International board:

H.E Judge Thomas Buergenthal Prof. M. Cherif Bassiouni Prof. Irwin Cotler Prof. Anne Bayefsky Prof. Laurence Boisson de Chazounes Prof. Christine Chinkin Prof. Marc Cogen Prof. Timothy McCormack Prof. Thomas Oppermann Prof. Steven Ratner Prof. Philippe Sands Prof. Torsten Stein Prof. Daniel Thurer Prof. Joseph Weiler

Executive Committee:

Prof. Frances Raday – Chair Prof. Ruth Lapidoth –Founding Chair Prof. Orna Ben-Naftali Prof. Yuval Shany Prof. Aeyal Gross Prof. Iris Canor Dr. Amichai Cohen

ניתוח משפטי: ההגנה על הסביבה בשטחים שמעבר לקו הירוק? האם רק הקו ירוק

I. מבוא

רקע כללי .1

מטרת נייר עמדה זה לנתח את המסגרת המשפטית הרלוונטית להגנה על

השלכות סביבתיות מדאיגות להצביע על ; הסביבה בשטחים שמעבר לקו הירוק

, מהעדר יישום ראוי של הנורמות המחייבות, הנובעות מבעיות בתשתית המשפטית

ולבחון את ; ומכשלים הנובעים מחלוקת האחריות בין ישראל לרשות הפלסטינית

. אחריותה של ישראל למפגעים סביבתיים בשטחים בהתאם למשפט הבינלאומי

אשר למרבה הצער , שא חשוב ובעל השלכות רחבותנושא ההגנה על הסביבה הינו נו

אין זה . נדחק לקרן זווית בשיח הדומיננטי על השטחים הנתונים לממשל צבאי ישראלי

התקשורתי והמשפטי בסוגיות הקשורות בשטחים מתמקד , מפתיע שהעיסוק הציבורי

לאחר למעלה מארבעים וארבע שנות שלטון, אולם. בעניינים מדיניים וביטחוניים

ישראלי בשטחים לא ניתן להתעלם מההשלכות הסביבתיות הקריטיות וארוכות הטווח

השפעות , יתרה מכך. שיש לשליטה הצבאית הישראלית המתמשכת בשטחים

לפגיעות סביבתיות בשטחים . סביבתיות מעצם טיבן אינן מוגבלות לגבולות מדיניים

1.נות האזורישראל ובמדי-שמעבר לקו הירוק יש השלכות גם בתוך מדינת

חות שהתייחסו להיבטים "אדם דו-בשנים האחרונות פרסמו ארגוני זכויות

, חות אלה מעלים ממצאים מדאיגים"דו. סביבתיים של השליטה הישראלית בשטחים

בעיקר בכל הקשור לנושא המים ולנגישות של התושבים הפלסטינאים למים נקיים

עקב פניית הצוות המשפטי של , בין היתר ,נייר העמדה הנוכחי נכתב 2.וראויים לשימוש

שנדרש בשנים האחרונות לטפל בתיקים שעניינם תלונות של תושבים , "יש דין"ארגון

ובעיקר תלונות על זיהומי קרקע ממי שופכין , פלסטינאים בנושאים סביבתיים שונים

3.ופסולת שמקורם בהתנחלויות

, ישראל: זיהום סביבתי חוצה גבולות ושיתוף פעולה חוצה גבולות בנושאי סביבה", קליאוט' נ: ראו 1

הוועדה לשיתוף –ח המוגש למועצה הלאומית לאיכות הסביבה "דו: ארצות ערב והרשות הפלשתינית -ב) 2003ינואר , מהדורה מתוקנת" (פעולה אזורי

http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/index_pirsumim/p0167_1.pdf . Amnesty International, "Troubled Waters – Palestinians Denied Fair Access to: ראו 2

Water" (2009) ;B'Tselem, "Foul Play: Neglect of Wastewater Treatment in the West-Bank" (2009) .

. ראו הנספח לנייר עמדה זה, לנתונים על התלונות 3

הניתוח המשפטי . נייר עמדה זה נציג את המסגרת המשפטית המסדירה את נושא הגנת הסביבה בשטחיםב

, העדר ביטוי מספק לנורמות הבינלאומיות בתחום הגנת הסביבה – האחד: יצביע על שני כשלים עיקריים

עד כדי , אדם בסיסיות- ובמיוחד למשקל הגובר שניתן בשנים האחרונות להגנת הסביבה במסגרת דיון בזכויות

גם בשטחים , בשינויים מסוימים, נורמות בינלאומיות סביבתיות חלות. הכרה בזכות אדם לסביבה ראויה

היא כי במצב של כיבוש מתמשך יש לנקוט בפרשנות מקיימת של נורמות בינלאומיות סביבתיות עמדתנו. כבושים

שעליו השניהכשל . לרבות נורמות שתחולתן מושעית במצבי לחימה או בנסיבות של כיבוש קצר טווח, מסוימות

ות לנושא הגנת שהעבירו את האחרי, נצביע נעוץ במורכבות המשפטית שיצרו ההסכמים בין ישראל לפלסטינים

תחום , בעיקר(תוך הותרת תחומי אחריות בעלי השלכות סביבתיות משמעותיות , הסביבה לרשות הפלסטינית

חלוקת אחריות בתחום איכות . בידי הממשל הצבאי באזורים הנתונים לשליטה ישראלית מלאה) התכנון והבניה

והיא אף עלולה לשמש תירוץ , ות סביבתיתהסביבה בטריטוריה מצומצמת בוודאי שאינה מסייעת לקידום מדיני

הקשיים ביישום ובאכיפה של מדיניות סביבתית מחריפים לנוכח שורה של . להתחמקות ממחויבויות סביבתיות

העדר הבהירות באשר לעתיד המדיני של השטחים ושל הרשות , המציאות הביטחונית: ובהם, גורמים נוספים

ומחלוקות מדיניות בעלות השלכות ישירות על , פלסטינית לבין ישראלקשיים בתיאום בין הרשות ה, הפלסטינית

.בעיקר בסוגיית ההתנחלויות, ההגנה על הסביבה בשטחים

בצירוף המצב המשפטי המורכב שנוצר עקב , הקשיים הנובעים מהמציאות הביטחונית והמדינית, אכן

מכיוון שתחום . יתנים לפתרון פשוטאינם נ, העברת סמכויות אזרחיות מהממשל הצבאי לרשות הפלסטינית

פתרון מיטבי לבעיות הסביבתיות יכול שיימצא , מדינתי- ההגנה על הסביבה דורש מידה רבה של שיתוף פעולה בין

המציאות המורכבת אינה יכולה לשמש תירוץ , אולם. פלסטיני- רק לאחר הסדר סופי ויציב לסכסוך הישראלי

פ לא "במיוחד לאור העובדה שהסכם הביניים בין ישראל לאש, יבהלהפרת חובות משפטיות של הגנה על הסב

, לשטחים הינה של ישראל העיקריתשלפיה האחריות , שינה את המסגרת המשפטית הבסיסית החלה על השטחים

4.בהם בממשל צבאי ששולטתכמדינה

מבנה נייר העמדה והיקפו .2

הסוגיות הסביבתיות המתעוררות בקשר לסכסוך נייר עמדה זה אינו מתיימר לדון במכלול , מטעמים מעשיים

, כאמור. ואף לא במכלול ההיבטים הסביבתיים הקשורים בשליטה הישראלית בשטחים, פלסטיני בכלל-הישראלי

ועל הפער שבין המחויבויות , מטרתו העיקרית של נייר העמדה הינה להצביע על המסגרת המשפטית הרלוונטית

, בחרנו להתמקד בשטחים שבהם קיים בפועל ממשל צבאי ישראלי, לפיכך. םהבינלאומיות לבין יישומן בשטחי

נייר עמדה זה אינו מתייחס לשטחים שלגביהם קיימת מחלוקת בינלאומית ביחס . אזור יהודה ושומרון –קרי

5.ירושלים המזרחית ורצועת עזה –קרי , לאופי שליטתה של ישראל ולמסגרת הדינים החלה

לא תביא לשינוי משמעותי ) 2011כפי שמסתמן לקראת חודש ספטמבר (צדדי -גם הקמת מדינה פלסטינית באופן חד, ככל הנראה 4אף שכנראה (שינוי חשוב . הרי שהיקף האחריות של ישראל לא ישתנה באופן יסודי, כל עוד מצב הכיבוש בפועל יימשך. ח המשפטיבניתו

. הינו יכולתה של למדינה פלסטינית להצטרף לאמנות בינלאומיות בתחום ההגנה על הסביבה) בעל השלכות מוגבלות בטווח הזמן הקצר UNEP, "Environmental Assessment of the Areas Disengaged :ראו, בתיות ביחס לרצועת עזהלניתוח מפורט של סוגיות סבי 5; b.pdfhttp://postconflict.unep.ch/publications/UNEP_Gaza_weby Israel in the Gaza Strip" (March 2006) in UNEP, "Environmental Assessment of the Gaza Strip: following the escalation of hostilities in December 2008 –

(viewed on August 2011). http://www.unep.org/PDF/dmb/UNEP_Gaza_EA.pdfJanuary 2009 (September 2009) in

להבדיל מניתוח של ממצאים אמפיריים ביחס (ייר עמדה זה עומד הניתוח המשפטי במרכזו של נ, כאמור

בחלקו האחרון של נייר העמדה נתבסס על נתונים שהגיעו לידינו מעמותת , עם זאת). לפגיעות סביבתיות שונות

הומי בעיקר מזיהנובעים המלמדים על מקרים של מפגעים סביבתיים , )והנתמכים במקורות נוספים" (יש דין"

תמונת , אמנם. ופסולת שמקורם בהתנחלויות ישראליות והפוגעות באדמות וביישובים פלסטיניים שפכים

ויש זיהומים ומפגעים שמקורם בצד הפלסטיני ופגיעתם , צדדית- הפגיעות הסביבתיות ביהודה ושומרון אינה חד

במפגעים שמקורם רה להתמקד הבחי 6.ישראל-בתושבים ישראליים החיים בהתנחלויות או בתוך תחומי מדינת

בשטחים שבשליטה אפקטיבית של ישראל ופגיעתם בתושבים פלסטינאים נובעת מכך שמרכז קונקורד רואה

בקרב הרשויות השונות ומקבלי , אדם בפרט- וזכויות, כעיקר משימתו להטמיע נורמות של משפט בינלאומי בכלל

חובות המוטלות על ישראל במשפט הבינלאומי לבין מנת לצמצם את הפער שבין ה-על, זאת. בישראלההחלטות

נייר העמדה אינו מתיימר לשרטט תמונה של הכשלים הסביבתיים בשטחי יהודה , לפיכך. יישומן הלכה למעשה

עומדת בחובות שמטיל עליה המשפט הבינלאומי בהקשר הסביבתי ישראלאלא לבחון את המידה שבה , ושומרון

. בפעולותיה בשטחים

נמפה את התשתית המשפטית המיוחדת לשטחי , ראשית: הבאים של נייר עמדה זה הינם כדלקמןפרקיו

ונצביע על הכשלים והחוסרים העיקריים שמהם סובלת תשתית , יהודה ושומרון הרלוונטית להגנה על הסביבה

ידון ו, הפרק השלישי ירחיב מבט לעבר התפתחויות רלוונטיות במשפט הבינלאומי הסביבתי. משפטית זו

דוגמאות יביא הפרק הרביעי. בתחולתם וביישומם של עקרונות מהמשפט הבינלאומי הסביבתי בשטחים

מנת להמחיש את - על, זיהומי שפכיםובעיקר , לזיהומים שמקורם באזורים בשליטה אפקטיבית של ישראל

סכם יוקדש הפרק המ. הסביבתי המשפט הבינלאומי בראיבעיות שמעוררת המדיניות הישראלית בשטחים ה

. למסקנות ולהמלצות

ברור שהדיון , חשוב לציין שאף שנייר עמדה זה עוסק בהיבטים המשפטיים של ההגנה על הסביבה בשטחים

ניתן להניח שקשיים . המשפטי אינו יכול למצות את מכלול הקשיים הנוגעים להגנה אפקטיבית על הסביבה

נייר . עים על היכולת להבטיח איכות סביבה ראויה בשטחיםמשפי, וקשיים מעשיים נוספים, כלכליים, מדיניים

ביקשנו להתרשם . עמדה זה משקף את מומחיותו של מכון קונקורד בניתוח תמונת המצב המשפטית והשלכותיה

אמצעי מהאופן שבו מתמודד הממשל הצבאי עם בעיות של הגנה על הסביבה באמצעות ניסיונות - באופן בלתי

אך לצערנו הניסיונות לא צלחו ומפגש , ט איכות הסביבה במנהל האזרחי"גש עם קמחוזרים ונשנים לתאם מפ

. שתואם בוטל ברגע האחרון על ידי רשויות הצבא

ויקטוריה , מירית אדרי: במכון קונקורד" ידיד בית המשפט"נייר העמדה הוכן בסיוע הסטודנטיות בקליניקת

.מיכל רז ומיכל שן, פאנוס

נובמבר " (סקר מפגעים סביבתיים ביהודה ושומרון: ח ביניים"דו –זיהום ללא גבולות ", "ירוק עכשיו"ח של עמותת "הדו: למשל, ראו 6

- גורמים לזיהום חמור בתוך שטח מדינת, למשל, שפכי העיר חברון. 21-28' בעמ, 1הערה לעיל , קליאוט' ח של פרופ"וכן ראו בדו, )2009 )]. 31.5.11(הארץ " מסתמן פתרון לשפכים של חברון הזורמים לתוך שטח ישראל", צפריר רינת: ראו[שבע -באזור באר –ישראל

II. להגנה על הסביבה ביהודה ושומרון המסגרת המשפטית הדין שהיה קיים 7.דיני הכיבוש מחייבים את המדינה הכובשת להשאיר על כנם את הדינים הקיימים, ככלל

. וחקיקה ירדנית) מניים'ואף דינים עות(כלל דינים מתקופת המנדט הבריטי 1967בשטחי הגדה המערבית בשנת

ן זה מפתיע שדינים אלה לא כללו הסדרה שיטתית של נושא ההגנה אי, בהתחשב בתקופה ובהיסטוריה המשפטית

, )אשר בוטל בינתיים בירדן והוחלף בחוק מודרני( 1966משנת 43' חוק בריאות הציבור הירדני מס. על הסביבה

מכוח חוק זה הותקנו תקנות על ידי . הגנה על מאגרי מים והבטחת איכות המים, הסדיר נושאים של פינוי פסולת

עד לתקופת הסכמי אוסלו היה חוק זה המקור העיקרי להסדרה סביבתית . יות פלסטיניות ביהודה ושומרוןעיר

הסכמי אוסלו יצרו מסגרת משפטית בעייתית ביותר בהיבט ההגנה על . של תחום הפסולת והמים בשטחים

. כפי שיתואר להלן, הסביבה

הוציא המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון , הן בתקופה שלפני ההסכמים עם הפלסטינים והן לאחריהם

8.כגון צווים בדבר שמירת ניקיון והגנה על הטבע, צווים שונים הנוגעים להיבטים שונים של ההגנה על הסביבה

, 2001 –א "התשס, חקיקה צבאית הראויה לציון הינה התקנות בדבר הכנת תסקירי השפעה על הסביבה

התקנות קובעות חובה לביצוע תסקירי השפעה 1966.9נון ערים משנת שהתקבלו בהתאם לחוק הירדני בדבר תכ

החלת 10.אף שהיקף החובה מצומצם בהשוואה לדין החל בישראל, על הסביבה טרם הכרעה בהליכי תכנון ובנייה

, נורמות מסוימות מהדין הישראלי על המתיישבים הישראליים ייבאה למעשה כמה נורמות סביבתיות לשטחים

. מוגבלת מבחינה פרסונאלית וטריטוריאליתאך תחולתן

העביר את הסמכות והאחריות לתחום ההגנה על הסביבה מהמנהל האזרחי הפועל 1995 - הסכם הביניים מ

לנספח הראשון לפרוטוקול בקשר לנושאים אזרחיים 12(A)סעיף . במסגרת הממשל הצבאי למועצה הפלסטינית

:קובע כדלקמן) כויות והאחריות למועצה הפלסטיניתהמפרט את הנושאים שלגביהם הועברו הסמ(

A. Transfer of Authority

The Palestinian side and Israel, recognizing the need to protect the environment and

to utilize natural resources on a sustainable basis, agreed upon the following:

: 43סעיף , 1907, תקנות האג 7

"The authority of the legitimate power having in fact passed into the hands of the occupant, the latter shall take all the measures in his power to restore, and ensure, as far as possible, public order and safety, while respecting, unless absolutely prevented, the laws in force in the country".

. 1160וצו ; 688עמוד , 20חוברת 8 –א "התשס, )יהודה והשומרון(תקנות בדבר הכנת תסקירי השפעה על הסביבה : 1966לשנת 79' כפרים ובניינים מס, חוק תכנון ערים 9

. 3076-3078, 196' חוברת מס, צווים ומינויים, מנשרים, 2001: השוו[בשטחים התקנות החלות בתוך הקו הירוק החובה להגיש תסקיר השפעה על הסביבה מצומצמת יותר בתקנות החלות , למשל 10

לעיללתקנות הנזכרות , 2תקנה , )30.6.03( 6246' ג מס"ת תשס"ק, 2003 –ג "תשס, )תסקירי השפעה על הסביבה(תקנות התכנון והבנייה רי בנייה יתקבלו ללא כך שאישו, לאחרונה שקל משרד הביטחון לשנות תקנות הנותנות משקל לשיקולים סביבתיים]. 2תקנה , 6בהערה

)]. ynet ,31.5.11" (שינוי תקנות בנייה בגדה יפגע בסביבה: חשש", יעל דראל: ראו[דיון בהשלכות סביבתיות

1. This sphere includes, inter alia, licensing for crafts and industry, and

environmental aspects of the following: sewage, solid waste, water, pest

control (including anti-malaria activities), pesticides and hazardous

substances, planning and zoning, noise control, air pollution, public health,

mining and quarrying, landscape preservation and food production.

2. The Israeli side shall transfer to the Palestinian side, and the Palestinian

side shall assume, powers and responsibilities in this sphere, in the West

Bank and the Gaza Strip that are presently held by the Israeli side, including

powers and responsibilities in Area C which are not related to territory.

In Area C, powers and responsibilities in this sphere related to territory

(which only include environmental aspects of sewage, solid waste, pesticides

and hazardous substances, planning and zoning, air pollution, mining and

quarrying and landscape preservation) will be transferred gradually to

Palestinian jurisdiction that will cover West Bank and Gaza Strip territory

except for the issues that will be negotiated in the permanent status

negotiations, during the further redeployment phases, to be completed within

18 months from the date of the inauguration of the Council.11

וכוללת הוראות בקשר "cooperation and understandings"ל נושאת את הכותרת "הנ 12לסעיף Bפסקה

והתחייבויות הדדיות של הצדדים לאמץ , לשיתוף פעולה בין הצד הישראלי לצד הפלסטיני בנושאים סביבתיים

המצב המשפטי שנוצר בעקבות הסכם הביניים 12.מדיניות סביבתית התואמת את הסטנדרטים הבינלאומיים

) שנים 15 -מ יותראך בפועל עומד בתוקפו , עם ההגעה להסדר קבע, חר ארבע שניםשנועד במקורו לפקוע לא(

קשה ביותר ליישום באופן המגשים הגנה אפקטיבית על הסביבה בהעדר שיתוף פעולה הדוק בין ישראל לרשות

ים חומר, פסולת מוצקה, ביוב(סמכויות חשובות הקשורות בהגנה על הסביבה קשורות בטריטוריה . הפלסטינית

Cוישראל נותרה אחראית באזורי , )חציבה ושימור נופי, סמכויות בתחום התכנון, מסוכנים וחומרי הדברה

לישראל אף אחריות מלאה על נושא הגנת . B - ו Aבעוד המועצה הפלסטינית אחראית באזורי , לתחומים אלה

11 The Israeli-Palestinian Interim Agreement (28 September, 1995), Annex III, Appendix 1, Article 12 והצורך בפנייה למשפט הבינלאומי הסביבתי , לסקירה של ההיבטים הסביבתיים בהסכמים בין ישראל לפלסטינים .Bפסקה , שם 12

Moshe Hirsch, "Environmental Aspects of the Cairo Agreement on the: ראו, המנהגי בעניינים שאינם מוסדרים בהסכמיםGaza Strip and the Jericho Area" 28 Isr. L. Rev. 374 (1994).

ואיגוד ערים " שומרון"גוד ערים אי: שני איגודי הערים לסביבה, למשל, כך .הסביבה בהתנחלויות ובבסיסי צבא

13.מטפלים אך ורק בבעיות סביבתיות בתחומים המוניציפאליים של ההתנחלויות בלבד" יהודה"

נוצר מצב שבו הטריטוריה המצומצמת ממילא של יהודה ושומרון חולקה ליחידות קטנות לעניין

, עולה ביניהן רחוק מלהיות מובן מאליוהאחריות על נושאים סביבתיים חשובים בין שתי ישויות אשר שיתוף הפ

בוצעה בהתאם לשיקולים מדיניים C -ו A, Bלמותר לציין שחלוקת השטחים לאזורי . בלשון המעטה

כמובן שפגיעות סביבתיות שמקורן . שיקולים סביבתיים לא מילאו תפקיד של ממש בחלוקה זו. ודמוגרפיים

ובהעדר גורם אחראי אחד הטיפול במפגעים סביבתיים ,ךבאזור אחד עלולות בקלות להשפיע על האזור הסמו

מצב זה אף עלול לשמש את הצדדים כתירוץ להעדר טיפול במפגעים סביבתיים ולהחצנת . הופך לעניין מסובך

.עלויות המפגעים על הצד שכנגד

בשל אינם זוכים למענה הולם , כגון פינוי פסולת והפעלה מסודרת של מזבלות, תחומים חשובים, למשל

הפלסטינים מסרבים להיות שותפים לפרויקטים של פינוי פסולת המערבים –העדר שיתוף פעולה בין הצדדים

אך מנגד מתקשים , מתנגדים להקמת מזבלות בשטחים שישרתו גם התנחלויות ישראליות, התנחלויות ישראליות

14.לתת מענה הולם לפינוי הפסולת משטחים שבשליטתם

שיצר הסכם הביניים בקשר להגנה על הסביבה הופך אף מסובך יותר לאור המצב המורכב ממילא

:כדלקמן, בין היתר, ל קובע"לנספח הנ 40סעיף 15.ההסדרה הנפרדת של נושא המים והביוב בהסכם הביניים

On the basis of good-will both sides have reached the following agreement in the

sphere of Water and Sewage:

Principles

1. Israel recognizes the Palestinian water rights in the West Bank. These will be

negotiated in the permanent status negotiations and settled in the Permanent Status

Agreement relating to the various water resources.

2. Both sides recognize the necessity to develop additional water for various uses.

. 5' בעמ, 1הערה לעיל , קליאוט: ראו 13את (הכיבוש משחית ", שלומי זכריה: ראו גם). ynet ,6.10.08" (הכיבוש מזהם את השטחים: מחאה פלסטינית", אסף שמואלי: ראו 14

. אשפה ליישובים הפלסטינייםכי המפקד הצבאי מערים קשיים על הקמת אתרי פינוי , בין היתר, שם נטען, )ynet ,23.8.07)" (הסביבה משפט בינלאומי) עורך(סיבל ' ר -ב" דיני מקורות מים בינלאומיים", איל בנבנישתי: על הסדרת נושא המים בהסכם הביניים ראו גם 15 . 708-709, )2010 –ע "תש, מהדורה שנייה(

3. While respecting each side's powers and responsibilities in the sphere of water and

sewage in their respective areas, both sides agree to coordinate the management of

water and sewage resources and systems in the West Bank during the interim period,

in accordance with the following principles:

a. Maintaining existing quantities of utilization from the resources, taking into

consideration the quantities of additional water for the Palestinians from the Eastern

Aquifer and other agreed sources in the West Bank as detailed in this Article.

b. Preventing the deterioration of water quality in water resources.

c. Using the water resources in a manner which will ensure sustainable use in the

future, in quantity and quality.

d. Adjusting the utilization of the resources according to variable climatological and

hydrological conditions.

e. Taking all necessary measures to prevent any harm to water resources, including

those utilized by the other side.

f. Treating, reusing or properly disposing of all domestic, urban, industrial, and

agricultural sewage.

g. Existing water and sewage systems shall be operated, maintained and developed in

a coordinated manner, as set out in this Article.

h. Each side shall take all necessary measures to prevent any harm to the water and

sewage systems in their respective areas.

i. Each side shall ensure that the provisions of this Article are applied to all resources

and systems, including those privately owned or operated, in their respective areas.

Transfer of Authority

4. The Israeli side shall transfer to the Palestinian side, and the Palestinian side shall

assume, powers and responsibilities in the sphere of water and sewage in the West

Bank related solely to Palestinians, that are currently held by the military

government and its Civil Administration, except for the issues that will be negotiated

in the permanent status negotiations, in accordance with the provisions of this

Article.

5. The issue of ownership of water and sewage related infrastructure in the West

Bank will be addressed in the permanent status negotiations.

הרשות של היכולת, אולם 16.הסביבה על להגנה מוסדית ותשתית קהחקי אימצה הפלסטינית הרשות

, ביותר מוגבלת הינה בשטחים הסביבה על ההגנה על אפקטיבית השפעה בעלת מדיניות ליישם הפלסטינית

לשליטה הכפופים משטחים הנובעות הסביבתיות ובהשפעות לסמכויותיה הכפוף המצומצם בשטח בהתחשב

המהווה( C באזור בטריטוריה הקשורים הנושאים למכלול ישראל של אחריותה). ולהפך( ישראל של אפקטיבית

שליטה ישראל בידי מותירה, ובנייה תכנון של החשוב התחום כולל, )ושומרון יהודה משטחי אחוזים 60 - כ

.בשטחים הסביבתית המדיניות עיצוב על ביותר משמעותית והשפעה

. ם"באו להכרה תזכה פלסטינית מדינה אם גם הקרוב הזמן בטווח להשתנות צפוי לא בשטח המצב

תוכל פלסטינית מדינה, אמנם. כבושים שטחיה שמרבית כמדינה כזו במדינה לראות צפויה הבינלאומית הקהילה

שליטה יכולת בעלת פלסטינית שמדינה סביר לא אולם, הסביבה על הגנה בתחום בינלאומיות לאמנות להצטרף

17.זה בתחום משמעותיות בינלאומיות מחויבויות עצמה על לקחת תרצה השטח על מוגבלת

בין האחריות וחלוקת, שטחים-לתתי, המערבית הגדה של, ממילא המצומצם, השטח חלוקת, לסיכום

ליישם היכולת על משמעותיים קשיים מערימה, הסביבה על להגנה הנוגעים בתחומים הפלסטינית לרשות ישראל

: ראו, לגרסה אנגלית של חוק זה( Palestinian Environmental Law -אימצה המועצה המחוקקת הפלסטינית את ה 1999בשנת 16

http://www.pengon.org/index.php?option=com_content&task=category&sectionid=8&id=19&Itemid=44 .(5ולל החוק כ בטיחות וגיהות , זיהום אוויר, טיפול בחומרים מסוכנים, לנושאים של טיפול בפסולת מוצקה, בין השאר, סעיפים ומתייחס 82 -פרקים ווקביעת חובה עקרונית , הסדרת פעילותן של מחצבות,טיפול בשפכים, אספקת מים נקיים, קרינה רדיואקטיבית, מטרדים ורעש, בעבודה

מכיוון , הוראות החוק מנוסחות בלשון כללית. עה על הסביבה לפני ביצוע פרויקטים בעלי השלכות סביבתיותלקבלת תסקירי השפ. בעיקר באמצעות המשרד להגנה על הסביבה, שהחוק מהווה מסגרת להסמכת הגורמים המינהליים לקביעת תקנות והסדרים מפורטים

גם את המשרד לענייני 2000ובשנת , PEPA (Palestinian Environmental Protection Agency)הרשות הפלסטינית הקימה את , ואכן UNEP Desk Study on the Environment in the Occupied Palestinian.(Ministry of Environmental Affairs)הגנה על הסביבה

Territories, 2002 וראו גם באתר המשרד הפלסטיני להגנה על הסביבה :http://www.mena.gov.ps/about/index.htm . על צעדים Ziad Amra, The Development of Palestinian: ראו, 1990 -שנקטה הרשות הפלסטינית ליישום מדיניות סביבתית בשנות ה

Environmental Law and Legal Advocacy, Palestine-Israel Journal of Politics, Economics and Culture, Vol. 5. No.1. UNEP, "Desk Study on the Environment in the Occupied: וכן ראו, http://www.pij.org/details.php?id=426 -ב 1998

Palestinian Territories" (2002), 108-113. 17

להפרות ישראל של אחריותה להדגשת שונים בינלאומיים בפורומים לה שיהיה המעמד את תנצל פלסטינית שמדינה יתכן, זאת עם .הכבוש בשטח סביבתיות

. הרלוונטי הבינלאומי המשפט את לבחון מיוחדת חשיבות יש, זה מצב נוכח. בשטח קיימא-ברת סביבתית מדיניות

ממשל וממנו, כבושים בשטחים צבאי ממשל של לקיומו הבסיסי הסמכות מקור את מהווה הבינלאומי המשפט

ומכיוון, הצבאי הממשל את ביטלו לא לפלסטינים ישראל בין שההסכמים מכיוון. סמכויותיו את שואב זה

שכלל הרי, הצבאי הממשל ידי על לה שהועברו תחומים לאותם בסמכויותיה מוגבלת הפלסטינית שהרשות

, לפיכך. כבושים בשטחים החל הבינלאומי למשפט כפופים בשטחים המופעלות והסמכויות המשפטיים ההסדרים

. הבינלאומי במשפט הרלוונטית הנורמטיבית המסגרת את לבחון עלינו

הכיבוש עקב שנוצר המורכב למצב כוללים ומושלמים פתרונות לספק יכול אינו הבינלאומי המשפט, אמנם

העקרונות את מספק הבינלאומי המשפט, אולם. לפלסטינים ישראל בין הבעייתית הסמכויות וחלוקת המתמשך

בין, כוללים אלה יסוד עקרונות, שנראה כפי. הכבוש בשטח סביבתיים בנושאים להתנהל יש שלאורם הכלליים

גישה למתן וחובה, ראויה לסביבה אדם-זכות כמבססים הסביבה על הגנה של מסוימים היבטים של ראייה, היתר

על להגנה כשלים בהינתן שגם, אפוא, הינה להלן נבסס שאותה המסקנה. סביבתיות הפרות של במקרה לסעדים

לזיהומים באחריות לשאת ישראל על, הפלסטינית לרשות ישראל בין הסמכויות מחלוקת הנובעים הסביבה

. אלה פגיעות בגין מתאימים סעדים ולהעניק, בשליטתה המצויים משטחים הנובעים סביבתיות ולפגיעות

III .עקרונות המשפט הבינלאומי הסביבתי ותחולתם בשטחים

כללי .1

בארבעים השנים האחרונות חלו התפתחויות משמעותיות שהביאו להתבססותו של המשפט הבינלאומי

כענף משפטי המתייחס למגוון נושאים והמטיל על מדינות שורה (international environmental law)הסביבתי

18.של דרישות ומגבלות

" ם בדבר הסביבה האנושית"ידת האוהכרזת וע"אומצה , ם בשטוקהולם"במסגרת ועידת האו, 1972 - ב

(Declaration of the United Nations Conference on the Human Environment) , הכרזת "המכונה

מקובל להתייחס להכרזה זו כמסמך היוצר את הכללים הבסיסיים בתחום ההגנה על הסביבה 19".שטוקהולם

ההכרזה כוללת 20.י המדינות כעקרונות מחייביםמכיוון שעקרונות רבים מתוכה אומצו במשך השנים על יד

צדדיות -ההסדרים המשפטיים שאומצו עד לעשורים האחרונים של המאה העשרים היו מצומצמים בתחולתם וכללו בעיקר אמנות דו 18

בעיקר של החי , טבע מסוימים-מדובר היה בעיקר בהסדרים שהגבילו ניצול של משאבי. ואזוריות שאומצו כמענה לבעיות נקודתיות ;Philippe Sands, Principles of International Environmental Law (2nd ed., 2003) 26-30: ראו[לרבות הגבלות על הדיג , והצומח

]. 757-758 ,)2010 –ע "תש, מהדורה שנייה( משפט בינלאומי, )עורך( סיבל' ר -ב" דיני איכות הסביבה", אורן פרז ואסתר רוזנבלום; העיסוק הבינלאומי בנושאים סביבתיים וכלל הסדרים אזוריים התרחב 1945לאחר ייסודו של ארגון האומות המאוחדות בשנת

הבטחת איכות המים וטיפול , טיפול בפסולת, בניסויים גרעיניים, כולל מאבק בזיהומי דלקים, וגלובליים לטיפול במקורות זיהום ,Sands)תית בינלאומית כללית ולא נוצרה אסטרטגיה סביב, ההתייחסויות לכל נושא סביבתי היו נפרדות, אולם. בהזרמת שפכים לים

ibid at 30-35) . Louis B. Sohn, "The Stockholm; 760-761 'בעמ שם, פרז ורוזנבלום; 35-40' בעמשם , Sands: ראו, לרקע על ההכרזה 19

Declaration on the Human Environment" 14 Harv. Int'l L. J. (1973) 432-515 הסביר כי , 513' בעמשם , Sohn. 761 'בעמ שם, פרז ורוזנבלום: ראו .במקורה כמסמך משפטי מחייב נוסחהאף שההכרזה לא , זאת 20

והשווה בין הכרזת שטוקהולם להכרזה האוניברסאלית בדבר , כוונת המנסחים היתה לנסח את עקרונות המשפט הבינלאומי הסביבתי ). 514-515' בעמשם ( שפטי פורמאלישאף היא לא נוסחה כמסמך בעל מעמד מ, 1948האדם משנת -זכויות

לענייננו רלוונטיים בעיקר העקרונות 21.עשרים וששה עקרונות הנוגעים להיבטים שונים של הגנה על הסביבה

לחובת מדינות שלא לפגוע בסביבה מעבר , המתייחסים לקשר שבין הגנה על הסביבה לבין זכויות אדם בסיסיות

נית של מדינות ושל עמים לנצל את המשאבים הטבעיים שלהם בכפוף למגבלות ולזכות הריבו, לגבולותיהן

. סביבתיות

התפתחות חשובה בניסוח עקרונות המשפט הבינלאומי הסביבתי לאחר ועידת שטוקהולם ארעה בועידת

ריו ועידת ריו אימצה את הכרזת 1992.22בשנת ") ועידת ריו("נרו 'ז-ם לסביבה ולפיתוח שהתכנסה בריו דה"האו

על אף , בדומה להכרזת שטוקהולם 24.המבוססת על ההכרזה" 21נדה 'אג"ואת 23,בדבר ההגנה על הסביבה ופיתוח

הם משקפים הסכמה בינלאומית רחבה בדבר , העובדה שמסמכים אלה אינם בעלי תוקף משפטי פורמאלי

וח המשפט הבינלאומי העקרונות שהותוו בוועידת ריו שימשו לפית. עקרונות המשפט הבינלאומי הסביבתי

המתווה את אתגרי 2000ם משנת "ואושררו בהכרזת המילניום של האו, הסביבתי בעשרים השנים האחרונות

25.הקהילה הבינלאומית לאלף החדש

-בחוות. הדין הבינלאומי התייחס בפסיקותיו להתבססות הנורמות של המשפט הבינלאומי הסביבתי- בית

הדין כי מדינות -חוקיות השימוש והאיום בשימוש בנשק גרעיני אישר בית בדבר 1996הדעת המייעצת משנת

וכי חובה זו מבוססת על המשפט , כפופות לחובה כללית להבטיח מניעת נזק סביבתי חוצה גבולות משטחן

, הדין אף דן בתחולת הנורמות של המשפט הבינלאומי הסביבתי בעת סכסוך מזוין-בית 26.הבינלאומי הסביבתי

המלצות בנושאים של תכנון וניהול 109הכוללת (action plan)" תכנית פעולה"ם גם "אימצה ועידת האו, נוסף על הכרזת שטוקהולם 21

תרבותיים , םהיבטים חינוכיי; זיהוי וטיפול בזיהומים ומטרדים בעלי משמעויות בינלאומיות רחבות; יישובים לקידום איכות הסביבה Report of the UN Conference]סביבה ופיתוח והשלכות ארגוניות בינלאומיות של ההצעות לפעולה ; וחברתיים של נושאים סביבתיים

on the Human Environment, UN Doc. A/CONF. 48/14 and Corr. 1 (1972), 11 ILM 1416 (1972) .ראו, לרקע על מסמך זה: Sands , 36-37 'בעמ, 18הערה לעיל .

22 United Nations Conference on Environment and Development (UNCED) .חשיבותה של ועידת , בדומה לועידת שטוקהולםלצד מאות נציגים של ארגונים , )מדינות 172(ריו נובעת מהיקף ההשתתפות הרחב במסגרתה שכלל כמעט את כל מדינות העולם דאז

בשנים שחלפו בין ועידת שטוקהולם לועידת ריו הוקמו מסגרות בינלאומיות ואזוריות שונות . וארגונים בלתי ממשלתייםבינלאומיים ם "שהינו הגוף היחיד באו United Nations Environment Programme (UNEP) -ובמיוחד ראויה לציון הקמת ה, להגנה על הסביבה

'בעמ שם, Sands ;762 'בעמ 18הערה לעיל , פרז ורוזנבלום: וכן ראו, /http://www.unep.org: ראו(העוסק אך ורק בעניינים סביבתיים וגובשו ) 44ש "ה, 762 'בעמ שם, אצל פרז ורוזנבלוםפירוט ראו ( "soft law"ומסמכי , חות בינלאומיים רבים"נכתבו דו, כמו כן). 83-85

). 45ש "הב שםראו פירוט (בנושאים סביבתיים מגוונים אמנות בינלאומיות 23 The Rio Declaration on Environment and Development (1992) מהווה תכנית פעולה מקיפה המתייחסת למגוון נושאים הקשורים למתח שבין 21נדה 'ואג, עקרונות בסיסיים 27הכרזת ריו כוללת 24

Convention on Biological Diversity, June 5 –אמנת מגוון המינים : תי אמנות מחייבותהוועידה אימצה גם ש. פיתוח לסביבה1992, 31 ILM 822 (1992) ; ואמנת שינוי האקלים– United Nations Framework Convention on Climate Change, May 9, 1992, 31 ILM 849 (1992) . הינו עקרונות לניהול יערות נוסף שאומץ על ידי הוועידה " משפט רך"מסמך– Non-Legally Binding

Authoritative Statement of Principles for a Global Consensus on the Management, Conservation and Sustainable Development of All Types of Forests.

25 UN General Assembly Resolution A/55/2 United Nations Millennium Declaration (2000) , para.22 . לאחר ועידת ריום לפיתוח בר קיימא "לרבות החלטה על הקמת נציבות האו, ם החלטות בנושאים סביבתיים שונים"קיבלה העצרת הכללית של האו

(commission on sustainable development) בעמ 18הערה לעיל , פרז ורוזנבלום(ם "לית והחברתית של האובמסגרת המועצה הכלכ' ).765-766 'בעמשם (בנושאים סביבתיים שונים " חוק רך"ושל מסמכי , התקבלו שורה של אמנות, כמו כן). 765

26 Advisory Opinion on the Legality of the Threat or Use of Nuclear Weapons (1996) ICJ Rep. 241, para. 29: "The existence of the general obligation of States to ensure that activities within their jurisdiction and control respect the environment of other States or of areas beyond national control is now part of the corpus of international law relating to

the environment".

הדין הבינלאומי למעמדן של נורמות של משפט בינלאומי - שנה לאחר מכן נדרש בית 27.ייחס בהמשךולכך נת

שעסק בסכסוך בין הונגריה לבין סלובקיה בקשר Gabcikovo-Nagymaros Projectהדין בעניין - סביבתי בפסק

דין הכיר ה-בית 28.אלקטריות להפקת חשמל על נהר הדנובה- להסכם ביניהן להקמת סכר ותחנות הידרו

בהתפתחות שעבר המשפט הבינלאומי הסביבתי מאז חתמו הצדדים על האמנה לביצוע מיזם הפקת החשמל מנהר

הדין - בית 29.ובהשפעה שיש להתפתחויות אלה על הצעדים שהצדדים צריכים לנקוט ליישומה של האמנה, הדנובה

ים לנורמות של המשפט הבינלאומי הורה לצדדים לנהל משא ומתן על אופן יישום האמנה תוך מתן משקל מתא

הדין מצא עיגון פרטני בהוראות - בית, אמנם 30.הסביבתי ולעקרונות המשפטיים החלים על נתיבי מים בינלאומיים

נראה כי הקביעה שיש , אולם. האמנה שבין שתי המדינות לקביעתו כי קיימת חובת ניהול משא ומתן כאמור

, מי הסביבתי נכונה ככלל למצבים של פעולות בעלות אופי מתמשךלהביא בחשבון התפתחויות במשפט הבינלאו

. כגון מצב של כיבוש מתמשך, להחילה גם על נסיבות אחרות, בשינויים מחויבים, וניתן

הדין הבינלאומי -פסיקה נוספת שיישמה עקרונות של המשפט הבינלאומי הסביבתי ניתנה על ידי בית

31.על נהר אורוגוואי (pulp mills)רוגוואי בעניין הקמת מפעלי עיבוד נייר בסכסוך בין ארגנטינה לאו 2010בשנת

הדין נקבע שהפרקטיקה של קבלת תסקיר השפעה על הסביבה לפני צעדים בעלי השפעות סביבתיות - בפסק

32 .משמעותיות הינה חלק מהמשפט הבינלאומי המנהגי

. 30-33פסקאות , שם 2728 Case Concerning the Gabcikovo-Nagymaros Project (1997) 29 Ibid, para. 112 .הדין הסביר כדלקמן-בית :

"Throughout the ages, mankind has, for economic and other reasons, constantly interfered with nature. In the past, this was often done without consideration of the effects upon the environment. Owing to new scientific insights and to a growing awareness of the risks for mankind - for present and future generations - of pursuit of such interventions at an unconsidered and unabated pace, new norms and standards have been developed, set forth in a great number of instruments during the last two decades. Such new norms have to be taken into consideration, and such new standards given proper weight, not only when States contemplate new activities but also when continuing with activities begun in the past. This need to reconcile economic development with protection of the environment is aptly expressed in the concept of sustainable development. For the purposes of the present case, this means that the Parties together should look afresh at the effects on the environment of the operation of the GabCikovo power plant. In particular they must find a satisfactory solution for the volume of water to be released into the old bed of the Danube and into the side-arms on both sides of the river" (Ibid, para. 140. Emphasis added).

30 Ibid, para. 141 .הדין הכיר באופן עקרוני -הדין למשפט הסביבתי מתבטאת בכך שבית-חשיבות נוספת של פסק, נוסף לקביעות אלהקיום התחייבויות משפטיות בינלאומיות - י להצדיק פטור מאחריות לאיהעשו (ecological necessity)" צורך סביבתי"במושג של

הצדיק הימנעות מביצועה של " צורך סביבתי"אף שבמקרה הנדון נדחתה טענתה של הונגריה ש, (ibid, para. 52)בנסיבות מסוימות לסביבה מן הסוג הנדר לביסוס העילה של (grave and imminent peril)בעיקר בנימוק שלא הוכחה סכנה חמורה ומיידית , האמנה

. (ibid, paras. 54-57)להשתחררות ממחויבויות הסכמיות " צורך"31 Pulp Mills on the River of Uruguay (Argentina v. Uruguay) (24 April, 2010) 32 Ibid, para. 204 .כים של הכנת תסקיר השפעה על הצדדים הסכימו כי יש חובה להתייעץ באוכלוסייה הרלוונטית במסגרת הלי

הדין נמנע מלקבוע כי הוכחה -בית, אולם. אך היו חלוקים בשאלת היקף החובה והאם כוללת גם את אזרחי המדינה השכנה, הסביבהפי כ, עם זאת). Ibid, paras. 215-219(ורק קבע באופן כללי שאורוגוואי אכן נועצה באוכלוסייה המושפעת , קיומה של חובת ההיוועצות

עקרון שיתוף הציבור בקבלת החלטות בעלות השלכות סביבתיות קיבל ביטוי נרחב במשפט הבינלאומי הסביבתי , בהמשךשנסביר דיני , כפי שנסביר בהמשך). 788-790 'בעמ 18הערה לעיל , פרז ורוזנבלום: ראו גם(לרבות באמנות בינלאומיות , בשנים האחרונות

מיזמים בעלי השלכות סביבתיות משמעותיות אינם יכולים להתקיים ללא שיתוף של האוכלוסייה הכיבוש רק מחזקים את העמדה לפיהאך בכל מקרה לעמדת האוכלוסייה , חוקיות ביצוע מיזמים כאלה בשטחים כבושים ממילא שנויה במחלוקת במקרים רבים. המקומית

. ליכי האישורוכמובן שיש לשתפה במידע הסביבתי ובה, הכבושה יש להעניק משקל מכריע

33,ותחומי הפעולה של המשפט הבינלאומי הסביבתיבנייר עמדה זה אין בכוונתנו לסקור את מכלול העקרונות

אלא להתמקד בנושאים בעלי הרלוונטיות הגבוהה ביותר לסוגיות הסביבתיות המתעוררות בשטחים שמעבר לקו

עיקר הדיון במשפט הבינלאומי הסביבתי הוא , הדין הבינלאומי-כפי שניתן ללמוד מפסיקות בית. הירוק

של ממשל צבאי הנמשך למעלה מארבעה עשורים בטריטוריה הנתונה הנסיבות . מדינתיים-בהקשרים בין

מחייבות לאתר עקרונות רלוונטיים של המשפט הבינלאומי , מדינתי מובהק-במחלוקת שאינה חלק מסכסוך בין

. זאת נעשה כעת. הסביבתי ולבחון את תחולתם במקביל למשפט הבינלאומי ההומניטארי החל על השטחים

התחולה המקבילה של מערכות הדינים: כסוך מזוין ובשטחים כבושיםהגנה על הסביבה בס .2

אולם אין , הדין הבינלאומי החל בשטחים כבושים הינו בראש ובראשונה המשפט הבינלאומי ההומניטארי

ובכלל , בתחולת המשפט הבינלאומי ההומניטארי כדי למנוע תחולת מערכות דינים נוספות מהמשפט הבינלאומי

. ינלאומי הסביבתיזה גם המשפט הב

ועל הקשר , להכרזת ריו מצהירים על הצורך להגן על הסביבה גם בעת סכסוך מזוין 25 -ו 24עקרונות , אכן

:מורה כדלקמן 24עקרון . שבין קידום שלום ופיתוח לקידום הגנה על הסביבה

"Warfare is inherently destructive of sustainable development. States shall therefore respect

international law providing protection for the environment in times of armed conflict and

cooperate in its further development, as necessary".34

:מצהיר 25ועקרון

"Peace, development and environmental protection are interdependent and indivisible".35

הדעת בעניין חוקיות השימוש - הדין הבינלאומי בחוות-בית. עקרונות כלליים אלה כמעט שלא פותחו או פורשו

ל וקבע כי אין לקבוע שהמשפט הבינלאומי הסביבתי התכוון "הנ 24והאיום בשימוש בנשק גרעיני הפנה לעקרון

מנת להעריך -על מדינות לשקול שיקולים סביבתיים על אולם, למנוע ממדינות מלממש את זכותן להגנה עצמית

36.את הצורך ואת המידתיות של תקיפת מטרות צבאיות לגיטימיות

) 3(35בסעיף , למשל, ביטוי לחובה להימנע מפגיעות חמורות בסביבה גם בעת סכסוך מזוין נמצא

:ומורה כדלקמן, המותרים המגביל את שיטות ואמצעי הלחימה, נבה'לפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ג

. 768-790 'בעמ שם, פרז ורוזנבלום: ראו, לסקירת עקרונות היסוד של המשפט הבינלאומי הסביבתי 33 .23הערה לעיל 34 . שם 35 . 30פסקה ,26הערה לעיל ,הדין הבינלאומי בעניין חוקיות השימוש והאיום בשימוש בנשק גרעיני- של ביתהדעת -חוות 36

"It is prohibited to employ methods or means of warfare which are intended,

or may be expected, to cause widespread, long-term and severe damage to the

natural environment".37

שהוא חלק מהפרק העוסק , ל"טוקול הנלפרו 55סעיף 38.הוראה זו משקפת את המשפט הבינלאומי המנהגי

:קובע כדלקמן, במטרות אזרחיות

"1. Care shall be taken in warfare to protect the natural environment against

widespread, long-term and severe damage. This protection includes a

prohibition of the use of methods or means of warfare which are intended or

may be expected to cause such damage to the natural environment and

thereby to prejudice the health or survival of the population.

2. Attacks against the natural environment by way of reprisals are

prohibited".39

:הצלב האדום הבינלאומי הגדיר את הנורמה המנהגית של הגנה על הסביבה בעת לחימה כדלקמן

"The general principles on the conduct of hostilities apply to the natural

environment:

A. No part of the natural environment may be attacked, unless it is a military

objective.

B. Destruction of any part of the natural environment is prohibited, unless

required by imperative military necessity.

C. Launching an attack against a military objective which may be expected to

cause incidental damage to the environment which would be excessive in relation

to the concrete and direct military advantage anticipated is prohibited".40

37 Protocol Additional to the Geneva Conventions of 12 August 1949, and Relating to the Protection of Victims of

International Armed Conflicts (Protocol I), 8 June 1977, Article 35(3). 38 Jean-Marie Henckaerts and Louise Doswald-Beck, Customary International Humanitarian Law (ICRC and

Cambridge UP, 2006), Rule 45 הערה לעיל , הדין הבינלאומי בעניין הנשק הגרעיני-דעת בית- ל בחוות"ראו גם הפניה לסעיפי הפרוטוקול הנ. 55סעיף , 37הערה לעיל 39

. 31בפסקה ,26 . Rule 43, 38הערה לעיל 40

principle of)ההגנה על הסביבה משולבת ביישום העקרונות המנהגיים של הבחנה , כעולה מהכלל המנהגי

distinction) , צורך צבאי(necessity) ומידתיות(proportionality).41

ההתפתחות המשמעותית שעבר המשפט הבינלאומי הסביבתי בשנים האחרונות מחלחלת לכלל ענפי , אכן

. על דרך של תחולה מקבילה של מערכות הדינים, ובכלל זה למשפט הבינלאומי ההומניטארי, המשפט הבינלאומי

אינטרסים סביבתיים בכל התחולה המקבילה משקפת את המגמה המתמדת של הענקת משקל גובר ל, יתרה מכך

בכללי המשפט ההומניטארי הבינלאומי , למשל, כך. ובכלל זה בעת סכסוכים מזוינים, תחומי הפעילות האנושית

המנהגי שניסח הצלב האדום הבינלאומי לפני מספר שנים נמצא ביטוי להתבססותו של עקרון הזהירות המונעת

:קובע כדלקמן 44' כלל מס. פוטנציאל מזיק והחובה לבחון השפעות סביבתיות של פעולות בעלות

Methods and means of warfare must be employed with due regard to the protection

and preservation of the natural environment. In the conduct of military operations, all

feasible precautions must be taken to avoid, and in any event to minimize, incidental

damage to the environment. Lack of scientific certainty as to the effects on the

environment of certain military operations does not absolve a party to the conflict

from taking such precautions.42

של המשפט הבינלאומי ההומניטארי לתחולת נורמות של הגנה על הסביבה גדולה אף יותר הפתיחות , באופן טבעי

להכרזת 23עקרון . כגון במצב של כיבוש שאינו מלווה בלוחמה פעילה, במצבים שבהם לא מתנהלת לחימה בפועל

:ריו כולל הצהרה כללית על החובה להגן על הסביבה במצב של כיבוש

המשפט הבינלאומי ההומניטארי מניח ". טווח וחמורה-ארוכת, נרחבת"יש לציין גם שהפגיעה הסביבתית האסורה היא רק פגיעה 41

והשאלה החשובה היא היכן לקבוע את נקודת האיזון שממנה פגיעה סביבתית תיחשב , שפגיעה סביבתית בעת לחימה הינה בלתי נמנעת :International Committee of the Red Cross, "Protection of the Environment in Time of Armed Conflict: ראו[אסורה

Report submitted by the ICRC to the 48th session of the United Nations General Assembly (17.11.1993), I.3, at (viewed on August 2011)]. http://www.icrc.org/eng/resources/documents/misc/5deesv.htm

כגון ההוראות המתייחסות , קיימות גם הוראות נוספות במשפט הבינלאומי ההומניטארי הרלוונטיות לשמירה על הסביבה בעת לחימהוהאיסור על , והחובה להימנע מפגיעה בנכסי תרבות, הרס רכוש וביזהההוראות האוסרות על , למגבלות על שימוש באמצעי לחימה

לסקירה מפורטת של נורמות של משפט בינלאומי הומניטארי בעלות . תקיפת מטרות החיוניות להישרדותה של האוכלוסייה האזרחית . שםהאדום הבינלאומי -ח הצלב"ראו בדו, רלוונטיות סביבתית

: ראו[ההסבר לכלל מפנים להתפתחות עקרון הזהירות המונעת במשפט הבינלאומי הסביבתי דברי. Rule 44, 38הערה לעיל 42ihl/eng/docs/v1_cha_chapter14_rule44#Fn2-http://www.icrc.org/customary ) מוסבר כי לא ניתן , אמנם)]. 1201נצפה באוגוסט

של המשפט הבינלאומי הסביבתי חלות בעת סכסוך מזוין בהעדר קביעה מפורשת בעניין זה באמנה שאמנותמשמעית -לקבוע חדבינלאומי (גם במצבי סכסוך מזוין , בשינויים המחויבים, המשפט הבינלאומי הסביבתי ממשיכים לחול עקרונות, עם זאת. הרלוונטית

):שם(כך מוסבר ). ושאינו בינלאומי"There appears to be insufficient uniformity of opinion on whether environmental law treaties continue to be applicable during armed conflict when no reference is made to this in the treaty concerned… In its advisory opinion in the Nuclear Weapons case, the International Court of Justice did not address this issue directly, but stated that environmental law 'indicates important factors that are properly to be taken into account in the context of the implementation of the principles and rules of the law applicable in armed conflict'".

"The environment and natural resources of people under oppression, domination and

occupations hall be protected".43

. ל יוצר למעשה זיקה בין ההגנה על הסביבה בשטח הכבוש לבין ההגנה על התושבים המוגנים"העיקרון הנ

ובכך ניתן ביטוי לזמניות מצב , העם הנתון לכיבוששל העיקרון מצהיר על היות הסביבה והמשאבים הטבעיים

המשפט הבינלאומי הסביבתי תואם את , במובן זה. הכיבוש ולריבונות של הריבון המקורי על משאבי הטבע

. עקרונות דיני הכיבוש

למעט ההוראה (נוכח העדרן של התייחסויות ישירות לאופן בו נורמות סביבתיות חלות בשטחים כבושים

יש לבחון את עקרונות המשפט הבינלאומי הסביבתי ואת האופן בו הם , )ל"להכרזת ריו הנ 23בעקרון הכללית

. ובמצב הייחודי השורר ביהודה ושומרון בפרט, משתלבים במסגרת הנורמטיבית החלה על שטחים כבושים בכלל

תחולת עקרונות יסוד של המשפט הבינלאומי הסביבתי בשטחי יהודה ושומרון .3יהודה ושומרון כפופים לממשל צבאי לאורך עשרות שנים בנסיבות שבהן בדרך כלל לא מתנהלת שטחי

המשקל שיש להעניק לעקרונות המשפט הבינלאומי הסביבתי הינו , בנסיבות מיוחדות אלה, לדעתנו. לחימה בפועל

זמניות - האחד 44:עקרונות המשפט הבינלאומי הסביבתי תואמים שני עקרונות יסוד של דיני הכיבוש. גבוה

; תוך שמירה על האינטרסים של הריבון החוקי בשטח, הכיבוש וחובת הכובש שלא לבצע שינויים יסודיים בשטח

השמירה ). נבה הרביעית'בהתאם לאמנת ג" מוגנים"ה(שמירה על זכויות היסוד של האוכלוסייה הכבושה – השני

האדם הבינלאומיים החלים בשטחים כבושים במקביל -על זכויות היסוד של המוגנים נובעת גם מדיני זכויות

יש מידה רבה של קרבה ואף חפיפה בין עקרונות המשפט , כפי שנראה להלן 45.למשפט הבינלאומי ההומניטארי

46.האדם הבינלאומיים-הבינלאומי הסביבתי לבין דיני זכויות

הגנה על הסביבה וזכות ההגדרה העצמית .א

i. ין שליטה זרההמתח שבין הגנה על הסביבה לב

בהצהרת שטוקהולם קושר בין ההגנה על הסביבה לבין האיסור על אפליה גזעית והצורך להביא 1' עקרון מס

:וקובע כדלקמן, לסיומם של משטרים קולוניאליים

"Man has the fundamental right to freedom, equality and adequate conditions of life,

in an environment of a quality that permits a life of dignity and well-being, and he

. 23עקרון , 23הערה לעיל 43 .ההבחנה והמידתיות, הצבאי עקרונות הצורך –בנוסף לעקרונות המשפט ההומניטארי הכללי, כמובן, עקרונות אלה חלים 44' אבו צפייה נ 2150/07ץ "בג: ראו למשל, האדם ושל המשפט הבינלאומי ההומניטארי בשטחים- על התחולה המקבילה של דיני זכויות 45

. הדין הנזכרים שם-דינו של השופט פוגלמן ופסקי- לפסק 16פסקה , )29.12.09( שר הביטחון-בכלים דומים לניתוח השפעת המדיניות על זכויות) בניית מכשול ההפרדה(של מדיניות בשטח הכבוש כדוגמה לניתוח של השלכות סביבתיות 46

Boaz Green, "Drawing a Green Line: On the Potential for an Environmental Challenge to: ראו, האדם של אוכלוסיית המוגניםIsrael's Separation Barrier" 10 UCLA J. Int'l L. & For. Aff. (2005) 503 .

bears a solemn responsibility to protect and improve the environment for present and

future generations. In this respect, policies promoting or perpetuating apartheid,

racial segregation, discrimination, colonial and other forms of oppression and foreign

domination stand condemned and must be eliminated".47

ואף שם נקבעה חובה לזנוח , קולים הסביבתיים במסגרת תהליכי תכנוןקובע חובה להתחשב בשי 15' עקרון מס

":שליטה קולוניאלית או גזענית"פרויקטים שנועדו להנציח

"Planning must be applied to human settlements and urbanization with a view to

avoiding adverse effects on the environment and obtaining maximum social,

economic and environmental benefits for all. In this respect, projects which are

designed for colonialist and racist domination must be abandoned".48

ל היא כי הכרעות בעלות השלכות סביבתיות צריכות להתקבל על ידי "התפיסה המונחת בבסיס העקרונות הנ

אינן זרהוכי פרקטיקות גזעניות או של שליטה , הריבון החוקי בטריטוריה הרלוונטית לטובת האוכלוסייה כולה

49.יכולות להבטיח הנאה ראויה מהסביבה לאוכלוסייה הרלוונטית

מצב של שליטה בטריטוריה כבושה באמצעות ממשל צבאי הינו מצב המוסדר על ידי המשפט , אמנם

. חוקי כל עוד השלטון הצבאי פועל בהתאם לנורמות הבינלאומיות המחייבות-שב לבלתיהבינלאומי ואינו נח

לכאורה ניתן לתאר מצב שבו ממשל , לפיכך. בוודאי שאין לקבוע כי כל מצב של כיבוש מהווה פרקטיקה גזענית

טווח של ניהול ארוך, אולם. לרבות נורמות של הגנה על הסביבה, צבאי פועל בהתאם לנורמות הבינלאומיות

שנועדו לחול על , שדיני הכיבוש, הינו מצב חריג המעורר קשיים משמעותיים, טריטוריה באמצעות ממשל צבאי

ל "הבעייתיות שעליה מצביעים העקרונות הנ, במובן זה. אינם מספקים להם פתרון ראוי, כיבוש צבאי קצר טווח

. רלוונטית גם לשליטה הישראלית בשטחים, הטמונה במתח שבין שליטה זרה לבין הגנה אפקטיבית על הסביבה

והנגזרות מהזכות להגדרה , ביטוי קונקרטי לחובות בעלות השלכות סביבתיות המוטלות על ממשל צבאי

:נמצא בעקרון הריבונות הקבועה על משאבי הטבע, עצמית

ii. ריבונות קבועה על משאבי הטבע לאוכלוסייה המוגנת

. 1עקרון ,19הערה לעיל 47 . 15עקרון , שם 48 Laura S. Ziemer, "Application in Tibet of the Principles on: ראו למשל, על הקשר בין שליטה זרה לפגיעות סביבתיות 49

Human Rights and the Environment" 14 Harv. Hum. Rts. J (2001) 233.

הכרזת שטוקהולם מבטאת צורך לאזן בין שיקולים סביבתיים והחובה להימנע מפגיעה בסביבה של מדינות

. (Permanent sovereignty over National resources)אחרות לבין הריבונות של מדינות על משאביהן הטבעיים

:להכרזה קובע 21עקרון

"States have, in accordance with the Charter of the United Nations and the principles

of international law, the sovereign right to exploit their own resources pursuant to

their own environmental policies, and the responsibility to ensure that activities

within their jurisdiction or control do not cause damage to the environment of other

States or of areas beyond the limits of national jurisdiction".50

ולא רק למדינות (הקיימת לכל העמים , הריבונות על משאבים טבעיים הינה גם חלק מזכות ההגדרה העצמית

לאמנה 1ובסעיף (ICCPR)חיות ומדיניות לאמנה בדבר זכויות אזר 1בסעיף , בין היתר, כפי שנקבע, )קיימות

:(ICESCR)חברתיות ותרבותיות , בדבר זכויות כלכליות

"(2) All peoples may, for their own ends, freely dispose of their natural wealth and

resources without prejudice to any obligations arising out of international economic

cooperation, based upon the principle of mutual benefit, and international law. In no

case may a people be deprived of its own means of subsistence".51

ם קבעה כי הריבונות על משאבי הטבע בשטחי הגדה המערבית הינה של האוכלוסייה "הכללית של האו-העצרת

52.היושבת בהם הפלסטינית

חשוב לציין כי עקרון הריבונות על משאבי הטבע אינו תורם בהכרח ואופן ישיר לקידום ההגנה על

. העם הריבון על משאבי הטבע יכול לנצלם באופן הפוגע בסביבה ומפר את המשפט הבינלאומי הסביבתי. הסביבה

. 21עקרון , 19הערה לעיל 50אמנה -כתבי, 1966, בדצמבר 16יורק ביום -נעשתה בניו, אמנה בינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות 51

16יורק ביום -נעשתה בניו, חברתיות ותרבותיות, אמנה בינלאומית בדבר זכויות כלכליות; 31כרך , 1040ונות הקבועה על משאבים טבעיים עוגן גם בהחלטת עקרון הריב. 31כרך , 1037אמנה -כתבי, 1966, בדצמבר

,General Assembly resolution 1803 (XVII) of 14 December 1962: ם"העצרת הכללית של האו"Permanent sovereignty over natural resources"

52 UN Doc. A/38/265, E/1983/85 (21 June, 1983), Implications, under international law, of the United Nations resolutions on permanent sovereignty over natural resources, on the occupied Palestinian and other Arab territories and on the obligations of Israel concerning its conduct in these territories: Report of the Secretary General, Annex, Para.

17(b).

אולם הוא , ל עמים על משאבי הטבע שלהםהמשפט הבינלאומי מכיר בעקרון הריבונות ובכלל זה בזכות ש, אכן

53.מציב מול זכות זו את האיסור לגרום נזק סביבתי חוצה גבולות ונורמות סביבתיות נוספות המגבילות זכות זו

עקרון הריבונות הקבועה על משאבי הטבע אינו נמצא , ככל שמדובר בחובות המוטלות על הממשל הצבאי

בה שכן הוא מגביל את הממשל הצבאי ביכולתו לממש מדיניות פוגענית במתח אינהרנטי עם ההגנה על הסבי

מדינה בזכויות ההממשל הצבאי להימנע מלפגוע מחייב אתעקרון הריבונות על משאבי הטבע . מבחינה סביבתית

הממשל הצבאי אינו יכול לטעון לזכות ריבונית . על משאבי הטבע בשטח הכבוש אוכלוסייה המוגנתההנכבשת ו

ניצול של המדינה הכובשת את השטח הכבוש לצרכיה תוך פגיעות בסביבה מעורר לכאורה . משאבי הטבע לניצול

הן של נורמות , חשש להפרה הן של עקרון הריבונות של המדינה הנכבשת ואוכלוסיית המוגנים על משאבי הטבע

. והן של דיני הכיבוש, של הגנה על הסביבה

ני הכיבוש אוסרים על ניצול לצרכי המדינה הכובשת של נכסים די, בכפוף לחריג הצורך הצבאי, אכן

ומגדירים את מעמד המדינה הכובשת ביחס , ציבוריים או פרטיים הקשורים בקרקע והנמצאים בשטח הכבוש

המחייב את המדינה הכובשת לנהלם לפי כללי , "נאמן"כמעמד של , לנכסי ציבור השייכים למדינה הנכבשת

, לתקנות בדבר דיניה ומנהגיה של הלחימה ביבשה 55כך קובעת תקנה 54.(rules of usufruct)" טובת הנאה"

: המשקפת את המשפט הבינלאומי המנהגי, 1907הנספחת להסכם האג הרביעי משנת

The occupying State shall be regarded only as administrator and usufructuary of

public buildings, real estate, forests, and agricultural estates belonging to the hostile

State, and situated in the occupied country. It must safeguard the capital of these

properties, and administer them in accordance with the rules of usufruct.”55

מבלי לפגוע , מוגדרים כזכות להשתמש וליהנות לתקופה מוגבלת מנכסיו של אחר (usufruct)" טובת הנאה"ללי כ

56.אינטרסים סביבתיים ככל שמדובר במשאבי טבע, למעשה, ועל כן כללים אלה משרתים, בהם או לכלות אותם

על " טובת הנאה"לפי כללי פרשנות היקף המגבלות שמטילה החובה לנהל נכסיםאף שמלומדים נחלקים בדבר

ולכל היותר מותר שימוש , "קרן הנכסים"קיים איסור על הריסת נראה כי אין מחלוקת ש 57,המדינה הכובשת

. 770-771סיבל 53 .55תקנה , 7הערה לעיל 54 . שם 55 : Black's Law Dictionary 1580 (2004)ראו "usufruct"להגדרת 56

"A right to use and enjoy the fruits of another's property for a period without damaging or diminishing it, although the property might naturally deteriorate over time"

יש 2164/09 ץ"בג: ראו, לסקירת עמדות פרשניות שונות בנוגע להיקף המגבלות המוטלות על ממשל צבאי בניצול משאבי טבע מתכלים 57 . הדין-פסקל 7-8פסקאות , )26.12.11(ל בגדה המערבית "מפקד כוחות צה' ארגון מתנדבים למען זכויות אדם נ –דין

כמובן שהמדינה הכובשת אינה רשאית להעביר לשטח הכבוש פסולת 58.מוגבל בפירות המתקבלים מאותם נכסים

59.שמקורה בשטחה שלה

פט העליון עתירה כנגד המשך פעולתן של מחצבות ישראליות בשטחי המש- לאחרונה דחה בית, אמנם

לתקנות האג לאור 55שיש לפרש את המגבלות שמטילה תקנה , בין היתר, הדין נאמר- ובפסק, יהודה ושומרון

ובעיקר לאור התמשכותה של שליטה , של השליטה הישראלית בשטחי יהודה ושומרון" המאפיינים הייחודיים"

הדין -החשוב לענייננו הוא שפסק 61.יקה זו מעוררת קשיים שהדיון בהם חורג מגדר נייר עמדה זהפס, אולם 60.זו

עמדתנו היא שעובדת התמשכותו של הכיבוש . לא דן כלל בשיקולים הנובעים מהמשפט הבינלאומי הסביבתי

בעוד שיקולי צורך צבאי , כפי שהסברנו. צריכה דווקא להקנות יתר משקל לשיקולי הגנה על הסביבה ושימורה

י משקלם של שיקולים אלה מצטמצם ככל שמדובר בשליטה הר, עשויים להצדיק פגיעות סביבתיות מסוימות

. ארוכת טווח שאינה מלווה למעשה בעימות מזוין

עקרון הריבונות הקבועה על משאבי הטבע משתלב היטב במסגרת הנורמטיבית של דיני הכיבוש , לסיכום

מדינה הנכבשת או של ומחייב את הממשל הצבאי להימנע מפגיעה במשאבי הטבע שהריבונות עליהם הינה של ה

מאפיין נוסף של המשפט . עצמית בטריטוריה הרלוונטית- האוכלוסייה הזכאית להגשים את זכותה להגדרה

הבינלאומי הסביבתי שיש לו חשיבות מיוחדת בהקשר של שטחים כבושים הינו המגמה הגוברת להכיר בפגיעות

. ןכפי שנסביר להל, אדם-סביבתיות כעולות לכדי הפרה של זכויות

אדם לסביבה ראויה- זכות .בהאדם -אדם המעוגנות באמנות זכויות- אין ספק כי הגנה על הסביבה משרתת את קידומן של זכויות

פגיעות סביבתיות עשויות לעלות 62.והזכות לרמת חיים נאותה, הזכות לבריאות, הבינלאומיות כגון הזכות לחיים

האדם ובדיני זכויות האדם -וניברסאלית בדבר זכויותלכדי פגיעה בזכות להנאה מקניין המוכרת בהכרזה הא

אדם פסק כי מפגעים סביבתיים עשויים לעתים -הדין האירופי לזכויות-בית, נוסף על זכויות אלה 63.האירופיים

מן הנתונים שהציגה המדינה : "...הדין- לפסק 11בפסקה שם וראו , הדין-לפסק 8בפסקה שם על המחלוקות הפרשניות ראו בעיקר 58

ונופל לגדר שימוש פירותי שאינו עולה , בהקשר זה עולה כי השימוש הנעשה במחצבי האזור הינו אכן מצומצם באופן יחסיאינה עומדת בניגוד ללשון תקנה , בהיקף בו היא מתבצעת, פניו נראה כי פעולת החציבה- על, לפיכך. כדי הריסת הקרן

55." , יעל דראל: ראו, )בהצלחה חלקית בלבד(לשטחי יהודה ושומרון ומאמצי המנהל האזרחי להיאבק בה " ייצוא הפסולת"על תופעת 59" בגלל הפסולת –השטחים ממשיכים לבעור ", ליעד אורתר; )ynet ,30.7.09" (ישראלים מבריחים פסולת לשטחים: חוזרים לסורם")ynet ,7.6.10 .(

. הדין-לפסק 10קה פס, 57הערה לעיל 60, "אבן מקיר תזעק", אייל גרוס: ראו, הדין ועל העדר ההלימה בינו לבין המשפט הבינלאומי החל בשטחים כבושים-לביקורת על פסק 61

). 28.12.11(הארץ שיפור "ות כוללת הקובע כי הזכות לבריא, )51הערה לעיל ( חברתיות ותרבותיות, לאמנה לזכויות כלכליות) b)(2(12סעיף , למשל, ראו 62

לסקירת זכויות אלה ואחרות והזיקה . לאמנה לזכויות הילד) c)(2(24 ףסעי –ובדומה לכך , "והתעשייתית הסביבתיתבכל היבטי הגהות ) 2001(' והמשפט " הזכות לאיכות סביבה ראויה כזכות אדם במשפט הבינלאומי", יובל שני: ראו, שבינן לבין השמירה על סביבה ראויה

297 ,303-306. 63 General Assembly Resolution 217 A (III), 10 December 1948, Universal Declaration of Human Rights, Article 17 ;

First Protocol of the European Convention of Human Rights, Article 1 .

שכן הם מהווים סוג של התערבות בלתי ראויה בחייו , ולחיי משפחה להיחשב כהפרה של הזכות לפרטיות

64.חיק משפחתוהפרטיים של אדם בביתו וב

עד כדי הכרה , אדם-בשנים האחרונות ניכרת מגמה להדגיש את הזיקה שבין השמירה על הסביבה לזכויות

. אדם אזוריות- ביטוי לכך נמצא באמנות זכויות 65.אדם לסביבה ראויה-זכות –אדם העומדת בפני עצמה -בזכות

:אדם מצהיר- לאמנה האפריקאית לזכויות 24סעיף

"All peoples shall have the right to a general satisfactory environment favorable to

their development".

:אדם קובע כי-לפרוטוקול סן סלבדור לאמנה האמריקאית לזכויות 11סעיף

"1. Everyone shall have the right to live in a healthy environment and to have access

to basic public services.

2. The States Parties shall promote the protection, preservation, and improvement of

the environment".

הנכונות הגוברת של מדינות להכיר 66.הגנה על הזכות לסביבה ראויה נמצאת גם בחוקותיהן של מדינות רבות

67.תה של זכות מנהגית בינלאומית לסביבה ראויהבזכות זו יכולה להעיד על תהליך לקראת יציר

אינה בעלת השלכות , השאלה האם כבר התגבשה זכות מנהגית לסביבה ראויה במשפט הבינלאומי אם לאו

ממילא מקובל להתייחס , מכיוון שכפי שתואר לעיל –האחד . מעשיות כבדות משקל משני טעמים עיקריים

אדם החיים באותה סביבה כאל הפרות של - על איכות חייהם של בני להפרות סביבתיות המשפיעות באופן ישיר

הינו העיגון של זכויות פרוצדוראליות במסגרת דיני איכות , להלןשבו נתמקד , הטעם השני; אדם שונות-זכויות

68.אדם-לאיכות הסביבה כאל זכות למעשההסביבה הבינלאומיים באופן המבטא התייחסות

64 Lopez Ostra v. Spain, 20 E.H.R.R. (1995) 277 .ראו גם :App No. 55723/00 Fadeyeva v. Russia (9.6.05), paras. 68-70.

אדם בהקשר -הדין האירופי לזכויות-וניתוח מקרים שנדונו בבית, אדם שונות המקיימות זיקה להגנה על הסביבה-לסקירה של זכויות Dinah Shelton, "Human Rights and the Environment: What Specific Environmental Rights Have Been: ראו, זה

Recognized?" 35 Denv. J. Int'l L. & Pol'y (2006) 129. ניתן לנסות ולקרוא מחדש את זכויות האדם המסורתיות שהוכרו כבר על ידי המשפט , על פי גישה אחת: "כפי שהסביר יובל שני 65

אדם חדשה המגנה באופן -א לנסות וליצור זכותאפשרות נוספת הי. כך שיכללו בחובן הגנה על ערכים ואינטרסים סביבתיים, הבינלאומי, אדם 4128/02ץ "בג: ראו גם. )303' בעמ 62הערה לעיל , שני(" שתי הדרכים אינן בהכרח חלופיות... מפורש על הזכות לסביבה ראויה

. 525-527, 514, 503) 3(ד נח"פ, ראש ממשלת ישראל' אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ –טבע ודין . 526, 514-515 'בעמ שם, 4128/02ץ "בג; 312 'בעמ שם, שני 66 Case Concerning Pulp Mills on the River Uruguay (Argentina v. Uruguay) (Judgment of: ראו גם. 312-313 'בעמשם , שני 67

20 April, 2010), Separate Opinion of Judge Cancado Trindade, paras. 153-164 – סוקר את המסמכים השופט טרינדדומדגיש את העובדה שגם כאשר קיים סכסוך , אדם-נים המבססים את הקשר שבין הגנה על הסביבה לבין זכויותהבינלאומיים השו . הוא נוגע בראש ובראשונה לאיכות חייהם של התושבים באזורים הרלוונטיים, סביבתי בין מדינות

Ole W. Pedersen, "European Environmental Human Rights and Environmental Rights: A Long: ראו, לטיעון מעין זה 68Time Coming?" 21 Geo. Int'l Envtl. L. Rev. (2008) 73 .

ע וזכות לסעד אפקטיבי על הפרות סביבתיות גישה למיד, שיתוף הציבור .ג

הזכויות הפרוצדוראליות מבססות עצמן על המחויבויות שיש לרשויות המדינה כלפי הציבור בהקשר , כאמור

69.אדם-שהגנה על הסביבה מקיימת זיקה הדוקה לשמירה על זכויותהדמוקרטי ועל התפיסה

. נו כי לכל אדם זכות לסעד אפקטיבי כנגד הפרת זכויותיוהאדם הבינלאומיים הי-עיקרון בסיסי בדיני זכויות

:האדם הקובע כי-להכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות 8עקרון זה מעוגן בסעיף

"Everyone has the right to an effective remedy by the competent national tribunals

for acts violating the fundamental rights granted him by the constitution or by law".70

:לאמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות מפרט עקרון כללי זה וקובע כי) 3(2וסעיף

"Each State Party to the present Covenant undertakes:

(a) To ensure that any person whose rights or freedoms as herein recognized are

violated shall have an effective remedy, notwithstanding that the violation has been

committed by persons acting in an official capacity;

(b) To ensure that any person claiming such a remedy shall have his right thereto

determined by competent judicial, administrative or legislative authorities, or by any

other competent authority provided for by the legal system of the State, and to

develop the possibilities of judicial remedy;

(c) To ensure that the competent authorities shall enforce such remedies when

granted.71

האדם קבעה כי מדובר - וועדת זכויות, חברתיות ותרבותיות, למרות העדרו של סעיף כזה באמנה לזכויות כלכליות

72.האדם-בסעיף המבטא עקרון כללי החל על כלל זכויות

.132-143' בעמ 64הערה לעיל , Shelton; 788-789 'בעמ 18הערה לעיל , פרז ורוזנבלום; .308-310 'בעמ 62הערה לעיל , שני 69 .8סעיף , 63הערה לעיל 70 ). 3(2סעיף , 51הערה לעיל 7172 UN Doc. E/C.12/1998/24, CESCR, General Comment 9: The domestic application of the Covenant (3.12.1998), para. 3.

אדם -בין הגנה אפקטיבית על הסביבה לבין שמירה על זכויותהדוקה זיקה י קיימתכהתגברות ההכרה

סעדים אפקטיביים וגישה למנגנוני אכיפה מנת להבטיח - להכרה בזכויות פרוצדוראליות על, באופן טבעי, הובילה

73.רה לעילאדם שהוזכ- הדין האירופי לזכויות-ביטוי לכך ניתן גם בפסיקת בית .במקרים של פגיעות סביבתיות

:מצהירה כדלקמן, להכרזת ריו 10פסקה

"Environmental issues are best handled with participation of all concerned citizens,

at the relevant level. At the national level, each individual shall have appropriate

access to information concerning the environment that is held by public authorities,

including information on hazardous materials and activities in their communities,

and the opportunity to participate in decision-making processes. States shall facilitate

and encourage public awareness and participation by making information widely

available. Effective access to judicial and administrative proceedings, including

redress and remedy, shall be provided".74

גישה למידע וגישה , עקרונות של שיתוף הציבור –להכרזת ריו 10העקרונות הכלליים הקבועים בפסקה

למסגרת של 1998פותחו בשנת , ונים שיפוטיים ומנהליים היכולים להעניק סעד אפקטיבי במקרה הצורךלמנגנ

שיתוף הציבור בהליכי קבלת החלטות וגישה לצדק בנושאים , אמנת ארהוס בדבר גישה למידע - אמנה מחייבת

וחה להצטרפות של והיא פת UN Economic Commission for Europe - האמנה אומצה במסגרת ה 75.סביבתיים

המועצות - קנדה ומדינות ברית, הברית-ארצות, הכוללת את כל מדינות אירופה, המדינות החברות במסגרת זו 55

האמנה קושרת בין 76.אף הן רשאיות להצטרף, המקיימות קשרים מיוחדים עם מסגרת זו, מדינות נוספות. לשעבר

מטרת 77.הציבור ורשויות הציבור בהקשר הדמוקרטי ומתמקדת ביחסים שבין, זכויות סביבתיות וזכויות אדם

שיתוף הציבור בקבלת החלטות וגישה לצדק , האמנה לחייב את המדינות להבטיח זכויות של גישה למידע

סעיפים באמנה מעגנים את 78.מנת לקדם את הזכות של כל אדם לחיות בסביבה ראויה-על, בנושאים סביבתיים

הוראות מפורטות 79.ואת חובת הרשויות לאגור מידע רלוונטי ולהפיצו, הציבור זכות הציבור לקבל מידע מרשויות

, באמנה מסדירות שיתוף של הציבור שעשוי להיות מושפע או מעוניין בקבלת החלטות בעלות השלכות סביבתיות

אדם על כשלים פרוצדוראליים של מדינות במתן מענה הולם למפגעים -הדין האירופי מסקנה בדבר הפרה של זכויות-בכמה מקרים ביסס בית 73

ולעתים בשל העדר פיצוי או סעד אפקטיבי , לעתים על בסיס העדר שיתוף של הציבור במידע רלוונטי –סביבתיים בעלי השפעה על המתלוננים ). 83-92' בעמ 68הערה לעיל , Pedersenראו , לסקירת פסיקות רלוונטיות(גרמה אחר על הפגיעה שנ

, שני: ראו, אדם לבין פיתוח הזכויות הפרוצדוראליות הסביבתיות במשפט הבינלאומי-על הקשר שבין ראיית ההגנה על הסביבה כזכות 74 . 308-310' בעמ 62הערה לעיל

75 Convention on Access to Information, Public Participation in Decision-Making, and Access to Justice in Environmental Matters, done at Aarhus, Denmark on 25 June, 1998. להכרזת ריו 10ההקדמה לאמנה מפנה ישירות לעקרון ,

30.10.2011 -נכון ל. 30.10.2001 -ה לתוקף בהאמנה נכנס. ואף מצהירה על זכותו של כל אדם לחיות בסביבה ראויה לבריאותו ולרווחתו: ראו(מדינות נוספות חתמו על האמנה 40 -מדינות הן צד לאמנה ו 45

13&chapter=27&lang=en-http://treaties.un.org/Pages/ViewDetails.aspx?src=TREATY&mtdsg_no=XXVII.( . http://www.unece.org/env/pp/welcome.html: ראו 76 . 788-789 'בעמ 18הערה לעיל , פרז ורוזנבלום 77 . 789 'בעמ שם, פרז ורוזנבלום: ראו גם. 1סעיף , 75רה העלעיל 78 . 5 - ו 4סעיפים , 75הערה לעיל 79

תף מתן פרקי זמן סבירים שיאפשרו לציבור להתכונן ולהשת, כגון חובת יידוע בשלב מוקדם של קבלת ההחלטה

חובת הנמקה של ההחלטה , גישה למידע בחינם ובמהירות האפשרית, באופן יעיל בהליכי קבלת ההחלטות

, העיקרון הדמוקרטי בא לידי ביטוי גם בחובה לשתף את הציבור בהכנת חוקים 80.ועוד, הסופית והנגשתה לציבור

זאת יש לפרסם טיוטת חוקים ולמטרה , תקנות ונורמות מחייבות אחרות בעלות השפעה משמעותית על הסביבה

האמנה אף 81.ן לציבור הזדמנות להגיב אליהן ולהביא בחשבון את תוצאות השיתוף ככל שניתןתלי, ותקנות

לאכיפת הזכויות ("access to justice")שיפוטיים ומנהליים –מחייבת מתן גישה למנגנונים אפקטיביים

82.הפרוצדוראליות המנויות בה

המשקפת עקרונות , להכרזת ריו 10למעשה פירוט של העקרונות המעוגנים בפסקה מהווה אמנת ארהוס

ביטוי לחשיבות שיש לעקרונות של . כלליים של המשפט הבינלאומי הסביבתי המוסכמים על המדינות כולן

וך הדין הבינלאומי שנדרש לאחרונה לסכס-בפסיקת בית, בין היתר, גישה למידע והליך ראוי ניתן למצוא, שקיפות

, אמנם). המקרה של הקמת מפעלי נייר על נהר אורוגוואי(גבולי -בין ארגנטינה לאורוגוואי בקשר לזיהום בין

הדין קבע כי החובה - אולם בית, הדין פירשה את ההסכמים המיוחדים שהיו בתוקף בין שתי המדינות- פסיקת בית

מהמשפט "הינה חלק (environmental impact assessments)לקבל תסקירים בדבר השפעה על הסביבה

להבטיח נגישות של המידע הנדרש , יחד עם ההגשמה של עקרון הזהירות המונעת, ונועדה" הבינלאומי הכללי

שניים מהשופטים הדגישו כי לאור האופן הכללי שבו מנוסחים עקרונות 83.לצורך הערכת הפגיעה הסביבתית

ולים למשוך לכיוונים מנוגדים וכך לאפשר למדינות לנצלם והעובדה שהעקרונות על, המשפט הבינלאומי הסביבתי

דינם של השופטים סימה -כך נאמר בפסק. יש חשיבות מיוחדת להקפדה על ההיבטים הפרוצדוראליים, לצרכיהן

:סאוונה'ואלח

"[I]n matters related to the use of shared natural resources and the possibility of

transboundary harm, the most notable feature that one observes is the extreme

elasticity and generality of the substantive principles involved… The problem is

further compounded by the fact that these principles are frequently, where there is a

dispute, in a state of tension with each other. Clearly in such situations, respect for

procedural obligations assumes considerable importance and comes to the forefront

as being an essential indicator of whether, in a concrete case, substantive obligations

were or were not breached.84

. 7 -ו 6 סעיפים, שם 80 . 8סעיף ,שם 81 . 9סעיף ,שם 8283 Case Concerning Pulp Mills on the River Uruguay (Argentina v. Uruguay) (Judgment of 20 April, 2010), paras. 119,

204. 84 Case Concerning Pulp Mills on the River Uruguay (Argentina v. Uruguay) (Judgment of 20 April, 2010), Joint

Dissenting Opinion of Judges Al-Khasawneh and Simma, para. 26. ל מלצרף את "בין היתר לאור עמדה זו נמנעו השופטים הנוצדוראליות מסוימות אינן בעלות משקל רב נוכח העובדה כי ניכר שהמדינות עמדו עמדת לדעת הרוב שסברה שהפרות פר

לדעתנו ישראל חייבת להעמיד לרשות האוכלוסייה הפלסטינית תשתית מוסדית , כפי שנסביר להלן

ולהעניק סעדים אפקטיביים כנגד פגיעות , מנהלית ושיפוטית שתאפשר לה לממש את זכותה לסביבה ראויה

ר המצב המשפטי המורכב שנוצ, אמנם. סביבתיות שמקורן בשטחים הנמצאים בשליטה למעשה של ישראל

, והעדר שיתוף פעולה מלא עם הצד הפלסטיני, בהקשר להגנה על הסביבה בשטחים בעקבות הסכמי אוסלו

בכך אין כדי להסיר מישראל , אולם. מקשים על מציאת פתרונות תשתיתיים הולמים לבעיות סביבתיות רבות

המצויים בשליטתה אחריות להענקת סעד אפקטיבי לאוכלוסייה הסובלת מפגיעות סביבתיות שמקורן בשטחים

. האפקטיבית

IV .זיהומי שפכים וקרקע כמקרה מבחן

כל אלה מציבים –והזנחה רבת שנים , קשיי תיאום עם הרשות הפלסטינית, ביטחוניים , קשיים תכנוניים

מציאות זו גורמת לזיהומי 85.מכשולים בפני בניית מערכת ראויה של מתקני טיהור שפכים ושל מזבלות בשטחים

פעולה עם יישובים -הפלסטינים מוכנים לשיתוף, בכל הקשור בטיפול בשפכים 86.שפכים ופסולת משני הצדדים

, ככלל, וגם מדינות תורמות מסרבות, אך מתנגדים לשיתוף פעולה עם התנחלויות, ישראליים בתוך הקו הירוק

נעדרים " הבלתי מורשים"מההתנחלויות וכל המאחזים חלק 87.לפתח מתקני טיהור בשיתוף עם התנחלויות

88.מתקנים לטיפול בשפכים

נמסרה לנו רשימה של שורה של תלונות של תושבים פלסטינים הנמצאות בשלבים " יש דין"מעמותת

מושאי ). ראו הנספח לנייר עמדה זה –לפירוט התלונות (שונים של טיפול של המחלקה המשפטית של העמותה

ובכמה מקרים גם זיהומים שנגרמו מהשלכת פסולת , ינם מפגעים שנגרמו כתוצאה מזיהומי שפכיםהתלונות ה

בכל המקרים מדובר במפגעים שמקורם בהתנחלויות ישראליות או באזורי תעשייה . בניין או פסולת תעשייתית

בבארות , עיםבמט, התושבים הפלסטינים מתלוננים על פגיעה באדמות חקלאיות. ישראליים שהוקמו בשטחים

. מים ובמי תהום המהווים מקורות מחייה ופרנסה

אך בהתאמות , (trans-boundary)גבולי -זיהום ביןהדין התייחס לנסיבות של -פסק .)27פסקה , שם( בהתחייבויותיהן המהותיות

בוני של המדינה שבהם היא עלולה ליצור שכן אלו שטחים מחוץ לשטחה הרי, מסוימות מצב זה דומה לנסיבות של שטחים כבושיםהמצב המורכב השורר בשטחים עקב חלוקת הסמכויות בין , יתרה מכך ").בין גבוליות", באופן מהותי, שאף הן(פגיעות סביבתיות

trans-boundary)גבולית -התייחסות לפגיעות סביבתיות מסוימות כשקולות לפגיעה בין, לדעתנו, דורש, הרשות הפלסטינית לישראלharm) ,המדובר במפגעים סביבתיים שמקורם בשטחי . בשינויים המתחייביםC והיוצרים , ובהתנחלויות או בבסיסי צבא בפרט, בכלל

גבולי הינו שבמקרה של -הבדל חשוב בין הנסיבות השוררות בשטחים לבין נסיבות של זיהום בין, עם זאת. מפגע בשטחים פלסטיניים, הנושאת באחריות הבינלאומית לכלל הטריטוריה) ישראל(אלא במדינה , )מדינות(ויות בעלות מעמד שווה השטחים לא מדובר בשתי יש

. שהוקמה מכוח ההסכמים עם ישראל ושסמכויותיה מוגבלות) הרשות הפלסטינית(לעומת ישות משפטית שבכל שנות שלטונה בשטחים לפני הסכמי שם נאמר – 69' בעמ 2הערה לעיל , ח אמנסטי"דו; 10-12' בעמ, 1הערה לעיל , קליאוט 85

). בסמוך לטולכרם(אוסלו הקימה ישראל מתקן טיהור שפכים אחד בלבד עבור האוכלוסייה הפלסטינית שם, ח אמנסטי"ראו גם בדו, לליקויים בהסדרת נושא פינוי הפסולת ולנזקים הסביבתיים כתוצאה מכך. 19-25' בעמשם ,קליאוט 86

.70' בעמכולל , במקרים מסוימים נכפו פתרונות משותפים ליישובים פלסטיניים ולהתנחלויות סמוכות) 29-30' בעמ(שם כמתואר . 29' בעמשם 87

. חוקית למתקני טיהור שהסתיימו בקריסת המערכת ובמפגע סביבתי-מקרים של התחברות בלתי . 70' בעמ 2הערה לעיל , ח אמנסטי"דו 88

, עולה כי המשטרה נוטה להימנע מלטפל בתלונות סביבתיות) כפי שמפורטים בנספח(מהנתונים שבידנו

ט בתלונות מתמקד בניסיונות "נראה כי הטיפול של הקמ 89.ט איכות הסביבה במנהל האזרחי"ומעבירה אותן לקמ

התמודדות עם המפגע הינה מרכיב ראוי ). 'תיקון משאבת שפכים וכד(להתמודד עם המפגע ) םלא תמיד מוצלחי(

אולם אין בכך כדי למצות את החובות המוטלות על המדינה בהתאם , והכרחי בתגובה על מפגעים סביבתיים

90.םאד-במיוחד בהתחשב בזיקה שבין ההגנה על הסביבה לבין זכויות, זאת. למשפט הבינלאומי הסביבתי

אין אינדיקציות מספקות לכך שטיפול הרשויות בתלונות התושבים הפלסטיניים ממלא אחר , אכן

: לפחות בשני היבטים, אדם-החובות הנגזרות מהתייחסות לפגיעות סביבתיות כאלה כאל הפרות של זכויות

של הדין על האחראים אכיפה אפקטיבית –שנית 91;מתן פיצוי וסעד ראוי לקורבנות הפגיעה הסביבתית –ראשית

: לפגיעות הסביבתיות באמצעות שימוש בסנקציות פליליות או מנהליות

התושבים סבלו פגיעה והם זכאים לסעד אפקטיבי הכולל לפחות פיצוי על הנזק שנגרם להם , ראשית

,טיפול בתשתית שפכים לקויה מצריך זמן והשקעת משאבים. באופן שיאפשר להם להשיב את המצב לקדמותו

זיהומי השפכים והפסולת פוגעים . ועל כן הפגיעה בתושבים עלולה להימשך גם במהלך תקופת הטיפול במפגע

-הדין האירופי לזכויות- בהתאם לפרשנות בית(בזכות הקניין הפרטי של התושבים הפלסטינים ובזכותם לפרטיות

יה לבסס גם הפרה של זכויות בשטחים חקלאיים ובמקורות מים עשו, הפגיעה בעצי פרי). אדם שהובאה לעיל

ההליכים 94.והזכות למים 93,הזכות לרמת חיים נאותה 92,חברתיות כגון הזכות לעבוד ולהתפרנס בכבוד- כלכליות

האחריות להעניק , ככלל, לדעתנו. נגישים ושקופים, לקבלת פיצוי על מפגעים סביבתיים צריכים להיות יעילים

בתיים שמקורם בהתנחלויות או במאחזים ביהודה ושומרון מוטלת פיצוי לתושבים פלסטיניים על מפגעים סבי

, זאת. ישירות על המדינה גם אם המפגע לא נגרם באופן ישיר כתוצאה מפעילות של אחד מהאורגנים של המדינה

העובדה שלישראל חובות מיוחדות כלפי אוכלוסיית המוגנים –בשל הנסיבות המיוחדות לשטחי יהודה ושומרון

. בצירוף האחריות הישירה של ישראל לפעילות ההתנחלות של ישראלים בשטחים, יני הכיבושבהתאם לד

על הרשויות גם למצות את הדין עם האחראים לפגיעות סביבתיות באמצעות , במקרים המתאימים, שנית

) התנחלויות(כגון מועצות מקומיות , בין אם מדובר בגורמים שלטוניים –הפעלת סנקציות מנהליות או פליליות

מהמידע . כגון מפעלים הפועלים באזורי תעשייה ישראליים בשטחים, ובין אם מדובר בגורמים פרטיים, או הצבא

כאשר מתבצעת . שבידנו מתקבל הרושם שהמשטרה אינה ערוכה לטפל כראוי בתלונות על מפגעים סביבתיים

יחד עם הגורמים , העובדה שהעבירה גורמת לנזק סביבתי לא צריכה למנוע מהמשטרה לטפל בה, על החוקעבירה

מוגבלת ' המשטרה הירוקה'נגישות הפלסטינים לתחנות ): "...ynet ,23.8.07)" (את הסביבה(ש משחית הכיבו", שלומי זכריה: ראו גם 89 ". שלא לומר אינה קיימת, עד מאד

, פתרון כולל לבעיית השפכים יימצא. מוגבלת בשל התנאים המדיניים, היכולת להתמודד עם מפגעים באופן תשתיתי וכולל, כמו כן 90 ). 52-53' בעמ, 1הערה לעיל , קליאוט: ראו(הסדר קבע בין ישראל לפלסטינים רק במסגרת , ככל הנראה

אולם ניתן להניח שבשל המצב בשטחים קשה להגשים באופן , החובות הפרוצדוראליות רחבות יותר מאשר מתן סעד אפקטיבי, כפי שראינו לעיל 91לשותפות לקבלת הכרעות סביבתיות כאשר מדובר בצעדים הננקטים על לגישה למידע ו B -ו Aמלא את זכותם של פלסטינים המתגוררים באזורי

. ראוי לדעתנו לשים את הדגש על הזכות לקבל סעד אפקטיבי, במצב העניינים הקיים. Cידי ישראל או על ידי ישראלים בשטחי 6סעיף ,51הערה לעיל , חברתיות ותרבותיות, האמנה לזכויות כלכליות 92 11סעיף ,שם 93אבו 9535/06א "ע :המשפט העליון שניתנה לאחרונה-לסקירה על מעמדה של הזכות למים במשפט הבינלאומי ראו בפסיקת בית 94

לעיל , ם"הצהרת המילניום של האו: ראו גם. יה'דינה של השופטת פרוקצ-לפסק 25-29פסקאות , )5.6.11( נציב המים' נ' מסאעד ואח . 23פסקה , 25הערה

ויש להם ציפייה לגיטימית , המשטרה היא הגורם הנגיש שעמו באים התושבים במגע. המקצועיים הרלוונטיים

. שהמשטרה תאכוף את החוק ותמצה את הדין עם האחראים לפגיעות סביבתיות

V .ם ומסקנותסיכו

המצב המשפטי שיצרו ההסכמים בין ישראל לפלסטינים בכל הקשור לחלוקת סמכויות בנושאי הגנה על

מחולקת ליחידות שטח , שטחי יהודה ושומרון –נוצר מצב שבו יחידת שטח קטנה ממילא . הסביבה הינו מורכב

ב במכלול הקשיים הקשורים בהתחש. קטנות עוד יותר מבחינת האחריות לנושאים בעלי השלכות סביבתיות

המצב הקיים מהווה מכשול של ממש בפני גיבוש מדיניות אפקטיבית של הגנה , ביחסים שבין ישראל לפלסטינים

ובפני פתרון בעיות סביבתיות המשותפות לשטחי יהודה ושומרון ולמדינות הגובלות בהם , על הסביבה בשטחים

יניות סביבתית כוללת משפיעות על כל המסגרות המדיניות ההשלכות השליליות של העדר מד). ישראל וירדן(

לעתים מקורן של הפגיעות . על הרשות הפלסטינית וכנראה גם על מדינות שכנות, על ישראל –הקיימות באזור

הסביבתיות הינו בשטחים בשליטה אפקטיבית פלסטינית וקורבנות הפגיעה הינם ישראלים בתוך גבולות הקו

נייר עמדה זה התמקד באחריותה של , בהתאם למטרות מרכז קונקורד. ולעתים להפך ,הירוק או מחוצה לו

ישראל בהתאם למשפט הבינלאומי למפגעים שהאחריות למניעתם הינה על ישראל ושפגיעתם הינה בתושבים

. פלסטינים

הקושי ליישם אסטרטגיה כוללת של הגנה על הסביבה בשטחים אינו יכול לשמש תירוץ להתחמקות

: חובות אלה שאובות משלושה ענפים של המשפט הבינלאומי. מחובות המדינה בהתאם למשפט הבינלאומי

האדם הבינלאומיים -דיני זכויות, )בעיקר דיני הכיבוש –ובמסגרת ענף דינים זה (המשפט הבינלאומי ההומניטארי

ומובילים , משתלבים זה בזההחובות הנובעות מענפי דינים אלה , כפי שראינו. והמשפט הבינלאומי הסביבתי

: החובות המוטלות על ישראל כמי ששולטת בשטחים בממשל צבאי הינם משני סוגים, ככלל. למסקנות דומות

חובה כללית להימנע מצעדים הפוגעים במשאבי הטבע באופן שאינו מתיישב עם עקרונות דיני הכיבוש ועם עקרון

וחובות לכבד , C - ו A, Bבכל השטחים ללא הבחנה בין שטחי חובה זו חלה –הריבונות הקבועה על משאבי הטבע

ולהגן על זכותם של התושבים המוגנים לסביבה ראויה ולהעניק להם סעד אפקטיבי במקרים של פגיעות

. סביבתיות

ובמיוחד הזיקה שבין ההגנה על הסביבה לבין ההגנה , סקירת ההתפתחויות במשפט הבינלאומי הסביבתי

מבססת את החשיבות שיש לקיומם של מנגנונים לבירור , דם של תושבים בטריטוריה הרלוונטיתהא-על זכויות

במיוחד כשמדובר , זאת. תלונות על מפגעים סביבתיים ומתן סעד אפקטיבי במקרים של פגיעות סביבתיות

לעבוד ולהתפרנס הזכות , הזכות לפרטיות, יסוד כגון זכות ההנאה מקניין פרטי-בפגיעות הגוררות פגיעה בזכויות

. בכבוד ועוד

ניתוח המקרים של זיהומי קרקע ממי שופכין ופסולת שמקורם בעיקר בהתנחלויות ובאזורי תעשייה

ישראליים בשטחים מלמד על העדר מנגנונים שיפוטיים ומנהליים נגישים ויעילים המאפשרים בירור מהיר של

המצב המשפטי . ומתן סעד אפקטיבי במקרים המתאימים תלונות של תושבים פלסטינים על מפגעים סביבתיים

אך , שנוצר עקב חלוקת הסמכויות בין ישראל לרשות הפלסטינית מביא לתוצאות בעייתיות מבחינה סביבתית

מנת לעמוד בחובותיה בהתאם -על. הוא אינו פוטר את ישראל מאחריות למפגעים הנגרמים משטחים שבשליטתה

להקים תשתית מוסדית ראויה שתוכל לשמש את כלל התושבים המוגנים בשטחים על ישראל, למשפט הבינלאומי

שלטוני או –על ישראל למצות את הדין עם כל גורם , כמו כן. לקבלת סעד אפקטיבי על מפגעים הגורמים להם נזק

. ללא קשר למיקומם או לזהותם של הנפגעים מהמפגע, האחראי למפגע סביבתי, פרטי