בס"ד

עזרא שבט

לימוד המשנה בין רבותינו הראשונים על פי הממצאים בפירושים סביב הלכות הרי"ף

.49-67, תשס"א, עמ' עלי ספר יטפורסם לראשונה ב עדכונים מאז נוספו כאן בצבעי הצללה.

במבט ראשון על ספרי המשניות הנפוצים נדמה כי פרשנות המשנה החלה ברמב"ם והגיעה לשיאה במאה הט"ז עם . אולם ידוע לנו על ספרות פרשנית ענפה סביב 1ה"תוספות יום טוב" ר' עובדיה מברטנורא ור' יום טוב הלר, בעל

המשנה בכתבי הגאונים והראשונים.ל, דהיינו יצירות שנכתבו מסביב לחומר התלמודי, ולא שולבו לתוכו, ראשיתה של הספרות הפרשנית בכל

נמצאת ברשימות מלים ותרגומיהן לערבית, המיוחסות לר' סעדיה גאון ותלמידיו. רוב הרשימות הללו המכונות , או לחילופין למלות הלכות פסוקות והלכות גדולות 2ספרות ה'אלפאט'', הן פירושים ותרגומים למלות המשנה

ואילך. י' זוסמן, 909ח"ג עמ' ירושלים תשל"ג, המשפט העברילדוגמה של ה"תפיסה המקובלת" הזאת, ראה מנחם אלון, 1

, הדגיש את העדר 250-215תשמ"א, עמ' דברי הקונגרס העולמי השביעי למדעי היהדות, 'כתבי יד ומסורות נוסח של המשנה',ישראל. במתכוון, זוסמן לא לקח בחשבון את אוצרות -כתבי יד של משנה בלבד, פרט לאזור הביזנט שבהשפעת תורת ארץ

(. לפיכך הסיק שבמרכזי התורה )פרט למזרח(: 'לא היתה המשנה מקובלת כיחידה ספרותית 222שם, עמ' הגניזה )כדבריו המשנה של הסדרים שיש עליהם תלמוד בבלי לא נלמדה ולא היתה נפוצה אלא כמשוקעת בתוך התלמוד -העומדת בפני עצמה

ייחסים לזירה האשכנזית. הבבלי כיחידה אחת ומשולבת בתוכו' )שם(. אולם כמעט כל דבריו שם מתוגם כאן יש לשים לב לתופעה המצויה בכתבי היד של התלמוד, שבהם כל המשניות מקובצות יחד בתחילת הפרק, ולא

מפוזרות בפסקאות בין סוגיות התלמוד. בעבר, כאשר כמעט כל כתבי היד של התלמוד שנאספו הגיעו מאשכנז, היה מקובל ה של מסירת התלמוד. ראה במקורות שליקט ש"י פרידמן, תלמוד ערוך, השוכר את האומנין לומר שאין זו אלא השיטה הקדומ

. פרידמן חידש שם, שכעת, בעקבות גילויים מהגניזה, הוכח שבספרי התלמוד העתיקים ביותר כבר קיימת 76הערה 83א, עמ' ) או לחילופין, . 50-9עמ' 1995פ"ו JQRוראה הקטע שפירסם ב מסורת של חלוקת המשנה לפסקאות בין סוגיות התלמוד

. מעתה יש לשאול בפורמאטי הגראפי שבתלמוד כ"י מינכן, המרכז את המשנה ברצף, בפינה העליונה של הדף באות גדולה(יותר חידשו הסופרים נוהג לקבץ את המשנה לתחילת הפרק. ואפשר לשער שהתופעה משקפת מאוחר מה גרם לכך, שבשלב

הפרק, וללא –מסורת של לימוד עצמאי של המשנה. הצגת התלמוד בצורה זו מאפשרת לימוד המשנה במבנה המקורי שלה על כך נרחיב בהמשך. תיו במאירי.ובעקבו התערבות פרשנית של התלמוד. וכך הוא הצגת החומר בפירושו של ר' יונתן מלוניל.

2ראה רשימת העיולים בכינוי זה, שמצא נ' אלוני ברשימות הספרים מהגניזה, ב'אלפאט' אלמשנה', ספר הזיכרון להר"י נסים

תקופת , ברלין תרפ"א, ירושלים תשמ"ב; ש' אסף, פירוש הגאונים לסדר טהרותג, ירושלים תשמ"ה, עמ' יג; רי"נ אפשטיין, , על פירוש 62-60, ירושלים תשט"ו, עמ' קמד. ש' אברמסון, עניינות בספרות הגאונים, ירושלים תשל"ד עמ' ים וספרותההגאונ

-מלות קשות לכל ש"ס משניות. בעניין זה נאלץ זוסמן )מוזכר בהערה הקודמת( להניח שספרות האלפאט' היא בעיקר ארץכיח זאת. הסבתו של המפעל הספרותי של 'תפסיר אלפאט'' על הלכות (, אך לא טרח להו94ובהערה 239ישראלית )שם עמ'

יש להוסיף את הגלוסר למשנה זרעים ליוונית, בקטע גדולות )ראה הערה הבאה( אינה מחזקת השערה זו של זוסמן כאן.רה של עפרה סקירה מעודכנת של הנושא מופיע במאמ . S K7.17-Tיהודית לסדר מועד קמברידג' -, וליוונית628אנטונין

הפירוש הראשון למשנה. -וראה עתה ע' פוקס, "מלות המשנה" לרס"ג. JQR 95 (summer 2005) pp. 533-535בקר -תירוש

סדרא כטו )תשע"ה(.למדעי יהדות, אב תשע"ג; 16-הרצאה בקונגרס העולמי ה

. הווה אומר, שבשלב הפורמאטיבי הזה, שימשה ספרות 4, ולא למלות התלמוד3ומאוחר יותר, אף להלכות הרי"ף()ה'אלפאט'' בעיקר את לומדי המשנה ואת לומדי ספרות ההלכות, ונראה לכאורה שבין לומדי התלמוד לא היתה

דרישה לפרשנות ותרגום.

מודיים של יד הרב הרצוג. כמדומני תודתי להנהלת המכון לתצלומי כתבי יד עבריים, משם נאספו צילומי כתבי היד התל 3

יד וקטעי גניזה מסודרים ומקוטלגים היטב ונגישים ליד. שם מצאתי -שאין ספרייה כמותה בעולם שבה אלפי צילומי כתבי קטעי גניזה של פירוש ותרגום לערבית למילות בה"ג כדהלן:

.RNL Antסוכה הנמצאים בפטרסבורג -ג הל' יוה"כ(אולי המוצג הפרימיטיבי ביותר של מילון לבה"ג נמצא בדפים מה"1

B 474 'של עשרות מילים ופראזות, יהודית-ערבית(. אנו מוצאים כאן תרגומים ל334-336 \328-330)בה"ג ירושלים ח"א עמ כך נראו המילונים לפני שנאספו למחברות נפרדות מחמת ריבוי החומר.שבתדירות ממוצע של אחד לכל שורה. ייתכן

תחילת הלכות קידושין. -לסוף הלכות גיטין - 14 ,3050( ניו יורק, ביהמ"ל אוסף אדלר 2 פירושים קצרים בערבית, למלים שבסוף הלכות ברכות, הלכות שבת, מילה, עירובין, - T-S Arab. box 47, 67קמברידג' ( 3

.147-272חמץ, בה"ג מהד' ירושלים ח"א עמ' תרגום ופירושים קצרים בערבית למלים שבסוף S NS 302, 19-T, קמברידג' Or. 5558 I, 1 לונדון הספרייה הבריטית ( 4

מהלכות מיאון וכתובות. אפשר 2הלכות מילת גרים, חנוכה, פסח )כולל חמץ, הגעלה(, כיפורים, וסוכה. ובלונדון שם דף חמץ. שהוא עותק נוסף כתוב באותו יד של הקודם, אלא שיש בו מעט שטח חופף בהלכות

, דף אחד. לאחר הכותרת "תעליק מן אלפאט' ברכות", פירושי מלים להל' ברכות, רבים T-S Arab. 47, 242( קמברידג' 5 בשינוי סדר, והלכות פסוקות כ"י ששון עמ' ק"צ. 95-138מהם אינם בש"ס, ונמצאים ח"א עמ'

.136-131דפים Arab. II 871( פטרסבורג פירקוביץ' 6כמעט מתחילת החבור, כולל פירושי מלים מהדרשה שבהקדמת החיבור, רשימת Or. 5558 I, 1ספרייה הבריטית לונדון ה( 7

S -Tלמרות שהשטח המתפרש, תחילת החיבור, חופף את השטח שבקמברידג' קידוש.-הל' תפילה \המצוות, הל' קריאת שמע

K6.49 ירושים.)כותרת שם "אלפאט הלכות גדולות"(, אין דמיון בין שני הפ שם. 149ובהערה 68, עמ' מבוא לספר הלכות פסוקותוראה עוד מקורות על 'אלפאט הלכות גדולות שהביא נחום דנציג,

מחברת נוספת שבה הדף הראשון הוא פירוש בערבית למלים שבהלכות פסוקות, T-S NS 302, 19ומצאתי בקמברידג' , ע"פ שני קטעים מאוסף 593-590ששון שהושלם ע"י דנציג שם עמ' הלכות שבת )מתוך ההתחלה, היינו השטח החסר בכ"י

פ,ג, –נזיר והלכות גיטין )בדפוס וניציאה עח,ד -אנטונין(, והדף השני הוא על סדר המלים שבהלכות גדולות הלכות נדריםעמ' REJ, שרשם: ברשימת באכר 37' הע 86כו )תש"י(, עמ' קרית ספרעט,א(. ראה גם ש' אברמסון, –=דפוס ורשה עה,ג

)מתוך רשימת ספרים 274יח )תש"ב(, עמ' קרית ספר; אסף, 21בהערה 157עמ' ס' הזיכרון לאברהמס; גוטהייל, 127אסף הזכיר עוד קטעים שראה בקמברידג' ואוקספורד, ועוד כ"י שנמצא 35מהגניזה "גזו אלפאט הלכות גדולות'(, ושם בהערה

יד מהגניזה. -שהביא עוד שלשה כתבי 149ציג שם, הערה בידו. וראה דנ4

' )ב( א,'מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות שמיותמוכרים לנו בודדים, על גיטין פרק 'מי שאחזו' אפשטיין, גלוסרים על התלמוד

לתלמוד בבלי שבת ד' גרינברג, ;S 8F3.5-Tקימברידג' ראוי להוסיף גם הדף הראשון של הזוג שבואולי , 603-591עמ' , תשמ"ד

קטעים ממסכתות אחרות. 4רשם עוד שנים לשבת, ועוד 299קטלוג דנציג לקטעי אדלר, עמ' .140 -95)תשע"ג(, עמ' גנזי קדם ט

וראוי לציין ביחס למילון לתלמוד שחיבר ר' שמואל בן חפני גאון, שהביא לשון .אים להלכות גדולותוןצריך לבדוק אם אלו (. ניתן לראות 17, ירושלים תשמ"ה עמ' ספר אבן שושןהתלמוד מן הלכות גדולות ולא מן התלמוד כפי שהאיר ר"ש אברמסון )

הלכות, ולא לתלמוד.בכך עדות נוספת על הזיקה של הפרשנות המילולית דוקא לספרות היהודית, ויחסית לפירושי מלות הלכות גדולות, -הם ברובם תרגומים של קטעי טקסט גדולים לערבית פירושים להלכות פסוקות

ממעטים הם בהוספות פרשניות, דבר שיכול להעיד על שוני באופי ותפקיד בין הלכות גדולות והלכות פסוקות. וראה עוד שם של כתבי יד מהגניזה המכילים הלכות פסוקות עם תרגום לערבית יהודית של כל הטקסט או רובו )ראה ואילך רשימה 625עמ'

(. ויש להוסיף עוד שני דפים מחוברים הנמצאים RNL Ant. B 483bב, מספרו כעת בפטרסבורג הוא -א5מס' 631שם עמ' Or.5563ת שכולו בערבית, הספרייה הבריטית , זוג דפי קלף מסוף הלכות ברכולהלכות שחיטה S Arab.18(1), 52-T -ב

. )ויש לציין שנוסח חתימת ברכת מעין שלש שם הוא "על הארץ ועל מזוןנותיה", מה שיכול להעיד שהענף התרגום 8-9דפים ישראל(, וקטע קטן מסוף הלכות מילה ותחילת הלכות חיה, ששרדו בו שתי שורות של תרגום -הערבי של הספר מקורו בארץ

)מזוהה ע"י ברודי, גנזי קדם ז תחילת הלכות שחיטה א 40ז'נבה .S F2(1).87-Tלסוף הלכות מילה, בקמברידג' ערביתממונות ושנים להל' \"תפסיר אלפאט'" לה"פ, אחד להל' נשים ןדנציג רשם שם גם שלשה קטעים של מילו (.73)תשע"א( עמ'

. 150-151הערות 69שבת שרשם דנציג שם, עמ' ייתכן שהפירושים שקמו סביבו מיד לאחר הפצתו, בטלו את הצורך לחבר פירוש .שרידים בודדיםנמצאים לרי"ף גלוסרים

. הראשון הוא V 247, ובפריז, אוסף מוצרי T-S Arab. 48, 9בסגנון בסיסי כל כך. עד כאן מצאתי מילונים כאלה בקמברידג' ף', משמע שאינו אלא מחברת פרטית שהאב רושם עבור בנו.אוטוגראף, וחתום 'משה ביר' פרחיה דיין לולדה יוס

פורסם על ידי מהר"י קאפח במהדורות "אל המקורות" של המשנה, לאחר שתירגם חזרה לעברית.חולין לרי"ף תרגום .Orשם ; Or. 5552לונדון, הספרייה הבריטית –: לאבות נמצאים באוספי הגניזה כדלהלןרבית יהודית לע למשנהתרגומים

5563 H שם 13דף ;Or. 5564 A קמברידג' ;39דףS Arab. Box 48, 60-T ; שםOR.1080.4, 13/38; 4 ,3611; שם ; ,ENA 3339ניו יורק –. לחולין VIII 396, 2פריז מוצרי ; 4077; שטרסבורג 13 ,14-2627; שם 4/12 ,23/20/13-908שם

S Arab. Box 16, 201-T .?S Arab.18(1), 154-T'קמברידג? –למס' כלה רבתי .S AS 84.123-T-241קמברידג' ; 3-2

בפירושים המשוכללים יותר מסוג זה, ששרידיהם נמצאים בגניזה, לא רק מתרגמים את המלים, אלא . 5ובעזרת מקבילים מסבירים אותם על רקע הקשרן במשנה

פירוש, כפי שמוצאים אנו ביצירתו של ר' נתן אב -בשלב הבא, זכו משפטים שלמים מהמשנה לתרגום . לא ניתן להתייחס 7הללו, לאבות ולחולין ולכלים . מצאתי פירושים נוספים מסוג הפירושים הפשוטים6הישיבה

אליהם כתרגומים גרידא, שהרי הפורמט הקבוע שלהם הוא הצגת התרגום רק לאחר העתקת המשנה במלואה, יד של פירוש הרמב"ם למשנה.-בלשונה המקורית, כפי שמצוי בכתבי

בבלי. בסדר זרעים הפירושים באשכנז וצרפת אכן התמקד עיקר העיסוק במשנה בסדרים שלא זכו לתלמוד בנויים בזיקה חזקה אל התלמוד הירושלמי, כך שמטרתם הברורה היא להשלים את החסר. כבר בתחילת ימי חכמי אשכנז נוצר פירוש מסוג זה על ידי ר"י בן מלכיצדק )מסימפונט, איטליה, תחילת המאה הי"ב לסה"נ(. בעקבותיו

גם את סדר טהרות. השוואה בין הפירושים מגלה שפירוש הר"ש היה כתבו ר' שמשון משאנץ והרא"ש, שפירשו לתשתית פירוש הרא"ש. לכאורה, חכמים אלה לא ראו צורך לפרש את המשנה במקום שיש תלמוד בבלי. בידינו גם פירוש הרא"ש לשקלים, המסכת היחידה בסדר מועד שאין עליה תלמוד בבלי. לכאורה ניתן להסיק ששיטת חיבור זו

ת מתוך ההנחה שפרשנותו שהתלמוד הוא ההמשך המחייב של המשנה, והפרשנות הבלעדי שלה, ואין מקום נובע)וגם שם יש לפרש על פי התלמוד הירושלמי, 8ללמוד ולפרש את המשנה בפני עצמה, פרט למקומות שאין תלמוד

במידת האפשר(.

ואולם, סבורני שכדי למצוא פירושי משנה נוספים, יש לחפש במקומות הנכונים. פרשני משנה רבים אפשר בפירושים להלכות הרי"ף. עשרות פירושים כאלה חוברו בתקופה בין הפצת -למצוא באכסניה ספרותית מיוחדת

במערב, ואין כאן המקום לפרטם. הרי"ף להפצת הטורים )היינו משך שלוש מאות שנה(, בכל מרכזי התורה במזרח ולחומר התלמודי שברי"ף )המבוסס (gloss)פרשנים אלה נוקטים מתכונת קבועה ואחידה, המצרפת פרשנות שוטפת

המוכן של רש"י וכדומה לו(, עם קטעי השלמה ועיון הלכתי, בהתאם למסורת הלימוד -בדרך כלל על פירוש מן והפסיקה המקומית של המחבר.

הללו מצויה פרשנות עצמאית של המשנה, כלומר, מושם בהם דגש מיוחד על פירוש המשנה, בפירושים ויש לכך ביטוי לא רק בכמות הפירוש המוקדש למשנה, אלא גם בתוכן הפירושים. פירוש רש"י, המפרש את

ברמז קצר אחד עם פירושו לתלמוד. לכן כאשר התלמוד בסמוך מפרש את המשנה, נוהג הוא להסתפק המשנה ברצף-כגון 'בגמ' מפרש'. מה שאין כן בפרשני הרי"ף. מצוי שאלה חיברו סביב המשנה פירוש שלם, גם אם זה פירוש על

פי התלמוד שיחזור עליו שוב כשיגיע אליו בסמוך. פרשני הרי"ף לוקחים על עצמם את החובה לציין, לפרט ולפרש, הרשב"ם מפרש את המשנה הנמצאת בבבא בתרא פז ע"ב, כבר במשנה, את אותה הגמרא המפרשת. לדוגמה, כאשר

הוא מרמז לאוקימתא שבגמרא שם בלשון 'וטעמא מפורש בגמרא', ודיו. נמצא בקטע גניזה שמפרש את הרי"ף שם (T-S AS 95, 155 שביסס חלק מדבריו על לשון הרשב"ם, אך כאשר מגיע הוא לאותה אוקימתא ברי"ף, מפנה ,)

". כלומר, מכיוון שזקוקים אנו לאוקימתא כדי להבין את המשנה, כבר הבאתי אותה 9וש המשנהבלשון "מפורש בפרלעיל לצורך זה. פרשן הרי"ף נתן עדיפות הראשונה להסבר המשנה, ופירושיו לגמרא סדורים באופן כפוף לתפקיד

זה. מה שאין כן רשב"ם שפירש את הדברים בהתאם לסידורם בתלמוד.

גלוסרים. הלימוד של מס' כלים כרוך בתרגום מדויק של מלים בלתי מוכרים, ולכן רבו העותקים של ספרי למשנה גיטין.

.T-S Arab. 48, 208לכלים. מספרות התרגום נמצא בקמברידג' 5

מתמקד בפרשנות מילולית על פי . III b 31ח "כיפריס, אוסף ,דומגא טובה נמצאת בפירוש למשנה שבת כג, בערבית יהודית

צד ב' מצטט "תוספתא" )יז:יט( למרות במקבילים כגון "בארוכות" )כג:ה( ע"פ המקביל במשנה סוכה א:ח )גירסה משונה שם(.

תוב על קלף וסגנון הכתיבה מורה על המאה הי"א.כ בבלי על אתר.בשמובא 6

. בהמשך אתייחס לפירוש 56הע' 227, עמ' דברי הקונגרס העולמי השביעיראה י' זוסמן, כתבי יד ומסורת נוסח של המשנה, .פי הבנת התלמוד-ר' שמשון והתייחסותו למשנה שלא על

9 . בקטע זה אין פירוש לאותה משנה, אלא כנראה חיבר את פירוש המשנה במרוכז בראש הפרק, כדרכו של ר' יונתן מלוניל

חברים הקדמונים טרחו לחבר פירושים המיועדים לאלה שאינם לומדים תלמוד אלא נראה מכאן שהמ משנה והלכה בלבד.

ייתכן, שבעניין זה הלכו פרשני הרי"ף בעקבותיהם של שני מחברים מרכזיים: הרמב"ם ור' יונתן מלוניל.

פירוש המסורתי של הרמב"ם הציע לבני דורו ללמוד משנה עם פירושו, דבר שיאפשר להם ללמוד את ה המשנה, בלי לשקוע במעמקי התלמוד ופיתוליו. יש בכך דמיון לכאורה למטרתו של הרי"ף בחיבורו. וכך הרמב"ם

מתאר את התועלת הראשונה של פירושו למשנה:

שאנו נודיע פירוש המשנה על האמת... ואין ביכולת איש לזכור כל התלמוד, וכל שכן -האחת המשנה מתפרשת לפעמים בארבעה דפים וחמישה, לפי שנכנסים דברים בהיות הלכה אחת מן

בתוך דברים, וטענות וקשיות ותרוצים, עד שלא יוכל למצות מה שנתברר בפרוש אותה משנה אלא בקי בעיון... ומטרתינו בזה החיבור פרוש למשנה לפי מה שפרש התלמוד...והשמטת

. 10הפירושים אשר נתבאר ביטולם בתלמוד

ששיערנו זה עתה, אנו רואים שקהל היעד של הרמב"ם בפירושו למשנה, הוא אותו קהל של לומדי כפי הרי"ף. בשבילם נחוץ רק חיבור המסכם את המסקנות ההלכתיות שבתלמוד סביב למשנה. העדר תלמידים בעלי

ימוד הרי"ף, וכן השכלה תלמודית גרם לרמב"ם לדרבן את תלמידיו לא רק בלימוד משנה עם פירושו, אלא גם בל כתב באיגרת לר' פנחס מאלכסנדריה:

...שיש לי כמו שנה וחצי שלא למדו אצלי חבורי אלא באו שלשה אנשים למדו מקצת ספרים,

ורוב התלמידים רצו ללמוד ההלכות של הרב ולמדתי אותם כמה פעמים כל ההלכות, וגם .11לושנים שאלו רצו ללמוד הגמרא ולמדתי אותם מסכתות אשר שא

. אך הרבה מחידושיו נשתקעו 12רוב פירושיו של הרמב"ם לתלמוד לא הגיעו לידינו, ואולי לא הופצו ברבים מעולם. עובדה זו מעידה על כך, שאפילו התלמידים שבחוג המקורב לרמב"ם עצמו, עיקר 13בתוך פירושי תלמידיו לרי"ף

נמסרה דרך הכלי הזה. עיסוקם הוא ברי"ף, ולכן אף מורשתו התלמודית של הרמב"ם אם כן, יש לדון ברקע לזיקה ההדדית שבין לימוד הרי"ף והמשנה, שמצאנו בעצת הרמב"ם לבני דורו.

ייתכן שקהל לומדי פירושי הרי"ף לא היה זהה לקהל לומדי התלמוד ואת הספרות החידושים שסביבו. כפי שכתוב ושים סביב הרי"ף נועדו לקהל שלא ניגש ללימוד התלמוד. בהקדמת פירוש הרא"ה להלכות ברכות להרי"ף, הפיר

אף שספרים אלה מכילים הרבה מחידושי הראשונים המוכרים לנו, ההפך אינו מצוי; ספרות החידושים אינה נוהגת להזכיר את ספרי פירושי הרי"ף כלל. אין זה נובע מפער ברמה האישית של המחברים או ממידתפרסומם, שהרי

רים לנו מחידושיהם המפורסמים, כמו הרא"ה, הריטב"א, הרא"ש והר"ן חיברו גם פירושים לרי"ף, ראשונים המוככן מידת תפוצתם של חיבורי פירושים סביב הרי"ף לא נפלה -ואף הם עצמם לא הזכירום בחידושיהם לתלמוד. כמו

בכל העולם, ויעידו על כך פירושיו של ר' יהודה אלמנדארי לרי"ף התפרסמו לדוגמה, מזו של חידושי הגדולים.עותקים ששרדו, שנכתבו באיטליה, פרס, קורפו, חאלב ובגניזה הקהירית. אלה נעתקו למן תקופת הרמב"ם ועד לפני מאתיים שנה. למרות הפירסום העממי הרחב הזה, טרם מצאנו ולו אזכור אחד של ר"י אלמנדארי בספרות החידושים

בעת מתפקידם של פירושים אלה, כמשרתים את קהל לומדי ההלכה בלבד, של הראשונים. אלא ייתכן שהתופעה נו

10 , מהדורת י' שילת, ירושלים תשנ"ב עמ' סב.פירוש המשנההקדמה ל 11ות זה, עמ' מד,ב. , ליפסיא תרי"ט, ח"ב עמ' כה. וראה באיגרת הרמב"ם ללוניל הנמצאת בקובץ תשובקובץ תשובות הרמב"ם

וכן לגבי סוף תקופת הראשונים בצפון אפריקה, העידו בשו"ת יכין ובועז סי' קלד שרק יחידים בדור לומדים את כל התלמוד. 12שם, בהמשך לקטע על חידושי ר"י מיגאש לתלמוד: 'וחברתי פירושים הקדמה לפירוש המשנה ראה דברי הרמב"ם ב

פי סגנונם, ופירסם אותם -'. רמי"ל זק"ש ליקט קטעי פירוש שייחס לרמב"ם, בעיקר על…בשלשת הסדרים מועד ונשים ונזיקין. 305-299תשמ"ט(, עמ' -טו )תשמ"ח-יד שנתון המשפט העברישמע, פירוש הרמב"ם לתלמוד, -בירושלים תשכ"ג. ראה י' תא

שמע סבר שהפירוש הוא מחברת אישית, מעין 'מגילת סתרים'. -תא13פירוש ר' ; ובמבואו של רחמ"י שטיינברג ל2, עמ' פירוש ר' פרחיה למסכת שבתלוי לראה הקדמת רמ"י ב

, בני ברק תשל"ד. ישמעאל בן חכמון לעירובין

. לקהל זה נדרשו חיבורים 14גדולות, פסוקות, וכדומה להן, עד לרי"ף -שעבורם התלמוד מצטמצם לספרות הלכות שם המצטיינים בהברקה אישית ובמקוריות.-אמינים ומקיפים, ולא חיבורים בעלי

שיער שציבור זה הוא גם הציבור שלמד משנה בפני עצמה, שהרי לא זכה להשכלה 15ישראל תא שמע תלמודית, אך לא רצה לוותר על העיון בתלמוד, הן בהיקף הנושאים שבו, והן במגוון הדעות שבו.

ייתכן שאחד המאפיינים שמגדירים קהל יעד זה הוא הלימוד מתוך ספרים כתובים במקום הלימוד בעל פה ה נהוג עד אז. סקירה כמותית של החומר התלמודי שבגניזה מגלה שכמות ספרי המשנה וההלכות )גדולות, שהי

. 16פסוקות, רי"ף וכדומה( גדולה בהרבה מכמות עותקי התלמוד )בהשוואה פרופורציונאלית לכמות החומר(ל לאלה שהיו בדרך כלל, ייתכן שבתקופה הקדומה והפורמאטיבית הזאת, לימוד התלמוד היה מוגב

ישראל. -, שהם תלמידים שגרסו בפיהם בפני רבותיהם, בעלי מסורת הש"ס בבבל ובארץ17לומדים אותו בעל פהלומדי התלמוד נמצאו בקרבתם הגיאוגרפית הרוחנית והמוסדית של הגאונים, ולכן לא נזקקו לפירושים כתובים, כפי

(:122קליבלנד תשנ"ב, עמ' -' הרש"ז הבלין, ירושליםשהאיר לנו המאירי ב'סדר הקבלה' )מבוא למס' אבות, מהד ...והיו יודעים כל התלמוד על פה... סדור בפיהם כקריאת שמע. ומתוך כך לא היו רואים

עצמם צריכים להאריך בחיבוריהם, שכל הפירוש היה סדור בפיהם... ואף גם זאת לא היו השלימות כשאר התלמידים...ביניהם...שלא היו בתכלית מזקיקין עצמם לכך אלא לקצת

אך עם הזמן, ההלכה נלמדה גם הרחק ממרכזי הלימוד הללו. העברת התלמוד לפזורה דרשה תקשורת

, ולא היה משתלם להפיץ בכתב את התלמוד בהקיפה המלא. הלימוד מהכתב, והקושי שנוצר בהפצת 18כתובהבאנו לעיל: 'בהיות הלכה אחת מן המשנה התלמוד המקורי בכלי חדש זה, בא לידי ביטוי בדברי הרמב"ם שה

14אין ספק שלפי תפיסת הראשונים יש לראות את הלכות הרי"ף בהקשר הספרותי של יצירות סיכומי הלכה של הגאונים,

, מהד' שילת )הוזכר לעיל( עמ' פירוש המשנהל . ראה דברי הרמב"ם בהקדמהוכנקודת סיום במהלך שהחלה בהלכות פסוקות, עמ' קמח: סדרי חינוךסא, ובדברי ר' משה מקוצי בהקדמתו לסמ"ג. וכן כתב ר' יוסף ראש הסדר בקטע גניזה שהביא גויטיין,

כות רבנו יצחק אלפסי ז"ל'. גם והלכות, והטובות שבהלכות ראיתי הל …'ותלמיד חכמים מוסיף על התורה והסידור יתר מקראהכינוי 'הלכות רבתי' המצוי בפי הראשונים בהתייחסותם לרי"ף, מעיד על תפיסה זו. ראה ש' אסף, 'קובץ פירושים לתלמוד

, קרית ספר; רב"ז בנדיקט, 'ספרים וקטעי ספרים על הלכות הרי"ף', 235תש"ז(, עמ' -, כג )תש"וקרית ספרולהלכות הרי"ף', ; ש"י פרידמן, הקדמה להוצא הפקסימילית של 119כז )תשי"א(, עמ' קרית ספר, וב'הערות לתולדות הרי"ף', 12כח, הערה

. 52"ד עמ' תשל, ירושלים יד סמינר-רי"ף כתבמקורל15 טז.-, ירושלים תשנ"ג, עמ' יפירוש שחיטת חולין רבתישמע, 'שיטותיו של רבי יהודה אלמדארי על הרי"ף', -' תאי 16אנו מבחינים שמספר החיבורים המכילים הלכה פסוקה שקול …שכתב: , כך התרשם ש"ד גויטיין, מגדולי חוקרי הגניזה

, ירושלים תשכ"ב, עמ' קנג(. ויתכן שהסכום האמיתי של סדרי חינוך בימי הגאונים ובית הרמב"םכנגד טפסי התלמוד ופירושו')עם ניקח בחשבון את הגודל היחסי של הספרים, )ואת הנטייה של טפסי הלכות עולה בהרבה את כמות טפסי התלמוד,

המקטלגים לזהות בזיהוי ראשוני, כל קטע עם חומר תלמודי כ"תלמוד"(. נדגים את הדבר בקופסאות המיועדות לרביניקה גדול ללא החלקים המיועדים לפרשנות, מדרש ותשובות(. אוסף זה הוא מספיק F-,Eשבקמברידג' )היינו T-Sשבאוסף

קטעים מספרות ההלכות, ועוד 438קטעי תלמוד לעומת 403ומספיק אקראי להיחשב מדגם מהימן של תוכן הגניזה. נרשמו לי קטעי משנה. גודלם של ספרי ההלכה הם שבר קטן מגודלם של ספרי התלמוד, לכן השוואה פרופורציונאלית מגלה יחס 285

, יחס קטעי הרי"ף )בלבד, ללא הלכות אחרות(לקטעי תלמוד II. באוסף פירקוביץ' כמותי גדול עוד יותר ממה ששיער גויטיין (.6ו, תשנ"ב עמ' מג הערה אסופותלטובת הרי"ף )מ' כהנא, גנזי מדרש בספריות לנינגרד ומוסקבה, 320:380הוא

ה ההלכה הפסוקה המסקנה של גויטיין שם: 'משמע שכבר במאתיים השנים שקדמו לספר משנה תורה של הרמב"ם, שימש שם. 222נושא ראשי ללימוד'. וראה עוד שם עמ' קסו ובהערה

17פה בישיבות בבל, בהקשר להשפעתה על תהליך גיבוש מסורת הנוסח של -כבר דנו בהרחבה במידת הלימוד בעל

; י' ברודי, 'ספרות 8נז )תשמ"ח( עמ' תרביץהתלמוד.ראה א"ש רוזנטל 'תולדות הנוסח ובעיית העריכה בחקר התלמוד הבבלי', ; ש"י פרידמן, 'להתהוות שינויי גירסאות 243-237א, ירושלים תש"ן, עמ' מחקרי תלמוד,הגאונים והטקסט התלמודי',

שם. 15, ובהערה 745-73, ז, )תשנ"א(, עמ' סידראבתלמוד הבבלי', 18, מובן מאליו. ונציין רק את דברי ר"י הקשר בין הפצת השכלה למרחקים לבין המעבר מ'תורת הסופרים' ל'תורת הספרים'

: 'עד רב אשי ורבינא, ובימיהם נסתם התלמוד ומסרוהו בסתימתו בעל פה, כל ישיבה 187, עמ' פירוש לספר היצירהברצלוני בלישיבה וכל חכמי דור ודורמקצתו כתוב ומקצתו על פה מימי הראשונים ההם עד יצחק בר אחתיה דריש גלותא שהיה ערוך

שם. 22( עמ' קסו, ובהערה 14ידו והוא כתב התלמוד לגלות בני ספרד...'. וראה עוד דברי גויטיין )מוזכר לעיל הערה ומסור בודייק הר"מ מקוצי בדבריו שבהקדמתו לסמ"ג: 'ואחרי כן )סידור התלמוד( התחילו לכתוב התלמוד בספר, וראו הגאונים

רבים את כל התלמוד, ועשו ספרים קצרים מהלכות פסוקות לקיים תורה שעמדו אחרי האמוראים שאין יכולים להספיק ללמד ל בישראל, ר' יהודאי גאון עשה הלכות גדולות ור' יצחק מפס עשה חיבורו וקראו רב אלפס'.

. מצב זה 19מתפרשת לפעמים בארבעה דפים וחמישה'. במקומות אלו השכלה תלמודית היתה נחלתם של יחידים מורגש יותר בספרד וצפון אפריקה מאשר בצפון אירופה, כפי שכותב הרמב"ם לר' יונתן מלוניל:

המדינות הגדולות מתות ומיעוטן אבל בכל המקומות האלה אבדה תורה מבינם רוב ... כולן מעט עוסקים בתלמוד...וערי המערב בעונותינו כבר נודע מה את אשר נגזר 20גוססות

ליפסיא הנ"ל, ח"ב מד,ב(. קובץ תשובות הרמב"ם,עליה ולא נשאר לנו עזרה אלא אתם )

אפריקה וספרד( במקום להעתיק את כל הש"ס לשם הפצה למרחקים, גאוני בבל )ויורשיהם בצפוןליקטו את החומר ההלכתי שבתלמוד, והוסיפו מעט הוספות פרשניות והכרעות הלכתיות, ביצירות כגון פירושי ר'

האי גאון ור' חננאל, הלכות פסוקות והלכות גדולות, או יצירות מונוגרפיות כגון חיבורי רה"ג, רס"ג ור' שמואל בן ה התחליף לתלמוד. אמנם באשכנז וצרפת היה לימוד הש"ס נפוץ.למרות חפני גאון. עבור קהילות הפזורה, היו אל

, אך שלא כבארצות האיסלאם, כאן לא 21שגם כאן, לאחר מסעי הצלב חלה המרה מתורת הסופרים לתורת הספרים נמנעו מלהעתיק את מסכתות התלמוד בהקיפן המלא. ואין כאן המקום לחקור בגורמים לכך.

שהשכלתם מוגבלת ל'תלמוד' הכתוב, כלומר לתקציר ההלכתי שלו, לא לא היתה סיבה שתלמידים,יעיד על .ירחיבו את אופקיהם התלמודיים באמצעות לימוד המשנה, שאף היא נמסרה על גבי הכתוב, בקלות יחסית

, E2, 80ושם S Misc. 21, 8-T, קמברידג' 270כך כ"י בגניזה, אשר שרידיה נמצאים בפטרסבורג אוסף אנטונין היות שסביר להניח כי החומר המכיל פרקי משנה עבודה זרה, ולאחר כל פרק, קטעי הלכות גדולות הנוגעים לו.

שזכה יותר לתפוצה עממית רחבה ובמרחק ממרכזי היצירה התלמודית, עשוי להיות החומר שהועלה על הכתב, ההלכות, ולא על התלמוד. מובן עתה מדוע הגאונים פירסמו פירושים ותרגומים בעיקר על המשנה ועל

על פי ספרי 22שיטת לימוד זו אפשרה לקהל שלא זכה להשכלה תלמודית, דהיינו אותם שלמדו ופסקו

ההלכות, להכיר גם את דברי התלמוד סביב המשנה. אלו הן שתי דרכים מקבילות לקבל את תמצית התלמוד, מבלי . ולכן הרי"ף, שלא כבעלי 23כות, כותב עבור קהל זהאחרון בעלי ההל-להסתבך בחומר הדיאלקטי שבו. הרי"ף

ההלכות שקדמו לו, הביא כמעט את כל המשנה שבפרקים ומסכתות שחיבר להן הלכותיו, גם אם אין בהן, או לכל הדעות שבהן, נגיעה להלכה. וכן, שלא כמחברים שלפניו, הרי"ף מציין את החומר מהמשנה בסימון 'מתני''

. לעומת זאת, בעריכתו את החומר התלמודי הביא רק את חלקי 25יק אותן בלי עריכה וקיצור, ונוהג להעת24ו'פיסקא' הסוגיה שיש בהם משמעות הלכתית, וגרס מחדש את הסוגיה בהתאם, כדרכם של קדמוניו בעלי ההלכות.

19, מהד' לייטנר, פיטסבורג תשי"ד סי' רכג. שם, תשובות הרי"ףוכך עד לימי הרי"ף, כפי שמצטייר משאלה שנמצאת ב

אים" את התלמוד והמשנה, במנות קבועות של שורות ליום, אך המלמד, ככל הנראה, לא נזקק לספר. ולענייננו, התלמידים "קור בתים, אפילו ברמה הבסיסית ביותר, לא הצליח.-ראה שם שהנסיון ללמד תלמוד לבעלי

20תה מדי חולה עילם זהו כנראה שיבוץ לשוני של מימרא דרב פפא משמיה דרב )קידושין עא,ב(: 'בבל בריאה מישן מי

I. Agus, The Heroic Age of Francoגוססת', אך אין זאת אומרת שהרמב"ם נקט כאן בלשון גוזמה ומליצה. ראה

German Jewry, p. 337. 21ב, כתבים נבחריםקצו; א' ברלינר, 'לתולדות פירושי רש"י', -ראה א"מ ליפשיץ, ספר רש"י, ירושלים תשט"ז, עמ' קצה

.179ירושלים תש"ה עמ' -תרגום עברי 22 , ליפסיא תרי"ט, סי' קיד..תשובות הרמב"ם קובץראה תשובת הר"י מגאש, ( משמע שספר 12, ובדברי ר"י ראש הסדר ו הרמב"ם )הוזכרו לעיל בהערה 16ראה דברי בעל הסמ"ג שהבאתי לעיל הערה 23

, פיעטרקוב לקוטי הלכות-חיים' בפתיחתו ל-נחשב כבחיר ספרי ההלכות בזכות הקיפו. השוה לדברי ה'חפץ הלכות הרי"ף . 3תרס"ט עמ'

, מצויים סימנים אלו להבלטת המשנה, אך שלא כהרי"ף, אין הוא נוהג ספר המתיבותאמנם, גם בדפי הגניזה המיוחסים ל 24כתי שבה, כפי שעשה בתלמודים. וייתכן שתפקיד הציון 'מתני'' להעתיק את כל לשון המשנה, אלא רק את החומר ההל

דהיינו -במתיבות שונה מזה שברי"ף. מכיוון שמעמדו של הירושלמי שם שווה לזה של הבבלי, שניהם מסודרים סביב המשנהות שהרי"ף . מכל מקום טרם הוכח בוודא80-79עמ' JQR, LXXXIIנקודת המוצא המשותפת לשני התלמודים. ראה נ' דנציג

. ספר המתיבותהושפע באופן ישיר מהספרות שבכי"י המיוחסת ל25

.ז השמיט(-אולם ברצף המשניות שבסוכה ד:ד)ראה לדוגמה שבת פרק ט, הביא הרי"ף את כל הפרק, כמעט ללא גמרא. עניין ואין לנו מידע על המאפיין הייחודי הזה אמנם משתנה מעט בין כתבי היד, אך אין זה משנה לנושא כאן. שהרי אין לנו

כוונותיו המקוריים של המחבר, אלא ענייננו בתפקיד ששימשו הלכות הרי"ף בציבור שלמדוהו, כפי שמשתקף בכתבי היד. ואחיו המזרחיים מהגניזה( חסר הסיפא של המשנה "ולא במעשר 550קים )קרפנטרץ, אוקספורד העתי פסחים ב:ה בכי"י

אך הושלמו בעותקים האירופאיים. כלומר היכן שרבינו סוטה מאחריותו להביא את כל המשנה, ראשון" ואילך, שאינם נהוגים,בהקשר זה ראוי גם לראות קטע גניזה נוסף הנמצא באוסף קויפמן דואגים המעתיקים לציבואר הלומדים שלהם ומשלימים.

אפשר שהלומדים אף השתמשו בספרי ההלכות לצורך לימוד המשנה שבתוכם, כפי שמשתקף בשני אתי בגניזה:ממצאים שמצ

: בגיליונות מופיעים פירושים רבים הכתובים בכתב יד אחר, והם 26א. בקובץ אחד של דפים מהרי"ף הלכות גיטיןמתחילים בכותרת 'פיר''. כל הפירושים מפרשים את המשנה בלבד, פרט לאחד שמפרש קטע שהביא הרי"ף

וך ספר הרי"ף. מקידושין. ואפשר שמחבר הגיליון כותב עבור מי שלומד משנה מתב. מפתח, מעין 'עין משפט' הרושם את המקורות של רמב"ם על סדר הרי"ף, שנמצא בגניזה שבאוסף שטרשבורג. המפתח משמש כנראה, גם את לומדי המשנה, שהרי במקרה אשר נמצאת משנה שאינה ברי"ף, טורח מחבר המפתח

כות'. כלומר, מוטל על מחבר המפתח לציין עבור קהל להזהיר את המשמש 'מתני' "המקדש בחלקו"... ואינו בהל לומדי המשנה שחסרה כאן משנה.

, שם נמצא מילון המפרש מילים K84ועוד שריד ממפעל עזר ללומדי המשנה וההלכה נמצא בקטע גניזה בודפשט ביהמ"ל ג.

.27לפי סדר הרמב"ם ספר זרעים, ובמקביל לפי סדר המשנה מס' כלאים.ציין תופעה מעניינת, על הרי"ף כמקור להעתקת המשנה. בפירושו למשנה של ר' יונתן בהקשר זה יש ל

, וכן 28מלוניל נמצא שספר הלכות הרי"ף הוא אחת מספרי המשנה שעל פיו המחבר קובע את נוסח המשנה . 29בנוסחאות המשנה שבמדרש הגדול, שמקורו מתימן, נמצא התאמה עקבית לנוסחאות המשנה שברי"ף

ייתכן שהשילוב של לימוד המשנה עם לימוד הרי"ף היה נפוץ יותר בארצות המזרח, בקהילות שינקו מהשפעת הרמב"ם באופן ישיר. תלמידי הרמב"ם, כגון ר' חננאל בן שמואל, ר' פרחיה, ר' יהודה אלמנדארי, ור'

ה מטרה ולאותו קהל ישמעאל בן חכמון, המשיכו בעקבותיו לחבר פירושים לתמצית התלמוד שברי"ף לאותשעבורם פירש הרמב"ם את תמצית התלמוד סביב למשנה. לפיכך הם אף הרחיקו לכת בפירוש המשנה על פי

התלמוד, גם מעבר למה שהביא הרמב"ם בפירושו.לדוגמה, בפירוש למשנה שבת סוף פרק טו מסכם הרמב"ם בחדא מחתא את כל הדעות שבגמרא, ואילו

, המחבר מפרט כל דעה לחוד.30שבת הנמצא בגניזה בפירוש לרי"ף להלכות, כאשר נזקק לגמרא כדי לפרש משנה, נוהג 31וכן בפירוש להלכות עירובין המיוחס לר' חננאל בן שמואל

הוא להעתיק את כל הגמרא במלואה. , ברור שהמשפיע המרכזי בחיבור זה הוא 32בפירושו של ר' ישמעאל בן חכמון לרי"ף הלכות עירובין מהאזכורים השמיים שבספר, הם לרמב"ם, והמהדיר מצא עוד לשונות סתמיות רבות 62מתוך 46הרמב"ם.

שלדעתו יש ליחסן לרמב"ם. המובאות מהרמב"ם מבוססות על משנה תורה, פירוש המשנה, תשובות, וכנראה, גם ופעם במקומו בגמרא שהביא פירושו לתלמוד. נמצא פעמים רבות שהפרשן הביא אותו פירוש פעמיים: פעם למשנה

הרי"ף. נראה שלא מצא לנכון להשמיט חסוך בפני קהל לומדי המשנה כל פרט מהגמרא המפרשת אותה. במסגרת הפירוש למשנה נוהג הוא להעתיק את כל הטקסט של הגמרא המפרשת אותה, בתוספת נאראטיב, גם אם אותה

הגמרא מובאת בסמוך ברי"ף.

אשר כל הדיבורים המתפרשים הם במשנה , המכיל פירושים בערבית לסוגיות שונות שבמס' פסחים, כ244שבבודפסט, מספרו או ברי"ף, ולפי סדר הרי"ף.

26, שני דפים משורטטים, כתובים משני צדיהם, בכתיבה ספרדית בינונית. הם 2550,3-4יורק ביהמ"ל אוסף אדלר -ניו מהגניזה,

תקכד(.-תנא(, ופרק ו )תקט-מכילים רי"ף גיטין סוף פרק ג )סי' תמו27

.46-45חלק העברי עמ' Magyar Zsido Szemle 56 (1939)ראה תיאורו ע"י ד"ש לוינגר, . K84"ל בודפשט , אוסף ביהמ 28

ראה בפירושו להלכות בבא קמא סימן רפא: 'ואיננו במשניות מדויקות הבאות ולא בהלכות הרי"ף'. 29

.תודתי לד"ר יוסף טובי שהעיר לי שכך גילה במחקרו המקיף בנושא זה, שטרם פורסם 30

, ספר היובל לאברהם וייספירסם עזריאל רוזנפלד, "קטע מפירוש על הרי"ף מבני ארצות האיסלאם בראשית האלף השישי", שיטת הקדמונים תקכח, ושוב ע"י רמ"י בלוי, בשם 'פירוש קדמון מבית מדרשו של רבינו פרחיה', -ניו יורק תשכ"ד, עמ' תקיא

קליבלנד תשמ"ח, -, ירושליםפירוש ר' פרחיה בן נסיםע"י ר"א שושנה, כנספח לקנב, ושוב -שבת א, ניו יורק תשמ"ז, עמ' קמא .320-304עמ'

31. חסרה כותרת, אך מרגליות ייחס גם אותו לר' חננאל בן שמואל. יש אפשרות שכתב היד הוא 479כ"י המוזיאון הבריטי

G. Margliouth, Catalouge of the Hebrew and Samaritanאוטוגרף, שכן יש הגהות ביד המחבר וציורים מסומנים. ראה

Manuscripts in the British Museum, Part II p. 98 . רשימה של טיוטאות ואוטוגראפים של מחבר זה, נאסף מקטעיMaimonidean Law, -in-Commentary on Haftarot by Abraham Maimonides' Fatherהגניזה ע"י פ' פנטון,

35-32I, 1990pp. Studies 'יש להוסיף לרשימה זו קטע החשוב לעניינינו, והוא קמברידג .S F5, 18-T המכיל טיוטא שלו למפתח לרי"ף הלכות סנהדרין למקורות במשנה תורה להרמב"ם.

32 . שם בקולופון: '>..<בין לרבינו הרב ר' ישמעאל זצ"ל בר כבוד ר' חכמון נ"ע". יצא לאור על455כ"י אוקספורד בודליאנה

ידי רחמ"י שטינברג, בני ברק תשל"ד, בתוספת מבוא קצר ומפתח.

טען המהדיר שאין זה פירוש על הרי"ף, 33פירוש קדמוןשפירסם ר"מ הרשלר בשם בפירוש לבבא בתרא כיוון שמצא בו פירושים רבים לקטעי גמרא שאינם ברי"ף. אולם מצאתי שבדרך כלל, פירושים אלה הם על המשנה,

לאחר ציטוט מלא של הקטע התלמודי שמפרש אותה. המאמרים הללו כה רחבים עד שנוצר רושם מטעה כאילו . 34החיבור מוסב על התלמוד

עמודים מתוך פירוש לרי"ף שבת פרק ח, )סימנו: קמברידג' 14בנוסף לאלה, מצאתי בצילומי הגניזה T-S F14, 20 עם תכונות דומות. פירוש רש"י סתמי הוא המרכיב המצוי ביותר כאן, ויש בו גם פירושי רמב"ם ,)

, מקורי. בפירוש למשנה רוב החומר הוא ההשלמה של כל הפרשנות סתמיים, ר"ח בשמו, ועוד חומר שהוא כנראההתלמודית עליה, בבלי וירושלמי, הרבה מעבר לפירושי הרמב"ם, ר' יונתן ור' פרחיה, ואף מצרף ללשון הגמרא את

פירוש רש"י. לעומת זאת, כאשר ניגש לפרש את הגמרא שהרי"ף הביא בסמוך, המחבר מסתפק במאמרים קצרים בלבד. הסגנון הזה ביחס לפרשנות המשנה דומה גם לפירושים מזרחיים אחרים, כגון ר' פרחיה ור' חננאל בן ורמזים

מצטיין אף הוא בתכונה זו. לפנינו S 170, 15-Tקטע של טיוטה שלפירוש לרי"ף עירובין שבקמברידג' שמואל. ם שאין להם כל קשר לפירוש נשמר רק הפירוש לגמרא שברי"ף, אך הקטעים המתפרשים הם רק אותם קטעי

המשנה, כיון שכל קטעי הגמרא )גם אלו שנשקעו ברי"ף( המשלימים את המשנה כבר "מפורש בפי' למשנה" לפי דברי המחבר שם.

, על תחילת 35ובדומה לכך נמצא גם בפירוש אחד על הרי"ף הלכות שבת. מצאתי קטע נוסף מחיבור זה (. כאן, למרות שהרי"ף העתיק את כל המשנה שבפרק ורק פסקה T-S F3, 138דג' קמברי ג )סימנו: -פרק ט, משנה ב

קטנה אחת מהגמרא, הפרשן מקבל על עצמו לפרש את המשנה. הפירוש למשנה נראה מקורי, ללא דמיון לרמב"ם, לרש"י, לר' יונתן או לר' פרחיה.

פירושו סביב הש"ס ולא סביב בקרב החכמים שחיברו פירושים עצמאיים למשנה, יש אחד שהרכיב את זהה לגורלם של מפרשי 'בית הבחירה'. ומעניין להיווכח בכך, שגורלו של 'בית הבחירה'הרי"ף, והוא המאירי ב

שירת את אלה שלא למדו 'בית הבחירה'גם הוא לא נזכר בספרי הראשונים! ייתכן שכמו מפרשי הרי"ף, גם -הרי"ף בפרובנס היה קיים קהל כזה. על כך שומעים בזיכרונות של ר' זכריה הפניני, את התלמוד בישיבות. ייתכן שגם

שמצא שלא היה מקום ללימוד הסוגיה בבית מדרשו של ר' משולם מבדריש, היות שראש הישיבה הניח שמי שניגש שימש כספרות עזר, שנועדה לאלה שלמדו אליבא 'בית הבחירה' . וייתכן ש36ללמוד שם, ה'גירסא' כבר שגורה בפיו

דהלכתא, ונזקקו לעזרה בלימוד הסוגיה.וכן, עם נשוב מצרימה, נמצא בין טיוטאות ההכנה של פירושו של ר' יוסף בן יעקב ראש הסדר למשנה,

.37ריכוז שיטתי של חומר תלמודי סביב המשנה. ואכן גם 38הלכות הרי"ף הוא פסקי הרא"ש חיבור מפורסם אחר שמלקט את הלכות התלמוד, ומבוסס על

בחיבור חשוב זה נמצא יחס מיוחד לפרשנות למשנה )ואולי אפילו ניתן לראות בפירוש למשנה זרעים וטהרות,

33. ר' הרשלר הוציאו לאור שוב בתשמ"ט, ואז ייחס אותו לר' ישמעאל בן חכמון. י' ליפשיץ RAB 751כ"י ניו יורק, ביהמ"ל

שהוא לר' יהודה , שיער 19-18מכות א, ירושלים תשל"ג, עמ' סנהדריה גדולה במבוא ל'פירוש ר' יהודה אלמנדארי', אלמנדארי או ר' זכאי, אך סגנון הפירוש למשנה והרכב המקורות מזכירים יותר את פירושו של ר' ישמעאל לעירובין.

34ו(; -כמו כן מצאתי סימנים נוספים לזהותו כפרשן רי"ף: חלוקת המשנה ופיסקאות הגמרא זהה לחלוקה שברי"ף )עמ' ה

הרב, כלומר נושא הפירוש. ועוד, המחבר עובר עם הרי"ף לפרש קטע ממסכת אחרת )עמ' הכינוי הקבוע לרי"ף כאן הוא: רבינו ח(, וכן מביא את לשון הר"ח כפי שהוא ברי"ף.

35. יצא לאור ע"י ר"א שושנה, כנספח למהדורתו של פירוש T-S F3, 129הפירוש לסוף פרק ט, סימנו: קימברידג'

.323-321ר' פרחיה בן נסים, עמ' , ת"א תרצ"ו, ח"ב עמ' לה.מחקרים בתולדות החינוךר"ש אסף, מובא ב 36

37

.65-64ל' גינת, ר'יוסף ראש הסדר ופירושו למשנה, עבודת גמר לתואר שני, ח"א עמ' 38, ואכן הש"ך כתב על הרא"ש: 'כשעשה את חיבורו מתחלה עשהו סביב הרי"ף, כמו פירוש על דברי הרי"ף וכמו שעשה הר"ן

סוף סי' מו(. כלומר, החיבור הגולמי היה סביב תקפו כהן רק אחר כך עשה מן חבור הרי"ף, ומן חיבורו, הכל חבור אחד' )הרי"ף, כפי שהרא"ש אכן חיבר בפירושו הנמצא בדפוסים סביב הלכות קטנות. לגישת הש"ך הסכים טשרנוביץ רב צעיר

, אות י' סי' רפז ובאות א' מערכת הגדוליםסקי הרא"ש בפי מרן החיד"א, (. וראה את ההגדרה של פ150עמ'תולדות הפוסקים, )בדפוס ורשה תר"מ עמ' צדה לדרך, סי' רלו נקט בלשון: 'על דרך הרי"ף' בתיאור ספר פסקי הרא"ש. )זאת על פי לשון הנמצא ב

ן 'ספרות שהלכות הרי"ף שימשו לו , המחלק בי210כח, עמ' קרית ספר , ר' ירוחם והיוחסין. השווה לו דברי רב"ז בנדיקט ב6 נושא', לבין 'ספרות שהלכות הרי"ף שימשו לו דוגמה'.

כהמשך טבעי לחיבור זה(. היכן שאפשר, נוהג הרא"ש להצמיד את הפירוש למשנה הנמצאת בתלמוד לגוף המשנה, 39ף המשפט, יעשה כן גם מבלי לציין 'אמרינן בגמ'' וכדומה.וכל עוד שהתוספת לא יפריע לשט

עד כאן סקרנו את פירושי המשנה שבמפרשי הרי"ף מבחינה פונקציונאלית על רקע סדרי הלימוד

, אך מבחינה ספרותית 40במסלולים שונים של לימוד, בעיקר במזרח. הסבר זה נראה מבוסס היטב מבחינה היסטוריתמשנה כה רבים לתוך פירושים על הרי"ף -. עדיין אין לנו הסבר מהותי מפני מה הושקעו פירושיעדיין חסר טעם

דווקא, ולא פורסמו בנפרד.

אפשר לשער שאילו הייתה השפעתו של הרמב"ם הגורם העיקרי של פרשנות משנה במפרשי הרי"ף, היו בלי דגש -יכים להסתפק בלימוד משנה עם פירושו לחוד, ולימוד הלכות הרי"ף לחוד, כמו שלמדו הלכות גדולות צר

מיוחד על המשנה. מדוע אם כן הסבו את דרך הרמב"ם במשנה, סביב הרי"ף? ועוד, כיצד התקיימה תופעה זו גם בין מפרשי הרי"ף בספרד ובפרובנס, שלא פעלו תחת השפעתו של הרמב"ם?

לאור המבנה המיוחד של הרי"ף -לשם הבנת תופעה זו זה יש לתת הסבר נוסף, הסבר סטרוקטוראלי ומפרשיו, הדורש באופן מהותי, פרשנות למשנה.

(, לא נמנע הרי"ף מלהעתיק משנה שאינה נוגעת להלכה, כל עוד ההקשר הכללי, 23כאמור לעיל )הערה בכל זמן ובכל מקום. לפיכך, דברי ההלכה שליקט הרי"ף מהתלמוד אינם המסכת או הפרק, שייך להלכות הנהוגות

מספיקים תמיד כדי לפרש את כל המשנה. על כן פרשני הרי"ף, המחויבים לבאר את כל טקסט האלפסי באופן שוטף, נאלצו להשלים את החוסר הזה. זאת, לעומת עמיתיהם מפרשי הש"ס )רש"י ובעלי התוספות והחידושים(,

לעצמם לתת לתלמיד לחכות עד שיגיע בעצמו לפירוש המשנה שבתלמוד, והסתפקו ברמיזה בלבד: 'בגמרא שהרשו .41מפרשינן'

בתחילת פרק ח למסכת כתובות, רש"י )ד"ה לא יזכה( מרשה אדגים התחייבות זאת של מפרשי הרי"ף. הדילמא בלבד. אך מכיוון שהסוגיה לעצמו לקצר מפרשנות הגמרא על המשנה, ומסתפק בהפניה וסיכום שני צדדי

אינה מובאת ברי"ף, שלושה מפרשי רי"ף, ר' יונתן, ר"י אלמנדארי ור' יום טוב בן אברהם מטודילה תלמיד , טורחים לפרש ללומדי הרי"ף את מסקנת הסוגיה, כולם בלשונם המקורית. בכך יש גם דוגמה יפה לכך 42הרא"ש

ורמת לפרשנות דומה, גם כאשר לא ניתן למצוא קשר היסטורי ישיר בין שפונקציה משותפת בין מפרשים שונים ג .43המפרשים

ועוד דוגמה: בפירוש תלמיד הרא"ש הנ"ל לרי"ף הלכות כתובות סימן שנ"ט, כאשר אין הוא משלים את פירוש המשנה על ידי הבאת גמרא שאינה ברי"ף, הוא מתנצל על כך וטורח להצדיק את ההעדר:

להא מתני' בדרך תנאי, ולא צריכין לפרושה, דלא סלקא אליבא דהילכתא. ומאן ובגמ' מפ' דבעי למידע פי' דמתני' לפי אוקימתי' דגמ' עיין פירושה בסוף הספר והתם ברירנא לה שפיר.

כאן, מורה ההתנצלות כי היוצא מן הכלל מעיד על הכלל. הפעם, מנמק המחבר, לא אפרש את המשנה על יוון שאף היא לא סלקא אליבא דהילכתא.פי הגמרא, כ

. ENA 2069.19ביהמ"ל ;138ושם F3. 129שלשה דפי גניזה, קמברידג' פרשן מזרח אחר, ממנו שרדו

תו פרק מביא רק שני פיסקאות קטנותהמפרשים את המשניות של שבת פרק ט, בעיקר ע"פ הגמרא. הרי"ף באו

39, ושם 97-96אביב, אלול תש"מ, עמ' -, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת תלדרכי ההוראה של הרא"שד' זפרני,

.8הביא דוגמאות. ולענייננו, ראה שם הערה 40מצא מקור המעיד במפורש שתלמידי חכמים שהסתפקו רק ברמת לימוד הרי"ף, ולא זכו ואמנם גם מבחינה היסטורית נ

קרית)פורסם לראשונה על ידי ר"ש אסף, T-S K3.1להשכלה תלמודית, גם לא זכו ללמוד משנה. בכ"י מהגניזה, קימברידג' ( ר' יוסף ראש הסדר, בן דורו 12יל הערה של גויטיין, כפי שהזכרתי לע סדרי חינוך, ולאחר מכן ב65ב. עמ' -יח, תש"א ספר,

כתב על הספרים ההכרחיים לשלמות הלומדים, ארבע מדרגות: בור, עם הארץ, תלמיד חכם וחכם. , של הרמב"ם במצרים בהגדרתו ל"חכם" נמצאים ביחד "המשנה והתלמוד והפירוש".

41 , לגבי נמוקי יוסף.124ד, עמ' סידראראה י' שפיגל, 42 .RAB 721ורק ביהמ"ל י-כ"י ניו 43בדרך כלל גם הר"ן משלים את רמיזת רש"י לפרשנות שבגמרא )לדוגמה: כתובות סי' רצ"ה, רצ"ז, רצ"ט(. אך

כאן, דביקותו ברש"י כהמרכיב העיקרי בפירוש השוטף שלו, נשמרת גם בפירוש למשנה )וכך גם בכתובות סי' רכ"ח; שבת סי' שצ"ה(.

מהתלמוד. אך מעתיק את כל המשנה, הגם שרובה אינה בתחום המוגבל של הרי"ף, הלכות הנוהגות בכל הזמנים

בסוף צד א' לאחר מאמר על טומאת פולטת שכבת זרע: "וזה שיכלנו לברר בענין דרך ENAובכל המקומות. בקטע

הרב ז"ל. עין בדף שהוא ]ס[וף הפרק קצרה ולא הארכנו בשיקלא דגמרא כדי שיהיה קרוב לד]ע[ת הקורא בהלכות

שיש בה דרשה ש]..[ו".

מצוי לרוב שמביא הרי"ף בסמוך את הגמרא שהפרשן צריך לה כדי לפרש את המשנה אליבא דהלכתא.

, הרשו לעצמם 45ור' יהודה בן ברכיה 44במקרים אלה, פרשנים בעלי זיקה חזקה לרש"י, כגון ר' יהודה אלמנדארילהעתיק מרש"י 'בגמרא מפרשינן', היות שהלומד עומד להגיע מיד לאותה גמרא שאליה רמז בדרך כלל, להמשיך

רש"י. בכך שמר הפרשן בעקביות על זיקתו לרש"י כפרשן הסתמי הסטנדרטי. אולם, יש מפרשים שעשו 'לא פלוג' ובאופן שיטתי וגורף מביאים את כל התלמוד הדרוש להבנת המשנה, גם אם

עליו בסמוך, בגמרא המובאת ברי"ף. בזאת המחבר נוהג כפרשן משנה לכל דבר. יצטרכו לחזור

כפי שכבר ציינתי לעיל, תופעה זו מצויה בין החיבורים שיצאו מבית מדרשו של הרמב"ם. לחיבורים אלו יש תפקיד מוצהר ומוגדר: להשלים את המשנה עם ידיעות מהתלמוד. זאת בעקבות גישת הרמב"ם עצמו, שלפיו,

פירוש האמיתי הבלעדי של המשנה הוא בפי התלמוד, שהוא ההמשך האורגאני של המשנה, ורק ביד התלמוד הפיה נשמרה המשנה כגוף חי. לדבריו אין טעם ללימוד משנה כפשוטה כשעשוע אקדמי בחקר -נמצאת המסורת שעל

משנה בלבד. וכן כתב עתיקות ההלכה, שהרי לא ניתן להשיג את המפתחות למסורות אלו בניתוח שכלי של ה :במבוא

מטרתינו בזה החיבור פרוש למשנה לפי מה שפרש התלמוד... ראיתי לחבר חיבור במשנה לעולם, לפי 46דוקא... לפי שראיתי התלמוד עושה במשנה מעשה, אי אפשר להשיגו בהקש

שהוא... אומר לך שזו המשנה נבנתה באפן כזה וכזה או שזו המשנה לשונה חסרה, ושעורה כך וכך, או שזו המשנה היא לפלוני ודעתו כך וכך, ועוד, שהוא מוסיף בלשונה ומחסר ממנה

.47ומגלה טעמיהמקום האוקימתות של כלומר, למי שרוצה ללמוד את המשנה לאמיתה, אין מקום לפרש אותה כפשוטה, ב

התלמוד. ולכן מטרתו בפירושו היא לספק לתלמיד תלמוד קצר בשפה מוכרת, סביב המשנה. כמו כן מצאתי בדפי פירוש בערבית למשנה יבמות. כמו הרמב"ם, גם הפרשן הזה מביא את התלמוד כדי לפרש את המשנה, 48גניזה

אלתל]מוד[ תמלי להדה אלמשנה' )=אמר התלמוד בלשון 'ושרח אלתלמוד' )=ופירש התלמוד...(, או 'קול בהשלמה לזה המשנה...(.

המחברים שכתבו בעקבות הרמב"ם הוגבלו אף הם לתפקיד מוגדר זה, ולכן לא הרשו לעצמם לפרש את המשנה בפני עצמה. אולם מחברים אחרים, מחוץ לתחום השפעתו של הרמב"ם, לא תמיד היו מחויבים למסגרת

ית הזאת. הפונקציונאלהתבוננות סטרוקטוראלית בפרשנות המשנה בקרב מפרשי הרי"ף, על רקע מעמדה של המשנה ברי"ף

עצמו, מגלה כי היו מחברים שהתירו לעצמם לפרש את המשנה כפשוטה, גם ללא מחויבות לאוקימתא שבתלמוד. הפסיד את האוקימתא של התלמוד, 'היתר' זה מתאים במיוחד לפרשני רי"ף, שהרי מי שלומד רי"ף אינו עלול ל

בתנאי שהיא משמעותית דיה להלכה כדי להצדיק הבאתה ברי"ף. מבחינה זו, הפירושים סביב הרי"ף דומים יותר

.32, ירושלים תשמ"ו, עמ' קימחא דפסחאש ר' יהודה אלמנדארי, ר"י ליפשיץ, מבוא לפירו 4445ראה בפירוש ר' יהודה בן ברכיה להלכות ברכות רפ"ו; סוכה ד ע"ב; שם ה ע"ב, והשווה לעומת פירושו למו"ק יא ע"ב ד"ה

הפותח.46 קאפח.( כוונתו: 'בדרך סברה'. וכך אכן תירגם מהר"י 8לפי הבנת ר"י שילת )הוזכר לעיל הערה 47במהדורת י' שילת עמ' סב. דוגמה מאלפת לשיטתו הפרשנית של הרמב"ם נמצאת בפירושו לביצה פ"א מ"ו, כאשר אמוראי

הבבלי פסקו כדעת ר' יוסי בתוספתא בניגוד למשנה, הרמב"ם ניסח את דבריו כך: וזה שאמר במשנה זו שבית שמאי ובית הלל במקור: 'גיר צחיח', ותרגם הרב קאפח: אינו נכון. מטבע ביקורתי זה מצוי בפי חלוקין בהולכת חלה ומתנות...אינו אמת )=

הרמב"ם, לדוגמה במבוא למשנה מהד' שילת עמ' שמה, כך הוא מבקר את הנוסחאות שהרכיבו יחד את מסכתות סנהדרין אינו מתקבל(. -ומכות למסכת אחת, וכוונתו

48 .T-S NS 288, 8bקימברידג'

מאשר לרמב"ם. לכן הוא עשוי להופיע בפירושים שבהם רש"י הוא המשפיע העיקרי 49לשיטה הפרשנית של רש"י בפרשנות המשנה.

הראשון לחבר פירוש כגון זה, המשלב את פירוש המשנה במסגרת פירוש על הרי"ף, הוא ר' יונתן מלוניל, המכונה בפי המאירי 'גדול מפרשי ההלכות'. על דרך דבקותו ברי"ף ובמשנה כאחד, ר' יונתן פירש את המשנה

הגם שאינם מצויים כלל ברי"ף, למסכת חגיגה, וגם בפרקים האמצעיים של מסכת פסחים, והפרק האחרון של סוכה, שחיבר הרי"ף, הגם שאין בהם משנה.הלכות קטנות ומאידך פירש את קבצי

כל מי שניגש לחבר פירוש שוטף על הרי"ף חייב להיתקל בקשיים הטבעיים הכרוכים בשילוב פירוש רש"י הם המקומות שלא ניתן לש"ס לתוך פירוש המסודר סביב הרי"ף, אתגר הדומה להתאמת ריבוע לעיגול. רבים

להתאים את פירוש רש"י לרי"ף, משום שהשניים מבוססים על גירסאות שונות בש"ס, או משום שהרי"ף מציע פרשנות מקורית, או מחמת סידור מחדש של הסוגיה שברי"ף, או הבאת חומר ממסכת אחרת. ר' יונתן היה הפרשן

ף, המציג לפני התלמיד את עיקר דברי רש"י, תוך התחשבות הראשון לענות על אתגר זה בחיבור פירוש שוטף לרי"בייחודיות של טקסט האלפסי. כך הם הדברים גם ביחס לבעיית הפרשנות סביב המשנה שברי"ף, שם רש"י אינו

נוהג להביא את כל המידע. ן פ"ד מי"ד( פירושו של ר' יונתן למשנה שברי"ף עומדת כפירוש בפני עצמו. נמצא )כגון בפירושו לגיטי

שהוא נזקק לפרט את אוקימתת הגמרא על המשנה בפירושו למשנה, גם עם הרי"ף יביא אותה בסמוך, כיון שלא כל הקוראים עשויים להגיע ללמוד הרי"ף. לפיכך ברוב כתבי היד, הפירושים למשנה מופיעים לפני הפרק, במעמד

אצמעי ונפרד.ל פרשנות משנה, כיוון שאינו מושפע כלל מפירוש הרמב"ם. ייתכן בעניין זה ר' יונתן מהווה אבטיפוס חדש ש

ופירוש הרמב"ם למשנה, שכן אין להם אפילו רמז דק משנה התורה שכאשר חיבר את הפירוש לרי"ף, לא היו בפניו בפירוש ר' יונתן.

ם. נראה, שאין ביחס לפרשנות התלמוד למשנה, ר' יונתן חיבר את פירושו בסגנון אחר מזה שראינו ברמב" זו מטרתו של ר' יונתן להביא דווקא את פרשנות התלמוד למשנה, שהרי הוא מחבר פירושו סביב הרי"ף, שממילא

עומד להביא בסמוך את כל הפרשנות התלמודית למשנה אליבא דהילכתא. לכן, שלא כרמב"ם, התיר לעצמו ר' הוא אמצעי מרכזי, אך אינו האמצעי היחידי או יונתן לפרש את המשנה על פי הקשרה העצמאי. כאן התלמוד

: 51. לדוגמה, בפירושו למשנה חולין50ההכרחי, להגיע לפשוטה של משנה"שנים אוחזין בסכין ושוחטין וכו', ומקים לה בגמרא בסכין אחד... ואליבא דהלכתא... יש לפרש

המשנה כמשמעה בשני סכינים...".

ה'פירוש האמיתי' למשנה באוקימתא התלמודית, נוהג הוא גם במקומות שבהם ר' יונתן מוצא את להביאה בפירוש למשנה בלשונו החופשי, ואחר כך, בפירושו לגמרא שברי"ף, יחזור עליו בלשון המקורי של

התלמוד. במבט עיוני יותר, תכונה זו קיימת עוד לפני ר' יונתן, בפירוש למשנה זרעים וטהרות של ר' שמשון

אנץ. אמנם ר' שמשון מחויב להביא את האוקימתא של התלמוד )או התוספתא(, שהרי זאת משמעותה משהאופרטיבית של המשנה, אך בנוסף לכך, אינו נמנע מלהציע גם את הפירוש הפשוט של המשנה, ואפילו אם הגמרא

. 52דוחה פירוש זה במפורשת פירושיהם על התוואי שהציב ר' יונתן לפניהם, בפרובנס בקטלוניה ובקשטיליה, חיברו מפרשי רי"ף א

פי המתכונת שהוא המציא, הכוללת את עיקר דברי רש"י והשלמות לצורך לומדי הרי"ף שאין הש"ס פתוח -ועלההתאמה בהסבת רש"י סביב הרי"ף. מצוי שהמחברים -. הם מצאו בר' יונתן פתרון מן המוכן לבעיית אי53לפניהם

49כידוע רש"י נוהג לפרש כן גם בגמרא, שם הוא יפרש כל חלק בסוגיה בהתאם להקשרו המיידי, על פי ה"סלקא דעתך", ולאו

.דווקא בהתאם למסקנה הסופית של הסוגיה. זאת מתוך אופי הסטרוקטוראלי של פרשנות שוטפת, לפום רהטא דסוגיא50, ניו יורק תשכ"ט, עמ' ט. וזו הגדרתו שם: 'המגמות קמא פירוש ר' יונתן להלכות בבאראה מבוא של ש"י פרידמן ל

העיקריות שהיו לעיני ר' יונתן בפיה"מ הן בירור הפשט, ופירוש המשנה אליבא דהלכתא. הוא הבחין שלא תמיד אלה זהים, ושקיים פשט למשנה שהוא הפירוש הנכון ללשונה'. וראה דוגמאות שהביא שם.

51 . VI 159, 1פרנקפורט תרל"א, עמ' כב, ובמקביל מהגניזה, פריז אוסף מוצרי , ייםעבודת הלופרק ב , נדפס בקובץ 52 ראה פירושו לכלים פי"ט מ"ג; פאה פ"ג מ"ד; טהרות פ"ב מ"א; תרומות פ"ה מ"ו. 53מאז שר' יונתן התקבל כ'גדול מפרשי ההלכות', פירושו נהיה לטקסט סטנדרטי המוצמד לרי"ף, באותה צורה שנצמד רש"י למוד )אם כי לא באותה מידה ובאותו היקף(. יש מקרים שבחידושי הרמב"ן, המחבר מצטט את טקסט הרי"ף, כשפירושו לת

, במהדורת שבט, ירושלים תש"ן עמ' חידושי הרמב"ן למסכת כתובותשל ר' יונתן שוטף איתו ללא ציון המקור. ראה מבוא ל

ששיקעו בהם פירושי ר' יונתן, נעזרו בו כחלופה לפירוש רש"י, במיוחד במקרים שקשה ליישם את הפירושים על הרי"ף של

פירוש רש"י סביב הרי"ף, כגון בפירושם למשנה.

. 54להלכות טומאה, מזוזה, ס"ת ותפילין, המחבר כמעט מעתיק את לשון ר' יונתן מלה במלה בנמוקי יוסףלדוגמה,

. 56, שאף הוא העתקה מפירוש ר' יונתן עם שינויים ודילוגים קלים55למיד הרמב"ן לרי"ף הלכות נדהוכן נמצא גם בפירוש ת

כנראה, הטעם לדבר נובע מכך שאלו אינן מסכתות תלמודיות, אלא קובצי הלכות שליקט הרי"ף ממקורות שונים. במקום

י, פרשנים אלה העדיפו להתבסס על פירוש ר' לאסוף את פירושי רש"י מכל פזורי הש"ס, ולשחזר ממנו פירוש רש"י מלאכות

יונתן שמצאוהו כבר מוכן מסודר סביב ההלכות הללו באופן אורגאני.

. כאן המחבר נוהג לעבור מרש"י לר' יונתן )בלשון 57דוגמה נוספת לכך מצויה בפירושו של רשב"ץ להלכות ברכות

לפרש את דברי הרי"ף שאינם כסדר הש"ס. כגון כאשר הרי"ף מביא אלא בעיקר כשנדרש 58סתמי( לא רק כפרשן חילופי לרש"י

. אם כן טבעי הוא, כאשר ניגש לפרש את המשנה בעזרת הגמרא ורש"י רק 60, או לדברי הרי"ף עצמו59גמרא ממסכת אחרת

.61מרמז אליו בקיצור, הרשב"ץ יעדיף להעתיק מר' יונתן במקום רש"י

רש"י על המשנה, העומדת בפני לומדי הרי"ף, יש פרשנים שהרחיקו לכת, מחמת הבעיה המהותית ביישום פירוש

, ר' יהודה בן 62ונטשו את רש"י כפרשן הראשי לגבי המשנה, והעבירו את תפקיד זה לר' יונתן. דוגמה לכך הם פירושי המאירי

63ברכיה במסכת ראש השנה, ותלמיד הרא"ש להלכות נשים.

הופץ למרחקים, אפילו לארצות המזרח. שם הוא ענה על הביקוש לפירוש פירושו של ר' יונתן התפרסם מאוד ו

על התלמוד, -שוטף ומקיף לרי"ף, היות שמרבית הלימוד, כפי שראינו, התמקד סביב הלכות הרי"ף. פירושו של רש"י המקורי

ישראל בתחילת המאה -במזרח עם עלייתו לארץ התפרסם שם לאחר שהות ניכרת. ניתן לשער שפירושו של ר' יונתן התפרסם

. בכל אופן, פירוש ר' יונתן הפך לנדבך הבסיסי בפירושיהם של מחברי 64הי"ג, ואולי אף לפני כן בעקבות קשריו עם הרמב"ם

ן סתמי אפשר למנות את תלמידי ר' יונה )לכתובות(. ר"ב אשכנזי בעל . מבין הפרשנים שהביאו את פירושי ר' יונתן באופ24

השיטה מקובצת הרגיש בכך, ולכן נהג פעמים רבות לסדר את פירושו בסמוך לפירוש ר' יונתן; רא"ה להלכות ברכות; רשב"ץ כב החיבור של פירוש להלכות ברכות )ראה לקמן בסמוך(; ר' יהודה בן ברכיה, ובמיוחד בפירושו להלכות מועד קטן. הר

ריב"ב משתנה ממסכת לחברתה. במועד קטן ריב"ב מפרש כר' יונתן גם בניגוד לפירוש רש"י )המצוי ורש"י החלופי שבכ"י אסקוריאל(, בפירושים למשנה ולגמרא. במגילה וביצה ריב"ב דבק ברש"י ומתעלם מר' יונתן, ובראש השנה נעזר בר' יונתן

, בגמרא שלמה, שהוציא לאור ר"ב נאה 1050וש להלכות פסחים שבכ"י לונדון אוסף ששון בעיקר בפירוש למשנה; בפירירושלים תש"כ, עד דף ח,א בשם ר' יצחק מנרבונה, ושוב, הפעם במלואו, ע"י א' שטרן, בני ברק תשמ"ב בשם תלמיד

להלכות נשים )ראה לקמן הערה הרשב"א. מובאות ר' יונתן בסתם לשון המחבר הן לא תדירות ובפרפראזה; תלמיד הרא"ש וכן ראה להלן לגבי ר' חננאל בן שמואל ור' פרחיה, מבית מדרשו של הרמב"ם. (.6054רנז. לאחר השוואה לפירוש -עב, תשל"ג, עמ' רנבסיני, י' שפיגל, 'ספר נמוקי יוסף לר' יוסף חביבא על הלכות קטנות לרי"ף',

קצב. אולם, -עג, תשל"ג, עמ' קצ סיני,ן. וראה את תיקון הדברים על ידי רמ"י בלוי, ר' יונתן, זיהה אותו כמהדורה של ר' יונתאף לפי בלוי ההעתקה מפירוש ר' יונתן שבנמוקי יוסף כל כך שלמה, עד שהציע להיעזר בו בתיקוני נוסח של ר' יונתן. ואני

לרמב"ם, שבו המגיה רשם בגיליון פיהמ"ש 1IIA 313 RNL\3מצאתי בכ"י מהגניזה שבאוסף פירקוביץ שבפטרסבורג ציטוט בשם 'נמוקי יוסף בהלכות תפילין', וכלשון שהביא אכן נמצא בנמו"י שבדפוס שם. וכי תימא שבעל הגיליון הושפע ע"י רי"ף דפ' קושטא רס"ט )שזיהה את הפי' להלכות קטנות בשם נמוקי יוסף ולא בשם ר' יונתן(, אין לומר כן, שהרי בגיליון אחר

ובא המרדכי בנוסח אחר מאשר בדפוס קושטא.מ55 ואילך. 21ה, עמ' סנהדריה גדולהנמצא בפירושו להלכות שבועות, מהד' ר"ג לזבניק, 56 כך תיאר המהדיר ר'"ג לזבניק שם, בזה הלשון. ואולי נקט בלשון גוזמה. 57 ברק תשי"ד.-, הוציא לאור ד' הילמן, בני611כ"י לונדון אוסף ששון 58 .1מ' רמג הערה שם ע 59 שם עמ' שטז, שלשה מאמרים רצופים; עמ' רסה. 60 שם עמ' רסא. 61 כגון בעמ' שיז. 62שלו אינו סביב הרי"ף, מכל מקום אפשר לומר שחיבורו כה מקיף, עד שניתן ללמוד אותו בלי שהש"ס בית הבחירהאמנם

בהעתקת פירוש רש"י )או כדרכו, פרפראזה של רש"י(, ויש פתוח לפני התלמיד! ולכן מבחינה פונקציונאלית, גם לגביו אין די הצדקה להיעזר בתמורתו.

63, המיוחס לר' יום טוב בן אברהם מטודילה. מצאתי שהוא כמעט תמיד נוהג 39כמוזכר לעיל הערה ,RAB 721יורק -כ"י ניו

בר' יונתן. ראה בציטוט שהבאתי להשלים את הרמזים לגמרא שבפירוש רש"י למשנה. כנראה, זו תכונה שנובעת מדבקותולעיל מפירושו לכתובות סי' שנ"ט, בו הוא מתנצל על כך שאינו מביא את פרשנות הש"ס. שם ר' יונתן אכן פירט את הגמרא,

ולכן המחבר צריך להסביר את חריגתו.אה במכתב אחד הנמצא ר". "שרח אלמשנה ען רבינו יהונתן הכהן זצוק"ל S NS 186.41-Tראה ציטוט בפירוש בערבית 64

עד כאן .1-7, חלק העברי עמ' 1966לד, PAAJRבגניזה , בו הכותב מזמין עותק של פירוש ר' יונתן, פירסם א' שייבר,דפים Yevr. II A 453/9פטרסברוג ,S F3, 14.2 -T: קמברידג' ברכות של פירוש ר' יונתן בגניזה: עותקים 91נמצאו

S -T: קמברידג' רוביןיע; S AS 89, 247-Tקמברידג' פסחים ; ENA 2899 18-19ניו יורק ומהמשך אותו כה"י 25-24

, מצאתי שרוב 65המזרח לרי"ף, ובמידה מסוימת היה ל'רש"י' שלהם. בדפים מפירוש מזרחי אחד לרי"ף בבא קמא שבגניזה

על פירוש ר' יונתן, בעיבוד קל. הפירושים הסתמיים מבוססים

כאמור, תלמידי הרמב"ם חיברו אף הם פירושים לרי"ף, ושיקעו בו מתורתו. עם זאת, מצויה בתוכם גם השפעה רבה

, מובאים פירושים רבים מר' יונתן, בשמו ובסתם. 66של ר' יונתן. בפירוש לרי"ף הלכות קידושין המיוחס לר' חננאל בן שמואל

, נמצאים פירושים סתמיים 67אים הדגש על פרשנות המשנה. וגם בפירושו של ר' פרחיה להלכות הרי"ף מס' שבתגם כאן אנו רו

. כדרכו של ר' יונתן, מפרש המחבר את המשנה באופן עצמאי, ונוהג להביא ציטוטים ארוכים 68שניתן לייחסם לר' יונתן

מהגמרא כדי לפרש את המשנה.

היא כקיצורי תלמוד, על פי צוואתו של הרמב"ם, פרשנותם למשנה אינה חורגת אולם, כיוון שתכלית פירושיהם

מהפירוש שבתלמוד אליבא דהילכתא.

לסיכום, מצאנו פרשנות נרחבת על המשנה שברי"ף, הנחלקת לשני סוגים עיקריים:

א. פירושים לפי האבטיפוס של פירוש המשנה להרמב"ם, שחוברו על רקע פונקציונאלי. כלומר, מטרתם של הפרשנים היא

לשרת את ציבור לומדי התלמוד המצומצם של ההלכות, שלא זכו להשכלה תלמודית, ולכן חיברו תקציר התלמוד סביב המשנה

דו את התלמוד, המאירי חיבר פירוש מסוג זה סביב המשנה שברי"ף. בפרובנס, שבה תלמידי הרמה המשנית גם הם למ

שבש"ס.

F3, 14 ; ביצה S AS 95, 256-T .לונדון המוזיאון הבריטי סוכה-מועד קטן-ביצה :Or. 5527 פריז כי"ח סוכה והמשכו :IIIB 304 'והמשכו קמברידג ,S F8, 120-T מגילה ;דפים רצופים( 72)מצורפים הם F3.67 TS ראש השנה ;5דף :

S AS -Tוהדף הסמוך אחריו, קמברידג' 24 ,2850אוקספורד בודלי : הדפים הסמוכים אחריו B 5374, 4מנצ'סטר ריילנדס

; e.98, 8)רפ"ו( באוקספורד בודלי ומהמשך אותו כ"י, ,6דף Or. 10599)הדף הראשון של כה"י( לונדון ב"ל יומא;88 ,95קרקושא לאותם אותו סופר שהעתיק ר"י) ENA 2522היד -והמשכו של אותו כתב T-S F4, 25: קמברידג' , סוכה-יומא

, S F8.116-Tקמברידג' ,A 88IIIפריס כי"ח :יבמות כ"י אחד: סדר נשים ;ENA 3134, 6 כי"ב סוכה ; .(מסכתות ועודT-ושם S NS 170, 25-T ו מהדפים החסרים ביניהם: שם, קובץ 'ברה כחמה', תש"ס, דפים שפירסם צ' לייטנר היינו דף וזוג

S NS 329.948, 49: פטרסבורג פירקוביץ' גיטין-כתובות\RNL IIA 313,40 פורסם באופן חלקי ע"י ש' אסף 'ר"י מלוניל(( והם הדפים החסרים 181-184ספח ג, עמ' ; י"נ אפשטיין, פירוש ריב"ן לכתובות, נ32-27ורש"י מהדורא קמא', תרביץ, ג, עמ'

כז, -) פורסם חלקי, ישורון ז' )תש"ס( עמ' טז דפים מהפירוש לגיטין 20-, ושם כRNL IIA 310מתוך פטרסבורג פירקוביץ' , F9.137ושם S F3, 75-Tקמברידג' .ENA 2650, 1 ;8-ENA 1499, 1-2 -: כ"י אבבא קמא; טז(-ח' )תשס"א( עמ' יב

, IIA 397, פירקוביץ' S F14, 79-T ,S AS 91, 500-T קמברידג' -גכ"י .ENA 3236, 14-15 -בכ"י .AS 95, 82 שם S NS -T הסמוך אחריו שםוהדף S AS 77.121-T-122 ; קמבריג' (97 -94דפים heb. d.62) 34 ,2850אוקספורד בודל.

,ENA 2916 כ"י א: :חולין ;S AS 77.45-T-52 ,48 ,46-.60 ,58 ,53ב קבמרידג' -כ"י ד קטעים מפרקים א ;310.71

מוצרי ספרי; Or. 5558 O, 9 ספה"בלונדון סגנון שלמה הלוי( : ) . כי"בS F14, 60-Tקמברידג' :; 3347,10ושם ,13/18VI 159, 2; )כי"ג )באותו סגנוןS NS 329.172-T ; פטרסבורג אנטוניןIIIB 1127.Evr. 'קמברידג ,S NS 256.71-T;.

וראה לעיל בהערה הקודמת, משום מה, הלכות בבא קמא מבורך .3356,6-7ושם 3002,5-8יורק, ביהמ"ל אוסף אדלר -ניו 65 עותקים שונים, ואילו בשאר הלכות נזיקין אין נציג אחד. 4-ב66שג, -קידושין, ניו יורק תש"ל, עמ' קצאשיטת הקדמונים ד. יצא לאור במהדורת רמ"י בלוי, 438כ"י אוקספורד בודליאנה

-ושוב במהדורת יצחק סונא, ירושלים תשל"ה, )שם ייחס אותו לר' חננאל בן שמואל, אף על פי שדברי רחב"ש מופיעים בכתבחננאל בן שמואל'(. בעמ' ה )במהד' סונא( כתוב 'דפרישנא לה משום דלא פריש לה היד בשמו, בגוף שלישי, בלשון 'ואומר ר'

נמי הרב רבי' יהונתן ז"ל'. משמע שלא זו בלבד שפירוש ר' יונתן היה מוכר למחבר, אלא שהניח שלומדי הרי"ף ניגשים אר למחבר אלא להשלים את מה לפירושו רק לאחר שכבר למדו את הפירוש הסטנדרטי על הרי"ף, דהיינו ר' יונתן, ולא נש

, הסיק שר' חננאל חיבר פירוש רק למסכתות שלא היה להן פירוש ר' יונתן.13שחסר שם. ראה ר' סונא שם, עמ' 67פירושה ממה שפיר' ר' פרחיה שליקט' (. כתב היד נחתם 'סליקא מסכתא שבת 62-1,א )עמ' 438כ"י אוקספורד בודליאנה

-, ירושלים תש"ל עמ' קסהסייעתא דשמיאו, יצאו לאור לראשונה, במהדורת ר' שמעיה גרינבאום, ז"ל...'. פרקים ה' וו' ממנמח. הספר השלם יצא -, ירושלים תשמ"ב, עמ' מספר לזיכרון לר' ברוך סורוצקיןקפד, ופרק ז במהדורת ר' ברוך הירשפלד,

כז, ושוב בידי ר' אברהם שושנה ור' ברוך הירשפלד, ק-שבת, ניו יורק תשמ"ז, עמ' אשיטת הקדמונים לאור על ידי רמ"י בלוי, ירושלים תשמ"ח.-, קליבלנדפירוש ר' פרחיה ב"ר נסים

68 , הביא ארבע דוגמאות.47במהדורת ר"א שושנה שם במבוא, הערה

ב. פירושים לפי האבטיפוס של פירוש הרי"ף של ר' יונתן מלוניל, שחוברו על רקע סטרוקטוראלי. כלומר, מכיוון שהרי"ף אינו

נאלצו מפרשי הרי"ף מציג את כל התלמוד הדרוש כדי לפרש את המשנה, וגם רש"י נוהג להסתפק ברמיזות מקוצרות בלבד,

לפרש את המשנה בפני עצמה, ונעזרו בתלמוד כמקור. בפירוש מסוג זה הפרשן גם רשאי לפרש את המשנה כפשוטה, ללא

מחויבות לאוקימתא של הגמרא אליבא דהלכתא.

יש גם מחברים שפירושיהם חוברו בהשפעת שני הגורמים הללו, כגון ר' חננאל בן שמואל ור' פרחיה.

חשוב לציין שעל אף שלשני הסוגים הללו יש רקע שונה, בגורמיהם, מטרתם, מקורות השפעתם ותפקידם, לשניהם לבסוף,

מתכונת כמעט זהה, בהיותם מפרשי רי"ף.

ידיעות נוספות בעניין

ורך השוואה, יצוג קיצוני של קטעי גמרא, קטעי משנה הם מעבר לממוצע, ועוד יותר עותקי רי"ף, לצ-במסכת עירובין, למרות תת

.23עותקים ובעירובין בערך 10רי"ף קידושין הוא אותו גודל של רי"ף עירובין, אך בקידושין

פירוש לבבא מציעא משנה י:ב מסכם את דברי הגמרא סביב המשנה כסגנון בני חוג T-S F 4.66קמברידג'

תחילת המאמר "מתני'". הרמב"ם, מציין ,ואמרינן בגמרא". כנראה פי' רי"ף, ולא משנה, שכן מציין מ

הרכבת הלכות שבה"ג סביב )או בצירוף( משנההל' יין נסך \ז-; משנה ע"ז פ"ד מ"א"פרקא"סליק הל' עבודה זרה ווארשא דף קכא,א; 1דף III B 270אנטונין

ד-ווארשא דף קכב,א; סליק פירקא; משנה ע"ז פ"ה מ"א מאותו כ"י:

יב; הל' יין -יין נסך ווארשא דף קכב,ג ]בתוך קרע: סליק פירקא?[; משנה ע"ז פ"ה מ"ו הל' T-S Misc. 21.8קמבריג' . ב-נסך ווארשא דף קכב,א