I will surely go forth with you myself also.' 3 But the

people said: 'Thou shalt not go forth; for if we flee away, they will not

care for us; neither if half of us die, will they care for us; but thou art

worth ten thousand of us: therefore now it is better that thou be ready

to succour us out of the city.' {S} 4 And the king said unto them: 'What

seemeth you best I will do.' And the king stood by the gate-side, and all

the people went out by hundreds and by thousands. 5 And the king

commanded Joab and Abishai and Ittai, saying: 'Deal gently for my

sake with the young man, even with Absalom.' And all the people

heard when the king gave all the captains charge concerning Absalom.

6 So the people went out into the field against Israel; and the battle was

in the forest of Ephraim. 7 And the people of Israel were smitten there

before the servants of David, and there was a great slaughter there that

day of twenty thousand men. 8 For the battle was there spread over the

face of all the country; and the forest devoured more people that day

than the sword devoured. 9 And Absalom chanced to meet the servants

of David. And Absalom was riding upon his mule, and the mule went

under the thick boughs of a great terebinth, and his head caught hold of

the terebinth, and he was taken up between the heaven and the earth;

and the mule that was under him went on. 10 And a certain man saw it,

and told Joab, and said: 'Behold, I saw Absalom hanging in a

terebinth.' 11 And Joab said unto the man that told him: 'And, behold,

thou sawest it, and why didst thou not smite him there to the ground?

and I would have had to give thee ten pieces of silver, and a girdle.' 12

And the man said unto Joab: 'Though I should receive a thousand

pieces of silver in my hand, yet would I not put forth my hand against

the king's son; for in our hearing the king charged thee and Abishai and

Ittai, saying: Beware that none touch the young man Absalom. 13

Otherwise if I had dealt falsely against mine own life--and there is no

matter hid from the king--then thou thyself wouldest have stood aloof.'

14 Then said Joab: 'I may not tarry thus with thee.' And he took three

darts in his hand, and thrust them through the heart of Absalom, while

he was yet alive in the midst of the terebinth. 15 And ten young men

that bore Joab's armour compassed about and smote Absalom, and

slew him. 16 And Joab blew the horn, and the people returned from

pursuing after Israel; for Joab held back the people. 17 And they took

Absalom, and cast him into the great pit in the forest, and raised over

him a very great heap of stones; and all Israel fled every one to his

tent.-- 18 Now Absalom in his life-time had taken and reared up for

himself the pillar, which is in the king's dale; for he said: 'I have no son

to keep my name in remembrance'; and he called the pillar after his

own name; and it is called Absalom's monument unto this day.

שמואל ב פרק יח וד א ם אשר אתו -את, ויפקד ד ע יהם; ה י , וישם על ר ש

או י מ ר פים וש וד את ב. תאל ם-וישלח ד ע -השלשית ביד, ה, והשלשת, צרויה אחי יואב-יואב והשלשית ביד אבישי בן

ם-ויאמר המלך אל{ ס; }ביד אתי הגתי ע א , ה צ יצא אכם-גם ם לא ת ג .אני עמ ע אויאמר ה נס ננוס -כי אם, צב ואם-לא ינו ל ל נו לא-ישימו א תו חצי ב-ימ ינו ל ל -ישימו א

מנו-כי- ה כ פים, עת ה אל ר ה טוב; עש נו -תהיה-כי, ועת לעיר לעזיר יהם המלך ד{ ס}(. לעזור)מ -אשר, ויאמר אל

יניכם אעשהייטב ב ל, יד השער-אל, ויעמד המלך; ע -וכם יצאו ע פים, ה אות ולאל יואב -ויצו המלך את ה .למ

לום, לי-לאט, לאמר, אתי-אבישי ואת-ואת ; לנער לאבשל מעו-וכ ם ש ע ל-בצות המלך את, ה רים-כ דבר -על--הש

לום דה ו. אבש ם הש ע א ה ל, ויצ א ותהי ; לקראת ישרה מ ים, המלח ל ז. ביער אפר א ם עם ישר גפו ש י , וינ לפנוד י ד ה גדולה-ותהי; עבד פ ם המג עשרים--ביום ההוא, ש

ה נפצות -ותהי ח. אלף מ ם המלח ל-על, (נפוצת)ש י כ -פנארץ ם; ה ע אשר אכלה החרב ביום , וירב היער לאכל ב מא ט. ההוא ר לום, ויק וד, לפני, אבש י ד לום ; עבד ואבש

ב על בא הפר , הפרד-רכ ה וי לה הגדול א ד תחת שובך הארץ ין ה מים וב ין הש ה ויתן ב ל א והפרד , ויחזק ראשו ב

יו-אשר ר, תחת ב ד י. ע ד ליואב, וירא איש אח , ויאמר; ויגאיתי את לם-הנה ר לוי, אבש לה, ת א , ויאמר יואב יא. באיש המגיד לו אית , ל ם -ומדוע לא, והנה ר הכיתו ש

ה לי; ארצ ה כסף, וע ר תת לך עש ה, ל ת, וחגר ויאמר יב. אחאיש ל על( ולוא)ולא , יואב-אל, ה , כפי אלף כסף-אנכי שק

ה המלך: המלך-בן-די אלאשלח י -לא ינו צו אתך , כי באזנלום, מי-שמרו, אתי לאמר-אבישי ואת-ואת . בנער באבש

שיתי בנפשו -או יג ל, שקר( בנפשי)ע ר לא-וכ ב ד מן-ד ח -יכה; המלך ב מנ , ואת ן -לא, ויאמר יואב יד. גדתתיצ כ

ניך ה לפ טים בכפו ; אחיל ה שב ב , ויקח שלש ם בל ע ויתקלום לה, עודנו חי--אבש א ב ה רים טו. בל ה נע ר , ויסבו עש

י יואב י כל לום-ויכו את; נשא הו, אבש ויתקע טז .וימתר, יואב ם, בשפ ע ב ה ל, ויש א י ישר שך -כי: מרדף אחר חם-את, יואב ע לום-ויקחו את יז. ה וישלכו אתו ביער , אבש

דול-אל יו גל, הפחת הג ל נים-ויצבו ע דול מאד, אב ל; ג -וכליש א ו, נסו--ר ל קח יח. איש לאה לם ל לו -ויצב, ואבש

מק-בחיו את ין--המלך-מצבת אשר בע ן-כי אמר א , לי בא למצבת; בעבור הזכיר שמי א לה יד , שמו -על, ויקר ר ויק

לום {ס}. העד היום הז , אבש

22

11

A New Perspective on the Rebellious Child

“Off the Derech” Faranak Margolese, pg 16-17

….

23

Samuel 2, Chapter 13

18 Now she had a garment of many colours upon her; for with such

robes were the king's daughters that were virgins apparelled.--And his

servant brought her out, and bolted the door after her. 19 And Tamar put

ashes on her head, and rent her garment of many colours that was on

her; and she laid her hand on her head, and went her way, crying aloud

as she went. 20 And Absalom her brother said unto her: 'Hath Amnon

thy brother been with thee? but now hold thy peace, my sister: he is thy

brother; take not this thing to heart.' So Tamar remained desolate in her

brother Absalom's house. 21 But when king David heard of all these

things, he was very wroth. 22 And Absalom spoke unto Amnon

neither good nor bad; for Absalom hated Amnon, because he had forced

his sister Tamar. {P}

שמואל ב פרק יגליה כתנת פסים יח ן תלבשן בנות, וע המלך -כי כ

א אות ; הבתולת מעילים רתו החוץויצ על , ה מש ונפר על יט. הדלת אחריה ר א מ ה-ותקח ת וכתנת , ראש

ה ע ר ליה ק ה על; הפסים אשר ע שם יד ה-ות לך , ראש ותה ק ע לוך וז לום אחיה כ . ה ליה אבש האמינון , ויאמר א

ך אחיך יה עמ ה אחותי החרישי אחיך הוא, ה -אל, ועתשיתי את ר הזה-ת ב ך לד ה; לב מ ר ושמ מ שב ת ית , ות ב

לום אחיה וד כא. אבש ך ד ל מע--והמ ל, ש -את כאלה רים ה לום דב -ולא כב .מאד, ויחר לו ; הדב ר אבש

ע ועד, אמנון-עם ר לום-כי: טוב-למ נא אבש -את, שר אחתו , דבר אשר ענה-על, אמנון מ ת ת {פ}. א

25

Bereishit, Chapter 34

1 And Dinah the daughter of Leah, whom she had borne unto Jacob,

went out to see the daughters of the land. 2 And Shechem the son of

Hamor the Hivite, the prince of the land, saw her; and he took her, and

lay with her, and humbled her. 3 And his soul did cleave unto Dinah the

daughter of Jacob, and he loved the damsel, and spoke comfortingly

unto the damsel. 4 And Shechem spoke unto his father Hamor, saying:

'Get me this damsel to wife.' 5 Now Jacob heard that he had defiled

Dinah his daughter; and his sons were with his cattle in the field; and

Jacob held his peace until they came. 6 And Hamor the father of

בראשית פרק לדא דינה בת א צ ה ליעקב, לאה-ות לד , לראות, אשר י

ארץ ה שכם בן ב. בבנות ה נשיא --החוי, חמור-וירא אתארץ ה; ה ה וישכב את , דבק נפשו ות ג. ויענה , ויקח את

ר, הנער -את, ויאהב; יעקב-בדינה בת ב -על, וידב ללי -קח: חמור אביו לאמר-אל, ויאמר שכם ד .הנער

ה הזאת-את ה, הילד מע ה. לאש א את, ויעקב ש -כי טמיו, דינה בתו יו ה נ דה, מקנהו-את וב , והחרש יעקב; בש

א חמור אבי ו. באם-עד ר, יעקב-אל, שכם-ויצ , לדב

26

42

12

Shechem went out unto Jacob to speak with him. 7 And the sons of

Jacob came in from the field when they heard it; and the men were

grieved, and they were very wroth, because he had wrought a vile deed

in Israel in lying with Jacob's daughter; which thing ought not to be

done.

או מן ז. אתו דה-ובני יעקב ב ם, הש מע ויתעצבו , כשאנשים הם מאד, ה ה בישר -כי: ויחר ל ש לה ע לנב , א

ן, יעקב-בת-לשכב את שה, וכ .לא יע

Bereishit, Chapter 34

30 And Jacob said to Simeon and Levi: 'Ye have troubled me, to make

me odious unto the inhabitants of the land, even unto the Canaanites and

the Perizzites; and, I being few in number, they will gather themselves

together against me and smite me; and I shall be destroyed, I and my

house.' 31 And they said: 'Should one deal with our sister as with a

harlot?' {P}

בראשית פרק לדוי-שמעון ואל-ויאמר יעקב אל ל , תם אתיעכר , ל

ארץ ב ה ני ביש י , ואני; בכנעני ובפרזי, להבאיש מתר לי והכוני, מספ יתי, ונאספו ע לא. ונשמדתי אני וב

נו-יעשה את, הכזונה: ויאמרו {פ}. אחות

27

Bereishit Chapter 37

11 And his brethren envied him; but his father kept the saying in mind.

12 And his brethren went to feed their father's flock in Shechem. 13

And Israel said unto Joseph: 'Do not thy brethren feed the flock in

Shechem? come, and I will send thee unto them.' And he said to him:

'Here am I.' 14 And he said to him: 'Go now, see whether it is well with

thy brethren, and well with the flock; and bring me back word.' So he

sent him out of the vale of Hebron, and he came to Shechem.

לז פרק וישב פרשת בראשיתיו בו ויקנאו( יא) מר ואביו אח ת ש ר א ב :הד

לכו( יב) יו וי ם אביהם צאן את לרעות אח :בשכל ויאמר( יג) א ף אל ישר בשכם רעים אחיך הלוא יוס

ה חך לכ יהם ואשל ני לו ויאמר אל :הנה נא לך לו ויאמר( יד) שלום ואת אחיך שלום את רא

ני הצאן ר והשב ב הו ד מק וישלח ע בא חברון מ ה וי מ :שכ

28

Bereishit, Chapter 49

5 Simeon and Levi are brethren; weapons of violence their

kinship.

מט פרק ויחי פרשת בראשיתוי וןשמע( ה י אחים ול ס כל מ יהם ח רת :מכ

29

Siftei Kohen on Bereishit, Chapter 49:5 And “the brothers heard” which brothers? Simeon and Levi, for

Reuven wasn’t present and the children of the maidservants

didn’t hate him (Joseph) and did not need to “listen” to Judah

when he suggested selling Joseph as opposed to killing him.

פרק מט פסוק ה, שפתי כהן על בראשית ראובן כי ולוי שמעון אלו אחיו מאן אחיו וישמעו אמר

ואינם אותו שונאים היו לא השפחות ובני שם היה לא שאמר לעקרו היה בו כשנתרצו כן אם שמיעה צריכים

אף לכם יהיה אף אותו במקום כן אם, ונמכרנו כול כן גם רצון אותו ובמקום העגל עובדי שיהרגו אחר :פיהם ויאלם משמעון שהוא זמרי כשיהרג להם יהיה

30

A Parent’s Response: Attacking the Tip of the Iceberg

עמוד ב-א עמוד כא דף סנהדרין מסכת בבלי תלמוד( כתנת ואת) ראשה על אפר תמר חותק+ ג"י' ב שמואל+ תנא. קרעה עליה אשר הפסים+ וכתנת: ס"הש מסורת+

תמר גדרה גדול גדר קרחה בן יהושע דרבי משמיה הדיוטות לבנות - כך מלכים לבנות: אמרו. שעה באותה

אחת על לפרוצות - כך לצנועות אם, וכמה כמה אחת על על רוגז שעה באותה: רב אמר יהודה רב אמר. וכמה כמה

.הפנויה ועל, הייחוד

ב עמוד לו דף זרה עבודה מסכת בבלי תלמוד: יהודה רב דאמר, גזרו דוד של דינו בית נמי ייחוד

!ייחוד על גזרו שעה באותה

ב עמוד לו דף זרה עבודה מסכת י"רש יהודה דרב והא ותמר אמנון מעשה - שעה באותה

.ג"כ' בפ בסנהדרין

בראשית פרק לה

ית, יעקב-מר אלהים אלא ויא ל -קום עלה ב אם-ושב ה; ש ח -ועש ם מזב ליך--ש ל הנראה א א , ל

ו אחיך ש רחך מפני ע יתו -ב ויאמר יעקב אל. בב , בל סרו את: אשר עמו -ואל כ ר-ה י הנכ אשר , אלהיכם, הטהרוו , בתככם . והחליפו שמלת

1 And God said unto Jacob: 'Arise, go up to Beth-

el, and dwell there; and make there an altar unto

God, who appeared unto thee when thou didst flee

from the face of Esau thy brother.' 2 Then Jacob

said unto his household, and to all that were with

him: 'Put away the strange gods that are among

you, and purify yourselves, and change your

garments;

13

13

Samuel 2, Chapter 14 27 And unto Absalom there were born three sons, and one

daughter, whose name was Tamar; she was a woman of a fair

countenance. {P}

יד פרק ב שמואל

לום ויולדו( כז) ה לאבש נים שלוש אחת ובת בה ר ושמ מ יא ת ה ה ית ה ה ש : מראה יפת א

32

Samuel 2, Chapter 14 31 Then Joab arose, and came to Absalom unto his house, and said

unto him: 'Wherefore have thy servants set my field on fire?' 32 And

Absalom answered Joab: 'Behold, I sent unto thee, saying: Come

hither, that I may send thee to the king, to say: Wherefore am I come

from Geshur? it were better for me to be there still; now therefore let

me see the king's face; and if there be iniquity in me, let him kill me.'

33 So Joab came to the king, and told him; and when he had called

for Absalom, he came to the king, and bowed himself on his face to

the ground before the king; and the king kissed Absalom. {S}

יד פרק ב שמואלא יואב ויקם( לא) אמר הביתה אבשלום אל ויב וי

ציתו למה אליו י אשר החלקה את עבדיך ה :באש ל

אמר( לב) נה יואב אל אבשלום וי י ה אליך שלחתר א לאמ תך ואשלחה הנה ב ר המלך אל א למה לאמי גשור באת י טוב מ ד ל ה שם אני ע פני אראה ועת

ם המלך י יש וא ון ב ני ע ת :והמ

א( לג) אל ויקרא לו ויגד המלך לא יואב ויבא אבשלום ארצה אפיו על לו וישתחו המלך אל ויב

פני פ: לאבשלום המלך וישק המלך ל

33

“My Son the Doctor”

Talmud Bavli, Tractate Nazir 28b

Mishna: A man may make a vow rendering his son a

Nazarite but a woman may not make such a vow.

ב עמוד כח דף נזיר מסכת בבלי תלמוד

ואין, בנזיר בנו את מדיר האיש. 'מתני .בנזיר בנה את מדרת האשה

34

pg. 271, אליהו מאלי, ספר אורות מציון

35

Talmud Bavli, Tractate Brachot 31b But wilt give unto Thy handmaid a man-child. What is meant by ‘a

man-child’? Rab said: A man among men; Samuel said: Seed that

will anoint two men, namely, Saul and David; R. Johanan said: Seed

that will be equal to two men, namely, Moses and Aaron, as it says,

Moses and Aaron among His priests and Samuel among them that

call upon His name; the Rabbis say: Seed that will be merged among

men. When R. Dimi came [from Palestine] he explained this to mean:

Neither too tall nor too short, neither too thin nor too corpulent,

neither too pale nor too red, neither overclever nor stupid.

ב עמוד לא דף ברכות מסכת בבלי תלמוד: רב אמר? אנשים זרע מאי, אנשים זרע לאמתך ונתתה

, אנשים שני שמושח זרע: אמר ושמואל; בגוברין גברא

ששקול זרע: אמר יוחנן ורבי; ודוד שאול - אינון ומאן

תהלים: +שנאמר, ואהרן משה - אינון ומאן, םאנשי כשני

ורבנן; שמו בקוראי ושמואל בכהניו ואהרן משה+ ט"צ

רב אתא כי. אנשים בין שמובלע זרע - אנשים זרע: אמרי

ולא, אלם ולא קטן ולא, גוץ ולא ארוך לא: אמר, דימי

. טפש ולא חכם ולא, גיחור ולא צחור

36

14

Conditional Love

Bereishit, Chapter 25 28 Now Isaac loved Esau, because he did eat of his venison;

and Rebekah loved Jacob.

כה פרק תולדת פרשת בראשית

יו ציד כי עשו את יצחק ויאהב( כח) בקה בפ ור

הבת ב את א :יעק

37

Abarbenel, Bereishit Chapter 23 And Yitchak loved Esau since he was the first born and he

didn’t know about the prophecy which was revealed to

Rivkah…he therefore thought that Esau would inherit all of

his blessings as well as the inheritance of the land, also

because Esau appeared to be brave and fierce and he would

often tell his father about his hunting expeditions, and so

Yitzchak respected and loved him. Some explain that he

would bring the hunt into the mouth of Isaac, and the Sages

said that he would trick Isaac with his mouth.

כג פרק תבראשי אברבנאל

והוא בכורו בנו שהיה לפי עשו את אהב יצחק והנה ולכן צעיר יעבוד ורב לרבקה' שנ מה יודע היה לא

הארץ וירושת ברכותיו כל יורש יהיה שעשו חשב מה כפי' בגבורי לבו אמץ היה שעשו לו שנראה גם

החיות עם וגבורותיו צידו מעניני לו מספר שהיה ציד כי עשו את חקיצ ויאהב נאמר זה שעל ואחשוב

גבורת מספר תמיד שהיה לעשו חוזר שבפיו. בפיו לפיו ציד מביא עשו שהיה פירשו והמפרשים. צידו .בדברים אותו מרמה שהיה זל"וא יצחק של

38

Mishna, Tractate Avot, Chapter 5 [15] All love which hinges upon a matter which is void will become

void, and that which is not, will never become void. What is an

example of a love that is hinged upon something? Amnon and Tamar,

and a love that is not hinged upon a matter – the love of David and

Jonathan.

ה פרק אבות מסכת משנה בטלה דבר בטל בדבר תלויה שהיא אהבה כל[ טו]

איזו לעולם בטלה אינה בדבר תלויה ושאינה אהבה ותמר אמנון אהבת זו בדבר התלויה אהבה היא

:ויהונתן דוד אהבת זו בדבר תלויה ושאינה

39

Rashi – Devarim, Chapter 21

The Torah speaks in accord with the evil inclination. For if

God did not permit her, he would marry her in a prohibited

fashion. But if he marries her, in the end he will hate her…and

in the end will give birth to a wayward son through her, and so

the sections are recorded next to one another in the Torah.

כא פרק תצא כי פרשת דברים י"רש

יצר כנגד אלא תורה דברה לא - לאשה לך ולקחת. באיסור ישאנה מתירה ה"הקב אין שאם. הרע אחריו שנאמר, שונאה להיות סופו, נשאה אם לאב

ממנה להוליד וסופו' וגו לאיש תהיין כי( טו פסוק) :הללו פרשיות נסמכו לכך, ומורה סורר בן

40

Orot MiTzion – Eliyahu Maali

The verse states that he was the son of Maakah the

daughter of Talmi the King of Geshur, in other words,

Avshalom is the son of the Yefat Toar!

pg. 270, אליהו מאלי –ספר אורות מציון

, תלמי מלך גשור הכתוב אומר שהיה בן מעכה בת ! כלומר אבשלום היה בן יפת תאר

41

A Parent’s Response כא פרק תצא כי - שופטים פרשת דברים יקר כלי

אלא בתורה כתבנ ולמה יהיה ולא היה לא ומורה סורר בן( א עא סנהדרין) ל"חז אמרו. ומורה סורר בן לאיש יהיה כי( יח) להתבונן יש גם. כלל בנמצא שאינו דבר תורה כתבה למה זה דבר ביאור חובת עלינו חל מקום ומכל. שכר וקבל דרוש שנאמר כמו עוד יזידון ולא כאן נאמר לא למה ועוד. פרטיות מצוות מבשאר יותר ויראו ישמעו ישראל וכל כאן שנאמר במה

כדי אם כי הפרשה נכתבה ולא יהיה ולא היה לא ומורה סורר שבן לפי דבר לש טעמו ואולי(. יג יז) שופטים בפרשת ויראו בה הכתוב ומשפט זו פרשה שישמעו היינו ישמעו ישראל וכל שאמר ומה, הזה כדבר יעשו ולא ויראו הבנים שישמעו

יהיה שלא כבר הנעשה דבר על מורה עוד לשון כי, עוד יזידון ולא נאמר לא ולכך. ואם אב של כבודם עיני מלמרות הבנים על ופחד אימתה להפיל אם כי זו פרשה נכתבה ולא מעולם דברים היה לא ומורה סורר בן שהרי אינו וזה עוד נעשה : הבנים

זו פרשה דרש הזוהר ובספר. לבנים אם כי זה לפחד צורך אין כי לומר ליה הוה הבנים וכל, ישמעו ישראל וכל לי קשה אך חי לאל בנים שנקראו ישראל לכל נפלא מוסר יש הפרשה של מפשוטה גם כי בזה צורך שאין אומר ואני ישראל כל על

42

15

וירחם ביעקב און יביט לא סוררים בנים יהיו אם ודאי כן אם בניו שאנחנו רמאח ויאמרו זה על שיסמכו לחוש ויש דברים) מומם בניו משה אמר וכן, וותרן ה"הקב ויאמרו לבנו מוותר שהאב כדרך להם ויוותר בנים על אב כרחם עליהם

ימסרם שלא באביהם ובטחו חבילות חבילות עבירות ועשו זה על סמכו כי מומם זהו בניו שקראם מה לומר רצה, (ה לב זה ידי ועל למיתה ולמוסרו דין לבית בנו את להביא חייב האב שאפילו אמת דין שהדין התורה כתבה כן על, הדין מדת ביד

בנו את למסור האב חייב שלמטה דין בבית גם כי בנים שקראם מה על יסמכו ולא' ה את ויראו ישראל כל זו פרשה ישמעו :שלמעלה דין בבית גם הדין וכן דין לבית

Talmud Bavli, Tractate Berachot 7b ‘A Psalm of David, when he fled from Absalom his son’. ‘A

Psalm of David’? He ought to have said: ‘A Lamentation of

David’! R. Simeon b. Abishalom said: A parable: To what is this

to be compared? To a man who has a bond outstanding against

him; until he pays it he worries but after he has paid it, he rejoices.

So was it with David. When the Holy One, blessed be He, said to

him: Behold, I will raise up evil against thee out of thine own

house, he began worrying. He thought: it may be a slave or a

bastard who will have no pity on me. When he saw that it was

Absalom, he was glad, and therefore he said: ‘A Psalm’.

ב עמוד ז דף ברכות מסכת בבלי תלמוד

? לדוד מזמור, בנו אבשלום מפני בברחו לדוד מזמור: אבישלום בן שמעון רבי אמר! ליה מיבעי לדוד ינהק

שטר עליו שיצא לאדם -? דומה הדבר למה משל - שמח שפרעו לאחר, עצב היה שפרעו קודם, חוב שמואל+ הוא ברוך הקדוש לו שאמר כיון, דוד כן אף

, עצב היה - מביתך רעה עליך מקים הנני+ ב"י' ב כיון .עלי חייס דלא הוא ממזר או עבד שמא: אמר

. מזמור אמר הכי משום, שמח הוא דאבשלום דחזא

43

Talmud Bavli, Tractate Sanhedrin 72a-b MISHNAH. [THE THIEF] WHO BURROWS HIS WAY IN IS

JUDGED ON ACCOUNT OF ITS PROBABLE OUTCOME.

…Our Rabbis taught: [If a thief be found breaking up, and be

smitten that he die], there shall no blood be shed for him, if the sun

be risen upon him. Now, did the sun rise upon him only? But [this

is the meaning: ‘If it is as clear to thee as the sun that his

intentions are not peaceable, slay him; if not, do not slay him.’

Another [Baraitha] taught: If the sun be risen upon him, there shall

be blood shed for him. Now, did the sun rise upon him alone? But

if it is as clear to thee as the sun that his intentions are peaceable,

do not slay him; otherwise, slay him. These two unnamed

[Baraithas] contradict each other. — This is no difficulty:

the first [Baraitha] refers to a father [robbing] his son, the

second to a son [robbing] his father.

‍ב - א עמוד עב דף סנהדרין מסכת בבלי תלמוד .סופו שם על נידון במחתרת הבא. משנה

זרחה אם דמים לו אין+ ב"כ שמות: +רבנן תנו… אם: אלא? זרחה בלבד עליו השמש וכי. עליו השמש

, הרגהו - עמך שלום לו שאין כשמש הדבר לך ברור השמש זרחה אם: אידך תניא. תהרגהו אל - לאו ואם אם: אלא, זרחה בלבד עליו השמש וכי לו דמים עליו

, תהרגהו אל - עמך שלום לו שיש כשמש לך ברור ,קשיא לא -! אסתמא סתמא קשיא. הרגהו - לאו ואם .האב על בבן - כאן, הבן על באב - כאן

44

Rabeinu Bachya – Devarim, Chapter 21

R’ Yochanan Said, I sat upon the grave of a wayward son, as

well as upon the hill of an Ir HaNidachat, perhaps one could

say that he (R’ Yochanan) argues on the Brayta, or perhaps

R’ Yochanan was not a referring to a complete Ben Soreir

U’moreh – for example Avshalom, but there never was a

truly wayward son who was killed through stoning.

תצא כי - שופטים פרשת דברים ייבח רבינו כא פרק קברו על ישבתי אני יוחנן' ר אמר: שם שנמצא ומה אפשר, הנדחת עיר של תלה ועל ומורה סורר בן של

היה לא יוחנן' דר הא שמא או, אברייתא דפליג לומר לא אבל, אבשלום כענין אלא גמור ומורה סורר בן

.לסקילה שנגמר תורה כדין גמור ומורה סורר בן היה

45

Samuel 2, Chapter 19 1 And the king was much moved, and went up to the chamber over

the gate, and wept; and as he went, thus he said: 'O my son

Absalom, my son, my son Absalom! would I had died for thee, O

Absalom, my son, my son!' 2 And it was told Joab: 'Behold, the

king weepeth and mourneth for Absalom.' 3 And the victory that

יט פרק ב שמואלבך --עלית השער-ויעל על, וירגז המלך א וכה אמר ; וי

לום בני, בלכתו לום בני בניאבש ן מותי אני -מי, אבש יתלום , תחתיך הנה המלך : ליואב, ויגד ב. בני בניאבש

ל לום-על, בכה ויתאב ה ביום ההוא ג. אבש ע , ותהי התשב ל--ללא ם-לכ ע ם-כי: ה ע מע ה , ביום ההוא לאמר, ש

46

16

day was turned into mourning unto all the people; for the people

heard say that day: 'The king grieveth for his son.' 4 And the

people got them by stealth that day into the city, as people that are

ashamed steal away when they flee in battle. 5 And the king

covered his face, and the king cried with a loud voice: 'O my son

Absalom, O Absalom, my son, my son!' {S}

ם ביום ההוא ד. בנו -על, נעצב המלך ע בוא , ויתגנב ה לעיר מים, כאשר יתגנב: ה ם הנכל ע ם--ה ה, בנוס מ . במלח

ניו-והמלך לאט את ה דולויז , פ , בני: עק המלך קול גלום לום, אבש {ס} .בני בני, אבש

Talmud Bavli, Tractate Sotah 10b And the king was much moved, and went up to the chamber over

the gate, and wept; and as he went, thus he said: O my son

Absalom, my son, my son Absalom! would God I had died for

thee, O Absalom, my son, my son. And the king covered his face,

and the king cried with a loud voice, O my son Absalom, O

Absalom my son, my son. Why is ‘my son’ repeated eight times?

Seven to raise him from the seven divisions of Gehinnom; and as

for the last, some say to unite his [severed] head to his body and

others say to bring him into the World to Come.

ב עמוד י דף סוטה מסכת בבלי תלמוד

עליית על ויעל המלך וירגז+ יט' ב שמואל+ בני בני בשלוםא בני בלכתו אמר וכה ויבך השער

בני אבשלום תחתיך אני מותי יתן מי[ אבשלום] גדול קול המלך ויזעק פניו את לאט והמלך... בני בני תמניא הני. בני בני אבשלום אבשלום בני

, גיהנם מדורי משבעה דאסקיה, שבעה? למה, גופיה לגבי רישיה דקריב: דאמרי איכא, ואידך .דאתי לעלמא דאייתיה: דאמרי ואיכא

47

Bereishit, Parshat Vayeira, Chapter 22 6 And Abraham took the wood of the burnt-offering, and laid it

upon Isaac his son; and he took in his hand the fire and the knife;

and they went both of them together. 7 And Isaac spoke unto

Abraham his father, and said: 'My father.' And he said: 'Here am I,

my son.' And he said: 'Behold the fire and the wood; but where is

the lamb for a burnt-offering?' 8 And Abraham said: 'God will

provide Himself the lamb for a burnt-offering, my son.' So they

went both of them together.

כב פרק וירא פרשת בראשית

לה עצי את אברהם ויקח( ו) יצחק על וישם הע וילכו המאכלת ואת האש את בידו ויקח בנו

:יחדו שניהם

אמר( ז) יו אברהם אל יצחק וי אב י אמרוי אבאמר נני וי אמר בני ה נה וי ים האש ה ואיה והעצלה השה : לע

אמר( ח) השה לו יראה אלקים אברהם וילה :יחדו שניהם וילכו בני לע

48

Bereishit, Parshat Vayeira, Chapter 21 16 And she went, and sat her down over against him a good way

off, as it were a bow-shot; for she said: 'Let me not look upon the

death of the child.' And she sat over against him, and lifted up her

voice, and wept. 17 And God heard the voice of the lad; and the

angel of God called to Hagar out of heaven, and said unto her:

'What aileth thee, Hagar? fear not; for God hath heard the voice of

the lad where he is.

כא פרק וירא פרשת בראשית

נגד לה ותשב ותלך( טז) כי קשת כמטחוי הרחק מנגד ותשב הילד במות אראה אל אמרה א מ ש ות

ה את :ותבך קל

מלאך ויקרא הנער לקו את אלקים וישמע( יז) ן הגר אל אלקים אמר השמים מ אל הגר לך מה לה ויי ירא :שם הוא באשר הנער קול אל אלקים שמע כי ת

49