ת ו י נ י מד י למחקר מ י רסהי ו פל ן ו רמכ

עוון ואיוולת

ישובים ערביים יעל ההצעות להעביר

מישראל לפלסטין

, דובי שורץ, שאול אריאלי

הדס תגריבהשתתפות 2006 מרס

1

THE FLOERSHEIMER INSTITUTE FOR POLICY STUDIES Injustice and Folly

On the Proposals to Cede Arab Localities From Israel to Palestine

Shaul Arieli, Doubi Schwartz

With the participation of Hadas Tagari

שונמית קרין: עורכת אחראית

ציגליאורה הר: עריכת לשון

אחוה בע: הדפסה וס מ"דפ No. Publication 3/48' פרסום מס

ISSN 0792-6251 מ"מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות בע 2006 ©

96440ירושלים ', א9דיסקין ' רח 02-5666252: פקס 02-5666243: פוןטל

office@fips.org.il www.fips.org.il

2

מחבריםעל ה

ברק משלה אהודהמש מ אצל רא"ראש מנהלת המו, ט עזה" לשעבר מח.)'מילב(מ "אל – שאול אריאלי

יתוף פעולה כלכלי חוקר בכיר בקרן לש, כיום. ובעל תואר שני במדעי הניהול של אוניברסיטת תל אביב

)ECF.(נבה וחבר הנהלת המועצה לשלום וביטחון' מיוזמי הבנות ז.

ECF בעל תואר ראשון במדע המדינה של , )( פרויקטים בקרן לשיתוף פעולה כלכלי מנהל– דובי שורץ

. ותואר שני ביחסים בינלאומיים של האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב

LLM בזכויות אדם במשפט בעלת תואר , מומחית בזכויות אדם ובשינוי חברתי– הדס תגריד "עו

. American University Washington College of Lawהבינלאומי של

על המחקר

ים מריבונות ישראלית לפלסטינית ישובים ערבייבשיח הציבורי בישראל עלו לדיון הצעות להעברת

2000מאז אירועי אוקטובר ". חילופי שטחים מאוכלסים"ההצעות מוצגות כ. במסגרת הסדר הקבע

. ל אישים שונים מכל קצוות הקשת הפוליטיתמסתמנת בציבור היהודי הסכמה להצעות אלה אצ

מתנגדים בכל תוקף להצעות הכרוכות בשלילת , וכן כמה אישים יהודים, הציבור הערבי ומנהיגיו

דובי שורץ והדס תגרי ,מחקרם של שאול אריאלי. אזרחותם של עשרות אלפי ערבים בניגוד לרצונם

וכן את השיח , ת השוני המוצע בדרכי מימושובוחן וממפה את השיח היהודי התומך ברעיון הבסיסי וא

המחקר מוסיף ובוחן את היבטי המשפט הישראלי והמשפט הבינלאומי . הערבי המתנגד לרעיון זה

וכן את , שובים של ערבים אזרחי ישראל מריבונות ישראלית לריבונות פלסטיניתיילרעיון העברת

התוחלת ואת הסיכון הרב הטמונים המחקר מדגיש את חוסר . ההיבט הדמוגרפי של הצעות אלה

כתיבת המחקר נתמכה על ידי .)ECF(החיבור הוכן במסגרת הקרן לשיתוף פעולה כלכלי . בהצעות אלה

תודה ליוסי חן . מאגרי המידע והמפות נאספו במסגרת פרויקט שנתמך על ידי קרן פורד. קרן כהנוב

וכן לקוראים , שלמה חסון' ולפרופ עמירם גונן' לפרופ,שהיה שותף בפיתוח החשיבה האסטרטגית

. הרביםולמגיבים

על המכון

מטרתו . פלורסהיימר יזם את ייסודו של מכון שיתרכז בסוגיות מדיניות ארוכות טווח' ר סטיבן ה"ד

לנתח את , הבסיסית של המכון היא לחקור תהליכים יסודיים שיעסיקו את קובעי המדיניות בעתיד

טווח של תהליכים אלה ולהציע לקובעי המדיניות חלופות של המגמות ואת ההשלכות ארוכות ה

יהודים ; חברה ומדינה בישראל, יחסי דת: תחומי המחקר המתנהל במכון הם. מדיניות ואסטרטגיה

חברי הוועד המנהל של .מרחב וממשל בישראל, חברה; ישראל ושכנותיה הערביות; וערבים בישראל

לשעבר , דוד ברודטמר , )ר"סגן יו (פורת-עמיהוד בן' יד "עו, )ר"יו (פלורסהיימר' סטיבן הר "ד: המכון הם

, ללימודים אסטרטגייםמחקר בכיר במרכז יפה-עמית, הירש גודמןומר , ל משרד האוצר"מנכ

מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית עמירם גונן' ראש המכון הוא פרופ. אביב-אוניברסיטת תל

מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית שלמה חסון' וא פרופמשנה לראש המכון ה. בירושלים

.בירושלים

3

מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות

פרסומים בנושא יחסי יהודים וערבים בישראל .1992, עמירם גונן וראסם חמאיסי, מגמות בתפרוסת האוכלוסייה הערבית בישראל •

.1992, עמירם גונן וראסם חמאיסי, וערביים בישראלמרכזי פיתוח חבליים משותפים ליישובים יהודיים •

.1993, ראסם חמאיסי, לקראת בסיס חבלי לפיתוח וניהול ביוב ביישובים הערביים בישראל •

.1993, עמירם גונן וראסם חמאיסי, לקראת מדיניות של מוקדי עיור לאוכלוסייה הערבית בישראל •

.1993, וראסם חמאיסיעמירם גונן , הערבים בישראל בעקבות כינון השלום •

.1994, ראסם חמאיסי, מתכנון מגביל לתכנון מפתח ביישובים ערביים בישראל •

.1994, מנסקי וראסם חמאיסי'דן צ, עידוד היזמות ביישובים הערביים בישראל •

.1994, ראסם חמאיסי, סוגיות בתכנון ובפיתוח יישובים בישות הפלסטינית המתהווה •

.1994', ד אלחאג'מאג, מגמות וסוגיות: מערכת החינוך הערבי בישראל •

.1994, קלוזנר-אנר'דוד ג, ביזור התכנון ברשויות מקומיות ערביות בישראל •

.1994, דוד-יוסף בן, המציאות והצורך בקידומה: מערכת החינוך הבדווית בנגב •

.1994, ומשה סמיונוב' ד אלחאג'מאג, אפשטיין-נח לוין, הערבים בישראל בשוק העבודה •

.1994', ד אלחאג'מאג, תמורות והמלצות: תכניות לימודים במערכת החינוך הערבי בישראלהכנת •

.1994, ראסם חמאיסי, לקראת חיזוק השלטון המקומי ביישובים הערביים בישראל •

.1995, ראסם חמאיסי, פיתוח תשתית התחבורה ביישובים הערביים בישראל •

.1996, הוצאת מגנס ומכון פלורסהיימר', ד אלחאג'מאג, החינוך בקרב הערבים בישראל •

.1996, יצחק שנל ואמין פארס, לקראת בנייה רוויה ביישובים הערביים בישראל •

.1996, ראסם חמאיסי, ערים פלסטיניות חדשות בצד קיימות •

.1996, זאב רוזנהק, 1948-1977 מדיניות השיכון והערבים בישראל •

.1997, ויקטור לביא, ראלהבדלים במשאבים ובהישגים בחינוך הערבי ביש •

.1999, אבינועם מאיר, מדיניות ומציאות: המתח בין בדווי הנגב למדינה •

.1999, ראסם חמאיסי? איום או מנוף: והיישובים הערביים6דרך •

.2001, דוד ועמירם גונן-יוסף בן, פלאחים בתהליך העיור בנגב-בדווים ובדווים •

.2002, ראסם חמאיסי, בישראלביים לקראת הרחבת תחום השיפוט של יישובים ער •

2003, ראסם חמאיסי, תכנון ופיתוח, מסגרת מטרופולינית לניהול: מרחב נצרת •

2004, שלמה חסון וחאלד אבו עסבה עורכים, יהודים וערבים בישראל במציאות משתנה •

2004, ראסם חמאיסי, חסמים בתכנון יישובים ערביים בישראל •

2004, נמרוד לוז, זיכרון קולקטיבי ודרכי הבניה, זהות: פלסטיני בישראל-ערביאלחרם אלשריף בשיח הציבורי ה •

2005, יעקב גארב, שילוב או הפרדה רק לא דחיית ההכרעה: גדר ההפרדה והשכונות הערביות בירושלים •

2005, נמרוד לוז, העצמה עצמית והתנגדות, גיבוש זהות קולקטיבית: קהילת יפו ומסגד חסן בכ •

2006, ראסם חמאיסי,ההפרדה על ערביי ישראלהשלכות גדר •

2006, יהדס תגר, דובי שורץ, שאול אריאלי,על ההצעות להעברת יישובים ערבים מישראל לפלסטין: עוון ואיוולת •

4

תוכן העניינים

6 תקציר 11 מבוא

13 רקע היסטורי 1 13 שתי מדינות לשני עמים–חלוקה

14 מלחמת העצמאות 16 הסכמי שביתת הנשק ברודוס

19 מצבו של המיעוט הערבי במדינת ישראל 20 היחס כלפי המיעוט הערבי בישראל

20 רקע 21 עמדות טרם הקמת המדינה

23 )1966-1948(הממשל הצבאי 24 לאחר מלחמת ששת הימים

26 השיח בציבור היהודי 2 28 הבטחת רוב יהודי בתהליכים מוסכמים

32 עמימות לגבי המימוש–גישת הביניים 36 העברה בכפייה

38 סיכום 40 השיח הערבי 3

40 ערבי בישראלהשיח בציבור ה 45 האינטרסים והעמדות של הצד הפלסטיני

47 ההיבט המשפטי 4 47 שינויי גבול

48 מעמד התושבים 49 מעמד התושבים במשפט הישראלי 53 מעמד התושבים במשפט הבינלאומי

57 תקדימים היסטוריים בעולם 60 ההיבט הדמוגרפי והגאוגרפי 5

60 ההיבט הדמוגרפי הארצי 62 ההיבט הדמוגרפי והגאוגרפי האזורי

67 מסקנות והמלצות 74 מקורות

7

5

6 6

תקציר

פלסטיני בשנים האחרונות הוא על עתיד השליטה בשטחי הגדה -מוקד הסכסוך הישראלי

קיימא -או שמא תקום מדינה פלסטינית בת, האם יימשך השלטון הישראלי. המערבית

. באופן שיבטיח את קיומן של שתי המדינות בביטחון ובשלום, שראללצדה של מדינת י

הערבים . פליטים וירושלים המזרחית, מ העיקריים שעל סדר היום הם גבולות"נושאי המו

המהווים חמישית מאזרחי ישראל וכחמישית מהעם הפלסטיני 1,אזרחי מדינת ישראל

ף ועניינם לא "ישראל לאשלא היו חלק מנושאי הסדר הקבע בין , בשטחי ארץ ישראל

.עלה לדיון

, מ בין ישראל לפלסטינים" מאוכלסים הועלו במסגרת המולאהצעות לחילופי שטחים

על פי התקדים , )2000דצמבר (ובאופן מפורש עלו לראשונה בהצעת הנשיא קלינטון

).1994(שנקבע בהסכם השלום בין ירדן לישראל

בעיקר לאחר , יכור בין הציבור היהודי לערביהתגברות המתח והנעל רקע , בעת האחרונה

שטחים בציבור היהודי בישראל להעברת הקריאהעלתה ,2000אירועי אוקטובר

המאזן "שיח . ינית לכשתקוםסטישראל למדינה הפלממאוכלסים באזרחים ערבים ה

הימני מהכיווןרק לא הקולות נשמעים . הורחב אל תוך גבולות מדינת ישראל "הדמוגרפי

מפי חוגים הרחוקים אלא גם , אביגדור ליברמןכ "ח נוסח ,המפה הפוליטית בישראלשל

עד כה לא הוצגה תכנית מפורטת ובה . ראש הממשלה לשעבר אהוד ברקכמו , ממנו

באינטרסים , ולא התקיים דיון מהותי בהיתכנות, התיחום השטח ונתוני האוכלוסיי

. ובהשלכות הנגזרים מרעיון זה

עיון העברת שטחי מדינת ישראל המאוכלסים בערבים למדינה המטרה שביסוד ר

יש סבורים כי . הפלסטינית היא בראש ובראשונה חיזוק הרוב היהודי במדינת ישראל

הרעיון המסדר . העברה זו תאפשר למדינת ישראל גם לשמור על גושי התנחלויות אחדים

1". הערבים בישראל"או " אזרחי ישראל הערבים"בחיבור זה נעשה בדרך כלל שימוש במושג

היא מורכבת , בני העם הפלסטיני, סוגיית הזהות וההגדרה העצמית של אזרחי ישראל הערבים

".פלסטינים אזרחי ישראל"רבים מגדירים עצמם כיום כ. ועוברת שינויים רבים

7

לשתי מדינות חלוקת הארץ– 1947זהה לעקרונות החלוקה משנת , שבבסיס ההצעה

משמש קו " הקו הירוק"לאום על פי הפריסה הדמוגרפית ופריסת ההתיישבות בעוד ש

סיפוח –" שתי ציפורים במכה אחת"הצעה זו היא בחזקת , לחלק מתומכיה. התייחסות

לאחרים היא אינה אלא ביטוי להתגוננות הרוב : גושי התנחלויות וחיזוק הרוב היהודי

חלק מהמיעוט הערבי לבטל את אופייה היהודי של מדינת היהודי בפני ניסיונות של

המשמעות בפועל של מימוש רעיון זה היא שלילת אזרחותם הישראלית , עם זאת. ישראל

הפיכתם , פלסטיני-בגלל היותם בני העם הערבי, בניגוד לרצונם, של עשרות אלפי אזרחים

ישראל והעתקתם אל ניתוקם ממרקם החיים שבנו במדינת , לאזרחים של מדינה אחרת

.מרקם חיים אחר

צעד של קביעת גבול . היתכנותו של רעיון זה תלויה בראש ובראשונה בהסכמה פלסטינית

אלא רק כחלק , צדדי-בין מדינות והעברת אוכלוסייה אינו יכול להתבצע באופן חד

לצד הפלסטיני. אין לרעיון זה שותף פלסטיני, לפי מצב הדברים היום. צדדי-מהסכם דו

גם לא נראה שמנהיגי הפלסטינים יסכימו לצעד . אין כל אינטרס להגשים תכנית זו

מה עוד שיישום התכנית , שמתנגדים לו אזרחים ערבים שאמורים להפוך לאזרחי מדינתם

הוא חלק מחילופי שטחים שבמסגרתם יושארו גושי התנחלויות בעומק המדינה

. הפלסטינית

חרת אין תקדים בעידן שלאחר מלחמת העולם להעברת שטחים מאוכלסים למדינה א

שינויי גבול , מבחינה משפטית. השנייה ושל גיבוש אמנות זכויות האדם השונות

מוסכמים בין מדינות אמנם מקובלים במשפט הבינלאומי ואפשריים אף מבחינת המשפט

אך שלילת אזרחותם של עשרות אלפים רק בשל היותם . הישראלי כל עוד יאושרו בכנסת

–והעברתם לריבונות פלסטינית בניגוד גמור לרצונם , רבים הגרים בקרבת קו הגבולע

. אלה אינן חוקיות על פי המשפט הישראלי ועל פי המשפט הבינלאומי

שביסוד הרעיון מניח שהרוב היהודי במדינת ישראל נתון בסכנת יהטיעון הדמוגרפ

ציוניזציה של המדינה -מספרם העולה של האזרחים הערבים ותביעות מתגברות לדה

אלא שהמחקרים מראים כי ללא שינוי בגבולותיה . באופן המסכן את אופייה היהודי

המגזר היהודי יהווה 2050-גם ב, לרבות מזרח ירושלים2,הנוכחיים של מדינת ישראל

לא זו בלבד . אף למעלה מזאת–וללא מזרח ירושלים , באוכלוסייה74%משיעור של

תכנית מפורטת עם נתונים ברורים של תיחום השטח ומספר שמעולם לא הוצגה

הבדיקה המדוקדקת שאנו מציגים בחיבור זה גם מלמדת כי השינוי , האזרחים הערבים

אוכלוסיית יישובי ואדי ערה . עשויה להביא הוא שולי ביותר, אם תמומש, שתכנית זו

2רמת הגולן , "הקו הירוק"גבולות –ליו חל החוק הישראלי על פי המשפט הפנימי השטח שע

.וירושלים המזרחית

8

הערבית הלוסיי בלבד מכלל האוכ16.3%מהווה , נפש228,000-המונה כ, "המשולש"ו

אולם בדיקה של היישובים הפוטנציאליים הללו על פי קריטריונים אסטרטגיים . בישראל

116,000 ומינימלי של 148,000מראה שמעשית ניתן לדבר על מספר מקסימלי של , שונים

ה מכלל האוכלוסיי2.1%( הערבית בישראל ה בלבד מהאוכלוסיי8.2%-10.5%שהם , נפש

בניגוד , מספר הפלסטינים הצפויים להפוך לאזרחי ישראל, ואהלשם ההשו). במדינה

– נפש 231,000 עומד על –אם מזרח ירושלים תהיה חלק ממדינת ישראל , לרצונם

.ל"כפול מהמספרים הנ, כלומר

דמוקרטי של מדינת - פועל לכאורה לטובת שימור אופייה היהודייהטיעון הדמוגרפ

שסבורים כי שלילת אזרחותם של עשרות אלפי אך כלל לא ברור מדוע יש מי ; ישראל

היהודי של העולה בקנה אחד עם אופיי, על שום היותם ערבים, ערבים בניגוד לרצונם

. הדמוקרטיהלא כל שכן אופיי, המדינה

עוד לפני שהפך לחלק , להצבתו של הנושא על סדר היום הפוליטי הפנימי בישראל

ועל החברה , ות על החברה הישראלית בכללהשלכות רב, מ כלשהו"מעמדה ישראלית במו

נראה כי הצעה מסוג זה תחסל את המעט שעוד נותר מרגשי ההשתייכות . הערבית בפרט

של הערבים בישראל למדינה ואת סיכויי ההצלחה של מגמות האינטגרציה שלהם בחברה

האוכלוסייה הערבית בישראל פועלת בעקביות להשגת שוויון ולהגברת . הישראלית

תכנית להעברת שטחים המאוכלסים באזרחים . לבותה בכלל החברה הישראליתהשת

לגיטימציה אזרחית -ערבים עלולה להיות השלב האחרון בתהליך פוליטי וחברתי של דה

היחסים בין רוב , כתוצאה מכך. והדרה של האוכלוסייה הערבית מן המערכת הישראלית

ללבוש שוב צביון אלים על רקע עלולים, ומיעוט ובין המדינה לאוכלוסייה הערבית

.כזה שמחפש עימות ולא פיוס, לאומי

לשלום עם הפלסטינים מעבירה את שא ומתןהכללת סוגיה זו במ, בזירה החיצונית

התיישבותיים - לדיון על גבולות חלוקה אתניים1967 מן הוויכוח על גבולות ההתדיינות

פים מאוכלסי ערבים בתוך מדינת ויוצרת תקדים לנכונות ישראלית לוותר על שטחים נוס

צירופו של נושא הערבים בישראל אל שאר הסוגיות העומדות להכרעה במסגרת . ישראל

כמו , יגרור עמו גם דיון בסוגיות אחרות הקשורות לציבור זה, מ על הסדר הקבע"המו

ויביא , הפקעת הקרקעות הערביות ויחסי רוב ומיעוט במדינה3,"הפליטים הפנימיים"

. נושא שעד כה היה מענייניה הפנימיים של המדינה–ום היחסים ביו רוב למיעוט לבינא

3פלסטינים שעזבו או גורשו ממקום מושבם במהלך מלחמת -הפליטים הפנימיים הם ערבים

והפכו תושבים של כפרים ערביים , לא הורשו לחזור לביתם על ידי מדינת ישראל, העצמאות

הפליטים הפלסטינים –הנפקדים הנוכחים , הלל כהן' ר. ו בתחומי מדינת ישראלאחרים שנשאר

. 2000, ירושלים, מכון ון ליר, המרכז לחקר החברה הערבית בישראל, 1948בישראל מאז

9

בני שיח פלסטינים פנימיים וחיצוניים לרעיון חילופי שטחים , כאמור, היות ואין

אינו אפשרי בכפייה מבחינת המשפט הישראלי או מבחינת המשפט ש, מאוכלסים

המבקשת , יש לראות הצעה זו, תר שולית ביותהבינלאומי והוא בעל משמעות דמוגרפי

חלק מתהליך פוליטי בחברה היהודית כ, להעביר אוכלוסייה ערבית לריבונות פלסטינית

שבו נוצרות הסכמות פוליטיות וקואליציות חדשות בין אישי שמאל וימין , בישראל כיום

על בסיס ההנחה המקבלת את עקרון חלוקת הארץ לשתי , )שלא היו אפשריות בעבר(

הדיון ברעיון זה הוא בעצם חלק מדיון על הרחבת הלגיטימציה הציבורית . ת לאוםמדינו

של החלק מהוויכוח על עתיד גושי ההתנחלויות ועל עיצוב אופיי, להסדר הקבע המוצע

דיון זה הוא חשוב ולגיטימי כל עוד . מדינת הלאום היהודית בעידן שלאחר הסכמי השלום

רעה מראש באמצעות מהלכים שאינם מתיישבים עם הוא מוצג כהווייתו ולא על ידי הכ

ויבואו על חשבון זכויותיו , חסרי משמעות דמוגרפית בפועל, החוק הבינלאומי והישראלי

יהודים -ועתידו של הציבור הערבי כולו במדינת ישראל תוך פגיעה אנושה ביחסי ערבים

. ובאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל

עצמאית בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה כדי לממש את של מדינה פלסטינית כינונה

תאפשר לכלל אזרחי ישראל הערבים להגדיר , זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית

את המדינה , מעמדה לאומית שוויונית, את זהותם והשתייכותם למדינת ישראל ולבחור

. שאתה הם מזדהים ובה הם מבקשים לממש את אזרחותם

10

מבוא

בין ישראל לפלסטינים במסגרת ) יש להדגיש, לא מאוכלסים(חילופי שטחים לרעיון ה

בהצעת במפורשעלה , 1994-על פי התקדים שנקבע בהסכם עם ירדן ב, הסכם הקבע

באמצעות רעיון זה ביקשו האמריקאים לגשר על הפער . 2000הנשיא קלינטון בדצמבר

ובין התביעה הפלסטינית בין תביעת ישראל לסיפוח גושי ההתנחלויות העיקריים

. 242להיצמד ליישום מלא של החלטת מועצת הביטחון

המאזן הדמוגרפי בין יהודים החל השיח על , שנים האחרונותההתפתחויות של העל רקע

חוגים .בעיקר בקרב חוגי מרכז ושמאל ציוני, לתפוס מקום מרכזי ישראלבארץלערבים

חדשה במאבקם הציבורי לסיום השליטה אלה השתמשו בטיעון הדמוגרפי כאסטרטגיה

להתגברות הביאה מגמה זו , באופן פרדוכסלי .הישראלית בשטחים ולהשגת הסדר קבע

שטחים המאוכלסים באזרחים ערביםלהעברת קוראים בציבור היהודי בישראל ההקולות

בתמורה להשארת גושי ההתנחלויות , לכשתקום,יניתסטישראל למדינה הפלממדינת

מהכיווןרק לא נשמעים אלה קולות 4.ם ביהודה ושומרון בריבונות ישראליתהישראלי

המנסים להפחית מן ,5אביגדור ליברמןכ "ח נוסח ,הימני של המפה הפוליטית בישראל

מפיאלא גם , המחיר הטריטוריאלי היהודי שישראל תידרש לשלם במסגרת הסכם הקבע

הרואה במיעוט הערבי , וד ברקראש הממשלה לשעבר אהכמו , חוגים הרחוקים ממנו

התמיכה בחילופי שטחים מאוכלסים הושפעה גם . איום אם חלילה יימשך הסכסוך

, מאבק הפלסטינילישראל ב םערבישל ה םאהדתמההכרה בקרב הציבור היהודי שגֵדלה

, )זניח מדובר במיעוט אף כי( בפעילות טרורמתוכם של פרטים םמעורבותשגוברת

התנועה המזוהה עם מנהיגה הכריזמטי של גרות הבדלניתושמתחזקת מגמת ההסת

4סוגיית ". הערבים בישראל"או " אזרחי ישראל הערבים" בדרך כלל שימוש במושג נעשהבחיבור זה

היא מורכבת ועוברת , בני העם הפלסטיני, של אזרחי ישראל הערביםהזהות וההגדרה העצמית

".פלסטינים אזרחי ישראל"רבים מגדירים עצמם כיום כ. שינויים רבים5מתוך אתר , "יעברו לריבונות של הרשות הפלסטינית" במשולש"אדי ערה ווהישובים הערבים בו"

, כנית המדינית עיקרי הת–ם לופי אוכלוסיה ושטחיחי, "ישראל ביתנו"האינטרנט של http://www.beytenu.org.il/content.asp?NID=2

11

קולות ערבים גם .אם אלפחם איש ראאד סאלח'שיחה, )הפלג הצפוני(האסלמית

ציונית מחזקים -לגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-דההמבטאים

שפטי למרות הקושי המ, חלק מהתומכים ברעיון אף טוענים כי ההצעה ,לכן .מגמה זו

היא כלי שבו הדמוקרטיה מתגוננת מפני המבקשים לפגוע , העצום שהיא מעוררת

.בהגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית

החברתי והאופרטיבי , התהליך המשפטיתואר גם לא,עד כה לא פורסמה תכנית מפורטת

ה יהיהאם – מהלךאופן מימושו של ה לבנוגעבהירות -יש אי גם. למימושה של ההצעה

.גם בלעדיהיתממש הסכמת האזרחים או האם יותנה ב ;צדדי-הסכם או מהלך חדמ חלק

מציג לכאורה מהלך הדדי " החלפת שטחים מאוכלסים: "השם שבו הוכתרה ההצעה

ההיגיון שביסוד ההצעה עומד . שעיקר עניינו בשטחים, ומוסכם בין ישראל לפלסטינים

ת הארץ לשתי מדינות לאום על בסיס חלוק– 1947בבסיסה של תכנית החלוקה משנת

אך בהיעדר הסכמה . כקו ההתייחסות" הקו הירוק"שהפעם התווסף לו , לאומי-דמוגרפי

המשמעות בפועל של הרעיון היא שלילת אזרחותם , פלסטינית והסכמה של ערביי ישראל

, פלסטיני-הישראלית של עשרות אלפי אזרחים ישראלים בגלל היותם בני העם הערבי

תוך ניתוקם ממרקם החיים שבנו במדינת ישראל , תם לאזרחים של מדינה אחרתהפיכ

.והעתקתם אל מרקם חיים אחר

חילופי "את התמיכה המתרחבת בציבור היהודי ברעיון להציג היא חיבור זהמטרת

להלכה הנגזרות ממנו ולבחון את המשמעויות וההשלכות "מאוכלסיםהשטחים ה

םערביההיסטוריה הייחודית של ובזיקה לוריים על רקע תקדימים היסטולמעשה

חיבור זה מבקש להוכיח כי חילופי שטחים מאוכלסים בכפייה הם חסרי .ישראלב

ואינם תקפים על פי המשפט הבינלאומי , אין להם תקדים היסטורי, משמעות דמוגרפית

צופן רעיון זה סותר את ערכיה של מדינת ישראל והוא . ועל פי המשפט הישראלי הקיים

. ישראליות מסוכנות ביותר-בחובו השלכות חברתיות פנים

12

רקע היסטורי 1

שתי מדינות לשני עמים– חלוקה

הביא את הקהילה הבינלאומית לראות ערבי בארץ ישראל המנדטורית-הסכסוך היהודי

המתח בין שתי הנחות המיישב אתברעיון החלוקה של ארץ ישראל המנדטורית פתרון

הפזור הכרה ייחודית בזכותו של העם היהודי ,מצד אחד: את מדיניותההיסוד שהדריכו

שהתחזקה בעקבות מלחמת העולם , בארץ ישראלבעולם להקים את ביתו הלאומי

.בארץ ישראלשאיפות הלאומיות של הרוב הערבי הכרה ַּב,ומצד שני ;השנייה והשואה

הלורד פיל בראשותו שלוועדה המלכותית הבריטיתב הוא, ראשיתו של רעיון החלוקה

)Peel( ,את הדרך האחת שאנו יכולים "...ה רעיון זהבריטים ראו ב. 1937-שפעלה בארץ ב

זו הייתה תשובתם ליישוב הסתירות שנוצרו בשל 6."להציע כדי לטפל בשורשי המחלה

בהצהרת ו )1915 ( במכתבי מקמהוןיהודים וכלפי ההערביםכלפי " ההתחייבות הכפולה"

. )1917 (בלפור

עדה הוחלפה על ידי ועדת החלוקה בראשותו ו והו התמוססה תוך שנה זויוזמה בריטית

רעיון החלוקה הפך לממשי ומעשי . שגנזה את רעיון החלוקה) 1938נובמבר ( של סר וודהד

, )UNSCOP(י "מ לענייני א"יותר רק עם תחילת עבודתה של הוועדה המיוחדת של האו

העצרת הכללית. ה רשמית של בריטניה לעצרת הכללית בקש בעקבות1947-שמּונתה ב

ביחס לצורך למצוא איזון בין זכותו י בהבנה דומה"ניגשה להתמודד עם הסוגיה הזאת בא

7.של העם היהודי וההכרה בשאיפות הערבים בארץ ישראל

6 .1סעיף , ב"פרק כ, 1937, של הלורד פילמלכותיתהוועדה ח ה"דו 7

הנחת . "1חלק , 6פרק , 1947, "מ לעניין פלסטינה"הוועדה המיוחדת של האו"ח הרוב של "דו

, על פלסטינה הן של הערבים והן של היהודיםהיסוד מאחורי הצעת החלוקה היא כי התביעות

החלוקה היא , מכל ההצעות שהוצעו. שתיהן בעלות תוקף ולא ניתן ליישב אותן זו עם זו

והיא תאפשר לספק חלק מהתביעות ומהשאיפות הלאומיות של שני ... המעשית ביותר

שונים זה מזה , בים אלף ער200- אלף יהודים וכמיליון ו650-כישנם היום בפלסטינה ... הצדדים

רק באמצעות החלוקה יכולות שתי השאיפות ...באורח חייהם ובאינטרסים הפוליטיים שלהם

הלאומיות המנוגדות האלה לבוא לידי ביטוי ממשי ולאפשר לשני העמים לתפוס את מקומם

"....כאומות עצמאיות בקהילה הבינלאומית ובאומות המאוחדות

13

ניסיון פשרה בין התביעות היהודיות ביטאהוצע לחלוקת הארץ לשתי מדינות שהקו

על בסיס הפרישֹה הדמוגרפית של שני העמים וכמובן כלל הקצאת רביותהעלתביעות

שתי המדינות נבנו , על פי החלטת החלוקה 8.שטחים לקליטת עלייה במדינה היהודית

. שוביםימשלוש יחידות טריטוריאליות משיקות שיצרו קווי גבול מפותלים וצמידות של י

את הצדדים לשתף " להכריח"הוועדה בעזרת תיחום זה של גבולות ביקשו חברי נראה כי

יהודים בשטח שנשאר מספר לא מבוטל שלהוועדה הייתה מרוצה מכך . פעולה בעתיד

שתי לשיתוף פעולה בין כערובה ,בשטח היהודית גדולה נותרה ערביושאוכלוסייה הערבי

. המדינות החדשות

את ו, זכו לעצמאותקיום בין שני העמים שי- דותולידרוב חברי הוועדה האמינו שההצעה

תכניות אלה לא אלא ש". עם אחדות כלכלית]מדינית[חלוקה "בתואר הגדירו פתרונם

,הצעת החלוקהלאחר ויכוח נוקב את קיבלה התנועה הציונית. בסופו של דברהתממשו

אמין אל ' חאג,ר הוועד הערבי העליון"יו. התנגדו להתערבימנהיגי האוכלוסייה הואולם

בנאומו בפניה ציין כי נמנע מלהגיב על . כל שיתוף פעולה עם הוועדהדחה, חוסייני

]חלוקה ופדרציה [ התכניות שהוצעו בו,ח משום שלדעת הוועד הערבי העליון"הדו

סותרות את אמנת האומות המאוחדות ואת אמנת חבר הלאומים בכל הקשור לזכות

9.הערבית להגדרה עצמית

מלחמת העצמאות

מלחמת אזרחים יצת הביאה לפר1947ט בנובמבר "נית החלוקה בכהחלטת העצרת על תכ

, ובסיוע צבא השחרור של הליגה הערביתת פלסטיניה ביוזמהמלחמה פרצה. רץ ישראלבא

1948.10 באפריל 16-נציג הוועד הערבי העליון בישיבת מועצת הביטחון בוהעיד על כך

8למרות שיחס האוכלוסייה , י המנדטורית" מא42%ולמדינה הערבית 55%למדינה היהודית הוקצו

.היה שני שלישים ערבים ושליש יהודים9אפשר להבין אותם מבלי . הערבים לא קיבלו את תכנית החלוקה: "יהושעב "כתב אעל כך

לא הדנים ולא הנורבגים היו . שום עם ילידי לא היה מקבל החלטה כזאת; להצדיק אותם

חלוקת, אצל ארי שביט;..."סור מחצית מארצם כדי לפתור את הבעיה היהודיתמוכנים למ

.127' ע, 2005, כתר, הארץ10

'ר

United Nations, Security Council Official Records, The Third Year, Meetings 261-285, Lake Success, New York, 1948, 16 April P. 19.

: 47הערה , 83' עמ, שם,ישראל ומשפחת העמים, בינשטיין אמנוןרו ,יעקובסון אלכסנדראצל

כי הערבים הם שפתחו . נציג הסוכנות היהודית אמר לנו אתמול כי הם אינם הצד התוקפן"

14

, וררות צבא הליגה הערביתהתפו ַּבקרבות מול הכוחות היהודייםהמפלה הפלסטינית

הביאו את מדינות ערב לפלוש 11,ההמוניתוהבריחה האזרחית קריסת החברה הפלסטינית ו

חילות המשלוח גם . יום לאחר ההכרזה על הקמתה של מדינת ישראלרץ ישראללא

. ניסיונו של העולם הערבי למנוע את הקמתה של המדינה היהודיתונכשל, הערביים הובסו

עד הפלישה ,רוב תקופת המלחמה. ות התחילה ביוזמתם של הפלסטיניםמלחמת העצמא

הפכו גםובסיומה הם , הם היו האויב הפעיל ביותר כנגד היהודים,הובתקופות ההפוג

. תהליכי המודרניזציה של חברה זו נעצרו באחת. קרבנותיה העיקריים של המלחמהל

מהם הפכו 80%. ות התרסקוית והפוליטוהכלכלי, תות החברתיוהתשתיו, האליטות אבדו

שטח הקרקעות הנטושות . כפרים ניטשו לחלוטין או חלקית450 מתוך 350, לפליטים

לבעלות ממשלת ישראל וקצתן והועברהקרקעות האלו מקצת . מיליון דונם3.5-נאמד ב

. העמידן לאחר זמן לרשות ההתיישבות היהודית אשר,לידי האפוטרופוס על נכסי נפקדים

החברה שנשארה הייתה בעיקר חברה . תושביהן הערביםמרוב ו נתרוקנו חיפה ועכ

המלחמה יצרה בעיות חמורות 12.שחוותה שבר קשה והתמקדה בהישרדות, כפרית

13.לתושבים שנשארו בבתיהם וגם לאלה שעברו לכפרים אחרים והפכו לחסרי כול

י המדינה שראו הערבים שנשארו במדינת ישראל נמנו עם שתי קבוצות אלו והפכו לאזרח

14.עצמם במלכוד מבחינת זהותם והשתייכותם

כמו ,תפס את הפלסטינים שעזבו, עדיין שרוי בטראומת השואה באירופה, הציבור היהודי

שוב היהודי י מדינות ערב ולמחיר הכבד ששילם הית כאחראים לפליש,אלה שנשארוגם

לשעת כושר תיןהממ ,"גיס חמישי"ו כסנתפו נשארהערבים ש. המלחמה כולהעל

15. דמוקרטית ולא כמיעוט במדינה,"בסיבוב השני"להצטרף לצד הערבי

11, עקירה– בין הנרטיבים היהודיים והערביים על הטרמינולוגיה יקיים ויכוח היסטוריוגרפ

.ח זהלא ניכנס לוויכו, בדיוננו. או עזיבה, גירוש, בריחה12 הבניית –בין האני לאנחנו :בתוך, "עיונים בשיח פוליטי שסוע: הערבי הישראלי", עזמי בשארה

דני , וכן; 171-170' עמ, 1999ירושלים , הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, זהויות וזהות ישראלית

.34-25' עמ, 2002ירושלים , כתר, הדור הזקוף, "השורדים", אולה'רבינוביץ ואבו בקר ח13.3הערה ' ר 14

Beshara Azmi, "The Dilemma of Israeli Arabs", Los Angeles Times, January 8, 2003 15 .396' מע, 2004תל אביב , דביר, ביתן-זמורה, כנרת, קוממיות ונכבה, יואב גלבר

15

הסכמי שביתת הנשק ברודוס

נכנסו לתוקפם שורה של הסכמי שביתת נשק בין , לאחר מלחמת העצמאות, 1949 בשנת

היוו בפועל הקווים אל. שבמסגרתם נקבעו קווי שביתת נשק, ישראל לבין כל שכנותיה

חלק מגבולות . הפרדה מלאה בין התושבים משני עבריהםשהבטיחו ,לאומייםגבולות בינ

, תחת שלטון הבריטים או שהיה קרוב אליהםרץ ישראל חפף את קווי הגבול של אואל

היה שונה מהותית ממה שנקבע בתכנית –ברצועת עזה וביהודה ושומרון – וחלקם

. 1947-החלוקה ב

:1949אפריל ב3, רודוס , עם ירדןשביתת הנשקם מתוך הסכלהלן כמה סעיפים עיקריים

עקרונות ומטרות 2סעיף

כן מכירים הצדדים כי שום תנאי מתנאי ההסכם הזה לא יחרוץ בשום פנים 2.2תביעותיו ועמדותיו של כל אחד מהצדדים ביישובה הסופי , את זכויותיו מראש

ם מתוך באשר תנאי הסכם זה נקבעי, ישראל בדרך שלום ארץ של שאלת

.בלבד שיקולים צבאיים

קווי שביתת הנשק 4 סעיף

הנשק היא להתוות את הקווים אשר מעבר להם שביתתמטרת היסוד של קווי 4.2

.ינועו הכוחות המזוינים של כל אחד מהצדדים לא

החלפת כוחות עיראק בכוחות ירדן 6סעיף

שביתת הנשק כמצוין קביעת קו ל ידיבו עשויים כפרים להיפגע עשבכל מקום 6.6

יהיו רשאים תושביהם של כפרים אלה לקיים בידיהם , של סעיף זה2 בפסקה

, לגבי מקום מושבם– וזכויות אלה יהיו מוגנות –זכויותיהם המלאות את רשאי היהי, אם יחליט מי מבין התושבים לנטוש את כפרו. וחירותם קניינם

חוי פיצויים מלאים תמורת ידמקנהו ושאר מיטלטליו ולקבל בלי לקחת עמו את

לכוחות הישראליים יהיה אסור להיכנס לכפרים כאלה או . קרקעותיו שעזבתאורגן ותחנה בהם , שתגויס מבין בני המקום, ערבית משטרה; לחנות בהם

.טחון פנימיילשם ב

את ההסדר, באיזה מובן שהוא, תנאי הסעיף הזה לא יתפרשו כחורצים מראש 6.8

.ן הצדדים החתומים על הסכם זההמדיני הסופי בי

של הסכם זה נקבעו בהסכמת6- ו5קווי שביתת הנשק שהוגדרו בסעיפים 6.9 גבול לעתיד לבוא או-הצדדים בלי לחרוץ מראש סדרים טריטוריאליים או קווי

.תביעות של צד מן הצדדים בעניינים אלה

16

שראל רצועת שטח הסכם שביתת הנשק בין ירדן לישראל העביר לתחום השליטה של י

הקו " שנודע לימים בשם –ל וממערב לקו שביתת הנשק "שממזרח לקו העמדות של צה

כתוצאה מכך הועברו לתחום השליטה של ישראל שורה של כפרים ועיירות ". הירוק

הערים הערביות . בצפון הרצועה עד כפר קאסם בדרומה ובנותיהאם אלפחםמ, ערביים

אותה רצועה שסופחה לשליטת ישראל ונשארו ממזרח טול כרם וקלקיליה לא נכללו ב

טירה , רביה'ע-לעומת זאת יישובים ערביים גדולים כמו בקה אל. לקו שביתת הנשק

).1מפה (הועברו לתחום שליטת ישראל , וטייבה

קביעתו כלל לא הובאו בחשבון בעת , היבטים צבאייםנטולי ,גורמים אנושיים ואחרים

לא נערך משאל עם ולא נבדקו עמדות . ראל המערביתשל הגבול בלבה של ארץ יש

כפרים ועיירות 63הגבול חצה את אדמותיהם של . התושבים הערבים הנוגעים בדבר

חתימת ההסכם מועד מ, אכן 16. כפרים שנותרו בצד הישראלי8שנותרו בצד הירדני ושל

סדיר את שנועדו לה, בוצעו תיקונים בשטח במהלך סימון הגבול50-ועד אמצע שנות ה

קו , עם זאת .ברטעה ובכמו בפקועה, חייהם של חלק מהכפרים שנפגעו מהתווית הגבול

. את מרקם חייהם של כל אלו שחיו בסמיכות לוחרבקטע באבחת הגבול החדש

ו במידה ניכרת את מספר הערבים שבשליטת ישראל וטשטשוהגדילשינויי גבול אלה

כמחצית האוכלוסייה . אות המלחמה את תוצנהבמעט את ההפרדה האתנית שאפיי

המדינה . שהועברו לידי ישראלהחדשים התרכזה בשטחים במדינת ישראל הערבית

אלף 635התגוררו בה 1948בסוף ו, י המנדטורית" משטח א78%על היהודית שלטה כעת

17. אלף ערבים160-ו יהודים

16 ושאינם 1949-1948כפרים שנעזבו וחרבו במלחמת האדמות את אלו אינם כוללים נתונים

.עודקיימים 17מפקד ב. ערבים70,000 בשטחה של מדינת ישראל נמנו 1948מפקד שנערך בסוף אוקטובר ב

זו נבעה בחלקה משינויי הגבול תוספת . ערבים160,000 נמנו כבר,שנערך שנה לאחר מכן

.מהסתננויות חזרה של פליטים –ובחלקה , הנשקתהסכם שביתב

17

1מפה

יישובים ערביים שהועברו לישראל בהסכם שביתת הנשק 1949אפריל , ירדן- אלישר

18

מצבו של המיעוט הערבי במדינת ישראל

הותירו במדינת ,רודוסאי מלחמת העצמאות והסכמי שביתת הנשק שנחתמו בסופה ב

בור זה היה שותף לניסיון יצ. מושפל וחסר הנהגה, ישראל הצעירה מיעוט ערבי מובס

, 1947ובמבר בנט"מכמ "ערבי לבטל בכוח את החלטת החלוקה של האו-הפלסטיני

הערבים .יהודית וערבית: שקבעה כי בארץ ישראל המנדטורית תקומנה שתי מדינות

יהודית ת לאום במדינ, מרוב למיעוט באחתהפכו, שנשארו בתוך גבולותיה של ישראל

איבדו את מהם גם ורבים ,בה חיוש איבדו את מסגרות החברה הם18.שזה עתה קמה

שהורגלו בהן ועקירתם מן כל מערכות החברה שלן מועד התפרקות. רכושםאת ביתם ו

האלמנט . בה הם אזרחים כיוםשחג הקוממיות של המדינה ל הפך של רוב בני עמם הארץ

אשר שמה לה למטרה להשלים את החזון , היה לאבן היסוד של המדינההלאומי יהודי ה

ש הרעיון מימו. החזון שנגדו נאבקו עד חרמה הפלסטינים בפרט והערבים בכלל, הציוני

הציוני במדינת ישראל נטע בקרב הערבים בישראל הכרה נחושה שמדינת ישראל

ואישש בעיני רבים מהם את , מתייחסת באופן בלתי שוויוני לאזרחיה לפי לאומיותם

. הפרשנות הרואה בישראל אתנוקרטיה ולא דמוקרטיה

נים בהכרזה ימיה הראשוכבר ב ה המדינה אל המיעוט הערבי התבטאה של ביחסהשניות

בהחלת מדיניות ו, במגילת העצמאות מחד גיסאצדק ושלום , חירות, שוויוןערכי על

שנועד , הממשל הצבאי19.מאידך גיסא, על האזרחים הערביםשל ממשל צבאי ידית ימ

למעשה מסלול אזרחות אפשר, במקורו להוות תשובה ביטחונית לחדירות לשטח ישראל

והקצאת משאבים לא חברתית הדרה , נרחבתרקעותהפקעת קשכלל , לערבים" 'סוג ב"

וכאיום ,"ס חמישייג" , כאל קבוצה עוינתלאזרחים הערבים השרשת היחסובעיקר , שווה

.פוטנציאלי על אופייה היהודי של המדינה

, ועד מלחמת ששת הימים1948מאז , שנקבעו בהסכמי רודוסגבולות המעבר בסגירת

ובמקביל , ם שמחוץ לגבולות אלהעמאל מבני הביאה לניתוקם של הערבים בישר

השנים 19קו הגבול של .בישראל חברתית-כלכלית-במערכת הפוליטיתחלקית ת התערּול

קבוצה נפרדת בתוך -תת, בין השאר, שהולידה, יצר מציאות חדשה עבור הערבים בישראל

עד ; "ראלערביי יש "קראו לה, ורבים בעולם המערבי, שהיהודים בישראל, העם הפלסטיני

אצל , לעומת זאת. היה מקובל למעשה גם בקרב הערבים בישראל כינוי זה, לאחרונה

18ספריית /עם עובד, קורבנות, בני מוריס(ראל המנדטורית בארץ יש66%הערבים היוו רוב של

האוכלוסייה הערבית ("1949 במדינת ישראל בגבולות 19%ומיעוט של ) 186' עמ, 2004, אופקים

). 2' עמ, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2002יולי , 26 סטטיסטיקל, "בישראל19.1966-1948הממשל הצבאי היה בתוקף בין השנים

19

בנימה רבה של ניכור , קבוצה זאת- הערבי בכלל כונתה תתוהעולםהפלסטינית הפזורה

". ' 48ערביי "–והתנשאות על היותם חלק מהמדינה היהודית

עם בני ישראל י יודש של ערב מחלמפגש הביאה1967-ב "הקו הירוק"גבולות פתיחת

וחיזקה מגמות של בניית זהות ותרבות בגדה המערבית ובעזהםעמעם בני ומשפחותיהם

במקביל חלו בקרב ציבור זה תהליכים פנימיים של התייצבות יחסית . לאומית פלסטינית

סדר .בניית מנהיגות מקומית וארצית וצמיחה של ארגוני חברה אזרחית, מבחינה כלכלית

נתיב המאבק להקמתה : פוליטי של הערבים בישראל התמקד בשני נתיבים-ום הציבוריהי

של מדינה פלסטינית לצדה של ישראל במסגרת הסכם קבע ונתיב המאבק לשוויון אזרחי

. בתוך מדינת ישראל

של הקשרים את הרחיבו וחיזקוירדן להסכמי השלום שנחתמו בין ישראל למצרים ו

להביא שנועדו, ף"בין ישראל לאש" הסכמי אוסלו ".ם הערביעם העולהערבים בישראל

ראולא , לצד ישראלת לאוםבסופם להגדרה עצמית של העם הפלסטיני בדמות מדינ

כפי שהיה גם , והותירו אותם ,התייחסות נפרדתלגורם ייחודי הראוי בישראל םערביב

של םהזדהות, ו במסגרת תהליך אוסל.מ להסדר קבע"המולסדר היום של מחוץ , בעבר

בתמיכתן למעשה התמצתהישראל עם רעיון הקמתה של המדינה הפלסטינית ב הערבים

הומניטריסיועכן ב ו, בעצרות תמיכה,כנסתהצבעות בשל המפלגות הערביות ב

פלסטיני הרשמי האחרון בנושא - הישראלימ" המו.לפלסטינים בעתות משבר והסלמה

גם ותיר ה , אוסלותהליךחתם את ואשר 2001 שהתקיים בטאבה בינואר ,הסדר הקבע

בור ייוזמות פרטיות של אישי צ. ישראל מחוץ למעגל ההסכםם בערביהאת הוא

שהגיחו לתוך " המפקד הלאומי"נבה ו'דוגמת יוזמת ז, ישראלים ופלסטינים להסדר קבע

ישראל מחוץ בבור הערבי יהותירו גם הן את הצלא חידשו בנושא זה ו ,הקיפאון המדיני

והן כחלק מדפוס הפתרון בתהליכים מעורבות מה שנוגע להן ב, מונת ההסכםלת

.הטריטוריאלי

בישראלערבי המיעוט כלפי היחס ה

רקע

בו שתי ש , הלאומיהממד, וןראש. ערבי- בסכסוך היהודיממדיםלסוגיה הדמוגרפית שני

למימוש זכות ההגדרה העצמית ארץ ישראל שטח התנועות הלאומיות מבקשות את

מכל ה של אחת מן האוכלוסיות דחיקת רגלי,מבחינה זו. הן ולהקמת מדינת לאוםשל

הממד . הריבונות בהשל האוכלוסייה השנייה להשגתכברת ארץ משרתת את התביעה

20

האופי היהודי של ישראל נובע במישרין מאופיו של . אופייה של המדינההשני מתייחס ל

והמקיים הגמוניה מלאה על אזרחיהמהווה רוב גדול ביןוההצבור היהודי החי בה

בור היהודי ליהנות י מבקש הצת הארץחלוקההצעות לבכל , לפיכך20.המרחב הציבורי

נקודת המוצא הבסיסית המקובלת על רוב הציבור היהודי . בור הערביימרוב ביחס לצ

מדינת ישראל היא מדינת היא ש, ואשר נהנית גם מתמיכה בינלאומית רחבה, בישראל

של העם היהודי למדינה והוקמה כדי לממש את זכות אשר העם היהודיל הלאום ש

מתוקף כך מעניקה המדינה מעמד מיוחד ליהודים המבקשים להיות אזרחי 21.משלו

מדינה יישמר מוסכם על הציבור היהודי שב22.ונה היהודייבהמדינה ופועלת לחיזוק צ

בק ציבורי חריף בין זרמים על תוכנו המדויק ניטשים דיון ומא (צביון תרבותי יהודי

יו של הציבור הערבי בשל מחויבותה של ישראל זכויותישמרו יבהנחה ש ,)יהודיים שונים

23.כמו גם לערכים יהודיים רבים, ם"למגילת האו, לערכים דמוקרטיים

עמדות טרם הקמת המדינה

אך , לא מעט מחלוקותצצובין הזרמים העיקריים בציונות החילונית טרם הקמת המדינה

כולם הסכימו כי כל ישות יהודית שתקום בארץ ישראל תעניק שוויון זכויות מלא

שראה בחזונו רוב יהודי בארץ ישראל על , ה לדוגמ,בוטינסקי'זזאב . הערביםםלתושבי

דגל בשוויון אזרחי מלא לערבים במדינה היהודית ש זו בלבדלא , שתי גדות הירדן

בור הערבי בחוקה באופן י לעגן את זכויות הצאלא הציע, י השלמה"העתידה לקום בא

בוטינסקי התייחס בכבוד לשאיפותיהם ' ז24.לאומית-שיש בו יותר משמץ של מדינה דו

השקפתו היה שוויון גרעין. הלאומיות של הערבים והתנגד להרחקתם מארץ ישראל

זכויות -יווילא נפר לעולם ש"כי " להישבע בשמנו ובשם צאצאנו" היה מוכן ועל כן ,זכויות

25".לא נעשה ניסיון לגרש מישהו, זה

20 . 196' מע, שם ,בסון ורובינשטייןיעקו 21 .199' מע, שם, יעקובסון ורובינשטיין 22 שונים הפעילים של מוסדותם מקיוהמשך בכן ו, קרקעותהחוקי ב ,חוק השבותבלמשל כמו

מימוש החזון הציוני וחיזוק הפן השלמת למעצם הגדרתם הפועלים ,)ל"הסוכנות והקק(בארץ

.היהודי של המדינה23ולגר , חוקה אחת תהיה לכם": למשל' ר, יחס למיעוט ועקרון השוויון בתרבות היהודיתלגבי ה

, ) יט, ידברים" (ואהבתם את הגר כי גר הייתם בארץ מצרים", )יד, טבמדבר" (ולאזרח הארץ

.)יד, ג, מסכת אבות, משנה" (חביב אדם שנברא בצלם"24 . 140 ,111' עמ, שם,יעקובסון ורובינשטיין 25. 1985תל אביב , בוטינסקי'בית ז, בוטינסקי בראי הדורות'ז, )עורך (נדבה' י:וכן; 140' מ ע,שם

.92' מע

21

. שאלת מיקומו של המיעוט הערבי במדינה היהודית העתידיתב עסק רבותבן גוריון דוד

תקוות בשנותוויצמן שטיפח חיים בניגוד לוזאת, בטרנספר מקסם שוואראה בן גוריון

י "רביי אהעברת עהיה שעיקרה תכנית – מלחמת העולם השנייה סביב תכנית פילבי

בפתרון 30-בוטינסקי דגל בשנות ה'שבניגוד לז, בן גוריון 26.האי ערב ויישובם שם-לחצי

החלוקה וסבר שאין מנוס מפשרה טריטוריאלית כדי ששני העמים יוכלו לדור זה לצד זה

אצל בן גוריון היה הפן הדמוקרטי של . בשוויון זכויות למיעוט, בוטינסקי'כמו ז ,תמך –

והוא ,ית המניע העיקרי להסכמתו לחלוקת ארץ ישראל בין שני העמיםהמדינה היהוד

. ערבים אלף750 חייםי המנדטורית"אבשבחר לא להתעלם מהעובדה

:וכך כתב

גם . ואין לפגוע בזכויות הללו- עלינו לזכור שזכויות אלה יש גם לתושבים היושבים כבר בארץ

וגם , הודי נשא בחובו במשך שלושת אלפי שנהאשר העם הי, חזון הצדק החברתי ושוויון העמים

מחייבים בהחלט ובלא - האינטרסים החיוניים של העם היהודי בגולה ועוד יותר בארץ ישראל

תנאי שהזכויות והאינטרסים של תושבי הארץ הבלתי יהודיים יישמרו ויכובדו מתוך הקפדה

27.יתירה

: בן גוריוןדגישהולקראת הקמת המדינה

וכולם יהיו אזרחים ,במדינתנו יהיו לא רק יהודים. חשוב במושגים של מדינהשומה עלינו ל

28.המדינה תהיה גם מדינתם הם: זאת אומרת–שווים בלא יוצא מן הכלל - שווים–שווים

בארץ " מדינה ערבית"לצד " מדינה יהודית" דיברה על 1947- מם"תכנית החלוקה של האו

הכרזת העצמאות .ת לכונן משטר דמוקרטיותבעה משתי המדינו, ישראל המנדטורית

, רץ ישראלמדינה יהודית בא"דיברה על הקמת ו התבססה על תכנית החלוקההישראלית

, ההכרזה אינה קובעת במפורש כי ישראל תהיה מדינה דמוקרטית". היא מדינת ישראל

הצדק והשלום לאור חזונם של , תהא מושתתת על יסודות החירות"נקבע בה כי אולם

, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת"וכי " יאי ישראלנב

קיומו לגבי שונה יצרה התחלה של מציאותמלחמת העצמאות , למרות זאת 29."גזע ומין

זמן קצר אחרי , האווירה ביישוב היהודי בעת הזו.בור ערבי גדול במדינה היהודיתישל צ

בהם המופתי של , שבמהלכן היו מנהיגים ערבים(השואה תום מלחמת העולם השנייה ו

הייתה של חשש קיומי מהרוב הערבי בארץ , )שהזדהו בגלוי עם גרמניה הנאצית, ירושלים

אם , במהלך מלחמת העצמאותם ערביהשל עזיבתם הבהולה , לפיכך. ובמדינות ערב

, המלחמהמחולליבשוב היהודי י הישהטיח התיישבה עם האשמה ,בבריחה או בגירוש

26 .398' מ ע,שם, גלבריואב 27 .ח"תל אביב תרצ, דבר, אנו ושכנינו, בן גוריוןודד 28 .300' מע, חלק ב, כרך ד, במערכה, בן גוריוןודד 29.מגילת העצמאות

22

שאך בתוך גבולות המדינה המאזן הדמוגרפי לשינוי ההזדמנות לנצל אתהרצון ועם

30.קמה

בניגוד כבר בבחירות לכנסת הראשונה ו, הכריעבן גוריון וחזר מלחמת העצמאות ףבסו

בישראל עם הקמת נותרו בעד מתן זכות בחירה לערבים ש, בקרב יועציושנשבולרוחות

. על האזרחים הערבים מערכת הממשל הצבאי במקביל הושתה.המדינה

)1966-1948(הממשל הצבאי

שהוטל עליו , ישראל ציבור ערבי קטן יחסיתבשטח מדינת נותר המלחמעם סיום ה

מערכת הממשל –ת ופיקוח מלא של מערכת שלטונית בעלת סמכויות כמעט בלתי מוגבל

ומי החיים של מערכת הממשל הצבאי אפשרה לשלוט ולפקח על כל תח 31.הצבאי

להגביל את הוסמךממשל הצבאי ה 32.ה הערבית ולנהל את חיי היומיום שלהיהאוכלוסי

להפקעה מסיבית של אדמות סמכות זו הביאה . חופש התנועה ולהפקיע קרקעות ורכוש

אשר נזקק , ציבור היהודיזוהה כולו רק ַּכ" ציבור"ה". רכי ציבורוצ"ם לישובים הערבייהי

את הגביל הממשל הצבאי גם .שובים הרבים לקליטת העוליםיהילאדמות אלו להקמת

גבולות מוניציפליים מצומצמים קבע, והבנייה עליו על ידי ערביםקרקעה עיבוד

הממשל הצבאי הפעיל מערכת .נכסי הוואקף לידי המדינהאת ים והעביר ישובים הערבילי

סיפור הממשל 34.יטייםאף שימש כמנגנון לפיקוח ולגיוס פול ו33משפטית נפרדת לערבים

ה יהצבאי הוא ביטוי מובהק ליחס הדואלי של מערכות השלטון בישראל כלפי האוכלוסי

. הפער שבין הצהרות למעשיםוהוא מצביע עלהערבית

30.285' עמ, שם, גלבר 31 1949 באפריל 3-שובים הערביים נקבע סעיף בהסכם שביתת הנשק עם ירדן מיזאת למרות שלי

כל מי שעוזב ... ,בכל מקום שבו עשויים כפרים להיפגע על ידי קו שביתת הנשק"האומר כי

משטרה ערבית . ם יהיה אסור להיכנס לכפרים אלוילכוחות הישראלי. יקבל את כל הפיצויים

".ון הפנימיתטפל בביטח32 הקל]ל [...: "1949 סמטרת הממשל הצבאי הוגדרה על ידי ועדת הבדיקה שהקים השר שטרית במר

וכן על תהליך האכלוס של , בהרבה על קיומה של המדיניות הקרקעית והדמוגרפית הרצויה

שנות הממשל : המיעוט הערבי בישראל", מצוטט אצל יוסי אמיתי;"הערים והכפרים הנטושים

, ר"מרכז זלמן שז, )עורכת (אניטה שפירא, השנים הראשונות50 –עצמאות : בתוך, "איהצב

חלוקת המרחב בין יהודים : שוויון-תכנון ואי, קרקעות, יפתחאלאורן , וכן;1998ירושלים

.מרכז אדווה, 2000נובמבר , וערבים בישראל33

חיבור לשם קבלת , עותהמעמד המשפטי של מיעוטים במדינות דמוקרטיות שסו, אילן סבן

.235-233' עמ, 6פרק , 2000מרס , האוניברסיטה העברית בירושלים, התואר דוקטור במשפטים34שוב יהמעבר מי: בתוך, "יסודות המדיניות כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל", אלי רכס

סד הרצל אוניברסיטת חיפה ומו, )עורכת(ורדה פילובסקי , רציפות ותמורה: 1949-1947למדינה

.1990, לחקר הציונות

23

שובים ייתה בידול חברתי וגאוגרפי של היהתוצאה של תקופת הממשל הצבאי הי

בניית המדינה למהלכיוץ והשארתם מח, ואלה מאלה,ם מכלל החברה בישראליהערבי

יה י האוכלוסה שלבידודאת במקביל גם חיזק תהליך זה 35.פיתוח הכלכלה והחברהו

.הערבית מכלל העם הפלסטיני והעולם הערבי

לאחר מלחמת ששת הימים

,על ידי ירדןשעד אז הוחזקו , הגדה המערבית שטחי עברו מלחמת ששת הימים בעקבות

נהנה מהחפיפה בין מפעל זה . הרחבל ההתנחלות מפעוהחל לשליטת מדינת ישראל

האידאולוגיים בין המניעים ל, גיסא מחד ,השיקולים הביטחוניים של המפלגות החילוניות

. גיסא מאידך,לאומיים-הדתייםהגורמים של

לא נוצרה , למרות מאמץ ההתנחלות הנרחב וההשקעות הרבות של מדינת ישראל

לא מבחינת שיעורם באוכלוסייה ולא –מערבית דומיננטיות יהודית בשטחי הגדה ה

במרוצת השנים יצרה ההתנחלות היהודית . מבחינת היקף השטחים של ההתנחלויות

תקע טריזים בין גושי ההתיישבות הכפרית אמנם ש, בשטחים מערך יישובי מפוזר

, תיקוני גבוללספחו לשטחה על בסיס תביעה לישראל ל אך לא באופן שמאפשר, הערבית

ישבאזורים אלה . גוש עציון וירושלים המזרחית, מערב השומרון: אזוריםבשלושהט למע

.36 שלצדו אוכלוסייה פלסטינית קטנה,רוב יהודי

המחיר ו, מצד אחד, 242 לקבל את החלטת מועצת הביטחון 1988-ף מ"החלטת אש

החברתי והביטחוני הגבוה של השליטה הישראלית בשטחים , הכלכלי, המדיני

, כל אחת על פי אמונתה, הציוניותהניעו את המפלגות החילוניות, מצד שני ,ניםובפלסטי

משטר הדמוקרטי של המדינה הם השטח שבשליטת מדינת ישראל לטובת ולצמצלשאוף

לעשות זאת באמצעות תהליך מדיני ו השמאל ניסמפלגות .ולשמירת הרוב היהודי בה

-באמצעות מהלכים חד – הימיןפלגות מ ו, הסכמי אוסלודוגמת, המוסכם על שני הצדדים

הבינו כי הן בימין והן בשמאל ". התפר" תכנית ההינתקות ובניית מרחב דוגמתצדדיים

משתניםבכל סיפוח טריטוריאלי בגדה המערבית תיקלע ישראל לתוך משוואה בעלת שני

כן יגדל , ככל שיגדל תחום הסיפוח. והאוכלוסייה הערבית שבתוכו, השטח: עיקריים

המשתמע מכך מבחינה על כל , עור האוכלוסייה הערבית הנספחת לריבונות ישראליש

ההצעות המדיניות לסיפוחם של מפת דמיון רב בין קיים, לפיכך. פוליטית וכלכלית

35 .532' מע, שם, סבןאילן 36

.56' ע, 2002, הוצאת כרמל, גיאוגרפיה של כיבוש, לישע אפרתא

24

השוניםתוואי הגדרבין ל, בקמפ דיוויד ובטאבהממשלת ברקשטחים לישראל של

אלו גם אלו מתרכזים 2005.37 ואר ובפבר2003שאושרו על ידי ממשלת שרון באוקטובר

מערב , מזרח ירושלים: ניתן להצביע על יתרון דמוגרפי יהודישבהםבאותם אזורים

. השומרון וגוש עציון

2001 ובטאבה בינואר 2000 להסכם קבע בפסגת קמפ דיוויד ביולי גיע לההיכולת-אי

, ובמקביל, בין ישראל לפלסטיניםחידוש האלימותו הדדיתהטחת האשמות הולידה

כמו , עם המאבק הפלסטינית בישראל הערביהאוכלוסייהזדהות של הביטויי החיזקה את

ביטויים אלו הגיעו לשיאם באירועי . גם את ביטויי המחאה על קיפוחה במדינת ישראל

12 ,)בתוך תחומי מדינת ישראל(שבהם נהרגו בידי כוחות הביטחון , 2000אוקטובר

בפעילות בציבור הערבי של פרטיםםמעורבותידול מסוים בובג, ערבים אזרחי ישראל

. הטרור נגד מדינת ישראל

האוכלוסייה . התוצאה הייתה שבר גדול בקרב היהודים והערבים בישראל גם יחד

כי המדינה רואה בה גורם עוין ומפעילה את כוחות הביטחון כנגד ביטויי חשההערבית

אצל . 38נהוגים בשטחים מול הפלסטיניםמחאה לגיטימיים שלה על פי קני המידה ה

ובעיקר חוגי השמאל , האוכלוסייה הערבית צמחה התחושה שהציבור היהודי בכלל

הציבור היהודי חש חרדה קיומית , נגדמ. נטשו והחרימו אותה, קיום-והתומכים בדו

אשר לראשונה מאז מלחמת העצמאות פעלו באלימות , גדולה ואיום מצד שכניו הערבים

הויצאו בקריאות המזכירות את האינתיפאד, מקומות שונים בעת ובעונה אחתוב, רבה

האפשרות הראלית של חסימת צירים בעלי .אשר כוונו כנגד מדינת ישראל, בשטחים

חשיבות ביטחונית מרכזית לישראל חיזקה תרחישי אימה של הצטרפות אפשרית של

.י עם ישראלערבי בעת עימות מלחמת-המיעוט הערבי בישראל למאמץ כלל

37כולל מזרח ( משטח הגדה 9% מקיף 2005שטח מרחב התפר על פי החלטת הממשלה מפברואר

. ללא מזרח ירושלים8%ואילו ההצעה הישראלית בטאבה הקיפה , )ירושלים38. ודוח ועדת אור אושש תחושות אלה

25

השיח בציבור היהודי 2

ציבור היהודי קרב הנמצא רעיון שנתפס כאיום חמור ביותר ב, ברקע לשיח היהודי

מדובר . ואף מביא לחיבור בין ימין לשמאל" החשש הדמוגרפי"ואשר מלבה את , בישראל

ברעיון שלילת הלגיטימיות של מדינת ישראל כמדינה יהודית על ידי אזרחים ערבים

טנציאל הטמון בשיעורם היחסי של ערביי ישראל באוכלוסייה לממש בדרך והפו

מבקרים אותם הנחת היסוד של . דמוקרטית הצעות לשינוי אופייה היהודי של המדינה

שולל את האפשרות להיותה , ציונית-ערבים היא שהיותה של מדינת ישראל יהודית

39.ופייה היהודייש לשנות את א, כדי להפכה לדמוקרטית, ולכן, דמוקרטית

, 2000 רועי אוקטובריבא שפרץ לגל אלימות ,השבר הגדול ביחסי ישראל והפלסטינים

אופציית חילופי השטחים המאוכלסים של הדיון בתמסביר את התפנית שחלה בפופולריו

אף לא גורם עד כה לא פרסם , זאתתפנית למרות . בקרב אנשי ציבור ואקדמיה יהודים

קוראים להעברת ואדי כש לו שמתכווניםמהו בדיוק השטח הגדיר לא , תכנית מלאהאחד

תיאר את התהליך ואיש אף לא ,אם אלפחם שמציעים להעביר אתערה או אף כ

לשותפים בהירות ביחס חסרה גם. למימושה של ההצעהוהמעשיהחברתי , המשפטי

? דדיצ-או גם במהלך חדבין ישראל לפלסטין רק בהסכם יתקיים האם :מהלךבמימוש ה

39ראש המרכז לחקר החברה הערבית במכון ון , עאדל מנער "הד לכך ניתן למצוא בדבריו של ד

ואינו תולה תקוות רבות , המחבר בין הדיון על אופייה של המדינה לבין הציפייה לשוויון, ליר

בישראל הוא ] של הערבים [מעמדם השולי והנחות: "בהשפעת הסדר שלום על השגת השוויון

הערבי שימש את קברניטי -הסכסוך הישראלי. ציוני של המדינה-פועל יוצא של אופייה היהודי

ולכן היא תימשך גם לאחר שישכון , המדינה רק כתירוץ והצדקה לאפליית האזרחים הערבים

שיפת הרוב היהודי מעמיד קיר אטום מול כל ניסיון של ח. ...שלום בין ישראל לשכנותיה

הערבים ... הסתירה האימננטית בין אופייה היהודי לבין אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל

אולם ... 1948בישראל גילו סבלנות ועמדה ראליסטית ומתונה במאבקם הלאומי והאזרחי מאז

הם לא יסכימו לאורך זמן שהפשרה ההיסטורית בין שני העמים תפסח עליהם ותקבע את

סיום הסכסוך והקמת מדינה פלסטינית יגבירו את . גה שנייה בישראלמעמדם כאזרחים מדר

הערבים : זהות במשבר", עאדל מנע". ציפיותיהם של הערבים בישראל לשוויון אזרחי מלא

ערבי -השסע היהודי, )עורכות( רות גביזון ודפנה הקר :בתוך, "ף"אש-בישראל נוכח הסכם ישראל

.132-125' עמ ,2000, טיההמכון הישראלי לדמוקר, מקראה: בישראל

26

יש צורך לבחון את , לפיכך ?גם בלעדיהיתממש בהסכמת האזרחים או האם יותנה

.מונות בהןט ואת המשמעויות המרכיבי ההצעות השונות

" חילופי שטחים מאוכלסים"בפרק זה מוצגות ונבחנות רק עמדות התומכים והמציעים

.ולא נבחנות דעות של יהודים המתנגדים לרעיון זה

את ההצעה 1998 העלה בינואר גאוגרף באוניברסיטת תל אביב, ר גדעון ביג'פרופ

יכללו "שבמסגרת חילופי שטחים ואוכלוסייה בין מדינת ישראל לבין הישות הפלסטינית

מכפר קאסם שבדרום עד ברטעה , בראש ובראשונה את העברת כל אזור המשולש

40."לידי הישות הפלסטינית, שבצפון

יחסים בינלאומייםול גם מומחים לאסטרטגיה .רשו לסוגיהלא רק דמוגרפים וגאוגרפים נד

לשיח זה היא כמובן העיקרית הזירה אולם. התייחסו אליה ואף פילוסופים ומשפטנים

והתמיכה בהעברת אזרחים " שאלת ואדי ערה"העלאת . ציבורית-הזירה הפוליטית

.יח הציבורהפכה זה מכבר למרכיב לגיטימי ופומבי בשיישראלים למדינה הפלסטינית

תגובה או בהנפת שוט מאיים מעל הציבור הערבי אין בכך רק נראה כי , שלא כבעבר

דיון גאוגרפי על אלא המדובר בחלק מ, התומכות במאבק הפלסטיני עמדות כהרתעה נוכח

דיון דמוגרפי על היחס המספרי בין רוב למיעוט במדינת ישראלחלק מ, ושטחיםקווי גבול

. פטי על מעמדו של המיעוט הערבי במדינת ישראלמש-וחלק מדיון חברתי

קביעת קו הגבול בין ישראל למדינה הפלסטינית בהסדר הקבע באופן שיישובים הדיון על

, דיון זה החל בזירה האקדמית– כללו בתחומי המדינה הפלסטיניתים יים ישראלייערבי

נע בשנים , משם הוא עבר לזירה הפוליטית. בעיקר על ידי דמוגרפים וגאוגרפים

. קצה הימני של המפה הפוליטית ותפס מקום לגיטימי במרכזהממקומו בהאחרונות

הוא בהסכמה הרחבה בקרב הציבור " העברת שטחים מאוכלסי ערבים"הרקע לרעיון

:כפי שכותב דניאל בן סימון ,הבטחת רוב יהודי בישראלהיהודי בנחיצות

כדי – מלחמה ושלום – להכוישראלים יעשו . לת המפתח בהוויה הישראלית היא רוב יהודיימ

הרי באנו לכאן כדי להקים מדינה . לשמור על הרוב היהודי ולשמר את מדורת השבט הישראלית

במרוץ אל המטרה הנעלה הזאת אין הבדל בין חילונים . יה היהודיין לפגוע באופיהודית ולא ניֵת

41.לדתיים

:שלוש טענות עיקריות מתבסס על וןרעיה

באופן במדינת ישראל יהודיענה ראשונה גורסת כי בטווח הארוך יקטן הרוב הט .א

.ה של מדינת ישראל כמדינה יהודיתי אופיהמסכן את

40.7.1.1998, הארץ, "קווי מגע חדשים", גדעון ביגר 41 .30.8.2004 ,הארץ ,"עתידו הסטטיסטי הקודר של הרוב היהודי בישראל ",דניאל בן סימון

27

פצצת זמן "ו" גיס חמישי "טענה שנייה רואה באזרחים הערבים בישראל .ב

ציונית -כמדינה יהודיתהמאיימים על קיומה של מדינת ישראל , "אירידנטית

. להגדרה עצמיתכויותיו של העם היהודיושוללים את ז

ם בגדה יכי השארתם של גושי ההתנחלויות הישראליטענה שלישית סבורה .ג

התשלום " ולפיכך יש לצמצם את חילופי שטחיםרק תמורת תתאפשר המערבית

.עבורם" היהודי

:"לתפוס שתי ציפורים במכה אחת"מולידה את ההצעה הישראלית דרך חשיבה זו

, בריבונות מדינת ישראלגוש עציוןומעלה אדומים , אריאל,שי ההתנחלויות גוהשארת

םערביאזרחים באזורים המיושבים על ידי םתמורתלמדינה הפלסטינית " תשלום"ו

.אשר יצטרפו למדינת הלאום המוקמת על ידי בני עמם, ישראלב

-נות וגישת שותבקרב התומכים ברעיון ניתן לזהות שתי גישות עיקריות עם ואריאציו

:ביניים אחת

גישה ראשונה רוצה להבטיח רוב יהודי במדינת ישראל ומתנה את מימוש התכנית .א

.בתהליכים מוסכמים בלבד

אך אינה מפרשת לגבי דרך , גישת הביניים מקבלת את הצורך בהבטחת רוב יהודי .ב

.וקשה אפוא לשייכה באופן מובהק לאחת משתי הגישות, השגתו

בנימוק , רוצה להבטיח רוב יהודי ומוכנה להפעיל לשם כך מהלכי כפייהגישה שנייה .ג

.קיומי-שהמיעוט הערבי בישראל מהווה איום ביטחוני

הבטחת רוב יהודי בתהליכים מוסכמים

קיימת הסכמה , מכל הזרמים האידאולוגיים המרכזיים, בקרב הציבור היהודי בישראל

-כדי להבטיח את אופייה היהודי, ישראלרחבה בדבר הצורך בקיום רוב יהודי במדינת

לא רק שיש לפעול להגדלת מספרם של האזרחים , לפי גישה זאת. ציוני של המדינה

אלא יש לנקוט צעדים לצמצום , היהודים בדרכים כמו עידוד הילודה והגברת העלייה

הקמת מדינה פלסטינית לצדה של מדינת ישראל מזמנת . מספר האזרחים הערבים

רחים ערבים במדינת ישראל יעברו למדינת הלאום שלהם ובכך יקטן אפשרות שאז

של מרכז תמי מדד השלוםהסכמה זו מוצגת ב. מספרם היחסי בכלל האוכלוסייה בישראל

:הרמן' יער ופרופ' בעריכת פרופ) 2005דצמבר (שטינמץ

28

כאשר תמורת השארת גושי ההתנחלויות , הרעיון של חילופי שטחים במסגרת הסכם קבע

כולל מקומות יישוב , הגדולים בידי ישראל תועבר לידי הרשות הפלסטינית השליטה על המשולש

37% מהציבור היהודי ואילו 48%זוכה כיום לתמיכה של , אם אלפחםערביים גדולים כמו

42). היו הנתונים זהים2002במדידה קודמת במרס (מתנגדים לכך

המכון הישראלי של 2004 אליתמדד הדמוקרטיה הישר בם ברוח זו נמצא גםידבר

וזו , אשר בדק את עמדת הציבור בכלל, ואחריםאריאן אשר 'שבעריכת פרופ לדמוקרטיה

: ערבים" הגירת"לגבי ההצעה לעודד , של בני נוער בפרט

וזאת לעומת , רק כשליש מבני הנוער היהודים מתנגדים למדיניות עידוד הגירת ערבים מן הארץ

43... מן המבוגרים40%-כ

אנשי ציבור ורוח 60-כ בידי שחוברה, )2001 ("אמנת כנרת"תפיסה זו באה לידי ביטוי ב

, מחד גיסא. המבטאת בנושא המיעוט הערבי יחס של שניות, ממגזרים שוניםיהודים

תוך הדגשה (" יהודית ודמוקרטית, פנים-רבתמדינה " את מדינת ישראל כהגדירהאמנה מ

היא הדמוגרפיהתייחסותה לנושא , אך מאידך גיסא, ) כל סתירה בין שני המושגיםשאין

:בלשון זאת

יש להמשיך ולקיים בה רוב ,דמוקרטית-על מנת להבטיח את המשך קיומה של ישראל יהודית

44.רוב זה יישמר אך ורק באמצעים מוסריים. יהודי ניכר

כי ההצעה של חילופי שטחים גדעון ביגר' קבע פרופ1998כבר בהצעתו מינואר

יצירת שתי מדינות "אוכלוסייה בין מדינת ישראל לבין הישות הפלסטינית תביא לו

הוא מדגיש כי ". האחת כולה ערבית והאחרת כולה יהודית, בשטחה של ארץ ישראל

יוכל להתבצע רק בהסכמה בין רשויות מדינת ישראל , אכזרי ככל שיהיה, מהלך כזה"

שתהיה , ההסכמה הבינלאומית"כי הוא מוסיף וכותב ". לרשויות הישות הפלסטינית

תהיה , מלווה אולי בעזרה כלכלית לביצוע ההסכם ונכונות לקלוט חלק מהאוכלוסייה

45".ערובה לביצוע המהלך

ר האגודה "בעבר יו, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית רות גביזון'פרופ

מקבלת ,כמועמדת לבית המשפט העליוןלאחרונה לזכויות האזרח ואשר שמה עלה

42, מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, 2005מדד השלום דצמבר , אפרים ותמר הרמן, יער

.אוניברסיטת תל אביב43הדמוקרטיה הישראלית , כנס הנשיא, 2004מדד הדמוקרטיה הישראלית , אשר ואחרים, יאןאר

.43' עמ, 2004יוני , המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון גוטמן, במבחן השעה44

, על ידי הפורום לאחריות לאומית בחסותו של מרכז רבין, 18.10.2001-נחתמה ב" אמנת כנרת "

, ר יולי תמיר"כ הד"בין החותמים היו ח. ה של מדינת ישראלליצירת הסכמה לאומית על זהות

.במבי שלג ואחרים, ר ארנון סופר"ד, כ אפי איתם"ח, עוזי דיין) מיל(אלוף 45 .7.1.1998, הארץ, "קווי מגע חדשים", גדעון ביגר

29

גביזון רואה את . שהחלוקה בין שתי המדינות צריכה להיות על פי בסיס דמוגרפי

המדינה רשאית לנקוט מדיניות , היא גורסת, השאיפה לרוב היהודי כלגיטימית ולשמה

גביזון מכירה בזכותם של האזרחים הערבים , עם זאת. דמוגרפית וטריטוריאלית מכוונת

– כישר לשוויון במדינה יהודית אומרת גביזוןא. לבחור להישאר במדינת ישראל

על פי הריכוזים , בסופו של דבר, ושאלת הגבולות תיקבע שאלת ההסדרים המדיניים

ישראל אינה יכולה למנוע מתושביה הערבים לחיות בישראל ולגור במקומות . םיהדמוגרפי

המצמצמת אכלוס אבל מותר לה לעסוק במדיניות. שאפשר להתגורר בהם על פי חוקי המדינה

את החשש לאיבוד הרוב היהודי בחלקים מן המדינה והמונעת היווצרות של ריכוז טריטוריאלי

ה או לאוטונומיה מה שעלול לבסס עם הזמן תביעות לפרישֹ–רציף של יישובים ערביים

46.טריטוריאלית

סו בתשובה לשאלה על יח, אוניברסיטת תל אביבב לפילוסופיה מרצה, אסא כשר'פרופ

טוען – 47על החלפת שטחים ואוכלוסייה, אפרים סנהר"ד, כ ממפלגת העבודה"להצעת ח

היא שתאפשר להם להפוך מקבוצת ; שהחלפת האזרחות היא זכות לאזרחים הערבים

:בתנאי שהם בוחרים בכך, מיעוט לחלק מהרוב

קור שום אדם הרעיון של אפרים סנה לא בא לע] ואולם[....רעיון הטרנספר פסול באופן מוסרי

הוא הופך להיות בן הרוב , במקום להיות בן המיעוט במדינתו של עם אחר, אדרבה. משום מקום

48.הבעיה ברעיון החדש נעוצה בשלילת האזרחות הכרוכה בכך ...במדינת הלאום של עצמו

על הדרך להקטנת מספר האזרחים הערבים בישראל באמצעות החלפת שטחים

,גוף של ההסתדרות הציונית העולמית ,המועצה הציוניתעם ח מט"נכתב בדו, מאוכלסים

. מהאוניברסיטה העבריתיחזקאל דרור 'פרופ בראשות"פורום אסטרטגי" אשר הקימה

:2002הפורום קבע במסמך משנת כמדינה יהודית , הבטחת רוב יהודי יציב וגדול בישראל היא צורך קיומי לעם היהודי ולישראל

בהסכמים מדיניים או בצעדים דמוגרפייםתת משקל רב ביותר לשיקולים ל... ]יש[ .ודמוקרטית

סירוב : בין השאר, לרבות, שיש בהם כדי להשפיע על גבולות וזכויות אזרחות, צדדיים-חד

וזהירות יתרה בהענקת זכויות ;שיקול החלפת שטחים מאוכלסים; "זכות השיבה"מוחלט ל

49. לישראליהודים בשטחים שיצורפו-אזרחות בישראל ללא

46 ,"תמדינה יהודית ודמוקרטי" בביטוי "יהודית" הרהורים על המשמעות וההשלכות של ,רות גביזון

, 2005פברואר , 383 'מסמך מס, האוניברסיטה העברית בירושלים, המרכז לחקר הרציונליות

.47' מע47 .כחיש שהעלה הצעה זוהסנה ר אפרים "דכ "ח 48 YNET ,12.05.2002. 49 הרכב . 2002יוני , דמוגרפיה: המלצות מדיניות, הפורום האסטרטגי, המועצה הציונית בישראל

) 'מיל(ל "תא, הרב יואל בן נון, ר עוזי ארד"ד, משה בן עטר, ר"יו – יחזקאל דרור' פרופ: הפורום

. ר דן שיפטן"ארנון סופר וד' פרופ, שלמה גזית) 'מיל(אלוף , עמוס גלבוע

30

מנהל מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים סגן לשעבר , יוסי אלפר לרעיון זה שותף גם

:הצעה זו היא עניין ישראליכותב כי ה ,באוניברסיטת תל אביב

תהיה נטייה ניכרת בצד הישראלי לפצות את פלסטין בעבור סיפוח גושי ,מ"עם חידוש המו

ובלבד שהשטחים בצד , דונם לפחותההתנחלויות בחילופי שטחים על בסיס דונם תחת

יכילו חלק מאותם הכפרים והעיירות ,הישראלי של הקו הירוק שיועברו למדינה הפלסטינית

1948.50- ישראל לספח בהאותם התעקששם יהפלסטיני

השותף לרעיון צמצום האוכלוסייה הערבית באמצעות החלפת שטחים , בזירה הפוליטית

:2003אמר בדיון בכנסת בדצמבר ש גדעון סערכ "ח, ראש סיעת הליכוד בכנסתהוא

בתמורה ליישובים .... פחם-ם אלואאציע גם את , בכל הסדר עתידי שיכלול החלפת שטחים

ינית שטחים המאוכלסים סטנעביר לרשות הפל, היהודיים ביהודה ושומרון שיישארו בידינו

51.פחם-ם אלואכמו , בצפיפות על ידי ערבים המתגוררים סמוך לכפר הירוק

, של בנימין נתניהוומקורבומבכירי המוסד לשעבר , עוזי ארד'פרופתמך גם בעמדה זו

: תחומי הרצליה-המכהן כיום כראש המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבין

52.אני תומך בכך שבמסגרת הסכם נמתח את קו הגבול העתידי מערבה מכפרי המשולש

: לסטינית ובכיבודהארד מסביר את הצעתו בהכרה בזהות הפ

מצדיקה את צירוף , הבולטת במיוחד במשולש, דווקא תחושת הלאומיות הפלסטינית

יוכלו לממש את זכותם להגדרה , מן הסתם, שם. השטח הזה לישות הלאומית הפלסטינית

53.אלא כאזרחים של ישות ערבית דמוקרטית, לא כבני מיעוט–עצמית

כי רעיון החלפת השטחים הוא , New Republic-ולאחרונה כתב ארד במאמר שהתפרסם ב

והוא , מ כיוון שעיקרון זה הוא הבסיס להשגת הסדר הקבע כולו"מרכזי בכל נושא המו

):וכנראה לא יידון עם האזרחים הערבים בישראל(יידון בין מדינת ישראל לפלסטינים

ר לכל צד את ההצעות השונות להחלפת שטחים נועדו להגביר את ההומוגניות האתנית ולשמ

החלפת שטחים מאפשרת העברת ריבונות על גושי , בהקשר זה. השלמות הטריטוריאלית

ואוכלוסייה ערבית , אוכלוסייה יהודית בגדה המערבית בסביבת קו שביתת הנשק–התיישבות

ניתן להחליף את גוש אריאל וגוש עציון יחד עם ערים במרחב : לדוגמה. ממערב ומצפון לקו זה

טירה וכפר , טייבה, קלאנסווה, ברטעה, ערערה, אם אלפחםתמורה לערים סביב ירושלים ב

בהחלט נראה כי . החלפת שטחים צריכה להיות חלק מהסכם קבע בין ישראל לפלסטין. קאסם

54.הסכם קבע לא יושג, בלעדי החלפת שטחים

50Bitterlemons , יוסי אלפר .2003פברואר ב26, 6גיליון מספר ,51.8.12.2003, מעריב, "?פחם תחילה-ם אלוא" 52

,13.1.2004. NFC53.16.2.2005, הארץ, "מפתח דמוגרפי", עוזי ארד 54Uzi Arad, Trading Land for Peace: Swap meet, The New Republic ,18.11.2005, שם.

31

עמימות לגבי המימוש–גישת הביניים

, ל היא כורח קיומי הנתון לאיום דמוגרפי כי הבטחת רוב יהודי בישראהסבורים, אחרים

העמימות בדרכי הצגת המימוש . אך בלי להציג דרכים למימושו, מציעים פתרון לאיום זה

, או לחלופין, הרואה מימוש בעצם ההסכמה, עשויה להביאם למחנה הגישה הראשונה

.המקבל גם מימוש בכפייה, למחנה הגישה השנייה

"האיום הדמוגרפי"נביאי נחשב לאחד מ, וניברסיטת חיפהגאוגרף מא, ארנון סופר' פרופ

אמר אמנם סופר. והוא משתתף קבוע בדיונים ובפורומים העוסקים בנושא הדמוגרפי

בעבר התבטא באופן אולם 55,"בתחומי הקו הירוק אין כל איום דמוגרפי" כי 2005ביוני

ניתן לקרוא את ,המזוהה אתו" הבעיה הדמוגרפית"באתר האינטרנט . שונה לחלוטין

: תמצית הרעיון

תעודת זהות כחולה ינאים בעליסטתמונת המצב היום היא שאוכלוסייה של חצי מיליון פל

אם אלפחם כל אזור, באמצעות תיקוני גבול מינוריים יחסית. "הקו הירוק" ממש על יושבת

ו אל בתמורה לשטחים. ינאיתסטוהמשולש הקטן יועברו לחיות עם אחיהם במדינה הפל

, דמוגרפי השיקול העיקרי יהיה. יסופחו גושי התנחלויות גדולים,שהועברו לרשות על יושביהם

56.והגבול ייקבע על פי מציאות דמוגרפית בשטח

היפרדות מרצון מחלק מיישובי " קרא סופר בכנס במכון טרומן למדיניות של ,2003בשנת

57."המשולש

חוקר במכון לתכנון מדיניות , פים בישראלמבכירי הדמוגר, פרגולה לה-היו ד' סרג'פרופ

:2004משנת ח "כותב בדו, העם היהודי בירושלים ומרצה באוניברסיטה העברית

שצריך לחלק את א היהמסקנה. 2010המצב של רוב יהודי בארץ ישראל יגיע לקצו בסביבות

ת יישובי ינאים יקבלו אתהפלש: עם חילופי שטחים מאוכלסים, אתני-הארץ על בסיס דמוגרפי

אם מעלה אדומים תמורת . תמורת ההתנחלויות ליד ירושלים ובמערב השומרון, המשולש

58.אלפחם

רסם י פפוסט רוזלם'גה. את העמימות הזו ניתן למצוא גם בקרבת ראש הממשלה שרון

– כי" פקיד בכיר "מפי 2004בתחילת פברואר

55 .22.6.2005, כנס הפורום להסכמה אזרחית 56http://www.demographyproblem.com/page35.asp 57, במת טרומן, "ערבים- גורמים מרכזיים ביחסי יהודים–דמוגרפיה וטריטוריה ", ארנון סופר

11.2.2003. 58 .27.1.2005, הארץ

32

ת ישראל כך שיוציאו רטט מחדש את גבולוס שוקל הצעה ל אריאל שרוןראש הממשלה

59.עשרות אלפים מאזרחיה הערבים אשר יועברו למדינה פלסטינית בהסכם שלום

– כי, בו השתתף אף שמעון פרסש , נכתב כי ראש הממשלה אמר בדיוןמעריבגם ב

מדוע להעביר שטחים ריקים כשאפשר להעביר שטחים עם , אם כבר מבצעים חילופי שטחים

ראש הממשלה עצמו אישר אתמול כי הורה לערוך בדיקה משפטית ]כמו כןו[? אוכלוסייה ערבית

שירצה להמשיך ולהתגורר בישראל מוזמן ] התושבים[ מי מ]על פי תכנית זו[ .מקפת בנושא

ההערכה בסביבתו של שרון היא כי ...לעקור ולעבור אל תחומיה המוגדרים מחדש של המדינה

גם אם פירוש , להישאר על אדמתם ובביתםיעדיפו, פחות ממחצית מתושבי האזורים שיועברו

60.הדבר הפסקת אזרחותם הישראלית וקבלת אזרחות פלסטינית במקומה

ראש שלל, והתגובות החריפות להם בקרב הציבור הערבי בעקבות פרסומים אלה,כנראה

:בביקור בכפר קאסם אמר. באופן מוחלטאת הרעיוןהממשלה

את רעיונות . ה חלק בלתי נפרד מאוכלוסיית ישראלצריך שהאוכלוסייה הערבית תראה עצמ

61.ההיפרדות ממנה יש לעקור מן השורש

:אמרשבועות אחדים לאחר מכן אם אלפחםובביקור ב

אתם אזרחי ישראל ונמשיך , ]אם אלפחםלהעברת הריבונות על [אין ולא היו תכניות כאלה

62.לחיות יחד

הוא דיבר , יו לתכנית ההינתקות מעזהנימוקאולם כאשר ראש הממשלה שרון הציג את

חששו לשינוי במאזן הדמוגרפי בשל הזהות המשותפת בין הפלסטינים וערביי ישראלעל

: ואמר

השיקול הדמוגרפי מילא תפקיד חשוב בקביעת תוואי גדר ההפרדה בגלל חשש לסיפוח מאות

ת גם לשלוט אפשר לאורך תקופות ממושכו-אי. אלפי פלסטינים שיתחברו לערביי ישראל

63.באזורים צפופי אוכלוסין בלי שבסופו של דבר הם יצטרכו לקבל זכויות

אלי . הדברים באופן חד יותר נשמעים ,עם מקורבים לראש הממשלהאחרים בראיונות

שנים , מלבד זאתו(ר חברת חשמל "ראש העיר הרצליה ויו, חבר כנסת מי שהיה לנדאו

: 2002ון בשנת איי אמר בר,)ארוכות חבר קרוב של שרון

יש . כיצד אני הייתי מסדיר את הדברים בקו התפרהאתן דוגמ, הואיל ואריק הוא איש יצירתי

הייתי עוזרו של שרון . אלף דונם17-זהו שטח של כ. בוא ניקח אותו כמשל, ריכוז יהודי באריאל

לא צריך ,אם רוצים לדבר על מדינה פלסטינית ... והייתי מאד מקורב להתנחלויות80-בשנות ה

59Jerusalem Post ,3.2.2004. 60

.4.2.2004 מעריב, "כנית ההתנתקות מהמשולשת", בן כספית ואמרי גילת 61YNET ,24.2.2004. 62.2.3.2004, הארץ 63.2005 באפריל 22, הארץ, "גם המלך שלמה מסר שטחים מארץ ישראל"

33

17נאמר שיש שם . צריך לקחת את הקטע שבין טייבה לבין אזור המשולש. טרנספר בשביל זה

יש שם את טירה וטייבה ? מה הסיפור. בואו ניתן את זה למדינה הפלסטינית. אלף דונם

למה אני ? למה צריך ללכת לחלוצה. נחליף שטח. וקלאנסווה וכל הכפרים הערבים במשולש

לא נטרנספר אותם , לא ניגע בהם...? שנה כאן במדינת ישראל20ערבי בעוד צריך את הרוב ה

נעשה . אריאל תהיה חלק ממדינת ישראל. טייבה תהפוך חלק ממדינת פלסטין. חלילה וחס

זה . נחליף דונם מול דונם.שמיושבים בעשרות אלפי יהודים, חילופי שטחים בגושים גדולים

64.פתרון יצירתי

שעלה– גושי ההתנחלויות תמורת שטחים ריבוניים של ישראל –ם רעיון חילופי שטחי

אנשי הנגב .שטחים ריקים בנגבעסק ב, נוספיםדיונים שוניםב בטאבה ו,ידובקמפ דייו

ראש המועצה האזורית רמת נגב וחבר , שמואל ריפמן .אינם מקבלים הצעות אלו

הגיב לרעיון ,"קדימה"אשר הצטרף למפלגתו החדשה של שרון , לשעברמפלגת העבודה

– ואמר כי

את ואדי ערה עם לפלשתינאיםאני מוכן לתת . וכך זה צריך להישאר,חלוצה היא חלק מהנגב

65.ולהותיר את הנגב אצלנו – אם אלפחם

מי שהיה סגן , חסון. על הצטרפות למפלגתו של ליברמןישראל חסון הודיע 2005ביולי

הודיע כי הוא תומך בחילופי שטחים , לת ברקכ וחבר בצוות השלום של ממש"ראש השב

אינו רואה , עם המדינה הפלסטינית העתידיתגדולים אוכלוסייה ערבית ריכוזיבהם

ומציע אפשרות בחירה לערבים שירצו להישאר , בהצעתו כל פגיעה בזכויות הערבים

:אך בתנאים מסוימים, אזרחי ישראל

מי שירצה להמשיך . ו לנשלו מזכויותיואין כאן כל כוונה להוציא אף אזרח מביתו א

יחויב , להתגורר בתחומי מדינת ישראל ויעבור לתוך גבולותיה לאחר שינוי הגבולות

66.בהצהרת נאמנות למדינה

מחבר בין הנושא , מזכיר המדינה האמריקאילשעבר, ר' הנרי קיסינג' פרופגם

בדצמבר . לאומי-מוגרפיהטריטוריאלי בהסדר הקבע בין ישראל לפלסטינים ובין הנושא הד

, 5%-8%מלבד כ, תב שעל ישראל להחזיר את מרבית הגדה המערביתוכהוא 2004

– ובתמורה, מטעמי ביטחוןבתחומי ישראל שתשאיר

יהיה זה עדיף להעביר שטח עם . ישראל תעביר חלק מהשטח שלה למדינה הפלסטינית

67.שפר את המאזן הדמוגרפיאוכלוסייה ערבית משמעותית מחלקה הצפוני של ישראל כדי ל

64.22.3.2002, )ידיעות אחרונותרשת (עיתון תל אביב 65 .5.5.2003, הארץ 66מעניין שחסון אינו שוקל להציע את הצהרת האמונים בגבולות הנוכחיים . 12/7/2005, מעריב

.בול מערבהאלא רק לאחר שינוי קו הג67Henry Kissinger, “A New Opening for Mideast Peace”, The Washington Post, 3.12.2004.

34

,עברלשראש הממשלה קיומו של הנושא בלב השיח הפוליטי הלגיטימי מודגש בדברי

אשר מדגיש מצד אחד את אלמנט האיום באוכלוסייה הערבית עבור ,בנימין נתניהו כ"ח

". שליטה"ומצד שני מאפיין את יחסי המדינה עם המיעוט כיחסי , האוכלוסייה היהודית

: אמר נתניהו2003ה בשנת בכנס הרצלי

אין. אלא בערביי ישראל, יןסטאבל היא ממוקדת לא בערביי פל, יש לנו גם בעיה דמוגרפית ולכן הבעיה הדמוגרפית לא תתקיים שם ,לנו שום עניין לשלוט באוכלוסייה הפלסטינית

68.האוכלוסייה הפלסטינית תעבור לשליטה פלסטינית כאשר

גם אם אינם מתבטאים לעתים ,שי מפלגת העבודהמוצאים הד גם אצל אנהדברים

את כישלונה של אהוד ברקמסביר , למשל, כך. בתקשורת הישראליתבנושא זה קרובות

":בתאוריית השלבים" בנימוקים דמוגרפיים ותערפאפסגת קמפ דיוויד ואת תכניתו של את הצורך בשתי הם דוחים. ואנשיו רוצים הוא מדינה פלסטינית בכל ארץ ישראלתשערפאמה

אבל התכנית שלהם . לכן הם מכירים בה פורמלית, כרגע ישראל חזקה מדי. מדינות לשני העמים

הם ...נוספות" לגיטימיות"היא להקים מדינה פלסטינית תוך השארת דלת פתוחה לדרישות

כדרישת הפלג , "מדינת כל אזרחיה"לינצלו את הסובלנות של ישראל כדי להפוך אותה קודם

ואז , לאומית-אחר כך ידרשו מדינה דו. אומני של ערביי ישראל והשמאל הישראלי הקיצוניהל

השמדת : פירוש הדבר. הדמוגרפיה וההתשה יובילו להקמת מדינה עם רוב מוסלמי ומיעוט יהודי

ואת ישראל , דין חדש-אח אצל רואה עצמו כתערפא. זה החזון שלהם. ישראל כמדינה יהודית

69.תכעוד מדינה צלבני

ברק היה מוטרד גם מבעיית המיעוט הערבי , בהקשר המדיני והדמוגרפי של הסכסוך

ערביי ישראל מהווים ,ברק הסכים כי בהיעדר הסדר שלום עם הפלסטינים. בישראל

אליה שבעלת שאיפה להצטרף אל הקבוצה הלאומית , כלומר(אירידנטית " פצצת זמן"

2002איון שהתפרסם ביוני יבר. הזה נמנע מלהשתמש במונח גם אם ,)היא משתייכת

מחיר דמוקרטי כדי להבטיח " לשלם"אמר כי הוא מוכן , New York Review of Books-ב

:את האופי היהודי של המדינה

זה עלול להצריך שינוי בכללי המשחק הדמוקרטיים . ערביי ישראל ישמשו חוד החנית במאבק

70.ראלכדי להבטיח את אופייה היהודי של מדינת יש

68 .2003דצמבר ב17, כנס הרצליה

http://www.herzliyaconference.org/_Articles/Article.asp?ArticleID=1103&CategoryID=170

69ידיעות , ספרי עליית הגג? מה באמת קרה שם, 2000קמפ דייויד , דני רובינשטיין ואחרים

.102' ע, 2003, אחרונות וספרית חמד70 'ר

Benny Morris, “Camp David and after: An Exchange - An Interview with Ehud Barak”, The New York Review of Books, Vol. 49, No. 10, June 13, 2002.

35

את האפשרות שבהסכם עתידי יועברו כמה אזורים בעלי ריכוז ערבי אפואברק מעלה

על יושביהם אל –הגובלים בגדה המערבית , אם אלפחם כמו המשולש הקטן ו–גדול

71.המדינה הפלסטינית שתוקם

:כותב יאיר שלגועל כך , את הרעיוןלקבלע מתחילים "מנהיגי ישגם

,)עמיאל אונגר והרב חיים נבוןכמו אלו של (מאמרים בולטים התפרסמו נקודהאפילו ב

הזזת מוקדי " תמורתם"המבטאים אפילו נכונות מפורשת לעקירת יישובים ובלבד שתובטח

מדובר בעיקר (התושבים הערבים ממדינת ישראל הריבונית לעבר הישות הפלסטינית

72.רה רק שאלת המחירעכשיו נות, הטאבו נשבר, במילים פשוטות). בתושבי ואדי ערה

בכפייההעברה

יש הרואים בהעברת אזרחים ערבים למדינה הפלסטינית אינטרס קיומי ומידי של מדינת

לא רק בשל התחזית , זאת. ישראל היות והם מאיימים על קיומה כמדינה יהודית

אלא כיוון שהם חותרים בפועל נגד קיומה כמדינה , העתידית לשינוי המאזן הדמוגרפי

. יתיהוד

' בעריכת פרופ, א"אוניברסיטת תב הסקר השנתי של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים

: מצא כי)2002(אשר אריאן

ינאים תושבי סט מאזרחיה היהודים של מדינת ישראל תומכים בטרנספר של פל46% מהנשאלים אמרו כי הם 60% ... תומכים בטרנספר של ערביי ישראל31%-ו השטחים

מכלל אזרחי 61%; ה בעידוד הגירתם של ערביי ישראל מתחומי המדינהתומכים בימים אל

...]הדגשה שלנו [למדינה המדינה היהודים סבורים כי ערביי ישראל מהווים סיכון ביטחוני, ת מדי שנהוהשאלות המתייחסות לעמדת האזרחים היהודים במדינה בנוגע לטרנספר מוצג

73.היוהשוואת הנתונים מגלה מגמת עלי

, יער' הרמן ופרופ' בעריכת פרופ,)2005דצמבר (של מרכז תמי שטינמץ ד השלוםמדב

והיה ויתברר כי אזרחי ישראל הערבים המתגוררים במשולש מתנגדים "נמצא כי לשאלה

מכלל המרואיינים כי יתמכו 33%השיבו " להעברת יישוביהם לריבונות פלסטינית

השיבו כי הם יתנגדו למהלך של 45%, בחילופי השטחים גם אם תהיה התנגדות כזו

נתונים דומים לממצאים ( לא היתה דעה בנידון 21%-ול, חילופין אם תהיה התנגדות

פילוח התמיכה בחילופי שטחים על פי ההצבעה "החוקרים מוסיפים כי ). 2002ממרס

71 .שם, שם 72 .2002יוני -מאי, 10 ' מס,ארץ אחרת, "הטרגדיה של האנשים הנפלאים", יאיר שלג 73 .12.3.2002, הארץ

36

לכנסת בבחירות הקרובות מעלה כי התמיכה בחילופי שטחים בשמאל ובמרכז גבוהה מזו

74"החילוני והדתישבימין

:בקצרה את העיקרון 2002בפברואר הציג ,רב היישוב הר ברכה, אליעזר מלמדהרב

75.מצווה עלינו לגרשם, כיוון שרבים מן הערבים אינם מקבלים את ריבונותנו

: בעת שהיה סגן שר החינוךאמר, מהאיחוד הלאומי צבי הנדלכ"ח

אני מציע לקחת את אזור , ע"ניים בישיסטמאחר שערביי ישראל מאד דבקים באחיהם הפלינים כחלק מהאוטונומיה סטולתת אותו לפל, על כל האזרחים הערבים הגרים בו, המשולש

76.שתהיה להם

אלוף -ותת(ל "מי שעמד בראש המפד, איתם. מרחיב את תפיסת האיום אפי איתםכ"ח

: 2002-איון לארי שביט ביאמר בר ,)במילואים

הם במידה רבה הפצצה המתקתקת מתחת לכל הסדר הדמוקרטי אני אומר שערביי ישראל

, קטו שלהםאפ-כבר היום בגליל ובנגב נוצרת אוטונומיה דה. "הקו הירוק"והישראלי שבתוך

: למין מדינת צינור כזאת,אשר עלולה להפוך את מדינת ישראל שבפועל לבועת גוש דןבפני מדינת ישראל עומד כאן לכן אני אומר ש. חיפה-תל אביב-מדינה של כביש ירושלים

ואיומים חמקניים טבעם שהם דומים . איום קיומי המתאפיין בכך שהוא איום חמקני

77.לסרטן

שהיה בעבר חבר כנסת מטעם הליכוד עד ( מיכאל קליינרלקבוצה זו ניתן לשייך גם את

הצעת חוק 2001בשנת אשר העלה ") חירות"שפרש והקים מפלגת ימין עצמאית בשם

תושב "והמציעה שהמעודדת הגירת אזרחים למדינות ערב , ה של מדיניות יוזמתלנקיט

, קליינר עדיין דוגל בכך 78."ישראל שרוצה להגר למדינה ערבית יהיה זכאי לסל הגירה

התנועה תקדם חוק לעידוד ההגירה למדינות : " נקבע כי2006לבחירות " חרות"במצע ו

פי לכל אזרח שיהגר למדינה ערבית ויהיה מוכן פ חקיקה זו יינתן סל הגירה כס"ע. ערב

79".או זכות התושב שלו בעבור סיוע כספי/תר על אזרחותו וולו

לסמלו הפוליטי אתזושהפך בכל עתמזין את השיחה, הדובר הפוליטי הבולט ביותר

של את שותפות הימין 2004ליברמן פירק בשנת . כ אביגדור ליברמן"ח הוא ,הייחודי

להקמת שתי מדינות יוצאת דופן במחנה הימני ויצא בקריאה " מיהאיחוד הלאו"

74 .שם, 2005מדד השלום דצמבר , יער והרמן 75, מעריב, כפי שמצוטט אצל שרי מקובר, ת חנן פורת בעריכמעט מן האורטאון יפורסם בב

22.2.2002. 76 .שם 77 .22.3.2002, הארץ 78. )25.7.2001(כ מיכאל קליינר " של ח חוקהצעת 79http://www.herut.org.il/hebrew_new/news.html חרות" מתוך אתר הבית של" ,

37

כתשובה ו, בהמשך. ולהעברת שטחים מאוכלסים באזרחים ערבים למדינה הפלסטינית

בכנס 80."אם אלפחםהתנתקות מ"יצא בקמפיין ארצי של , להתנתקות מרצועת עזה

כ "ח עוזי ארד ו'פרופהדומה לעמדת , ליברמן את עמדתוכ "ח הציג 2004הרצליה בדצמבר

: והרואה בערבים בישראל סכנה רבה יותר מאשר הפלסטינים בשטחים, בנימין נתניהו

אני מדבר קודם כל על אזור ואדי , כשאני מדבר עוד פעם על אותה אוכלוסייה של מיליון איש

לא מנשלים , מהביתיםאף אחד לא מוציא, אנחנו. ואני מציע שכל הגוש הזה יעבור לשם,ערה

ושתושב אם אלפחםאין שום סיבה שאנחנו לא נזיז את הגבול מצד זה של . חד מאדמתואף א

אלא , מה שמטריד אותי זה לא הפלסטינים.... מאזן- ידאג לקבל ביטוח לאומי מאבואם אלפחם

אם אנחנו נקים , ואני מזהיר. שהיא קודמת לבעיה הפלסטינית, ישראלים הבעיה של ערבים

הזה בין ערבים linkage-ה , ארץ ישראליתור את בעיית ערבימדינה פלסטינית לפני שנפ

יותר מוקדם או יותר מאוחר , הלחץ הזה מבפנים ומבחוץ, ישראלים לאותה המדינה הפלסטינית

הבעיה הפלסטינית היא אולי שלישית או רביעית מבחינת הבעיות , מבחינתי, להפך. יפוצץ אותנו

81.האמיתיות של מדינת ישראל

כ" חהציג, ידיעות אחרונותרשת של תל אביב עיתוןאיון ליבר, לאחר מכןכמה חודשים

והרחיב את גבולות הרעיון מעבר , בין הערבים בישראל למתנחליםסימטריה ליברמן

: לכלל האוכלוסייה הערבית בישראל– לוואדי ערה

שות אחוז מערביי ישראל יצטרכו למצוא את עצמם באותה י90- ואם אלפחם, ערביי המשולש

ע יצטרכו לחזור לתוך מדינת " אבל גם חלק מיהודי יש.ערבית שתקום שם ולא בתוך המדינה

82.כולל הבית שלי בנוקדים, אני מוכן לפינוי,אם העיקרון יתקבל. ישראל

ערבים מישראל לשטחים תמורת העברת " להעביר 2001-ב כברציע האביגדור ליברמן כ "ח

מתנתקים : "יצא במסע שלטים ברחבי הארץ, 2005בקיץ , ולאחרונה,"מתנחלים לישראל

".פחם-ם אלואמ

סיכום

הוא רחב והוא משותף לנציגי זרמים " העברת שטחים מאוכלסים"השיח היהודי התומך ב

אך נוקטים גישות שונות , השואפים להבטיח רוב יהודי במדינת ישראל, פוליטיים שונים

. למימוש שאיפתם זאת

80 .1.11.2004, מעריב 81:2004דצמבר , כנס הרצליה

http://www.herzliyaconference.org/_Articles/Article.asp?ArticleID=1687&CategoryID=22882 .28.5.2004, )ידיעות אחרונותרשת (עיתון תל אביב

38

שינוי המצב השפעת חרדות מפני ר היהודי מצביעים על הציבובקרב דעת קהל סקרי

האיום המוצג הוא על אופייה של מדינת ישראל . ה היהודי של המדינהיהדמוגרפי על אופי

אך הדיון מתקיים במרחב השיח של הסדר הקבע ולא במרחב השיח , כמדינה יהודית

במדינה היהודית מוצג פלסטיני -קיומו של מיעוט לאומי .בין רוב למיעוט, הפנימי בישראל

.או לכל הפחות כמציאות בלתי רצויה, לעתים כאיום על המדינה

השוני הוא . שמאל לימיןיוצר מפגש בין " חילופי השטחים המאוכלסים"באופציית דיון ה

הראשונים מדברים על מהלך בהסכמה בעוד . וזה הבדל עקרוני, באופן מימוש ההצעה

יח זה נבנה על המשותף לשני המגזרים הוא שש.שהאחרונים מדברים על מהלך כפוי

: והוא מקבל את רעיון החלוקה הלאומית" שתי מדינות לשני עמים"הסכמה לעיקרון

. לאומי ולא שיח אזרחי-זהו שיח אתני. יהודים במדינה אחת ופלסטינים במדינה השנייה

. " עמיםשתי מדינות לשני"פתרון להרחיב את התמיכה בהיאהשמאל מטרת , להערכתנו

הכרח לסיום בדבר השהפכה בשנים האחרונות לטיעון המרכזי של השמאל , הדמוגרפיה

טענה בדבר הבטחת רוב יהודי ביסודההיא , שומרון ועזה, יהודה בשטחיהשליטה

העברת שטחים על תושביהם הערבים למדינה אם . בגבולות מוכרים, במדינת ישראל

קף התמיכה של הציבור היהודי י התחזק את , כנגד השארת גושי התנחלויות,הפלסטינית

מרכז והשמאל הבחוגי אף לגיטימציה ב עשוי לזכותנראה כי רעיון זה , בהסדר קבע

מטרת גורמי . לפחות כמחיר שיש לשלם כדי להגיע להסדר קבע עם הפלסטינים, הציוני

פשר היא לנסות ולהשאיר מספר גדול ככל הא, קרון שתי המדינותיהמקבלים את עהימין

לשם כך הם מציעים מעין . של התנחלויות על מקומן ולהכלילן בריבונות מדינת ישראל

צמצום שטחי המדינה , שטחים ואנשים תמורת שטחים ואנשים–" עסקת חבילה"

הדמוגרפי שהופנה לוקח את הטיעון חלק קיצוני יותר בימין . תמורת חיזוק הרוב היהודי

) תו כנראה כמה מאנשי המרכז והשמאל הציוניוא(בעיקר לשטחי הגדה המערבית ועזה

. בטענה כי זהו המענה לאיום הביטחוניתוך גבולות מדינת ישראל לומרחיבו א

39

השיח הערבי 3

השיח בציבור הערבי בישראל

ההתנגדות להצעות להעברת שטחים מאוכלסים באזרחים ערבים למדינה הפלסטינית

השוויון האזרחי . ייה הערבית בישראלחוצה את גבולות המפה הפוליטית של האוכלוס

בתוך מדינת ישראל מוצג על ידי דוברים פוליטיים ופעילי ציבור שונים כנושא המרכזי

ופתרון הסוגיות השונות יהיה על ידי מדינת ישראל ולא , של האוכלוסייה הערבית

הדוברים השונים מדגישים את רצונם . מ לשלום עם העם הפלסטיני"כתוצאה ממו

אזרחות על ; מ לשלום"המשמעית להוות קלף מיקוח במו-ב ואת התנגדותם החדלהשתל

, הלגיטימציה למציאות של שתי מדינות לאום. תנאי אינה אפשרות המקובלת עליהם

זהו גם . בעיני מרבית האוכלוסייה הערביתמקובלת , אחת יהודית והשנייה פלסטינית

הוויכוח הוא . יחול שינוי בעמדה זוולא נראה כי בקרוב, הבסיס להקמת מדינה פלסטינית

בציבור היהודי יש ". דמוקרטית"ל" יהודית"הצלחה בפועל של החיבור בין -אי/על הצלחה

ואחרים הרואים בכך ערעור על , הרואים בביקורת זו חלק משיח פוליטי לגיטימי

.הלגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל

אינו , שמאיים כל כך על הציבור היהודי, לה היהודי של מדינת ישראיהרעיון לשינוי אופי

שתי מדינות לשני "המקבל את עקרון , אוכלוסייה הערביתבמקובל על הזרם המרכזי

כל הזרמים הפוליטיים הערביים . זונה פלסטינית ומדינה יהודית זו לצדמדי, "עמים

ות על זכוי, מאבק הפוליטי על מעמד האוכלוסייה הערבית בישראלבבישראל שותפים

אינם תמימי אך , אישיות וקולקטיביות ועל ביטול ההעדפה המבנית לטובת היהודים

העמדות השונות . של ישראל כמדינת לאום של העם היהודילגיטימציה-דעים בנוגע לדה

. ועלימקובל מובן או והשוני בין המושגים לא תמיד ,לשומע היהודיתמיד ות ברוראינן

:זהבעניין כותב סמי סמוחה ' פרופ

. ציוני-הערבים בישראל מבחינים בין קיומה של מדינת ישראל בתור מדינה לבין אופייה היהודי

מכבדים את שלמותה הטריטוריאלית בגבולותיה לפני , הם מכירים בזכות של ישראל להתקיים

דוחים את ישראל הם, עם זאת. מלחמת ששת הימים ומשלימים עם מעמדם כמיעוט בתוכה

40

היהודים אינם מבינים ואינם סובלים את ההבחנה הדקה בין המדינה ... יוניתצ-כמדינה יהודית

83.לבין אופייה ואת ההבחנה בין צביונה היהודי לצביונה הציוני

:מציג שוני זההוא , סמי סמוחה' שפרסם פרופ, 2004ערבים -במדד יחסי יהודים

הקו "ית בגבולות קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטאת מהערבים מקבלים 70%

כיוון ", תופסים את הציונות כגזענות72%( בלבד מקבלים אותה כמדינה ציונית 13.8%-ו, "הירוק

84").והיהודים נהנים מזכויות יתר... שיש בה מדיניות להגדלת הרוב היהודי

דוברים . השיח על אופציית חילופי שטחים מאוכלסים איננו ייחודי לחברה היהודית

מים הפוליטיים המשמעותיים מתנגדים במובהק לרעיון החלפת ערבים מכל הזר

רוב הדוברים הערבים , עם זאת. והם מתייחסים לכך מנקודות מוצא שונות, אוכלוסייה

בישראל אינם מציגים את רצונם הברור להיות חלק ממדינת ישראל כהכרה במדינת

ק מהחברה בה הם אלא ברצונם להמשיך ולהיות חל, ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

" חילופי שטחים מאוכלסים"הכללת נושא . ואשר לתוכה נולדו רובם1948חיים מאז

נתפס אצל דוברים ערבים כהמשך , מ לשלום עם הפלסטינים"בסדר היום של המו

, לגיטימציה האזרחית כנגד האזרחים הערבים בישראל בשנים האחרונות-לתהליכי הדה

התיקון לחוק , ות ערביות מהשתתפות בבחירותהניסיון לפסול רשימ, למשל, כמו

. ולפיכך רבים מתנגדים לעצם ההשתתפות בשיח זה . ועוד85האזרחות

משותפות לרוב , הביקורת הנוקבת על אפליה וקיפוח והדרישה למדיניות שוויונית

אך בתנאים , זוהי דרישה להיות חלק ממדינת ישראל. הערביתההמכריע באוכלוסיי

במקביל קיימות אצל האוכלוסייה הערבית גם גישות . יה היהודיתהשווים לאוכלוסי

, באופן אמתי" דמוקרטית"ו" יהודית"שאינן מקבלות את האפשרות ליישב בין המושגים

ולפיכך מערערות על הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית , לפחות על פי ניסיון העבר

. וקוראות לשינוי מהותי באופייה

פוליטי כנגד -מים המתקשים לעתים להבחין בין מאבק אזרחיבציבור היהודי יש גור

: דן שיפטןכותב כך . לבין מאבק לאומי נגד מדינת ישראל בכלל, אפליה ולמען שוויון

המנהיגים הערבים יבידמוצגת שלילת הלגיטימיות של המדינה היהודית , בהקשר זההיהודית של מדינת מדובר בהתנגדות למהותה ... באצטלה של חתירה לשוויון אזרחי

שלא תעבור מן העולם גם עם מימוש התביעות הפלסטיניות לנסיגה ישראלית , ישראל

הזרם המרכזי של הציבור היהודי רואה ... וכינון מדינה פלסטינית עצמאית1967לגבולות

83השסע , )עורכות(גביזון והקר : אצל, "ישראל כאב טיפוס: מוקרטיה אתניתד", סמי סמוחה

מדד ראו גם , 168-165' ע, 2000, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מקראה: ערבי בישראל-היהודי

.26-22' עמ, "קיום-לגיטימיות של דו", שם, 2004ערבים -יחסי יהודים84. 5-4' עמ, 2005יוני , 6 מספר עט-דו, "2004ערבים -מדד יחסי יהודים", סמי סמוחה 85 .תיקון המונע התאזרחות בני זוג פלסטינים של ערבים אזרחי ישראל

41

בכך איום משום שהוא משוכנע שהמכניזמים שמנהיגי הערבים בישראל תובעים להפעיל

ן ופלורליזם אמורים למוסס את המאפיינים היהודיים של המדינה ולהכניס באצטלה של שוויו

לריבונות , על חורבותיה של ישראל, כדי לסלול את הדרך, שינוי דרמתי בהרכבה הדמוגרפי

86.ערבית בישראל

והוא מתקיים בגלוי , המאבק לשוויון של האזרחים הערבים בישראל הוא במהותו פוליטי

. ראשי השלטון המקומי ועל ידי אנשי החברה האזרחית בכללעל ידי, על ידי מפלגות

בתקשורת ובמערכות , בכנסת–המאבק מתקיים בתוך המשחק הפוליטי הישראלי

האסטרטגיה . כחלק מהמשחק הפוליטי הישראלי ותוך שמירה על כלליו–המשפטיות

שרוב מצביעה על כךהפוליטית שנוקטים המפלגות הערביות וארגוני החברה האזרחית

הערבית מחפשת דרכים שונות להיות חלק ממדינת ישראל ולהשתלב ההאוכלוסיי

87.ולאו דווקא להיפרד ממנה, המקצועיות והחברתיות, במערכות הישראליות הפוליטיות

" חילופי שטחים מאוכלסים"דעת הקהל הערבית מביעה בסקרים התנגדות עזה להצעה ל

חרדה זו . בלב השיח הפוליטי בישראלומבטאת חרדה בעקבות מיקומה של ההצעה

' פרופנתוני , למשל, על כך מצביעים. נובעת מתפיסתה של הצעה זאת כממשית ביותר

):2004 (רוחנא

מודעים לקיום תכניות להעברתם למדינה 96%תושבי המשולש הראה כי בין סקר שנערך ה

, שהתנגדו לתכנית91% מתוך ... הביעו התנגדות עזה67%, מתנגדים לכך91%וכי , פלסטינית

כיוון שהדבר יביא לירידה 33%, התנגדו בשל העובדה שהדבר יהיה כרוך בעזיבת בתיהם43%

לא מוכנים לאבד את זכויותיהם כאזרחי 17%, מחשש להפסד מקום עבודתם22%, ברמת חייהם

מבני אמרו כי הדבר יפרידם11%- חוששים שהעתיד במדינה פלסטינית אינו יציב ו12%, ישראל

88... הביעו התנגדות עזה למימוש התכנית בכל תנאי שהוא75% ...משפחתם וחבריהם

מציג חרדה הדדית חזקה בקרב סמי סמוחה'בעריכת פרופ 2004יהודים -מדד יחסי ערבים

:בסוגיה שהיהודים רואים בה דמוגרפיה והערבים רואים בה טרנספר, יהודים וערבים

ושש מטרנספר של אזרחים ערבים או מסיפוח המשולש ח) 63.5%(רוב הנשאלים הערבים

מרבית היהודים חרדים מילודה , מנגד. )63.6%(למדינת פלסטין בניגוד לרצון תושביו הערבים

86

.2002סתיו , 13' מס, תכלת, "כים הערבים בישראל"זהותם החדשה של הח", שיפטן דן 87ל ע"נמצא כי , 2005 בנובמבר תל אביב תר אלי רכס ממרכז משה דיין באוניברסיט"בסקר שערך ד

מהקולות של המצביעים 51%-המפלגות הערביות עתידות לזכות בכ, פי תוצאות משוקללות

)...2003- ב30%לעומת (48%-ואילו המפלגות הציוניות ב, 2003- ב70%לעומת (הערבים והדרוזים

והעובדה שנוכח העלאת ) 67%(שני ממצאים נוספים שעוררו עניין היו שיעור ההצבעה הצפוי

". עלולות חלק מהמפלגות הערביות להישאר מחוץ לכותלי הכנסת, לשני אחוזיםאחוז החסימה

גם מאבק הנשים להיכלל במקומות . 2006 בפברואר 6, 1גיליון מספר , 2006עדכן בחירות

ההשתתפות בזירה פוליטית מעיד על חשיבות , 2006ת בבחירות ריאלים ברשימות המפלגו

. זו) ישראלית(88 http://www.mada-research.org/sru/press_release/survey_landPop.shtml מאדא ,

42

, )71.8%(ה היהודי של המדינה יממאבק לשינוי אופי, )66.7%(גבוהה שתשנה את המצב הדמוגרפי

ומתמיכה במאבקו של העם הפלסטיני ) 78.7%(מעזרה לאויב , )71.7%(מפתיחה במרד עממי

)83%(.89

:סמוחה מפרש את החששות כך' פרופ

... חששות הערבים מעידים על פחדים קיומיים מודחקים ועל רצון עז לנרמול מעמדם במדינה

החששות האחרים של היהודים ... כך גם חששות היהודים אינם מבוססים, כמו חששות הערבים

.רד עממי הוא חסר יסודהחשש מפני מ... הם מופרכים

, יער' הרמן ופרופ' בעריכת פרופ,)2005דצמבר (של מרכז תמי שטינמץ מדד השלוםב

, מתנגדים68%, תומכים21%כי , בקרב מרואיינים ערבים, בשאלת חילופי שטחים, נמצא

12%בחילופי שטחים שיתבצעו למרות התנגדות התושבים תומכים רק . ולשאר אין דעה

90.מתנגדים למהלך כזה 81%-ו, מהם

תובע הכרה באזרחים הערבים כחלק מקורי של ובראן'סאלם גהמשורר והעיתונאי

:החברה בישראל

. איננו דיירי משנה. היא חיה פה ותמשיך לחיות פה. בלב האוכלוסייה הערבית יש דאגה עמוקה

91.נו ומולדתכםמולדת, זו מולדתנו לדורי דורות. איננו תושבים ארעיים. איננו פועלים זרים

שמונה , תרבותי באוניברסיטת חיפה-ראש המרכז לחינוך רב, 'ד אל חאג'מאג' פרופ

מדגיש את השוני שנוצר בין החברה הפלסטינית , לאחרונה לדיקן המחקר באוניברסיטה

:בישראל לזו שבשטחים ואת הרגשת ההשתייכות של הערבים בישראל

הרוב המכריע של . את של הפלסטינים בשטחיםהאוריינטציה של הפלסטינים בישראל שונה מז

עם ; ערביי ישראל תומך בהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל כפתרון לבעיה הפלסטינית

הם רואים בישראל את . הם אינם מוכנים לעבור לגור שם אם וכאשר תקום מדינה כזאת, זאת

92.בתוכהונאבקים על זכויות אזרח שוות , הם קשרו את עתידם אליה, ביתם

ל מתנגדים הכו–ד והתנועה האסלאמית "בל, ש" חד– השונים במעגלים הפוליטיים

לא הנוטים יש , עם זאת .בעיקר כאשר הדוברים גרים ביישובים שבאזור המדובר, לרעיון

. לגיטימציהולהעניק כדי לא ל, הרעיוןעלבשיח כלל להשתתף

: אומר כי, ישראלר ועדת המעקב העליונה של ערביי"יו, שאוקי חטיב

89http://caf.org.il/assets/Indexheb.pdf ,, 2004ערבים בישראל -מדד יחסי יהודים, סמי סמוחה

. 20-19' עמ90.שם, 2005מדד השלום דצמבר 91 .2004סתיו , 29גיליון , פנים, "איננו תושבים ארעיים, איננו פועלים זרים", ובראן'סאלם ג 92מגמות במפגש ובאוריינטציה בין הפלסטינים בישראל לבין ? הקן הירוק לאן"', ד אל חאג'מאג

. 830' עמ, 2004דצמבר , )1 (4 מדינה וחברה, שטחיםהפלסטינים ב

43

זוהי ... אנחנו בכלל לא מוכנים לחשוב על ההצעה הזו ויש להוריד אותה אחת ולתמיד מסדר היום

93.ה שרואה בערביי ישראל בעיה ולא אזרחים של המדינהסהצעה המדגישה את התפי

,אם אלפחםשכיהן בעבר כראש עיריית , ש" מחדהאשם מחאמידחבר הכנסת לשעבר

:רואה בו צעד בלתי דמוקרטימתנגד לרעיון ו

וההחלטה , צריך לדעת שאין סיכוי לדבר הזה לעבור.הסיפור הזה חוזר על עצמו בכל פעם

94.דמוקרטית הזאת תרד לטמיון-הגזענית והאנטי

כי ההצעה מעמידה אומר,תושב כפר קרע שבוואדי ערה, )ד"בל (מאל זחאלקה'גכ "ח

: לא רק תושבי ואדי ערה, ערביםבסימן שאלה את אזרחותם של כלל האזרחים ה

הופכים אותנו לאזרחים עם . ..אני חושב שיש פה ערעור על עצם האזרחות הישראלית שלנו

אף אזרח ערבי ישראלי לא יהיה מוכן לפגוע ברמת החיים שלו ולבחור בעוני מתוך .סימן שאלה

95.בחירה

יני באזור סט פל המשולש תמורת ויתורשאין סיכוי לרעיון החלפתזחאלקה גם סבור

: ואינו מזכיר את גושי ההתנחלויות שבלב הגדה המערביתירושלים

וגם להרוויח אם אלפחםגם ליהנות מכך שתמסור את : ישראל רוצה להרוויח פעמיים

ישראלי היה מעלה את ההצעה הזו של חילופי -אם ערבי, צחוק הגורל הוא שבעבר …בירושלים

מי שמעלה את ההצעה הזו הם , היום. על ידי המדינההוא מיד היה נחשב לבוגד – שטחים

רובם של ערביי ישראל אינם מעוניינים ברעיון -אלא שרוב, גורמים ממלכתיים ופוליטיים ציוניים

96.הזה

איש התנועה האסלמית , )הרשימה הערבית המאוחדת (מאלכ דהאמשה-עבד אלכ "ח

":קלף מיקוח"ן מתנגד גם הוא לגישה הרואה בערבים בישראל מעי ,הדרומית

אנחנו לא ארגז ירקות או שק תפוזים . ערביי ישראל הם לא סחורה שעוברת מיד אחת ליד שנייה

אני בעד פשרה ...לעולם לא ניתן לאף אחד לממש את התכנית הזו. שאפשר לסחור בנו

... לשטחים אין מה לדבראם אלפחםעל נושא של סיפוח ...השאלה היא איך ומה, טריטוריאלית

מדברים על חילופי שטחים מדברים על שטחים ריקים מאוכלוסייה או על שטחים כש

97.שתושביהם מעוניינים להסתפח לצד השני

אינו מסכים עם הסימטריה בין , תנועת בני הכפרר"ו ויאם אלפחםתושב , א אגברייה'ראג

תנחלויות תמורת סיפוח יישובים החלפת גושי המתנגד לרעיון של מתנחלים לערבים ו

הוא אינו מתנגד להפוך לאזרח המדינה , עם זאת. יניתסטישראליים למדינה הפל-ערביים

93.8.12.2003, מעריב, " תחילהפחם-אום אל" 94.4.2.04, מעריב, "תכנית ההתנתקות מהמשולש" 95 .שם 96 .שם 97 .שם

44

בתנאי שהדבר לא ייעשה במסגרת , אם אלפחםינית אם יוחלט לספח אליה את סטהפל

:חילופי אוכלוסין

אנחנו בכלל לא באותו . שהם לכל הדעות כובשים, אין לגזור גזרה שווה בינינו לבין המתנחלים

98.אנחנו בני הארץ הזאת. סטטוס אתם

האינטרסים והעמדות של הצד הפלסטיני

העברת ריבונות משטחים ישראליים על תושביהם הערבים למדינה הפלסטינית אינה

לבחון את האינטרסים והעמדות , לפיכך יש צורך. יכולה להתממש ללא הסכמה פלסטינית

צעד זה כל עוד תושבי ההנהגה הפלסטינית לא תסכים לנראה כי . של הצד הפלסטיני

ואף ייתכן כי תמשיך , מסיבות שונות ומגוונותמתנגדים לוהמיועד להעברה אזור ה

: טיעונים מרכזיים להתנגדות זוחמישה ניתן לזהות .להתנגד גם אם הם יסכימו לכך

במשך שנים גרסה ,שבו ערביי ישראל אינם מיוצגים, ף" באשהעמדה העקרונית .א

בתוך .בדרכים דמוקרטיות, אל ייפתר בתוך מדינת ישראלשנושא האזרחים בישר

.מ עם ישראל"נושא זה במסגרת המולעסוק בף סירבו "אש

In terms of strategy [for the Palestinian Minority in Israel], most agreed that engagement with rather than self exclusion from the Israeli political system and society was the only feasible way forward. This was viewed as necessary both to prevent the implementation of solutions defying the minority’s rights (such as the annexation of the ‘little triangle’ to the future state of Palestine) and to promote more effectively the Palestinian cause.99

ף "נועדו על פי התפיסה של אש, ההצעות שעלו בעבר לחילופי שטחים עם ישראל .ב

לאפשר למדינה הפלסטינית להגדיל את היקף הקרקעות הפנויות לקליטת פליטים

וכן כפיצוי לבעלי הקרקעות שההתנחלויות המסופחות לישראל , שיבקשו לחזור

שמרבית אדמותיהם קבלת שטחים מאוכלסים בצפיפות ביישובים. בנויות עליהן

העברת . לא תוכל לשרת את המטרות הפלסטיניות הללו, הופקעו והושארו בישראל

, השטחים הללו בנוסף לשטחים שיועברו במסגרת חילופי שטחים לא מאוכלסים

.ובתנאי שהתושבים עצמם יסכימו לכך, ף"אפשר ותתקבל ידי אש

98 .שם 99 'ר

The First Ramallah Conference: 10 Years of the Palestinian Authority, March 2005, pp. 20-21

45

רת גושי התנחלויות הצד הפלסטיני אינו מקבל את הדרישה הישראלית להשא .ג

בין אם היא קשורה להחלפת שטחים , מרוחקים בלב המדינה הפלסטינית

.או לאובין מאוכלסים

משמעותי לצד יתרוןכל איןצירוף ואדי ערה לשטחי המדינה הפלסטינית ב .ד

חלק ושאר תושבי ואדי ערה והמשולש אם אלפחםהיותם של תושבי . הפלסטיני

ברמת חיים גבוהה יחסית ,לים בחיים דמוקרטייםמורגולכן (מהחברה בישראל

, על השתלבותם במדינה פלסטיניתתקשה) ישראליתומנהלית ת כלכליובתרבות

יש לצפות אפוא שהם. שבשנותיה הראשונות ודאי לא תוכל להציע להם רמה דומה

עקב קשריהם ו ,שקט ותסיסה ארוכת טווח במדינה הפלסטינית-יהוו מקור לאי

דבר .התסיסה עלולה לגלוש לתוך מדינת ישראל, יהם באזורי הספרבישראל ומגור

מאידך גיסא מדובר בציבור בעל . פלסטין-זה עלול לפגוע קשות ביחסי ישראל

שיכול גם להשפיע על אופייה הדמוקרטי של המדינה , יכולות כלכליות רבות

.הפלסטינית

קבוצה פלסטינית ל הוא להבטיח קיום שהאינטרס של מדינה פלסטינית נראה כי .ה

גדולה ומגובשת בתוך מדינת ישראל שתוכל להשפיע באופן דמוקרטי על קבלת

שלמדינה ניחסיבה סבירה להאפוא אין .םיאינטרסים הפלסטיניהנוגעות להחלטות

להסכים למהלך שיביא להקטנת מספר האזרחים הערבים יש ענייןהפלסטינית

, על המערכת הישראלית מבפניםבאופן שיחליש את השפעתם , במדינת ישראל

.בעיקר על ידי צמצום מספר הבוחרים

מודעת , 2006ר שזכתה בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית בינוא, תנועת החמאס

מנהיג , זהר-כך מחמוד א. ותוקפת אותו" חילופי שטחים מאוכלסים "לרעיון הישראלי של

מאיים ...ים לחזור לרצועת עזההרי האויב הישראלי מאי"...חמאס ברצועת עזה מתבטא

100."...'48לגרש את ערביי

100www.elaph.com 2.10.05. על פי 15.11.2005, י"ממר

46

* ההיבט המשפטי 4

האם החלטה על העברת השטחים בוואדי ערה מריבונות ישראלית לריבונות פלסטינית

כדי לענות על שאלה זו ? על פי המשפט הישראלי ועל פי המשפט הבינלאומיחוקיתהיא

:שני ממדיםיש לבחון

על פי המשפט הישראלי שנקבעוכפי , נוכחיים של מדינת ישראלה שינוי גבולותיה .1

באופן שיוצאו משטחה השטחים שיוגדרו על פי ההחלטה , והמשפט הבינלאומי

השאלה רלוונטית גם לגבי העברת . ( בשטחה של המדינה הפלסטיניתויוכללו

.)שטחים בלתי מאוכלסים

אשר ערב ההחלטה םבגורלם של האזרחים והתושבים הישראליההחלטה מה יעלה .2

. אלהיתגוררו בשטחים

שינויי גבול

כאשר בוחנים אותו , והעברת הריבונות בשטחי המדינהשינויי הגבול – הממד הראשון

. הפשוט מבין השנייםהוא, במנותק משאלת התושבים באותו שטח

שביתת הסכם למרות היותו תוצר של " (קו הירוק"המערכת הבינלאומית רואה ב, אמנם

את הגבול התוחם את שטח מדינת ישראל שעל בסיסו ייקבע קו הגבול בין מדינת , )נשק

, 338- ו242החלטות מועצת הביטחון , למשל(. לכשתקום, ישראל לבין המדינה הפלסטינית

שהכירה , וכן חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי בהאג בעניין גדר ההפרדה

אין כל , עם זאת101).תוח של בניית הגדר בשטחיםלמעשה בגבולות אלה כפי שעולה מהני

101 'ר

Legal Consequences of the Construction by Israel of a Wall in the Occupied Palestinian Territory (2004), Advisory Opinion, [2004] I.C.J. Rep. 131

http://www.icj-cij.org/icjwww/idocket/imwp/imwpframe.ht1תודה . ד הדס תגרי"נכתב על ידי עו, למעט סקירת התקדימים ההיסטוריים בעולם, פרק זה *

.ר אילן סבן על הערותיהם המועילות"ולד, אייל גרוס' לפרופ, רות לפידות' לפרופ

47

שבהסכמת שני הצדדים ישתנה קו הגבול ביניהם , מניעה מבחינת המשפט הבינלאומי

ואף ניתן להניח כי בכל מסגרת של , )ובפרט באופן המצמצם את שטח מדינת ישראל(

ך של הסכמה כאמור אפשר לגבש בדר. גבול זה-הסכם עתידי יהיו שינויים מסוימים בקו

102.ומבחינת המשפט הישראלי היא מצריכה אישור של הכנסת בדרך של החלטה, אמנה

וכן בשינוי בפועל בשליטה , די בכך, לעניין שינויי גבול המדינה באזור ואדי ערה

כדי שלגבולות החדשים יהיה תוקף גם מבחינת המשפט , האפקטיבית של המדינה

שינוי גבול 103.פוט והמנהל של המדינההשי, מבחינת החלת המשפט, דהיינו–הישראלי

והעברת ריבונות עשויים להיתקל בקשיים משפטיים רבים יותר אם יבקשו לערוך אותם

ואשר המשפט הבינלאומי , בשטחים אשר המשפט הישראלי הוחל בהם בדרך של חקיקה

וביחס לרמת 104מזרח ירושליםכך למשל ביחס ל. אינו מכיר בריבונות הישראלית בהם

106.צורך בשינויי חקיקה מתאימיםגם במקרים אלו יהא 105.הגולן

מעמד התושבים

, המתגוררים בשטחים שהריבונות בהם תועברמעמדם של האזרחים דהיינו, הממד השני

. המורכב והבעייתיהוא

צמצום מספר האזרחים הערבים בתחומיה הואמאחר שהמניע להצעה לחילופי שטחים

לעניין מעמדם של האזרחים , י ההצעה תבחיןניתן להניח כ, של מדינת ישראל

: בין האזרחים היהודים לבין האזרחים הערבים, המתגוררים בשטחים אלה

מעמדם יישאר– אם ישנם כאלה – המתגוררים בשטחים אלה לאזרחים היהודיםאשר

תוך גבולות והם יפונו מתוך השטחים שהריבונות בהם תועבר ל, האזרחי ללא שינוי

.קבע בחוקיככל הנראה תוך מתן פיצוי שי, ישראלמדינת

102, אביב וירושלים-תל, הוצאת שוקן(המשפט החוקתי של מדינת ישראל , מדינה' בורובינשטיין ' א

ביטול החלת ( חוק סדרי השלטון והמשפט :עוד' ר. 934, 921-920 ' עמ,)2005מהדורה שישית

אך . הקובע כי נדרש רוב מיוחס של חברי כנסת, 1999- ט"התשנ, )השיפוט והמינהל, המשפט

, רובינשטיין ומדינה' ר, ה זו והבעייתיות שבנוסח החוק בכללבנוגע לספקות לגבי תוקף דריש

.שם103 . 930-924' עמ, שם 104

1948- ח"תש, ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט11 יףסע המשפט הישראלי חל בירושלים מכוח

גם ומאוחר יותר , שיצא על פיו) 1' מס(וצו סדרי השלטון והמשפט ) 26.6.1967-אשר נחקק ב(

.)1980 (ירושלים בירת ישראל: דחוק יסומכוח 105.1981-ב"התשמ, חוק רמת הגולןברמת הגולן מכוח המשפט הישראלי חל .935-930' בעמ, שם' ר 106

48

אשר הועבר לריבונות , ניתן להניח כי מקום מגוריהם הפיזי, לאזרחים הערביםאשר

, על שלילת אזרחותם הישראלית וזאתמדינת ישראל תחליט ואולם , לא ישתנה ,פלסטינית

ככל הנראה במסגרת הסכם אשר על פיו המדינה אלא , לא בהסכמתם, יש להניח

קיימות גם הצעות לחלוקה . (לסטינית תתחייב להעניק להם אזרחות פלסטיניתהפ

. פונקציונלית של האזרחות ושלילה חלקית והדרגתית של ההיבטים השונים של האזרחות

ביחס למעמדם תקבע ההצעה שאלה היא מה . .)אנו מתייחסים כאן למכלול מושג האזרחות

. ביחס למשפחות הכוללות ערבים ויהודיםקבעתשל מי שאינם ערבים ואינם יהודים ומה

שלפנינואם כי במקרה , דומה לפינוי חבל עזה למעשה, המצב , לאזרחים היהודיםאשר

כחלק משטח מדינת ישראל על פי המשפט הבינלאומיהמוכרמדובר בפינוי מחבל ארץ

אך סוג, מי שנדרשים לפנות את ביתםבבפגיעה שמדובר מובן מאליו .ולא כשטח כבוש

דומה לפגיעות אחרות, מסיבות מדיניות ותוך מתן פיצוי הולםנעשהאם , כזהפגיעה

. אינן בהכרח בלתי חוקתיותשו) הפקעת אדמות בעילות שונות(מעוגנות בחקיקה ה

עמד במבחן הביקורת 107,אשר עוגן בחקיקה, בהקשר זה יצוין כי פינויו חבל עזה

מעמדם האזרחי לא ייפגעו , חים אלהאזר בהאישית על אף הפגיעה 108.צ”בגהשיפוטית ב

. ומכלול זכויותיהם האזרחיות

לשינוי מעמדם האזרחי של איפה הקשיים המשפטיים המשמעותיים ביותר נוגעים

מבחינת הנגזר מכךעל , שהריבונות בהם תועברהאזרחים הערבים המתגוררים באזורים

בחינת המשפט הישראלי וזאת הן מ, המשפחתי, הכלכלי, התרבותי, מרקם חייהם המדיני

קשיים אלה נוגעים להיבט של שלילת אזרחות . והן מבחינת המשפט הבינלאומי

וכן להיבט של נקיטת , מאזרחים ישראלים והתנערות המדינה מזיקתה וחובותיה כלפיהם

. מדיניות המפלה בין אזרחים ערבים לאזרחים יהודים

מעמד התושבים במשפט הישראלי

על פי חוק . 1952-ב"תשיה, ן שלילת האזרחות הוא חוק האזרחותהחוק הרלוונטי לעניי

בהתאם להוראת סעיף (אשר לא ויתר עליה , האפשרות לבטל את אזרחותו של אזרח, זה

: אינם חלים בענייננואשר , סוגי מקרים בלבד3-מוגבלת ל, ) לחוק10

). לחוק)א(11סעיף (אזרח שיצא את הארץ שלא כדין למדינת אויב -

). לחוק)ב(11סעיף " (עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים בישראל"אזרח אשר -

.) לחוק)ג(11סעיף (אזרחות שנרכשה על יסוד פרטים כוזבים -

107.2005-ה"התשס, חוק יישום תכנית ההתנתקות 108

המועצה האזורית חוף עזה נגד כנסת ישראל ).טרם פורסם ( 1661/05 צ”בג

49

עמדתו של שר תמימות דעים עםתוך , בית המשפט העליון קבע בפסיקתו, יתר על כן

וני אשר יש להימנע לת אזרחות מהווה צעד דרסטי וקיצשליכי , הפנים שהוצגה בפניו

מעמד ב כי על אף שהזכות לאזרחות לא זכתה קבע בית המשפט העליוןכמו כן. מלנקוט

לבחור הזכויות שהיא כוללת את משוםהיא מהווה זכות יסוד , מפורש בחוקי היסוד

109.שהן זכויות יסוד, ולהיבחר

109

שר הפנים' י נאאלר נימק שר הפנים , 18) 2(ד נ"פ, 2757/96צ "בגבבמסגרת הדיונים בעתירה

לחוק ולהימנע משלילת אזרחותו ) ב(11את החלטתו שלא לעשות שימוש בסמכותו על פי סעיף

על אף שסבר שמעשהו של יגאל , זאת. רוצח ראש הממשלה יצחק רבין המנוח, של יגאל עמיר

בפסק שדבריו מובאיםכפי , שר הפניםזאת וכך הסביר . מדינהבעמיר היווה הפרת אמונים

: הדין

שר הפנים הציג לפני בית המשפט את מערכת השיקולים שהניעה אותו להחליט נגד "

. כך מקובל במשפט הבינלאומי. האזרחות היא זכות יסוד. ביטול האזרחות במקרה זה

זכויות בדבר1948 להכרזה האוניברסלית של האומות המאוחדות משנת 15סימן , לדוגמה

אמנת האומות המאוחדות בדבר צמצום . ועודזאת. האדם קובע כי אדם זכאי לאזרחות

לשלול , בסייגים מסוימים, איסור8קובעת בסימן , 1961משנת , המעמד של חוסר אזרחות

כך מקובל גם במשפט של . אם יהיה בכך כדי לעשותו חסר כל אזרחות, מאדם אזרחות

14 לתיקון 1סעיף , לדוגמה, ראו. ות כזכות חוקתיתמדינות רבות שקבעו את האזרח

ואף כי בישראל לא זכתה האזרחות למקום של כבוד בחוק . לחוקת ארצות הברית) 1868(

בין היתר משום שהיא היסוד לזכות , זכויות היסודםאין ספק כי היא נמנית ע, יסוד

רשות מינהלית חובה היא על כל , כידוע. שממנה צומחת הדמוקרטיה, הבחירה לכנסת

קל ; אלא לתכלית ראויה ובמידה ראויה, והאזרחות בכלל זה, להימנע מפגיעה בזכות יסוד

ובן בנו של קל וחומר בשלילת אזרחות ,להבדיל מפגיעה אחרת, וחומר בשלילת אזרחות

.) לפסק הדין22' עמ, שם(". העושה אדם שיש לו אזרחות מלידה לחסר כל אזרחות

–ובהמשך

הוא רואה לנכון להימנע בדרך כלל מהפעלת , הכריז שר הפנים לפנינוכך, ע זהעל רק"

זהו צעד , אכן. "צעד דרסטי וקיצוני"אותה הוא מגדיר בתור , הסמכות לבטל אזרחות

שהן זכויות , שכן האזרחות כוללת בחובה את הזכות לבחור ואת הזכות להיבחר, קיצוני

שעד היום לא הופעלה סמכות זאת אפילו , ר לדברי הש,התוצאה היא. יסוד ויותר מזה

.) לפסק הדין24-23' עמ, שם" (.פעם אחת

לחוק האזרחות במקרה ) ב(11המוקנית בסעיף נעשה שימוש בסמכות ,מאז שניתן פסק הדין

קישאק - שלל שר הפנים אלי ישי את אזרחותו של נאהד אבו9.9.2002ביום . אחד בלבד

כך , אבו קישאק לא עתר כנגד ההחלטה). YNET 9.9.02(ות שהואשם במעורבות בפיגוע התאבד

במכתב מיום , הודיע שר הפנים ישי, במקרה אחד נוסף.שהדבר לא הועמד במבחן משפטי

כי בכוונתו לשלול , אשר נחשד בפעילות בחיזבאללה, למשפחתו של קייס עוביד מטייבה21.7.02

.ו של דבראולם לא פורסם כי אזרחותו נשללה בסופ, את אזרחותו

50

המצב כי ברור , וזאת לפני שנבחן את ההיבטים הנוספים הכרוכים בהחלטה, מכאן

ההמשפטי הקיים איננו מאפשר ליטול אזרחותו של אזרח ללא הסכמתו ובלי שהתקיימ

כי לפיכך מובן. אשר בבירור אינן מתקיימות כאן, אחת העילות הקבועות בחוק האזרחות

אשר תיטול את אזרחותם של האזרחים הערבים , יהיה צורך בחקיקה מיוחדת

חוקי את סותרתזאת תיפסל אם היא חקיקה שכ, אולם. המתגוררים באותם אזורים

חופש : חוק יסודו) 1992( כבוד האדם וחירותו: חוק יסודובעיקר , היסוד של זכויות האדם

).1994 (העיסוק

בניגוד , והסרת הריבונות הישראלית מעל שטח מגוריהם של אזרחיםשלילת האזרחות

מהווה התנערות , לרצונם ובלי שהתאפשר להם לעבור לשטח שנותר בריבונות המדינה

כרוכה מאליה בפגיעה התנערות זו . חד צדדית של המדינה מחובותיה כלפי אזרחיה

אזרחים אלה לא יוכלו לבחור ולהיבחר . במכלול רקמת החיים ובמכלול של זכויות אחרות

ינותקו ממקום , לא יהיו חופשיים עוד להיכנס לישראל ולנוע בה ללא הגבלה, לכנסת

ינותקו , הם עורכים את עסקיהם תוך פגיעה במצבם הכלכליבושקום המעבודתם או מ

בכל אלו יש פגיעה . ועודבה הם רגילים שמפעילות הפנאי , מבני משפחה וחברי קהילה

לרבות (בכללן זכות הקניין וחופש התנועה ו, בזכויות היסוד המוגנות על ידי חוקי היסוד

וחופש ,כבוד האדם וחירותו: ודחוק יסהמוגנים על ידי , )הזכות להיכנס ולצאת מישראל

נשאלת השאלה כיצד תוגדר שלילת גם .חופש העיסוק: חוק יסודהמוגן על ידי ,העיסוק

על לכך ונוסף , על יסוד ההשתייכות הלאומית במרשם האוכלוסין: האזרחות הקבוצתית

ומה יקרה לאותם אזרחים אשר ישנו את מען המגורים שלהם ? פי הגדרת אזור המגורים

? האם החקיקה תמנע זאת מהם?ם למועד הקובעקוד

אשר לריבונות של מדינה אחרתמועברים , ניטלהשאזרחותם , העובדה כי אזרחים אלה

מאחר שהענקת , אינה מפחיתה מחומרת המעשה והשלכותיו, תעניק להם אזרחות

יתר על . אזרחות וריבונות חדשות אלה אינה משנה את עיקר ההשלכות המתוארות לעיל

- התנאים הסוציו– פלסטין –פגיעה נוספת היא שבמדינת אזרחותם החדשה , כן

, ובכללן זכויות האדם, וסביר להניח כי הזכויות המשפטיות, אקונומיים הם ירודים ביותר

. יהיו שונות בעליל מאלה שבמדינת ישראל, ת המשפט והשלטון שָיקומוובמערכ

ובע מהיות הקבוצה שאזרחותה מועדת הנזהבחינה משפטית הוא במיוחד מהיבט בעייתי

חומרה מיוחדת הנובעת מכך הוא בעלהיבט זה . קבוצת האזרחים הערבים,להישלל

מספר האזרחים את הוא הרצון להפחיתשלמעשה המניע לשלילת האזרחות הקבוצתית

,המוצעת בעקבותיופעולה ה ו,מניע זה. מפלה מניע וזהו, הערבים במדינת ישראל

על פי .כבוד האדם וחירותו: לזכות לכבוד המוגנת על ידי חוק יסודשמנוגדים במפור

מהווה , לאום ורקע קבוצתי דומה, אפליה על רקע מין, פסיקת בית המשפט העליון

51

על פי נוסח חוקי , אכן 110. זההשפלה המנוגדת לזכות לכבוד המוגנת על פי חוק יסוד

ההולם את ערכיה של מדינת בחוק"אין לפגוע בזכויות היסוד האמורות אלא , היסוד

או לפי חוק כאמור מכוח , ובמידה שאינה עולה על הנדרש, שנועד לתכלית ראויה, ישראל

קשה להניח שבית המשפט העליון ימצא ששלילת ,עם זאת 111".והסמכה מפורשת ב

עובדת בשל בשל היותם אזרחים ערבים וורק אזרחות קבוצתית מאזרחים ערבים אך

.תנאים המצוינים בפסקת הגבלה זאת מתיישבת עם ה– גרפי מסויםמגוריהם באזור גאו

יותיר על כנה צ”בגקשה להניח שבית המשפט העליון בשבתו כ, לסיכום נקודה זאת

שהמדינה מבקשת מפניחקיקה השוללת באופן קבוצתי אזרחות מאזרחים ערבים אך ורק

יראה בחקיקה לא צ"יש להניח כי בג. בההחיים לצמצם את מספר האזרחים הערבים

ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית "כזאת חקיקה העולה בקנה אחד עם

112 ".ודמוקרטית

110

שדולת הנשים 721/94 צ”בגמשל ל 454,453/94צ "בג; 749) 5(ד מח"פ, 'דנילוביץ' על נ-אל

. 94) 4(ד מט"פ, שר הביטחון' מילר נ 4541/94צ "בג; 521) 5(ד מח" פ,ממשלת ישראל' בישראל נ

6698/95צ "גם בג' לפסילתה של מדיניות המפלה כלפי המיעוט הערבי על רקע לאום ודת ר

הזכות לשוויון מעוגנת במשפט הישראלי עוד . 258) 1(ד נד"פ, מנהל מקרקעי ישראל' עדאן נק

על פי המשקל הפרשני שניתן בפסיקת בית המשפט העליון לאמור , טרם היות חקיקת היסוד

תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי ... מדינת ישראל ":בהכרזת העצמאות

תשמור על המקומות ; חינוך ותרבות, לשון, מצפון, תבטיח חופש דת; ומיןגזע , הבדל דת

מכוח ". הקדושים של כל הדתות ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות

. גם טרם היות חקיקת היסוד, עוגנה הזכות לשוויון בשורה ארוכה של פסקי דיןלעיל האמור

אולם רק חוקי היסוד העניקו לבית , של הממשלהניתן לפסול מדיניות מפלהזה גם מכוחה

. מחוקקתהכנסת המשפט העליון את הסמכות לפסול חוקים ש111 .חופש העיסוק: לחוק יסוד4סעיף , כבוד האדם וחירותו: חוק יסודל 8סעיף 112 .חופש העיסוק: חוק יסוד ל2 וסעיף ,כבוד האדם וחירותו: חוק יסודא ל1סעיף

לחוק נים כי בית המשפט העליון נמנע עד כה מלפסול את התיקו,אתעם ז, חשוב לציין

תיקונים שניתן , התאזרחות של בני זוג פלסטינים של אזרחים ישראליםים האזרחות אשר מונע

אם כי (ספר האזרחים הערבים בישראל גידול במהימנע מלייחס את המניע לחקיקתם לרצון ל

עם ). טחונייהציגה את המניע כב המדינה ,תובמסגרת הדיונים בעתירות שביקשו לפסול או

כי , כמו כן .התיקון הראשון לחוק של וטרם הוכרע בשל זמניותעניין זה חשוב לזכור כי , זאת

שלילת אזרחותם תיקוני חוק אלה עוסקים בהימנעות מהענקת אזרחות ישראלית לזרים ולא ב

, )הוראת שעה(ה לישראל חוק האזרחות והכניס (.הרבהבקט חמור א, של אזרחים ישראלים

מיום 2005-ה"התשס, )הוראת שעה( בחוק האזרחות והכניסה לישראל ף שהוחל2003-ג"התשס

8263, 8099, 7642, 7102, 7082, 7052/03 צ”בג. וניתן להארכה31.3.06- עד הו שתוקפ1.8.05

). תלויות ועומדותהעתירות ( שר הפנים'עדאלה נ

52

מעמד התושבים במשפט הבינלאומי

עלתחולה ישירה , תעל פי שיטת המשפט הישראלי, לכללים של המשפט הבינלאומי אין

על ידי שהוכרו או שמדובר בנורמות, אלא אם אומצו בחקיקת כנסת, המשפט הפנימי

חשב יפעולה שת, כלומר. כחלק מהמשפט הבינלאומי המנהגיבית המשפט בישראל

כזאת על פי המשפט בהכרח כ אינה נחשבת ,תי חוקית על פי המשפט הבינלאומיבלל

הנורמות שישראל מחויבת להן על פי המשפט הבינלאומי משפיעות , עם זאת. הישראלי

תפורש ככל חקיקה ישראלית , דהיינו. שראלעל פרשנות החוק גם בבית המשפט בי

פסיקת בית המשפט מצביעה על התחזקות 113.התחייבויות אלהל האפשר בהתאמה

לכללי המשפט הבינלאומי – במילים אחרות 114.משמעותית של מגמה פרשנית זאת

ובפרט בנוגע להוראות , מבחינת המשפט הפנימי, אף כי זו איננה ישירה ומלאה, השפעה

. נות בינלאומיות שישראל הצטרפה אליהןשנקבעו באמ

חוקיות על פי המשפט הבינלאומי הן במערכת היחסים שבין -ההשלכות הישירות של אי

-ישירות וחדפחות , פחות קונקרטיות, בדרך כלל, השלכות אלה הןואולם , מדינותה

השלכות אלה עשויות . חוקיות החלה במסגרת המשפט הפנימי-משמעיות מאשר אי

כגון טריבונלים משפטיים ואורגנים של , מוסמכיםאורגניםביעות הצהרתיות של לכלול ק

לגינוי במישור להביאאלו עשויות קביעות ו, חוקיות פעולות המדינה-בדבר אי, ם"האו

חוקיות כזו -אי, חריגים בדרך כלל, במקרים מסוימים. למבוכה למדינהלגרום הבינלאומי ו

115.מדיניות ואף צבאיות, כלכליות, יותסנקציות משפטבעקבותיה הטלת תביא

משמעי לגבי הסיטואציה שבה - לא יצרו דין חד116התקדימים ההיסטוריים שייסקרו להלן

בין אם מפני שאירעו טרם גיבושן של אמנות בינלאומיות , זאת. אנו עוסקים כאן

או , אם מפני שעניינם בגירוש פיזי של אזרחים מאדמתם, )שתיסקרנה להלן(רלוונטיות

. שמדובר במצב בו התושבים המתגוררים בשטח המועבר ביקשו לשנות את אזרחותם

. אין במשפט הבינלאומי מערכת דינים ברורה החלה באופן ספציפי על הסוגיה הנדונה

שישראל מחויבת בהוראותיהן במישור , החלת אמנות זכויות האדם, עם זאת

לק מהמשפט הבינלאומי שהן חאם מפני שהצטרפה אליהן ואם מפני – הבינלאומי

113

משרד החינוך' ניתד 3112/94פ "ע, 834) 5(ד נו"פ, ' סופיאן אבו חסן נ 2599/00 צ”בגלמשל ' ר

.422) 1(ד נג"פ, מדינת ישראל114 'ר

Daphne Barak-Erez, “The international law of human rights and constitutional law: a case study of an expanding dialogue”, I-CON 2 (2004), p. 611.

115Barak-Erez ,ר .שם '116

.57' ע, בעולם הדיון בתקדימים ההיסטוריים' ר

53

ל שלילה קבוצתית של עחלטה מביאה למסקנה כי ה, על הסוגיה הזאת– המנהגי

בכללן של זכויות . באמנות אלההפרה של רבות מהזכויות המוגנות וה ומהאזרחות

אשר כוללת את חובתה של המדינה להגן על היחיד וזכויותיו (הזכות לאזרחות :אלה

; )נטישתםאת של אזרחים לידי ריבונות אחרת ו" סירתםמ"לפיכך שוללת את אפשרות ו

; בריאות וחינוך, רמת חיים נאותה, הזכויות לביטחון סוציאלי; הזכות לבחור ולהיבחר

;)בפרט על רקע השתייכות למיעוט לאומי(הזכות לשוויון ; הזכות להגדרה עצמית

. הזכות לשוויון בפני החוק ולהגנה שווה של החוק

: שישראל הצטרפה אליהןי האמנות הבאותעל פ, למשל, כך

117 )1966(ת האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניו. א

את הזכות לשוויון בהנאה מהזכויות המובטחות , בין השאר,מבטיחההאמנה

כן ו120,הזכות לבחור ולהיבחר, 119הזכות של אדם להיכנס לארצו, 118באמנה

להחזיק , או לשוניים לקיים את תרבותםדתיים , זכויותיהם של מיעוטים אתניים

בצוותא או עם החברים האחרים , או להשתמש בלשונם, בדתם ולשמור על מצוותיה

121.בקבוצתם

122 )1966(אומית לביעור כל צורות האפליה על רקע גזעי נלהאמנה הבי. ב

. צבע או מוצא אתני, אדם על בסיס גזע-אוסרת על כל אפליה בין בניהאמנה

ומות על האמנה מתחייבות לבצע כל פעולה הנחוצה כדי לפקח על המדינות החת

מדיניות לאומית או מקומית ולבטל כל חוק או תקנה שיש בהם כדי ליצור או להנציח

, הפוליטיות, המדיניות, הזכויות האזרחיותאמנה מפרטת את ה.אפליה על רקע גזעי

להבטיח לאזרחיהן הכלכליות החברתיות והתרבותיות שהמדינות החברות מחויבות

117International Covenant on Civil and Political Rights (1966)

האמנה נכנסה לתוקף לגבי . 1991בשנת ואשררה אותה 1966חתמה על האמנה בשנת ישראל

.1040פורסמה בכתבי אמנה . 1992ישראל בשנת 118

.לאמנה 2 'סע 119

.לאמנה )4(12 'סע 120

.לאמנה 25 'סע 121

.לאמנה 27 'סע 122

International Convention on the Elimination of All Forms of Racial Discrimination (1996)

האמנה נכנסה לתוקף . 1979בשנת ישררה אותה בשנת וא1969שנת ישראל חתמה על האמנה ב

.861 פורסמה בכתבי אמנה. 1979לגבי ישראל בשנת

54

124, הזכות לבחור ולהיבחר123,ובכללן הזכות לאזרחות, ללא כל אפליה על רקע גזעי

126. והזכות לצאת מהמדינה ולחזור אליה125,הזכות לחופש תנועה בתוך המדינה

127 )1996(חברתיות ותרבותיות , האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות. ג

128,ן סוציאלי לרבות ביטוח סוציאלי מכירה בין השאר בזכות לביטחוהאמנה

האמנה 131. והזכות לחינוך130, הזכות לבריאות129,הזכות לרמת חיים נאותה

, אוסרת על אפליה בהבטחת הזכויות המוכרות בה מכל טעם לרבות מוצא לאומי

132.'מין וכו, צבע, דעה מדינית, לשון

ם שאינם בגדר וכן מסמכי, שישראל לא הצטרפה אליהן, גם לאמנות זכויות אדם אחרות

ניתן משקל לא מבוטל בפסיקת בית המשפט , אמנה ולפיכך אין להם כוח משפטי מחייב

:לענייננו רלוונטיים למשל. בישראל

133 )1948(ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם . א

ולשוויון בפני החוק ובהנאה מהזכויות 134ההכרזה מבטיחה את הזכות לשוויון

את הזכות 135,ב"מוצא לאומי וכיוצ, צבע, ליה מטעמי גזעהקבועות בהכרזה ללא אפ

הזכות לאזרחות ולאי את ו136זכות להיכנס ולצאת מארץ האזרחותהש תנועה ולחופ

137.שלילתה באופן שרירותי

123.לאמנה) 3)(ד(5' סע 124.לאמנה) ג(5' סע 125 .לאמנה) 1)(ד (5' סע 126.לאמנה) 2)(ד(5' סע 127International Covenant on Economic, Social, and Cultural Rights (1966)

האמנה נכנסה לתוקף לגבי . 1991 ואישררה אותה בשנת 1966ישראל חתמה על האמנה בשנת

.1037 אמנה בכתביפורסמה . 1992 ישראל בשנת128. לאמנה9 'סע 129. לאמנה11 'סע 130. לאמנה12 'סע 131. לאמנה13 'סע 132 . לאמנה2 'סע 133 The Universal Declaration of Human Rights (1948)

יחד . אין מקום לאשרורה והוראותיה אינן מחייבות באופן פורמלי, ולא אמנה, בהיותה הכרזה

. ההכרזה האוניברסלית מהווה מסמך מכונן בהכרה הבינלאומית בזכויות האדם,עם זאת134. להכרזה2' סע 135. להכרזה7' סע 136. להכרזה13' סע 137 . להכרזה15' סע

55

138 )1961( האזרחותהאמנה הבינלאומית לצמצום מספר חסרי . ב

לידתו או האמנה מחייבת מתן אזרחות לכל אדם הנולד בשטח המדינה בין בשעת

ובכללםהבקשה יכולה להיות מותנית בכמה גורמים . בדרך של תהליך הגשת בקשה

או מצב בו האדם היה תמיד חסר , מגבלות גיל, עבר פליליעדר יה, מקום מגורים

ללא בכך יישאר אם הוא לא תישלל מאדם אזרחותהאמנה קובעת גם ש. נתינות

. כלשהיאזרחות

, או אתניים אומייםלני אדם המשתייכים למיעוטים ם בדבר זכויות ב" האוהכרזת. ג

139 )1992(דתיים ולשוניים

אזרחיות זכויות בדבר לאמנה הבינלאומית 27בהשראת סעיף ההכרזה נוסחה

או , דתיים, למיעוטים אתנייםהמשתייכיםזכויות של בני אדם ב העוסק ,ומדיניות

ורמת ליציבות חברתית ההכרזה קובעת שקידום והגנה על זכויותיהם ת140.לשוניים

כחלק ,ומדגישה שקידום ומימוש זכויותיהםבהן הם חיים שופוליטית של המדינות

בלתי נפרד בהתפתחות החברה בכללה במסגרת דמוקרטית ובהתבסס על שלטון

האמנה קובעת . יתרום לחיזוק האחווה ושיתוף הפעולה בין עמים ומדינות,החוק

. כויות מיעוטים משמעותי בהגנה על זתפקידם "שלאו

לא ברור אם על פי המשפט הבינלאומי קבלת ההחלטה על העברת ריבונות , אמנם

לכל , אולם. בעריכת משאל עם בקרב האוכלוסייה באזור המיועד להעברהמותנית

שהתפתח ביחס לסיטואציות של העברת שטח מאוכלס של מדינה אחת הנוהג, הפחות

חייבת לאפשר לאזרחיה לבחור בשמירה על מצביע על כך שהמדינה המעבירה, לאחרת

וכן לשמור על , או לבחור לעבור להתגורר בשטח הנותר בריבונות המדינה/אזרחותם ו

141.הזכויות הסוציאליות שהיו מוקנות להם אלמלא הועברה הריבונות

138International Convention on the Reduction of Statelessness (1961)

ומכאן כי אין לה בהכרח תוקף , ה אבל לא אשררה אות1961בשנת ישראל חתמה על האמנה

נקודה שאין , אלא אם הוראותיה הפכו לחלק מהמשפט המנהגי הבינלאומי, מחייב לגבי ישראל

למשל ' ר, בכל זאת ניתן לה משקל בפסיקת בית המשפט העליון. לגביה תשובה חד משמעית

.שם, שם, 2757/96 צ”בג139

'ר

Declaration on the Rights of Persons Belonging to National or Ethnic, Religious and Linguistic Minorities U.N. G.A. Res 47/135 of 18 December 1992.

צ "למשל בג' ר, גם אם ללא הכרה בכוחה המחייב, זכורה בפסיקת בית המשפט העליוןלִא

יפו-עיריית תל אביב' עדאלה נ .393) 5(נוד "פ, 4112/99140 International Covenant on Civil and Political Rights (1966) 141ועדת הדמוקרטיה , על קיומו של נוהג כאמור למדה ועדת המשפטנים של מועצת אירופה

אשר סקרה את ההיסטוריה של המקרים השונים של ,")ועדת ונציה("באמצעות המשפט

56

וכן , מכל האמור עולה כי מכלול זכויות האדם המוגנות על פי האמנות שצוינו לעיל

, מבחינת המשפט הבינלאומי, מעלות ספק כבד לגבי חוקיותה142, עצמיתהזכות להגדרה

תוך , של העברה כפויה של אוכלוסייה מריבונות מדינה אחת לריבונותה של מדינה אחרת

.שינוי מהותי של מרקם חייה מכל בחינה ובחינה

תקדימים היסטוריים בעולם

ת ממדינה וה המונית אוכלוסייושל העברבלבד היו מקרים ספורים 20-הבמאה

העברת אוכלוסייה . בשנות העשרים של המאהיוון וטורקיה הבולט בהם בין 143,למדינה

, וכיבוש איזמיר1922י על הצבא היווני בשנת טורקזו התרחשה בעקבות ניצחון הצבא ה

... אלפי יוונים כגמול על דיכויה של האוכלוסייה התורכית-טבח של מאות"שהוביל ל

מאותה העת ועד . רשו היוונים לעזוב את תורכיה בתוך זמן קצר ביותר נד1922בספטמבר

. גורשו כמיליון ומאה וחמישים אלף יוונים... מועד כינוסה של ועידת לוזאן, 1923לינואר

חוזה חילופי האוכלוסייה הכפויים נתן גושפנקה חוקית לתהליך שכבר התחולל בקרב

, לעומת המיעוט היווני)... רו לאחר ההסכם אלף יוונים עב150רק (האוכלוסין היוונים

Nationality of Natural Persons in 12.10.2000 מיום 55/153' ם מס"גם החלטת עצרת האו' ר Relation to the Succession of States העוסקת בשאלת אזרחותם של אנשים המתגוררים

את חובת המדינות לתת לאזרחים , בין השאר, ההחלטה קובעת. בשטח שהריבונות בו מועברת

וכן אוסרת על , את האופציה לבחור באזרחות הרצויה להם, בעלי זיקה מתאימה למדינות אלה

שלילת אזרחות על ידי המדינות הנוגעות כל אפליה או שרירות בהחלטות בדבר שמירת או

ם " למגילת האו10' סע(ם אין מעמד מחייב והן בגדר המלצה בלבד "להחלטות עצרת האו. בדבר

1945 .(142, יותוכן באמנה בדבר זכויות כלכל, 1 'סע, שם, ומדיניותהאמנה בדבר זכויות אזרחיות

. 1 'סע, שם, חברתיות ותרבותיות143

שמונה מעברי ", כ ליברמן"לבקשתו של חמצא , 2002בנובמבר 3בכנסת רכז מחקר ומידע מ

העברות אוכלוסייה בין יוון לטורקיה ) 1: )מאת הודיה קין ורחל ורצבורגר(, "20-אוכלוסים במאה ה

נים 'צ' הצגירוש) 3. 1951-52, 1928-33: בין טורקיה לבולגריה) 2. בסיום מלחמת העולם הראשונה

כוסלובקיה לאחר מלחמת העולם 'סודטים מצ-גירוש גרמנים) 4. השנייהבמהלך מלחמת העולם

העברות אוכלוסין בין סין למונגוליה לאחר ) 6. 1974, חילופי אוכלוסין בקפריסין) 5. השנייה

תנועות מיעוטים ) 7. מ" וגירוש אוכלוסייה סינית ממונגוליה החיצונית לאחר נפילת בריה1947

מעברי ) 8. מ"לאחר פירוקה של בריה, ר מלחמת העולם השנייהשהגיעו למדינות הבלטיות לאח

.הרצגובינה בעקבות המלחמה בבלקן-אוכלוסייה בקרואטיה ובבוסניה

57

כמעט כולו בעקבות – איש 450,000 עד 400,000- שעמד על כ–י כורתהיגר המיעוט ה

144".ההסכם ובאופן מאורגן

בעקבות המלצות הוועדה , 1937-י עלה בתנועה הציונית בקורט-הדיון בתקדים היווני

יהודית , חלוקה לשתי מדינותשהציעה) Peel(המלכותית הבריטית בראשות הלורד פיל

מהאזור המיועד למדינה , והעברת אוכלוסייה ערבית בדרכי כפייה בעת הצורך, וערבית

הממשלה הבריטית פסלה הצעה זו והנחתה .יקורט-וזאת על פי המודל היווני, היהודית

לבחון חילופי אוכלוסייה ) Woodhead ) 1938ועדת , את ועדת החלוקה שקמה בעקבותיה

145.מה בלבדבהסכ

ולפני ניסוחן של האמנות 146, בין מלחמות העולםהתקיימואוכלוסייה הרוב העברות

, נחקקו בעקבות מלחמת העולם השנייהרהבינלאומיות נגד העברת אוכלוסייה אש

בהם נקבע העיקרון כי העברת אוכלוסייה היא פשע שובעיקר לאחר משפטי נירנברג

147.מלחמה

, אינם משקפים את תנאי ההצעה שלפנינו" אוכלוסייההעברת"התקדימים של , עם זאת

אלא בהעברת ריבונות על שטחים , כיוון שהדיון שלנו אינו בהעברת אוכלוסייה

אך נשללת אזרחותם , התושבים נשארים במקומם–מאוכלסים על כל המשתמע מכך

ם הדיון שלנו גם אינו עוסק במקרים שבהם מיעוטי. והם מנותקים מרקמת החיים שלהם

כדי להתנתק ממדינת הרוב , לעתים באלימות רבה, לאומיים ביקשו אוטונומיה ופעלו

20-במאה ה. לשעברהכפי שאירע למשל באינדונזיה וביוגוסלבי, ולהשיג שלטון עצמי

כך ובעקבות של העברת ריבונות על שטח בין מדינות אות מעטות בלבדדוגמקיימות

148:לה הןוא, התושבים בהסכמהם שלשינוי אזרחות

. 1864- צורף לגרמניה בעקבות מלחמה בין דנמרק לגרמניה בהולשטיין-שלזוויגאזור •

לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה ועל פי החלטות ועידת , 1920-ב

בעד ) דרום יוטלנד(ין יטשהול- מתושבי תושבי צפון שלזוויג75% הצביעו 149,ורסאי

העדיפו להישאר , יןיטשהול-שלזוויג מתושבי מרכז 80%-ו, הצטרפות לדנמרק

144

.71' מע, שם 145הוצאת , התכניות הציוניות לחלוקת ארץ ישראל ולהקמת מדינה יהודית–מדינה בדרך , כץיוסי

.70-68' עמ, ס"ירושלים תש, האוניברסיטה העבריתומאגנס 146 .שם, 20-שמונה מעברי אוכלוסים במאה ה 147 Constitution of the International Military Tribunal, Article 6 (c) 148תל אביב , שוקן, מהדורה שישית, המשפט החוקתי של מדינת ישראל, מדינה' ברובינשטיין ו' א

.376הערה , 411' מע, 2005וירושלים 149 .6סעיף , 1920ואר ינ, יאחוזה ורס

58

הועבר החלק הצפוני לריבונות , 1920ביוני , חודשים אחדים לאחר מכן. בגרמניה

-ין ביטשהול-ומחוז אולדנבורג שולבו בשלזוויג) Lübek(העיר החופשית לובק . דנמרק

, נשארה בעינה החלוקה בין גרמניה לדמנרק, לאחר מלחמת העולם השנייה. 1937

. ן הייתה לחלק מהרפובליקה הפדרלית של גרמניה המערביתיטישהול-זוויגומדינת של

150. היא הייתה למדינה בגרמניה המאוחדת1990-ב

היה אוטונומי מאז – גרמניה ולוקסמבורג, על גבול צרפת –) Saarland (חבל הסאאר •

הצביעו 1947 בשנת .בחסות צרפתית ובפיקוח בינלאומי) 1919 (ורסאיחוזה

אשר החזיק מעמד עד סוף שנות , שאל עם על איחוד כלכלי עם צרפתבמהתושבים

, 1957במשאל עם נוסף בשנת . החמישים והיה מקור של מתח רב בין צרפת לגרמניה

תוך השארת זכויות , על רצונם להשתייך למערב גרמניההתושבים רובהצביעו

151.מגרמניה יאינטגרלכיום האזור הוא חלק . מסוימות לצרפת למספר שנים מוגבל

'ר 150

The Columbia Encyclopedia, Sixth Edition, Columbia University Press, New York 2001-2005. .שם, שם 151

59

והגאוגרפיפי הדמוגרההיבט 5

* ההיבט הדמוגרפי הארצי

מנתה אוכלוסיית ישראל 2006בפתחה של שנת , על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מהתושבים בישראל יהודים 76%). תושבי מזרח ירושלים231,000-כולל כ( מיליון נפש 7-כ

בגדה המערבית וברצועת152).302,400-כ ( אחרים4%-ו) 1,375,600( ערבים 20%, )5,308,300(

כולל ( אחוז היהודים 153,לה פרגולה-דה' פרופעל פי . מיליון פלסטינים3.5-3 חיים עזה

. 37%- ל2050- וב47%- ל2020-ב, 51%- ל2010-רד בבין הירדן לים ֵי) יהודים עולים לא

1 לוח

תחזית אחוז היהודים בארץ ישראל

עם הפרדה ללא הפרדה שנה '67וי בקו

2010 51% 79%

2020 47% 77%

2050 37% 74%

154 2003 ,לה פרגולה- דה:מקור

שיח המונה את , יש הרואים כבלתי מוסרי ובלתי דמוקרטי את עצם קיום השיח הדמוגרפי *

יש חשיבות גדולה לבחון , זאתלמרות ". איום"ורואה בהם , מספר האזרחים הערבים בישראל

".חילופי שטחים מאוכלסים/העברת היישובים"את הנתונים של נושאי גישת 152הודעה לעיתונות , 2005 בדצמבר 28, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "2006בפתחה של שנת "

ר עזיז חיידר טוען כי ההכללה במניין האוכלוסייה בישראל של תושבי מזרח " ד.286' מס

היא , מכלל האוכלוסייה הערבית בישראל28%ומהווים , שאינם אזרחים, ים ורמת הגולןירושל

את השיח , מעצבת את דעת הקהל, מזינה את השיח הדמוגרפי, בעלת משמעות מרחיקת לכת

ספר החברה הערבית , )עורך(חיידר עזיז ' ר. הציבורי והפוליטי ומשפיעה על קביעת מדיניות

.14' ע, 2005הוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד , כלכלה, חברה, אוכלוסייה: בישראל153מאי , ממד, "תרחישים ומשמעותם: הדמוגרפיה של ישראל והשטחים", לה פרגולה-היו ד'סרג

.11-7' עמ, 2003154 .יהודים ועובדים זרים- הנתונים כוללים גם עולים לא. שם, שם

60

-אם נַחשב את העולים הלא, על פיהם, מציג נתונים דמוגרפייםלה פרגולה-דה' פרופ

יגיע משקלם , יהודים-עובדים הזרים ואת השוהים האחרים עם קבוצת הלאהאת , יהודים

, במילים אחרות 155. יהודים30%-לעומת פחות מ ,לים בין הירדן 2050- ב71%-של אלו ל

100-בערב חג העצמאות ה, אחתמדינית כמקשה ) מהירדן לים(בתסריט של ארץ ישראל

תהיה דומה למצב שהיה בארץ בכל ארץ ישראל למדינת ישראל התפלגות האוכלוסייה

שראל בו מדינת ישבתסריט . שים לא יהודיםשליש יהודים ושני שלי – לקראת הקמתה

מופרדת מהאוכלוסייה ) הפלסטיניםתושביה כולל מזרח ירושלים על כמעט רבע מיליון (

וללא , 74%- ל2050יגיע משקלם של היהודים באוכלוסייה של שנת , הפלסטינית בשטחים

בקרב הצעירים "פרגולה אומר כי ה ל-דה .שיעור זה יהיה אף גבוה יותר, מזרח ירושלים

156".2020- בלבד ב55%להצטמצם לכדי ] בירושלים[ודי צפוי הרוב היה, 15עד גיל

2לוח

,2010-2025 בישראל לשנים תחזיות אוכלוסייה לפי קבוצת אוכלוסייה

סוף שנה, חלופה בינונית שנת תחזית

קבוצת האוכלוסייה

שנת בסיס

2000 2010 2015 2025

באלפים מספרים מוחלטים

:סך הכול

:אחוזים

ואחריםיהודים

יהודים: מזה

ערבים

6365.8

81.4

77.8

18.6

7542.3

78.9

74.5

21.1

8122.2

77.7

73.0

22.3

9261.7

74.9

70.3

25.0

http://www1.cbs.gov.il/popisr/table5.pdf, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:מקור

155 .רכזית לסטטיסטיקהנתונים אלה מסתמכים על נתוני הלשכה המ

http://www1.cbs.gov.il/popisr/table5.pdf 156YNET 10.12.2003.

61

עורי הפריון יציבות בשההנחה הראשונה היא י: מספר על הנחותמתבססיםמספרים אלו

עורי הפריון י ילדים בממוצע וירידה הדרגתית בש2.6באוכלוסייה היהודית העומדים על

ההנחה השנייה היא של . 2050- לערך עד לרמה היהודית ב5-של הנשים המוסלמיות מ

ליון י מ8פוטנציאל העלייה היהודית מקרב התמצה , קרי, 0-מאזן הגירה נטו השווה ל

עולם ה מיהודים אלו חיים במדינות 90%-למעלה מ (.ים מחוץ לישראלהיהודים החי

או גבוהה מזו של היהודים לזו אמריקה ונהנים מרמת חיים דומה ראשון של צפוןה

למרות שניסיון ).והם אינם מבקשים בעתיד הקרוב לעלות לישראל, המתגוררים בארץ

בואה של אוכלוסייה בת ואכן, שנות התשעים מלמד שקשה לחזות שינויים דמוגרפיים

. מ לשעבר לא נחזתה על ידי הדמוגרפים השונים"כמיליון נפש מבריה

לרבות ,היפרדות מדינית מהפלסטינים בגדה המערביתמנתונים אלה עולה כי , לסיכום

שיעורו עוד . גם בעוד יובל שנים יבטיחו רוב יהודי מוצק במדינת ישראל,מזרח ירושלים

נוי י בשל הש,צפון אמריקהובעיקר מ, מדינות המערבמיהודים ית עליעםעשוי לעלות

של ישראל בעקבות השלמת הסכמי שלום עם הביטחוני והכלכלי במצבה החיובי הצפוי

. כל שכנותיה

ההיבט הדמוגרפי והגאוגרפי האזורי

לצורכי . אינם מצרפים מפה להצהרותיהםחסידי רעיון חילופי השטחים המאוכלסים

י והגאוגרפי האזורי נניח לשם הדיון שכנראה מדובר בשטח באזור ואדי הניתוח הדמוגרפ

שבו – ר"ה במועצה האזורית זמ' ועד למרגאם אלפחםמערה ובמשולש הצפוני המשתרע

מטייבה ועד כפר – המשולש הדרומיכן באזורו, נפש131,000-חיה אוכלוסייה של כ

נפש המהווים228,000-מדובר בבסך הכול . נפש 97,000 הכולל אוכלוסייה בת– קאסם

).4 ולוח 2מפה ( ישראלאזרחי מדינת םערביה מכלל 16.3%

62

2מפה

שטחים מאוכלסי ערבים המוצעים להעברה מישראל לפלסטין

63

3לוח

סייה ביישובים הערבייםהאוכלו המוצעים להעברה לתחומי המדינה הפלסטינית

תושביםמספר מעמד מוניציפלי יישוב

30.9.05

40,800 עירייה אם אלפחם

, משיירפה, זלפה, סאלם

ביאדה,מוסמוס

יישובים במועצה מקומית מעלה עירון

11,500

15,400 מועצה מקומית מאוחדת ערערה-ערה

14,100 מועצה מקומית כפר קרע

30,800 עירייה מאוחדת ת' ג-רבייה 'באקה אל ע

-ביר א, ה'מרג, אן'איבת, ימא

סיכה

בים במועצה מקומית יישו ר"זמ

5,100

-עין א, ברטעה המערבית

מועאווייה, סהלה

יישובים במועצה מקומית ה"בסמ

7,400

יישוב ערבי במועצה אזורית מייסר מנשה

1500

יישוב ערבי במועצה אזורית מוקייבלה יזרעאל

3,000

יישוב ערבי במועצה אזורית צנדלה יזרעאל

1,400

131,000 לש הצפוניכ יישובי המשו"סה

32,700 עירייה טייבה

20,500 עירייה טירה

16,700 עירייה קלנסווה

7,500 מועצה מקומית וליה'לג'ג

2,500 מועצה מקומית כפר ברא

17,100 מועצה מקומית כפר קאסם

97,000 כ יישובי המשולש הדרומי"סה

228,000 כ יישובי המשולש הצפוני והדרומי"סה

.2005 בנובמבר 9, הודעה לעיתונות, "2005אוכלוסייה ביישובים בסוף ", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה :מקור

64

הפחתה, לכאורה,מספרים אלו מהווים, שהוצגו לעילבהתעלם מכל ההיבטים האחרים

אך בחינה מדוקדקת . מדינת ישראלב םערביהאזרחים הבמספר בשיעור משמעותי יחסית

בתאי את מספרי האוכלוסין מפחיתה באופן ניכר שטחים האמורים בכל יישוב ויישוב של

ולצורך הדיון, נבחן את המספרים הללו על פי ארבעה פרמטרים .יםשטח המדוברה

: מגמה מרחיבה ככל שניתןהנוכחי ננקוט

ההנחה היא כי מדינת ישראל לא תבקש להעביר "):חוצה ישראל ("6כביש מספר

כי אך לא מן הנמנע , ממערב לכבישהמצויים ים יישובים ערבילצד הפלסטיני

מפה (יישובים הסמוכים מאוד לכביש ממזרח לו כן יוכלו לעבור למדינה הפלסטינית

בצמידות לכביש ותנמצאהפלסטיניות זאת לאור העובדה שטול כרם וקלקיליה ). 2

.מכיוון מזרח

נוי יישובים פיממדינת ישראל תימנע ככל יכולתה :יהודיים-םייישובים ישראלי

."קו הירוק" ממערב ליהודיים-םיישראלי

ישראל לתיקוני גבול כוונותיה של את בין היתר מבטא" מרחב התפר" :תוואי הגדר

" קו הירוק"ממזרח להמצויות מיקומן של ההתנחלויות . עם המדינה הפלסטינית

ימנע את העברתם של יישובים ערביים הנמצאים ,ובתוך תחומי גדר ההפרדה

.)2מפה (לגדר ההפרדה אל המדינה הפלסטינית רב ממע

שטחים אלו צומצמו מאוד בשל :יםהערבייישובים הם המוניציפליים שלשטחיה

הסכמת היישובים הערביים לעבור רק עם השטחים . במשך השניםהפקעות

מניחה שהם מוותרים על כל הקרקעות שהופקעו , המסופחים להם כפי שהם כיום

נניח , ולמרות שהסבירות לכך אפסית, לצורך דיון זה. ישראלמהם על ידי מדינת

מינימום הוא ה 6רשויות המקומיות הערביות ממזרח לכביש מספר שטחן של הש

. לעבור לריבונות פלסטינית יסכימושעמו

:בחינה מדוקדקת של ארבעת הפרמטרים ביחס לשטח האמור מראה כי

מסיר 6 מספר ממערב לכבישהוקלנסוו טירה, לגוליה'ג היישוביםמיקומם של

.להעברה מהרשימה הפוטנציאלית ם תושביה44,700 על יישובים אלו מסיר אף אותו ,מצר ממערבקיבוץ תושביו ל1,500 על יסרימשוב יסמיכותו של הי

. מהרשימהאם (הצפוניים ישובי ואדי ערה יסבירה של טריטוריאלית לא תיתכן העברה

65 בלי לוותר על כביש מספר ,)ערערה-ערה, ירוןמועצה מקומית מעלה ע, אלפחם

עמי -מי, קצירם ישלושת היישובים הישראליובלי לפנות את ) כביש ואדי ערה(

בגוש בריבונות ישראל אפשרות להחזיק של שטח זה פוגעת גם בהעברה . וחריש

ותסיר אותן מעל שולחן ,"קו הירוק"שממזרח ל, שקד ריחן וחינניתההתנחלויות

נניח כאן כי ישראל , למרות זאת. בקמפ דיוויד ובטאבההונחועליו ש ,תןהמשא ומ

65

תבקש להעביר שטח זה גם במחיר פינוָים של שלושת היישובים הישראליים בתוך

.וויתור על תביעה לתיקון גבול בגוש ההתנחלויות הצפוני" הקו הירוק"אליים שבה תבקש ישראל להשאיר את שלושת היישובים הישר, באפשרות אחרת

עליה להשאיר בריבונותה את , ממערב לקו הירוק ולספח את השלושה שממזרח לו

32,000על ערה וכפר קרע , ערערה, סהלה-א עין: היישובים הערביים הבאים

.תושביהם

– ממערב לגוש היישובים של מערב השומרוןוכפר קאסם כפר בראמיקומם של

אחד ממהלכי עו על ידי ישראל בכל שנתב, עץ אפרים ושערי תקווה, אלקנה, אורנית

מסיר אף אותם מהרשימה , פורמלית-נבה הלא' ואף הוסכם עליהם ביוזמת זמ"המו

.ם תושביה19,600על

מינימלי של הפוטנציאלית להעברה במחיר פינוי הערבית האוכלוסייה מכאן שכלל

אבדן כביש תוך , )עמי וחריש-מי, קציר( "קו הירוק"ם ממערב לישלושה יישובים ישראלי

, נפש162,200על מקסימלי זהתסריטעל פי עומד 157,)כביש ואדי ערה (65מספר

. מכלל אוכלוסיית מדינת ישראל2.3%- ומהאוכלוסייה הערבית בישראל 11.8% המהווים

גודלו של .ר" קמ122 הפרמטרים הללו עומד על על פירטוט הקו שהשטח המתקבל מ

את התביעה שנשמעת בדרך כלל " לאזן"יכול אינו ) מהגדה המערבית2%(שטח זה

. משטח הגדה המערבית15%-30% לסיפוח של

שבה ישראל תבקש להימנע מפינוי יישובים ישראליים ממערב , יותרתבחלופה המינימלי

מספר אזרחי ישראל הערבים הפוטנציאליים , שקד-ולהחזיק בגוש חיננית" קו הירוק"ל

100-ועל שטח קטן מ, מערביי ישראל9.5%ווים המה, נפש130,200להעברה עומד על

גם החלופה המקסימלית וגם זו המינימלית אין בידיהן לשנות באופן משמעותי . ר"קמ

. כלשהו את היחס המספרי בין יהודים לערבים בשנים הבאות

ולאור המשקל הדמוגרפי הזניח של , מתנגד נחרצות להצעההערביבור יצהבידיעה כי

של מדינת ישראל למימוש פוטנציאל נמוך וחסר בכפייהמהלכים , אלהיישובים ערביים

יהיו איוולת גמורה ביחס למחירים, )המדינה הפלסטינית/ף"עם או בלי אש(משמעות זה

.הוציאם לפועלנסות ולשישראל תיאלץ לשלם כדי להפנימיים והבינלאומיים

157 . על אבדן זהיפצה 6 מכביש מספר 18בהנחה שקטע

66

מסקנות והמלצות

וזר ועולה בשיח הפוליטי הישראלי בשנים ח" חילופי שטחים מאוכלסים"הרעיון הנקרא

מהות הרעיון היא לקבוע את קו . לעתים בריש ְגֵלי ולעתים מאחורי הקלעים, האחרונות

,יםיים ויהודיערביישובים הגבול בין ישראל לבין המדינה הפלסטינית על בסיס הפריסה של

, ל יישובים ערבייםמהלך זה יכלול מצד אחד העברה ש. משני עבריו" קו הירוק"הצמודים ל

ומצד שני הוא , לריבונות המדינה הפלסטינית, בהם עשרות אלפים מאזרחי מדינת ישראל

הוגיו ותומכיו . ישאיר את גושי היישובים הישראליים בגדה המערבית בריבונות ישראל

הישראלים של הרעיון מבקשים לקיימו גם בניגוד לרצונם ותוך שלילת אזרחותם של

. את היחס המספרי בין יהודים וערבים במדינה" לשפר"כדי , האמוריםהאזרחים הערבים

תוך שימוש בשטחים המאוכלסים בערבים כפיצוי הישראלי למדינה הפלסטינית על , זאת

במכה "אלו יביאו " שתי ציפורים. "שטחי ההתנחלויות הישראליות שיישארו בריבונותה

דול יותר שייהנה בפועל מנתח אדמות למצב שבו במדינה היהודית יהיה רוב יהודי ג" אחת

.גדול יותר להתיישבות יהודית בארץ ישראל

ההנהגה . עם הפלסטיניםןתומשא המהצעות אלה אינן חלק מתהליך , לפחות, לפי שעה

שנמנעה כל עיקר מלעסוק בגורל האזרחים הערבים בישראל במשך כל שנות , הפלסטינית

תמיד הקפידה . ם להסדר קבע שעמדו לדיוןמעולם לא ניסתה להכלילם בהסכמי, הסכסוך

הותבעה שבעיות האוכלוסיי' 48לשמור על הפרדה ברורה בין הפלסטינים לערביי

להנהגה . הערבית בישראל ייפתרו במסגרת המערכות הפוליטיות והחברתיות בישראל

, הפלסטינית אין כל עניין להעביר לריבונותה עשרות אלפי אזרחים ישראלים לשעבר

ואדי ערה והמשולש –" חלופי שטחים" הצעה המוצגת כ158.י לא בניגוד לרצונםבוודא

אין לצד . סופה להידחות על הסף על ידי הפלסטינים–תמורת גושי התנחלויות

הפלסטיני כל עניין להשאיר גושי התנחלויות בעומק השטח הפלסטיני באופן הפוגע

יתבע הצד הפלסטיני שטחים , אם יתבצעו חילופי שטחים. ברציפות המדינה הפלסטינית

.שניתן ליישב בהם פליטים ולא שטחים מאוכלסים ממילא

כל העברה של יישובים אל תחום המדינה הפלסטינית תיצור מן הסתם , כך או אחרת

ייווצר מצב שבו מרכזי אוכלוסייה . מציאות של חוסר יציבות ולחץ ביטחוני על אזור הספר

158.מ הפלסטיני הבכירים"הדברים הוצגו לכותבי החיבור על ידי חברי צוות המו

67

יימצאו במרחק לא , הצעד שנעשה בכוח ובניגוד לרצונםבעקבות, פלסטינים עוינים במיוחד

, בשל רמת החיים בהם הגבוהה יחסית, ערי גבול אלה. רב ממרכזים עירוניים יהודיים

.ימשכו אליהן אוכלוסייה מיישובים פלסטיניים רחוקים ואף פליטים חוזרים

הציבור הערבי בישראל עוקב בחרדה רבה אחר התפתחות השיח ואחר ההסכמה

בראש המודאגים נמצאים . השקטה שנרקמת סביבו בקרב האוכלוסייה היהודית

אשר במשך השנים הביעו עם , התושבים הערבים של אזור ואדי ערה והמשולש

מנהיגיהם התנגדות עזה ועקבית לרעיון לאבד את אזרחותם הישראלית ולהפוך לחלק

יאות החיים בה והם מרבית הערבים בישראל נולדו אל תוך מצ. מהמדינה הפלסטינית

הם אתוס המסופר על ידי 1948אירועי , עבורם159.אינם מכירים מציאות חיים אחרת

, שלהם" הנּכּבה", תכנית זו עשויה להוות עבורם חוויה טראומטית. זקני המשפחה

160.ולהוליד תגובת נגד קשה ביותר

הליך רחב היא חלק מת, ההצעה לדידם. כלל האוכלוסייה הערבית מתנגד בתוקף להצעה

שבהם , 2000תהליך זה כולל כמובן את אירועי אוקטובר . לגיטימציה אזרחית-יותר של דה

ואת התגובה היהודית הממסדית והעממית , נהרגו מפגינים ערבים על ידי משטרת ישראל

שייכות של האוכלוסייה הערבית לכלל החברה - את הרגשת האיהאשר חיזק, לאירועים

ישראל לבין ב תערבי ההיהאוכלוסי ההבדלים בין הישראלית והביאה לטשטוש

תחושתם הבסיסית היא שהם אזרחים על תנאי אשר שוט מונף 161.הפלסטינים בגדה

. שוט האיום בהעברה אל מחוץ לגבולות המדינה–מעליהם בכל עת

למשל בניסיונות שלא עמדו 162,לגיטימציה באה לידי ביטוי גם בשדה הפוליטי-הדה

בשדה . סול רשימות ומועמדים ערבים לפני הבחירות האחרונותלפ, במבחן המשפטי

שפוגע בזכותם של אזרחים , אישי ניתן לציין את התיקון לחוק האזרחות-האזרחי

אך 163.ואזרחיות ערבים שנישאו לפלסטינים להביא את בני זוגם לחיות עמם בישראל

159' ר; 65 הם מעל גיל 3%רק , 19-0 מהאוכלוסייה הערבית בישראל הם בין הגילאים 51%

, 2002יוני , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 26סטטיסטיקל , "האוכלוסייה הערבית בישראל"

.3' עמ160.2005נובמבר , פה-שיחה בעל, ר באדי חסייסי"ד 161אלד 'שלמה חסון וח: בתוך, "ערבים בישראל-ההיבט הפוליטי של יחסי יהודים", מוחמד אמארה

ירושלים , מכון פלורסהיימר, יהודים וערבים בישראל מול מציאות משתנה,)עורכים(אבו עסבה

.47' עמ, 2004162, 2004-ד"תשס, 8כרך , תרבות דמוקרטית, "מפלגות ערביי ישראל במבט השוואתי", קניג עופר

.143-109' עמ163

ני אחד משינוי והש–מעניין לציין כי תיקון זה נחקק בתקופת כהונתם של שני שרי פנים

.ממפלגת העבודה

68

אם העביר את ל, כ אביגדור ליברמן"חמור מכל אלה הוא הקמפיין מבית היוצר של ח

. נגד רצינית בציבור היהודי בישראל-שמתקבל ללא תגובת, למדינה הפלסטיניתאלפחם

אינה נוטלת חלק , הפוליטית והאזרחית כאחת, המנהיגות הערבית בישראל, לעת עתה

מ וסירובה לתת "בעיקר בשל הטענה שאזרחותה אינה נתונה למו, פעיל בדיון הזה

. לגיטימציה לעצם הדיון

, לכאורה לאומי, בוחן את הסוגיה במבט רחב" העברת שטחים מאוכלסים"ן הקורא להדיו

שלילת אזרחותם של עשרות : ומתעלם לחלוטין מההשלכות ברמה האישית והקהילתית

נוצר . ניתוקם ממעגלי חיים והעתקתם אל תוך מעגלים אחרים בניגוד לרצונם, אלפי אזרחים

רושם זה . את האזרחים הערבים ממדינת ישראלרושם של קונסנזוס יהודי מתרחב להוציא

.מזין בציבור הערבי תגובות של ניכור וכעס שעלולות להניב תוצאות חמורות ביותר

כבר , ומבטיחה" יהודית ודמוקרטית"מדינת ישראל מגדירה עצמה בחוקי היסוד שלה כ

ראת היא קו". הצדק והשלום, יסודות החירות"להיות מושתתת על , במגילת העצמאות

לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלק בבניין "בה

. אלא שבפועל המדינה מתקשה לגבות קריאה זו". המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה

אך ספק אם , הטיעון הדמוגרפי פועל לכאורה לשמר את אופייה היהודי של מדינת ישראל

ים בניגוד לרצונם על שום היותם ערבים עולה שלילת אזרחותם של עשרות אלפי ערב

הצעה . לא כל שכן עם אופייה הדמוקרטי, בקנה אחד עם אופייה היהודי של המדינה

לשלול אזרחות של עשרות אלפי אזרחים עקב היותם ערבים תעמיד הן את ערכיה

וקשה , היהודיים והן את ערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל במבחן קשה ביותר

.ך כיצד תצא החברה הישראלית בכלל ממבחן זהלהערי

אנו חיים כיום בעידן שבו התפיסה הרווחת בעולם . מדינת ישראל אינה פועלת בחלל ריק

אין תקדים במערכת הבינלאומית . היא כי למדינה יש אחריות וחובות כלפי אזרחיה

של מדינהלשלילת אזרחותם ולהעברתם לריבונות , המודרנית להתנערות מדינה מאזרחיה

בזכויותיהם הפוליטיות והכלכליות , תוך פגיעה אנושה בזכויות האדם שלהם, אחרת

לא – גם אין תקדים משפטי שיאפשר זאת 164.ובזכויותיהם כמיעוט לאומי במולדתו

ממשלת , על פי המשפט הישראלי. במשפט הפנימי הישראלי ולא במשפט הבינלאומי

164

, מקרים של שלילת אזרחות על רקע פוליטי מובהק נתקלו בתגובות בינלאומיות נזעמות מאוד"

שלילת אזרחות מאישים (כך לדוגמה במקרים של פרו . והן כפופות לפיקוח שיפוטי בינלאומי

1999-שלילת אזרחות מתושבי טימור המזרחית ב(ואינדונזיה ) הקשורים לצבא או לאופוזיציה

כיה מהענקת אזרחות לצוענים לאחר שינויי 'וכן במקרה של הימנעות צ, )לפני עצמאות החבל

דף מידע מספר , סנאט, "שלילת אזרחות"' ר, )"1993-כיה וסלובקיה ב'פיצול צ(המשטר הפוליטי

.2002אוקטובר , 187

69

חים מריבונותה לריבונות מדינה אחרת להעביר שט, באישור הכנסת, ישראל רשאית

הדבר יוכר מבחינת המשפט הבינלאומי אם יתבצע בהסכמת . ולקבוע קו גבול מדיני חדש

אולם אין זה הנושא המרכזי של ההצעה . המדינה השכנה שהשטחים עוברים לריבונותה

אלא גם על , שכן ההצעה לא מדברת על העברת שטחים בלבד, שבה אנו דנים בחיבור זה

צמצום מספר האזרחים הערבים שהמניע לה הוא , העברתה של אוכלוסייה ערבית

ניסיון . החקיקה הקיימת והנוהג במדינת ישראל לא מאפשרים מהלך כזה. במדינת ישראל

בשל הסתירה שיש בכך לחוקי צ”בגלחוקק חוקים שיאפשרו זאת ייתקל בהתנגדות

התקדימים המעטים . ך שכזהגם מסגרת המשפט הבינלאומי לא תכיר במהל. היסוד

, שישראל מחויבת להן, היו לפני גיבוש אמנות בינלאומיות20-שהתרחשו במאה ה

אין מקום . או שנעשו בהסכמת האוכלוסייה, המגדירות מהלכים אלו כבלתי חוקיים

להניח שמדינת ישראל תוכל לכפות צעד כזה על האוכלוסייה הערבית ללא תגובה

שתזכיר במידה רבה את היחס לדרום אפריקה של תקופת ,בינלאומית חריפה ביותר

אם מדינת פלסטין , אמנם התגובה בעולם עשויה להיות אמביוולנטית יותר. האפרטהייד

אך , חתימה-ואם צעד כזה יעמוד בין חתימה על הסכם לבין אי, תסכים לצעד כזה

.ותרהסבירות שצעד זה יתקבל בהסכמה מצד המערכת הבינלאומית היא נמוכה בי

מוצאים כי יתרון המהלך מזווית , גם כאשר בוחנים את הטיעון הדמוגרפי בנפרד

, "הקו הירוק"בתוך גבולות , על פי הנתונים שהוצגו, ראשית. הוא שולי ביותרדמוגרפית

הרוב היהודי יהיה , גם ללא העברת שטחים מאוכלסים וללא היפרדות ממזרח ירושלים

טינית עצמאית וחלוקת ירושלים אף יביאו לעלייה הקמת מדינה פלס. 2050- גם ב74%

אם תתממש התכנית ותישלל אזרחותם של ערבים שיועברו לריבונות , שנית. בשיעור זה

8.2%-10.5%-כ, במדינת ישראלה מכלל האוכלוסיי2.1%-מדובר על כ, המדינה הפלסטינית

ר חסר בהחלט מספ– איש 150,000-פחות מ, הערבית בישראלהמכלל האוכלוסיי

המצדדים בהכללת מזרח ירושלים ותושביה בתחומה של מדינת , מאידך גיסא. משמעות

המהווים ( פלסטינים 230,000-ישראל מביאים עמם לתוך אוכלוסיית ישראל למעלה מ

. אינם אזרחי המדינה ואף אינם שואפים לכך רובם המכריעש, ) מהערבים בישראל19%

חבת התמיכה הציבורית בהסדר קבע עם אסור שההצעה תהפוך לבסיס להר,לכן

אסור שיראו , מי שרואים לנגד עיניהם מדינה יהודית דמוקרטית וליברלית. הפלסטינים

אכן הדיון בהצעה הופך לאטו ". מחיר שעלינו לשלם כדי להגיע להסדר שלום"בהצעה

אך יש להבטיח שתמורת כמה עשרות , יהודי בין ימין לשמאל-לחלק משיח פוליטי פנים

קילומטרים רבועים איננו משלמים בערכי הדמוקרטיה ובעתיד יחסינו עם המיעוט

. עם העולם הערבי ועם הקהילה הבינלאומית, הערבי

70

, היכולת בפועל לממש את התכנית-חוץ מהבעיות המוסריות הקשות למדינת ישראל ואי

שלכות עצם החדרת הרעיון למרחב הלגיטימי של השיח הפוליטי בישראל עשוי להניב ה

:מרחיקות לכת בכמה מישורים

' 48הכנסת נושא הערבים בישראל אל תוך משוואת הסדר הקבע ופתיחת תיקי . 1

נעשו מאמצים על ידי שני הצדדים ולהותיר את נושא , מ הארוכות"במשך שנות המו

יכניס , לא כל שכן קבלתה, הדיון בהצעה זו. הערבים בישראל מחוץ לסדר היום האזרחים

מבחינתה של . א האזרחים הערבים בישראל אל תוך משוואת הסדר הקבעאת נוש

:יש להניח שבכך יוכנסו אל סדר היום הסוגיות הבאות, ישראל

כמו הפליטים , ישראלב תערבי ההיהאוכלוסיסוגיות התלויות ועומדות בנושא עוד . א

ע מעמד הערבים בישראל לאחר הסדר הקב, הקרקעות והרכוש שהופקעו, הפנימיים

. וכדומה

1947- יחזיר לדיון את גבולות החלוקה מםרטוט מפה על פי מאפיינים דמוגרפייס . ב

שהם גבולות , 78%- מארץ ישראל המנדטורית ולא מ55%-שבהם ישראל נהנתה מ

, על בסיס דמוגרפי כפי שמוצע" קו הירוק"יש להבין כי שינוי מהותי ב". קו הירוק"ה

ות ישראל לפתוח את הדיון על שטחים בתחומי עשוי ליצור תקדים בנוגע לנכונ

ויתור עתידי על שטחים באזורים של , על פי אותו עקרון, לרבות, המדינה

). כמו הגליל או הנגב(אוכלוסייה ערבית גדולה

בינאום היחסים בין מדינת ישראל למיעוט הערבי. 2

בעיקר , אומיתזה מכבר שנושא המיעוט הערבי בישראל עושה את דרכו אל הזירה הבינל

ושיח זכויות , בכלל, כחלק מתהליך גלובליזציה של שיח של ארגוני חברה אזרחית

נושאי הסדר הקבע בין ישראל . תהליך זה הוא עדיין שולי, כיום. בפרט, ילידים-מיעוטים

יגדילו לאין , המהווים כיום חלק מרכזי ומבוסס מתהליכים בינלאומיים, לפלסטינים

מדינות אחרות וארגונים בינלאומיים ביחס שבין מדינת ישראל שיעור את עניינן של

. למיעוט הערבי בה

יצירת סדר יום חדש ביחסים בין מדינת ישראל למיעוט הערבי. 3

להצעה לשלול את אזרחותם של עשרות אלפי אזרחים , כמעט ודאית, תוצאה נוספת

מהותי לרעה ביחסים היא שינוי, ערבים כדי לחזק את זהותה היהודית של מדינת ישראל

, בעצם, ההצעה תאמר. והוא מאיים להכות, השוט הונף. בין ערבים ליהודים בישראל

שעמדה במבחנים קשים של נאמנות במלחמות בין , לאוכלוסייה הערבית שומרת החוק

במדינת אינה רצויהישראל הערבית ביהיהאוכלוסכי , העם הערבי למדינת ישראל

לחזק מגמות השתלבות בחברה , מן הסתם, קשה מאודיהיה, בעקבות זאת. ישראל

71

המאבק הפוליטי והציבורי שהאוכלוסייה הערבית התגייסה לו נקט , עד כה. הישראלית

שהובל בעיקר בידי המפלגות , המאבק לשלום: אסטרטגיה של שני ערוצים מקבילים

חברה והמאבק לשוויון שהובל בעיקר בידי ראשי השלטון המקומי וארגוני ה, בכנסת

נראה כי הצעת חילופי . האזרחית שפעלו לשינוי חברתי בתקווה ששינוי כזה הוא אפשרי

תביא לקריסת , שטחים מאוכלסים ושלילת אזרחותם של עשרות אלפי ערבים

צפוי . לשנותה מבפניםהכירה בה ושאפה, האסטרטגיה שפעלה בתוך המערכת הישראלית

שבירת " מוחלט בדמוקרטיה הישראלית ובציבור הערבי יסתכמו באבדן אמוןשהתגובות ב

שעלולות להידרדר , סביר להניח שיתחזקו מגמות של ניכור והתבדלות". כלים

. לאסטרטגיה רחבה של אלימות

תבוא , אולם אם יהיו עדיין בציבור זה נכונות ותקווה להישאר חלק ממדינת ישראל

דיון זה יתמקד . יוניישראל לקיים דיון עקרוני ושווב הערביתיהיהאוכלוסמדרישה

ומחברת אותו עם " יהודית"בדרך שבה היא מפרשת את המושג , באופייה של המדינה

לכך . מדינה-ומיעוט, רוב-וביחסי מיעוט, במקומו של מיעוט לאומי בישראל, "דמוקרטית"

כל אלה הן סוגיות מהותיות שנדחו עד כה . יתלווה דיון על קשרי ישראל עם התפוצות

. ערבי-ם הציבורי בישראל לטובת סוגיות ביטחון והסכסוך הישראלימראש סדר היו

תהליכים פנימיים בתוך החברה הערבית בישראל. 4

שמקורה , תגובתה של המנהיגות הערבית בישראל היא הימנעות מכניסה לדיון, עתה-לעת

. מ"בתפיסה שהדיון כשלעצמו אינו לגיטימי ושאזרחות הערבים בישראל אינה עומדת למו

. צפוי שיהיה עליהם לנקוט עמדה, ם יתפתח הרעיון לכלל תכנית פוליטית ומדיניתא

יהיה על אנשי ציבור ורוח ערבים , אולם גם אם הרעיון יידחה וייפסל בשלב מוקדם

מה המשמעות הרצויה להם של –להתמודד עם סוגיית השניות של הערבים בישראל

מה ההשלכות של הקמת מדינת אזרחותם הישראלית והשתייכותם למדינת ישראל ו

יאלצו , כמו כן. והתנגדותם להיות חלק ממנהלאום פלסטינית לצדה של מדינת ישראל

במשוואת היחסים בין יהודים לערבים ובין המדינה שהם נושאים להתמודד עם האחריות

. הרואים בהם נטע זר במולדתם ובמדינתם,לאזרחיה הערבים

אך בד בבד יש להבין שדיון זה אינו חלק מהדיון על . זההן לא לחשוש מדיון המלצותינו

, אלא הוא חלק מדיון מהותי על אופייה של המדינה, תהליך השלום ועל גבולות המדינה

על הגבולות שבין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית ועל השניות ההיסטורית ביחס

והוא עמוס , ופתוחאמתידיון זה עדיין לא התקיים אצלנו באופן . למיעוט הערבי במדינה

.חששות וחרדות משני הצדדים

72

אין להשתמש בשלילת אזרחותם של עשרות אלפים כדי להגיע לפתרון הקבע ולהקמתה

לא יהיה זה לטובתה של מדינת ישראל לפגוע באופן חמור . של מדינה פלסטינית עצמאית

ינות לאום ההסכמה הציבורית הרחבה לעיקרון של שתי מד. ביותר באזרחיה הערבים

לשני העמים צריכה להתבסס על ההחלטות הבינלאומיות ועל הסכמת הפלסטינים

הצפייה כי המדינה הפלסטינית והעם הערבי ו, הסכמה זו. 1:1לחילופי שטחים ביחס של

בכלל יכירו בהסכם הקבע בזכות קיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם

היא גם תהווה מצע הולם . וממגבלות רבותתפטור את שני הצדדים מחרדות, היהודי

. לשיח שוויוני בין יהודים וערבים על עתידה של מדינת ישראל בעידן של שלום

על ממשלת ישראל . תנאי מקדים לקיומו של שיח זה הוא באחריותה של ממשלת ישראל

שתממש את ההבטחות הרבות של כל ראשי הממשלה תכנית חירום ממלכתיתלעצב

. וויון בין יהודים לערביםבישראל לש

73

מקורות

מגמות במפגש ובאוריינטציה בין הפלסטינים בישראל לבין ? הירוק לאןוהק", ד' מאג,'אל חאג

.2004דצמבר , )1 (4 ,מדינה וחברה, "הפלסטינים בשטחים

.2003 בפברואר 26, 6 'מסגיליון Bitterlemons, יוסי,אלפר

חסון שלמה ואבו :בתוך, "ערבים בישראל-טי של יחסי יהודיםההיבט הפולי", מוחמד,אמארה

, מכון פלורסהיימר, יהודים וערבים בישראל מול מציאות משתנה, )עורכים(אלד 'עסבה ח

.2004ירושלים

)עורכת (אניטה שפירא :בתוך, "שנות הממשל הצבאי: המיעוט הערבי בישראל", יוסי ,אמיתי

.1998ירושלים , ר"ז זלמן שזמרכ, השנים הראשונות50 –עצמאות

.56' ע, 2002, הוצאת כרמל, גיאוגרפיה של כיבוש, אפרת אלישע

.18.10.2001 ,אמנת כנרת

.YNET ,16.2.2005, "מפתח דמוגרפי", עוזי,ארד

, הנשיאכנס, 2004מדד הדמוקרטיה הישראלית ,נון ושלומית ברנע-פזית בן, אשר, אריאן

.2004יוני , המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון גוטמן, שעההדמוקרטיה הישראלית במבחן ה

79=id?asp.download/hebrew/il.org.idi.www://http

.749) 5(ד מח"פ, דנילוביץ' על נ-אל 721/94 צ"בג

.521) 5(ד מח"פ, ת ישראלממשל' שדולת הנשים בישראל נ 454,453/94 צ"בג

.94) 4(ד מט " פ,שר הביטחון' מילר נ 4541/94 צ"בג

.258) 1(ד נד "פ, מנהל מקרקעי ישראל' קעדאן נ 6698/95צ "בג

18) 2(ד נ"פ, שר הפנים' אלרואי נ 962757/צ "בג

.393) 5(ד נו "פ, יפו-עיריית תל אביב' עדאלה נ 4112/99צ "בג

.834) 5(ד נו"פ, משרד החינוך' יתד נ 2599/00צ "בג

).דותתלויות ועומהעתירות ( שר הפנים'עדאלה נ 8263, 8099, 7642, 7102, 7082, 7052/03 צ"בג

74

).לא פורסם(, כנסת ישראל' המועצה האזורית חוף עזה ואחרים נ 1661/05 צ"גב

.7.1.1998, הארץ, "קווי מגע חדשים", גדעון,ביגר

.ח"תל אביב תרצ, דבר, ינואנו ושכנ, דוד,בן גוריון

, חלק ב, כרך ד, 1957, תל אביב, עם עובד, במערכה, דוד,בן גוריון

.30/8/2004, הארץ, "עתידו הסטטיסטי הקודר של הרוב היהודי בישראל", דניאל,בן סימון

בין , )עורך(עזמי בשארה :בתוך, "עיונים בשיח פוליטי שסוע: הערבי הישראלי", עזמי,בשארה

.1999 ירושלים, מכון ון לירהקיבוץ המאוחד ו, הבניית זהויות וזהות ישראלית– לאנחנו האני

, 'מדינה יהודית ודמוקרטית'בביטוי ' יהודית'הרהורים על המשמעות וההשלכות של , רות,גביזון

,2005פברואר , האוניברסיטה העברית בירושלים, 383 'מסמך מס, המרכז לחקר הרציונליות

http://ratio.huji.ac.il/dp/dp383.pdf

.2004סתיו , 29גיליון , פנים, "איננו תושבים ארעיים, זריםאיננו פועלים", סאלם,ובראן'ג

.2004תל אביב , דביר, ביתן-זמורה, כנרת ,קוממיות ונכבה, יואב,גלבר

מאי, ממד, "תרחישים ומשמעותם: הדמוגרפיה של ישראל והשטחים", יו' סרג,לה פרגולה-הד

2003.

.)1937( ח הוועדה המלכותית של הלורד פיל"דו

.)1947( מ לעניין פלסטינה"הוועדה המיוחדת של האו"ח הרוב של "דו

ח ועדת החקירה הממלכתית לבירור התנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראל "דו

].ח ועדת אור"דו [2002באוקטובר

.)1961( רחותאזהאמנה הבינלאומית לצמצום מספר חסרי

.)1966( לאומית לביעור כל צורות האפליה על רקע גזעינהאמנה הבי

.)1966(ת האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניו

.)1996(חברתיות ותרבותיות , האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות

Nationality of Natural Persons in Relation :12.10.2000 מיום 55/153' מסם"החלטת עצרת האוto the Succession of States

.)1948( בדבר זכויות האדםהאוניברסליתההכרזה

דתיים ולשוניים , בדבר זכויות בני אדם המשתייכים למיעוטים לאומיים או אתניים ם"הכרזת האו

)1992(.

הלשכה , 26סטטיסטיקל , "ראלהאוכלוסייה הערבית ביש", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

.2002יוני , המרכזית לסטטיסטיקה

.2002יוני , דמוגרפיה: המלצות מדיניות,הפורום האסטרטגי, המועצה הציונית בישראל

75

ועדת הדמוקרטיה באמצעות , של ועדת המשפטנים של מועצת אירופה14.9.1996הצהרה מיום

מתוך , "נות על האזרחות של האנשיםתוצאות חילופי מדי"לגבי ") ועדת ונציה("המשפט

תל אביב ירושלים ,שוקן: המשפט החוקתי של מדינת ישראל ,מדינהברק ו אמנון,שטייןינרוב

.2005שית ימהדורה ש

מרכז מחקר ומידע בכנסת , "שמונה מעברי אוכלוסים במאה העשרים ",קיןוהודיה רחל ,ורצבורגר

.2002בנובמבר 3

.1952-ב"תשיה, חוק האזרחות

.2003-ג"התשס, )הוראת שעה(חוק האזרחות והכניסה לישראל

.2005 ה" התשס,)הוראת שעה(חוק האזרחות והכניסה לישראל

.2005-ה"התשס ,חוק יישום תוכנית ההתנתקות

.)1980(ירושלים בירת ישראל : חוק יסוד

.)1992( כבוד האדם וחירותו: חוק יסוד

.)1994( חופש העיסוק: חוק יסוד

.1999-ט"התשנ )השיפוט והמינהל, ביטול החלת המשפט(דרי השלטון והמשפט חוק ס

.1981-ב"התשמחוק רמת הגולן

הוצאת מכון ון ליר , כלכלה, חברה, אוכלוסייה: ספר החברה הערבית בישראל, )עורך(עזיז , חיידר

.2005והוצאת הקיבוץ המאוחד

.2005נובמבר , ריאיון, חסייסי באדי

.2003 תל אביב ,שוקן ,ישראל ומשפחת העמים, רובינשטיין אמנוןו נדר אלכס,יעקובסון

.אוניברסיטת תל אביב, מרכז תמי שטינמץ. 2005מדד השלום דצמבר , הרמןותמר אפרים , יער

http://www.bicohen.tau.ac.il/templ001/download.asp?did=peaceindex2002_3_4

מרכז , חלוקת המרחב בין יהודים וערבים בישראל: ןשוויו-תכנון ואי, קרקעות, אורן,יפתחאל

http://www.adva.org/ivrit/land.htm, 2000 נובמבר, אדווה

המרכז לחקר החברה , 1948הפליטים הפלסטינים בישראל מאז – הנפקדים הנוכחים, הלל,כהן

.2000ירושלים , מכון ון ליר, הערבית בישראל

,מאגנס, יוניות לחלוקת ארץ ישראל ולהקמת מדינה יהודית התכניות הצ–מדינה בדרך , יוסי,כץ

.ס" תש,ירושלים, האוניברסיטה העברית

המכון , 5- הכנס הרצליה, "בין ישראל לפלסטיניםתכנית לחילופי שטחים ", אביגדור,ליברמן

. 2004דצמבר , הרצליה, תחומי-המרכז הבין, למדיניות ואסטרטגיה

76

אתר האינטרנט של , עיקרי התוכנית המדינית-לוסיה ושטחים חילופי אוכ, אביגדור,ליברמן

http://www.beytenu.org.il/content.asp?NID=2" ישראל ביתנו"

.1945, ם"מגילת האו

, מהדורה שנייה, אופקיםספריית /עם עובד, ערבי- תולדות הסכסוך הציוני–קרבנות , בני,מוריס

.2004תל אביב

. למשפחתו של קייס עובייד מטייבה21.7.2002מכתב משר הפנים אלי ישי מיום

רות גביזון :בתוך, "ף"אש-הערבים בישראל נוכח הסכם ישראל: זהות במשבר", עאדל,מנע

, יההמכון הישראלי לדמוקרט, מקראה: ערבי בישראל-השסע היהודי, )עורכות(ודפנה הקר

.132-125' עמ, 2000

html.news/new_hebrew/il.org.herut.www://http, 2006, מצע מפלגת חרות

.1985תל אביב , בוטינסקי'הוצאת בית ז, בוטינסקי בראי הדורות'ז, )עורך( וסף י,נדבה

.17.12.2003 ,4- הכנס הרצליה, "הרצאה", בנימין,נתניהו

http://www.herzliyaconference.org/_Articles/Article.asp?ArticleID=1103&CategoryID=170

חיבור לשם קבלת , דינות דמוקרטיות שסועותהמעמד המשפטי של מיעוטים במ, אילן,סבן

.2000מרס , האוניברסיטה העברית בירושלים,התואר דוקטור במשפטים

http://law.haifa.ac.il/faculty/lec_papers/saban/saban1/Ilan_saban_thesis6.htm

.22.6.2005, הרצאה בכנס הפורום להסכמה אזרחית, ארנון,סופר

מת יהרצאה בב, "ערבים- גורמים מרכזיים ביחסי יהודים–ה וטריטוריה דמוגרפי", ארנון,סופר

.11.2.2003האוניברסיטה העברית בירושלים , טרומן

.2005 סמר, )103 (2גיליון , נתיב, "תשובה לעזרא זוהר ", ארנון,סופר

, )עורכות(הקר דפנה גביזון ורות :אצל, "טיפוס-ישראל כאב: דמוקרטיה אתנית", סמי,סמוחה

.2000ירושלים , המכון הישראלי לדמוקרטיה, מקראה: ערבי בישראל-השסע היהודי

. אוניברסיטת חיפה,ערבי-המרכז היהודי, 2004 יהודים- מדד יחסי ערבים, סמי,סמוחה

http://caf.org.il/assets/Indexheb.pdf ,2005יוני , 6 מספר עט-דו מו גם בעיקרי הסקר פורס,

המחקר המלא (2005יוני , 6 'מס, עט-דו ,2004 "ערבים בישראל-מדד יחסי יהודים" , סמי,סמוחה

)http://caf.org.il/assets/Indexheb.pdf: נמצא ב

.2002אוקטובר , "שלילת אזרחות", 187דף מידע מספר , סנאט

http://www.senat.org.il/senat/docs_h/doc/Senat187.doc

.422) 1(ד נג"פ, מדינת ישראל' סופיאן אבו חסן נ 3112/94פ "ע

.1948ח " תש,פקודת סדרי השלטון והמשפט

).1967) (1מס (צו סדרי השלטון והמשפט

77

.2004-ד"תשס, 8כרך ,תרבות דמוקרטית, "מפלגות ערביי ישראל במבט השוואתי", עופר,קניג

.2002ירושלים , כתר, הדור הזקוף ,בו בקראאולה 'וח דני ,רבינוביץ

, תל אביב וירושלים, שוקן, המשפט החוקתי של מדינת ישראל ,מדינהברק ומנון א,רובינשטיין

.2005, שישיתמהדורה

מה באמת , 2000קמפ דייויד , מוריסבני ברק ואהוד , אגאחוסיין , מאלירוברט , דני,רובינשטיין

.2003, עות אחרונות וספרית חמדידי, ספרי עליית הגג? קרה שם

, )עורכת(ורדה פילובסקי : בתוך, "יסודות המדיניות כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל", אלי,רכס

אוניברסיטת חיפה ומוסד הרצל לחקר , רציפות ותמורה: 1949-1947המעבר מישוב למדינה

.1990, הציונות

אונברסיטת תל , מרכז משה דיין, 2006פברואר ב6, 1גיליון מספר , 2006עדכן בחירות , אלי,רכס

.אביב

.2002יוני -מאי, 10 'מס, ארץ אחרת, "הטרגדיה של האנשים הנפלאים", יאיר,שלג

.2005ירושלים , כתר, חלוקת הארץ, ארי,שביט

Arian, Asher, “Israeli Public Opinion on National Security 2002”, Memorandum 61, Jaffee Center for Strategy Studies, Tel Aviv University, July 2002.

http://www.tau.ac.il/jcss/memoranda/memo61.pdf

Arad, Uzi, “Trading Land for Peace: Swap Meet”, The New Republic, 18.11.05, http://www.tnr.com/doc.mhtml?i=20051128&s=arad112805

Barak-Erez, Daphne “The international law of human rights and constitutional law: a case study of an expanding dialogue”, I-CON 2 (2004), p. 611

Beshara, Azmi, “The Dilemma of Israeli Arabs”, Los Angeles Times, January 8, 2003.

Global IDP Survey, Profile of Internal Displacement: Israel, January 2002. http://www.db.idpproject.org/Sites/IdpProjectDb/idpSurvey.nsf/wCountriesb/Israel

Legal Consequences of the construction by Israel of a wall in the Occupied Palestinian Territory ( 2004), Advisory Opinion, [2004] I.C.J. Rep. 131.

http://www.icj-cij.org/icjwww/idocket/imwp/imwpframe.htm

Mada Al-Carmel, “Land and Population Exchange Survey conducted by. S. Rouhana, 2004. http://www.mada-research.org/sru/press_release/survey_landPop.shtml

78

Morris, Benny, “Camp David and after: An Exchange”, an Interview with Ehud Barak, The New York Review of Books, Vol. 49, No. 10, June 13, 2002.

http://www.nybooks.com/articles/15501

Panorama Center, The First Ramallah Conference: 10 Years of the Palestinian Authority, March 2005.

http://www.panoramacenter.org/first_ramallah/report_en.pdf

The Columbia Encyclopedia, Sixth Edition. Columbia University Press: New York, 2001-2005.

United Nations, Security Council Official Records, The Third Year, Meetings 261-285, Lake Success, New York, 1948, 16 April P. 19.

79