אוניברסיטת תל אביב

הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין

אסיה-החוג ללימודי מזרח

"ההודית המחשבה בראי הרגשות של והפילוסופיה ההסטוריה: הרגש חיי"

: גשר בין ידיעה לאתיקה ג'ייניתאהימסהחמלה כמוטיבציה ל

סמינריוןעבודת

רועי צהרמרצה: ד"ר

07.10.2015

איתמר רמות

036839769

1

תוכן עניינים

2.................................................................................................מבוא

4......................................................רגשות וחמלה בדוקטרינה הג'יינית

4..................................................הרגש הבעיה הג'יינית עם -

–מעמדה המיוחד של החמלה -

6........................רגש חיצוני או תכונה אינהרנטית של הנפש?

10.................................. אגואיסטית או זולתנית? –"חמלה" -

- karuṇā ו-anukampā - ?12............... סוגים שונים של חמלה

15..................................................אלימות בקורפוס המוקדם-חמלה ואי

15................................................תפישת המציאות הג'יינית -

17................................................החמלה כמוטיבציה אתית -

20............................................................................................מסקנות

22...................................................................................ביבליוגראפיה

2

מבוא

( לבין מאהאווירה Meghakumāraהנסיך מגהקומארה )סיפור ג'ייני מפורסם מתאר מפגש בין

(Mahāvῑra.בו מגולל האחרון את סיפור לידתו הקודמת של הנסיך ,)בלידתו הקודמת, כך 1

מרופרבה משנזכר (. יום אחד, Meruprabhaמסופר, נולד מגהקומארה בתור פיל בשם מרופרבה )

להגנה על העדר מחסההחליט להקים בלידתו הקודמת,בשריפה נוראית שכמעט והביאה למותו

פינוי אדמה לצד הנהר, באמצעות חלקות שלושכך הוא ניקה לשםשריפה נוספת. ל מקרה ששלו, ל

עקירת הצמחייה שגדלה שם. ואכן, יום אחד פרצה שריפה וכל חיות היער התגודדו בשטחים אשר ו

, אך לבסוף במחסה טופפובין כל החיות שהצ דחסימחייה. מרופרבה בקושי הצליח להטוהרו מצ

את אחת מרגליו בכדי להתגרד, מרופרבה בשלב מסוים, משהרים נעמד גם הוא בשטח המוגן.

ארנב קטן, אשר נהדף בשל הצפיפות, מצא עצמו ניצב בדיוק במקום אשר התפנה מתחת לרגלו של

2(karunā-pūrṇa-mānasaהפיל. למראה זה, מספר מאהאווירה, התמלא ליבו של הפיל בחמלה )

באוויר, בכדי לא לפגוע בארנב. כעבור יומיים וחצי שכחה האש רגלווהוא המשיך לאחוז את

משקלו, נפל ללא יכולת -אולם הפיל, מאחר ורגלו נחלשה, איבד את שיווי החיות עזבו את השטח,ו

החמלה כלפי הארנב ן מ שרכשהערך על ידילקום ומת כעבור שלושה ימים של ייסורי רעב וצמא.

(śaśa-anukampā-puṇyena,)3 מרופרבה מחדש כנסיך מגהקומארהנולד סביר מאהאווירה,מ.

ראוי לבחון בראי אלימות, אותן -חמלה ואיסיפור זה מעלה מספר שאלות ביחס ל

הדוקטרינה הג'יינית. ראשית, רגשות מהווים נושא מורכב עבור הג'יינים ותנועות הפרישות

ט בפרק הראשון, רגשות נתפשים כחלק מעולם הסמסארה. אי השונות. כפי שאדגים ביתר פירו

מעכבים את כגורמים הלכך, דוקטרינות השחרור רואות אותם כמנוגדים לדרך אל השחרור ו

ההגעה אליו. מכאן, נשאלת השאלה באיזה אופן יש להבין את רעיון החמלה. אם חמלה נתפשת

של רגשות כגורם שלילי, לבין העלאתו של רגש םכרגש רגיל, הרי שעולה פה מתח בין תפישת

אינה נתפשת כרגש רגיל, יש לשאול אכן אם חמלה בנוסף, החמלה על נס, כפי שמשתקף בנרטיב.

ביטוי.ידי מעמד זה בא למעמד מיוחד ובאילו מובנים ל מתוקף מה היא זוכה

-anukampāהמסר של הסיפור עשוי גם הוא להותיר אותנו מבולבלים. את צירוף המלים

puṇyenaאת לידתו של הפיל כנסיך, ניתן לפרק ל יר, המסב-anukampāyāḥ puṇyena , כאשר

(. את משמעותה של היחסה נוכל להבין כאן ablativeה"חמלה" מקבלת את יחסת האבלטיב )

החמלה נאלץ הפיל להיוולד שוב, בגללבשתי דרכים כמעט סותרות. אפשרות ראשונה תגיד ש

קריאה כזו מעמידה את רגש החמלה במעמד דומה לזה של שאר הרגשות, במקום להשתחרר.

החמלה זכה הפיל בלידה של נסיך. בזכותככובלת ומעכבת את השחרור. אפשרות שנייה תגיד ש

ביחס לשאר קריאה כזו תאיר את רגש החמלה באור חיובי, המעיד על היותו בעל מעמד מיוחד

1

גרסה ראשונה של הסיפור מופיעה כבר באיבר השישי של הסיפור מופיע לפחות בשתי גרסאות כתובות.

-גרסה מאוחרת יותר מופיעה ב הראשונות לפנה"ס., מן המאות Jñātādharmakathāṅga-הקורפוס המוקדם, ה

Triṣaṣṭiśalākāpurușacaritamahākāvyam ( של המצ'נדרהHemachandraמן המאה ה )-לספירה 10-11.

, (Johnsonהלן מ. ג'ונסון )של בתרגום לאנגליתכפי שמופיעה , המצ'נדרההיא זו של המוצגת כאןהגרסה

י בעצמי:, אותם תרגמתסנסקריטלמעט המונחים מ

Johnson, Helen M. Triṣaṣṭiśalākāpurușacaritamahākāvyam or The Lives of Sixty-Three Illustrious Persons by Ācārya Śri Hemacandra (Vol. VI) Baroda: Baroda Oriental Institute, 1962, 162-164 2 Triṣaṣṭiśalākāpurușacaritamahākāvyam 10.6.399

3 Ibid. 10.6.402

3

לשאר הרגשות, אינה נתפשת ככובלת לסמסארה או , בניגודלפי קריאה זו, החמלה. הרגשות

כמעכבת את השחרור ממנה.

מונעת מאתנו קריאה כפולה שכזו של הסיפור. קריאה כזו היא מרכזיתעם זאת, נקודה

בעייתית בשל העובדה שלידה אנושית נתפשת בתור הלידה היחידה ממנה ניתן להגיע אל השחרור.

ככל שאר הרגשות, ככובלת ומעכבת את השחרור, נתפשת, אי לכך, גם אם חמלה באופן כללי

את היחס בין החמלה לבין שאלת השחרור הסופי. בסיפור זהיהיה לזהות קשה באופן ספציפי

חמלה וייתכן פי לכבנרטיב ככלי להבנת היחס הדוקטרינארי הפרשני השימוש עלעובדה זו מקשה

דרכן אשר אנוש, כדמויות המרכזיות -בנישימוש בחיות, ולא בלאת אחד השיקולים גם שמהווה

אלימות.-מבקש הנרטיב לעסוק בחמלה ובאי

אלימות, באופן -מכאן, מעניין יהיה לבדוק מהו היחס הדוקטרינארי בין חמלה לאי

ש לבין הפעולה האתית המשתמעת המשתקף גם הוא בנרטיב. השאלה איזה יחס מתקיים בין הרג

אופן בו רגשות מובנים בדוקטרינה הג'יינית, אלא לתרום גם העל , עשויה לשפוך אור לא רק ממנו

מרכיב , המהווה(ahimsā) אהימסההלהבנה טובה יותר של האתיקה והמוטיבציה של דוקטרינת

כה מרכזי בתפישת העולם הג'יינית לאורך ההיסטוריה.

לרגשות בכלל ולחמלה בפרט, הג'יינית כדי לבחון תחילה את היחס של הדוקטרינה

(, אחד הטקסטים TS) Tattvārtha Sūtra-ב אתמקד בעיקרחלקה הראשון של העבודה ב

ביחס דוקטרינה, לצד פרשנויות שלו. ראשית, אציג את הבעייתיות והסמכותיים בהמרכזיים

רמה נתפשת כמלכלכת אופן בו הקרמתי ומהנובעת מאופן הבנתו של המכניזם הקלרגשות, ה

תוך לאחר מכן, אנסה לבחון את מעמדה המיוחד של החמלה,וכובלת את הנפש אל הסמסארה.

ן כיהטוע, שמינית לספירה, פרשן מן המאה ה(Virasena) טענתו של וירסנההתמודדות עם

הדוקטרינה כך, אבחן את האופנים השונים בהםלצורך העצמי של הנפש.-החמלה קשורה לטבע

מכאן .רמהבצורתה הנקייה מק שהיא, כפי את מאפייניה של הנפש ופרשניה מזהים הג'יינית

אנסה להבין, תוך הסתייעות ברעיונות בהם שני הפרקים האחרונים של החלק הראשון, אמשיך ל

על מערביים ביחס לחמלה, מהי כוונתם של הפרשנים הג'יינים במושגים השונים בהם נעשה

אשר את כולם נהוג לתרגם באופן זהה כ"חמלה". , שימושידיהם

של העבודה אתמקד בטקסטים מן הקורפוס המוקדם. טקסטים אלו בחלקה השני

מציע. TS-ומהווים את הבסיס הרעיוני לסיסטמטיזציה שה TS-התגבשו כמה מאות שנים לפני ה

אתיקה. כאן אבקש לטעון יינית וביחס שבין תפישה זו לבין בחלק זה אדון בתפישת המציאות הג'

ות לבין האתיקה, ועל כן היא מהווה, במובן שחמלה היא החוט המקשר בין תפישת המציא

מסוים, את המוטיבציה לדוקטרינת האהימסה הנגזרת ממנה.

4

רגשות וחמלה בדוקטרינה הג'יינית הרגש הג'יינית עםהבעיה

עולה מתוך הבעיה המרכזית, כפי ש .מעלה קושי בסיסי הג'ייני טבקונטקס דיון אודות רגשות

קשורה הג'ייני, ליצור מסגרת לדיון אודות רגשות בהקשר( Keltingוויטני קלטינג )מ. ניסיונה של

"אידיאולוגיה של המה שהיא מכנה של המציאות ושל בנוגע לטבעםלתפישות היסוד הג'ייניות

במחשבת השחרור ההודית תפשיםנ ורגשות , תשוקותבעברכפי שנטען כבר 4.השחרור"הדרך אל

root of all"-כ(, Gombrichלהשתמש במילותיו של ריצ'ארד גומבריך )אם על זרמיה השונים,

evil."5 מסארה, ובכך, כמנוגדים למה הרגשות נתפשים כחלק מעולם הלידות והמיתות, הס

6שחרור.ה, וחורג ממנו אליו שמעבר

של Tattvārtha Sūtra (TS)-מן ה ניתן להסיקהבעייתיות שבתשוקות את בהקשר הג'ייני,

רמה ולק רמתיכקשורה למכניזם הק הבעייתיות מובנת דרך טקסט זה. (Umāsvāti) סוואטיאומ

רגשות צריך אי לכך, הדיון על המזהמת את הסובייקט הטהור ומותירה אותו כבול בסמסארה.

. TS-רמתי ואופני פעולתו, כפי שהם מוסברים בראשית לעבור דרך הבנת המכניזם הק

ומקובל הג'ייני הקורפוסטקסט זה, אשר התגבש כמה מאות שנים לאחר התגבשותו של

של לספירה ומציע סיסטמטיזציה 4-5-, מתוארך למאות העל הזרמים הג'יינים המרכזיים

טקסטים .הקורפוסהמרכיבים את ( āgama) אגמותה הפזורים בכתבי הדוקטרינריםהרעיונות

מכילים את הדוקטרינה על פי המסורתלפנה"ס ואשר 4-5-המתוארכים החל מן המאות ה אלו,

שווטאמברה בעוד הם מקובלים על כלל הג'יינים. אינ על ידי מאהאווירה, שהונחלההג'יינית כפי

(śvetāmbara )דיגמברה טוענים לאמתותם, ה(digambara ) טוענים שהכתבים האותנטיים אבדו

בניגוד לטקסטים האלו, . מכירים בתוקפו של הקורפוס השווטאמבריאינם הם ועל כן

הזרמים הג'יינים מקובלת על אחדות, אשר זולת נקודות מחלוקת TS-בהמוצעת יזציהסיסטמטה

7שהמסורת תופשת אותה.ת עבור הדרך אל השחרור, כפי הרעיוני המסגרתאת מכוננת ,המרכזיים

עבור מעיין מסגרת המהווהמערכת מושגית אומסוואטי ציג מ TS-בפרק הראשון ב

כוללת את שלושת המרכיבים הבסיסיים במהלכו. מסגרת זו חלקיה נדונים לעומקהטקסט ואשר

סוטרה ה (.tattvaואת שבע קטגוריות היסוד של המציאות ) (mokṣamārgaבדרך אל השחרור )

-אומרת הפותחת את הטקסט

samyag-darśana-jñāna-cāritrāṇi mokṣamārgaḥ (1.1)

כי בניגוד לאסכולות אחרות, המדגישות רק אחד מבין ביחס לסוטרה זו מסבירים הפרשנים

( כאלמנט המהווה את הדרך הנכונה אל darśana, jñāna, cāritraשלושת המרכיבים )

4 Kelting, M. Whitney. "Candanbala’s Tears: Recovering the Emotional Life of Jainism." Numen 54:2

(2007), 113 5 Gombrich, Richard F. Theravāda Buddhism: A social history from ancient Benares to modern

Colombo. New York: Routledge, 1988 (second edition 2006), 44 6 Kelting, M. Whitney. 110

7 Johnson, W. J. Harmless Souls. Delhi: Motilal Banarsidas, 1995, 46

5

-נכונה, ידיעה-השחרור, הדרך הג'יינית קושרת את השלושה יחד באופן מחייב. כלומר, השקפה

8נכונה הן יחד, כמקשה אחת, הדרך אל המוקשה.-להנכונה ופעו

-נכונה -של השקפה משמעותהבירה מהי הסוטרה הבאה מס

tattva-artha-śraddhānaṃ samyag-darśana (1.2)

מר, האמונה הסוטרה, היא האמונה בקטגוריות היסוד של המציאות. כלו לפינכונה, -השקפה

, כפי שהיא מוסברת על ידי מאהאווירה של המציאות באמתותן של הקטגוריות, באמתותה

-ההליכה בדרך אל השחרור. ההשקפהאת תמאפשרהמבט על העולם אשר -מובילה אל נקודת

הנכונה, אם כך, היא במובן מסוים גם המוטיבציה להליכה בדרך אל השחרור וגם מהווה בעצמה

כבר חלק מן הדרך הזו.

זה מושג .jīva-היא ה ,TS 1.4-, המוצגות בהאלוהמציאות קטגוריות הראשונה מבין

(. למרות sentient entity) ישות חשה( או soul) נפש( כ(Tatiaמתורגם על ידי נאתהמל טטייה

של המונח המקורי, התוכן הסמנטי עם מלא אינו עושה צדק התרגומים האלומבין שאף אחד

, בשל הרלוונטיות שלהחשים-יצוריםאו חשות-ישויותהתרגום השני, כמשמעותו של אעדיף את

, לשם הנוחות,במרבית המקרים אשתמשעצמה כתיבה במהלך העם זאת, .לשאלת האהימסה

אתו היא בדרך כלל , ולא רק בתוכן המופשט , אך אבקש לטעון אותה גם בתוכן החושינפשבמילה

מזוהה.

זרםאו 10(influx) שטףמתורגמת לרוב כ āsrava,9-השבע, ה מביןהקטגוריה השלישית

(inflow)11 ה כלפירמה של חלקיקי הק-jīva .ל בעודו מתייחס, זמננו לטקסט-בפרשנותו בתהזו-

TS 1.4 רמה הייחודית שפותחה על מתכתבת עם תיאורית הקזו הכאת הסוטרה כטטייה מסביר

וכובל jīva-נצמד לרמה כמצבור של חומר פיזי האת הק ידי ההוגים הג'יינים. תיאוריה זו רואה

רמה נתפשים ככובלים ולכן כשליליים. אי לכך, כל עוד נותרת זו, כל סוגי הקכ. במערכת אותה

12לסמסארה. , היא תיוותר כבולהjīva-ל הצמודרמתי של חומר ק ,מזערית ביותרה גם אםכמות,

ניתן ,שליליתרמה בין קרמה חיובית וק אבחנהיוצר הטקסט TS 6.3,13-שבהמשך, ב אף

רמה נבחן מנקודת המבט של הסמסארה יחסית בלבד, העולה כאשר רעיון הקאבחנה זו כ להבין

מן ברמה המוחלטת, .אמפיריתמסביר זאת כאבחנה ( Jain) ס. איי. ג'ייןוהיומיומיות.

מובילות לשטף והיקשרות רצויות, כיוון שכולן -כל הפעולות הן בלתי הפרספקטיבה של השחרור,

14רמתי.של חומר ק

8 Sin, Fujinaga. "On Mokṣamārga" in Qvarnstrom, Olle, ed. Jainism and Early Buddhism: Essays in

Honor of Padmanabh S. Jaini. California: Asian Humanities Press, 2003, 209-210 9

. מעניין שבמילון לזרום אל, ā-sru( מגיע המונח מהשורש Monier-Williamsוויליאמס )-לפי המילון של מוניר

,TS-, זה המופיע בāsrava(, בעוד flow, issue) "שטף"או "זרימה"הוא זה שמתורגם כ āsrāvaדווקא המונח

. בכך, מאבד המונח הטכני "את הנפש אל עבר אובייקטים חיצוניים פעולת החושים המדרבנת"מתורגם כונטען במשמעות יוגית באופייה, , סובייקטה לכיווןרמה המגיעים ותו המטאפיזית, העוסקת בחלקיקי קממשמע

הסובייקט. החוצה מןהמתייחסת לחושים הפונים 10 (Jainלפי התרגום של ס. איי. ג'יין ) 11 ((Tatiaלפי התרגום של נאתהמל טטייה

12 Tatia, Nathmal. Tattvārtha. 7

13 6.3-4 –בחלק מהגרסאות הסוטרה מחולקת לשניים

14 Jain, S. A. Reality: English Translation of Srimat Pujyapadacharya's Sarvarthsiddhi. Madras:

Jwalamalini Trust, 1960 (second edition 1992), 168n2

6

מוסברת בפרק השישי של הטקסט, הנפתח - רמההק-חלקיקי-שטף -השלישית tattva-ה

- בסוטרה

kāya-vāṅ-manaḥkarma yogaḥ. (6.1)

( manas( או של התודעה )vāc(, של הדיבור )kāya( של הגוף )karmaלפי סוטרה זו, המעשים )

שתי āsrava. 15-היא המוסבר בסוטרה הבאה, כך (. הפעולה בתורה, yogaנחשבים לפעולה )

דוקטרינה הנלקח בחשבון בתי רמת על הטווח הנרחב של השיקול הקלו מעידולהסוטרות ה

רמה ועל כן, חוללת קכמ TS-ב נתפשתלית, ינית. כל פעולה, בין אם פיזית, ורבאלית או מנטאהג'י

רצויה.-כבלתי

זרם של ליצירת את הגורמים השונים TS 6.6-אומסוואטי מונה ביתר על כן, כאשר

אומסוואטי , מצייןאותם הוא מזכיר גורמים נוספיםכמה ( וindriyaהחושים )-חמשת לצדרמה, ק

(, גאווה krodhaהן כעס ) , מוסבר בפרשנות,תשוקות אלו 16(.kaṣāyaגם את ארבע התשוקות )

(māna( רמאות ,)māyā( וחמדנות )lobha אי לכך, טענתה של קלטינג בנוגע .) המוענקת להאדרה

ה מפתיעה.נאינ kevalin, 17-תשוקות כסגולה מרכזית וחיונית עבור ה-להיעדר

הסמויה,סיבה הרגשות כתשוקות ואת ה להביןמציע ( Mehtaמוהאן לאל מהטה )

האובייקטים הנעימים והמכאיבים אינם כלומר, 18המכאוב.והנועם גורמי ם שלבבסיס תהעומד

( העולות כתוצאה dveṣa( והדחייה )rāgaבשל המשיכה ), אלא נתפשים ככאלו מהותםכאלו ב

המשיכה והדחייה גורמות לנו להאמין .jīva-אל ה (mohanīyaמתעתעת )-הרממהיצמדות של ק

שדבר מה הוא נעים ואנו משתוקקים אליו, בעוד דבר אחר אינו נעים ואנו שואפים להימנע ממנו.

משיכה ודחייה לומוביל jīva-אל ה נצמדרמתי חדש צר של ההשתוקקות והדחייה, חומר קכתו

מושאי פי לכנפש -יהפוך שווה ,רמה הזוזה אשר ישיל מעליו את הקחדשים, במעגל אינסופי. רק

החושים ויוכל לשבור את המעגל.

. הדוקטרינה רמהלתפישת הק קשוראצל הג'יינים לרגשות השלילי יחס שהנראה אם כך,

פיזית, ורבאלית או –כתוצאה של כל פעולה הנפשאשר זורם אל כחומר רמה את הק מבינה

מנטאלית. חומר זה, הנצמד לנפש, מביא אותה ממצבה הטהור להתגלמותה הכבולה בסמסארה.

אינה אשר רמה חדשהמחוללים קבהכרח למשיכה או דחייה, הקשורים התשוקות והרגשות,

לנתק עצמולשחרור על השואףרמה, בכדי לבלום את שטף הקמאפשרת את השחרור. אי לכך,

תשוקות.ממרגשות ו

של הנפש? תאינהרנטי תכונהאו חיצוני רגש – של החמלה מעמדה המיוחדמהמאה השמינית לספירה, מציע הסבר בנוגע למכניזם של (, נזיר דיגמברהVīrasenaוירסנה )

שוקות שצוינו קודם לכן, או רמה מוביל לארבע הת, סוג זה של קהמתעתעת. לדבריו-רמההק

15

sa āsrava (TS. 6.2) 16

Ibid. 6.6 17

Kelting, M. Whitney. 110 18

Mehta, Mohan Lal. Jaina Psychology: A Psychological Analysis of the Jaina Doctrine of Karma. Amritsar: Sohanlal Jaindharma Pracharak Samiti, 1955, 114

7

ריגושים ( גם כWiley(, המתורגמות על ידי קריסטי ל. ויליי )no-kaṣāya)תשוקות ה-אילתשע

(emotions או )רגשות (feelings.) 19אי-( תשוקות אלו הן צחוקhāsya( משיכה ,)ratiדחייה ,)

(arati( צער ,)śoka( פחד ,)bhaya( גועל ,)jugupsaוהשתוקקות מינית ) ( לזכרpuṃveda ,)נקבה ל

(strīveda או )ל( הרמפרודיטnapuṃsakaveda) .ה כל עוד תשע-no-kaṣāyas או ארבע ה-

kaṣāyas ידיעתללהגיע לא ניתן, ממשיכות להתקיים-( כלkevala-jñāna )הנכונה-ולפעולה

(samyak-cāritra ,)20 שלמות.ה לאהגיע ר שא זה את מאפייניםשחרור וה לאדרך הקשורים ל

ניתן להבין אותם, הללורשימות מופיעים בה הפריטיםמבין כי ויליי הטיבה להבחין

בולט בהיעדרו רגשהמתעתעת, -רמהוירסנה כשליליים וכרוכים בק המזוהים על ידיכרגשות

, יהיה זה טבעי להסיק שהוא כאחד מן הרגשות הללו מצוין אינו שרגש זהבהתחשב בכך . חמלהה

רצויה המעכבת את השחרור. ואכן, קלטינג טוענת שחמלה, אף שעשויה -כתכונה בלתי מזוההאינו

ההגעה רצויה הגורמת להיקשרות ולכן מונעת את -כתכונה בלתירמתי בתוך המכניזם הקלהיחשב

21 .משמעות חדשהבבהקשר הג'ייני נטענת שלמות הנפש, ל

את הפער הקיים בין תפישת הרגשות כיצד מבקשים הפרשנים להצדיק יש לשאולמכאן,

לבין שחרור,מן הפרספקטיבה של השלילי, לפחות בכלליותם כחלק מן הסמסארה ועל כן כדבר

הסבר כדבר החורג מן ההבנה הרגילה של הרגשות ככובלים. ,באופן ספציפי ,תפישת החמלה

לדבריו, החמלה. אפשרי לעמדה כזו אבקש לנסות ולזהות באמצעות ביאורו של וירסנה את רעיון

העצמי-רמה, כיוון שחמלה מקושרת לטבעק ( וביןkaruṇāר בין חמלה )ותהיה זו טעות לקש

(svabhāva.של הנפש ) בניגוד להיעדר-( חמלהakaruṇā אותה הוא מזהה ,)כנגרמת בשל פירות

(, החמלה נתפשת אצלו כתכונה saṃyama-ghātīהעצמית )-שליטהאת ה ההורסתרמה הק

22רמה.ק-פש ועל כן כנקשרת דווקא להיעדרנהאינהרנטית של

עם התכונות לגמריאבחנה זו עלולה להיות בעייתית, כיוון שהיא אינה מתיישבת

מסביר TS 10.4-. בבמסורת הפרשנים מרביתמזוהות על ידי של הנפש, כפי שאלו האינהרנטיות

-kevala-samyaktva-jñāna-darśanaזולת דבר jīva-נותר בכאשר לא כי אומסוואטי

siddhatva – מוחלטת -שלמות, מסביר טטייה שבתרגומומגיע השחרור. רק אז(kevala-

samyaktva), מושלם-ידע (kevala-jñānaו )מושלמת -השקפה(Kevala-darśana), אלו הם

תכונות אלו . כלומר, מלהתקיים לעולם אינם חדליםר שאהמאפיינים האינהרנטיים של הנפש,

רמה הק זוומה שמונע את מימוש הפוטנציאל jīvaאינהרנטי הגלום בכל הפוטנציאל ה מהוות את

התכונות שלוש זהרמות השונות מורחקות מן הנפש וכל שנותר בה הק כאשר. עליההמאפילה

אולם, אם 23.משוחררתהופכת jīva-האז (, siddhatvaמשוחרר )-, יחד עם המצב של היותהאלו

את טענתו של וירסנה? בהתבסס על מה לקבלרק אלו מזוהות כתכונות של הנפש, כיצד ניתן

19

Wiley, Kristi L. "Ahimsā and Compassion in Jainism" in Flugel, Peter, ed. Studies in Jaina History and Culture: Disputes and dialogues. London and New York: Routledge, 2006, 443

הבחירה שלי בתרגום כזה של המושגים לעברית מבוססת על עבודתו של עדי אופיר, אשר תידון בהמשך.20

Kelting, M. Whitney. 114 21

Ibid. ibid. 22

Wiley, Kristi L. 443 23

Tatia, Nathmal. Tattvārtha 254

8

אותה הוא מזהה ,karuṇā-ל כלשהו רמזניתן היה לצפות למצוא ברשימה כזו גם ,שנטען על ידו

כאחת מן התכונות חמלה אין פה רמז לזיהויה של עם זאת, כאמור, כאינהרנטית לנפש.

.jīva-ה המאפיינות את

הזרמים רשימה זו של תכונות המאפיינות את הנפש במצבה הגולמי מקובלת על ידי אף ש

מצב הטהור של , המציעות אפיונים נוספים של האחרותפרשנויות גם קיימות הג'יינים השונים,

מתייחס, שם הוא TS 10.4בהמשך לפרשנותו את מוצגת על ידי טטייה, לכךנפש. דוגמא ה

הפרשנות הילספירה. זוהשישית החמישית או ( מן המאה Pūjyapādaפרשנותו של פוג'ייפאדה )ל

קרובה מאוד לסוטרות כאמינה ו המסורת ידי על תנחשבהיא ו הדיגמברית המוקדמת ביותר

אינסופי -( ואושרananta-vīryaאינסופית )-, עוצמהפוג'ייפאדהלפי 24המקוריות של אומסוואטי.

(ananta-sukhaמתלווים באופן בלתי )-המאפיינים את ה השקפה המושלמים,נמנע לידע וה-jīva

המוסיפה שתי תכונות חדשות לאלו המופיעות בסכימה של מוצעת פה סכימה כלומר, 25.הטהורה

TS 10.4 .אף שמדובר בפרשנות חשובה אשר מגיעה גם היא מתוך זרם כפי שניתן לראות, ,אולם

טענתו. ל אישוש כלגם כאן אין , שניםהדיגמברה אליו משויך וירסנה ואשר קדמה לו בכמאתיים

מוזכרת חמלה לא ניתן למצוא כאן את העל אף התוספת שמציע הפרשן לסוטרה המקורית, עדיין

וירסנה.נפש, כפי שטוען לאינהרנטית בתור תכונה

. היא jīva-המאפיין את ההמושלם -ויליי מציעה להסביר את החמלה כקשורה לידע

, כפי לטענתהבנוגע למאפייניה של הנפש. פוג'ייפאדה דבריו שלמבקשת לבסס זאת על

נפרד את האינסופי כמלווים באופן בלתי -ושרהאינסופית והא-שפוג'ייפאדה מבין את העוצמה

. היא מסבירה באופן הכרחי ממנונפרדת כבלתי בין גם את החמלההמושלם, כך ניתן לה-הידע

-כל. כאשר הידע-אשר בהגדרתם הם יודעי(, Tīrthaṅkaraזאת דרך דמותם של הטירטהנקרות )

של סבלו את תילאחרים, באמצעות לימוד והטפה, זה נעשה במטרה להפח המושלם שלהם מועבר

הזולת. הרצון והשאיפה להפחית את סבלם של אחרים מזוהה עם רעיון החמלה וכך, דמותו של

שאין להציע ניתןרעיון זה תוך מ 26, עם רעיון החמלה.השארהטירטהנקרה מזוהה גם היא, בין

קיומו יק אותה מתוך צורך בזיהוי ספציפי של החמלה כאחד ממאפייניה של הנפש, אלא ניתן להס

באותו האופן בו פוג'ייפאדה הסיק את העוצמה והאושר האינסופיים, כנלווים המושלם,-הידעשל

מאפיין את הנפש בצורתה מזוהה על ידי כל הפרשנים כהמושלם -מכאן, כפי שהידע אל הידע הזה.

ה, כך גם החמלה בהכרח תזוהה ככזו.גם את הטירטהנקר ולכן ,הגולמית

ויליי, עשוי בהחלט להסביר את טענתו של וירסנה פתרון זה, המתבסס על הצעתה של

מתוך הניתוח , עם זאת. רמתיקשורה למכניזם הק ועל כן כבלתי אינהרנטית לנפשביחס לחמלה כ

בחינתהפיע אצל אומסוואטי, עולה נקודה שמוכפי ש sukha-לרעיון ה( Jainiפדמנאב ס. ג'ייני )של

טוען שהתכונה הראשונה אשר ג'ייני סימני שאלה חדשים. להציףעשויה לצד טיעונו של וירסנה,

-הכאשר רק נחשפת – kevala-samyaktva – כאחד ממאפייני הנפש TS 10.4-קודם לכן ב צוינה

jīva במצב ההיא-kevalin. במצבה רמות הושמדו לחלוטין והנפש נמצאת כל סוגי הק במצב זה

24

Johnson, W. J. 46-47 25

Jain, S. A. 285 26

Wiley, Kristi L. 449

9

נפש המאפיינת את ה, kṣāyika-samyaktva-ה, מחליפה את טוען ג'ייניונה זו, כך . תכהטהור

.kevalin-האחרון בדרך הג'יינית אל השחרור, ה שלבלקודם כשהיא נמצאת במצב ש

עשר שלבים -מורכבת מארבעהכ הדרך אל השחרורמזהה את דוקטרינה הג'ייניתה

(guṇasthāna )שגויה-של השקפה רוחנית או היטהרות, הנעים מן השלב הראשון-של התפתחות

(mithyātvaביחס לטבעה של המציאות ) ,השחרורועד לשלב האחרון (kevalin) . ,במערכת זו

רביעי. בשלב הזה ישנם שלושה סוגירק בשלב הנכונה -השקפההשגויה מתחלפת ב-ההשקפה

-darśanaרמה המתעתעת את ההשקפה )של הק הזמנית השקטההזו שנוצרת מ –נכונה -השקפה

mohanīya רמה וזו שנוצרת מן ההכחדה המלאה הקאותה חלקית של (, זו שנוצרת מהכחדה

נוצרת מן אשר זה, הנכונה הגבוהה ביותר בשלב -השקפהה היא kṣāyika-samyaktva-השלה.

רמה המתעתעת ת כאשר הקמושג kṣāyika-samyaktvaאותה רמה הזו.הק ההכחדה המלאה של

( cāritra-mohanīya) הפעולהרמה המתעתעת את מושמדת לחלוטין, אך הקאמנם את ההשקפה

הנכונה עדיין -הפעולהנכונה, ה-כבר הושגה ההשקפהעדיין ממשיכה להתקיים. במצב כזה, אף ש

-הנכונה, אך היא עדיין נעדרת את הריסון-מאופיינת בהשקפה בשלב הזה jīva-. התמושג אינה

גיע רק בשלב הנכונה ת-הפעולה 27לצורך השחרור. ת, החיוניהנכונה-בפעולההעצמי הכרוך

28,"תנועה כמו סלע-חסר"מכל פעולותיה. רק במצב זה, בו הגוף הוא לתדוח jīva-האחרון, אז ה

א בעצם המצב אותו מזהה הי (ayogaפעולה )-ניתן לומר שאי. ת לגמריומושמד רמותהקכל

, המגיע למצב זההנכונה, בצורתה המושלמת ביותר. רק לאחר ההגעה -הדוקטרינה בתור הפעולה

גוף וללא , ללא זוכה הנפש בשחרור הסופי הנכונה,-הנכונה והידיעה-בעקבות השגת ההשקפה

.הצמדות

ואיננה שונות מאופיינת באיכויות עודנה הקודם לשלב זהבמצב samyaktva-ה אי לכך,

איכויות הבין .רמותוהשמדת כל הק הנכונה-הפעולהעם השגת רק המגיעבמצבה הטהור,

.(anukampāוהחמלה )( praśama), מציין ג'ייני את השלווה הזו samyaktva-המאפיינות את ה

תוסר גם היא הפעולהרמה המתעתעת את להתקיים רק כאשר הק לבסוף יחדלו איכויות אלו

כבולה על ידי עדיין jīva -מכאן, ניתן להבין שהחמלה מזוהה כמאפיין של מצב בו ה 29.לחלוטין

, ועדיין איננה משוחררת לחלוטין.מתעתעת-רמהשל קסוגים מסוימים

להסביר כיצד ניתן להבין חמלה כאחד היה ויליי עשוי הפתרון של כלומר, גם אם

ממאפייניה האינהרנטיים של הנפש, אף שאינה מוצגת ככזו בסכימות השונות, הניתוח של ג'ייני

היא עדיין כבולה על כאשר שאת הנפנתפשת כאיכות המאפיינת מעלה קושי חדש. לפיו, החמלה

זו טעות לקשור בין תהיה טענתו של וירסנה, הגורסת שאני מזהה כי מכאן, מתעתעת.-רמהקידי

נוספת. בחינהומצריכה מעלה מתח מסוים אל מול טענותיו של ג'ייני רמה,חמלה ובין ק

. TS 6.13הקושי בהבנת טיעונו של וירסנה גדל עוד יותר, כאשר הוא נבחן לאורה של

מתוך .(sadvedyaעונג )-גורמת-רמהשימה של הגורמים להיווצרותה של קבסוטרה זו ניתנת ר

27

Tatia, Nathmal. Studies in Jaina Philosophy. Calcutta: The Modern Art Press, 1951, 277 28

Ibid. 279 29

Jaini, Padmanabh S. "Umāsvāti on the Quality of Sukha" Journal of Indian Philosophy 31(2003), 652

10

-( באמצעות נתינה לכל יצורanukampāהוא "חמלה ) המופיעהראשון הפריט הרשימה המוצגת,

רמהלפחות לא ברמה האבסולוטית, בין קהקרמתי הג'ייני, כזכור, אינו מבחין, חי". המכניזם

רמה מכל סוג שהוא מהווה, בסופו של דבר, מטען שלילי הכובל ושלילית. עבור הג'יינים, קיובית ח

עונג הנוצרת מתוך -גורמת-רמהנו מאפשר את השחרור. אם כן, גם קאת הנפש לסמסארה ואי

-החמלה הינה, בסופו של יום, שלילית ויש להימנע ממנה. מכאן שחמלה, לפחות כפי שנתפשת ב

TSרמה ולא, כפי שטען וירסנה, אינהרנטית לנפש., בהחלט קשורה לק

של רגש החמלה כבעל מעמד מיוחד. כיוון שאינו ואם כך, לפרק זה נגשנו מתוך זיהוי

מתעתעת ועל כן כמעכבים את השחרור, -רמהמות של תשוקות ורגשות הכרוכים בקמופיע ברשי

, לפיו החמלה אינה כרוכה ירסנהניסינו להבין מה מקנה לחמלה את מעמדה המיוחד. טיעונו של ו

העצמי של הנפש, נדמה בתחילה כמספק הסבר. עם זאת, דיון -מקושרת לטבערמה כיוון שהיא בק

כפי שמופיע אצל אומסוואטי ובפרשנותו של פוג'ייפאדה, גילה שחמלה כלל jīva -במאפייניה של ה

TS-המסר באינה מצויינת כאחד ממאפיינים אלו. בנוסף, טיעון שעולה מעבודתו של ג'ייני, כמו גם

רמה.בהחלט מזוהה כקשורה לק, מרמזים על כך שחמלה, בניגוד לטיעונו של וירסנה, דווקא 6.13

ה שלנו את רעיון החמלה אינה תואמת לגמרי את האופן בו רעיון זה ייתכן וההבנעם זאת,

. השאלה על חמלה יםמדבר כוונתם כשהם ימהיש לבדוק נתפש בעיניי ההוגים הג'יינים. לכן,

"חמלה"שונה מן הוירסנה בה עוסק( karuṇā) "חמלה"האם ייתכן שהאותה יש לבחון היא

(anukampā אליה )אומסוואטי בבעבודתו ו ים ג'יינימתייחס-TS 6.13. יש אולם, לצורך כך

מהי המשמעות של חמלה, לאו דווקא בהקשר הג'ייני. עוד קודם לכן לנסות ולהבין

או זולתנית? אגואיסטית -"חמלה" –חמלה כ ריסטו, ב"רטוריקה", מגדיר א

של מי שאינו צער כלשהו המתעורר למראה של תלאה נושאת כיליון או כאבים הנופלת בחלקו

]תלאה כזאת[ שגם החומל עשוי לסבול, הוא עצמו או מישהו מן המקורבים לו, וכזאת ;ראוי

30(1385b2רטוריקה, )שמתגלית כקרובה ]להתרחש[.

חמלה אצל אריסטו מזוהה עם אפשרותו של מספר נקודות חשובות. ראשית, עולותהגדרה זו מ

חומלים. הגדרה זו דורשת קרבה מסוימת בין עליו ר שאהחומל לסבול, באותו האופן בו סובל זה

הסובייקט החומל לבין האובייקט הסובל ולכן "אנו חומלים על הדומים לנו בגיל, באופי,

שלנו עלול ליפול במנהגים, במעמד, במוצא. כי ביחס לכל אלה אנו נוטים יותר לדמות שגם בחלקנו

בחמלה שהיא כמעט סלקטיבית אצלו מכאן שמדובר 31.(1386a13)רטוריקה, מה שנפל בחלקם"

באופייה ואינה יכולה להיות אוניברסאלית כמו, למשל, החמלה של הבודהיסטווה. בנוסף, החמלה

הזו אינה מכירה בהכרח בעמדתו של מי שסובל כסובייקט, אלא כאובייקט הזכאי לחמלה מתוקף

ת ויה להיתפש ככזו המופניהדמיון שלו לסובייקט החומל. מתוך נקודה זו, החמלה של אריסטו עש

חיים אחרים עלולים להיות מודרים ממנה.-אדם, בעוד שיצורים-רק כלפי בני

החמלה עם הקישור שלהיא נקודה משמעותית נוספת העולה מתוך הגדרתו של אריסטו,

הסבר למכניזם הציג. כזכור, וירסנה אינטואיטיבי, אך ראוי לשים אליו לבכמעט ר צער. זהו קישו

30 113, 2002אביב: ספרית פועלים, -. תלרטוריקהאריסטו. 31 114שם,

11

jīva-את ה המעכבתהמתעתעת -רמההתשוקות לבין הק-קישר בין תשע אי, בו הוא רמהשל הק

". כלומר, אם אכן וירסנה צער" היא מצייןהתשוקות אותן הוא -אל השחרור. אחת מבין אי דרךב

המתעתעת, -רמהמה, בעוד צער נתפש כרגש הכרוך בקררואה את החמלה כמה שאינו קשור לק

במונחים מעט שונים מאלו של אריסטו.לנסות להבין את החמלה הג'יינית ייתכן ויש

, בדיון אופיר. עשוי לסייע ,לשם כך, ניסיונו של עדי אופיר להגדיר את המושג מחדש

–מגדיר חמלה כ השיטתי שלו, המוסר

ריגוש הנגרם כתוצאה מהתעצמות נוכחות סבלו או מצוקתו של אחר, שבו עד לסבל מציב את הזולת כמי שתופס עמדת סובייקט בגלל עצם סבלו, הודות ל"כושר הסבל" שלו, כלומר בגלל

-תכונותיו הביולוגיות, בזכות עצם שייכותו למין האנושי, ואפילו בזכות היותו סתם יצור 32(5.332חי.)

הסבר זה בהחלט מאיר כמה נקודות מעניינות. ראשית, אופיר מבקש להגדיר את החמלה ללא

את החמלה כתלויה ברגש אחר, הצער, אופיר מגדיר מגדיראריסטו בעודגשות אחרים. תלות בר

באופן בלתי אמצעי נוכח סבלו של האחר. תאת החמלה כעומדת בפני עצמה ומתעורר

אלא כריגוש 33(feeling, sentimentבנוסף, הוא אינו רואה את החמלה כרגש )

(emotion, affection) (5.000)34 .כאשר ההבדל בין אלו קשור לתשוקה הנלווית לכל אחד מהם ,

כהתכוונות לאובייקט המעורר תגובות של משיכה או דחייה. תגובות אלו אופיר את הרגש מסביר

נכס את האובייקט הנחשק ולחסל או להרחיק את האובייקט הסובייקט ל לשמלוות ברצון

. מכאן, הרגש (5.002) הזהסל את האובייקט הנדחה. הרגש, הוא מסביר, הוא הרצון לנכס או לח

, באמצעות ניכוס או הרחקה ולביטולו בעצם שואף לממש את התשוקה הזו, ובכך להביא לביטולה

את עצמו ואת הסובייקט החווהבמרכז לכן, אבקש להציע, הרגש מעמיד (.5.003) של האובייקט

לטובתונובע מן הרגש, יהיה קשור אשר ,אובייקטלכך, כל יחס כלפי . אי , ולא את האובייקטאותו

אזי כרגש, אצל אריסטו ווירסנהבו נתקלנו , אם נבין את הצער המחשהלשם של הסובייקט.

על ידי הרחקתו,אם עזרה ובין מתן הסובייקט ישאף להרחיק את גורם הצער, בין אם באמצעות

למען עצמו ולמען ביטולו של הרגש.

מוסבר בריגוש, לעומת זאת, אין שאיפה לניכוסו או ביטולו של האובייקט. הריגוש

כהתפעמות נוכח האובייקט, הנעה בין משיכה לדחייה באופן כה מהיר וחד כך שלא ניתן, וגם אין

רצון, להבחין בין השניים או לבטל אותם. אופיר מקביל זאת להתפעמות האסתטית של קאנט

חמלה היא ריגוש מסוג מיוחד, שאולי אין בו כלל משיכה או כך, הוא מציע שוכח הנשגב. יותר מלנ

כמו ההתבוננות האסתטית, החמלה גם היא איננה אינטרסנטיתכלפי האובייקט. אי לכך, דחייה

חמלה היא המפעיל את הסובייקט למען עצמו, צער,כגון כי בניגוד לרגש, ציעאני מ ,(. מכאן5.341)

פעולה, כמו -, או להותירו נפעם וחסרהסובל האחררר את הסובייקט למען ריגוש אשר עשוי לעו

בהתבוננות האסתטית.

בחנה זו מעידה גם על יתרונה של ההגדרה של אופיר על פני זו של אריסטו, במיוחד ה

בהקשר הג'ייני. כאמור, רעיון החמלה של אריסטו מוגבל ביחסו אל זה שסובל, בכך שהוא אינו

מכיר בעמדתו של מי שסובל כסובייקט, אלא כאובייקט הזכאי לחמלה מתוקף הדמיון שלו

מעבר לקבוצת לעומתו, מרחיב את ההתבוננות על מי שראוי לחמלה אופיר, לסובייקט החומל.

32 153, 2000עובד, -אביב: עם-. תללשון לרע: פרקים באונטולוגיה של המוסראופיר, עדי. 33 2 , הערה430שם. 34 130שם.

12

הרחבה זו משמעותית מאוד בהקשר לתפישת העולם חיים באשר הם.-האדם, אל יצורים-בני

בדרך ( באופן נרחב בהרבה מזה בו הם נתפשים jīvaהחשים )-הג'יינית, הרואה את עולם היצורים

ולא כרגש, ועל לראות את החמלה כריגושהגדרה זו מאפשרתבנוסף, .בהמשךשאדגים , כפי כלל

. תפישה זו דחיות המאפיינות את הרגשותהתשוקות ון הכן כתופעה המותירה את החומל מנותק מ

ת האינטרסנטיות הנלוות הפעולו מן תאפשר גם להבין את החמלה כעומדת בפני עצמה, במנותק

רמתי חדש.שטף ק מחוללותואשר בהכרח לרגש הרגיל,

להשוואה בין וירסנה נחזור ברור בנוגע לרעיון החמלה, יותר מושג מעט משרכשנוכעת,

( של וירסנה מן karuṇāה"חמלה" )שונה ובאילו מובנים האם - בה עצרנושאלה לאומסוואטי ול

?TS 6.13-אומסוואטי ב אצל( anukampāה"חמלה" )

karuṇā ו-anukampā - ?סוגים שונים של חמלה . שני זההכמעט באופן anukampā,36-ו karuṇā35 את שני המושגים, מתרגם (Apteאפטה )

מקבל גם את karuṇā בנוסף, pity".37"או "compassion"-אצלו כ מתורגמיםהערכים

וויליאמס מתרגם גם הוא את המושגים באופן דומה. אצלו,-מוניר ."tenderness"המשמעות של

karuṇā מפורש כפי שמפרש אותו אפטה, כ-"compassion" או"pity".38 אתanukampā הוא

בחינה שלתוך מכלומר, sympathy".39"או "compassion"-מתרגם באופן דומה גם כן, כ

שוני כל עדות בנוגע ל לא עולה, מילונים החשוביםשני ההאופן בו מתורגמים שני מונחים אלו ב

. בין שדותיהם הסמנטייםמהותי

על מעידה גם היא ,TS-כפי שהוא מופיע ב anukampāשל פרשנויות למונח בחינה נוספת,

כאלו נבחנות על ידי ויליי, המציעה פרשנויות המושגים, יותר מאשר על השוני ביניהם. הדמיון בין

TS-, כפי שמופיע בanukampāמפרשים את המונח פרשנים שוניםהאופן בו ניתוח של במאמרה

,מן המאה השמינית לספירה (Siddhasenagaṇi) סידדהאסנגני של השווטאמברית פרשנותו. 1.2

אלו חדשים שני מונחים 40חיים".-כלפי יצורים kāruṇyaאו ghṛṇā"כ את המונח מבארת

-הקודמים, כ המונחים לזה בו תורגמווויליאמס באופן דומה -מוניראפטה ומתורגמים אצל

"compassion" ,"pityו "-"tenderness."41 ,בנוסף לתרגום של שני המושגים, כפי שהם כלומר

35

Apte, Vaman Shivram. The Student's Sanskrit-English Dictionary. Delhi: Motilal Banarsidass, 1970 second edition (13th reprinted 2012), 135 36

Ibid. 19 37

( לבין "רחמים" compassion( מסבירה שההבדל בין "חמלה" )Nussbaumהפילוסופית מרתה נוסבאום )

(pity הוא הבדל מודרני בלבד. רק החל מן התקופה הויקטוריאנית, המונח "רחמים" החל לקבל משמעות של )

זלזול והתנשאות כלפי הסובל וכך הפכה ה"חמלה" להיות יותר תקינה מבחינה פוליטית. עם זאת, במהותם שני -המונחים הם זהים זה לזה

Nussbaum, Martha. "Compassion: The basic social emotion." Social Philosophy and Policy 13:01 (1996), 29 38

Monier-Williams, Monier. A Sanskrit-English Dictionary. (Searchable Digital Facsimile Edition) 255 39

Ibid. 31 40

Wiley, Kristi L. 440 41

Monier-Williams, 379, 275; Apte, 199, 145 -" וhorrorוויליאמס גם משמעויות של "-מקבל אצל אפטה ואצל מוניר ghṛṇāמעניין שבנוסף לתרגום זה, המונח

"disgustוויליאמס מזהה ב-", אשר מוניר-Kādambarī אחד הרומנים הראשונים בסנסקריט )מאה שביעית ,

13

דמיוןעל מעידהתרגום המוצע עבור פרשנות זו של סידדהאסנגני מופיעים במילונים החשובים, גם

זהות, בין שני מושגים אלו.אולי אפילו ו, סמנטי

-המסבירה את הרעיון , מביא סידדהאסנגני דוגמאלאחר מכן

For example, those who are desirous of happiness for all living beings and who are

desirous of the cessation of suffering, having decided, 'I will not cause them any

affliction, not even a little,' they strive for this with a tender heart.42

חיים. -רצון למנוע סבל אצל יצוריםהעם anukampā-מקשרת את רעיון ה המוצגתהדוגמא

"חמלה" ואינה עבור המונחים השונים שאר השדה הסמנטי של בתוךגם היא דוגמא זו מתיישבת

את המונח (Akalaṅkaשל אקלנקה ) פרשנותו. מחדדת באופן ממשי את ההבחנה ביניהם

( כלפי dayāכ"חמלה ) (Vidyānandaכלפי כל היצורים" ושל וידייאננדה )( maitrīכ"ידידותיות )

אינן שופכות אור חדש על הבדלים , גם הן("sthāvara) והנייחים( trasaכל היצורים הניידים )

גם ויליי מסיקה, מתוך של אומסוואטי. anukampā-של וירסנה לבין ה karuṇā-אפשריים בין ה

השימוש במונחים שונים על אףכי ניתוח מופעיו השונים של רעיון החמלה בטקסטים הג'יינים,

היא בטענתהאותו הדבר. את לתאר משמשים בכדיכולם ,kāruṇya-ו anukampā ,dayāכמו

למשל, היאעצם השימוש של הפרשנים במושגים אלו, בכדי לבאר האחד את השני. מתבססת על

מתוך כך, היא anukampā.43-כ kāruṇyaהעצמית, מגדיר -ואומסוואטי, בפרשנות מדגימה כיצד

44"חמלה".כאת כל אלו ניתן לתרגם במשמעות זהה מסיקה כי

אשר יוכל בין משמעויותיהם של שני המושגים, הבדלהחיפוש אחר אפשרות לקיומו של

TS-רמה לבין האופן בו הציג וירסנה את היחס שבין חמלה לקלספק הסבר לפער בין האופן בו מ

לדעתו, המונח (. Johnsonוו. ס. ג'ונסון )מוביל אל רעיון שמציע רואה את היחס הזה, 6.13

karuṇā וזוהה עמו באופן מובהק. במחקרו, קיבל תפקיד מרכזי מאוד בבודהיזם המהאייאני

אצל הבודהיסטים. נתפש שהוארעיון החמלה, כפי את לתקוףמציע ג'ונסון כי הג'יינים ביקשו

, הפילוסוף הדיגמברי החשוב(Kundakunda) קונדהקונדה מדגים ג'ונסון כיצד לשם ביסוס טענתו,

מציג את 45,שחי, לפי המסורת, בתחילת המאה הראשונה או באמצע המאה השלישית לספירה

כותב קונדהקונדה: Pravacanasāra 1.85-קשורה לאשליה ותעתוע. ב( כkaruṇāהחמלה )

False perception of things, the feeling of compassion [karuṇā] towards animals and

men and indulging with objects of pleasure – these are the characteristics of

delusion or infatuation.46

, יצירת Naiṣadhīya-carita-", המופיעות בcontempt"-" וaversionלספירה(, וגם את המשמעויות של "

לספירה. פערים כאלו במשמעות, בין "חמלה" ו"רוך", ל"גועל" 12-מאהאקאוויה מפורסמת מן המאה הו"דחייה", עשויים להעיד עוד יותר על האמביוולנטיות שברעיון החמלה והשינויים שהוא עובר לאורך השנים, כפי

היא מחוץ להיקף העבודה הנוכחית, אך עשויה להוות שמשתקף בניתוח של המונחים. בחינה של רעיונות כאלו בסיס מרתק למחקר השוואתי עתידי.

42 Wiley, Kristi L. 440

43 Ibid. 443

44 Ibid. 447

45 Johnson, W. J. 91-97 אצלעל אפשרויות תיארוך נוספות והקושי בתיארוך של קונדהקונדה,

46 Johnson, W. J. 179

14

שניים מן המאפיינים להבין מדוע קשה. לא דלוזיה שלושה מאפיינירשימה של הסוטרה מציגה

עם אשליה. פחות בדוקטרינה הג'יינית מזוהים – לתענוגות-שגויה והתמכרות-תפישה – הללו

את השילוב של מציע להסביר ( ברשימה. ג'ונסון karuṇāחמלה )ה נוכחותה שלהיא מובנת מאליה

במונח זה, קונדהקונדה לדעתו, השימוש של .שימוש טקטיכ רשימת מאפייני האשליהתוך חמלה ב

. ורעיון החמלה, המזוהה אתו באופן כה מובהק כדי לצאת כנגד הבודהיזם המהאייאנינעשה

בתוךמפוקפק מקוםל זוכה היא, מציע ג'ונסון, עצם שילוב החמלה בתוך רשימת המאפייניםמ

הקונדה לטעון כי , מבקש קונדבכך(. dveṣa( ודחייה )rāga(, משיכה )mohaהמעגל של אשליה )

ההתנתקות מןהיצמדות וכי השחרור מחייב, לבסוף, גם את -ללא-חמלה לא תתכן של דבר בסופו

כלומר, אידיאל החמלה של הבודהיסטווה, בעצמו כרוך באשליה ואינו יכול להיות חלק 47החמלה.

, ההכרחית לצורך השחרור.jīva-מן האידיאל של שלמות ה

ג'יינים להעדיף שימוש במונח ג'ונסון טוען גם שישנה נטייה ברורה בקרב ההוגים ה

anukampā במונח במקוםיחס לחמלה, ב karuṇā ,עם הבודהיסטים. אתהמזוהה, לטענתו

טענה כזו כמעט ומצליחה ליישב . כאן הוא מבקש להסביר באמצעות התיזה שהוצגההזו ההעדפה

מה רמה, לבין אינה קשורה בקכזו שאת המתח שנוצר בין טיעונו של וירסנה ביחס לחמלה, כ

בהתבסס על העונג.-גורמת-רמהק, המציגה את החמלה כאחד ממחוללי הTS 6.13-שנטען ב

היא החמלה הבודהיסטית, אותה TS-המוזכרת בשהחמלה לטעון, ניתן היה התיזה שהציע ג'ונסון

מזהה קונדהקונדה כאחד ממאפייניה של האשליה, בעוד החמלה שוירסנה עוסק בה היא חמלה

חמלה זו, ניתן היה מזוהה עם הדוקטרינה הג'יינית.ו אחר, השונה מן החמלה הבודהיסטיתמסוג

רמה.לק הקשור או ,מזוהה עם האשליהואינה יםמיוחד בעלת מאפייניםטעון, היא המשיך ולל

הם ווירסנה משתמשים, שהמונחים בהם אומסוואטי היא זהשכבפתרון נוח הבעיה

טוען שחמלה אינה בעודו וירסנה,מוצגים בתיזה שג'ונסון מציע. האלו בדיוק המונחים ההפוכים ל

דווקא עם הבודהיסטים תיזה של ג'ונסון המזוהה ב, karuṇāרמה, משתמש במונח קשורה לק

-רמה היא המזהה כקשורה לק TS-. לעומת זאת, החמלה אותה הרמהולק לאשליה וככזה הקשור

anukampā החמלה שלהם ש את הג'יינים בכדי להבחין אתמשמכזה ה, אותו מונח שג'ונסון הציע

מן החמלה הבודהיסטית, האשלייתית.

-רכזית העולה ביחס לשאלת החמלה כפי שמופיעה בנקודת מתח מ זוהתהאם כך, עד כה

TS רגשות, כדבר קשה לקבוע האם החמלה נתפשת, כמו שאר הכי נראה. פרשניו של הטקסטואצל

או האם היא נתפשת השחרור, לצורך ההגעה אלאשר יש להימנע ממנו רמיתשלילי מבחינה ק

רמתיים. יתר על כן, גם אם היא נתפשת יוחד, אשר אינו מושפע משיקולים קכבעלת מעמד מ

כבעלת מעמד מיוחד, לא ברור בצורה חד משמעית מהי ההצדקה לזיהוייה כבעלת מעמד כזה.

של רעיונות הםשורשיר ניתן יהיה להשיג באמצעות בחינת ייתכן שהבנה טובה יות

אלו, המהווים את טקסטיםבקורפוס המוקדם. מתוך מופיעיםהאלימות כפי שהם -החמלה ואי

כמה מאות שנים מאוחר יותר, בתהליך אותו התפתחוהתשתית הרעיונית לדוקטרינה הג'יינית,

במיוחד הבאות לביטוי ,רמהסיסטמטיזציה של רעיון הקמציג ג'ונסון בצורה משכנעת, ההפנמה וה

47

Ibid. 180

15

התמורה בדוקטרינה, מדרך סוטריולוגית את הוא שאפשר . תהליך זה, כך מציע ג'ונסון,TS-ב

48הפתוחה אך ורק בפני פרושים, לכזו הפונה גם למי שאינו פורש מן העולם.

אלימות בקורפוס המוקדם-חמלה ואי תפישת המציאות הג'יינית

-יצורכ"נפש" או כ" , המתורגמת כאמורקטגוריה זו. jīva-עוסק בקטגורית ה TS-בפרק השני ה

בתוך קטגוריה זו, חיים.-יכבעל אותם רואהתפישת העולם הג'יינית ר שא אלוחש", מכילה את כל

במיוחד למצוא גם מעניין (,nārakaגיהינום )-( וישויותdeva) אליםאדם, חיות, -בני המכילה

בין קבוצות אלו, הנתפשות כצורות החיים חישה.-קבוצות שלרוב אינן נתפשות כבעלות יכולת

(, כמו גם מה שמוגדר לרוב כאלמנטים vanaspati) צמחים, נמצאים זוה הפשוטות ביותר במערכת

49.(vāyuאוויר )-גופיו (tejasאש )-(, גופיambuמים )-(, גופיpṛthivīאדמה )-גופי -

, ניתן למצוא כבר TS-ב שיטתיתאת הבסיס הרעיוני למערכת הזו, אשר הוגדרה בצורה

( השני aṅga(, האיבר )SK) Sūtrakṛtāṅga-ב בשכבות המוקדמות ביותר של הקורפוס המוקדם.

–עשר אברי הקורפוס, נכתב -מבין שנים

Earth, water, fire, wind; grass, trees, and corn; and the movable beings, (viz.) the oviparous, viviparous, those generated from dirt, and those generated in fluids; These classes (of living beings) have been declared (by the Ginas)…(ST. 1.7.1-2)

(, את השכבה AS) Ācārānga Sūtra-ה יחד עםמהווה, אשר הטקסט מתוךבציטוט זה, הלקוח

הובנה על ידי מאהאווירה מוצגת תפישת המציאות כפי ש 50,קורפוס המוקדםביותר של ה הקדומה

לתלמידיו. , כך גורסת המסורת,הונחלהו

-של מה שנכלל בהגדרתו של מושג בעל הרווחזו מרחיבה את המגוון ייחודית תפישה

דומם. להרחבה כזו השלכות מרחיקות לכתמה שנתפש לרוב כצומח ו חיים, גם אל התחום שלה

זוכמרובה תפישה , למשל, מציע כי(Chappleכריסטופר צ'אפל ) .הזולתוהעולם ביחס לתפישת

על כל שסובב יש להתבונן מכאן, כולו כדבר חי, אורגני.את היקום מאפשרת להבין של המציאות

סובייקטים חיים המקיפים אותנו מכלול של על אוסף של אובייקטים מתים, אלא כאותנו לא כעל

51מכל עבר.

, שהודגםתפישת מציאות כזו קשורה באופן מחייב עם הדרך הג'יינית אל השחרור. כפי

.דרך אל המוקשהכנכונה, -נכונה ופעולה-נכונה, ידיעה-השקפהיחד הדוקטרינה הג'יינית קושרת

אודות השגויה-עשר השלבים בדרך אל השחרור היא ההשקפה-של ארבעה הפתיחהנקודת

הנכונה מגיעה רק בשלב -עליה והשגת ההשקפהההתגברות .בה רובנו מחזיקיםהשקפה המציאות,

נים הנכונה, בצורה הדרגתית, תוך ריסו-להרק אז ניתן להתחיל להתקדם אל עבר הפעו .הרביעי

נכונה היא הכרחית לצורך השחרור -השקפהכלומר, כיוון ש 52שונים של התשוקות והפעולות.

48

Ibid. 2 49

TS 2.13-14 50

Johnson, W. J. 4 51

Chapple, Christopher Key. "The Living Cosmos of Jainism: A Traditional Science Grounded in Environmental Ethics." Daedalus 130:4(2001), 207-208 52

Tatia, Nathmal. 277

16

כדי להתקדם בדרך הזו, שמכאן מונה בקטגוריות היסוד של המציאות,כא TS 1.2-ומוסברת ב

זו של המציאות כשופעת חיים.המרובה התפישה את היש לקבל תחילה

שמוסבר הקריטריונים להבנה כזו של המציאות מובנים בצורה כמעט אמפירית, כפי

– AS-איבר הראשון בקורפוס, הב

Thoroughly knowing the earth-bodies and water-bodies and fire-bodies and wind-

bodies, the lichens, seeds, and sprouts, he comprehended that they are, if narrowly

inspected, imbued with life, and avoided to injure them; he, the great Hero (AS

1.8.1.11-12)

כפי שהושגה החיים, -בנוגע לטבעם של היצוריםהראשונית ההגעה אל ההבנה כי ניתן לראות כאן

מטאפיזית רחוקה או האמנה עיוורת של אמת הטירטהנקרה, אינה נובעת מאיזה לימוד על ידי

על בחינה ובראשונה, , בראש. ההבנה הזו מבוססתים או תחושותהמבוססת על אינסטינקט

ית, מדוקדקת, של המציאות. בחינה כזו אינה מספקת אך ורק הבנה טובה יותר של אמפיר

ת ומגלמ שתי הסוטרות הללולתפישתי, . פעולה(-)או אי גם הנחייה לפעולה מכילההמציאות, אלא

הנכונהאת השילוב והיחס שבין שאלות של אתיקה, אונטולוגיה ואפיסטמולוגיה. הפעולה ןבתוכ

. )האונטולוגי( קייםשחי, או מה שאודות מה ההבנה, מתבססת על מנעות מפגיעהיהה, )האתי(

, מבין את היות )האפיסטמי( של המציאות מדוקדקתאמפירית מאהאווירה, מתוך בחינה

יש להימנע מלפגוע בהם.מבין כי , ועל כן jīvaהאלמנטים השונים בטבע ספוגים בחיים,

כמה שינוסחוהמרכיבים השונים של הדרך אל המוקשה, כפי כברכאן משתקפיםבנוסף,

הנכונה, הנוגעת כאן לבחינת הטבע וקבלת -. ההשקפהTS 1.1-מאות שנים מאוחר יותר ב

בנוגע לטבעה האמתי של המציאות. הנכונה-מובילה לידיעהחיים, -השונים כבעלי האלמנטים

פגיעה בכל אלו שהובנו -אלימה, פעולה של אי-אפעולה ל היא מהן תהנובע הנכונה-הפעולה מכאן,

כחיים.

מהו היחס בין –שאלה משמעותית שיש לתת עליה את הדעת מכאן עולה אולם,

אודות מה שישנו? הידיעה מתוך ומתבקש משתמעהאונטולוגיה לבין האתיקה? איזה יחס אתי

משמעית -תשובה חד משמעית, כפי שקשה יהיה להביא-זו תשובה חדכקשה יהיה למצוא לשאלה

סוג אחד של תשובות אפשריות, המדגים עמדת קיצון ה'ראוי' המוסרי. של לאופיואלה בנוגע לש

. סיומו המפתיע של Kaivalya-Upaniṣad (KaiU)-זו, ניתן למצוא בהפילוסופית לשאלה

-אומר ש דאנטיווהידע ההאופנישאד המהלל את הפרישות ואת

He who studies the Śatarudriyam, is […] purified of alcoholic drink, purified of

Brāhmaṇa-murder, purified of the theft of gold […]. Therefore he goes into the

Avimukta [who has no need of liberation at all]… Through this the knowledge is

obtained, Which destroys the ocean of Saṁsāra; Therefore, who finds him thus,

Attains the reward of absoluteness (kaivalyam)…(KaiU 24)53

שאלה אודות היחס ה עם ,האופנישאד שבסיומו שלהמובעת בציטוט זה אם נחבר את האמירה

לפיה עמדה מביעה כזהכהוא המסרלפרש את יהיה דרך אחת בה ניתן , והאתי שבין האונטולוגי

הידיעה המושגת, אין קשר בין הידיעה אודות מה שישנו לבין האתיקה שידיעה כזו גוררת.

53

Deussen, Paul. Sixty Upaniṣads of the Veda (Vol. II). Delhi: Motilal Banarsidas, 1997, 795

17

המאפשרת את השחרור מן הסמסארה, מטהרת ממעשים לא ראויים כמו צריכת משקאות

ייתכן זוהי עמדה של ידיעה אשר אינה קשורה לאתיקה ו משכרים, גניבה ואפילו רצח של ברהמין.

שלא רק להקצין את העמדה הזו עוד יותר ולטעון מכאן אפשר אף עניין. אינה מביעה בהשכלל

הידיעה אודות -כך יותר מ קיומו של קשר בין ידיעת המציאות והאתיקה, אלא-שיש פה טענה לאי

. , לפחות במובנה היומיומיאתיקהצורך במה שישנו אף מבטלת את ה

הגיבור במפגש בין Kauṣītaki-Upaniṣad (3.1) (KauU ,)-עמדה דומה נמצאת גם ב

העצמי ועם ( prāṇaעם הנשימה ) פה(, המזוהה Indra( לבין אינדרה )Pratardanaפרטרדנה )

(ātman.)54 גניבה – לבצע חטאים יכולאותו יודעבמפגש זה מסביר אינדרה כי האדם אשר

(steya רצח אב ,)(pitṛ-vadha )או אם (mātṛ-vadha) ואפילו, בדומה ל-KaiU ,ברהמין רצח

את מבלי לאבד אף לא שערה אחת מגופו ומבלי שפניו יאבדו מצבעם. – 55(bhrūṇa-hatyāמלומד )

שידעכלומר, מי .כלשונו הבנת הקטע היא ראשונהבשני אופנים. אפשרות ניתן לפרשהמסר בקטע

, האפשרות מצד שני. לפגיעה פיזיתויוקיר את אינדרה/אטמן יוכל לבצע חטאים מבלי לחשוש

, מי זו קריאהלפי . KaiU-השל אשר מתכתבת גם עם המסר דרך קריאההשנייה להבנתו היא

רמתיות שלהק השלכותן ה, אינו צריך לחשוש מאודות טבעו האמתי של העצמי ידיעהה לאשמגיע

מעשיו. כלומר, גם כאן ניתן להבין את הידיעה כמבטלת את האתיקה היומיומית ואת הצורך

56בה.

, כפי שהצגתי אותו, AS 1.8.1.11-12-את הלימוד של ה לאפייןזו, ניתן אל מול עמדה

התפישה האתית הנלמדת כאן נובעת ישירות מן הידיעה אודות מה שישנו. . נגדית כעמדת קיצון

ההבנה והידיעה אודות טבעה של המציאות, המושגת כאן באמצעות בחינה אמפירית ואשר תנוסח

, היא זו אשר מבססת את ההנחיה האתית jīva-גורית המציאות הראשונה, ה, כקטTS-בהמשך, ב

.אהימסהפגיעה, -הנחיה לאי –והחשיבה הג'יינית בכלל AS-העומדת בבסיס ה

המבטלת את הקשר בין הידיעה אודות הראשונה שהוצגה, אם כך, נראה שבניגוד לעמדה

. על האונטולוגי מבססת את האתידווקא מה שישנו לבין האופן בו יש לפעול, התפישה הג'יינית

הידיעה אודות אשר לפיהן, KauU-וה KaiU-עמדות המשתקפות בציטוטים שהוצגו מן הבניגוד ל

את ואינה שוללתטבעה האמתי של המציאות דווקא מבטלת את השיקולים האתיים היומיומיים

פגיעה באחר.-היא זו שמובילה לאי AS-קיומה של אלימות ופגיעה, הידיעה המושגת ב

החמלה כמוטיבציה אתית

, שבין ההבנה לבין האתיקהה'קפיצה' יבין הגישות? מהשאז כיצד ניתן להסביר את הפער הזה

ציע, זו אני מיצה' הזו, ה'קפ בעמדה המנוגדת? נמצאתאינה המתקיימת בתפישה הג'יינית, אך

ביטוי בדוקטרינה הג'יינית.בא לידי הוא החמלה, המהווה את הבסיס לרעיון האהימסה, כפי ש

54

Olivelle, Patrick. The Early Upaniṣads. New-York and Oxford: Oxford University Press, 1998, 347-349 55

ניתן bhrūṇa"ביצוע הפלה". אולם, למרות שאת המילה כ bhrūṇa-hatyā( העדיף לתרגם Olivelleאוליבל )

וויליאמס מתרגם את הצירוף, כפי שהוא מופיע -מלומד" וגם כ"ילד" או "עובר", מונירלתרגם גם כ"ברהמין

, בחרתי להשתמש בתרגום KaiU-באופנישאדות, כ"רצח של ברהמין מלומד". בשל כך, ובשל הדמיון לקטע מן ה

וויליאמס, על פני זה שמופיע אצל אוליבל.-כפי שהוא מופיע אצל מוניר56

Bhagavad-Gītā (2.19-22)-מתכתבת גם עם הלימוד המפורסם מן הפרק השני של העמדה כזו ניתן להבין כ

החי מת, מהותו אינה הורגת ואינה -מי שיודע את המציאות כפי שהיא באמת, יודע שגם כאשר גופו של היצור – נהרגת אלא ממשיכה להחליף גופים, כאילו היו בגדים בלויים.

18

מבליט מאוד את רעיון האהימסה כאידיאל אתי. הרעיון לפיו כל מה AS-הלימוד מתוך ה

באופן בחינתו הקפדנית מנע מלפגוע בו, חוזר לאורך הטקסטשמקיף אותנו ספוג בחיים ויש להי

הציטוט המפורסם, שמביע אולי יותר מכל את של הדובר את טבעם של העולם והמציאות.

All beings are fond of life, like " –המוטיבציה העומדת מאחורי ההבנה האתית הזו, אומר ש

pleasure, hate pain, shun destruction, like life, long to live. To all life is dear."57

ביחס למשמעותהג'יינית וד התפישה מאוד בסיסי העומד ביס דברזו מרמזת על כ אמירה

מחלק, AS-של ה בשיעור הראשוןכבר המוצג, החי-טלוג הג'ייני של עולםיהק חי.-היות יצור של

אחד -בעלי חוש 58החיים בהתאם למספר החושים בהם כל אחד מחזיק.-את כלל היצורים

(ekendriya )כל אותן צורות חיים פשוטות כמו צמחים, אדמה, מים וכו', אשר מחזיקות אלו

וכן –מגע וטעם –חושים -צורות חיים בעלות שני מהן אלומורכבות יותר המגע בלבד. -בחוש

אלו שכבר כל חוש חדש על מתווסף , הזו בקטגוריזציההלאה, כאשר עבור כל עליית מדרגה

המגע חוש החיים הוא -המשותף הבסיסי ביותר עבור כל היצורים שהמכנהנובע מכך 59.ישנם

משותפת לכולם. ההעונג היא כאב וה חוויית ומכאן,

נובעת מתוך , אשר החיים-מכנה המשותף לכלל היצוריםשל בקיומו כלומר, ישנה הכרה

אותה הבנה בנוגע לטבעה של המציאות. ההכרה הזו באה לידי ביטוי במקומות נוספים לאורך

נאמר כי "משהכיר , למשל, בתשובה לשאלה "מה מאפיין את החכם?"AS 1.3.3.1-הקורפוס. ב

הנכונה מזוהה כאן עם -הידיעה ,החיים, הוא פייס את עצמו". כלומר-שוויון של כל היצוריםב

דבר מה המשותף לכלל היצורים. הדבר המשותף הזה, היכולת לחוש, קיומו של בבשוויון וההכרה

– SK-מובע גם ב

…as I feel every pain and agony from death down to the pulling out of a hair: in the

same way, be sure of this, all kinds of living beings feel the same pain and agony […]

as I, when they are ill-treated in the same way. For this reason all sorts of living

beings should not be beaten, nor treated with violence, nor abused, nor tormented,

nor deprived of life. (SK 2.1.48)

חיים, אינה מספיקה בכדי ניחנים ב –הצמחים, האדמה וכו' -ההבנה של היות הטבע

מובילה באופן מידי למסקנה חיים אינה -להסיק הנחיות לפעולה. עצם העובדה שהמים הם יצורים

חיים, אינה -אדם הם יצורים-שאין לפגוע בהם, בדיוק כפי שההבנה ביחס לכך שחיות ואפילו בני

תוצר של שלב כ תגיע רק , אני טוען,מסקנה כזומובילה באופן אוטומטי למסקנה כזו. בהכרח

הנובעת מן ההבנה המסקנה ביחס לפעולה אלביחס להיותם חיים, מן ההבנה אשר יובילביניים,

מקשר בין ההבנה הראשונית והמסקנה הסופית, הוא החמלה.אשר אני מציע כהשלב הזה, הזו.

כאמור, החמלה לפי אריסטו קשורה לאפשרותו של החומל לסבול באותו האופן בו סובל

מופנית בעיקר כלפי אלו הדומים לנו ומתעלמת מאלו כזו זה שעליו חומלים. בשל כך, חמלה

ים מאתנו. ייתכן שהקטגוריזציה הג'יינית, אני רוצה להציע, פותחת צוהר המאפשר להתגבר ששונ

57

AS. 1.2.3.4 58

Ibid. 1.1.6.2 59

Chapple, Christopher. Nonviolence to Animals, Earth and Self in Asia Traditions. Delhi: Sri Satguru Publications, 1995, 11-12

19

-על השוני הזה, אשר לפי אריסטו עלול למנוע את התעוררות החמלה. מעצם חלוקת כלל היצורים

החיים על פי מספר חושיהם, אף שעשויה להשתמע ממנה היררכיה בין הקבוצות השונות, נשמר

היכולת לחוש. זהו המכנה המשותף הבסיסי ביותר, המאפיין את כלל -כל אלו הבסיס המשותף ל

מיון הבסיסי המשותף לכלל ( ככאלו. מתוקף זה, הדsentient being; jīvaהחשים )-היצורים

החיים, אינו נובע מקיומו של מוצא או מעמד משותפים, כפי שמציע אריסטו, אלא מן -היצורים

השגויה כשונה ממני בכל מובן אפשרי, הוא -ההבנה שהאחר, גם זה שנתפש על ידי בעלי ההשקפה

הפיזי הבסיסיות חש בדיוק כמוני ועל כן חולק איתי את חוויות העונג והכאב -בסך הכול יצור

.ביותר

של נקודות הדמיון הנדרשות לצורך התעוררות החמלה, עד לחוויה הבסיסית צמצום זה

, מתיישבת עם הגדרתו של אופיר את החמלה כמצב שבו זה אשר עד פיזי פשוט של כאב ביותר

לסבל מציב את האחר כ"תופס עמדת סובייקט בגלל עצם סבלו, הודות ל'כושר הסבל' שלו". האם

. צ'אפל, מספיק לשם זיהויו של האחר כסובייקט? לא בטוח'כושר הסבל' הזה הינו קריטריון

הטוען שהתפישה הג'יינית מאפשרת לראות את היקום כדבר חי ועל כן כמורכב ממכלול של

ה עונה על שאלה כזו בחיוב. אחרים הי בוודאי 60סובייקטים חיים המקיפים אותנו מכל עבר,

ספיק, וכי יש צורך גם בקריטריונים נוספים עשויים היו לטעון כי 'כושר הסבל' איננו קריטריון מ

כמו תודעה, רציונל, יכולת שיפוט מוסרי וכו'. ביחס לדוקטרינה הג'יינית, אשר התפתחה זמן רב

, תהמודרני כפי שהוא מובן במשמעותוהאתית, לפחות קודם להתפתחות רעיון הסובייקטיביות

'כושר הכרה בהחמלה הג'יינית אכן נובעת מ. לדעתי, רלוונטית היא בכללשאלה כזו לא בטוח אם

בין שהסבל' של האחר, אך לא בהכרח מעצם היותו סובייקט, אלא מתוך הבנת הדומה והמשותף

בעיני כמשויך לאותה הקטגוריה אליה אני משייך את נתפשהחומל לסובל. גם אם האחר אינו

ח ההבנה אודות המשותף עצמי, כסובייקט תבוני ורציונאלי, החמלה ביחס אליו תתעורר נוכ

היכולת לחוש כאב ועונג. –לכולנו

60

Chapple, Christopher Key (2001). 207-208.

20

מסקנות

He who lights a fire, kills living beings; he who extinguishes it, kills the fire.

Therefore a wise man who well considers the Law, should light no fire.

(SK 1.7.6)

הג'יינית. מצד אחד, דוקטרינהתוך הומעורר מתחים ברעיון החמלה תופש מקום אמביוולנטי

רמתי וכובל לסמסארה. מצד אשר הם כדבר שלילי, הגורר מטען קרואה את הרגשות ב המערכת

בעוד .בתוך המערכת הזו שני, החמלה מוצגת לא פעם כבעלת מעמד מיוחד ואף חיובי

כקשורה לאשליה ותעתוע, פרשניו של אומסוואטי מציגים שקונדהקונדה מציג את החמלה

-רמהת הנתפשות כקשורות למכניזם של הקתשוקו-קטגוריות של ארבע תשוקות ושל תשע אי

TS 6.13-הזה. בעוד שההמתעתע המתעתעת, אך אינן כוללות את החמלה כחלק מן המכניזם

אין קשר כלל נג, וירסנה טוען שעו-גורמת-רמהל קמונה את החמלה כאחד הגורמים להיווצרותה ש

העצמי של הנפש, בעוד פרשנים -וירסנה את החמלה עם טבעהמזהה רמה. בנוסף, בין חמלה לק

אחרים כלל אינם מציינים את החמלה כמזוהה עם הנפש או עם תכונותיה האינהרנטיות.

ת החמלה לפי אריסטו ועדי ובהגדר הסתייעות על ידי להביןהג'יינית ביקשתי את החמלה

של החומל אל קרבתועצם מהחמלה הג'יינית נובעת שלי. מהכנסת חידושים פרשניים תוךאופיר,

של החומל להבין את הסובל כדומה לו, באופן המזכיר את החמלה של אריסטו. ומיכולתוהסובל

יקה, איננו דמיון עם זאת, בניגוד לאריסטו, הדמיון אותו מאהאווירה מזהה כבסיס לחמלה ולאת

-היצוריםביותר של כלל יהמבוסס על מוצא או מעמד משותפים, אלא על המכנה המשותף הבסיס

היכולת לחוש כאב. בכך, מושאיה של החמלה הג'יינית הם כל אלו הניחנים ב'כושר -החיים

כלל אני לאופן בו אופיר תופש את רעיון החמלה,עדי אופיר. אולם, בניגוד במילותיו שלהסבל',

חמלה זו אינה קשורה כהכרחית. ג'יינית בסובייקטיביות של הזולתההכרה את הלא מוצא

חמלה טהורה, הכרוכה בהבנת זוהיכיוון שבצורתה הראשונית לתפישתו של האחר כסובייקט,

את האחר, כפי שעדי אופיר לבטלכאבו של האחר. הבנה כזו אינה פועלת באופן המבקש לנכס או

אינטרסנטית כלפי האחר הסובל, -אלא מבטאת התפעמות בלתימסביר את פעולתו של הרגש,

הנפעםזה כמו את ממש באופן המזכיר התפעמות אסתטית. חמלה כזו עשויה להותיר את החומל,

ופן פעולה, בא-מלים, ואולי אף ללא-המותירה אותו ללא, בהשתאות הנשגבמפגש עם הנוכח

אלימות, אהימסה, בצורתה השלמה ביותר. -המבטא אי

ם ל הג'ייניצגו, הבעיה המרכזית בנוגע לחמלה אצכפי שעולה מן המתחים השונים שהו

רמה. נראה שמרבית ההוגים רואים את החמלה כדבר חיובי, קשורה לשאלת היחס בינה לבין הק

ת הרגשות נתפשים בראי תיאורי אך הם מסתבכים שוב ושוב בניסיון ליישב זאת עם האופן בו

רמה הג'יינית. הסיבה לכך שחמלה זכתה למעמד כה מיוחד, ביקשתי לטעון, היא בשל תפקידה הק

בהבניית האתיקה הג'יינית. הבסיס לתפישה האתית כפי שלומדה בקורפוס המוקדם, טענתי, נוגע

פשים כצמחים או חיים, גם אם בעיני רובנו הם נת-להבנה שהמציאות כולה שופעת ביצורים

מאהאווירה אינה כאובייקטים דוממים. המעבר מן ההבנה הזו אל התפישה האתית אותה לימד

מידית, אלא דורשת את החמלה כגורם המקשר בין השתיים. בכך, מהווה החמלה את המוטיבציה

הבסיסית לדוקטרינת האהימסה, כפי שמוצגת בקורפוס המוקדם. אולם, נראה שעם הזמן חלה

קות מן המימד האתי הזה, אשר היה כה דומיננטי בתקופה המוקדמת. הסיסטמטיזציה התרח

, אף ששימרה את הרעיונות המוקדמים של TS-הדוקטרינרית, כפי שבאה לביטוי בטקסטים כמו ה

21

האתית ולהתקרבות אל המוטיבציה אלימות, הביאה להתרחקות מן המוטיבציה -חמלה ואי

נרית כזו, אשר דוקטרי-עשוי להוות שריד קדום לתקופה קדםרמתית. רגש החמלה, אם כך, הק

קופה זו שלפני הקולוניזציה של רמה את השיח האתי של הג'יינים. בתקדמה לכיבוש של הק

ם אינסטרומנטאליים של המכניזם רמה על החמלה, ההנחיה האתית לא נבעה משיקוליהק

לה, בהיותה הגורם המקשר בין רמתי, אלא מתוך ההבנה האמפירית של המציאות. מכאן, החמהק

ההבנה לבין האתיקה, היא זו שהיוותה את המוטיבציה הראשונית לרעיון האהימסה וזכתה בשל

כך למעמד מיוחד בקרב הרגשות.

22

ביבליוגרפיה

מקורות ראשוניים

.2000עובד, -עםאביב: -. תללשון לרע: פרקים באונטולוגיה של המוסראופיר, עדי

.2002אביב: ספרית פועלים, -. תלרטוריקהאריסטו

Ācārānga-Sūtra by Jacobi, Hermann (trans). Gaina Sūtras, Part I. Sacred

Bookds of the East, vol. XXII. Oxford: Clarendon Press, 1884

Kaivalya-Upaniṣad by Deussen, Paul (trans). Sixty Upaniṣads of the Veda (Vol.

II). Delhi: Motilal Banarsidas, 1997

Kauṣītaki-Upaniṣad by Olivelle, Patrick (trans). The Early Upaniṣads. New-York

and Oxford: Oxford University Press, 1998

Sarvarthsiddhi by Jain, S. A. (trans). Reality: English Translation of Srimat

Pujyapadacharya's Sarvarthsiddhi. Madras: Jwalamalini Trust, 1960 (second

edition 1992)

Sūtrakṛtāṅga by Jacobi, Hermann (trans). Gaina Sūtras, Part II. Sacred Bookds

of the East, vol. XLV. Oxford: Clarendon Press, 1895

Tattvārtha-Sūtra by Tatia, Nathmal (trans). That Which Is: Tattvārtha Sūtra by

Umasvati. New York: HarperCollins Publishers, 1994

Triṣaṣṭiśalākāpurușacaritamahākāvyam by Johnson, Helen M. (trans).

Triṣaṣṭiśalākāpurușacaritamahākāvyam or The Lives of Sixty-Three Illustrious

Persons by Ācārya Śri Hemacandra (Vol. VI) Baroda: Baroda Oriental Institute,

1962

מקורות משניים

Apte, Vaman Shivram. The Student's Sanskrit-English Dictionary. Delhi:

Motilal Banarsidass, 1970 second edition (13th reprinted 2012)

Chapple, Christopher. Nonviolence to Animals, Earth and Self in Asia

Traditions. Delhi: Sri Satguru Publications, 1995

- "The Living Cosmos of Jainism: A Traditional Science Grounded in

Environmental Ethics." Daedalus 130:4(2001), 207-224

23

Gombrich, Richard F. Theravāda Buddhism: A social history from ancient

Benares to modern Colombo. New York: Routledge, 1988 (second edition

2006)

Jaini, Padmanabh S. "Umāsvāti on the Quality of Sukha." Journal of Indian

Philosophy 31(2003), 643-664

Johnson, W. J. Harmless Souls. Delhi: Motilal Banarsidas, 1995

Kelting, M. Whitney. "Candanbala’s Tears: Recovering the Emotional Life of

Jainism." Numen 54:2 (2007), 109-137

Mehta, Mohan Lal. Jaina Psychology: A Psychological Analysis of the Jaina

Doctrine of Karma. Amritsar: Sohanlal Jaindharma Pracharak Samiti, 1955

Monier-Williams, Monier. A Sanskrit-English Dictionary. (Searchable Digital

Facsimile Edition)

Nussbaum, Martha. "Compassion: The basic social emotion." Social

Philosophy and Policy 13:01 (1996), 27-58

Sin, Fujinaga. "On Mokṣamārga" in Qvarnstrom, Olle, ed. Jainism and Early

Buddhism: Essays in Honor of Padmanabh S. Jaini. California: Asian

Humanities Press, 2003, 205-216

Tatia, Nathmal. Studies in Jaina Philosophy. Calcutta: The Modern Art Press,

1951

Wiley, Kristi L. "Ahimsā and Compassion in Jainism" in Flugel, Peter, ed.

Studies in Jaina History and Culture: Disputes and dialogues. London and New

York: Routledge, 2006, 438-455