םירבד תשרפ - The Official ArtScroll Blog · 2020. 7. 21. · Torah (Rashi). The...

ArtScroll® Series

zıchron meır edıtıon

Rabbi Nosson Scherman / Rabbi Gedaliah ZlotowitzGeneral Editors

Rabbi Meir Zlotowitz ז״ל, Founder

Reproduced from the Zichron Meir Edition Onkelos with permission of the copyright holder ArtScroll / Mesorah Publications Ltd

פרשת דבריםParashas Devarim

2 / דברים — פרשת דברים א / א

1.יא .1 ליל משה עם כל ישראל These are the words[1] — אלין פתגמ� — די מ�

that Moshe spoke WITH[2] all Israel, רדנא on the east — בעברא די�side of the Yarden.[3] דברא במ� דחבו ל ע� יתהון ח HE REPROVED — אוכ�

THEM[4] CONCERNING THAT WHICH THEY SINNED in the Wilderness;[5] ם סוף רגיזו במישרא לקבל י� ל דא� AND CONCERNING THAT WHICH THEY — וע�

ANGERED Hashem in the Plain opposite THE SEA OF Reeds (Yam Suf);[6]

1. Before he passed away, Moshe delivered a lengthy discourse to the Jewish people in which he rebuked them for their past sins, admonished them to keep the Torah, and reviewed some of the mitzvos with them. This discourse is the subject of Chumash Devarim.

According to many commentators, the opening words of this Sefer, רים דב� ה� These are the words, refer to ,אלה the mitzvos and topics of the entire Sefer (Ramban, Ibn Ezra, Rashbam and others). Rashi and Onkelos, however, explain that the first verse (and according to Rashi the first two verses) constitutes a specific rebuke that Moshe delivered to the people, which is recorded here as allusions to place-names. Accordingly, These are the words refers to the rebuke alluded to in this verse.2. As a general rule, Onkelos translates דבר אל as speak “with,” rather than speak “to” because the verb דבר denotes a direct and close communication (see Redifi Maya, שרש אמר; Pas’shegen HaDas, 2:16 below; see also Malbim to Vayikra 1:1).3. Although the other place-names mentioned in this verse are interpreted by Onkelos and Rashi as allu-sions to various rebukes that Moshe delivered (see following note), the words רדן י� ה� are interpreted בעבר literally as the description of where the Jewish people were camped at the time. This is further indicated by the cantillation (taamim), which puts a pause after these words, dividing the sentence into two parts: the first is the actual place, and the second comprises the

subjects that Moshe spoke about (Me’at Tzori).4. The commentators perceived that the list of names that follow cannot be referring to actual places. First, the verse describes the Jewish people as being in the Wilderness, when they had already left the Wilderness and entered the Plains of Moav (Rashi)! In addition, the multitude of identifying marks is unnecessary to convey the place they were situated (Ramban). Furthermore, some of the places named in this verse ב) ה� ז� די ן, ב� ל� are mentioned nowhere else in the (תפל, Torah (Rashi).

The commentators therefore explain that these names are veiled references to subjects of rebuke that Moshe delivered to the Jewish people on the eastern side of the Yarden. Out of respect for the Jewish people, the verse does not explicitly list these many sins at the opening of the Sefer (Rashi, Mizrachi, Gur Aryeh).5. This seems to refer, as Rashi also explains it, to the Jewish people’s complaint immediately upon their first arriving in the Wilderness about their lack of provi-sions there, as described in Shemos 16:2-3 (Marpei Lashon; Lechem VeSimlah). Some suggest, however, that this is a general phrase that refers to all of the sins the Jewish people committed in their long sojourn in the Wilderness (Tosafos U’Miluim; Shaarei Aharon).6. When they came to the Yam Suf, they rebelled against Hashem, saying, Is it because there are no graves in Egypt that you took us to die in the Wilderness? Why did

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION

1.1 These are the words

that Moshe spoke to all Israel, on the side of the Yarden, in the Wilder-ness, in the Plain, op-posite [the Sea of] Reeds,

כל כאן ומנה תוכחות דברי שהן לפי רים. דב� ה אלה (א) מקום בהן (אונקלוס; ספרי א), לפיכך מקומות שהכעיסו לפני ה! ה!אל ישראל: של כבודן מפני ברמז והזכירן דברים את ה! ם סת!אומרים: שוק שב! אלו היו מקצתן הוכיח! אילו אל. ישר� ל כ�ך מכ דבר השיבותם ולא מרם ע! מבן שומעים הייתם תם א!ר וכך, אילו היינו שם היינו משיבין אותו. לכך כנסם כולם ואמ!שם): (ספרי ישיב תשובה לו שיש מי כל כאן, כלכם הרי להם:

מדבר”, הו ”ב! רבות מואב, ומ! מדבר היו אלא בע! ר. לא ב! מדב� במותנו יתן ”מי שאמרו מדבר, ב! שהכעיסוהו ה מ! בשביל אלא ה. בשביל הערבה, שחטאו ב� ער� וגו‘ ” (שמות טז, ג; ספרי שם): ב�סוף. מול שם): (ספרי מואב רבות בע! בשטים פעור ל ע! בב!ה שהמרו בי!ם סוף בבואם לי!ם סוף, שאמרו ”המבלי אין ל מ! ע!ר ים, שנאמ! ים“ (שמות יד, יא), וכן בנסעם מתוך ה! קברים במצר!(טו.): ערכין כדאיתא ב! ז) קו, (תהלים בי!ם סוף“ ים ל מרו ע! י! ”ו!

רש"י

פרשת דברים ל־ אל־כ� משה ר דב� ר אש ים ר דב� ה� לה א א� [א]

סוף מול ה ב� ער� ב$ ר מדב� ב� ן רד( י� ה� בר בע+ ל א ישר�ל כ� עם משה ליל מ� די א י� מ� פתג� אלין א א

ם סוף י קבל ל� יזו רג" ל דא ועא >במישר� ל תהון ע ח י� אוכ

א דבר� בו במ� >דח+ א רדנ� די� א בעבר� אל ישר�


3 / DEVARIM/DEUTERONOMY — PARASHAS DEVARIM 1 / 2

נא מ� ל ע� פלו דאת� -IN Paran, WHERE THEY DENIGRATED THE MAN — בפארן

NA;[7] ל בשרא רגיזו ע� חצרות דא� IN Chatzeiros, WHERE THEY ANGERED — וב�Hashem REGARDING THE MEAT;[8] ל דדהב עבדו עג� ל ד� -and CONCERN — וע�

ING THAT WHICH THEY MADE A CALF OF GOLD.[9]

ר יומין מחרב .2 ד עש� ך ח� הל� ,A JOURNEY OF eleven days from Chorev — מ�ח טורא דשעיר ם גיאה by way of the Seir highlands — אר� ד רק� — ע�

until REKAM-GE’AH.[10]

you take us out of Egypt? (Shemos 14:11). Alternatively, Onkelos may be referring to the incident of Baal-peor, which took place on the Plains of Moav, facing an east-ern arm of the Yam Suf (see Rashbam, Aderes Eliyahu).

While Onkelos reads, the Plain, opposite [the Sea of] Reeds as one reference, Rashi interprets each phrase separately: the Plain refers to the sin in the Plains of Moav, i.e., Baal-peor; facing Suf refers to the aforemen-tioned sin at the Yam Suf (see Me’at Tzori, cf. Tosafos U’Miluim).

7. In the Wilderness of Paran, the Jewish people dispar-aged (פלו ן) the manna, which is white (ת� ב� This refers .(ל�to the incident described in Bamidbar, Ch. 11, where the people demanded meat, rejecting the constant supply of manna. [The Torah describes the manna as white, as a sign of its quality (Shemos 16:31). They were rebuked for rejecting the food that Hashem had sent them, and particularly because it was a superior quality food (Gur Aryeh).]

Rashi, however, explains that ן אר� פ� between ,בין Paran, alludes to the incident of the Spies, who were sent from the Wilderness of Paran, and the words ן ב� ול� תפל between Tophel and Lavan, refers to a ,ובין separate incident in which they complained about the manna, saying, “Our soul is disgusted with this light bread” (Bamidbar 21:5).

8. This refers to the incident recorded ibid. 11:4-6, in which the people complained about the lack of meat. This event occurred in the vicinity of Chatzeiros (Gur Aryeh).

Rashi, however, explains that this alludes to the incident with Korach, which occurred in Chatzeiros. Alternatively, Moshe was reminding them about Miriam’s punishment of tzaraas for speaking lashon hara, which also happened in Chatzeiros (Bamidbar Ch. 12). This was a way of underscoring the sin of the Spies which took place afterward, as they did not take a lesson from Miriam to avoid slanderous speech.9. Onkelos interprets the word ודי as if it would be in Aramaic, where it means and of; thus ב ה� ז� means ודי and of gold, a reference to the well-known sin that the Jewish people did with gold, the Golden Calf (Marpei Lashon).

Rashi interprets the word ודי as coming from the root of י enough, indicating an overabundance of a thing ,ד�to the point that one would say, “enough!” The Jewish people sinned with the Golden Calf as a result of the excess of gold that they possessed (Berachos 32a).10. Rekam-ge’ah was the Aramaic name for Kadesh-barnea in Onkelos’ time (see Ramban to Bereishis 41:45).

Chorev is the area of Har Sinai (see Shemos 3:1), and Kadesh-barnea is the name of the place from which the


between Paran and Tophel, and Lavan, and Chatzeiros, and Di-zahav; 2 eleven days from Chorev, by way of the Seir highlands until Kadesh-barnea.

כל ל חז!רנו ע! יוחנן: בי ר ר! אמ! ן. ב� ן ובין תפל ול� אר� בין פ�ל ע! הוכיחן אלא ולבן, תופל ששמו מקום מצינו ולא מקרא ה!לחם פשנו קצה ב! מן שהוא לבן, ואמרו ”ונ! ל ה! דברים שתפלו ע! ה!ר פארן ה שעשו במדב! ל מ! קלקל“ (במדבר כא, ה; ספרי שם), וע! ה!חצרת. גלים (תרגום יונתן; אבות דרבי נתן לד, א): ו מר! ל ידי ה! ע!להם: ר אמ! חר, א! דבר זוטרתא). (פסיקתא ח קר! של חלוקתו במ!חצרות בשביל לשון הרע ה שעשיתי למרים ב! היה לכם ללמוד ממ!ל העגל ב. הוכיחן ע! ה� מקום (ספרי שם): ודי ז� רתם ב! תם נדב! וא!לה הרביתי ”וכסף ר שנאמ! להם, שהיה זהב בשביל רוב שעשו לב.): ברכות שם; ספרי אונקלוס; י; ב, (הושע ל“ בע! ל! עשו וזהב ה מ! ראו משה: להם ר אמ! מחרב. יום ר ש� ע� ד ח א (ב)

ר כדרך ה! רנע! לקדש ב! מחורב קצרה דרך לכם אין מתם, שגר!אותו כתם הל! תם וא! יום, עשר ד ח! א! ך הל! מ! הוא ף וא! שעיר, ר שנאמ! מחורב, נסעו באייר בעשרים שהרי ימים, בשלשה (במדבר וגו‘ ” חדש ב! בעשרים שני ה! חדש ב! שנית ה! שנה ב! יהי ”ו!רנע! גלים מקדש ב! מר! י, יא), ובעשרים ותשעה בסיון שלחו את ה!אוה שאכלו ת! (תענית כט.), צא מהם שלשים יום שעשו בקברות ה!חצרות ב! שעשו ימים ושבעה כ), יא, (במדבר ימים חדש בשר ה!ימים הלכו כל נמצא בשלשה להסגר שם מרים (שם יב, טו-טז), הר למ! בשבילכם בטת מתל! שכינה היתה כך וכל דרך, ה! אותו ר ה! סביבות אתכם הסב לתם שקלק! ובשביל לארץ, תכם ביא!

רבעים שנה (ספרי ב): שעיר א!

רש"י

ב: ז�ה$ י וד6 חצרת ו> ן ב= ול� פל ין־ת Aוב ן Bאר ין־פ� Aב

: ע� Aרנ ב� ש Cד ק� ד Dע יר Eר־שע ה� רך Gד ב חר Aמ יום ר ש= ע� ד ח� ב א�

דו עב+ ל ד ועב: ל דדה� ג >ע2 יזו רג" חצרות דא וב

א ל בשר� >ע א נ� מ ל ע לו פ+ דאת ן אר� בפ�

ה: גיא� ם רק ד ע� דשעיר א טור� ח ר� א מחרב יומין ר ד עש� ך ח� הל מ ב


4 / דברים — פרשת דברים א / ג־ד

שנין .3 רבעין בא� הוה It was in the fortieth year after the — ו�Exodus, רחא ר י� ד עש� ד ,in the eleventh month — בח� בח�

רחא ליל משה עם בני ישראל ,on the first of the month — לי� — מ�when Moshe spoke WITH the Children of Israel, קיד ככל די פ�לותהון יתה in accordance with everything that Hashem — יי commanded him to them,[11]

דאמוראה .4 לכא מ� סיחון ית דמחא ר -after he had smit — בת�ten Sichon, king of the Emorite, בחשבון יתב who — די

dwells in Cheshbon,[12] תנן לכא דמ� and Og, king of — וית עוג מ�MASNAN,[13] שתרת באדרעי ,who dwells in Ashtaros — די יתב בע�in Edre’i.[14]

Spies were sent (Bamidbar 32:8; see below, v. 19; see Bamidbar 20:1, note 2 for further discussion). Rashi explains that this verse is also part of the rebuke. Moshe said: “See what you caused! The shortest route from Chorev to Kadesh-barnea is by way of Mount Seir (i.e., northward), and even that is a journey of eleven days, yet you traveled it in three days, for Hashem wished to bring you into Eretz Yisrael immediately. Now, however, you sinned with the Spies, and you therefore remained in the Wilderness for forty years!”

11. According to Rashi, this verse refers to Hashem’s command to Moshe (unrecorded elsewhere), to rebuke the nation (Mizrachi, Gur Aryeh). Ramban (to v. 1)

writes that this verse introduces the various mitz-vos that Moshe would teach over the course of Sefer Devarim. Before beginning his discussion of the mitz-vos, Moshe first gave a lengthy introduction (beginning in v. 6, and running through 4:40), relating how the Jewish people had been set to enter Eretz Yisrael after receiving the Torah, but their sin in the incident of the Spies destroyed this plan.12. I.e., who dwelled there until he was defeated.13. This is the Aramaic name for Bashan.14. Rashi writes that the name of the land was Bashan (Masnan), and the name of Og’s city was Edre’i. Ashtaros, literally, “harsh ones,” describes an area of

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION3 It was in the fortieth year, in the eleventh month, on the first of the month, when Moshe spoke to the Children of Israel, in accordance with everything that Hashem commanded him to them, 4 after he had smit-ten Sichon, king of the Emo-rite, who dwells in Cheshbon, and Og, king of Bashan, who dwells in Ashtaros, in Edre’i.

ד באח� חדש ר ש� ע� שתי בע ה נ� עים ש� רב� בא יהי ו (ג) ד, למ! ממי למיתה. סמוך אלא הוכיחן שלא מד מל! חדש. לר: אמ! למיתה. סמוך אלא בניו את הוכיח! שלא עקב, מי!שנים ה! כל חתיך הוכ! לא ה מ! מפני לך אומר אני בני, ראובן רבעה ק בעשו אחי. ומפני א! ניחני ותלך ותדב! ללו, כדי שלא ת! ה!שלא כדי למיתה: סמוך אלא האדם את מוכיחין אין דברים ייש ומתב! רואהו חבירו יהא ושלא ומוכיחו, וחוזר מוכיחו יהא ממנו כו‘, כדאיתא בספרי (שם).וכן יהושע! לא הוכיח! את ישראל ענו ”הנני ר שנאמ! שמואל, וכן כד), (יהושע למיתה סמוך אלא א-י): ב, (מלכים־א בנו שלמה את דוד וכן ג), יב, (שמואל־א בי“ ר משה: אם אני מוכיחם קודם שיכנסו כתו. אמ! חרי ה (ד) אבא אינו לנו, היטיב מה עלינו, לזה ה מ! יאמרו: הארץ, לקצה כניסנו לארץ. לפיכך נתר ולמצוא עילה, שאין בו כח! לה! אלא לק!

רצם, א! את והורישם לפניהם ועוג סיחון שהפיל ד ע! המתין אמרי אשר יושב ר כך הוכיחן (ספרי ג): סיחן מלך ה� ח! וא!היה בחשבון שרוי והיה קשה סיחון היה לא אילו בחשבון. שרוי וסיחון חרת א! עיר היתה ואילו קשה. מדינה שה! קשה, מלך שה! מה וכ! מה כ! ת ח! א! ל קשה. ע! מלך שה! קשה, היה בתוכה מלך ה! רת. שת� בע יושב אשר (שם): קשה מדינה וה! קשה כמו וקושי, צוקין לשון הוא רת. שת� ע קשה: מדינה וה! קשה זה הוא שתרות וע! יד, ה; ספרי שם), (בראשית ים“ רנ! שתרת ק! ”ע!כו י! ר ”ו! מרפל, שנאמ! ים שהיו שם רפאים שהכה א! רנ! שתרות ק! ע!מהם, ט נמל! ועוג (בראשית שם), ים“ רנ! שתרת ק! רפאים בע! את מלך עוג ק ”כי ר! ואומר יג), (שם פליט“ ה! יבא ”ו! ר שנאמ! והוא שם באדרעי. יא): ג, (להלן הרפאים“ מיתר ר נשא! בשן ה!

לכות (ספרי ד): מ! ה!

רש"י

ר חדש דב� ד ל� Kר חדש באח ש= י־ע� Aשת ה בע� נ� ים ש� Lע רב� יהי בא� ג ו�

♪ ם: Mאלה אתו יהוה ה Bצו ר אש ל כ כ ל א ישר� י אל־בנ� משה

בחשבון ב יוש+ ר Pאש י אמר ה$ לך Rמ סיחן ת א כתו ה� י חר� ד א>

עי: Mבאדר רת שת� בע� ב Cאשר־יוש ן ש� ב� ה� לך Rמ עוג ת וא

ליל מ� א רח� לי� ד בח� א רח� י� ר עש� ד בח� שנין רבעין בא� ה הו� ו� ג

תהון: לו� תה י� יי� קיד פ� די ככל אל ישר� בני עם משה

בחשבון תב י� די ה א� דאמור� א לכ� מ� סיחון ת י� א דמח� ר ת� ב� ד

עי: Mבאדר רת שת� בע� תב י� די ן תנ� דמ א לכ� מ� עוג ת וי�


5 / DEVARIM/DEUTERONOMY — PARASHAS DEVARIM 1 / 5-7

דמואב .5 רעא בא� רדנא די� On the east side of the — בעברא Yarden in the land of Moav, שרי משה — Moshe began[15]

הדא אוריתא ן אולפ� ית explainin g THE TEACHING OF this — פרש Torah,[16] למימר — saying:ליל עמנא בחרב .6 Hashem, our God, spoke WITH us — יי אלהנא מ�

in Chorev, at Har Sinai, למימר — saying, גי לכון דיתבתון ס�הדין Enough of your dwelling by this mountain.[17]“ — בטורא

לכון .7 וטולו ועולו ,Turn yourselves and journey — אתפנו ולכל and enter the Emorite highlands[18] — לטורא דאמראה

,in the plain — במישרא ,and all its neighbors — מגירוהיובדרומא ובשפלתא -on the highlands, and in the low — בטורא land, and in the south, מא י� ר and at the seacoast;[19] — ובספ�

harsh and rocky terrain and nearly impenetrable cliffs. Gra (in Aderes Eliyahu and in glosses to Sifrei), how-ever, writes that Ashtaros and Edre’i were two differ-ent places. Og lived in Ashtaros; the word Edre’i here concludes the sentence started at the beginning of this verse: Moshe smote Og, who lived in Ashtaros, in a war that took place in Edre’i. See below, 3:1, with note 1, for Onkelos’ rendering of that verse, which seems to agree with this approach (see also Ramban here).

15. This is also how Rashi interprets the word הואיל. Ramban (to v. 1), however, interprets it as wished. Accordingly, the verse clarifies that it was Moshe’s decision to review the mitzvos for the people, and not a command from Hashem. This, however, applies only to those mitzvos that were stated earlier, and which Moshe reviewed now. Earlier (v. 3), the verse states that Moshe spoke in accordance with everything that Hashem commanded him; that refers to the mitzvos that Moshe first taught in this Sefer (see note 11).

Those were not spoken by Moshe of his own accord, but by Hashem’s command.16. Onkelos adds the word ן teaching of, to clarify ,אולפ�that this refers to the entire Torah, not just to one mitzvah. Alternatively, this conveys that Moshe did not merely recite the Torah here, but explained it well to the people (Beurei Onkelos).17. At that point, the Jewish people had been encamped at Chorev for nearly a year (Bamidbar 10:11 with Rashi).18. Although the Torah uses the same Hebrew term (בא) for both “come” and “enter,” Aramaic distinguishes be-tween the two meanings, using the verb אתי for “come” and על for “enter” (see Machberes HeAruch, בוא). Since Hashem was telling the Jewish people in this verse that they would soon enter and take possession of the Emorite territory, Onkelos translates ובאו as ועולו, “and enter.”19. The word ר refers either to a (literally, border) ספ�bordering land or to a city that borders the sea (Aruch .(ע‘ ספר ד

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION5 On the side of the Yarden in the land of Moav, Moshe began explaining this Torah, saying:

6 Hashem, our God, spoke to us in Chorev, saying, “Enough of your dwelling by this moun-tain. 7 Turn yourselves and journey, and enter the Emorite highlands and all its neighbors, in the plain, on the highlands, and in the lowland, and in the south, and at the seacoast;

כז; יח, (בראשית לתי“ הוא! נא ”הנה כמו התחיל, (ה) הואיל. להם פירשה לשון בשבעים ה. תור� ה את באר שם): ספרי גדה: א! ש מדר! ויש כפשוטו. שבת. כם ב ל� (ו) ר ב): (תנחומא זה. עשיתם משכן תכם בהר ה! ל ישיב! רבה גדולה לכם ושכר ע! ה!נהדרין שרי אלפים לתם תורה, מניתם לכם ס! מנורה וכלים, קב!

כם. זו דרך ערד וחרמה ושרי מאות (ספרי ה): (ז) פנו וסעו ל�מון יו. ע! ל שכנ� שמעו: ואל כ� אמרי. כמ! ר ה� (שם ו): ובאו הר. ה� ר (שם): ב� ה. זה מישור של יע! ב� ער� ר שעיר (שם): ב� ומואב וה!נגב וב (שם): דרום ת שפל! זו ה. שפל� וב (שם): מלך ה! ר ה! זה זה וקסרי וכו‘, כדאיתא בספרי (שם): שקלון וע! ם. א! י� ובחוף ה

רש"י

ה תור= את־ה� ר Vבא ה מש יל Lהוא ב Wמוא רץ Rבא ן רד+ י� ה� בר Cה בע

ב־ ר� לאמר ב בחר� ינו אל+ ר Pדב ינו Vאלה ו יהוה לאמר: זאת ה�

אמרי ה$ ר ה\ ובאו ם כ ל� וסעו | ז פנו ה: Mז ה� ר ה= ב� בת Gש ם Pכ ל�

ם Wי ה� ובחוף גב Gנ וב� ה שפל= וב� הר ב� ה ב= ער� ב$ יו ל־שכנ� ואל־כ�

ן אולפא ית� >אור� ת י� רש פ� משה רי ש� ב דמוא� א רע� בא� א רדנ� די� א בעבר� ה

גי ס� ר למימ� בחרב א נ� עמ+ ליל מ� א נ� ה$ אל� יי� ו ר: למימ� א ד� ה�

ה א� דאמר� א לטור� ועולו לכון וטולו אתפנו ז דין: ה� א בטור� דיתבתון לכון

א מ� י� ר ובספ� א רומ� ובד� א ובשפלת� א בטור� א במישר� גירוהי מ� ל ולכ�


6 / דברים — פרשת דברים א / ח־י

ולבנן ענאה דכנ� רעא the land of the Canaanite and the — א�Lebanon, הרא פרת בא נ� הרא ר� ד נ� until the great river, the — ע�Euphrates River.רעא See[20] — חזו .8 THAT I have given — דיהבית קדמיכון ית א�

the Land before you; רעא חסינו ית א� enter and — עולו וא�possess the Land[21] אבהתכון ל� יי ים י ק� that Hashem — די swore to your forefathers,[22] עקב ולי� ליצחק ברהם to — לא�Avraham, to Yitzchak, and to Yaakov, ן להון to give — למת�them תריהון ”.and their children after them — ולבניהון ב�היא למימר .9 אמרית לכון בעדנא ה� ,I said to you at that time — ו�

saying, יתכון לסוברא בלחודי יכיל אנא I cannot“ — לית carry you by myself.[23]

יתכון .10 סגי א� אלהכון Hashem, your God, has increased — יי

20. Although the Hebrew word ראה, see, is written in the singular, Onkelos translates it חזו, in the plural, since Hashem was addressing the Jewish people as a whole. Some versions of Onkelos have חזי, in the singu-lar, in accordance with the literal meaning of the word.

21. Onkelos generally translates the verb ירש as ירת, meaning, inherit or take possession of (e.g., below, v. 39, 2:31). Here and in v. 21 below, however, Onkelos trans-lates it as אחסן, possess. This implies not an act of taking possession, but simply taking up residence in the area. Indeed, these statements were made before the incident

of the Spies, when (as Rashi says) the Jewish people would have taken possession of Eretz Yisrael simply by entering it, without resorting to any warfare (Beurei Onkelos; see Me’at Tzori for a different approach).22. The term ים י literally means “confirmed,” since one ק�takes an oath to confirm or uphold something (Gur Aryeh to Bereishis 8:21; see also Maharal’s Chiddushei Aggados, Kesubos 77b, cited in Me’at Tzori).23. That is, I cannot alone bear the burden of judging the entire nation (Rashi). Here Moshe refers to the incident recorded in Shemos (18:13-23), where Moshe’s


the land of the Canaanite and the Lebanon, until the great riv-er, the Euphrates River. 8 See! I have given the Land before you; enter and possess the Land that Hashem swore to your forefa-thers, to Avraham, to Yitzchak, and to Yaakov, to give them and their children after them.”

9 I said to you at that time, saying, ‘‘I cannot carry you by myself. 10 Hashem, your God, has increased you

ישראל קוראו גדול. דל. מפני שנזכר עם ארץ ג� ר ה ה� נ� ד ה עלך חוו וישת! חוור ש! ל! הדבק מלך, מלך עבד אומר: הדיוט משל תי. ת הן (שבועות מז:): (ח) ראה נ� בי דהינא ואיד! ב לג! (שם), קר!ומשמועה מאומד לכם אומר איני רואים, תם א! בעיניכם צריכים ואינכם דבר ב! רער מע! אין ורשו. באו ז): (ספרי זיין (שם): לכלי צריכין היו גלים לא למלחמה. אילו לא שלחו מר!ברהם ליצחק ולי!עקב”, אלא אבתיכם. למה הזכיר שוב ”לא! ל

צמו לע! אי כד! י!עקב צמו, לע! אי כד! יצחק צמו, לע! אי כד! ברהם א!הו ”לאמר”, הוא לאמר. מ! עת ה ר אלכם ב� אמ (שם): (ט) ו�מפי הקב‘‘ה אלא לכם אני אומר צמי לא מע! להם משה: ר אמ!יכול משה היה שלא אפשר וגו‘. די לב ל אוכ לא ט): (שם ים ה! את להם ע וקר! ים ממצר! שהוציאם אדם ישראל, את לדון שליו לא היה יכול לדונם. אלא כך והגיז את ה! מן והוריד את ה!והרים הגדיל י) (פסוק אתכם“ הרבה אלהיכם ”ה‘ להם ר אמ!

רש"י

ה Vח רא ♪ ת: פר$ ר נה\ דל ג� ה� ר ה= נ� ד־ה� ע� נון לב� וה� עני כנ> ה� רץ א�

ע cנשב ר Rאש רץ א� את־ה� ורשו באו רץ Wא את־ה� ם Gלפניכ תי ת\ נ�

ם ה ל� ת ת� ל� עקב ולי> ק dליצח ם ה� בר� לא� ם אבתיכ ל> יהוה

א־ ל לאמר וא eה ה� ת Cע ב� ם אלכ ר cאמ ט ו$ ם: Mחריה א> ם fרע ולז�

ם gאתכ ה Kהרב ם Gהיכ אל י יהוה ם: Mאתכ ת Cשא י eד לב� ל אוכ\

*חזו ח ת: פר� א הר� נ� א ב� ר� א הר� נ� ד ע� ן ולבנ� ה א� ענ� דכנ� א רע� א�

ים י ק� די א רע� א� ת י� ינו jחס וא� עולו א רע� א� ת י� מיכון קד� בית דיה�

להון ן למת� עקב ולי� ק ליצח� ם ה� בר� לא� תכון ה� אב� ל� יי�

לית ר למימ� היא ה� א נ� בעד� לכון רית אמ� ו� ט תריהון: ב� ולבניהון

תכון י� סגי א� הכון אל� יי� י תכון: י� א ר� לסוב� בלחודי כיל א י� אנ�*נ"א: חזי



you והא איתיכון יומא דין — and behold! you are today ככוכבי יא לסגי .like the stars of heaven in abundance — שמ�זמנין .11 אלף כותכון עליכון יוסף אבהתכון ד� אלהא May — יי

Hashem, the God of your forefathers, add to you as many as you are, a thousand times, יתכון and may He — ויברך bless you ליל לכון as He has spoken TO you.[24] — כמא די מ�

בלחודי .12 ר אסוב� טרחכון How can I carry alone — איכדין ודינכון your trouble,[25] your DEALINGS,[26] and — ועסקיכון

your LITIGATION?[27]

father-in-law, Yisro, advised him that he would become overburdened if he would continue to judge the people himself, and suggested appointing multiple layers of judges.

24. Chumash translation follows Rashi (Bereishis 24:7) regarding this kind of grammatical construction (the verb דבר followed by a pronoun beginning with ל). Accordingly, Rashi explains that Moshe was referring to the promises Hashem gave the forefathers concern-ing the Jewish people. Onkelos, however, always inter-prets this literally as “to [you.]” Ramban (to Bereishis ibid.) agrees with Onkelos.

25. I.e., contentiousness, their difficult and aggressive behavior during litigation (Rashi).

26. According to Onkelos, אכם ש� ן is related to מ� ת� א ומ� ש� ,מ�“business dealings” (Nefesh HaGer). Beurei Onkelos

suggests that Onkelos’ עסקיכון may mean, your quar-relling, as in עמו שקו התע� they contended with him ,כי (Bereishis 26:20).

Rashi, however, interprets אכם ש� as referring to the מ�burden of their constant suspicion of Moshe in his ev-eryday activities. See Ramban and Ibn Ezra for other interpretations.27. Where the term ריב refers to a verbal or physical quarrel (e.g., Bamidbar 20:13), Onkelos translates it א צות� Where it refers to litigation, as it does here (and .מ�in Shemos 23:2-3), he translates it דין (Nefesh HaGer, Me’at Tzori).

Rashi explains ריבכם (literally, your quarrel) to mean that they would quarrel for the sake of quarreling; for example, they would spend more money on the process of litigation than the amount that was disputed (see Sifrei).


and behold! you are today like the stars of heaven in abun-dance. 11 May Hashem, the God of your forefathers, add to you as you are a thousand times, and may He bless you as He has spoken of you. 12 How can I carry alone your trouble, your burden, and your quarrel?

יינים. ד! ה! ל ע! ונתנו מכם העונש את ל נט! ייניכם, ד! ל ע! אתכם זה“ ה! כבד ה! מך ע! את לשפט ל יוכ! מי ”כי שלמה ר אמ! וכך האדם“ מכל ם יחכ! ”ו! בו שכתוב מי אפשר ט), ג, (מלכים־א שלמה: ר אמ! כך אלא וגו‘ ”, לשפט ל יוכ! ”מי אומר יא) ה, (שם כה ומ! והורג דן שאם האומות, שאר ייני כד! זו אומה ייני ד! אין יבתי ממון טה את דינו וגוזל אין בכך כלום, אני אם חי! וחונק ומ!ע את קבעיהם נפש“ ר ”וקב! דין נפשות אני נתבע, שנאמ! שלא כ!ים. מ ש� יום ככוכבי ה (משלי כב, כג; ספרי שם): (י) והנכם הששים אלא היו לא הלא ו! יום, היו באותו ה! ים שמ! ככוכבי ה! וכי יימים לעולם יום, ק! יום”, הנכם משולים כ! הו ”והנכם ה! רבוא, מ!כם כ� עליכם יסף (יא) י): (ספרי כוכבים וכ! לבנה וכ! מה ח! כ!לכם”, דבר אשר כ! אתכם ”ויברך שוב הו מ! מים. פע� אלף הבטיח! כבר לברכותינו, קצבה נותן תה לו: משה א! אמרו אלא

ל איש למנות וגו‘ ” (בראשית ברהם ”אשר אם יוכ! הקב‘‘ה את א!אשר ר להם: זו משלי היא, אבל הוא ”יברך אתכם כ! יג, טז). אמ!ר אומ! אם די. לב א אש� ה איכ� (יב) יא): (ספרי לכם“ דבר אני צמי מע! לא לכם רתי שאמ! היא זו ל. אוכ! לא [שכר] בל לק!שהיו מד מל! רחכם. ט� יב): (שם הקב‘‘ה מפי אלא לכם אומר דין נוצח! ב! דינו ל ע! אחד מהם רואה את ב! היה רחנין, ישראל ט!אני מוסיף להביא, ראיות לי יש להביא, עדים לי יש אומר: מד שהיו אפיקורסין. הקדים אכם. מל! ש יינין (שם): ומ עליכם ד!שפוי אינו שמא לצאת, מרם בן ע! ראה מה אמרו: לצאת משה מרם שלא לצאת, ר לצאת, אמרו: מה ראה בן ע! בתוך ביתו. איח!וחושב [רעות] עצות עליכם ויועץ יושב סבורים, תם א! מה מד מל! וריבכם. (שם): וחשבונות] צות מ! [נ‘‘א: חשבות מ! עליכם

שהיו רוגנים (שם):

רש"י

ם י אבותכ רב: שני יא יהוה אלה� ים ל� Dמ ש� י ה� Cיום ככוכב ם ה� Rוהנכ

ר Pדב ר Gאש כ> ם אתכ ך ר� יב� jו ים Eמ פע� לף Rא ם Gכ כ� ם nעליכ ף oיס

ם: Mיבכ jור ם Gאכ ש> ומ� ם Pרחכ ט� י Eד לב� א fאש ה יב איכ= ♪ ם: Mכ ל�

תכון ה� אב� ד� א ה� אל� יי� יא לסגי: א י� שמ� ככוכבי א יומ�>דין א וה�

>איתיכון

ליל מ� א די כמ� תכון י� רך ויב� זמנין לף Mא תכון כו� עליכון יוסף

ודינכון: ועסקיכון רחכון ט� בלחודי ר אסוב� איכדין יב לכון:


8 / דברים — פרשת דברים א / יג־טו

לכון .13 Therefore, PROVIDE FOR YOURSELVES[28] — הבו ן דע� ומ� וסוכלתנין כימין ח� -men who are wise, in — גברין

sightful, and KNOWLEDGEABLE,[29] לשבטיכון — ACCORD-

ING TO your tribes,[30] נינון רישין עליכון and I shall — ואמ�appoint them as heads (i.e., judges) OVER YOU.”

רתון .14 אמ� אתבתון יתי ו� ,You answered me and you said — ו�למעבד ללתא מ� די פתגמא קין The thing that you“ — ת�

have spoken to do is PROPER.”[31]

So I took the heads of your — ודברית ית רישי שבטיכון .15

28. Chumash translation follows Rashi. In Aramaic, however, this word consistently means to give, or, in this context, to provide.

29. Onkelos’ ן דע� -is a plural of knowledge; thus, accord מ�ing to Onkelos ידעים means “possessing [various types of] knowledge” (Beurei Onkelos, Me’at Tzori; see also Targum Yonasan, who renders, masters of knowledge). The three qualities described in the verse according to Onkelos correspond to the classic grouping of ה כמ� ח�ת ע� ד� ה ו� ,translated loosely as wisdom, understanding ,בינ�and knowledge (see also Shemos 31:3, where Betzalel is described as being inspired ת ע� ה ובד� ה ובתבונ� כמ� with ,בח�wisdom, insight, and knowledge).

In this interpretation of the verse, the word וידעים is the last of the judges’ qualities, and the word לשבטיכם refers to how these men should be chosen: they should be taken according to your tribes, i.e., from each tribe (see Ramban; Aderes Eliyahu).

Some texts of Onkelos (here and in v. 15), however, have ן רע� ,desire ,רעי which is related to the root ,ומ�used often by Onkelos. According to this version, וידעים means “and liked,” and is read together with the word i.e., they should ;(and acceptable to your tribes) לשבטיכםbe people who are beloved by their community for their upright and pleasant character; see Rambam, Hil. Sanhedrin 2:7 (Marpei Lashon).

Rashi reads לשבטיכם as one phrase, meaning וידעים and well-known to your tribes. Moshe was instruct-ing the tribes that they, who know the nature of the people with whom they live, should provide men who, aside from being wise and insightful, are also men of character.30. See previous note.31. Ramban (Bereishis 1:31) writes that Onkelos uses the term קין to convey a situation that is necessary ת�and in order, even if it contains some things that would


13 Prepare yourselves [for this task, to provide] men who are wise, in-sightful, and well-known to your tribes, and I shall appoint them as your heads.’’

14 You answered me and you said, ‘‘The thing that you have spoken to do is good.’’

15 So I took the heads of your tribes,

וכי שים. אנ� יג): (שם דבר צמכם ל! זמינו ע! כם. ה! בו ל� (יג) ה�דיקים, צ! ”אנשים”, ר לומ! למוד ת! ה מ! נשים, עתך ד! ל ע! עלה ת!ונבנים. כסופים]: מים. חכ� [נ“א: (שם) כסופים] [ותיקים, ה יוסי: מ! בי ר! את אריוס ל ששא! זהו דבר. מתוך דבר מבינים לו כשמביאין עשיר לשולחני דומה חכם לנבונים. חכמים בין נבון דומה ותוהה, יושב לו מביאין וכשאין לראות רואה דינרין מביאין וכשאין רואה לראות מעות לו כשמביאין גר לשולחני ת!שהם לשבטיכם. וידעים (שם): משלו ומביא זר מח! הוא לו מי יודע! איני ליתו בט! מעוטף י לפנ! בא שאם לכם, ניכרים בו כירין מ! תם א! אבל הוא, הגון ואם הוא שבט ומאיזה הוא (שם): לשבטיכם“ ”וידעים ר נאמ! לכך אותו, לתם גד! תם שא!בהם נוהגין שתהיו עליכם, ומכובדים ראשים אשיכם. בר�

של שמותיהם שא! ר לומ! יו‘‘ד, חסר אשמם. ו ויראה: כבוד וון ולכ! למחות להם שהיה (שם), ייניהם ד! בראשי תלויות ישראל את טתם חל! וגו‘. אתי ענו ת ו (יד) ישרה: ה! דרך ל! אותם נאה ממי משה, בינו ר! להשיב: לכם היה תכם. הנא! ל! דבר ה!אלא עליה. רת ע! שנצט! ממך לא למידך, מת! או ממך ללמוד, יינין נו עלינו ד! כשיו יתמ! חשבותיכם, הייתם אומרים: ע! עתי מ! יד!לנו נושא והוא דורון לו מביאין אנו כירנו מ! אין אם רבה, ה!תם אומרים: עשה צל א! עשות. אם הייתי מתע! פנים (שם יד): לכתים מש! שבטיכם. אשי ר� את ח אק ו� (טו) (שם): מהרה ברהם א! בני ל ע! נות, להתמ! באתם מי ל ע! שריכם א! בדברים: חים ורעים“ (ע“פ תהלים ל בני אדם שנקראו ”א! יצחק וי!עקב, ע!חלה“ (דברים לב, ט), וכל לשון חבה (ספרי טו): קכב, ח), ”חלק ונ!

רש"י

ם gלשבטיכ ים eידע jו ים rונבנ ים sמ חכ� ים ש אנ� ם כ ל� בו יג ה�

טוב־ אמרו ת ו� י Eאת ענו ת> יד ו� ם: Mאשיכ בר$ ם אשימ+ ו>

ם שבטיכ י אש� את־ר� ח אק� טו ו$ עשות: ל> רת� Dאשר־דב ר ב= ד� ה�

לשבטיכון ן דע *ומ נין וסוכלת� כימין ח� גברין לכון בו ה� יג

קין ת רתון אמ� ו� תי י� אתבתון ו� יד רישין עליכון: נינון ואמ�

שבטיכון רישי ת י� רית ודב� טו ד: למעב� א לת� Mל מ� די א מ� פתג�ן רע� *נ"א: ומ�


9 / DEVARIM/DEUTERONOMY — PARASHAS DEVARIM 1 / 16

tribes, ן דע� כימין ומ� -men who were wise and KNOWL — גברין ח�

EDGEABLE, ניתי יתהון רישין עליכון and I appointed them — ומ�as heads over you; בני מאותא לפין ור� בני א� -leaders of thou — ר�sands, leaders of hundreds, בני עשוריתא משין ור� בני ח� -lead — ור�ers of fifties, and leaders of tens,[32] לשבטיכון and — וסרכין officers for your tribes.

היא .16 ה� בעדנא יניכון ד� ית קדית I instructed your judges — ופ�at that time, למימר — saying, אחיכון בין — שמעו

“Listen[33] among your brethren ותדונון קושטא — and judge TRUTHFULLY[34] ברא ובין אחוהי between a man and his — בין ג�brother ובין גיורה — or his PROSELYTE.[35]

not be described as “good.” Accordingly, Onkelos uses this word to describe the people’s understanding that it was necessary and proper to have a system of judges who would decide matters for them.32. There was a leader for every thousand men, a leader for every hundred men, one for every fifty men, and one for every ten.33. The Hebrew word �מע is ,(literally, be listening) ש�a command written as an infinitive, implying a con-tinuous action as opposed to a one-time action (Rashi). Onkelos translates it as a command and in the plural, in accordance with its implied meaning (see Me’at Tzori).34. The Hebrew צדק is typically translated as “righteous-ness.” However, Onkelos differentiates between ה ק� ,צד�which he usually translates א כות� כו\ז� ”righteousness“ ,ז�

or “merit” (e.g., Bereishis 15:6), and צדק, which he translates א truth” or “honesty” (see Parshegen to“ ,קושט�Vayikra 19:15; see, similarly, Ramban to Bereishis 6:9).

35. Whether both litigants are citizens, or whether one originated from another nation but later accepted the Torah, in either case, the judge must treat them both equally and fairly. The verse refers to the convert here as “his” proselyte, to underscore the equality among them before the law; he is not simply a proselyte, he is “his,” i.e., the same and on the same standing as he (Haamek Davar, R’ S. R. Hirsch).

Rashi interprets גרו as being related to the term -collects, as a way of referring to the man’s liti ,אוגרgant, against whom he collects arguments to present in court. The first phrase in the verse, חיו ,בין איש ובין א�


men who were wise and well- known, and I appointed them as heads over you, leaders of thousands, leaders of hundreds, leaders of fifties, and leaders of tens, and officers for your tribes. 16 I instructed your judges at that time, saying, ‘‘Listen among your brethren and judge righ-teously between a man and his brother or his litigant.

ת ח! א! זו מצאתי. לא נבונים אבל וידעים. מים חכ� שים אנ�אנשים שלש: אלא מצא ולא למשה, יתרו ר שאמ! מדות ע משב!שתנהגו עליכם. אשים ר� (שם): וידועים חכמים דיקים, צ!שא במ! ראשים בממכר ראשים במקח ראשים כבוד, בהם (שם): ראשון ויוצא חרון א! כנסת] ה! לבית [מביתו נכנס תן, ומ!מאות. רי ש� (שם): אלף ל ע! ממונה אחד פים. אל� רי ש�עליכם מניתי ושטרים. (שם): מאה ל ע! ממונה אחד יינין (שם): ד! ל פי ה! כין ברצועה ע! מ! כופתין וה! לשבטיכם, אלו ה!דין, רתי להם: הוו מתונים ב! וה את שפטיכם. אמ! אצ (טז) ו�

כבר ר: תאמ! ל א! ושלש, ים שת! ת ח! א! ם ע! פ! לפניך דין בא אם בו ונותנים נושאים היו אלא רבה, ה! פעמים י לפנ! זה דין בא כשיו ע! אין להם: רתי אמ! משמניתים הוא. ה עת ב� טז): (שם תם א! הרי כשיו ע! צמכם, ע! ברשות הייתם ר לשעב! ר, כלשעב!מע. לשון הווה, אודנ‘‘ט בלע“ז, צבור (שם טז): ש� משועבדים ל!כמו ”זכור“ (שמות כ, ח) ו“שמור“ (דברים ה, יב): ובין גרו. זה ל ף ע! גרו”, א! ”ובין חר, דבר א! דברים. עליו שאוגר דינו ל ע! ב!לכיריים נור ת! בין אפילו חים, א! ת חלוק! בין (שם) דירה עסקי

(סנהדרין ז:):

רש"י

י ר ש� ם gעליכ ים eאש ר� אותם ן Cאת ו$ ים ידע jו מים חכ� ים tש אנ�

ים eושטר ת ר עש� י ר� וש� חמשים י uר וש� מאות י ר� וש� ים פ אל�

מע� ש� לאמר וא eה ה� ת Cע ב� ם את־שפטיכ וה אצ� טז ו$ ם: Mלשבטיכ

גרו: ין Cוב יו eח ין־א� Aוב יש ין־א6 Aב דק צ ם Rטת ושפ� ין־אחיכם Aב

ני ב� ר� עליכון רישין תהון י� ניתי ומ� ן דע *ומ כימין ח� גברין

רכין וס� א ת� עשורי� ני ב� ור� משין ח� ני ב� ור� א ת� או� מ� ני ב� ור� לפין א�

עו שמ$ ר למימ� היא ה� א נ� בעד� ניכון י� ד� ת י� קדית ופ� טז לשבטיכון:

גיורה: ובין אחוהי ובין א בר� ג� בין א קושט� ותדונון אחיכון ביןן רע� *נ"א: ומ�


10 / דברים — פרשת דברים א / יז

בדינא .17 פין א� תשתמודעון -You shall not show favor — לא itism[36] in judgment, תשמעון בא כר� זעירא you — מלי

shall hear THE WORDS OF A LESSER individual LIKE that of A

GREATER individual;[37] ברא ג� קדם מן תדחלון you — לא shall not be afraid before any man, הוא יי ד� דינא ארי — for the judgment is HASHEM’S;[38] יקשי די ופתגמא ,and the matter that is too difficult for you — מנכון

between a man and his brother, refers to a court case where both people come as brothers: their relationship is not adversarial, and they approach the court simply to clarify how to apply the Torah law to their situation. The second phrase, ובין גרו, [between a man] and his liti-gant, refers to an adversarial case, where the parties are accusing each other of acting illegally, and against whom each compiles arguments and proofs against the other (Gur Aryeh). The judge must follow all the painstaking rules of judicial conduct whether in peace-ful settings or in adversarial ones.

Rashi cites another interpretation of גרו as a form of the word גור dwelling, meaning, he who dwells with ,מ�him, i.e., one with whom he has a dispute concerning the division of a dwelling. Moshe instructs the judge to be scrupulous about even minor differences of value between one part of the dwelling and the other (Gur Aryeh).

36. Literally, you shall not recognize a face.

37. I.e., you shall accord the same amount of respect to the lower or poorer person as to the greater or wealth-ier one (Pas’shegen; see Be’er BaSadeh). This interpre-tation of Onkelos, however, follows only one version of Rashi to our verse, as will be explained.

Rashi presents two approaches to the verse. (1) The verse refers not to litigants, but to the matter being litigated: “You shall hear a small matter like a great matter.” If a case involving a small sum comes before the judge and then a case involving a large sum, he may not give precedence to the “larger” case, but must

litigate the cases in the order that they came before him. (2) The verse refers to the level of the litigants: “You shall hear [the words of] a small person like a great one.” The judge must accord equal value to the side of a poor person and that of a wealthy one. In cases where one is poor and one is wealthy, the judge may be inclined to rule in favor of the poor litigant, reasoning that since the wealthy person is obligated to support the poor person in any case, this is a good way to have him do so. Conversely, the judge may be inclined to rule in favor of the wealthy litigant in order to avoid slight-ing his honor, and afterward privately order him to pay that which he legally owes. Moshe warns against both of these practices by stating that the judges must hear the words of a small person like those of a great one.

According to our versions of Rashi, Rashi identi-fies his second approach with Onkelos. [This does not necessarily mean that Onkelos also refers to the specific cases that Rashi describes or the reasons that the judge may bend his ruling toward one or the other. Rather, Rashi shows that Onkelos renders the verse as a reference to the stature of the litigants, not the mag-nitude of the litigation (see Me’at Tzori).] Others com-mentators, however, emend the text of Rashi so that he attributes his first approach to Onkelos. Accordingly, Rashi must interpret the words תשמעון א ב� כר� א זעיר� מלי as, “You shall hear a small matter like a great matter” (Divrei David, Nachalas Yaakov).38. Onkelos generally renders the Name אלהים as “Hashem” [ -unless it is accompanied by the Four ,[יי�Letter Name [י־ה־ו־ה]. For discussion of this matter, see


17 You shall not show favoritism in judgment, small and great alike shall you hear; you shall not be afraid before any man, for the judgment is God’s; and the mat-ter that is too difficult for you,

להושיב ממונה ה! זה ט. משפ� ב נים פ� כירו ת לא (יז) יין, איש ר: איש פלוני נאה או גבור אושיבנו ד! יינים, שלא יאמ! ד! ה!נמצא בדינין, בקי אינו והוא בעיר, יין ד! אושיבנו קרובי פלוני ל מי שמנהו עלה אני ע! ייב, מ! ח! אי ומז!כה את ה! ז!כ! ייב את ה! מח!עון. תשמ� דל ג� כ טן ק� כ יז): (ספרי דין ב! פנים הכיר כאילו ם שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה, שאם קד!קטן חר, ”כ! חרונה (סנהדרין ח.). דבר א! לקנו לא! ובא לפניך לא תס!חבירו ו! הוא עני זה ר: תאמ! שלא רגומו, כת! תשמעון”, גדל כ!

בנקיות רנס ונמצא מתפ! העני רנסו, אז!כה את ומצוה לפ! עשיר ך אני פוגם בכבודו של ר: היא! חר, שלא תאמ! (ספרי שם). דבר א!חוץ אומר אני לו: כשיו, וכשיצא ל! עשיר זה בשביל דינר, אז!כנו ע!גורו מפני איש. לא תיראו. ייב לו (שם): לא ת� תה ח! תן לו שא!(סנהדרין איש מפני דבריך כניס ת! לא תגורו”, ”לא חר, דבר א!לאלהים ט משפ� ה כי ה): י, (משלי יץ” ק! ב! ”אוגר לשון שם), חזיר לו, זקיקני לה! תה מ! דין א! תה נוטל מזה שלא כ! ה שא! הוא. מ!

משפט: י ה! נמצא שהטית על!

רש"י

גורו ת� א ל עון תשמ� דל ג� כ� טן ק� כ� ט משפ� ב� נים פ� ירו כ א־ת� יז ל

ם ה מכ Rר יקש Rר אש ב� ד� ים הוא וה� Lאלה Aט ל fמשפ י ה� יש כ6 מפני־אתדחלון א ל� תשמעון א ב� כר� א מלי זעיר� א בדינ� פין א� תשתמודעון א ל� יז

מנכון יקשי די א מ� ופתג� הוא יי� ד א דינ� ארי א בר� ג� ם מן קד�



you shall bring to me and I shall hear — תקרבון לותי ואשמענהit.”[39]

היא .18 ה� בעדנא יתכון קדית I commanded you at that — ופ�time עבדון יא די ת� all the things that you — ית כל פתגמ�

should do.[40]

לנא מחרב .19 ליכנא We then journeyed from Chorev — ונט� וה�הוא בא ודחילא ה� דברא ר� and we traveled through — ית כל מ�

that entire great and awesome Wilderness די חזיתון — that you saw, ח טורא דאמראה on the route to the Emorite — אר�highlands, קיד יי אלהנא יתנא ,as Hashem, our God — כמא די פ�commanded us, גיאה ם רק� ד ע� ינא את: and we came until — ו�REKAM-GE’AH.

לכון .20 אמרית טורא ,Then I said to you — ו� ד ע� א תיתון You have come until the Emorite highlands“ — דאמראה

that Hashem, our God, gives us.[41] — די יי אלהנא יהב לנא

beginning of this volume, p. xxvi, and Bereishis 1:1 note 1.39. Pas’shegen points out that generally, when the Torah speaks of bringing a case to a judge, Onkelos translates אל, to, as ם before, using the deferential ,קד�term. Here, however, since Moshe was speaking about himself, Onkelos translates י תי literally, as אל� ,to me ,לו�for Moshe would not have used a deferential term re-garding himself.40. I.e., I commanded the judges regarding the distinc-tions between monetary cases and capital cases (Rashi, as explained by Ramban). Alternatively: Although I

appointed leaders, they were only charged with ruling in matters of judgment; I, Moshe, continued to com-mand and teach you — the Jewish people — all things that pertain to the mitzvos (Ramban).

41. The Emorite highlands were located on the southern border of Eretz Yisrael. Immediately to the south lay the Seir highlands, where the land of Edom was located. The Jewish people were presently encamped south of the Seir highlands. The original plan was for them to enter Eretz Yisrael via the most direct route, through the land of Edom to the Emorite highlands (see Rashi to v. 7 above, v. 40 below, and Bamidbar 14:40 and 34:3).


you shall bring to me and I shall hear it.’’ 18 I commanded you at that time all the things that you should do.

19 We journeyed from Chorev and we traveled through that entire great and awesome Wilderness that you saw, on the route to the Emorite high-lands, as Hashem, our God, commanded us, and we came until Kadesh-barnea. 20 Then I said to you, ‘‘You have come until the Emorite highlands that Hashem, our God, gives us.

ט בנות צלפחד. לק ממנו משפ! ל דבר זה נסת! י. ע! קרבון אל תר אמ! יט) ט, (שמואל־א הראה“ ”אנכי לשאול ר אמ! שמואל וכן י ואימת! רואה, תה א! שאין מודיעך שאני ייך ח! הקב‘‘ה: לו ך א! יאמר ו! אליאב את רא י! ”ו! דוד, את למשוח! כשבא הודיעו, ”אנכי רת אמ! ולא לו הקב‘‘ה: ר ו), אמ! (שם טז, משיחו“ נגד ה‘

את (יח) שם): ספרי ז; (שם ראהו” מ! אל בט ת! ל ”א! הראה“, שבין דברים ה! עשרת אלו עשון. ת אשר רים דב� ה ל כ�דול ג� ה ר מדב� ה (יט) יח): (ספרי נפשות לדיני ממונות דיני כקשתות בים קר! וע! כקורות נחשים בו שהיו א. נור� וה

(שם):

רש"י

ל־ ת כ� Cוא א Eה ת ה� ע� ם ב� Gה אתכ Pו אצ� יו: יח ו$ jעת י ושמ� Dקרבון אל ת�

ר Kמדב ל־ה� כ� ת א� לך נ ו� ב חר Aמ ע cנס יט ו� עשון: ת> ר Pאש ים eר דב� ה�

ר Pאש י כ> אמר ר ה$ cרך ה ד ם ראית ר Rהוא אש א ה� נור� וה� דול ג� ה�

ר Dאמ כ ו$ : ע� Aרנ ב� ש Cד ק� ד Dע א ב נ� ו� נו Wאת ינו אלה+ יהוה צוה

נו: ל$ ן Cנת ינו אלה+ אשר־יהוה י אמר ה$ ר cד־ה ע� אתם ב� ם gאלכ

ל כ� ת י� היא ה� א נ� בעד� תכון י� קדית ופ� יח ואשמענה: תי לו� רבון תק�

א דבר� מ� ל כ� ת י� א יכנ� jל וה� מחרב א לנ� ונט> יט עבדון: ת� די א י� מ� פתג�

א די כמ� ה א� דאמר� א טור� ח ר� א חזיתון די הוא ה� א ודחיל� א ב� ר�

רית אמ� ו� כ ה: גיא� ם רק ד ע� א ינ� Aאת ו� א נ� ת$ י� א נ� ה$ אל� יי� קיד פ�

א: נ� ל� הב י� א נ� ה$ אל� יי� די ה א� דאמר� א טור� ד ע� אתיתון לכון


12 / דברים — פרשת דברים א / כא־כג

רעא — See — חזי .21 ית א� קדמך אלהך יי ב ,Hashem — יה�your God, has placed the Land before you; חסן ק א� ס�

— ascend and possess it, אבהתך לך ליל יי אלהא ד� כמא די מ�— as Hashem, God of your forefathers, has spoken TO you. תתבר ולא ל תדח� Do not fear and do not be broken — לא of spirit.”

רתון .22 אמ� ,You then approached me — וקרבתון לותי כלכון ו�all of you, and you said, ח גברין קדמנא Let us“ — נשל�

send men ahead of us רעא ללון לנא ית א� and let them — ויא�spy out the Land for us,[42] פתגמא יתנא and let — ויתיבון them bring back word to us ה ק ב� about — ית ארחא די נס�the road on which we will be ascending יא די נעול וית קרו�”.and the cities that we will be entering — לותהן

י פתגמא .23 ר בעינ� The matter was PLEASING in my eyes,[43] — ושפ�

42. This verse begins Moshe’s recounting of the inci-dent of the Spies, first appearing in Parashas Shelach (Bamidbar, Chapters 13-14).

In different places, the Torah employs three separate terms for the Spies’ directives, each with a somewhat different connotation. (1) In Parashas Shelach, the Torah uses the more neutral term תור, explore. (2) In our verse, in the context of Moshe’s rebuke, Moshe uses the term חפרו to dig, to seek ,חפר from the root ,וי�that which is hidden. This has a connotation of looking for something shameful (as in Yeshayah 24:23: ה פר� וח�ה נ� לב� The moon will be humiliated). Moshe rebukes ,ה�

them that the Spies were intentionally looking to find a basis for a negative report (Sotah 34b). (3) Below, v. 24, the verse uses term רגל, from which the term גלים מר�is derived. That term indicates a thorough walking through of the land (see Rashi there, as explained by Sefer HaZikaron).

Onkelos, however, translates all of these terms simply as אלל, spy out. [See Bamidbar 13:2 note 2 for discussion of the connection between the root אלל and the name of the month of Elul, a time when we “examine” our actions and “search out” opportunities to gain merit.]43. Moshe expressed approval of their idea in the hope


21 See — Hashem, your God, has placed the Land before you; go up and possess, as Hashem, God of your forefathers, has spoken about you. Do not fear and do not be broken.’’

22 You approached me, all of you and said, ‘‘Let us send men ahead of us and let them spy out the Land for us, and let them bring word back to us [about] the road on which we will be ascending and the cities that we will be entering.’’

23 The idea was good in my eyes,

אומר הוא לן ולה! בערבוביא, כלכם. י אל תקרבון ו (כב) הראנו הן תאמרו ו! וזקניכם שבטיכם ראשי כל י אל! תקרבון ”ו!בדים מכ! ילדים הוגנת, היתה קריבה אותה כ) ה, (להלן וגו‘ ” הראשים את בדים מכ! וזקנים לפניהם, ושלחום זקנים ה! את בערבוביא, כלכם” י אל! תקרבון ”ו! כאן אבל לפניהם, ללכת (ספרי הראשים את דוחפין וזקנים זקנים ה! את דוחפין ילדים

את (שם): ברים מד! הם לשון באיזה ר. ב� נו ד� שבו את� וי� כ): קמימות (שם): שאין בה ע! דרך ה. אין עלה ב� דרך אשר נ ה(שם): לכבוש תחלה, אליהן בא נ� אשר רים הע� ואת ואם מקום. ה! בעיני ולא י, בעינ! ר. ב� ד� י ה בעינ ב ייט ו (כג) בעיני משה היה טוב למה אמרה בתוכחות. משל לאדם שאומר תה לי לנסיון, ר לו: הן. נותנו א! חבירו: מכור לי חמורך זה, אמ! ל!

רש"י

ש ר ה על� רץ Wא את־ה� יך� Gנ לפ� יך� nאלה יהוה ן ת� נ� ה א כא ר

ת: ל־תח$ וא� א fל־תיר א� ך ל� יך� אבת י uאלה יהוה ר דב אשר כ>

נינו לפ� שים אנ� ה dנשלח אמרו ת ו� כלכם י אל� תקרבון שלישי כב ו�

ר Rאש רך ד את־ה� ר ב� ד� נו את� בו tש וי� רץ Wא את־ה� נו fחפרו־ל וי�

ר Wב ד� י ה� Dב בעינ ייט\ ן: כג ו� Mבא אליה ר נ� Pים אש ר ע� Mה ואת ה עלה־ב� נ>

חסן א� ק ס� א רע� א� ת י� ך מ� קד� ך ה� אל� יי� ב יה� חזי כא

ר: תתב� א ול� ל תדח� א ל� ך ל� ך ת� ה� אב� ד� א ה� אל� יי� ליל מ� א די כמ�

א נ� מ$ קד� גברין ח נשל� רתון אמ� ו� כלכון תי לו� וקרבתון כב

די א רח� א� ת י� א מ� פתג� א נ� ת$ י� ויתיבון א רע� א� ת י� א נ� ל$ ללון ויא�

א מ� פתג� י בעינ� ר ושפ כג תהן: לו� נעול די א י� קרו� ת וי� ה ב� ק נס�



גברין ר מנכון תרין עש� ,so I took from you twelve men — ודברית ד לשבטא ברא ח� .one man for each tribe, to spy out the Land — ג�לטורא .24 וסליקו They turned and ascended the — ואתפניו

highlands[44] דאתכלא חלא נ� ד ע� אתו and they came — ו�until the Valley of the Cluster,[45] ה ית� לילו and they — וא�spied out [the Land].רעא .25 They took in their hands from — ונסיבו בידהון מאבא דא�

the fruit of the Land אחיתו לנא and they brought it — ו�down to us; אתיבו יתנא פתגמא they brought back word to — ו�us אמרו רעא ,and they said — ו� Good is the Land“ — טבא א�that Hashem, our God, gives us!”[46] — די יי אלהנא יהב לנא

ק .26 למס� אביתון ,But you did not wish to ascend — ולא יי אלהכון ל מימרא ד� and you rejected the word — וסרבתון ע�

of Hashem, your God.שכניכון .27 במ� מתון ע� You COMPLAINED in your tents[47] — ואתר�

that they would retract when they saw that he had nothing to hide. Even then, however, they did not re-tract (Rashi).44. The Emorite highlands were located on the south-ern border of Eretz Yisrael (see note 41), and the Spies entered the Land from the south (see Bamidbar 13:17).45. The valley was thus called because of the cluster of grapes that the Spies cut from there and brought back to the people (ibid. v. 24).46. Here Moshe refers to the report of Yehoshua

and Calev, who spoke favorably about Eretz Yisrael (Rashi). Alternatively, all of the Spies spoke favorably of the Land itself, as stated in Bamidbar 13:27, but most of them went on to say that they would be un-able to conquer it due to the strength of its inhabitants. Subsequently, out of Moshe’s presence, they slandered the Land and called it (v. 32 there) a land that con-sumes its inhabitants (Ramban).

47. Rashi interprets גנו תר� as you slandered. Onkelos ו�interprets the word similarly to Radak in Sefer


so I took from you twelve men, one man for each tribe. 24 They turned and ascended the high-lands and came until the Valley of the Cluster, and spied it out. 25 They took in their hands from the fruit of the Land and brought it down to us; they brought back word to us and they said, ‘‘Good is the Land that Hashem, our God, gives us!’’

26 But you did not wish to ascend, and you rejected the word of Hashem, your God. 27 You slandered in your tents

שאין שראה כיון הן. לו: ר אמ! וגבעות, בהרים הן. לו: ר אמ!אמצא שלא זה הוא בטוח! בלבו: לוקח! ה! ר אמ! כלום כבו מע!ף א! תה. מע! סהו מנ! איני מעותיך, טול לו: ר אמ! ד מי! מום. בו כב, חזרו בכם כשתראו שאיני מע! אני הודיתי לדבריכם שמא ת!ברורים ה! מן מכם. ח אק ו� כא): (שם בכם חז!רתם לא תם וא!שים אנ� ר ש� ע� שנים (שם): שבכם מסולתים ה! מן שבכם, (שם): עמהם לוי שבט היה שלא גיד מ! בט. ש� ל ד אח� איש

ל שם סופו (שם כב): שנקרא ע! גיד ל אשכל. מ! ד נח (כד) עוערב שתי אומנין רבעה א! בה שהלכו מד מל! ה. את� גלו יר ומכל גבוהה ישראל שארץ גיד מ! אלינו. יורדו ו (כה) (שם): שאמרו הם מי רץ. א� ה ה� יאמרו טוב� ו כה): (ספרי הארצות תרסה, ה! לשון מרו. ת ו (כו) כג): (שם וכלב יהושע! טובתה, ”דברי וכן ע. הר! לשון גנו. תר� (כז) ו אמרו: כנגד מ! סתם התר!

מוציא דבה: נרגן“ (משלי יח, ח), אדם ה!

רש"י

יפנו כד ו� בט: ש$ ל� ד fאח יש א6 ים ש אנ� ר Kש ע� ים שנ� מכם ח yאק ו$

יקחו כה ו� ה: את$ גלו יר� ו� ל אשכ ל ח� cד־נ ע� או ב י� ו� ה ר� ה� ה� עלו י> ו�

יאמרו ו� ר ב� ד� נו dאת בו ש י� ו� ינו אל( דו eיור ו� רץ א� ה� י Lמפר ם ד� בי�

ם Gאבית א כו ול נו: ל$ ן Cנת ינו אלה+ אשר־יהוה רץ א� ה� ה Kטוב

הליכם בא$ גנו תר$ כז ו� ם: Mהיכ אל יהוה י את־פ6 מרו ת� ו� ת על ל>

יו jואתפנ כד א: לשבט� ד ח� א בר� ג� גברין ר עש� תרי מנכון רית ודב�

יבו jונס כה ה: ת� י� ילו jל וא� א ל� דאתכ� א חל� נ� ד ע� אתו ו� א לטור� יקו jוסל

רו אמ� ו� א מ� פתג� א נ� ת$ י� יבו jאת ו� א נ� ל$ יתו jאח ו� א רע� דא� א מאב� בידהון

אביתון א ול� כו א: נ� ל$ הב י� א נ� ה$ אל� יי� די א רע� א� א ב� ט�

שכניכון במ� מתון ע ואתר כז הכון: אל� יי� ד� א מימר� ל ע� רבתון וס� ק למס�


14 / דברים — פרשת דברים א / כח־כט

רתון אמ� יתנא ,and you said — ו� יי Because HASHEM“ — בדסני

HATES us רעא דמצרים פקנא מא� he took us out of the land — א�of Egypt, ר יתנא בידא דאמראה to deliver us into the — לממס�hand of the Emorite לשציותנא — to destroy us.

סלקין .28 חנא אנ� חנא ?To where shall we ascend — לאן א�ר למימ� לבנא ית Our brothers, the spies, have — תברו

BROKEN our hearts, saying, מננא קיף ות� ב ר� ם The land‘ — ע�contains a people greater and MORE POWERFUL than we,[48] יא שמ� צית ד ע� וכריכן ברבן ר� cities great and fortified[49] — קרוין reaching TOWARD the heavens,[50] מן ת� חזינא יא גבר� בני ף וא�— and even children of THE MIGHTY ONES have we seen there.’ ”[51]

אמרית לכון .29 ברון ולא תדחלון מנהון ,I said to you — ו� ל א תת�— “Do not be broken and do not fear them!

HaShorashim (רגן ן who defines a ,(ע‘ as a chronic נרג�complainer who conceals his true intent. Radak points out that this definition is reflected in our verse: You complained in your tents, i.e., complaining (at least ini-tially) only in private (cf. Chalifos Semalos).48. Onkelos interprets the term tall here as a meta-phor for their power rather than as a reference to their physical height. is the Aramaic word for round. Thus, the כריך .49Aramaic term ן -means “circular” fortified tow כריכ�ers that protected the cities (Rashi to Bamidbar 13:28). [Circular fortresses are stronger than angular

ones and more difficult to breach (Ayeles HaShachar there).] Accordingly, the Spies referred to the cities as בצורת, fortified, not merely in the sense that they were surrounded by a wall (Bamidbar 13:19), but also because they were protected by immense tow-ers and fortresses (see, similarly, II Divrei HaYamim 27:4 with Targum). See note 28 there for an additional explanation.50. Translation of א י� שמ� ערך) follows Meturgeman צית Others render it as, the peak of the heavens .(צית(Nesinah LaGer and Divrei Shaul to Bereishis 28:12).51. That is, members of the family of giants. The


and you said, ‘‘Because of Hashem’s hatred for us He took us out of the land of Egypt, to deliver us into the hand of the Emorite to destroy us. 28 To where shall we ascend? Our brothers have melted our hearts, saying, ‘A people greater and taller than we, cities great and fortified to the heavens, and even children of giants have we seen there!’ ’’

29 I said to you, ‘‘Do not be broken and do not fear them!

תם שונאים נו. והוא היה אוהב אתכם אבל א! ת ה‘ את� בשנאה דבלביה עלך ל רחמך מ! ה דבלבך ע! אותו. משל הדיוט אומר: מ!ים. מצר� מארץ נו הוציא� נו את� ה‘ ת בשנא כד): (ספרי בנים שני לו שהיו ודם בשר למלך משל היתה. לשנאה הוצאתו שהוא למי ל, ע! ב! של ת ח! וא! קיא ש! של ת ח! א! שדות שתי לו ויש ארץ ל, ע! ב! של לו נותן שונא שהוא ולמי קיא ש! של נותן אוהב

ן ע! כנ! וארץ אותה שקה ומ! עולה שנילוס היא קיא ש! של ים מצר!(תנחומא ן כנע! ארץ את לנו לתת ים ממצר! והוציאנו ל, ע! ב! של דברו ים. מ� ש� ב ובצורת גדלת רים ע� (כח) יט): שלח ישן רצון. ע אי (ספרי כה; חולין צ:): (כט) לא ת כתובים לשון הב! ה!ערוץ נחלים לשכן“ (איוב ל, ו) רגומו, ודומה לו ”ב! לשון שבירה, כת!

שבור נחלים:

רש"י

ים Wמצר רץ Rמא נו fהוציא נו את� יהוה ת zבשנא אמרו ת ו�

חנו cאנ | ה Kנ כח א� נו: Aשמיד לה� י eאמר ה$ ד בי\ אתנו ת Cת ל�

נו ממ ם ר� ו� דול ג� ם cע ר לאמ נו ב את־לב� סו המ� ינו ח א� ים על

ינו א6 ר� ים eק ענ� י Cם־בנ וג� ים Wמ ש� ב� ובצורת ת גדל ים rר ע�

ם: Mמה יראון jלא־ת ו} רצון ע� לא־ת> ם gאלכ ר Dאמ כט ו$ ם: ש$

ים דמצר$ א רע� מא� א נ� פק$ א� א נ� ת$ י� יי� ני בדס� רתון אמ� ו�

א חנ� אנ> ן לא� כח א: נ� יות$ לשצ� ה א� דאמר� א ביד� א נ� ת$ י� ר לממס�

א נ� מנ$ קיף ות ב ר� ם ע� ר למימ� א נ� לב$ ת י� רו תב+ א נ� ח$ א� לקין ס�

א ינ� Aחז א י� ר גב� בני ף וא� א י� ד צית שמ� ע ן וכריכ� ן ברב� ר� קרוין

מנהון: תדחלון א ול� ברון תת� א ל� לכון רית אמ� ו� כט ן: מ� ת�



קדמיכון .30 ר ב� דמד� אלהכון Hashem, your God, Who LEADS — יי the way before you[52] — לכון יגיח� HIS WORD[53] — מימרה

shall wage war for you,[54] ים ד עמכון במצר� -like ev — ככל די עב�erything that He did for you in Egypt, לעיניכון — before your eyes,

דברא .31 חזיתא ,and in the Wilderness — ובמ� as you — די have seen, אלהך יי סוברך ,that Hashem, your God — די

carried you, ברה ית ר גב� ר מסוב� די as a man carries — כמא his son, לכתון ה� די ארחא on the entire way that you — בכל traveled, תרא הדין ד א� ד מיתיכון ע� until you arrived at this — ע�place.

הדין .32 Yet in this matter of Hashem’s promise to — ובפתגמא bring you to the Land, יי אלהכון — ליתיכון מהימנין במימרא ד�

you do not believe in THE WORD OF Hashem, your God,

קדמיכון בארחא .33 ר ב� Who LEADS the way before you on — דמד�

family of giants is referred to in the Torah by several names: קים .etc. (Bereishis Rabbah 26:7) ,נפלים ,גבורים ,ענ�Onkelos generally renders all these terms as א י� ר� the ,גב�mighty ones.

52. Although הלך literally means Who walks, Onkelos ה�renders it as if it had said מוליך Who leads, because ,ה�the term walking implies a physical quality that does not apply to Hashem (see Me’at Tzori).

53. I.e., Hashem’s Providence (Akeidas Yitzchak,

Vayigash §31).54. Ordinarily, Onkelos renders waging war as א ח� אג�א ב� Here Onkelos omits .(see, e.g., below, vv. 41, 42) קר�the word א ב� since that word is used only for actual קר�engagement in face-to-face battle (as indicated by the root קרב, near). However, Hashem’s elimination of the Canaanites was not limited to actual warfare, for al-though many of them were killed in battle, there were many who fled, surrendered, or died through other means (Pas’shegen).


30 Hashem, your God, Who goes before you — He shall wage war for you, like every-thing that He did for you in Egypt, before your eyes, 31 and in the Wilderness, as you have seen, that Hashem, your God, carried you, as a man carries his son, on the entire way that you traveled, until you arrived at this place. 32 Yet in this matter you do not believe in Hashem, your God, 33 Who goes before you on the road

אית. ר אשר ר� מדב� כם. בשבילכם: (לא) וב חם ל� (ל) יל�עשה אשר ”ככל ל) (פסוק הימנו עלה שלמ! מקרא ל ע! מוסב אשר ר מדב� ב ף א! ועשה] [נ“א: תה וע! ים“, במצר! אתכם כמו בנו. את איש א יש� אשר וגו‘: כ אך� נש� כי אית� ר�

ישראל חנה מ! לפני הלך ה! האלהים ך לא! ע מ! יס! ”ו! אצל שתי שפיר!דרך ובנו לפניו ובאו לסטים לך ב! וגו‘ ” (שמות יד, יט), משל למה!הביאכם ל! בטיחכם מ! שהוא זה. ר ה ב� ד� (לב) וב וכו‘: לשבותו

אמינם בו: אל הארץ אינכם מ

רש"י

ר אש ל כ כ ם gכ ל� ם ח� יל� הוא ם לפניכ ך הל� ה> היכם אל ל יהוה

ר ית� אש� א ר ר� Rר אש מדב� ם: לא וב� Mיניכ Aים לע Dם במצר nה אתכ Bש ע�

רך ד ל־ה� בכ� את־בנו יש eא־א יש� ר Pאש כ> יך� אלה יהוה אך� נש$

ה gז ה� ר fב ד� לב וב� ה: Mז ה� קום מ� ד־ה� ע� ם Gד־באכ ע� ם כת הל� ר Rאש

רך ד ב� ם לפניכ ך הל לג ה> ם: Mהיכ אל יהוה ב> ם אמינ מ> ינכם Aא

די ככל לכון יגיח� מימרה מיכון קד� ר ב דמד הכון אל� יי� ל

די א ית� Aחז די א דבר� ובמ� לא לעיניכון: ים במצר> עמכון ד עב�

א רח� א� ל בכ� ברה ת י� ר גב� ר מסוב� א די כמ� ך ה� אל� יי� ך סובר�

דין ה� א מ� ובפתג� לב דין: ה� א תר� א� ד ע� מיתיכון ד ע� לכתון ה� די

א רח� בא� מיכון קד� ר ב דמד לג הכון: אל� א במימר�יי� >ד מהימנין ליתיכון


16 / דברים — פרשת דברים א / לד־לה

the road מישרי בית ר את� לכון תקנאה to PREPARE for you a — לא�suitable place OF ENCAMPMENT[55] שריותכון in which TO — לא�

CAUSE YOU TO ENCAMP,[56] מודא דאשתא בליליא with A PILLAR — בע�

OF fire by night ה חזיותכון בארחא די תהכון ב� to show you [that — לא�which you need to see] on the road on which you travel, מודא ובע�עננא ביממא and with a PILLAR OF cloud by day!”[57] — ד�

The sound of your words WAS — ושמיע� קדם יי ית קל פתגמיכון .34

HEARD BEFORE Hashem,[58] ורגז — and He was incensed יים למימר ,and He swore, saying — וק�הדין .35 בישא דרא האלין יא בגבר� ר גב� יחזי If even a man“ — אם

of these men, this evil generation, shall see (i.e., I give My word that they shall not see) רעא טבתא the good Land — ית א�

55. The ordinary meaning of the word תור is “to search ל�out” (see note 42). Here that cannot be the meaning, for Hashem certainly did not have to investigate the place of encampment (see Me’at Tzori). It means, rather, that Hashem would make the area suitable for encamp-ment by having the Aron level the terrain and kill any dangerous creatures (see Rashi to Bamidbar 10:34). [HaKesav VeHaKabbalah (Bamidbar 10:33) suggests that Onkelos interprets תור an ,טור here as related to ל�arranged row, conveying an action of arranging and preparing an area.] Onkelos further adds the words מישרי literally, place of encampment, to clarify ,בית what Hashem was arranging for them. (These words do not correspond with the following word in the verse, חנתכם which Onkelos interprets differently; see next ,ל�note.)56. Onkelos interprets חנתכם as if it were written ל�חנתכם ”as a transitive verb, “to cause you to encamp ,לה�[just as Rashi interprets the word ראתכם -written lat ,ל�er in the verse, as if it were written ראתכם to show“ ,לה�

you”] (Chalifos Semalos, Me’at Tzori).According to Ibn Ezra, it is an intransitive verb:

for you to encamp. Thus the full phrase, קום כם מ� תור ל� ל�חנתכם means, to search out for you a place for you to ל�encamp.

57. Onkelos adds the description of “pillars” based on Shemos 13:21, where the verse speaks of the “pillar of cloud” and “pillar of fire.”

58. Onkelos never ascribes an act of hearing to Hashem. Wherever the Torah says that Hashem “heard” Onkelos translates it either as He accepted, in the case of a prayer (see v. 45 below), or as it was heard before Him, in other cases (Rambam, Moreh Nevuchim 1:48). [Rambam explains that Onkelos’ deviation from the literal in these instances is in order to avoid at-tributing physical actions, such as hearing, to Hashem. Ramban, however (Bereishis 46:4), maintains that all such deviations are based on Kabbalah. See Bereishis ibid., note 5.]


to search out for you a place for you to encamp, with fire by night to show you the road on which you travel and with a cloud by day!’’

34 Hashem heard the sound of your words, and He was incensed and He swore, saying, 35 ‘‘If even a man of these men, this evil genera-tion, shall see the good Land

גיד ל! ”ללכת וכן ז), כו, (תהלים תודה“ בקול שמע! ”ל! וכן כא), יג, (שם דרך“ ה! נחתם ”ל! וכן ראותכם”, ”לה! כמו ראתכם. ל (לג) ביזרעאל“ (מלכים־ב ט, טו):

רש"י

ראתכם ל� ה יל� ל� | ש א� ב� ם gתכ חנ ל> קום מ� ם nכ ל� תור ל�

יהוה ע ישמ\ לד ו� ם: יומ$ ן fנ ע� Mוב ה לכו־ב� Aת ר Rאש רך ד ב�

ה Pלה אם־ירא לאמר: ע ב\ יש� ו� ף יקצ ו� ם gדבריכ את־קול

ה טוב� ה� רץ Kא ה� ת א ה gז ה� ע fר ה� דור ה� לה א ה� ים Lש אנ� ב$ איש

יותכון חז� לא� א בלילי� א מוד� בעא ת� >דאש� יותכון שר� לא ר בית את�

>מישרי לכון ה א� תקנ� לא

ם יי� קד� יע ושמ" לד א: מ� בימ� א מוד� ובעא נ� ענ� >ד ה ב� כון תה� די א רח� בא�

יחזי אם לה ר: למימ� יים וק� ורגז מיכון פתג� ל ק� ת י�

א בת� ט� א רע� א� ת י� דין ה� א ביש� א ר� ד� אלין ה� א י� בגבר� ר גב�



אבהתכון ל� ן למת� ימית ק� that I swore to give to your — די forefathers.יפנה .36 ר ב� כלב :Except for Calev son of Yefuneh — אלהן

ה רעא ,He shall see it — הוא יחזינ� and to — ולה אתן ית א�him shall I give the land ה ך ב� on which he walked,[59] — די דר�יי ,and to his children — ולבנוהי לתא ד� ח� ר ד� שלים בת� ף די א� — חל�IN RETURN FOR HIS HAVING wholeheartedly followed in THE way of FEAR OF Hashem.”יי .37 קדם מן ז רג� הוה י על� ף UPON me, as well, THERE WAS — א�

ANGER FROM BEFORE Hashem[60] בדילכון — because of you, מן ת לא תעול ת� ף א� saying, “You, too, shall not — למימר א�enter there (into the land of Canaan).[61]

קדמך .38 דקאם נון ר ב� Yehoshua son of Nun, who — יהושע� stands before you, מן he shall enter there — הוא יעול לת�

as leader in your stead; קף ארי הוא ,strengthen him — יתה ת�ה לישראל חסננ� for he shall cause Israel to inherit it.[62] — י�

יהי .39 לבזא רתון אמ� די פלכון -And as for your small chil — וט�dren, whom you said will be taken captive,[63] ובניכון די

59. This refers to the part of Eretz Yisrael in which Calev alone walked, i.e., the city of Chevron, as it says (Bamidbar 13:22), and he arrived at Chevron, referring to Calev (Rashi).60. Onkelos avoids translating ף נ� literally, became התא�angry, to avoid the connotation of Hashem having dif-ferent states (Me’at Tzori).61. This occurred as a result of the people’s complaint

at the waters of strife (mei merivah), as related in Bamidbar Ch. 20. Moshe mentioned it here in order to group together all who were prevented from entering the Land because of the Jewish people’s sins, and in order to introduce Yehoshua’s reward in the following verse (Ramban).62. I.e., he will apportion the Land to them.63. They had said (Bamidbar 14:3), “Why is Hashem


that I swore to give to your forefathers. 36 Except for Calev son of Yefuneh: He shall see it, and to him shall I give the land on which he walked, and to his children, because he whole-heartedly followed Hashem.’’

37 With me, as well, Hashem became angry because of you, saying, “You, too, shall not enter there. 38 Yehoshua son of Nun, who stands before you, he shall enter there; strengthen him, for he shall cause Is-rael to inherit it. 39 And as for your small children, whom you said will be taken cap-tive, and your children who

לא רוגז: ף. נתמ! נ ד חברון“ (במדבר יג, כב): (לז) התא יבא ע! ר ”ו! ה. חברון, שנאמ! ך ב� ר (לו) אשר ד�רש"י

הוא בן־יפנה ב uל כ� י ת לו זול� ם: Mאבתיכ ל> ת ת+ ל� עתי נשב� ר Rאש

ר Pאש ן ע� י� יו Wנ ולב� ה fך־ב ר� ד$ ר Pאש ארץ את־ה� ן oולו־את ה נ� ירא

לאמר ם Gלכ בגל� יהוה ף נ~ התא� ם־בי לז ג� יהוה: י Cחר א> א מל+

ניך� לפ� ד עמ� ה$ בן־נון ע� לח יהוש� ם: ש$ בא א־ת� ל ה fת ם־א� ג�

ל: Aא את־ישר� ה נ� Pנחל י� כי־הוא זק ח� אתו ה מ� Wש בא Kי הוא

ר אש ם ובניכ היה jי ז cב ל� ם רת אמ� ר אש פכם רביעי לט וט�

הוא יפנה ר ב� לב כ� הן אל� לו תכון: ה� אב� ל� ן למת� ימית ק� די

די ף חל ולבנוהי ה ב� ך דר� די א רע� א� ת י� אתן ולה ה יחזינ�

ר למימ� בדילכון ם מן קד�>יי� ז ה רג הו� י על ף א� לז יי: ד ר ת� ב�

א לת� ח >ד שלים א�

ך מ� קד� אם דק� נון ר ב� ע� יהוש� לח ן: מ� ת� תעול א ל� ת א� ף א�

אל: לישר� ה חסננ� י� הוא ארי קף ת� תה י� ן מ� לת� יעול הוא

די ובניכון יהי א לבז� רתון אמ� די פלכון וט� לט


18 / דברים — פרשת דברים א / מ־מא

and your children who did not know — לא ידעו יומא דין טב ובישgood from evil this day and are not deserving of punishment מן — ה ;they will enter there — אנון יעלון לת� — ולהון אתננ�to them shall I give it ה יירתנ� and they shall take — ואנון possession of it.[64]

תון .40 turn yourselves — אתפנו לכון ,And as for you — וא�around דברא ,and journey to the Wilderness — וטולו למ�

מא דסוף ח י� in the direction of the Sea of Reeds.”[65] — אר�

רתון לי .41 אמ� אתבתון ו� Upon hearing Hashem’s words, you — ו�answered and said to me, יי קדם בנא We have“ — ח�

sinned BEFORE Hashem! ק ונגיח� קרב חנא נס� We shall now — אנ�ascend and wage war against them אלהנא יי קדנא פ� די ככל — according to everything that Hashem, our God, has com-manded us!” קרבה מני ית ר גב� Every man of you — וזרזתון armed himself with[66] his weapons of war, ק למס� ושריתון and you BEGAN to ascend the mountain.[67] — לטורא

bringing us to this Land to die by the sword? Our wives and young children will be taken captive!”

64. They will not be taken captive as you claimed, but will enter Eretz Yisrael, conquer it and settle in it.

65. The Wilderness in which the Jewish people were presently located lay south of the Seir highlands and north of the Yam Suf. Had they not sinned, they would have traveled northward through the Seir highlands and entered Eretz Yisrael immediately. Instead, they would now have to turn around and travel back toward the Yam Suf (Rashi).

66. Literally, girded, meaning to encircle around one-self as with a belt. This term is used to describe a person arming himself, since weapons were typically inserted into a belt tied around the waist (see Bereishis 14:14 note 17).67. Rashi writes that the Hebrew הינו ת� is related to the ו�word הננו, “we are ready,” which they used to express their readiness to go and wage war (Bamidbar 14:40). Onkelos’ translation, “and you began,” is likewise based on this understanding, for one who is ready for something begins to do it (Rabbeinu Bachya).

Tosafos U’Miluim notes that Onkelos’ translation


did not know good from evil this day — they will enter there; to them shall I give it and they shall possess it. 40 And as for you, turn yourselves around and journey to the Wilderness, in the direction of the Sea of Reeds.”

41 You answered and said to me, ‘‘We have sinned to Hashem! We shall ascend and wage war according to everything that Hashem, our God, has com-manded us!’’ Every man of you armed himself with his weapons of war, and you readied your-selves to ascend the mountain!

ב ארץ אדום עביר אתכם דרך רוח! רתי לה! כם. אמ! (מ) פנו ל�פנו עכוב: לכם מתם וגר! לתם קלק! לארץ, ליכנס צפון ד לצ!מדבר שה! סוף. ם י ד לצ! ר מדב� ב! ותלכו אחוריכם ל! כם. ל�פסיק בין י!ם סוף ר שעיר היה מ! שהיו הולכים בו לדרומו של ה!

כל שעיר, ר בבו את ה! ים ותס! ד ה! לצ! המשכו תה שעיר, ע! ר לה!ועלינו ”הננו לשון הינו. ת� ו (מא) מזרח: ל! ערב מ! מן ה! דרומו ר רתם, לשון הן, כלומ! לשון שאמ! מקום“ (במדבר יד, מ), זה ה! אל ה!

נתם: מ! נזד!

רש"י

ם Rה ול� ה מ� Wש באו י� ה מ� ה+ ע ר� ו� טוב יום ה� דעו לא־י$

ה ר� fמדב ה� וסעו ם gכ ל� פנו ם Gת מ וא� : שוה� יר� jי ם וה+ ה נ� אתנ

יהוה ל> אנו ט� ח� י אל� אמרו ת ו� | ענו ת> מא ו� ם־סוף: י� רך Pד

ינו אלה( יהוה נו fאשר־צו ל ככ מנו ונלח� עלה נ> חנו zאנ

ה: ר� ה$ ה� ת על ל> ינו eה ת� ו� מתו מלח� י את־כל� יש א חגרו ת� ו�

ולהון ן מ� לת� יעלון אנון וביש ב ט� א דין יומ� עו יד$ א ל�

א דבר� למ� וטולו לכון אתפנו תון וא� מ ה: יירתנ� ואנון ה אתננ�

ם יי� קד� א בנ� ח> לי רתון אמ� ו� אתבתון ו� מא דסוף: א מ� י� ח ר� א

א נ� ה$ אל� יי� א נ� קד$ פ� די ככל ב יח� קר� jונג ק נס� א חנ� אנ>

א: לטור� ק למס� ריתון וש� בה קר� ני מ� ת י� ר גב� רזתון וז�



לי .42 יי ר אמ� להון ,Hashem said to me — ו� ר Tell“ — אמ�them, לא תסקון ולא תגיחון קרב — ‘Do not ascend and do

not wage war, ארי לית שכנתי ביניכון — for MY SHECHINAH IS not among you[68] and you will not be successful; ברון ולא תת�עלי דבביכון -do not ascend so that you will not be SHAT — קדם ב�

TERED before your enemies.’ ”בלתון .43 ללית עמכון ולא ק� So I spoke WITH you but you — ומ�

did not HEED my words.[69] יי ל מימרא ד� You — וסרבתון ע�rebelled against the word of Hashem, וסלקתון עתון רש� וא�.and you acted wickedly and ascended the mountain — לטוראדמותכון .44 לק� הוא ה� בטורא דיתב אמראה ק The Emorite — ונפ�

who dwells on that mountain went out toward you בריתא and they pursued you — ורדפו יתכון — כמא די נתזן ד�as the bees SWARM;[70] וטרדו יתכון בשעיר — they DROVE you

here reflects the fact that although they began their ascent, they never actually completed it, for, as the verse in Bamidbar (14:45) states, the enemy immedi-ately descended the mountain and defeated them (see Sforno there and Rashi to v. 42 here).68. Wherever the Torah describes Hashem as “being present,” Onkelos refers to Hashem in terms of “[His] Shechinah.” For explanation of this term, see Rambam (Moreh Nevuchim 1:28); Ramban (Bereishis 46:1 and below, 12:5); Abarbanel to Moreh Nevuchim 1:27 ד”ה .ff ספק שמונה עשר69. When the Hebrew verb שמע is meant in the sense of accepting, agreeing with, or heeding, Onkelos uses the Aramaic root קבל. However, when the word means to hear with one’s ears [or to understand (as in Bereishis 41:15)], Onkelos uses the root שמע, which is used in

Aramaic as well as Hebrew (Rashi to Bereishis 37:27; see also Teshuvos HaRashba V §55).

70. The commentators of Onkelos struggle to find the source and exact meaning of this unusual Aramaic term. It apparently refers to the erratic flying of bees as they emerge forcefully from their hive, giving the im-pression of water being sprayed (נתז), or of something shooting out by force (Bava Kamma 17a: תזין .(צרורות מנ�Alternatively, it means “as the bees squirt [venom]” (Beurei Onkelos, Me’at Tzori). Others say it means, cut off (Pas’shegen; Nesinah LaGer).

According to Onkelos, the metaphor of the verse describes the movement of the enemy. According to Rashi, however, Moshe was pointing out another point about this attack: As soon as the enemy attacked a Jew, he died, just as bees die as soon as they sting a person.

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION42 Hashem said to me, “Tell

them, ‘Do not ascend and do not wage war, for I am not among you; so that you will not be struck down before your enemies.’ ’’

43 So I spoke to you, but you did not listen. You rebelled against the word of Hashem, and you acted wickedly and ascended the mountain. 44 The Emorite who dwells on that mountain went out toward you and pursued you as the bees do; they pounded you in Seir

(במדבר ירידה אלא לכם תהא עלייה לא עלו. ת לא (מב) דבורה ה ה! מ! דברים. ה ה עשינ� אשר ת (מד) כ ג): יז, רבה

ף הם כשהיו נוגעים ד מתה, א! כה את האדם מי! זאת כשהיא מ! ה!ד מתים (מדרש אגדה): בכם מי!

רש"י

חמו Kא־תל ול עלו ת> א ל הם ל� אמר י אל� יהוה יאמר מב ו�

ר Cב אד� מג ו$ ם: Mיביכ א י לפנ+ גפו תנ� ולא ם gבקרבכ ני Gאינ י כ6

עלו ת> ו� דו eז ת� ו� יהוה י Lאת־פ מרו ת� ו� ם gעת שמ� א ול ם Gאליכ

ירדפו ם ו� אתכ הוא לקר� ר ה� dה ב ב� יש י ה� אמר א ה$ יצ ה: מד ו� ר� ה$ ה�

יר eבשע ם nאתכ כתו י� ו� ים Eדבר ה� ה ינ� Gעש ת> ר Pאש כ> ם אתכ

ב תגיחון קר� א ול� תסקון א ל� להון ר אמ� לי יי� ר אמ� ו� מב

ללית ומ� מג עלי ב�ביכון: >דב� ם קד� ברון תת א ול� ביניכון לית

>שכנתי ארי

וסלקתון עתון רש� וא� יי� ד� א מימר� ל ע� רבתון וס� בלתון ק א ול� עמכון

פו ורד$ מותכון ד� לק� הוא ה� א בטור� תב די� ה א� אמר� ק ונפ� מד א: לטור�

בשעיר תכון י� דו וטר+ א ת� י� בר� ד� ן תז� נ� א די כמ� תכון י�


20 / דברים — פרשת דברים א / מה — ב / ב

AWAY[71] in Seir[72] ד חרמה until Chormah.[73] — ע�

בתון ובכיתון קדם יי .45 -Then you returned and wept be — ות�fore Hashem, צלותכון יי ביל ק� but Hashem did — ולא

not ACCEPT your PRAYER למליכון אצית and He did — ולא not hearken to YOUR WORDS.גיאין .46 You remained in REKAM-ge’ah — ויתבתון ברקם יומין ס�

for many days, יתבתון די יא as many as the — כיומ�days that you dwelled in your subsequent encampments.[74]

2.דברא .1 למ� לנא ונט� -We then turned and we jour — ואתפנינא

neyed to the Wilderness מא דסוף ח י� -in the direc — אר�tion of the Sea of Reeds, יי עמי ליל as Hashem — כמא די מ�had spoken WITH me,[1] קפנא ית טורא דשעיר -and we en — וא�circled the highland of Seir גיאין for many days.[2] — יומין ס�

71. According to Rashi to the parallel verse in Bamidbar 14:45, the word כתו י� תית is related to ו� ,כ�crushed. Onkelos, however, may understand it as related to נכית, bite or sting (see Bamidbar 21:6 with Onkelos), and therefore explains כתו י� as an allusion to ו�“driving away,” since most animal bites or stings drive away a potential predator. This is supported by our verse’s analogy to bees (Me’at Tzori, Miluim).

Chalifos Semalos says that Onkelos’ rendering indi-cates that the Jewish people who launched this attack were not killed out (or at least entirely), just like bees, which injure but don’t kill (cf. previous note; see Me’at Tzori for various sources regarding the question of whether the Jewish people were killed in this battle).72. They had ascended the Emorite highlands from Seir, which lay to the south, as explained in note 41.

73. “Chormah” means elimination. The place was called Chormah because the Jewish fighters were defeated there until they were eliminated (Rashi to Bamidbar 14:45; see above, note 71).

74. The Jewish people remained in Kadesh-barnea (Rekam-ge’ah) for nineteen years, after which they circled the Seir highlands for another nineteen years (see following verse), eventually returning to Kadesh (see Bamidbar 20:1 note 2). Our verse therefore says that they dwelled in Kadesh for the same amount of days that they spent in all their subsequent journeys and encampments until they returned there (Rashi).

1. See above, 1:40.

2. They traveled along the southern side of the Seir highlands, going from west to east (Rashi).


until Chormah. 45 Then you re-turned and wept before Hashem, but Hashem did not listen to your voice and He did not hearken to you. 46 You remained in Kadesh for many days, [as many] as the days as you dwelled.

2.1 We turned and journeyed to

the Wilderness in the direction of the Sea of Reeds, as Hashem had spoken to me, and we encircled the highland of Seir for many days.

חמיו ר! ת מד! עשיתם כביכול בקלכם. ה‘ ע מ ולא ש� (מה) מים דש י� תשבו בק� כזרי (תנחומא ישן שלח כ): (מו) ו כאילו א!בתם יש אשר מים י� כ ר] [שנאמ! שנה, עשרה ע תש! בים. רע עשרה מהם סעות, והם היו שלשים ושמנה שנה, תש! מ! בשאר ה!לקדש, וחזרו ע עשרה שנה הולכים ומטורפים עשו בקדש ותש!מדבר“ (במדבר לב, יג). כך מצאתי בסדר ינעם ב! ר ”ו! כמו שנאמ!

ה. אילו לא חטאו היו ר� מדב� ע ה נס נפן ו עולם (פרק ח): (א) וובשביל לצפונו, מן דרומו לארץ ליכנס שעיר ר דרך ה! עוברים ר שעיר, מדבר שהוא בין י!ם סוף לדרומו של ה! ד ה! שקלקלו הפכו לצ!ם סוף, דרך יציאתן מזרח דרך י ערב ל! מ! והלכו אצל דרומו מן ה!ד ערבית, משם היו הולכים לצ! ים שהוא במקצוע! דרומית מ! ממצר!מואב: ארץ ד ע! דרומו כל שעיר. ר ה את ב ס� נ� ו מזרח: ה!

רש"י

ם ע יהוה בקלכ zמ א־ש� י יהוה ול תבכו לפנ� בו ו� ש� ת� ה: מה ו� רמ$ ד־ח� ע�

ר Pאש ים eמ י� כ� ים Eב ר� ים Lמ י� ש ד+ בק� שבו Aת מו ו� ם: Mאליכ ין eאז Mה א ול

ר Pדב ר nאש ם־סוף כ> י� רך Rה ד ר� מדב� ע ה� zנס ו� פן נ [ב] א ו� ם: Mבת יש�

יאמר ים: ס חמישי ב ו� jב ר� ים מ6 י� יר eר־שע את־ה� ב ס� נ= ו� י Wאל יהוה

צלותכון יי� ביל ק א ול� יי� ם קד� ובכיתון בתון ות� מה ה: רמ� ח� ד ע�

די א י� כיומ� גיאין ס� יומין ם ברק� ויתבתון מו למליכון: אצית א ול�

ליל מ� א די כמ� דסוף א מ� י� ח ר� א א דבר� למ� א לנ� ונט> א ינ� Aואתפנ א ב יתבתון:

ר אמ� ו� ב גיאין: ס� יומין דשעיר א טור� ת י� א פנ� Aק וא� עמי יי�



ר יי לי למימר .2 אמ� ,Hashem said to me, saying — ו�

הדין .3 טורא ית קפתון דא� לכון גי -Enough of your encir“ — ס�cling this mountain ; אתפנו לכון צפונא — turn yourselves

northward.[3]

ר .4 למימ� קד פ� מא ע� -You shall command the people, say — וית ing, עברין תון בני You are passing‘ — א� אחיכון בתחום

by the border of your brothers, the children of Eisav — עשו(the Edomites), דיתבין בשעיר — who dwell in Seir; וידחלון חדא ,they will be afraid of you — מנכון מרון ל� but you — ותסת�should be very careful:

ארי לא אתן לכון ,Do not provoke them — לא תתגרון בהון .5רעהון ך for I shall not give you of their land — מא� ד מדר� ע�

ת רגלא רס� ארי ירתא לעשו even a step of the sole of a foot,[4] — פ�— for as an inheritance to Eisav יהבית ית טורא דשעיר — have I given the Seir highland.

ספא .6 You shall purchase GRAIN from — עיבורא תזבנון מנהון בכ�them for money[5] ותיכלון — so that you may eat; יא ף מ� וא�

3. After reaching the southeastern border of Seir they should turn northward to travel along its eastern border.4. You have no right to even set foot in their land with-out their permission (Rashi).

5. Elsewhere, Onkelos translates אכל as א food ,מיכל�(e.g., Vayikra 11:34). Marpei Lashon suggests that here Onkelos renders it as grain since it is unlikely that they would be buying freshly cooked food for so many

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION2 Hashem said to me, saying,

3 “Enough of your encircling this mountain; turn yourselves northward. 4 You shall com-mand the people, saying, ‘You are passing by the border of your brothers, the children of Eisav, who dwell in Seir; they will be afraid of you, but you should be very careful: 5 Do not provoke them, for I shall not give you of their land even a step of the sole of a foot, for as an inheritance to Eisav have I given the Seir high-land. 6 You shall purchase food from them for money so that you may eat; and also water

דרום ה! מן מזרחית לרוח! לכם סובו ה. פנ� צ� כם ל� פנו (ג) וזהו מזרחית. ה! רוח! את הולכים נמצאו צפון, ל! פניכם צפון ל!יח): יא, (שופטים מואב“ לארץ שמש ח ממזר! יבא ”ו! ר שנאמ!בם“ תתגרו ל ”א! שמירה, ה! הו ומ! מאד. רתם ונשמ (ד) רגל, ף כ! ך מדר! אפילו גל. ר� ף כ ך מדר ד ע (ה) ה): (פסוק רצם בא! עשות ל! לכם רשה מ! איני הרגל ת דריס! אפילו ר כלומ!

ל ף רגל ע! ת כ! ד שיבא יום דריס! גדה: ע! ש א! שלא ברשות. ומדר!גליו וגו‘ ” (זכריה יד, ד; תנחומא ישן ר ”ועמדו ר! זיתים, שנאמ! ר ה! ה!(בראשית לו תי נת! עממין עשרה ברהם. מא! ו. ה לעש� ירש� ו): ומואב מון ע! הן דמוני וק! וקניזי וקיני לכם, שבעה יח-כא), טו, לבני ים שנ! וה! לעשו, מהם אחד כג), מד, רבה (בראשית ושעיר אומר שהיה ה מ! ל ע! ק ושת! ים למצר! אתו ך שהל! ר בשכ! לוט.

רש"י

פנו ה gז ה� ר Kה את־ה� סב ם כ ב־ל� ג ר� לאמר: י אל\ יהוה

בגבול ים עבר ם Rת א� לאמר ו cצ ם ע� ד ואת־ה� ה: פנ� צ� ם Gכ ל�

ם Gרת ונשמ� ם מכ יראו jוי יר Eבשע ים eישב ה� ו י־עש� Aבנ ם Rאחיכ

ם רצ� א� Aמ כם ל� ן uא־את ל י כ ם ב� רו ל־תתג� ה א� ד: מא

ר את־ה\ תי Dת נ� ו לעש� ה Kי־ירש jכ גל Wף־ר כ� ך cמדר ד Dע

ים ם־מ� וג� ם gלת אכ� ו> סף Gכ ב� אתם Aמ תשברו כל ו א יר: jשע

אתפנו דין ה� א טור� ת י� קפתון דא� לכון גי ס� ג ר: למימ� לי יי�

בתחום ברין ע� תון א� ר למימ� קד פ� א מ� ע� ת וי� ד א: צפונ� לכון

מרון ותסת� מנכון וידחלון בשעיר תבין די� ו עש� בני אחיכון

רעהון מא� לכון אתן א ל� ארי בהון רון תתג� א ל� ה א: חד� ל�

א טור� ת י� בית יה� ו לעש� א ירת� ארי א רגל� ת רס� פ� ך מדר� ד ע�

א י� מ� ף וא� ותיכלון א ספ� בכ� מנהון תזבנון א עיבור� ו דשעיר:


22 / דברים — פרשת דברים ב / ז

ספא and also water shall you buy from them for — תכרון מנהון בכ�money[6] ותשתון — so that you may drink.

ברכך .7 אלהך יי For Hashem, your God, has blessed — ארי you ידך לך in all your handiwork;[7] — בכל עובדי פיק ס�

דברא He SUPPLIED YOU WITH YOUR NEEDS[8] — צרכך במהכך ית מ�בא הדין ן ;DURING your travel in this great Wilderness — ר� דנ�רבעין שנין עדך this forty-year period — א� יי אלהך בס� — מימרא ד�THE WORD OF Hashem, your God, was IN YOUR AID;[9] רת לא חס�ם ” ’.you did not lack a thing — מדע�

people; grain, however, can be bought and prepared for many.

Some commentators, however, see a halachic sig-nificance to this translation. It is prohibited to eat food cooked by an idolater (Shulchan Aruch, Yoreh Deah §113). According to one opinion (cited in Yerushalmi Avodah Zarah 2:8), this prohibition is Biblical, and is derived from our verse (the juxtaposition of food and water teaches that just as water is consumed in its original state, so too food of an idolater may be con-sumed only in its original state, i.e., raw, not cooked). Onkelos’ rendering here may reflect this opinion; he speaks specifically of grain, which may be taken from an idolater, to exclude cooked food, which is prohibited. This is reflected in Targum Yonasan’s translation of this verse as well: you shall purchase grain “when raw” (see Marpei Lashon).

The conclusion of both Yerushalmi and Talmud Bavli, however, is that this prohibition is not Biblical, but Rabbinic in origin. It is, however, a prohibition of very ancient origin (see Tosafos, Avodah Zarah 37b ד“ה Some suggest that Onkelos’ rendering shows .(והשלקותthat the prohibition originated with Moshe Rabbeinu himself, and therefore already at the time of our verse, the Jewish people would not eat food cooked by an idol-ater (Or HaTargum). Alternatively, even if there was

no specific prohibition against eating food cooked by idolaters, it was still not common practice to take such food, since there would almost always be Biblically prohibited foods mixed in or absorbed in the cooking process. Onkelos therefore uses a term that reflected the common practice (see Haamek Davar).6. Although in the previous clause, Onkelos uses the usual Aramaic term for buying (זבן), here he uses the same unusual term as the Hebrew (כרה) to avoid rep-etition (Nefesh HaGer). Some texts of Onkelos, how-ever, read תזבנון here as well (see further discussion in Beurei Onkelos).7. Although you have your own manna and well-water, you should present yourselves as wealthy by purchas-ing food from the Edomites, so as not to appear un-grateful for Hashem’s goodness (Rashi).8. The term ה knowledge, when speaking of ,ידיע�Hashem, refers to His providential supervision (hash-gachah) over the world (see Ramban to Bereishis 18:19). Here, then, ע ד� means He was aware of your י�needs and provided you with them (Marpei Lashon, Me’at Tzori; see also Sforno; see, similarly, Onkelos to Shemos 2:25).9. Onkelos explains that when the verse describes Hashem’s being “with” someone, it means that His Word (i.e., His Providence) assisted that person.


shall you buy from them for money so that you may drink. 7 For Hashem, your God, has blessed you in all your handiwork; He knew your travel in this great Wilder-ness; this forty-year period Hashem, your God, was with you; you did not lack a thing.’ ’’

(מדרש כבנו עשאו יט), יב, (בראשית הוא“ ”אחתי אשתו ל ע!(בראשית לי“ כריתי ”אשר וכן ח, מק! לשון תכרו. (ו) אגדה): כו.): השנה (ראש כירה למכירה קורין ים ה! כי בכר! שכן ה), נ,

תכפרו] [נ‘‘א: תכפו לא לפיכך כך. בר אלהיך� ה‘ כי (ז) צמכם ע! ראו ה! אלא עניים, תם א! כאילו להראות טובתו את

עשירים:

רש"י

כך� ר� Aב יך� אלה יהוה ז כי ם: Mושתית סף Gכ ב� אתם Aמ תכרו

ה gז ה� דל ג� ה� ר מדב= את־ה� לכתך� ע cד י� ך� ד י� ה עש� מ> בכל

ר: ב$ ד� רת� Dס ח� א ל ך עמ� יך� אלה יהוה ה נ� ש� ים Lע רב� א� | ה Rז

ך רכ� ב� ך ה� אל� יי� ארי ז ותשתון: א ספ� בכ� מנהון *תכרון

דין ה� א ב� ר� א דבר� מ� ת י� ך כ� במה� ך פיק ל� סך רכ� >צ� ך יד� די עוב� ל בכ�

ם: ע� מד$ רת חס� א ל� ך עד� בס ך ה� אל� יי� א ד מימר� שנין רבעין א� ן דנ�*נ"א: תזבנון



עשו .8 בני אחנא מלות רנא עב� -We passed from our broth — ו�ers, the children of Eisav בשעיר who dwell — דיתבין

in Seir, ח מישרא ת ,from the way of the Plain — מאר� מאיל� ואתפנינא from Eilas and from Etzion-gever,[10] — ומעצין גבררנא עב� דברא דמואב and we turned and passed — ו� ח מ� in — אר�the direction of the Moavite wilderness.לי .9 יי ר אמ� מואבאי ,Hashem said to me — ו� ל ע� תצור לא

— “You shall not BESIEGE THE MOAVITES[11] תתגרי ולא קרב עמהון ד -and you shall not provoke them BY MAK — למעב�

ING war with them,[12] ירתא רעה מא� לך אתן לא for I — ארי shall not give any of [Moav’s] land to you as an inheritance, לוט לבני for to the children of Lot, Moav’s ancestor,[13] — ארי ירתא ת לחי� ית ית -have I given LECHAYAS as an inheri — יהב tance.[14]

10. These are places in the vicinity of Edom that the Jewish people passed while circling the Seir highlands.

11. A simpler translation of these words is, you shall not distress (as Targum Yonasan indeed renders it). Onkelos translates ר צ� ל ת� ל as though it were written א� א�צור you shall not besiege (as below, 20:19), i.e., do not ,ת�set up a צור -siege, against them. Beurei Onkelos sug ,מ�gests that this translation is based on the teaching of the Sages, cited by Rashi, that the Jewish people were permitted to conduct limited raids against Moav and cause them distress in other ways aside from outright war (see following note). This prohibition, then, could not mean simply, do not distress, but rather, do not lay a siege, which is the first step in direct warfare (Beurei Onkelos). See further below, note 30.

12. That is, you shall not instigate a provocation of war. Here the verse explicitly states the word “war”; this is in contrast with v. 19 below, with regard to Ammon, where the verse writes only, do not provoke them. The implication of this is that the Jewish people were in-deed permitted to provoke Moav in ways short of actual war, such as by frightening them, displaying arms, and conducting limited raids (Rashi, Gur Aryeh).13. Lot was the father of Moav and Ben Ami, the ances-tors of the nations of Moav and Ammon (see Bereishis 19:36-38).14. The Aramaic name for Ar was Lechayas. This prov-ince was the capital of, and represented the whole of, Moav (Rashi here, Rashi and Rashbam to Bamidbar 21:28).

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION8 We passed from our broth-ers, the children of Eisav who dwell in Seir, from the way of the Plain, from Eilas and from Etzion-gever, and we turned and passed in the direction of the Moavite wilderness.

9 Hashem said to me, “You shall not distress Moav and you shall not provoke war with them, for I shall not give any of its land to you as an inheritance, for to the children of Lot have I given Ar as an inheritance.

הלוך רוח! מזרחית: כנו פנים ל! ד צפון. הפ! עבר. לצ! נ נפן ו (ח) ומואב ל ע! להם ר אס! לא ה]. מ� [מלח� ם ר ב� תתג� ל וא (ט) כשהם להם ונראים אותם היו מיראים אבל מלחמה, אלא מפני העם“ (במדבר כב, ג) יגר מואב כתיב ”ו! לפיכך מזויינים,

ל תתגר ר ”וא! מון נאמ! שהיו שוללים ובוזזים אותם, אבל בבני ע!ר צניעות אמם שלא פרסמה בם“ (להלן פסוק יט) שום גרוי, בשכ!ר בכירה שקראה שם בנה מואב [כלומ! ל אביה, כמו שעשתה ה! ע!מדינה: ה! שם ר. ע� לח:): קמא בבא יא; נא, רבה (בראשית מאב]

רש"י

רך מד יר בשע ישבים ה� ו י־עש� Aבנ ינו ח� א� ת oמא ר עב נ> ח ו�

פן נ ו� פסוק] באמצע בר ס [פסקא Wג עצין Aומ ת Dאיל Aמ ה ב� ער� ה$

ר צ� ל־ת� א� י אל� יהוה יאמר ט ו� ב: מוא$ ר מדב\ רך Gד ר עב נ> ו�

לך� ן א־את ל י כ ה Wמ מלח� ם fב ר ל־תתג= וא� ב את־מוא�

ה: ירש$ ר fאת־ע תי ת\ נ� לבני־לוט י Lכ ה ירש� רצו א� Aמ

ח ר� מא בשעיר תבין די� ו עש� בני א נ� אח$ ת מלו� א רנ� עב> ו� ח

א ינ� Aואתפנ בר ג$ ומעצין ת מאיל� א מישר�

תצור א ל� לי יי� ר אמ� ו� ט ב: דמוא� א דבר� מ� ח ר� א א רנ� עב> ו�

ך ל� אתן א ל� ארי ב קר� ד עמהון למעב רי תתג� א ול� אי מואב� ל ע

א: ירת� ת י לח� ת י� בית יה� לוט לבני ארי א ירת� רעה מא�


24 / דברים — פרשת דברים ב / י־יא

ה .10 ב� יתיבו דמין מלק� The FEARSOME ONES[15] dwelled — אימתני there previously,[16] גי ב וס� ם ר� a great and numerous — ע�

people, יא קיף כגבר� and POWERFUL as THE MIGHTY ONES.[17] — ות�

יא .11 כגבר� אנון ף א� שבין מתח� They, too, are considered — גברין MIGHTY ONES,[18] like THE MIGHTY ONES;[19] ן להון ומואבאי קר�

and the Moavites call them FEARSOME ONES.[20] — אימתני

15. Rashi to the following verse explains that the Moavites called them Eimim because their great might cast dread (ה ני ’upon others. Onkelos (אימ� Fearsome ,אימת�Ones, translates this name into a title that has the same connotation in Aramaic (see Radak to Shoftim 3:29).16. According to Ramban, the word נים -means origi לפ�nally; see below, note 20.17. I.e., like the members of the family of giants, who were called קים .(see Bamidbar 13:22 and 1:28 above) ענ�Regarding Onkelos’ translation of ם ,as powerful (tall) ר�see above, 1:28 note 48. Regarding his translation of קים .as mighty ones, see note 51 there (giants) ענ�18. The Hebrew אים is a term for one of the ten רפ�nations whose lands Hashem promised to Avraham (Bereishis 15:18-21). They were giants (see below, 3:11), and were called אים because anyone who saw them רפ�would experience weakness (רפיון); i.e., fear and loss of resolve to fight (Rashi). Onkelos’ translation, “mighty ones,” likewise reflects this quality. The verse says that these Eimim, Fearsome Ones, were considered like the Rephaim, mighty ones, as explained in the following note.19. That is, the Eimim were considered Rephaim, just like the (members of the family of) giants who were called Rephaim (Rashi), because they shared the same qualities of casting fear and weakening the resolve of whoever saw them.

Onkelos uses the same term, “mighty ones,” for both אים קים and רפ� קים but for the word ,ענ� ”he writes, “the ענ�mighty ones, thus differentiating between them. The verse is thus saying: the Fearsome Ones (Eimim) were also considered mighty (אים just like the well-known ,(רפ�mighty ones of old, i.e., the קים Lechem VeSimlah; see) ענ�Me’at Tzori). The purpose of this analogy is explained in the following note.20. Rashi (to previous verse) explains that these two

verses come to dispel a possible misconception that the Jewish people could have about these territories. Hashem had promised the territory of “Rephaim” to Avraham (Bereishis 15:20). Now, the previous inhabit-ants of the lands of Moav were called Rephaim, and so the Jewish people could have thought that the land of Moav was part of the Rephaim land promised to Avraham, and that they could conquer it. Moshe explains that this is not the case: The Rephaim that inhabited the land previous to the Moavites were a different group of fearsome warriors, and they were called by this name only because of their fearsome quality. They were not the Rephaim whose land was promised to Avraham, and the land of Moav is therefore not to be conquered by the Jewish people (Rashi to the previous verse).

To paraphrase vv. 10-11 according Rashi: While the Eimim, who were the previous inhabitants of the land of Moav, were considered “Rephaim,” that was because they were as tall as giants and, like the giants of old, cast great fear on people; hence their name, Eimim [but not because they were the original “Rephaim” promised to Avraham].

According to Ramban, the purpose of these verses is to point out to the Jewish people the miraculous nature of Moav’s conquest of their land. It was a land that had been inhabited since antiquity (נים originally) by a ,לפ�fearsome people who were as tall as giants and part of the formidable Rephaim people; these people were so fearsome that the Moavites called them Eimim, Fearsome Ones. Moav was able to drive them out and inherit their land only because Hashem wished, in honor of Avraham, to award this land to a nation of Avraham’s family. Since this land is theirs by clear Divine Providence, the Jewish people should not at-tempt to conquer it from them.

Onkelos’ rendering of the verse seems to coincide with Ramban’s approach.

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION10 The Eimim dwelled there previously, a great and numer-ous people, and tall as giants. 11 They, too, are considered Rephaim, like giants; and the Moavites call them Eimim.

תי תה סבור שזו ארץ רפאים שנת! נים וגו‘. א! אמים לפ� (י) ה�ברהם (בראשית טו, כ) לפי שהאמים שהם רפאים ישבו בה לו לא!שתי מפני בני לוט לפנים, אבל לא זו היא, כי אותן רפאים הור!היו רפאים וגו‘. שבו יח� אים רפ� (יא) חתם: ת! בתים והוש!

ל שם שכל נקראים ”רפאים” ע! ענקים ה! נחשבין אותם אימים, כ!שאימתם מוטלת ל שם פות: אמים. ע! ידיו מתר! הרואה אותם תים ונת! יב), (פסוק חרים“ ה! ישבו ”ובשעיר וכן בריות. ה! ל ע!

לבני עשו:

רש"י

ים rא ים: יא רפ� jק ענ� ם כ> fר ב ו� דול ור� ם ג� cה ע Wשבו ב Kים י eנ ים לפ� אמ6 י ה$

ים: jאמ ם Gה ל� יקראו ים ב מא� וה� ים Eק ענ� כ> ם ף־ה+ א� שבו יח$רין גב� יא א: י� ר כגב� קיף ות גי וס� ב ר� ם ע� ה ב� יבו jית דמין מלק� ני אימת� י

ני: אימת� להון ן ר� ק� אי ב� ומוא� א י� ר כגב� אנון ף א� שבין מתח�



דמין .12 מלק� חראי יתיבו And in Seir the Chorites — ובשעיר dwelled previously, ובני עשו תרכנון — and the children

of Eisav DROVE them out[21] ושצינון מקדמיהון — and they de-stroyed them from before themselves תריהון and — ויתיבו בא�they dwelled in their place, ירתתה ע אר� ד ישראל ל� כמא די עב�— as Israel did to the Land of its inheritance, ב יי להון די יה�— which Hashem gave them.[22]

ן קומו .13 חלא דזרד Now, rise up — כע� and — ועיברו לכון ית נ�cross the Zered valley”[23] — חלא דזרד רנא ית נ� עב� so — ו�

we crossed the Zered valley.

יא .14 ם גיאה The days — ויומ� לכנא מרק� -that we trav — די ה�eled from REKAM-GE’AH חלא דזרד רנא ית נ� ד די עב� -un — ע�

til we crossed the valley OF Zered מני שנין ות� were — תלתין

21. Onkelos interprets this in the past tense, in ac-cordance with the implication of the plain meaning of the verse. Rashi explains, however, that the word שום ייר�indicates an ongoing present tense: They would drive them out. This means that Hashem gave the children of Eisav the power to continually drive out their enemies.22. Although at the time this verse was written Israel had not yet conquered the Land of its inheritance, they had already conquered the lands of Sichon and Og (Sforno; see Ibn Ezra to 4:38 below).

According to Rashi’s approach (see above, note 20), our verse explains that the Chorites, who were also a fearsome nation and therefore called Rephaim, were also not the original Rephaim whose land was prom-ised to the Jewish people (Torah U’Peirushah, based on Rashi to Chullin 60b ד“ה ליתו וליפקו; cf. Rashash; for another approach, see Shaarei Aharon).

According to Ramban’s approach (see ibid.), the

verse points out that this was a special, Divinely as-sisted victory for the sake of the children of Eisav who were descendants of Avraham. The Jewish people should therefore not prepare to conquer their lands.23. Since I am forbidding you to instigate a war with Moav, you cannot pass through their land against their will. You must therefore travel a roundabout route that will lead you to cross Zered Valley.

The term ל ח� א) נ� חל� in Onkelos) appears a number נ�of times throughout this passage (here, in reference to Zered; in v. 36, רנן ל א� ח� בק ,and in v. 37 ;נ� ל י� ח� We have .(נ�translated it here as valley based on Rashi (Chagigah 19a ד“ה גממיות). Ibn Janach (Shorashim) writes that a ל ח� is actually a wadi, which he defines as a channel נ�through which water can but does not always flow. See similarly in Sefer HaShorashim of Radak, ע‘ נחל. Indeed, Kaftor VaFerach (Chs. 11, 47), Admas Kodesh (Ch. 1), and others identify Zered, Arnon, and Yabbok

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION12 And in Seir the Chorites dwelled previously, and the chil-dren of Eisav were driving them out and destroyed them from be-fore themselves and dwelled in their place, as Israel did to the Land of its inheritance, which Hashem gave them. 13 Now, rise up and cross Zered Valley” — so we crossed Zered Valley.

14 The days that we trav-eled from Kadesh-barnea until we crossed Zered Val-ley were thirty-eight years,

תי בהם כח! שיהיו מורישים אותם והולכים: ר נת! שום. לשון הווה, כלומ! (יב) ייר�רש"י

שמידום י� ו� שום יר� jי ו Kי עש oובנ נים לפ� חרים שבו ה> י$ יר יב ובשע

תו ירש� רץ לא ל א ישר� ה Kש ע� ר אש� כ> ם Wחת ת� שבו Aי ו� ם מפניה

ל ח� cאת־נ ם Gכ ל� ועברו מו ק� ה ת� יג ע� ם: Mה ל� יהוה ן ת\ אשר־נ�

ש ד� מק� | כנו cל אשר־ה� ים מ י� יד וה� רד: ז$ ל ח� את־נ\ ר עב נ> ו� רד ז�

ה Wנ ש� ה Gושמנ ים שלש6 זרד ל ח� cאת־נ רנו ב� אשר־ע� ד zע ע� רנ ב�

ושצינון רכנון ת� ו עש� ובני דמין מלק� אי חר� יבו jית ובשעיר יב

ירתתה ע אר� ל� אל ישר� ד עב� א די כמ� תריהון בא� יבו jוית מיהון מקד�

א חל� נ� ת י� לכון רו ועיב$ קומו ן כע� יג להון: יי� ב יה� די

ם מרק א כנ� Mל ה� די א י� ויומ� יד רד: דז$ א חל� נ� ת י� א רנ� עב> ו� רד דז$

שנין מני ות� תין תל� רד דז$ א חל� נ� ת י� א רנ� עב> די ד ע� ה גיא�


26 / דברים — פרשת דברים ב / טו־יז

thirty-eight years, קרבא מגיחי גברי דרא כל דסף ד -un — ע�til the entire generation that left Egypt, the men WHO WAGE war, perished[24] שריתא ,from the midst of the camp — מגו מ�יים יי להון as Hashem swore to them.[25] — כמא די ק�

יי .15 קדם מן מחא ף Even A STRIKE FROM BEFORE — וא�Hashem[26] בהון was inflicted upon them — הות

שריתא to DESTROY them from the midst of — לשציותהון מגו מ�the camp,[27] ד דשלימו until they FINISHED dying.[28] — ע�

הוה .16 רי מגיחי קרבא לממת So it was — ו� ד שלימו כל גב — כ�when all the men WHO WAGE war finished dying מגו

מא — from the midst of the people — ע�ליל יי עמי למימר .17 ,Hashem spoke WITH me, saying — ומ�

as specific wadis located in the wilderness surround-ing Eretz Yisrael. Indeed, many of the verses clearly describe a place through which water flowed (see, for example, below, v. 36, with note 47).24. The decree of death in the Wilderness applied to all men between twenty and sixty years of age (Bamidbar 14:29), who were eligible for the army (see ibid. 1:3). Our verse therefore refers to them as “the men of war,” or, as Onkelos renders it, “the men who wage war.”25. In their next journey, the Jewish people would proceed to the lands of Sichon and Og and begin their conquest of Eretz Yisrael (see below, v. 24). This could not take place as long as any of the members of the previous generation were still alive, since Hashem had sworn that none of them would enter Eretz Yisrael. The Torah therefore notes that by this time that entire generation had already perished (see Haamek Davar to v. 16; Bamidbar Rabbah 19:24).26. When the Torah refers to Hashem’s hand inflicting

punishment or death, Onkelos avoids the physical terms, and generally presents it as His strike (see, e.g., Shemos 9:3).

27. The word ם is used (literally, to confound them) להמ�here to mean “to cause them to die out,” or “to destroy them.” [Some had come to the natural end of their lives during those thirty-eight years. Others, however, were visited by a special strike from Hashem causing them to die suddenly. This word (“confound”) conveys the stunning effect of the suddenness of the death of those who had died in this way (R’ S. R. Hirsch).] Onkelos translates in accordance with its implied meaning (Beurei Onkelos to Shemos 23:27; cf. Or HaChaim).

28. Hashem hastened to destroy them within forty years, so that their presence would not cause their chil-dren to remain in the Wilderness any longer (Rashi).

The Hebrew verb תם may be understood either as perish (literally, end) or as finish (literally, complete),


until the entire generation, the men of war, perished from the midst of the camp, as Hashem swore to them. 15 Even the hand of Hashem was upon them to confound them from the midst of the camp, until they perished. 16 So it was when all the men of war finished dying from amidst the people —

17 Hashem spoke to me, saying,

בתוך ם ולהמ� הר למ! ם. ב� ה ית� ה� ה‘] ד י ם [וג (טו) מדבר: ב! כב להתע! עוד לבניהם יגרמו שלא שנה, רבעים א!וגו‘. י אל ה‘ בר יד ו וגו‘. מו ת אשר כ יהי ו (טז-יז) זו] [בפרשה ר נאמ! לא כאן ד ע! גלים מר! ה! משילוח! אבל שנה ושמנה שלשים שכל מדך לל! יאמר“, ”ו! אלא בר“ יד! ”ו!

חבה בלשון דבור ה! עמו נתי!חד לא נזופים ישראל שהיו ל ע! שורה שכינה ה! שאין מדך לל! ת, ע! ד! ה! וישוב פנים אל פנים יג; ב, פרק נדבה כהנים, (תורת ישראל בשביל אלא נביאים ה!יוצאים ה! שנה עשרים מבן ה. מ� מלח� ה נשי א ל:): תענית

צבא: ב!

רש"י

ר nאש כ> ה חנ מ> ה� רב מק� ה מ� מלח� ה� י uנש א� דור ל־ה� כ� ם ד־ת ע�

ם fלהמ ם ב� ה ית� Kה ד־יהוה י� ם zטו וג ם: Mה ל� יהוה ע נשב\

י oנש ל־א� כ� מו אשר־ת� כ> י יה טז ו� ם: תמ$ ד Dע ה gחנ מ> ה� רב מק�

י לאמר: ר יהוה אל\ Cב יד� ם: ס יז ו� ע$ רב ה� מות מק� מה ל� מלח� ה�

א די כמ� א שרית� מ� מגו א ב� מגיחי קר� גברי א ר� ד� ל כ� ף דס� ד ע�

יותהון לשצ� בהון ת הו� ם יי� מן קד� א ח� מ� ף וא� טו להון: יי� יים ק�

גברי ל כ� ימו jשל ד כ� ה הו� ו� טז דשלימו: ד ע� א שרית� מ� מגו

ר: למימ� עמי יי� ליל ומ� יז א: מ� ע� מגו ת לממ� א ב� מגיחי קר�



ר יומא דין ית תחום מואב .18 ת עב� This day you will pass“ — א�the border of Moav, ית לחית — LECHAYAS,

ב .19 מון and as you will approach — ותקר� -op — לקבל בני ע�posite the land of the children of Ammon,[29] לא תצור

ד עמהון you shall not BESIEGE them — עליהון ולא תתגרי למעב� and you shall not provoke them BY MAKING WAR WITH — קרבthem,[30] מון לך ירתא ע בני ע� for I shall not — ארי לא אתן מאר�give any of the land of the children of Ammon to you as an inheritance, ה ירתא for to the children — ארי לבני לוט יהבת�of Lot have I given it as an inheritan ce.

היא .20 ף א� שבא מתח� יא גבר� ע It, too, like the land of — אר�Moav, is considered the land of the MIGHTY ONES; גברין

דמין מלק� ה ב� MIGHTY ONES dwelled in it previously,[31] — יתיבו

both coming from the same idea of coming to an end. Onkelos translates this same word differently in this verse and the previous one, based on the context (see Beurei Onkelos, Nefesh HaGer, Me’at Tzori).29. As they traveled north of Moav they encountered the border of Ammon [to their east] (Rashi).30. Rashi to v. 9 explains that with regard to Moav, the subject of that verse, other forms of provocation were permitted aside from outright war; with regard to the subject of our verse, Ammon, the Jewish people were forbidden to harass them at all. Rashi derives this from the word ה מ� which appears in that verse but not in ,מלח�this (see note 12 there).

Onkelos, however, renders our verse exactly as he did v. 9, as if our verse did have the word ה מ� .מלח�According to some commentators, this is an indica-tion that Onkelos disagrees with the opinion cited by Rashi there, and agrees with the opinion of other Sages that certain forms of provocation were permitted

with regard to Ammon as well (see Chalifos Semalos; Marpei Lashon). Others note that Onkelos may be simply clarifying the simple meaning of the verse — that provoking war with both of these nations is prohibited — without entering into the halachic differ-ences expounded from the missing word there (Lechem VeSimlah; cf. Beurei Onkelos).

31. Rashi explains that since a nation called Rephaim had dwelled there previously, it, like the land of Moav, is now considered the land of the Rephaim. However, as with Moav, this is not the land of Rephaim promised to Avraham, but of a different people called Rephaim, whom Hashem had driven out before the Ammonites, as stated in the following verse (Rashi).

According to Ramban (see above, note 20), Moshe is explaining that this land, too, was given to Ammon in honor of Avraham by special Divine intervention, and therefore the Jewish people should not take it from them.


18 “This day you shall pass the border of Moav, Ar, 19 and you will approach opposite the chil-dren of Ammon; you shall not distress them and you shall not provoke them, for I shall not give any of the land of the children of Ammon to you as an inheri-tance, for to the children of Lot have I given it as an inheritance. 20 It, too, is considered the land of the Rephaim; the Rephaim dwelled in it previously,

ד צפון: מון לצ! מון. מכאן שארץ ע! בת� מול בני ע ר ב וגו‘ (יט) וק� יום את גבול מוא� ה עבר ה ת� (יח) אנים, אבל לא זו ה לפ� שבו ב� אים י� ף היא, לפי שהרפ� שב. ארץ רפאים נחשבת א אים תח� (כ) ארץ רפ�

ברהם: תי לא! היא שנת!

רש"י

בת� ר� יט וק$ ר: את־ע$ ב fמוא את־גבול יום ה� ר Cעב ה ת� יח א�

ן ת א־א ל י Lכ ם Wב ר Kל־תתג וא� ם ל־תצר+ א� מון ע� י בנ� מול

ה: ירש$ יה� ת6 נת� לבני־לוט י כ6 ה ירש� לך� מון י־ע� Aבנ רץ מא

נים לפ� ה שבו־ב� י$ ים tא רפ� וא Eף־ה א� ב ש+ ח� Aת ים א6 רץ־רפ� Mכ א

ב ותקר� יט ת: י� לח� ת י� ב מוא� תחום ת י� א דין יומ� ר ב� ע� ת א� יח

אתן א ל� ארי ד רי למעב תתג�ב >עמהון קר� א ול� תצור

>עליהון א ל� מון ע� בני קבל ל�

א: ירת� ה בת� יה� לוט לבני ארי א ירת� ך ל� מון ע� בני ע מאר�

דמין מלק� ה ב� יבו jית רין גב� היא ף א� א שב� מתח� א י� ר גב� ע אר� כ


28 / דברים — פרשת דברים ב / כא־כג

חשבני להון ן קר� מונאי and the Ammonites call them — וע�CHUSHBANEI.[32]

גי .21 וס� ב ר� ם קיף ,A great and numerous people — ע� ות�יא ושיצינון ,and POWERFUL as THE MIGHTY ONES — כגבר�

מקדמיהון and Hashem destroyed them from before [the — יי Ammonites], תריהון and they drove them — ותרכנון ויתיבו בא�out and dwelled in their place,

ד לבני עשו .22 just as He did for the children of — כמא די עב�Eisav דיתבין בשעיר — who dwell in Seir, די שיצי ית

that He destroyed the CHORITES from before — חוראי מקדמיהוןthem; תריהון בא� ויתיבו they drove them out and — ותרכנון dwelled in their place ד יומא הדין .until this day — ע�

ואי .23 זה As for the Avvim — וע� ד ע� ברפיח� ע� who — דיתבין dwell in REFIACH[33] until Azzah, פוטקיא פוטקאי דנפקו מק� ק�

— the KAPUTKAITES who went out of KAPUTKEYA[34] יאנון שיצ

32. The Hebrew מזמים think ,זמם is related to the root ז�or plan. Onkelos’ translation, ני -is similarly re ,חשב�lated to חשב, which also connotes thinking or planning (Lechem VeSimlah, Marpei Lashon). The Zamzumim / Chushbanei were called by this name because their might was so great that nothing could stop them from carrying out their plans (Ramban). Alternatively, they were called by this name for their victorious battle strategies (Chizkuni).

[In Bereishis 14:5, Rashi identifies this nation with the Zuzim mentioned there; Onkelos there does not.]33. Ramban interprets חצרים as open cities (see simi-lar use of this term in Vayikra 25:31). [The root חצר

denotes an open or empty area, such as in the familiar word צר courtyard, referring to an open area in front ,ח�of houses (Nesinah LaGer). Onkelos, however, under-stands this word as referring to a specific place called Refiach (Me’at Tzori, from Roke’ach). Nesinah LaGer cites a version of Onkelos that has here �ברוח, which is Aramaic for an open area, and thus a translation of the term חצרים as open cities (see Marpei Lashon).34. Mizrachi (to Bereishis 14:6) remarks that surely Onkelos received a tradition from his teachers R’ Yehoshua and R’ Eliezer that Kaputkeya is the place called Caphtor in the Torah (see also Me’at Tzori to this verse, based on Ramban to Bereishis 41:45). [Kaputkeya


and the Ammonites called them Zamzumim. 21 A great and numerous people, and tall as giants, and Hashem destroyed them from before them, and they drove them out and dwelled in their place, 22 just as He did for the children of Eisav who dwell in Seir, that He destroyed the Chorite from before them; they drove them out and dwelled in their place until this day. 23 As for the Avvim who dwell in open cities until Azzah, the Caphtorim who went out of Caphtor destroyed them,

וים מפלשתים הם, חצרים וגו‘. ע! ישבים ב וים ה ע (כג) וה�רני ר ”חמשת ס! שעמהם הם נחשבים בספר יהושע! (יג, ג), שנאמ!וים“, והע! והעקרוני גתי האשקלוני ה! שדודי והא! זתי פלשתים הע!

ישראל יכלו לא אבימלך ל! ברהם א! ע שנשב! שבועה ה! ומפני והשמידם פתרים כ עליהם והבאתי מידם, רצם א! להוציא חתה מידם (חולין ס:): תם מותרים לק! כשיו א! ם, וע! חת� ישבו ת ו

רש"י

ים Eק ענ� ם כ> fר ב ו� ור� דול ם ג� cכא ע ים: jמזמ ז� ם Gה יקראו ל� מנים ע� Kוה

ה ש� ר ע� אש� ם: כב כ> חת$ שבו ת� Aי ם ו� ש� יר� jי ם ו� ם יהוה מפניה uשמיד י� ו�

ם חרי מפניה יד את־ה> tר השמ יר אש Eים בשע eישב ו ה� י עש� לבנ�

ים ישב6 ה� ים rו ע� כג וה$ ה: Mז ה� יום ה� ד Dע ם חת� ת� שבו Aי ו� שם יר� jי ו�

ם השמיד� פתר מכ� ים Lיצא ה� פתרים כ� ה Wז ד־ע� ע� ים eחצר ב>

א י� ר כגב� קיף ות גי וס� ב ר� ם ע� כא ני: חשב� להון ן ר� ק� אי מונ� וע�

ד עב� א די כמ� כב תריהון: בא� יבו jוית רכנון ות� מיהון מקד� יי� ושיצינון

מיהון מקד� אי חור� ת י� שיצי די בשעיר תבין די� ו עש� לבני

תבין די� אי ו� וע� כג דין: ה� א יומ� ד ע� תריהון בא� יבו jוית רכנון ות�

שיציאנון א פוטקי� מק קו דנפ$ אי פוטק� ק ה ז� ע� ד ע� יח ברפ"



תריהון destroyed them, and dwelled in their place.[35] — ויתיבו בא�

טולו .24 רנן ,Rise up and journey — קומו דא� חלא נ� ית ועיברו — and cross the Arnon valley to the land of the Emorite;

בידך דמסרית see THAT I have delivered into your hand — חזי אמראה דחשבון לכא מ� סיחן Sichon king of Cheshbon, the — ית Emorite, רעה begin — שרי לתרכותה ;and his land — וית א�to drive HIM out,[36] קרב עמה ד למעב� and provoke — ואתגרי him BY MAKING war with him.לתך This day — יומא הדין .25 ח� ועתך וד� ן ז� I shall — אשרי למת�

begin to place TREMBLING and fear of you יא ממ� פי ע� ל א� ע�— on the face of the peoples יא שמ� כל THAT ARE — דתחות under the entire heaven, שמעך ישמעון that will hear — די of your reputation, קדמך מן וידחלון and they will — ויזועון tremble and be fearful before you.” [37]

דקדמות .26 דברא ממ� דין אזג� I sent emissaries from — ושלחית

has been identified by some with Cappadocia, an an-cient province in Asia Minor, included in modern-day Turkey (Mussaf HeAruch קפודקיא ,see, however ;ע‘ Yirmiyah 47:4).]35. Rashi explains that this verse permits conquest of this land by the Jewish people. The Avvim were a Pelishti nation, and the Jewish people were therefore forbidden to take away their land due to Avraham’s oath to Avimelech not to harm his grandchildren (Bereishis 21:22-32). Moshe informs the Jewish people that this land had been taken from the Pelishtim by

the Caphtorim, and it was therefore no longer subject to that oath (cf. Ramban).

36. Onkelos interprets ש ,מוריש as a form of the verb ר�drive out. Ibn Ezra, however, interprets it to mean “take possession,” from the verb ירש, “inherit” or “possess.”

37. During the battle with Og Hashem caused the sun to stand still so that the Jewish people could destroy their enemies completely. This caused a worldwide fear by all nations of standing up against the Jewish people (Rashi).


and dwelled in their place. 24 Rise up and journey, and cross Arnon Valley; see! I have deliv-ered into your hand Sichon king of Cheshbon, the Emorite, and his land; begin to drive [him] out, and provoke war with him. 25 This day I shall begin to place dread and fear of you on the fac-es of the peoples under the entire heaven, that will hear of your reputation, and they will trem-ble and be fearful before you.”

26 I sent emissaries from the Wilderness of Kedeimos

ביום למשה מה ח! שעמדה למד ים. מ� ש� ה ל כ� ת ח ת (כה) שמים (עבודה ת כל ה! ח! דבר ת! ע ה! מלחמת עוג [נ‘‘א: סיחון], ונוד!מקום ני ה! ל פי שלא צו! ף ע! ר קדמות. א! זרה כה.): (כו) ממדבתורה שקדמה י, מן ה! ר סינ! דתי ממדב! לשלום, למ! לסיחון לקרוא

עשו ל ע! אותה חזר לישראל ליתנה הקב‘‘ה כשבא לעולם. להם ח פת! כן פי ל ע! ף וא! בלוה, יק! שלא לפניו וגלוי וישמעאל, חר, א! דבר שלום. בדברי סיחון את מתי קד! אני ף א! בשלום, מדבור [נ“א: לעולם מת שקד! דתי למ! ממך קדמות”, ר ”ממדב!

רש"י

תי cת ה נ� רנן רא� ל א� ח� cם: כד קומו °סעו ועברו את־נ חת$ שבו ת� Aי ו�

ש Wר ל ח� רצו ה� ואת־א� י rאמר לך־חשבון ה$ Mאת־סיחן מ דך� י$ ב

תך� Kוירא חדך� פ� ת uת חל א� זה ה� יום כה ה� ה: מ$ מלח� בו ר והתג=

שמעך� ישמעון ר אש� ים Wמ ש� ל־ה� כ� ת ח� Dת ים מ ע� ה$ ל־פני ע�

קדמות ר cממדב כים לא� מ� ח zאשל כו ו$ : יך� Mנ מפ� לו וח� גזו ור$

רית דמס� חזי רנן דא� א חל� נ� ת י� רו ועיב$ טולו

°ס' דגושה

קומו כד תריהון: בא� יבו jוית

כותה ר� לת� רי ש� רעה א� ת וי� ה א� אמר� דחשבון א לכ� מ� סיחן ת י� ך ביד�

ך לת� ח� וד� ך ועת� ז ן למת� רי אש� דין ה� א יומ� כה ב: קר� ד למעב>עמה רי ואתג�

ך שמע� ישמעון די א י� שמ� ל כ� דתחות א י� ממ� ע� פי א� ל ע�

דקדמות א דבר� ממ� דין אזג� חית ושל� כו ך: מ� מן קד� *וידחלון ויזועוןברון *נ"א: וית�


30 / דברים — פרשת דברים ב / כז־כט

the Wilderness of Kedeimos[38] דחשבון לכא מ� סיחון to — לות Sichon king of Cheshbon, שלמא ,words of peace — פתגמי saying,[39] — למימר

רעך .27 בא� ר בארחא ;Let me pass through your land“ — אעיב�איזל ;on the road, only on the road[40] shall I go — בארחא

מינא ולשמאלא I will not veer TO THE right or TO THE — לא אסטי לי�left.

בן לי .28 ספא תז� ,You will sell GRAIN to me for money — עיבורא בכ�לי ;and I shall eat — ואיכול תתן ספא בכ� יא and you — ומ�

will give me water in exchange for money, ואשתי — and I shall drink — גלי ר בר� only let me pass through on my — לחוד אעיב�feet —

as the children of Eisav — כמא די עבדו לי בני עשו דיתבין בשעיר .29who dwell in Seir did for me, ומואבאי דיתבין בלחית — and

the Moavites who dwell in LECHAYAS[41] — רדנא ר ית י� ד די אעיב� ע�— let me pass until I cross the Yarden River רעא די יי אלהנא לא�”.to the Land that Hashem, our God, gives us — יהב לנא

38. The literal meaning of קדמות is “the east,” thus the name means, the Wilderness of the east. Baalei Tosafos write that it means [the place that was] formerly wil-derness, referring to an area that had been wilderness before but was now fertile; see there. See Rashi for the Midrashic interpretations of the word Kedeimos.39. Although Hashem had not commanded Moshe to

make an offer of peace to Sichon, Moshe understood that this was the proper thing to do (see Rashi).40. Radak to I Melachim 20:33. Targum Yonasan ren-ders, on the road that is the well-traveled road.41. I.e., just as the Edomites and Moavites sold us food and water, so will you sell us food and water. The Edomites and Moavites did not, however, allow them


to Sichon king of Cheshbon, words of peace, saying, 27 ‘‘Let me pass through your land; on the road, [only] on the road shall I go; I will not veer right or left. 28 You will sell food to me for money, and I shall eat; and you will give me water for money, and I shall drink — only let me pass through on my feet — 29 as the children of Eisav who dwell in Seir did for me, and the Moavites who dwell in Ar — until I cross the Yarden to the Land that Hashem, our God, gives us.’’

ולשרוף אחד ברק לשלוח! היית יכול דתי]. למ! של עולם דמונו ק!ח ל! רעה לאמר ”ש! מדבר אל פ! ני מן ה! חת! מצריים, אלא של! את ה!יודע שהוא פי ל ע! ף וא! שלום, [בדרך א) ה, (שמות מי“ ע! את ג, (שמות וגו‘ ” יתן לא כי עתי יד! אני ”ו! ר שנאמ! לחם, יש! שלא

ו. שו לי בני עש� אשר ע� יט)] במתון (תנחומא ישן י): (כט) כד ים: ע מכר אוכל ומ! לעני!ן אלא רצם, עבור את א! לענין ל! לא רצך” בא! ”אעברה ל ע! מוסב רדן. י ה את אעבר אשר

(פסוק כז):

רש"י

ה Kכז אעבר לאמר: לום ש� י Cדבר חשבון לך Rמ אל־סיחון

ושמאול: ין מ6 י� סור א� א ל ך אל( רך Gד ב� רך Pד ב� ך� רצ בא�

י eתתן־ל סף Pכ ב� ים ומ� לתי כ� וא� ני שבר ת� סף כ� ב� כל כח א

ו עש� י בנ� י שו־ל ע$ ר אש כט כ> י: גל$ בר� ה אעבר= ק Dר יתי Eת וש�

אשר־ ד zע ר Wבע ים eישב ה� ים ב מוא� וה� יר בשע ישבים ה�

נו: ל$ ן Cנת ינו אלה+ אשר־יהוה רץ א� אל־ה� ן רד י� את־ה� עבר Mא

ר אעיב� כז ר: למימ� א מ� של� מי פתג� דחשבון א לכ� מ� סיחון ת לו�

א: אל� ולשמ� א מינ� לי אסטי א ל� איזל א רח� בא� א רח� בא� ך רע� בא�

לי תן jת א ספ� בכ� א י� ומ� ואיכול בן לי תז> א ספ� בכ� א עיבור� כח

ו עש� בני לי דו עב$ א די כמ� כט י: גל� בר� ר אעיב� לחוד ואשתי

די ד ע� ת י� בלח� תבין די� אי ומואב� בשעיר תבין די�

א: נ� ל$ הב י� א נ� ה$ אל� יי� די א רע� לא� א רדנ� י� ת י� ר אעיב�



לכא דחשבון .30 But Sichon king of Cheshbon — ולא אבא סיחן מ�did not wish ר בתחומה למעיב� to ALLOW us — למשבקנא

TO pass through HIS BORDERS, יי אלהך ית רוחה קשי — ארי א�for Hashem, your God, hardened his spirit קיף ית לבה — ות�and strengthened his heart, בדיל לממסרה בידך — in order to deliver him into your hand, כיומא הדין — as you see this very day.[42]

ר יי לי .31 אמ� ר קדמך ,Hashem said to me — ו� חזי שריתי לממס�— “See, I have begun to deliver before you סיחן ית

רעה לתרכותה ;Sichon and his land — וית א� begin to — שרי drive HIM out,[43] רעה א� ית ת to take possession of — למיר�his land.”

דמותנא .32 ק סיחן לק� הוא — Sichon went out toward us — ונפ�מה ץ — he and his entire people — וכל ע� אגחא קרבא ליה� ל�

— TO WAGE war against us, to Yahatz.

סרה יי אלהנא קדמנא .33 Hashem, our God, delivered him — ומ�before us, בנוהי וית יתה ,and we struck him — ומחינא

his sons מה .and his entire people — וית כל ע�

passage through their land.

42. As punishment for Sichon’s many sins, Hashem hardened his spirit so that he would not allow the Jewish people to pass through his land, and

strengthened his heart to wage war with them, so that he and his people would be vanquished by the Jewish people (see Rambam, Hil. Teshuvah 6:3).

43. See note 36.


30 But Sichon king of Cheshbon did not wish to have us pass through it, for Hashem, your God, hardened his spirit and strengthened his heart, in order to deliver him into your hand, as this very day.

31 Hashem said to me, “See, I have begun to deliver before you Sichon and his land; begin to drive out, to take possession of his land.”

32 Sichon went out toward us — he and his entire people — for war, to Yahatz. 33 Hashem, our God, delivered him before us, and we struck him, his sons, and his entire people.

של אמוריים של ר ש! כפה ניך. לפ� תת חלתי ה (לא) (תנחומא וארו צ! ל ע! והדריכו משה של גליו ר! ת ח! ת! עלה מ!בשביל ח של! לא סיחן. יצא ו (לב) ח): והוספה ה ישן

ואת (לג) לזה: זה צריכין היו שלא מדך לל! לו, עזור ל! עוג רבה (במדבר כמותו גבור בן לו שהיה כתיב, ”בנו“ יו. נ� ב�

יט, לב):

רש"י

ה י־הקש� jכ בו נו עבר+ ה> חשבון לך Rמ סיחן ה ב� א� א ל ול

דך� בי$ תתו ן ע� למ� בו את־לב� ואמץ את־רוחו יך� אלה יהוה

ניך� ת לפ� תי ת� חל ה ה> י רא יאמר יהוה אל� ה: ס ששי לא ו� Mז יום ה� כ�

יצא לב ו� רצו: את־א� שת Gר ל� ש ר� ל ח� ה� רצו ואת־א� את־סיחן

הו Vיתנ לג ו� ה: הצ� י$ ה fמ מלח� ל� מו ל־ע� וכ� הוא נו את לקר� סיחן

מו: ל־ע� ואת־כ� כ'] יו [בנו fנ ואת־ב� ך אתו נ� ינו ו� נ( ינו לפ� יהוה אלה+

קשי א� ארי בתחומה א נ� למשבק�ר >למעיב דחשבון א לכ� מ� סיחן א אב� א ול� ל

ך ביד� לממסרה בדיל לבה ת י� קיף ות� רוחה ת י� ך ה� אל� יי�

ך מ� קד� ר לממס� יתי Aר ש� חזי לי יי� ר אמ� ו� לא דין: ה� א כיומ�

ק ונפ� לב רעה: א� ת י� ת למיר� כותה ר� לת� רי ש� רעה א� ת וי� סיחן ת י�

סרה ומ� לג ץ: ה� לי$ א ב� א קר� ח� אג� ל מה ע� ל וכ� הוא א נ� מות$ ד� לק� סיחן

מה: ע� ל כ� ת וי� בנוהי ת וי� תה י� א ינ� Aומח א נ� מ$ קד� א נ� ה$ אל� יי�


32 / דברים — פרשת דברים ב / לד־לו

היא .34 ה� בעדנא קרווהי כל ית שנא We conquered all his — וכב�cities at that time, יא קרו� כל ית רנא מ? -and we de — וג�

stroyed every city:[44] — פלא יא וט� יא ונש� the men,[45] the — גבר�women, and the small children; רנא משיזיב שא� we did — לא א�not leave a survivor.[46]

זנא לנא .35 Only the animals did we plunder — לחוד בעירא ב�for ourselves, שנא יא די כב� עדי קרו� and the booty of — ו�

the cities that we conquered.

רנן ,From Aroer — מערער .36 חלא דא� ל כיף נ� which is — די ע�by the banks of the River Arnon, חלא רתא די בנ� and — וק�

the city that is in the valley, [47] ד גלעד ,and until GILAD — וע�רתא ת מננא there was no city — לא הות ק� that was — די תקפ�too strong for us; ר יי אלהנא קדמנא Hashem, our — ית כלא מס�God, delivered everything before us.

44. See following note.

45. The word מתם usually refers to people in a general sense. If the words מתם are read together (as the עיר cantillation of the verse indicates), the phrase would mean every populated city. Onkelos, however, renders the word עיר, as א י� .(cities of ,קרוי rather than) cities ,קרו�According to Onkelos, then, the word עיר concludes the previous phrase (every city); and the word מתם in this case refers specifically to men, beginning the phrase the men, the women, and the small children (Marpei Lashon). Rashi seems to follow Onkelos’ interpreta-tion. [Some versions of Onkelos (here and below, 3:6) read קרוי; see Lechem VeSimlah.]

According to Malbim, the word מתם describes weak

men, those who did not go out to war but remained in the city. Haamek Davar, however, argues that it refers to particularly valiant, strong men; see Me’at Tzori in Miluim.46. This was in fulfillment of Hashem’s command re-garding the Emorites and the other Canaanite nations (below, 20:16-17): But from the cities of these peoples that Hashem, your God, gives you as an inheritance, you shall not allow any person to live. Rather you shall utterly de-stroy them: the Chittite, the Emorite, etc. (Ramban).47. Apparently, the term ל ח� here refers both to the נ�flowing river and the valley, hence the reference to the banks of the ל ח� as well as to the general area of that ,נ�valley; see above, note 23.


34 We conquered all his cities at that time, and we destroyed every city: the men, the women, and the small children; we did not leave a survivor. 35 Only the animals did we plunder for ourselves, and the booty of the cities that we conquered. 36 From Aro’er, which is by the banks of the Riv-er Arnon, and the city that is in the valley, and until the Gilad, there was no city that was too strong for us; Hashem, our God, delivered everything before us.

ר ”בז!זנו לנו“ לשון ביזה, (לד) מתם. אנשים. בביז!ת סיחון נאמ!שהיתה חביבה עליהם ובוזזים איש לו, וכשבאו לביז!ת עוג כבר שליכין ומ! ומקרעין בעיניהם בזויה והיתה ומלאים שבעים היו

זונו ר ”ב! נאמ! לכך וזהב, כסף אם כי נטלו ולא ובגדים בהמה ישב ”ו! ת בפרש! בספרי ש נדר! כך בזיון. לשון ז), ג, (לקמן לנו“

שטים” (קלא): ישראל ב!

רש"י

ם מת יר Lל־ע את־כ� חרם נ> ו� וא ה ה� ת ע� יו ב� ר� ל־ע� את־כ� נלכד לד ו�

נו Wל זנו ז~ ב� ה fבהמ ה� ק לה ר\ יד: jר רנו ש� Dהשא א ל ף Wט וה� ים eש נ� וה�

ל ח� ת־נ� ל־שפ� ע� אשר ר ערע Aלו מ דנו: כ$ ל� ר Pאש ים eר ע� Mה ל ושל\

ה קרי� ה ית� ה$ א ל ד גלע� ד־ה� וע� ל ח� נ� ב� ר אש� יר ע וה� רנן א�

ינו: Aנ לפ� ינו אלה+ יהוה ן ת� נ� ל כ את־ה� נו gממ ה fגב ש$ ר Pאש

א י� גבר� א י� *קרו� ל כ� ת י� א רנ� מ> וג� היא ה� א נ� בעד� קרווהי ל כ� ת י� א שנ� וכב> לד

א נ� ל$ א זנ� ב> א בעיר� לחוד לה משיזיב: א רנ� שא> א� א ל� א פל� וט� א י� ונש�

א חל� נ� כיף ל ע� די מערער לו א: שנ� כב> די א י� קרו� עדי ו�

א רת� ק� ת הו� א ל� ד גלע� ד וע� א חל� בנ� די א רת� וק� רנן דא�

א: נ� מ$ קד� א נ� ה$ אל� יי� ר מס� א ל� כ ת י� א נ� מנ� ת תקפ� די*נ"א: קרוי


33 / DEVARIM/DEUTERONOMY — PARASHAS DEVARIM 2 / 37 — 3 / 2

קרבתא .37 לא מון ע� בני ע אר� ל� Only to the land of the — לחוד children of Ammon did you not draw near, ל ח� כל כיף נ�

including THE ENTIRE BANKS OF the River Yabbok — יובקאקיד יי and the cities of the highland,[48] — וקרוי טורא וכל די פ� and all that Hashem, our God, commanded us not — אלהנאto conquer.

3. וסלקנא .1 We turned and ascended northward — ואתפנינא

תנן ח מ� לכא ;TOWARD the way of MASNAN — לאר� ק עוג מ� ונפ�דמותנא תנן לק� — Og, king of MASNAN, went out toward us — דמ�מה אגחא קרבא — he and his entire people — הוא וכל ע� TO — ל�

WAGE war against us, לאדרעי — TO Edre’i.[1]

לי .2 יי ר אמ� מנה ,Hashem said to me — ו� ל תדח� Do“ — לא not fear him, ארי בידך מסרית יתה — for into your hand

have I delivered him, רעה מה וית א� and his entire — וית כל ע�people, and his land; עבד לה כמא you shall do to him — ות�לכא דאמראה דתא לסיחן מ� as you did to Sichon, king of — די עב�the Emorite, די יתב בחשבון — who dwells in Cheshbon.”[2]

48. This refers to the cities in the vicinity of the Gilad highlands that belonged to Ammon (see Kaftor VaFerach Ch. 47).1. By adding the ל to לאדרעי, “to” Edre’i, Onkelos indicates that Og went from where he was to wage war in Edre’i. This corresponds to Gra’s understanding of 1:4, above, according to which that verse is saying that Og lived in Ashtaros and waged this war in Edre’i (see note 14 there).

According to Rashi, there, however, Edre’i was the

name of Og’s city (and Ashtaros describes the terrain of the area). The verse here therefore specifically does not say that they went לאדרעי, “to” Edre’i, which would in-dicate that they left their area and arrived in Edre’i for war (as it does with Sichon, Bamidbar 21:23); rather it says simply that they went out for war in Edre’i, i.e., they gathered and fought in the capital city itself (Be’er BaSadeh there; see also Gur Aryeh and Ramban there).2. I.e., who dwelled there until you defeated him.

ONKELOS ELUCIDATED CHUMASH TRANSLATION37 Only to the land of the chil-dren of Ammon did you not draw near, everywhere near the River Yabbok and the cities of the highland, and all that Hashem, our God, commanded us.

3. 1 We turned and ascended by

way of the Bashan; Og king of the Bashan went out toward us — he and his entire people — for war at Edre’i. 2 Hashem said to me, “Do not fear him, for into your hand have I delivered him, and his entire people, and his land; you shall do to him as you did to Sichon, king of the Emo-rite, who dwells in Cheshbon.”

ה וכל אשר צו� י!בק: ל ח! אצל נ! כל ל יבק. ד נח ל י (לז) כ�ד צפון ל. כל צ! ע נ נפן ו ה‘ אלהינו שלא לכבוש, הנחנו: (א) ו

ר לומ! ך הוצר! לא ובסיחון אתו. א תיר� ל (ב) א עלייה: הוא זכות לו עמוד ת! שלא משה היה מתיירא אלא אתו, תירא ל א!

רש"י

י ר� וע� י�בק ל ח� zנ ד ל־י� כ� בת� Wר ק� א ל מון י־ע� Aבנ רץ Pאל־א ק לז ר�

ל ע� נ� ו� פן נ� א ו� [ג] ינו: Aאלה יהוה ה fאשר־צו וכל ר ה� ה�

ל־ וכ� הוא נו את לקר� ן ש� ב� לך־ה� Mמ עוג א יצ� ו� ן Wש ב� ה� רך Gד

אתו א Kל־תיר א� י אל� יהוה יאמר ב ו� עי: Mאדר ה fמ מלח� ל� מו ע�

לו ית� Lש וע� רצו ואת־א� מו ל־ע� ואת־כ� אתו תי ת� נ� דך� בי$ י Lכ

בחשבון: ב יוש+ ר Pאש י אמר ה$ לך Rמ לסיחן ית� ש ע� ר Rאש כ>

וקרוי א יובק� ל ח� נ> כיף ל כ� א בת� Mקר א ל� מון ע� בני ע אר� ל� לחוד לז

א קנ� Mוסל א ינ� Aואתפנ א ג א: נ� ה$ אל� יי� קיד פ� די וכל א טור�

ל וכ� הוא א נ� מות$ ד� לק� ן תנ� דמ א לכ� מ� עוג ק ונפ� ן תנ� מ ח ר לא

מנה ל תדח� א ל� לי יי� ר אמ� ו� ב עי: Iלאדר א ב� א קר� ח� אג� ל מה ע�

לה עבד ות� רעה א� ת וי� מה ע� ל כ� ת וי� תה י� רית מס� ך ביד� ארי

בחשבון: תב י� די ה א� דאמר� א לכ� מ� לסיחן א דת� עב> א די כמ�


34 / דברים — פרשת דברים ג / ג־ה

יי אלהנא בידנא .3 ר Hashem, our God, delivered into our — ומס�hand תנן לכא דמ� ף ית עוג מ� וית also Og king of MASNAN — א�

מה ע� and we struck — ומחינהי ,and his entire people — כל him ר לה משזיב ד דלא אשתא� until THERE WAS NO REMNANT — ע�

REMAINING TO HIM.[3]

היא .4 שנא ית כל קרווהי בעדנא ה� We conquered all his cities — וכב�at that time; רתא ק� הות לא there was no city — לא די

מנהון קרוין — that we did not take from them — נסבנא שתין — sixty cities, ך טרכונא the entire VICINITY OF THE — כל בית פל�

PROVINCE of the royal palace[4] — תנן במ� דעוג לכותא the — מ�kingdom of Og in MASNAN.

כריכן .5 קרוין אלין All these sixty were fortified cities,[5] — כל קפן שור רם ברין ,SURROUNDED BY a high wall — מ� דלהן דשין וע�

— and WHICH HAVE doors and BARS,[6] יא צח� ר מקרוי פ� aside — ב�from the open cities, חדא ל� גיאן .WHICH ARE very many — דס�

3. Onkelos changes to the passive voice to clarify the meaning

4. The word חבל (literally, rope) is often used to refer to a region or a stretch of land, since land was usu-ally measured and apportioned using a rope (Radak, Sefer HaShorashim). Here, Onkelos renders it ך ,פל�which means a province comprised of a number of cities (Aruch). ך פל� is therefore the vicinity of the בית province.

Rashi writes that he learned the meaning of the word רגב א from Onkelos, since Onkelos’ word א� כונ� is טר�found in Targum Yerushalmi to refer to a palace. Thus,

רגב refers to the region in which the royal palace חבל א�was located.

Ibn Ezra writes that Argov may have been the name of the person after whom the area was named, thus, the Argov region. Early prints of Rashi have this as Rashi’s first interpretation of the verse, after which Rashi cites Onkelos, who teaches that it refers to a palace.5. [See above, 1:28 note 49 for discussion of the word ן [.literally, circular ,כריכ�6. The root of ברין meaning, to pass through ,עבר is ע�(Me’at Tzori), i.e., cross-bolts inserted into the doors to keep them locked. The verse speaks of the bar in the


3 Hashem, our God, delivered into our hand also Og king of the Bashan and his entire people, and we struck him until no one left any rem-nant. 4 We conquered all his cities at that time; there was no city that we did not take from them — sixty cities, the entire region of the palace — the kingdom of Og in the Bashan. 5 All these were forti-fied cities, with a high wall, doors and bar, aside from the open cities, very many.

פליט“ (בראשית יד, יג), והוא עוג יבא ה! ר ”ו! ברהם, שנאמ! ששמש לא!ך רגמינן ”בית פל! רגב. מת! (בראשית רבה מב, ח): (ד) חבל את אסתר (תרגום שני א, למי במגל! רגום ירוש! טרכונא”. וראיתי ת!רכיא [של מלך,] רגב” הפ! דתי ”חבל א! ג) קורא לפלטין טרכונין, למ!

רגב“ ל שמה. וכן ”את א! לכות נקראת ע! מ! ר שה! ל מלך, כלומ! היכ!חיה ליהו לפק! ח בן רמ! ל מלך הרגו פק! דמלכים (ב‘ טו, כה), אצל היכ!זי. פרוזות פר� רי ה רכיא]: (ה) מע� הפ! את שם ה! דתי שכך נקר! [למ!ח): ב, (זכריה ים“ ירושל! תשב ”פרזות וכן חומה, בלא ופתוחות

רש"י

מו ל־ע� ן ואת־כ� fש ב� לך־ה� Mם את־עוג מ נו ג� ד ינו בי� יתן יהוה אלה ג ו�

ת ע� יו ב� ר� ל־ע� נלכד את־כ� יד: ד ו� jר יר־לו ש� jי השא ד־בלת6 הו ע� כ נ� ו�

ל־ ים עיר כ� ם שש6 Wאת Aחנו מ Dק א־ל� ר ל Pה אש ה קרי� ית� א ה$ וא ל ה ה�

בצרת ים sר ע� לה ל־א ה כ� ן: ש$ ב� ב� עוג כת Pמל מ� רגב א� בל Rח

ד: מא ה Cרב ה� י eז פר� ה� י Cר ע� Aמ ד לב� יח� Eובר ים cת דל� ה fגבה ה חומ=

מה ע� ל כ� ת וי� ן תנ� דמ א לכ� מ� עוג ת י� ף א� א נ� ביד$ א נ� ה$ אל� יי� ר ומס� ג

א נ� בעד� קרווהי ל כ� ת י� א שנ� וכב> ד משזיב: לה ר אשתא א דל� ד ע� הי ומחינ$

ל כ� קרוין שתין מנהון א בנ� Aנס א ל� די א רת� ק� ת הו� א ל� היא ה�

ן כריכ� קרוין אלין ל כ� ה ן: תנ� במ דעוג א לכות� מ� א כונ� טר� ך בית פל

א: חד� ל� ן גיא� דס א י� צח� פ� מקרוי ר ב� ברין וע שין ד� ם ר�>דלהן ן קפ� מ

>שור



יתהון .6 רנא מ� כמא ,We destroyed [Og and his people] — וג�לכא דחשבון דנא לסיחון מ� as we did to Sichon king of — די עב�

Cheshbon and his people; יא קרו� כל רנא מ� WE DESTROYED — ג�every city — פלא יא וט� יא נש� the men, the women, and — גבר�the small children.[7]

יא And all the animals — וכל בעירא .7 עדי קרו� -and the boo — ו�ty of the cities זנא לנא .we plundered for ourselves — ב�

רעא .8 היא ית א� At that time we took the land — ונסבנא בעדנא ה�לכי אמראה ד תרין מ� from the hand of the two kings of the — מי�

Emorite רדנא that were on the other side of the — די בעברא די�Yarden River,[8] דחרמון טורא ד ע� רנן דא� חלא from Arnon — מנ�Valley in the south to Mount Chermon in the north —

ן לחרמון סרין .9 ”,Tzidonians call Chermon “Sirion — צידנאי קר�לגא ת� טור לה ן קר� and the EMORITES call it “SNOW — ואמראי

MOUNTAIN”[9] —

singular, whereas Onkelos renders it in the plural. Apparently the word ים ת� doors, indicates a dual-door ,דל�(just as ים ד� hands, is not simply the plural of hand but ,י�refers to a set of hands), and thus the verse is speaking about a dual-door that had one bar that bolted them closed. Aramaic, however, has no dual form, and to sim-plify, Onkelos speaks in general of the many doors and bars of the cities that they conquered.7. See above, 2:34 with note 45.8. This refers to the east side of the Yarden (Transjordan). Even though the Jewish people were then situated on that very side, it is called “the other

side” from the perspective of one standing in Eretz Yisrael proper, which is on the west side of the Yarden (Rashbam to Bamidbar 22:1).

9. The name Senir means “snow”; similar-sounding words for snow exist in other languages as well (see Rashi). Mount Chermon is called “Snow Mountain” because it is a snow-capped mountain, even in the summer (Nesinah LaGer; Me’at Tzori, from Roke’ach). Ramban writes that the word חרמון derives from the root חרמ, desolation; the name therefore describes the mountain as a place that is uninhabitable.

Rashi writes that the Torah records these names to


6 We destroyed them, as we did to Sichon king of Cheshbon, destroying every city — the men, the women, and the small children. 7 And all the animals and the booty of the cities we plundered for ourselves. 8 At that time we took the land from the hand of the two kings of the Emorite that were on the other side of the Yarden, from Arnon Valley to Mount Chermon — 9 Tzidonians call Chermon Sirion, and the Emorite call it Senir —

(ט) מרשות: ד. מי (ח) לות: וכ! הלוך הוה, לשון חרם. (ו) הד חר הוא אומר ”וע! צידנים יקראו לחרמון וגו‘. ובמקום א!רבעה שמות. למה ר שיאן הוא חרמון“ (להלן ד, מח), הרי לו א! ה!

לכיות מ! ע רב! א! שהיו ישראל ארץ ח שב! גיד לה! לכתוב, הוצרכו ל שמי יקרא ל שמי יקרא וזו אומרת ע! מתפארות בכך, זו אומרת: ע!ן: ז ובלשון כנע! שכנ! (ספרי עקב לז; חולין ס:): שניר. הוא שלג בלשון א!

רש"י

חרם ה> חשבון לך Rמ לסיחן ינו ש ע� ר Rאש כ> ם אות� ם חר� נ> ו ו�

ים eר ע� Mה ל ושל\ בהמה ל־ה� ז וכ� ף: ט$ וה� ים eש נ� ה� ם מת יר Lל־ע כ�

י לכ� מ� שני ד מי� רץ א� את־ה� הוא ה� ת uע ב� ח נק� ח ו� נו: ל$ זונו ב�

חרמון: ר ד־ה\ ע� ן רנ א� ל ח� מנ\ ן רד( י� ה� בר בע� ר Gאש י אמר ה$

יר: jשנ יקראו־לו י אמר Kוה שרין לחרמון יקראו ים rידנ jט צ

א רנ� Jמ ג דחשבון א לכ� מ� לסיחון א דנ� עב> א די כמ� תהון י� א רנ� מ> וג� ו

א י� קרו� עדי ו� א בעיר� ל וכ� ז א: פל� וט� א י� נש� א י� גבר� א י� *קרו� ל כ�

לכי מ� תרין ד מי� א רע� א� ת י� היא ה� א נ� בעד� א בנ� Aונס ח א: נ� ל$ א זנ� ב>

דחרמון: א טור� ד ע� רנן דא� א חל� מנ� א רדנ� די� א בעבר� די ה א� אמר�

א: לג� טור ת לה ן ר� ק� אי ואמר� סרין לחרמון ן ר� ק� אי צידנ� ט

*נ"א: קרוי


36 / דברים — פרשת דברים ג / י־יא

we took from the Emorites all the cities — כל קרוי מישרא .10of the plain, וכל גלעד — the entire Gilad, תנן — וכל מ�

and the entire MASNAN ואדרעי לכה ס� ד extending until — ע�Salchah and Edre’i, תנן לכותא דעוג במ� the cities of — קרוי מ�the kingdom of Og in MASNAN.

תנן .11 דמ� לכא מ� לחוד עוג For only Og king of MASNAN — ארי יא ר משאר גבר� was left of the remaining MIGHTY — אשתא�

ONES;[10] רזלא רסא דפ� רסה ע� behold! he was so mighty — הא ע�and tall that his bed was an iron bed — בני ת ב� הלא היא בר�מון behold, it is in the city of Rabbah of the children of — ע�Ammon — ה מין ארכ� ע א� ע nine cubits its length — תש� רב� וא�ה מין פתי� ך ,and four cubits its width — א� ת מל� מ� by the — בא�cubit of THE KING. [11]

praise Eretz Yisrael: The land was held in such esteem in the eyes of the nations that each held a proud sense of ownership over it, seeking to have its prominent landmarks called by the name they gave them (cf. Ramban).

10. See above, 2:11 note 18 for discussion of the transla-tion of Rephaim.

The verse explains that although above (v. 8) Og is referred to as a king of the Emorite, Og himself was not originally an Emorite, but a survivor of the original Rephaim, who had been largely decimated. He is called a king of the Emorite because he ruled over their land. His land is also called the land of the Rephaim (below, v. 13) because its king, Og, was one of the Rephaim (see Rashi and Ramban to this verse, Ramban to v. 13). [Many other approaches are offered by the commentators to explain why the verse relates this information here; see, e.g., Rashbam, Abarbanel, Sforno.]

11. The standard cubit is the measurement from the elbow to the tip of the middle finger. The verse specifies

that the cubit used to measure Og’s bed was the cubit of a man. Nowhere else does the Torah speak specifically about “the cubit of a man.” Onkelos explains that the “man” referred to in the verse refers to a man who is outstanding in some way (the word איש can have this connotation; see Marpei Lashon), i.e., the king, as will be explained below.

Rashi writes that the “man” in the verse is none other than Og himself. Ramban writes that Onkelos is also referring to Og himself when he speaks of “the king” (see Minei Targuma and Or HaTargum for how Onkelos derives this from the verse). The verse is thus describing the unusual dimensions of Og. A normal man is as tall as three of his own cubits; Og was more than double those dimensions (see Mizrachi, Gur Aryeh; see Rabbeinu Bachya for why Onkelos refers to him in this way).

[Ibn Ezra explains the verse differently. Since it is speaking of the giant Og, the verse clarifies that the cubits are only those of an ordinary man. This would yield a measure of a man who is twice the size of a reg-ular person (see also Rambam, Moreh Nevuchim 2:47).


10 all the cities of the plain, the entire Gilad, and the entire Bashan until Salchah and Edre’i, the cities of the kingdom of Og in the Bashan. 11 For only Og king of the Bashan was left of the remaining Rephaim; behold! his bed was an iron bed — behold, it is in Rabbah of the children of Ammon — nine cubits its length and four cubits its width, by the cubit of a man.

שתרת בע! חביריו ו! מרפל א! שהרגו אים רפ� ה� מיתר (יא) יבא ”ו! ר שנאמ! מלחמה ה! מן ט פל! והוא ה), יד, (בראשית ים רנ! ק!

ת איש. מ פליט“ (שם יג) זהו עוג (בראשית רבה מב, ח): בא ה!ת עוג (אונקלוס; תרגום יונתן): מ! בא!

רש"י

עי gה ואדר fלכ ד־ס� ן ע� ש� ב� ל־ה� ד וכ� גלע� ל־ה� ר וכ� מיש י ה� ר� ל | ע� י כ

ר נשא� ן ש� ב� ה� לך Rמ ק־עוג ר� י Lיא כ ן: ש$ ב� ב� עוג כת Pמל מ� י Vר ע�

י ת בנ� Dב וא בר� ה ה רזל הל רש ב� Rרשו ע ה ע� uאים הנ רפ� תר ה$ Rמי

יש: jת־א מ� בא� ה fחב ר� מות ע א� רב\ וא� ה רכ� מות א� ע א� ש� oמון ת ע�

עי Mואדר ה לכ� ס� ד ע� ן תנ� מ ל וכ� ד גלע� ל וכ� א מישר� קרוי כל י

ר אשתא� ן תנ� דמ א לכ� מ� עוג לחוד ארי יא ן: תנ� במ דעוג א לכות� מ� קרוי

בני ת ב� בר� היא א הל� א רזל� דפ� א רס� ע� רסה ע� א ה� א י� ר גב� ר משא�

ך: מל ת מ� בא� ה פתי� מין א� ע רב� וא� ה רכ� א� מין א� ע תש� מון ע�



יריתנא .12 הדא רעא א� And we took possession of this — וית land היא ה� חלא at that time — בעדנא נ� ל ע� די מערער

רנן לגות טורא ,from Aroer, which is by Arnon Valley — דא� ופ�וקרווהי -and part[12] of the Gilad highland and its cit — דגלעד ies יהבית לשבטא דראובן ולשבטא דגד — I gave to THE TRIBE OF

REUVEN and THE TRIBE OF GAD.[13]

תנן .13 The rest of the GILAD highland and — ושאר גלעד וכל מ�the entire MASNAN, דעוג לכותא the kingdom of — מ�

Og, שה לגות שבטא דמנ� I gave to part of the tribe — יהבית לפ�of Menasheh, טרכונא ך פל� בית the entire VICINITY OF — כל

THE PROVINCE of the royal palace תנן of the entire — לכל מ�MASNAN, יא גבר� ע אר� מתקרי הוא that land is called the — ה�land of THE MIGHTY ONES.[14]

The Sages, however, speak of Og’s size in much larger terms (see Berachos 54b), causing Onkelos (according to Ramban’s interpretation) and Rashi to explain the verse as above. Rashbam explains that the bed in this verse actually refers to a baby’s cradle; the verse is say-ing that when Og was an infant his crib was the size of nine cubits of a grown man.]

Others interpret Onkelos’ cubit of the king to mean “the cubit established by the king,” i.e., the royal cubit. This is either because the measurements used in each country were established by the regime, or because the royal cubit was a larger measure (Marpei Lashon, Nefesh HaGer, Nesinah LaGer, Beurei Onkelos; see also Pesikta Zutrasi). Rama (R’ Moshe Isserlis, cited by Chalifos Semalos and in Mossad HaRav Kook edition of Rabbeinu Bachya) writes that this can also be the intention of Rashi when he says that the verse refers to the amah of Og, i.e., it refers to the cubit set by the king, and since Og was the king at the time, we

refer to the royal cubit as Og’s cubit. See also Rema MiFano (Teshuvos §3), who presents a related, but novel approach to Onkelos’ translation, as well as that of Targum Yonasan.

12. See Ramban to Bamidbar 32:33.

13. According to Rashi, the verse is divided in two. The words, And we took possession of this land at that time, refers to the lands that they conquered, set out above, v. 8. The verse then begins discussing the division of those lands to the tribes that inhabited them, begin-ning with the words, from Aroer.

Ramban, however, reads the whole verse as one sen-tence, whose subject is the division of the lands to the tribes. Moshe is saying that the land that we possessed at that time, I apportioned as follows: from Aroer etc.

14. I.e., it is the land of the Rephaim promised to Avraham (Rashi; see above, 2:11 note 20).


12 And we took possession of this land at that time; from Aro-er, which is by Arnon Valley, and part of the Gilad highland and its cities I gave to the Reuvenite and the Gadite. 13 The rest of the Gilad and the entire Bashan, the kingdom of Og, I gave to part of the tribe of Menasheh, the entire region of the palace of the entire Bashan, that is called the land of Rephaim.

ל ח! עלה (פסוק ח) ”מנ! זאת. האמורה למ! רץ ה א� (יב) ואת ה�הוא: מערער אשר עת ה שנו ב� ר ר חרמון“, י� ד ה! רנן ע! א!לסופו אלא מקרא של לראשו מחובר אינו רנן. א ל נח ל ע

ר חרמון ד ה! די, אבל לעני!ן ירושה ע! ג� ראובני ול תי ל� ת ל נ� ע!תי שנת! אותה היא אים. רפ� ארץ רא יק� הוא (יג) ה היה:

ברהם (בראשית טו, כ): לא!

רש"י

ל ח� cל־נ ר אשר־ע� ערע Aוא מ Eה ת ה� ע� שנו ב� Dר זאת י� רץ ה� Bא יב ואת־ה�

יג ויתר י: jד ג� ול� י eראובנ ל� תי ת� נ� יו ר� וע� ד גלע� ר־ה� ה� י tו>חצ ן רנ א�

ה gש מנ� ה> בט ש� י eחצ ל> תי ת� נ� עוג כת Rמל מ� ן ש� ב� ל־ה� וכ� ד dגלע ה�

ים: jא רפ� רץ Pא א ר+ יק� הוא ה� ן ש� ב� ל־ה� לכ� רגב א� ה$ בל ח� כל

א חל� נ� ל ע� די מערער היא ה� א נ� בעד� א יתנ� Aיר א ד� ה� א רע� א� ת וי� יב

ר ושא� יג א ולשבט�ד: >דג� א לשבט�

>דראובן בית יה� וקרווהי ד דגלע� א טור� לגות ופ� רנן דא�

שה דמנ� א שבט� לגות לפ� בית יה� דעוג א לכות� מ� ן תנ� מ ל וכ� ד גלע�

א: י� ר גב� ע אר� מתקרי הוא ה� ן תנ� מ ל לכ� א כונ� טר� ך בית פל כל


38 / דברים — פרשת דברים ג / יד־יז

שה .14 ר מנ� ך Yair son of Menasheh — יאיר ב� נסיב ית כל בית פל� received the entire VICINITY OF THE PROVINCE of — טרכונא

the royal palace פקירוס ד תחום גשוראה וא� until the border — ע�of the Geshurite and AFKEIROS,[15] תנן ל שמה ית מ� וקרא יתהון ע�יאיר פרני ,and he named them — MASNAN — after himself — כ�“the Villages of Yair” (Chavos-yair),[16] הדין יומא ד until — ע�this day.גלעד .15 ית יהבית To the children of Machir I gave — ולמכיר

GILAD. To THE TRIBE OF REUVEN and — ולשבטא דראובן ולשבטא דגד .16

THE TRIBE OF GAD רנן חלא דא� ד נ� I gave — יהבית מן גלעד וע�from GILAD in the north until Arnon Valley in the south, גו ותחומה חלא -including the midst of the valley and ITS bor — נ�der,[17] חלא ד יובקא נ� תחום בני and until Yabbok Valley,[18] — וע�מון ;which is the border of the children of Ammon — ע�רדנא ותחומה .17 and the Plain and the Yarden River — ומישרא וי�

and ITS border, ר from GINEISAR on the north[19] — מגניס�

15. The land of the Maachasite was called Afkeiros in Onkelos’ time (Nesinah LaGer; see Ramban to Bereishis 41:45).16. Alternatively, and he named them, “Bashan/Masnan, Villages of Yair” (R’ S. R. Hirsch).

The phrase and he named “them,” in the plural, re-fers to the villages mentioned subsequently (see Beurei Onkelos). Although Yair received the entire Bashan with all its fortified cities, it was only the villages of the Bashan that he named Chavos-yair after himself.17. I.e., the entire valley in addition to some territory beyond its southern border (Rashi; see Me’at Tzori).

18. See Me’at Tzori and Chalifos Semalos regarding Onkelos’ unusual wording of this phrase.

19. This general area was called Kinneres in Hebrew because its fruit was as sweet as the sound of a harp -The Aramaic Gineisar is a contrac .(Megillah 6a) [כנור]tion of רים ש� ני gardens of officials, referring to the ,ג�kings who owned gardens there; alternatively, it refers to the tribe of Naphtali (in whose territory this fell), who are called officials in I Divrei HaYamim 12:35 (Bereishis Rabbah 98:17). See Berachos 44a for descrip-tions of the intense sweetness of the fruits that grow in the Gineisar area.


14 Yair son of Menasheh re-ceived the entire region of the palace until the border of the Geshurite and the Maacha-site, and he named them — the Bashan — after himself, ‘‘the Villages of Yair,’’ until this day. 15 To Machir I gave the Gilad. 16 To the Reuvenite and the Gadite I gave from the Gilad until Arnon Valley, the midst of the valley and the border, until Yabbok Valley, the border of the children of Ammon; 17 and the Plain and the Yarden and the border, from Kinneres

ר ד מעבר לשפתו, כלומ! ל וע! ח! נ! ל וגבל. כל ה! נח (טז) תוך הרדן י! ה! מעבר מכנרת. (יז) מכאן: ויותר בכלל ד וע! ד ע!

ל ונפ! מזרחי, ה! רדן י! ה! מעבר גד בני ת חל! ונ! היה, ערבי מ! ה!כנרת, ד ע! שפתו מעבר ועוד כנגדה רדן י! ה! ב רוח! בגורלם

רש"י

י eגשור ד־גבול ה� רגב ע� בל א� Rל־ח ח את־כ� ק� ה ל� ש יר בן־מנ� Lא יד י�

יום ד ה� Dיר ע א ות י� ן ח� ש� ב� ל־שמו את־ה� ם ע� א את� יקר� י ו� Eת עכ� מ> וה�

י ד ג� ול� ראובני טז ול� ד: גלע$ את־ה� תי ת\ נ� יר eכ שביעי טו ולמ� ה: Mז ה�

בק י� ד וע� ל וגב� ל ח� Dנ ה� תוך רנן א� ל ח� cד־נ וע� ד גלע� מן־ה� תי zת נ�

רת מכנ ל וגב� ן רד� י� וה� ה fב ער� יז וה$ מון: ע� י Cבנ גבול ל ח� נ� ה�

ה א� גשור� תחום ד ע� א כונ� טר� ך בית פל ל כ� ת י� נסיב שה מנ� ר ב� איר י� יד

א יומ� ד ע� איר י� ני פר� כ� ן תנ� מ ת י� שמה ל ע� תהון י� א וקר� פקירוס וא

א ולשבט�ד >דג� א ולשבט�

>דראובן טז ד: גלע� ת י� בית יה� כיר ולמ� טו דין: ה�

א יובק� ד וע� ותחומה א חל� נ� גו רנן דא� א חל� נ� ד וע� ד גלע� מן בית יה�

ר מגניס ותחומה א רדנ� וי� א ומישר� יז מון: ע� בני תחום א חל� נ�



מא דמלחא מא דמישרא י� ד י� until the Sea of the Plain, which — וע�is the Salt Sea (the Dead Sea) on the south, מי ך שפ� מ� תחות דינחא .below the WATERFALL of the peak,[20] at the east — רמתא מ�

היא .18 ה� בעדנא יתכון קדית I commanded you at that — ופ�time,[21] למימר — saying, יי אלהכון — “Hashem, your

God, רעא הדא ב לכון ית א� gave you this land on the east — יה�side of the Yarden ה מזרזין ;to take possession of it — למירת�עברון קדם אחיכון בני ישראל armed[22] shall you cross over — ת�— before your brethren, the Children of Israel, מזרזי כל all the ARMED PEOPLE of the legion.[23] — חילא

פלכון ובעירכון .19 -Only your wives, small chil — לחוד נשיכון וט�dren, and livestock — ענא גי I know — יד� ארי בעיר ס�

יתבון בקרויכון די — that you have abundant livestock — לכון ,shall dwell in your cities that I have given you — יהבית לכוןwhile you go to battle with your brethren;

20. The word שדת is related to the Aramaic word for א�pour, אשד (see, similarly, Bamidbar 21:15 with Rashi); hence, the literal meaning of ה פסג� שדת ה� -is the outpour א�ing of the peak. Onkelos adds the word מי, water of, for clarity, translating ה פסג� ה� שדת א as א� מת� ר� מי ך שפ� -liter ,מ�ally, the outpouring of the water of the peak; thus, the waterfall of the peak. Some texts of Onkelos have ך שפ� מ�א מת� which would seem to be a literal translation of ,מר�ה פסג� שדת ה� .א�

21. This statement is addressed to the tribes of Reuven and Gad, who had promised to cross the Yarden to battle for the conquest of Eretz Yisrael before return-ing to their share on the east side of the Yarden, as

described in Bamidbar 32:16-32] (Rashi).22. The literal meaning of רזין is “girded.” This is an מז�expression that means arming, since weapons were typically inserted into a belt around the waist (Shaarei Aharon to Bamidbar 31:3; see 1:41 above).23. The Hebrew word יל ח� -has two possible mean בני ings: It can mean men of strength — or, in a borrowed sense, men of wealth (see Shemos 18:21 with note 30); or it can mean men of the legion, as it does in our verse. Onkelos translates it א רזי חיל� armed people of ,מז�the legion — a term that appears in Bamidbar 32:27 — to clarify its meaning in this context (see Me’at Tzori).


until the Sea of the Plain, the Salt Sea, below the outpouring of the peak, at the east.

18 I commanded you at that time, saying, ‘‘Hashem, your God, gave you this Land to take possession of it; armed shall you cross over before your brethren, the Children of Israel, all the men of the le-gion. 19 Only your wives, small children, and livestock — I know that you have abundant livestock — shall dwell in your cities that I have given you;

ו אצ ו� (יח) לו: ומעבר רדן י! ה! וגבל, רדן י וה ר שנאמ! וזהו בר: לפני אחיכם. הם היו וגד היה מד! לבני ראובן אתכם.

הולכים לפני ישראל למלחמה, לפי שהיו גבורים ואויבים נופלים ף קדקד“ (להלן לג, כ): ף זרוע! א! ר ”וטר! לפניהם, שנאמ!

רש"י

ה: ח� מזר$ ה fפסג ה� שדת א� ת ח� ת� ח ל� מ ה� ם Kי ה ב� ער� ה$ ם dי ד וע�

ם כ ל� ן ת� נ� ם היכ אל יהוה לאמר וא eה ה� ת Cע ב� ם אתכ ו cאצ יח ו$

ם Pאחיכ י Vלפנ ברו ע� ת> ים Lחלוצ ה לרשת� זאת ה� רץ dא את־ה�

ומקנכם פכם וט� ם Rנשיכ ק יט ר� יל: ל־בני־ח$ כ� ל א+ י־ישר� Aבנ

ם: Mכ ל� תי Dת נ� ר Pאש ם ריכ Kבע שבו Aי ם gכ ל� ב Dר ה Pי־מקנ jכ עתי ד� י�

א: דינח� מ� א מת� ך מי ר� שפ� *מ� תחות א דמלח� א מ� י� א דמישר� א מ� י� ד וע�

לכון ב יה� הכון אל� יי� ר למימ� היא ה� א נ� בעד� תכון י� קדית ופ� יח

אחיכון ם קד� עברון ת� רזין מז� ה למירת� א ד� ה� א רע� א� ת י�

ובעירכון פלכון וט� נשיכון לחוד יט א: חיל� רזי מז� ל כ� אל ישר� בני

לכון: בית יה� די בקרויכון יתבון לכון גי ס� בעיר ארי א ענ� ד� י�

א מת� ך מר� שפ� *נ"א: מ�


40 / דברים — פרשת דברים ג / כ־כב

אחיכון .20 ד די יניח� יי ל� until Hashem shall give rest to your — ע�brethren from their enemies in the land of Canaan כותכון

— like He gave rest to you from the enemies in your territory, רעא ף אנון ית א� -and they, too, like you, shall take pos — וירתון א�session of the Land די יי אלהכון יהב להון — that Hashem, your God, gives them רדנא די� on the other side of the — בעברא Yarden; ותתובון — then you shall return, ר לירתתה -ev — גב�ery man to his inheritance די יהבית לכון — that I have given you on this side of the Yarden.”

קדית .21 היא I commanded Yehoshua — וית יהושוע� פ� בעדנא ה�— at that time, למימר — saying, עיניך חזאה — “Your

eyes have seen אלהכון יי ד עב� די כל everything that — ית Hashem, your God, has done האלין יא לכ� מ� to these — לתרין two kings, Sichon and Og; לכותא מ� לכל יי עבד י� so will — כן Hashem do to all the kingdoms מן ר לת� ת עב� to which — די א�you are crossing over.

ארי יי אלהכון ,You shall not fear them — לא תדחלון מנהון .22— for Hashem, your God — מימרה מגיח� לכון — HIS WORD

wages war for you.”[24]

24. Ordinarily, Onkelos renders waging war as א ח� אג�א ב� When referring to Hashem’s .(e.g., above, v. 1) קר�

elimination of the Canaanites, however, he omits the word א ב� .See above, 1:30 note 54, for explanation .קר�


20 until Hashem shall give rest to your brethren like you, and they, too, shall take possession of the Land that Hashem, your God, gives them on the other side of the Yarden; then you shall return, every man to his inheritance that I have given you.’’

21 I commanded Yehoshua at that time, saying, ‘‘Your eyes have seen everything that Hashem, your God, has done to these two kings; so will Hashem do to all the king-doms to which you will cross over. 22 You shall not fear them, for Hashem, your God — He wages war for you.’’

ם ם־ה ג� רשו וי$ כם כ� אחיכם ל> | יהוה ניח� אשר־י� ד מפטיר כ ע�

ן רד( י� ה� בר בע� ם Gה ל� ן Cנת ם nהיכ אל יהוה ר אש רץ א� את־ה�

כא ואת־יהושוע� ם: Mכ ל� תי Dת נ� ר Pאש תו ירש� jל יש א ם בת וש�

ה ש� ע� ר ל־אש כ� את ראת ה$ יך� Rעינ לאמר וא eה ה� ת Cע ב� צויתי

ל־ לכ� יהוה ה עש� ן־י> Aכ לה א ה� ים Lכ מל� ה� לשני היכם אל יהוה

י כ אום יר� jת א כב ל ה: מ� ש$ ר Cעב ה fת א� ר Pאש כות מל� מ� ה�

ם: ס ס ס ק''ה פסוקים. מלכי''ה סימן. Mכ ם ל� נלח= ה� ם הוא היכ אל יהוה

אנון ף א� וירתון תכון כו� אחיכון ל� יי� יח� jינ די ד ע� כ

א רדנ� די� א בעבר� להון הב י� הכון אל� יי� די א רע� א� ת י�

יהושוע� ת וי� כא לכון: בית יה� די לירתתה ר גב� ותתובון

ד עב� די ל כ� ת י� ה א� חז$ יך עינ� ר למימ� היא ה� א נ� בעד� קדית פ�

ל לכ� יי� עבד י� כן אלין ה� א י� לכ� מ� לתרין הכון אל� יי�

ארי תדחלון מנהון א ל� כב ן: מ� לת� ר ב� ע� ת א� די א ת� לכו� מ�

לכון: יח� jמג מימרה הכון אל� יי�


ל־ ע� ז�ה ח� ר Rאש מוץ בן־א� הו Kעי יש� א א חזון ז ח= א� יותם הו Bעזי י בימ לW ם וירוש� ה fיהודים מ� ש� ב שמעו ה: יהוד$ י Cלכ מ� הו fיחזקילתי cגד נים ב� ר דב( יהוה י כ6 רץ א יני Lאז וה>הו קנ שור ע ד\ ג י� י: jב שעו פ= ם וה+ מתי ורומ�י לא eמ ע ע� ד� אל לא י� יו ישר� Wל חמור אבוס בע� ו>ע ר� ז� ון ע� בד Rכ ם ע� א חט גוי ׀ ד הוי ן: התבונ$אצו jזבו את־יהוה נ ים ע$ Eשחית ים מ� eנ ים ב� מרעה תכו Pל מ cחור: ה ע זרו א� ל נ� א+ את־קדוש ישר�ב fל־לב וכ� י חל ל־ראש ל$ ה כ� Wר יפו ס� Lעוד תוסע צ� Pין־בו מתם פ Aד־ראש א גל וע� ף־ר� י: ו מכ� ו$ ד�שו חב� ולא לא־זרו ה Wטרי ה Kכ ומ� ה fבור וח�ם Gריכ ה ע$ מ� ם שמ� Rרצכ ז א� מן: ש$ ה ב� fולא רככים Lכל רים א ם לנגדכם ז� תכ דמ� ש א� שרפות א(ת־ ה ב� ים: ח ונותר= jר ת ז� הפכ\ ה כמ� fמ ה ושמ� את�יר כע6 ה fבמקש ה כמלונ= רם Wבכ ה Kכסכ ציון יד eר יר לנו ש� אות הות6 ה: ט לולי יהוה צב� נצור$י שמעו ינו: jמ ד� ה fעמר ל> יינו ה� כסדם ט Wכמעינו ת אלה+ ינו תור\ rאז י סדם ה> ר־יהוה קצינ� דב�ר cיאמ ב־זבחיכם ר י tה־ל מ� יא ל$ ה: עמר$ ם ע\ים Eמריא לב וח� ים eאיל עלות עתי ב� ש� יהוה צתי: פ$ ח� לא ים eתוד וע� ים rש וכב� ים sר פ� ם וד�ם Gש זאת מידכ י־בק� jי מ Wנ אות פ� ר� Aבאו ל י ת� Lיב כוא ת־ש� ביא מנח� יפו ה� י: יג לא תוס רמס חצר$קרא ת ב� וש� חדש י Eל יא eה תועבה קטרת ם דשיכ� יד ח� ה: ר$ עצ� ו> ון fא ל א־אוכ\ ל א מקר�ח טר� ל� י Dל ע� יו ה� י פש נ� ה Kנא ש$ ומועדיכם ים tעל א� ם פיכ כ� ם Rרשכ טו ובפ$ א: נש יתי נלא+ע� שמ( ני אינ� ה fתפל רבו י־ת� jכ ם ג� ם מכ י עינ�ירו rס ה� כו הז� חצו טז ר> או: Aל מ� ים מ6 ד� ם Gידיכ: יז למדו ע� Aר י חדלו ה� Wגד עינ ם מנ� Gלליכ ע� רע� מ>תום מוץ שפטו י� שרו ח� ט א� fב דרשו משפ Vהיטר יהוה cה יאמ fכח ה: יח לכו־נא ונו$ נ$ למ� יבו א� eרינו אם־ לב לג י� Rש נים כ� ש� ם כ� איכ� היו חט$ jאם־ייט אם־תאבו היו: jי מר Pצ כ� ע fתול כ� ימו אד6 י�אנו לו: כ ואם־תמ$ Aרץ תאכ fא ם טוב ה� gעת ושמ�ר: Aדב יהוה י פ6 י rכ תאכלו רב Rח ם gומריתי Lאת Aה מל Wנ אמ� Mה נ fה קרי ה לזונ� Kית ה ה$ כא איכ�ך ספ+ ים: כב כ� jצח ה מר� ת= ה וע� fין ב ל6 דק י� nט צ משפ�

1 1 T he vision of Yeshayah son of Amotz, which he saw concerning Yehudah and Jerusalem, in the

days of Uzziah, Yosam, Achaz and Chizkiyahu, kings of Yehudah: 2 Hear, O heavens, and give ear, O earth, for HASHEM has spoken: Children have I raised and exalted, but they have rebelled against Me. 3 An ox knows his owner, and a donkey his master’s trough; Israel does not know, My people does not perceive. 4 Woe! O sinful nation, people weighed down by iniquity, offspring of evil, destructive children; they have forsaken HASHEM, they have angered the Holy One of Israel, they have turned away backward. 5 For what would you be smitten, when you still continue waywardly, each head with sickness, each heart in pain? 6 From the foot’s sole to the head, nothing in it is whole: sword slash, contusion, and festering wound; they have not medicated, and they have not ban-daged, and it was not softened with oil. 7 Your country is desolate, your cities are burned with fire, your land — before you strangers consume it; it is desolate as if overturned by strangers. 8 The daughter of Zion shall be left like a [deserted] watchman’s booth in a vine-yard, like a shed in a gourd garden, like a city under siege. 9 Had not HASHEM, Master of Legions, left us a trace of a remnant, we would have been like Sedom, we would have resembled Amorah. 10 Hear the word of HASHEM, O chiefs of Sedom; give ear to the Torah of our God, O people of Amorah. 11 Why do I need your numerous sacrifices? — says HASHEM — I am satiated with olos of rams and the choicest of fattened animals; and the blood of bulls and sheep and he-goats I do not desire. 12 When you come to appear before Me — who sought this from your hand, to trample My courtyards? 13 You shall not continue to bring a worthless minchah offering — ke-tores of abomination is it unto Me; [New] Moon and Shabbos, calling of convocation, I cannot abide men-dacity with assemblage. 14 Your [New] Moons and your appointed festivals, My soul hates; they have be-come a burden upon Me [that] I am weary of bearing. 15 And when you spread your hands [in prayer], I will hide My eyes from you; even if you were to increase prayer, I do not hear; your hands are full of blood. 16 Wash yourselves, purify yourselves, remove the evil of your doings from before My eyes; desist from doing evil. 17 Learn to do good, seek justice, strengthen the victim, do justice for the orphan, take up the cause of the widow. 18 Go forth, now, let us reason together — says HASHEM — if your sins will be like scarlet, they will whiten like snow, if they have reddened like crimson, they will become as wool. 19 If you will be willing and you will obey, you shall eat the goodness of the land. 20 But if you will refuse and rebel, you shall be devoured by the sword — for the mouth of HASHEM has spoken. 21 How has she become a harlot! — faithful city that was full of justice, in which righteousness was wont to lodge, but now murderers. 22 Your silver

HAFTARAS DEVARIM / הפטרת דבריםYeshayah 1:1-27 / ישעיה א:א־כז

41 / HAFTARAS DEVARIM


יך cר כג ש� ים: מ$ ב� הול מ� ך בא+ ס� ים Eלסיג ה Kי ה�ף ד ורד+ ב שח� ים כלו אה� ב נ� ברי ג� ים וח� סוררא־ ה ל fנ למ� יב א� תום לא ישפטו ור6 ים י� Eלמנ ש�אות דון יהוה צב� א� ם ה$ ן נא� כ ם: כד ל� Mי�בוא אליהה fקמ ואנ$ י ר� מצ� ם אנ�ח� הוי ל א( ישר� יר eאבבר כ� ואצרף יך ל� ע� די י� ה יב� tש כה וא� י: מאויב$ה יב� tש כו וא� יך: ל־בדיל$ כ� ה יר� eס וא� יך סג�חרי־ ה א> Wתחל יך כב� Dעצ ה וי אשנ� Lר יך כב� פט� שה: כז ציון נ$ אמ� Mה נ fדק קרי צ יר ה� Lך ע רא ל� ן יק� כ

ה: ק$ יה� בצד� Gב ה וש� gד ט תפ� Kבמשפ

has become dross, your heady wine mixed with water. 23 Your princes are wayward and associates of thieves; the whole of them loves bribery and pursue [illegal] payments; for the orphan they do not do jus-tice, the cause of the widow does not come unto them. 24 Therefore — the word of the Lord, HASHEM, Master of Legions, Mighty One of Israel — O, how I will ease Myself of My adversaries, and how I will avenge My-self of My enemies. 25 I will return My hand upon you, and refine as with lye your dross, and I will remove all your base metal. 26 Then I will return your judges as in earliest times, and your counselors as at first, after that you shall be called City of Righteousness, Faithful City. 27 Zion shall be redeemed with justice, and her returnees with righteousness.

42 / הפטרת דברים


Date post:	01-Apr-2021
Category:	Documents
Upload:	others
View:	1 times
Download:	0 times

םירבד תשרפ - The Official ArtScroll Blog · 2020. 7. 21. · Torah (Rashi). The...

Documents